הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2085699 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת מיכל שיר סגמן מיכאל מלכיאלי איתן גינזבורג ____________________________________________ פ/34/23 הצעת חוק זכות יוצרים (תיקון – התרת ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית בעסק קטן), התש"ף–2020 דברי הסבר ברוב העסקים הקטנים כגון פיצוציות ומספרות משמיעים מוסיקה. רבים מבעלי העסקים אינם יודעים על הצורך לקבל ולהחזיק ברישיון תקף להשמעת מוסיקה בבית העסק. מנהל עסק או בעל חברה שמשמיע מוסיקה בפומבי, ללא שמחזיק בידיו רישיון מתאים, מסתכן בתביעה משפטית בשל פגיעה והפרה של זכויות יוצרים ביצירה מוסיקלית. בבתי המשפט מתנהלות מאות תביעות שהוגשו כנגד בתי עסק שנתבעו בשל הפרה שכזאת ובעקבות השמעת מוסיקה בפומבי ללא רישוי מתאים. יצוין כי התביעות והדרישות לתשלום מגיעות ללא כל התחשבות או הבחנה אם בעל העסק יישב לבדו בעסק או נוכחים אצלו מספר מועט של לקוחות בו זמנית. או בלי הבחנה אם בעל העסק קטן משמיע מוסיקה באמצעות תקליטים, קליטת שידורי רדיו, שימוש באתר יוטיוב, אתר אינטרנט ואפליקציה כזו או אחרת עליה הוא כבר משלם תמורה בעבור ההאזנה. הסכומים עבור השמעת המוסיקה מגיעים לאלפי שקלים לשנה, דבר המקשה על העסק הקטן המתמודד עם קשיים רבים ומהווה נטל רגולטורי כספי משמעותי, המתווסף ליתר ההוצאות ולאורך זמן מהווה איום על המשך קיומו. במדינת ישראל קיימים כמה גופים שמעניקים רישיונות להשמעה בציבור של מוסיקה: אקו"ם – אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ שהרישיון מטעמה משמש לצורך תשלום התמלוגים ליוצרים החברים באגודה. הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ שהרישיון מטעמה מתייחס לתמלוגים על זכויות השידור והביצוע הפומבי של בעלי הזכויות בהקלטות היצירות. עיל"ם – עמותה ישראלית לזכויות מוסיקאים ומבצעים המופקדת על ייצוג המבצעים בהקלטות הנגנים אשכולות – חברה לזכויות מבצעים של אמני ישראל העוסקת בייצוג הזמרים. כל גוף כאמור קובע את התעריף אותו ישלם בעל העסק בהתאם לגודל המקום, דמי הכניסה לאתר, אופן השימוש במוסיקה והשאלה אם השמעת המוסיקה מהווה מרכיב עיקרי בהפעלתו של המקום, כמו למשל במקרה של מועדון ריקודים, או מרכיב משני, כמו באולם הקבלה של בריכת השחייה השכונתית. הסכום לתשלום משתנה מבית עסק אחד למשנהו, ובכל מקרה התשלום השנתי הוא מאות שקלים חדשים ויכול להגיע אף לעשרות אלפי שקלים חדשים בשנה. כך יוצא שבעלי עסקים קטנים נדרשים לשלם בשנה סכומים של אלפי שקלים חדשים, שאם לא כן, בעל מספרה קטנה, למשל, שישמיע מוסיקה ללא תשלום תמלוגים, יהיה חשוף לפי חוק זכות יוצרים לתביעה לפיצויים, כאשר שיעור הפיצוי ללא הוכחת נזק יכול להגיע עד לסכום של 100,000 שקלים חדשים עבור כל אחת מההפרות, כאשר יתכן שכל רווחו השנתי מגיע לסכום זה. בישראל פועלים כ-400,000 עסקים קטנים, ולמעלה מ-40,000 עסקים נסגרים בשנה בשל הקושי לעשות עסקים בישראל, אשר משפיע בעיקר על העסקים הקטנים והבינוניים, אשר רובם קורסים לבסוף תחת נטל המיסים והחוקים. לעסקים קטנים אחוזי רווח נמוכים ואלו מתמודדים באופן יומיומי עם בעיות תזרים הנובעות ממחזור נמוך, חוסר יציבות, חוסר יכולת להיתכנות כלכלית, קשיי מימון ועמידה בתשלומים הלא יציבים והמשתנים של העסק. קשיים אלו מובילים לקשיים בהעסקה והתרחבות, הן מבחינת כוח אדם והן מבחינה עסקית, ולחוסר עמידות כך שבעל העסק נמצא במצב תמידי של התמודדות עם מצבי לחץ. בנוסף לכל אלה, העסק צריך לממן את משכורתו של בעל העסק והעובדים ורבים מהעסקים מתקשים לעמוד בכך באופן יציב, בפרט במהלך השנים הראשונות לקיומו. לפיכך, וכדי להקל על העסקים הקטנים, מוצע לקבוע כי עסק קטן המשמיע יצירה במסגרת פעילותו השוטפת לא יידרש לשלם עבור ביצוע פומבי של יצירה מוזיקלית, כל עוד מדובר בעסק שהשמעת מוסיקה אינו חלק אינטגרלי מעיסוקו, אשר עיקר פעילותו אינו השמעת מוסיקה ובלבד שההשמעה נעשית בנוכחות של עד 12 אנשים שאינם עובדיו. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בניסן התש"ף – 20.4.20 הוספת סעיף 29א 1. בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: בחוק זכות יוצרים, התשס"ח–2007, אחרי סעיף 29 יבוא: "ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית בעסק קטן "ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית בעסק קטן "ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית בעסק קטן 29א. (א) ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית מותר במהלך פעילותו השוטפת של עסק קטן, ובלבד – (א) ביצוע פומבי של יצירה מוסיקלית מותר במהלך פעילותו השוטפת של עסק קטן, ובלבד – (1) שהביצוע אינו מהווה חלק עיקרי מפעילותו המסחרית של העסק; (2) בעסק שוהים בו-זמנית לכל היותר 12 אנשים שאינם נמנים עם עובדי המקום. (ב) בסעיף זה, "עסק קטן" – כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992." (ב) בסעיף זה, "עסק קטן" – כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992."