חומר רקע
1
17
בפברואר2025
י"ז בשבט התשפ"ה
אל
: ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
מסמך הכנה לדיון הקבוע ליום18.2.2025
–
הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון–
מתן עדות
שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–
2023
/[פ3572
ו-
/פ1190
]של ח"כ שוסטר ובוסקילה–
הכנה לקריאה הראשונה
הצעת החוק
שהונחה על שולחן הכנסת
מבקשת
להתמודד עם התופעה החמורה של נטילת דמי חסות
,("פרוטקשן") בשני היבטים: הראשון
לאפשר לבית המשפט להורות על מתן עדות שלא בנוכחות הנאשם בעבירה
,של גביית דמי חסות
,והשני קביעת
עבירה חדשה בחוק העונשין של נטילת דמי חסות. לאחר שהונחה הצעת
החוק על שולחן הכנסת, חוקקה הכנסת
את תיקון 'מס146
לחוק העונשין, התשל"ז –
1977
, שבמסגרתו נחקקה
עבירה חדשה של גביית דמי חסות, עם שתי דרגות חומרה,
קביעת עונש מינימום
ו הסדרי חילוט ייחודיים לעבירה
החדשה. עונש המינימום והסדרי החילוט נקבעו כהוראת שעה לחמש שנים (מיום פרסומו של החוק ביום
30.7.2023
)
.ב ,עקבות תיקון מקיף זה
הדיון כעת ב הצעת החוק
י תמקד בתיקון
הראשון
,המוצע, קרי מתן
.האפשרות להורות על מתן עדות שלא בנוכחות הנאשם בעבירה של גביית דמי חסות
יצוין כי החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בסעיף1
בלבד בהצעת
ה
חוק
(הסמכת בית המשפט להורות על מתן
)העדות שלא בפני הנאשם ,בהסכמת משרדי המשפטים והביטחון הלאומי, ובתנאי ש הצעת החוק תקודם
כהוראת שעה מקבילה לתקופה של הוראות השעה בנושאי דמי החסות.
רקע–
גביית דמי חסות
התופעה של גביית דמי חסות מצד גורמים עבריינים, הולכת ופושה בחברה. לא אחת, אנשים ועסקים נדרשים
.לשלם סכומים ניכרים כדי לשמור על שגרת חייהם, על שלומם הגופני ועל הרכוש שלהם ושל קרוביהם כפי
שהוצג ל
וועדה המשותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי ', שהכינה את תיקון מס146
,
עם התפשטות התופעה, היא שינתה את פניה, וכיום אינה כוללת בהכרח איומים מפורשים ואף לא תמיד כוללת
איומים משתמעים–
אלא העברת מסר באמצעות מעשי אלימות, הצתה או נזק בסביבה. במקרים רבים, אפילו
אין צורך ב"העברת המסר": אנשים ובעלי עסקים מודעים
ל"חברת השמירה" שאחראית על איזור גיאוגרפי
מסוים, ו"מקדימים תרופה למכה" בכך שהם פונים ביוזמתם
לאותם גורמים ומשלמים לה
ם
על שירות שהם
.אינם מקבלים בפועל
התנהגות זו
הקש
הת על הוכחת הקשר הסיבתי בין האימה שמטיל העבריין ובין הדרישה או הקבלה ש ל דמי
החסות מקורבנות העבירה, והוועדה השתכנעה בזמנו שסעיף428
,)לחוק העונשין (שעניינו סחיטה באיומים לא
נתן.מענה מספק לצורך העמדה לדין של מי שגובה פרוטקשן
בין היתר, נטען גם כי יש לנפגעי העבירה, משלמי
.דמי החסות, קושי ממשי לבוא להתלונן במשטרה, ולהעיד נגד הנאשם, מתוך חשש ממשי לחייהם ולרכושם
,לכן ,כדי להעניק כלים לתביעה להתמודד עם קשיים אלה נחקקה עבירה חדשה, בסעיף428א ל ,חוק העונשין
עם שני סעיפים קטנים .
