הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,030 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2086135 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון ______________________________________________ פ/150/23 הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור על גביית תשלומי הורים), התש"ף–2020 דברי הסבר מטרת הצעת חוק זו היא חזרה לעיקרון החיוני של חינוך חינם במדינת ישראל. הזכות לחינוך חובה חינם עוגנה בסעיף 6 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן – חוק לימוד חובה), כאשר חוק לימוד חובה וחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 (להלן – חוק חינוך ממלכתי), מבוססים על העיקרון כי לימודים במוסדות חינוך רשמיים ניתנים מטעם המדינה ובמימונה המלא. תפיסה זו אמורה להבטיח חינוך אוניברסלי ושוויוני לכל תלמידי ישראל, חינוך שאינו תלוי ביכולתם של הוריהם. עיקרון זה מבטא תפיסה של סולידריות חברתית בין כלל חלקי האוכלוסייה, על גווניה הרבים, הניזונים כולם מאותה מערכת חינוך. אין צורך במומחיות גדולה כדי להבין את ההשלכות הקשות של ההיתר שהעניק משרד החינוך למוסדות חינוך לגבות תשלומי הורים גבוהים ואת פגיעתו הקשה בשוויון. היתר זה מאפשר לבתי הספר לגבות לעתים למעלה מ-10,000 שקלים חדשים בשנה, המשמשים לתשלום עבור מקצועות לבגרות ולימודי יסוד, תשלום שכאמור הפך לתנאי קבלה לשורותיהם. ואכן, אחד מההיבטים הפוגעניים ביותר נוגע בהתניית הרישום לבתי ספר ייחודיים ותורניים בהסכמת ההורים לתשלום תכנית הלימודים הנוספת. נזכיר, כי בית ספר תורני הוא למעשה כל בית ספר ממלכתי-דתי המעוניין בכך. כך, מראש פתוחים בתי הספר הללו כמעט בלעדית לאוכלוסייה בעלת משאבים. המשמעות של התניית הרישום עצמו בהסכמה לתשלום ברורה: הכניסה ללימודים במוסדות חינוך כרוכה בתשלום. מאומדן משרד החינוך לשנת הלימודים התשע"ז, כפי שנמסר למרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בשנה זו עמדה גביית תשלומי ההורים במערכת החינוך על כ-5.4 מיליארד שקלים חדשים, כולל גבייה בגילאי קדם יסודי. הפגיעה החמורה הזאת במצב הפיננסי של משפחות במדינת ישראל וההפיכה של חוק שהיה אמור לבטא ערכים של שוויון הזדמנויות ושל חשיבותו העליונה של החינוך בחברה הישראלית למעטפת ריקה מצריכים שינוי חקיקה מידי. לפיכך, מוצע לאסור על גביה של תשלומי הורים עבור אספקה ושירותים נוספים (המאושרים היום בידי ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת לפי סעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה) בכלל מוסדות החינוך, וכן לאסור על התניית ההרשמה של תלמיד למוסד חינוך רשמי בהתחייבות של הוריו לשלם תשלום כלשהו, לרבות עבור תכנית לימודים נוספת (תל"ן) לפי סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת מיכאל ביטון (פ/593/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ו בניסן התש"ף – 20.4.20 תיקון סעיף 6 1. בחוק לימוד חובה, התש״ט-1949, בסעיף 6 – (1) בסעיף קטן (ד), במקום הסיפה החל במלים ״ואולם רשות החינוך המקומית" יבוא "לא יגבו רשות מקומית או בעל מוסד חינוך מתלמיד או מהוריו תשלום או החזר הוצאות עבור אספקה או עבור שירותים שהם נותנים לתלמיד נוסף על השירותים אשר השר הגדיר אותם בתקנות כשירותים מקובלים, ולא יתנו את רישומו של תלמיד למוסד חינוך רשמי בתשלום כלשהו, והכל למעט דמי ביטוח תאונות אישיות לפי סעיף קטן (ד1)"." (2) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "ואולם, רשות חינוך מקומית או מוסד חינוך רשמי לא יוכלו להתנות את רישום התלמיד למוסד חינוך רשמי בהתחייבות ההורים לשלם עבור תוכנית לימודים נוספת לפי סעיף 8 לחוק חינוך ממלכתי, התשי"ג-1953 או כל תשלום אחר."