הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2085945
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת שרן מרים השכל
______________________________________________
פ/384/23
הצעת חוק החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן (הליך קבלת אזרחות), התש"ף–2020
דברי הסבר
יישובי בקעת הירדן הם נכס אסטרטגי וביטחוני ממעלה ראשונה מיום הקמתם ועד היום. תושבי בקעת הירדן הם מתיישבים שניצבים כחיץ ביטחוני על גבולה של מדינת ישראל ומשמשים כמגן ביטחוני ואסטרטגי עבור המדינה. קיים צורך להבטיח את יכולתה של מדינת ישראל להגן על תושביה ועל ביטחונם.
היות שבקעת הירדן נמצאת תחת שליטה צבאית בשל השתייכותה לשטח C, נוצר מצב לא סביר שבו אין באפשרותם של תושבי בקעת הירדן לפתח את יישוביהם ולהפריח את אזור מגוריהם. מצב זה נוצר גם נוכח אי הוודאות בדבר חוקי המקרקעין החלים על אזור בקעת הירדן, וכן בשל בירוקרטיה רבה וחוסר במענה מצד משרד הביטחון. בשל כך, במשך עשרות שנים חבל ארץ זה אינו מפותח כראוי. כמו כן, ישנה אכיפה מוגברת של חריגות בנייה בבקעת הירדן המופנית רובה ככולה לתושבים היהודים בבקעת הירדן, לעומת אי אכיפת הגבלות אלו באשר לתושבים הלא יהודים.
מטרת הצעת חוק זו היא להסדיר את השתייכותה של בקעת הירדן ושטח צפון ים המלח למדינת ישראל, על כל המשתמע משיוך זה, בכפיפות לחוקי מדינת ישראל, לאחר קיום משאל עם, אשר יאפשרו את הבטחת חייהם וביטחונם של כלל תושבי בקעת הירדן והפרחת חבל ארץ זה.
על כן, מוצע לקבוע כי המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל יחולו בשטח בקעת הירדן וצפון ים המלח. עוד מוצע לקבוע כי תושבי האזור שאינם אזרחי ישראל יהיו זכאים לקבל אזרחות בהליך מדורג שבו תחילה תינתן תושבות זמנית לחמש שנים, לאחר מכן תושבות קבע לחמש שנים ולבסוף אזרחות, והכול בכפוף למילוי חובות אזרחיות ואי ביצוע עבירות ביטחון ופעולות נגד המדינה.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שרן השכל (פ/5350/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת שרן השכל (פ/64/22).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י' באייר התש"ף – 4.5.20
החלת החוק הישראלי בשטח בקעת הירדן 1. (א) בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה יחולו המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל בשטח בקעת הירדן וצפון ים המלח כמתואר בתוספת (להלן – שטח בקעת הירדן וצפון ים המלח).
(ב) החוק יחול על המתגוררים בשטח בקעת הירדן וצפון ים המלח ביום תחילת תוקפו.
תושבות זמנית, תושבות קבע ואזרחות 2. (א) מי שהיה תושב שטח בקעת הירדן וצפון ים המלח ביום י"ד בטבת התשע"ח (1 בינואר 2018) ואינו אזרח ישראל, יקבל אשרה לישיבת ארעי; בתום חמש שנים מיום קבלת האשרה יוכל להגיש בקשה לקבלת אשרה לישיבת קבע, ובלבד שמיום שקיבל את האשרה לישיבת ארעי אינו חב בתשלומי חובה למדינה ולא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת ביטחון חמורה, ואם יש ברשותו בית, ביתו נרשם ברשות מקרקעי ישראל.
(ב) מי שקיבל אשרה לישיבת קבע לפי סעיף קטן (א) יוכל להגיש בקשה לקבלת אזרחות ישראלית בתום חמש שנים מיום קבלת האשרה, ובתנאי שמיום שקיבל אשרה לישיבת ארעי לא הורשע בפעילות נגד מדינת ישראל או בעבירת ביטחון חמורה, אינו חב בתשלומי חובה למדינה, ושלא פרסם ביודעין, החל מיום תחילתו של חוק זה, קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל, כהגדרתו בחוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם, התשע"א–2011.
(ג) בסעיף זה, "עבירת ביטחון חמורה" – כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, התשע"ו–2016, שבוצעה מתוך מניע לאומני או בזיקה לפעילות טרור.
ביצוע ותקנות 3. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף בשטח בקעת הירדן ערב תחילתו של חוק זה.
תוספת*
(סעיף 1)