2
העבירה הראשונה (
428
))א(א , עניינה
גביית דמי חסות בדרך של ניצול מצוקה שאין בה יסוד של איומים , כאשר
העונש המרבי לעבירה זו יהיה מאסר של
שש שנים . עבירה זו כוללת
חזקת מודעות
המעבירה את נטל ההוכחה
למי
שגובה את דמי החסות, כך
שקיימת
חזקה כי הוא ידע שהתשלום נעשה עקב מצוקה, אלא אם כן יוכיח
אחרת –
אם הוא קיבל את דמי החסות באופן שיטתי או מתמשך, כאשר בסביבת המגורים או העסק של הקרבן
.נעברו לכאורה עבירות נגד הגוף או הרכוש שעלולות לגרום לאדם לחשוש
[יסודות העבירה החדשה נקבעו, בין
].היתר, בשל הרצון לנסות להמעיט בצורך להעיד את נפגעי העבירה על עצם היותם מאוימים
העבירה השנייה (
428
))א(ב שנקבעה , עניינה גביית דמי חסות תוך שימוש באיומים, כאשר העונש בצידה חמור
יותר, ומחולק–
כפי ש היה קיים גם לפני התיקון בעבירה של סחיטה באיומים–
לשתי דרגות, עם עונש מרבי של
7
שנים אם העסקה לא "הושלמה" ועונש מרבי של9
."שנים אם העסקה "הושלמה
,כאמור לעבירות חדשות אלה,נקבע, בהוראת שעה עונש מינימום של רבע מהעונש המירבי הקבוע לעבירה ,
והסדרי חילוט ייחודיים .
רקע–
מתן עדות
של נפגעי עבירו
ת מין ו
של קטי נים
שלא בפני הנאשם
החוק לתיקון סדר הדין (חקירת עדים), התשי"ח -
1957
(להלן –
החוק או החוק לתיקון סדר הדין ) קובע הסדר
שלפיו במשפט פלילי בשל עבירת מין או סחר בבני אדם(
ולעניין קטינים –
גם בשל עבירות אלימות חמורות
)נוספות
, בית המשפט רשאי להורות כי נפגע עבירת מין או סחר בבני אדם כאמור , ימסור את עדותו שלא בנוכחות
הנאשם, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחותו עלולה .לפגוע במתלונן או לפגום בעדות
הסדר זה, שנוסף בשנת1995
במסגרת 'תיקון מס2 לחוק ,
מתבסס על ההכרה בקושי הרב הטמון
במתן עדות
בעבירות מין, במיוחד מול הפוגע,
שבהן לעיתים
ב עצם מ סירת העדות בבית המשפט
יש משום שחזור הטראומה.
לעיתים יש בכך
אף כדי לגרום לנפגע העבירה טראומה משנית ,ו בנוסף הדבר עלול להביא גם לפגיעה באיכות
העדות של הנפגע .
יצוין כי התייחסות שונה לנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי
ק
יימת בדברי חקיקה שונים ומ תבססת על הקשיים
היחודיים .שחווים נפגעי עבירות מין כאמור כך למשל צוין בדוח הוועדה הבין משרדית לבחינת הטיפול בנפגעי
( עבירות מין בהליך הפלילי2019
) בראשות השופטת ברלינר
לעניין הקשיים שחווים נפגעי עבירות מין בהליך
הפלילי:
"עבירות המין הוכרו בדין, הן בדברי חקיקה שונים והן בפסיקת בתי המשפט, כקבוצת עבירות נפרדת,
בין היתר בשל קשיים ניכרים וייחודיים שחווים נפגעי העבירה במהלך ההליך הפלילי בעניינם. להליך
הפלילי בעבירת מין מאפיינים שונים, אשר כל אחד מהם, עלול להקשות על נפגע העבירה לצלוח אותו
.ללא פגיעה נפשית נוספת, כל שכן הצטברותם יחדיו מאפייני הפגיעה כוללים לעיתים נזקים קשים
וארוכי טווח: בתחושת השליטה של נפגע העבירה בחייו ובגופו; ערעור האמון של נפגע העבירה בחופש
הבחירה הנתון לו לפעול כאדם אוטונומי; כרסום נרחב בזכותו לפרטיות ולמרחב אישי מוגן.
."
