הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2085992
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת חוה אתי עטייה
______________________________________________
פ/661/23
הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד (תיקון – חובת פרסום דוח שנתי), התש"ף–2020
דברי הסבר
סוגיית פערי השכר בין גברים ונשים מעסיקה את המשק הישראלי, מזה שנים רבות. על אף שקיים חוק בנושא ועל אף עיסוק הולך וגובר הן בתקשורת והן במחקרים אקדמיים שונים, המצב בישראל חמור ובשנת 2019 מדינת ישראל הייתה ממוקמת במקום הרביעי מהסוף בין מדינות ה-OECD, עם פער שכר ממוצע בין גברים ונשים העומד על 32%.
על אף שקיים חוק המחייב שוויון בשכר בין עובדות לעובדים עוד משנת 1964 (בנוסחו הנוכחי משנת 1996) השימוש בחוק הוא דל וכמעט בלתי משמעותי, כאשר בפועל מרבית הנשים בישראל לא עושות שימוש בזכותן על פי החוק ולא תובעות השוואה של שכרן לזה של עמיתיהן הגברים.
אחת הסיבות המרכזיות לשימוש הדל בחוק בנוסחו הקיים הינה שהוא מחייב פעולה אקטיבית מצד העובדת, לרוב במהלך תקופת עבודתה אצל המעסיק (ולא אחריה, בשונה מחקיקת מגן אחרת בתחום דיני העבודה) ומצריך ממנה לפנות אל המעסיק בדרישה לקבלת נתוני שכר של עובדים אחרים בארגון ולאחר קבלתם להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקה הנוכחי להשוואת תנאי שכרה לזה של עמיתיה.
קשיים אלו ביישום החקיקה אינם ייחודיים לישראל ולמעשה מדינות רבות בעולם מתחבטות בדרך האפקטיבית ביותר להילחם ולמגר את פערי השכר בין גברים לנשים בשוק העבודה.
מדינות רבות עברו בעשורים האחרונים למנגנון פעולה שונה במסגרתו מוטלת אחריות אקטיבית על המעסיק לאסוף את הנתונים בדבר פערי שכר, לעבד אותם ולצמצם את הפער מיוזמתו. מנגנונים מסוג זה מנטרלים את הקושי בהגשת תביעות פרטניות ומטילים את החובה לשנות את פני המציאות על המעסיק, שהינו הגורם שמחזיק בנתונים מלכתחילה ואשר קובע את שכר עובדיו. לצד מנגנונים אלו, נותרה האפשרות של עובדת יחידה לתבוע את המעסיק בגין פערי שכר, אך הטלת מלוא כובד שינוי פני המשק על כתפיה של עובדת ספציפית ועל עמידותה הנפשית והכספית בפני הליך משפטי, נוטרלה.
בשלה השעה גם בישראל להוסיף תיקון המחייב איסוף מידע ודיווח מצד מעסיקים באשר לפערי השכר הקיימים בארגון, במטרה לייצר מנגנון של התקדמות ושיפור בנושא. הצעת חוק זו מציעה להטיל על מעסיקים גדולים בלבד, המעסיקים מעל 100 עובדים, חובה לפרסם מדי שנה דו"ח המפרט את הבדלי השכר בארגון בין גברים ונשים, בהתאם להוראות שייקבעו בתקנות.
פרסום המידע לציבור יאפשר "פיקוח המונים" על מעסיקים מפרים, כאשר הן לקוחות פוטנציאליים והן עובדים פוטנציאליים יהיו חשופים למידע בדבר פערי השכר.
המודל המוצע מסתמך בעיקרו על רגולציה עצמית. כך, בשלב זה הצעת החוק אינה כוללת סנקציה כספית או אחרת על מעסיקים שיציגו פערי שכר מגדריים בארגון. יחד עם זאת, לעצם איסוף החומרים, הכנת הדו"ח השנתי ופרסומו תהיה השפעה שתניע את החברות לפעולה ולשינוי, הן בשל שיקולים פנימיים והן בשל לחץ חיצוני. המודל המוצע מבוסס במהותו על המודל הקיים באנגליה משנת 2017.
העלות התקציבית של הצעת החוק אינה גדולה; הצעת החוק הוגבלה למעסיקים גדולים, אשר ממילא מנפיקים דו"חות שכר שנתיים מדי שנה והמידע מצוי בידם. החובה להוסיף התייחסות למגדר, אינה מכבידה ואינה דורשת השקעת משאבים משמעותיים בכדי ליישמה.
על אף שאין מדובר בעלות גבוהה למעסיקים עדיין יהא צורך במתן תקופת הסתגלות למעסיקים לחקיקה החדשה. מדינות רבות מציעות סיוע למעסיקים ביישום אחריות זו, החל בפורטלים אינטרנטיים לייעוץ למעסיק, דרך תוכנות ייעודיות בחינם לבדיקת פערי השכר ועריכת הדו"חות וכלה בהטבות מס ותמריצים כספיים למעסיקים הפועלים לצמצום פערי השכר.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ז באייר התש"ף – 11.5.20
הוספת סעיף 6ב 1. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, אחרי סעיף 6א יבוא: בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, אחרי סעיף 6א יבוא:
"חובת פרסום דוח שנתי 6ב. השר יקבע הוראות לעניין חובת מעסיק המעסיק למעלה ממאה עובדים לפרסם דין וחשבון שנתי לגבי פערים בשכר בין עובדות ועובדים המועסקים על ידו, לרבות הפרטים שיכללו בדוח כאמור, אופן עריכת הדוח והוראות לעניין אופן פרסומו."