הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2086131
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון
______________________________________________
פ/337/23
הצעת חוק החובה למתן חינוך בלתי פורמאלי לילדים ולנוער, התש"ף–2020
דברי הסבר
בישראל קיים חוק לימוד חובה, התש"ט–1949, הקובע הוראות בדבר חינוך חובה חינם, אך למעשה, מעבר לחוק הרשויות המקומיות (מנהל יחידות הנוער ומועצת תלמידים ונוער) התשע"א–2011, שהקים את מנהלות יחידות הנוער ברשויות המקומיות שבהן מתגוררים יותר מ-1000 ילדים ובני נוער, אין חובה חוקית בישראל לספק חינוך בלתי פורמאלי לילדים ולנוער.
תחת הכותרת "פעילויות ושירותים בתחום החינוך הבלתי פורמאלי" יש מגוון רחב מאוד של פעילויות, החל במסגרות טיפול בילדים, דרך מועדוני ילדים ונוער המאפשרים פעילות חופשית או מובנית, פעילויות ספורט, מוזיקה, דרמה, תיאטרון, טיולים וכדומה, וכלה במסגרות לימודיות לשעות אחר-הצהריים ומסגרות המיועדות לילדים ולבני-נוער בסיכון. יש הסכמה רחבה בדבר חשיבותם הרבה של שירותי החינוך הבלתי פורמאלי, הן בהקשר של ניצול שעות פנאי, התפתחות אישית ומניעת התנהגויות סיכון והן בהקשר של השוואת זמני העבודה של הורים לזמנים שבהם ילדיהם נמצאים במסגרות. עם זאת, המעורבות הממשלתית בתחום זה בישראל היא חלקית, מזדמנת ולא מתואמת.
ברשויות מקומיות רבות, שממוקמות נמוך על הסולם הסוציו אקונומי, הגישה של הילדים ובני הנוער לחינוך הבלתי פורמאלי הינה פחותה וחלקית, וכך נוצר מצב של העצמת פערים ופגיעה בשוויון הזדמנויות חברתיות וחינוכיות. רק תקצוב דיפרנציאלי יכול וחייב לתקן את העוול החמור הזה שמתחיל מהילדות ומתמשך לאורך השנים.
לפיכך, מוצע לעגן בחוק את חובת משרד החינוך והרשות המקומית לדאוג לקיומן של מסגרות החינוך הבלתי פורמאלי לילדים ונוער ולתקצבו בהתאם לצרכיהם.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת מיכאל ביטון (פ/505/22).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' באייר התש"ף – 26.4.20
המטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע חובה למתן שירותי חינוך בלתי פורמאלי לילדים ולנוער, וזאת ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ועקרונות אמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, 1989, חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953 (להלן – חוק חינוך ממלכתי), וכל דין אחר.
הגדרות 2. בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת;
"המנהל הכללי" – המנהל הכללי של משרד החינוך;
"חינוך משלים" – חינוך בלתי פורמאלי לילדים ולנערים שלא במסגרת בית ספרית הכולל חינוך חברתי-ערכי וקהילתי לרבות במסגרת תנועות נוער, ומיועד להשגת המטרות האמורות בסעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי;
"ילד" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 (להלן – חוק לימוד חובה);
"מוסד חינוך" – כהגדרתו בחוק לימוד חובה;
"נער" – אדם שבראשית שנת הלימודים היה באחד הגילים מ-14 עד 18;
"צוות מקצועי" – מנהלי יחידות נוער מוסדיות, רכזים מקצועיים, רכזי תנועות נוער וארגוני נוער, ועובדים שראש הרשות קבע כעובדים בתחום הנוער.
"השר" – שר החינוך.
הזכות לחינוך משלים 3. (א) כל ילד ונער זכאי לחינוך משלים לפי הוראות חוק זה.
(ב) רשות חינוך מקומית, מוסד חינוך או אדם הפועל מטעמם יכבדו ויקדמו את זכותו של כל ילד ונער להשתתף ללא סייג בפעילות החינוך המשלים לרבות כל פעילות חינוכית, ערכית, חברתית, ותרבותית במסגרות הפנאי במגוון תחומים וידאגו ליצירת שוויון הזדמנויות במסגרות אלה.
פרסום הוראות 4. (א) הוראות חוק זה יובאו לידיעת ילדים, נערים, הורים והצוות המקצועי במוסדות חינוך ובמוסדות שניתן בהם חינוך משלים, בראשית כל שנת פעילות חינוכית ותרבותית במסגרות החינוך השונות, כפי שיקבע השר, באישור הוועדה;
(ב) הוראות המנהל הכללי למנהלי מוסדות חינוך ולמנהלי מוסדות שניתן בהם חינוך משלים בדבר שירותי החינוך המשלים ברשות החינוך המקומית לפי חוק זה, יובאו לידיעת הילדים, הנערים, הוריהם והצוות המקצועי בדרך שיקבע השר, באישור הוועדה.
תקציב 5. (א) תקציב שנתי להשתתפות של משרד החינוך בעלויות הכרוכות בפעילויות השונות של החינוך המשלים ברשויות המקומיות, ייקבע בתחום פעולה נפרד, בסעיף תקציב משרד החינוך בחוק התקציב השנתי; בסעיף זה, "תחום פעולה" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985.
(ב) השתתפות משרד החינוך בעלויות של החינוך הבלתי פורמאלי כאמור בסעיף קטן (א) תהיה דיפרנציאלית, על פי האשכול החברתי-כלכלי אליו משתייכת הרשות המקומית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכפי שיקבע השר בצו, באישור הוועדה.
ביצוע ותקנות וצו ראשון 6. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועי.
(ב) צו ראשון לפי סעיף 5(ב) ייקבע בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.