כך גם
לעניין מסירת העדות
הכיר המחוקק כאמור .בקושי הרב הטמון במסירת עדות נפגע בעבירות מין ,ואולם
,לצד זאת
המחוקק הכיר בכך כי
ב
מסירת העדות באופן זה
עלולה להיות משום פגיעה ב חקירה הנגדית
של הנפגע .
ל פיכך נקבעו בחוק הוראות שנועדו
לצמצם עד כמה שניתן את הפגיעה שבמסירת העדות באופן זה.
כך נקבע כי
3
בית
המשפט לא יחליט כאמור אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם , קרי כי כל מקרה
ייבחן לגופו . כמו כן, נקבע כי בית המשפט יבטיח נש עשו סידורים הדרושים כדי לאפשר לבית המשפט ולנאשם
לצפות בעדות, ולנאשם–
לשמור על קשר עם עורך הדין שלו ולהציג
באמצעותו שאלות לע.ד
בשנת2003
הוסיף המחוקק להסדר זה עבירה של סחר בבני אדם (
והגדרה חדשה לעניין זה נוספה לחוק
ב תיקון
מ שנת2006
)
. עבירה זו נוספה בשל התפיסה כי ב
עבירות של סחר בבני אדם
, בדומה לעבירות מין,
יש טראומה
מיוחדת ופעמים רבות נלוות לעבירה זו גם .עבירות מין ושלילת חירות
התיקון המוצע
כאמור, בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק לתיקון סדר הדין (חקירת עדים), התשי"ח–
1957
,
ולהוסיף את
האפשרות להורות על מתן עדות שלא בנוכחות הנאשם בעבירה של גביית דמי חסות , אם השתכנע בית המשפט
שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בנפגע או לפגום בעדות. הוראות החוק שחלות היום על מתן עדות
.שלא בפני הנאשם בעבירת מין או בסחר בבני אדם, יחולו גם על ההסדר החדש המוצע
שאלות לדיון
מתן עדות שלא בפני הנאשם הוא חריג" לכלל הרגיל לפיו
לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו " (סעיף126
לחוק
סדר הדין הפלילי, התשמ"ב–
1982
.)הזכות של אדם להיות נוכח במשפט
נחשבת כחלק מהזכות של הנאשם
,להליך הוגן
ואף
יש מדינות שבהן הזכות של הנאשם להתעמת ישירות עם מי שמעיד נגדו היא זכות חוקתית
.מפורשת, גם אם יש לזכות זו חריגים החשיבות בנוכחות הנאשם ב משפט
נובעת בין היתר מ האפשרות לקיים
חקירה נגדית אפקטיבית , כחלק מהאפשרות .לנהל הגנה אפקטיבית, יחד עם סניגורו
במתן אפשרות לנפגע
.עבירה להעיד שלא בפני הנאשם, יש כרסום בכלל זה
לעניין עבירות מין וסחר בבני אדם, ו לעניין קטינים גם ב ,עבירות חמורות נוספות קבע המחוקק כי בית המשפט
י היה רשאי
להורות על מתן העדות של
א בפני הנאשם
אם מתן העדות בפני הנאשם עלולה לפגום בעדות או לפגוע
בעד, זאת בשל ההכרה בקושי הרב והייחודי הכרוך במסירת העדות על ידי נפגעי עבירות מין
ועל ידי קטינים .
:לעניין הוספת עבירה של גביית דמי חסות מוצע שהוועדה תדון במספר שאלות
•
בעבירת גביית דמי חסות, ידוע כי נפגעי העבירה מרגישים מאוימים מחברי הארגון שגובים
את דמי
החסות, וחשים סכנה להם ולבני משפחתם. הסרת הצורך בהעמדה מול אותו נאשם בעת מתן העדות
יכולה אולי לחזק את תחושת הביטחון האישי של העד, ובמקרים מסוימים, לשפר את איכות העדות
שלהם. ואולם, יש לזכור כי החשש ממתן עדות בתיק שכזה אינו מתמצה במתן העדות, והוא מבוסס
בעיקר .על חשש לפעולות נקם מחוץ לבית המשפט
לפיכך ,מוצע כי הוועדה תדון בש
אל ה האם יש תועלת
,בתיקון זה וכן האם
התועלת
שיש בתיקון
המוצע מצדיקה
את
הפגיעה
שתיגרם לנאשם ולזכותו
להיות
נוכח בעת מתן העדות .
•
,עוד מוצע ,בהקשר זה
שה וועדה גם תשמע
אלו הסדרים קיימים בעולם
.בעניין זה ובאלו עבירות
4
•
,כאמור
המחוקק הכיר בדברי חקיקה שונים בקשיים ה י יחודים בעבירות מין, וכך גם לעניין מסירת
.העדות מתעוררת השאלה האם גם לעניין עבירות של גביית דמי חסות יש קושי ייחודי ,
המבחי ן
.בינה לבין עבירות חמורות אחרות
מוצע לשמוע מגורמי האכיפה מהם המאפיינים שייחודיים
לעבירה זו שמשליכים על הצורך בקביעת ההסדר המוצע, ובאיזה עוד סוגי עבירות יש מאפיינים
דומים. לפיכך, מוצע כי הוועדה תבחן
האם העבירה החדשה של דמי חסות היא העבירה
שבה
קיים הצורך הממשי ביותר .להרחבה של ההסדר הקיים עוד מוצע שהוועדה
תשקול את השלכות
הרוחב שיכולות לנבוע מהתיקון המוצע.
,שכן ככל ש הוועדה תחליט
לקדם הצעה זו
(גם אם התיקון
)יחול רק על העבירה של דמי חסות ,
יכולות להיות לכך השלכ ות בפתיחת אפשרות זו ל עבירות
אחרות דומות
בעתיד ולכן מוצע לבחון את השלכות הרוחב של
ה
הסדר המוצע .
5
סעיפים רלבנטיים לדיון
חוק העונשין, התשל"ז –
1977
'גביית דמי חסות (תיקון מס146) תשפ"ג -
2023
428
.א (א) המנצל מצוקה של אדם החושש מפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם לאחת
מאלה, דינו–
:מאסר שש שנים
(1)
;דורש או מקבל דבר שאינו מגיע לו כדין
(2)
דורש או מקבל בעד מצרך או בעד שירות תמורה העולה במידה בלתי סבירה על
;התמורה המקובלת
(3)
נותן בעד מצרך או בעד שירות תמורה הנופלת במידה בלתי סבירה מן התמורה
.המקובלת
)(ב
()הדורש או מקבל מאדם באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א2
), או
()הנותן באופן שיטתי או מתמשך תמורה כאמור בסעיף קטן (א3
), והתבצעו לכאורה לפני כן עבירות
נגד הגוף או הרכוש בסביבת מגוריו או עסקיו של האדם שעלולות מעצם טיבן לגרום לחשש לפ גיעה
בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם–
,חזקה היא כי ידע שהתמורה ניתנה עקב מצוקה של האדם
.אלא אם כן הוכיח אחרת
)(ג
בוצעה עבירה לפי סעיף קטן (א) כשמנצל המצוקה מאיים על אדם בכתב, בעל פה או
בהתנהגות בפגיעה בגופו או בגוף בן משפחתו או ברכושם, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, והכול
כדי להניע אותו להיעתר ולתת דבר או תמורה, לפי העניין, דינו–
מאסר שבע שנים, ואם נעתר האדם
ונתן דבר או תמורה, לפי העניין, מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו –
מאסר תשע
.שנים
'הוראת שעה לעניין גביית דמי חסות (תיקון מס146
)הוראת שעה תשפ"ג -
2023
428
ב. (א) הורשע אדם בעבירה לפי סעיף428
א (בסעיף זה–
עבירה), לא יפחת עונשו מרבע העונש
המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט להקל בעונשו, מטעמים מיוחדים
שיירשמו; עונש מאסר כאמור לא יהיה, בהיעדר טעמים מיוחדים, כולו על-
.תנאי
)(ב
הורשע אדם בעבירה, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים
:שיפרט, כי נוסף על כל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא אחד מאלה
(1)
רכוש ששימש או נועד לשמש אמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי
;לאפשר את ביצוע העבודה
(2)
רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבורה, או
.שיועד לכך
)(ג
נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש הוא אחד מאלה, רשאי
הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה (בסעיף זה–
:)חילוט אזרחי
(1)
;שימש כאמצעי לביצוע העבירה או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור
(2)
הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע העבירה או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; או
(3)
.הושג במישרין או בעקיפין כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, כאמור
)(ד
על אף האמור בסעיף קטן (ג), בית המשפט לא יקבע כי בוצעה עבירה כאמור באותו סעיף
קטן בהתבסס על החזקה האמורה בסעיף428
.)א(ב
)(ה
פרקליט מחוז יגיש בקשה לחילוט אזרחי בהתאם לסעיף קטן (ג) אם שוכנע כי מתקיים אחד
:מאלה
(1)
אין מקום להגיש כתב אישום בשל העבירה או להמשיך בניהול הליך פלילי נגד הנאשם
בביצועה, משום שעל אף קיומן של ראיות משמעותיות הן לא מגבשות תשתית מספקת
ברמה הפלילית להגשת כתב האישום, או משום שהאדם החשוד בביצוע העבירה אינו נמצא
בישראל דרך קבע או שלא ניתן לאת;רו, או מטעמים מיוחדים אחרים
6
(2)
.הרכוש כאמור בסעיף קטן (ג) התגלה לאחר ההרשעה
)(ו
()לעניין חילוט לפי סעיף קטן (ב2
), שוכנע בית המשפט כי תקבולי העבירה ניתנו לחשוד
או לנאשם בביצוע העבירה בכסף, יראו כתקבולי עבירה כל רכוש אחר בשווי תקבולי העבירה, הנמצא
.בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של החשוד או הנאשם
)(ז
()לעניין חילוט לפי סעיף קטן (ג3
,), שוכנע בית המשפט כי תקבולי העבירה ניתנו בכסף
יראו כתקבולי עבירה כל כסף אחר הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו או בחשבונו של מי שקיבל את
הכסף, וכל כן רכוש אחר בשווי תקבולי העבירה, הנמצא בבעלותו, בחזקתו, בשליטתו
או בחשבונו של
.המשיב אשר הגיע לידיו או לידי בעליו לאחר מועד ביצוע העבירה
)(ח
על חילוט רכוש לפי סעיף זה יחולו הוראות לפי סעיפים36
,)א(ג) עד (ו36
,)ב(ב) עד (ד36
ג
עד36ז ו-
36ט לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-
1973
, בשינויים המחויבים ובשינויים
:אלה
(1)
בסעיף36
ב(ב), בסופו יקראו "נוסף על הוראות כל דין, המשיב רשאי לקבל את רשימת
כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לבקשת החילוט שהוגשה
;"נגדו
(2)
בסעיף36
ו(ב), אחרי "אם לא הוגש כתב אישום" יקראו "או לא הוגשה בקשה לחילוט
אזרחי", ובסופו יקראו "ואולם, לעניין בקשה למתן צו זמני בטרם הגשת כתב אישום, רשאי
בית המשפט, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תוקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה
לתקופות נוספות שלא יעלו ע ל תשעים ימים כל אחת; התקופות הנוספות לא יעלו במצטבר
על180
;".ימים
(3)
בסעיף36
ז, במקום "בסעיפים36
א או36
ב" יקראו "בסעיף428
()ב(ב2
()) או (ג3
)
לחוק העונשין, התשל"ז-
1977
."
)(ט
'הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן חמש שנים מיום תחילתו של חוק העונשין (תיקון מס146
והוראת שעה), התשפ"ג-
2023
.
חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), תשי"ח-
1957
2
.ב
עדות מתלונן שלא בפני הנאשם
)(א במשפט פלילי בשל עבירת מין או בשל עבירת סחר בבני אדם, רשאי בית משפט
להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת בעל דין או המתלונן, ואם היה המתלונן קטין גם לבקשת
הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם
אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסיר ת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן
או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך
אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם.
)(ב בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין
להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה:
(1)
לבית המשפט ולנאשם –
,לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות
לשמוע אותו ולהציג לו שאלות;
(2)
לנאשם– לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו.
)(ג לא היה הנאשם מיוצג–
לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו
סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי.
)(ד
בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד.
)(ה
לענין סעיף זה –
7
”
“עבירת מין–
עבירה לפי סימן ה׳ לפרק י׳ לחוק העונשין, למעט עבירה לפי
סעיפים
348
)(ג, 349 ו־352
לאותו חוק;
”
“עבירת סחר בבני אדם– עבירה של סחר בבני אדם לשם מטרה מהמטרות המנו
יות
( בפסקאות5
( ) עד7
) בסעיף377א(א) לחוק העונשין
או המעמידה בכך אדם באחת
מהסכנות המנויות בפסקאות האמורות;
”
“מתלונן– מי שלפי כתב האישום נפגע בעבירת המין או בעבירת סחר בבני אדם.
)(ו
שר המשפטים יתקין תקנות לביצוע סעיף זה וסדרי דין לשמיעת ראיות על־פיו.
2
.ג עדות קטין או חסר ישע
)(א(1)
במשפט פלילי בשל עבירה המנויה בתוספת רשאי בית המשפט להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל
דין, עד קטין או הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שהקטין ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא
בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע בקטין או לפגום
בעדות; עדות שלא
בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם;
(1
)א( בלי לגרוע מהוראות פסקה1
), בעדות של קטין או חסר ישע כהגדרתו בסעיף368
,א בחוק העונשין
המותרת לפי סעיף5 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-
1971
, רשאי בית המשפט להורות, בין מיוזמתו
ובין לבקשת בעל דין, עד קטין או חסר ישע או הורהו, לפני מתן העדות או במהלכה, שהק טין או חסר הישע
ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם
עלולה לפגוע בקטין או בחסר הישע או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית
המשפט או בדרך אחרת שתמנע מהעד לראות את הנאשם;
(2)
הוראות סעיף2ב(ב), (ג) ו-
(ד) והתקנות שהתקין השר לפי סעיף קטן (ו) יחולו על עדות קטין או חסר ישע, לפי
סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.
ב)
הרשיע בית משפט נאשם על ,)סמך עדות יחידה של עד שהעיד שלא בנוכחות הנאשם כאמור בסעיף קטן (א
יפרט בהכרעת הדין מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.
)ג
הוראות סעיפים קטנים (א) ו-
(ב) לא יחולו על עדות של קטין או חסר ישע שהוא מתלונן בעבירת מין או
בעבירת סחר בבני אדם, כאמור בסעיף2
ב, ועל עדותו יחולו הוראות סעיף2ב.
ד)
במשפט פלילי, רשאי בית המשפט, לפני מתן העדות או במהלכה, להורות, בין מיזמתו ובין לבקשת בעל דין, עד
( קטין או הורהו, כי עדותו של הקטין תיגבה באחת או יותר מהדרכים המפורטות בפסקאות1
( ) עד5
), אם נוכח
כי הדבר עשוי להקל על הקטין את
מסירת העדות:
(1)
שלא על דוכן העדים;
(2)
כשהשופט ועורכי הדין אינם לבושים מדי משפט;
8
(3)
בלשכת השופט;
(4)
בנוכחות אדם המלווה את הקטין לצדו במהלך עדותו, לפי בחירתו;
(5)
שלא במקום מושבו של בית המשפט, מכוח סמכותו לפי סעיפים34
(ב) או44
(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח
משולב], התשמ"ד-
1984
.
ה)
שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע בתוספת עבירות נוספות.
תוספת
(
סעיף2ג )
)(א עבירות לפי סעיפים199
,
201
,
202
,
203
,
203
,ב203
,ג214(ב) עד (ב2
,)
300
עד301
,ג305
,
329
,
333
,
335
,
345
עד351
למעט סעיף349
,
368
,ב368ג ו-
376
לחוק העונשין, התשל"ז -
1977
.
)(ב) (נמחק
)(ג) (נמחק
)(ד
עבירות שעונשן מיתה או מאסר עולם ועבירות שעונשן מאסר עשר שנים או יותר.