הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2087139
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן
איימן עודה
עופר כסיף
ג'אבר עסאקלה
יוסף ג'בארין
______________________________________________
פ/840/23
הצעת חוק מדד לזכות לקיום אנושי בכבוד, התש"ף–2020
דברי הסבר
בישראל מוסכם זה שנים ארוכות, כי לכל אדם קיימת הזכות לקיום אנושי בכבוד, אלא שלא ברור מהו היקפה של זכות זו ומה היא כוללת, גם לא אחרי התדיינויות בבית המשפט העליון בסוגיה זו. כך, לא ברור אם המדינה מחויבת להבטיח תנאים מינימאליים ומצומצמים להישרדותו של אדם, או שאולי החובה רחבה בהרבה ומצריכה את המדינה לדאוג לרווחה בסיסית של תושביה בכל תחומי החיים, בין השאר, באמצעות קצבאות קיום – ממזון וקורת גג, דרך חינוך, בריאות ורווחה, ועד להכשרה מקצועית, העשרה ותרבות - שאם לא כן המדינה אינה ממלאת את חובתה להבטיח את הזכות לקיום אנושי בכבוד. הצעת חוק זו מונה מספר רכיבים בסיסיים לקיום אנושי בכבוד, ברוח האמנה לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של האו"ם, עליה חתמה ישראל ואותה אישררה, כאשר לוועדת המומחים, באישור שר האוצר, נתונה הסמכות להוסיף רכיבים נוספים.
במהלך השנים נמנעה המדינה מלהגדיר את המונח ולמלא אותו בתוכן, על אף שיש לכך השלכות מרחיקות לכת על האוכלוסייה, ובפרט על אנשים החיים בעוני. גם כשהמדינה מכירה בחובתה להעניק תמיכה מסוימת, או להגדיר רף מסוים, למשל באמצעות קצבאות קיום, קביעת שכר מינימום, מתן סיוע בדיור ציבורי ואספקה של שלל שירותים ציבוריים בכל תחומי החיים – גובה התמיכה והסיוע יהא בהכרח שרירותי ובלתי מבוסס על נתונים כלשהם.
במדינות שונות קיימים מנגנונים לחישוב גובה תמיכת המדינה בנזקקים, ולפני מספר שנים נקבע בישראל תחשיב כזה במסגרת הליך פשיטת רגל במערכת כונס הנכסים הרשמי. במסגרת הצעת חוק זו מוצע לקבוע מנגנון לחישוב של צרכים לקיום בכבוד של תא משפחתי בהתאמה לנסיבותיו המיוחדות של כל תא משפחתי כגון גיל חבריו, מקום המגורים ועוד.
הצעת החוק נוסחה בסיוע האגודה לזכויות האזרח.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/4932/20) ועל ידי חברת הכנסת טלי פלוסקוב (פ/5051/20) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי הכנסת (פ/1206/22).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד באייר התש"ף – 18.5.20
מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע מנגנון מקצועי לכימות סל הצרכים לקיום אנושי בכבוד על בסיס מדד חשבונאי; מטרת המדד לקבוע את רשת הביטחון שתבטיח קיום בכבוד לתושבי ישראל, בהתחשב במבנה התא המשפחתי, במקום המגורים ובשיקולים פרטניים נוספים; המדד ייקבע ויעודכן מדי שנה על ידי ועדת מומחים מתחומים שונים.
הגדרות 2. בחוק זה –
"אומדן משרד הבריאות" – אומדן עלויות הוצאות רפואיות שנתי שיכין משרד הבריאות;
"אחזקת בית" – עלויות הוצאות אחזקת בית לרבות הוצאות תאורה, חימום, חימום מים, כביסה, קירור מזון, מיסים עירוניים ומיסי בית משותף, תיקונים שוטפים, תחזוקת ריהוט בסיסי וחומרים מתכלים, הכל כפי שיקבע השר;
"הוועדה" – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
"ועדת מומחים" – ועדה רב תחומית שהוקמה לפי הוראות סעיף 3;
"חיובים" – כל חיוב שיש בו כדי לגרוע מההכנסה החודשית לרבות צו תשלומים שניתן ברשות האכיפה והגבייה, תשלום חודשי בהליכי חדלות פירעון וקיזוז חוב מגמלאות המוסד לביטוח לאומי;
"מדד לקיום אנושי בכבוד" – תחשיב שיקבע את היקף ההכנסה החודשית שתאפשר קיום אנושי בכבוד לתא משפחתי על פי גודלו, גיל חבריו, אזור מגוריהם וצרכיהם המיוחדים של חבריו;
"מדור הולם" – מדור שמספק את הצרכים הבסיסיים של התא המשפחתי לקורת גג בטוחה בתנאים בריאותיים מקובלים;
"קצבאות קיום" – קצבאות המשתלמות על ידי המוסד לביטוח לאומי שמטרתן הבטחת קיום לרבות קצבאות אזרח ותיק, הבטחת הכנסה, נכות, ומזונות;
"השר" – שר האוצר.
ועדת המומחים 3. (א) השר, באישור שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והוועדה ימנה ועדת מומחים שתקבע מודל לקיום אנושי בכבוד.
(ב) ועדת המומחים תהיה בת שבעה חברים לפחות, ובהם לפחות עובד סוציאלי אחד, כלכלן אחד, תזונאי אחד, משפטן אחד וכל מומחה נוסף לפי שיקול דעתו של השר; השר ימנה את יושב ראש הוועדה מבין חבריה.
קביעת מדד לקיום אנושי בכבוד 4. ועדת המומחים תקבע מודל חשבונאי לקביעת מדד לקיום אנושי בכבוד; המדד יתבסס על עלויות בגין ההוצאות הבאות:
(1) הוצאות מדור הולם והוצאות אחזקת בית;
(2) הוצאות תזונה הולמת לפי אמות מידה שיקבע משרד הבריאות;
(3) הוצאות הלבשה והנעלה;
(4) הוצאות בריאות לפי אומדן משרד הבריאות;
(5) הוצאות תחבורה;
(6) הוצאות תקשורת;
(7) הוצאות על חינוך ילדים במערכת החינוך הציבורית, לרבות גני ילדים ומעונות יום לפעוטות;
(8) כל רכיב נוסף שוועדת המומחים תמצא לנכון, באישור השר, להתחשב בו.
התאמת המדד לקיום אנושי בכבוד 5. ועדת המומחים תקבע את דרך התאמת המדד לקיום אנושי בכבוד לתא המשפחתי, בהתאם למרכיביו ומאפייניו ובין היתר בהתחשב בעניינים אלה:
(1) גילם של חברי התא המשפחתי;
(2) אזור המגורים של המשפחה;
(3) מצב בריאותי ותפקודי של חברי התא המשפחתי על בסיס אומדן משרד הבריאות;
(4) מין חברי התא המשפחתי.
חובה לשקול את המדד לקיום אנושי בכבוד בחקיקה 6. בכל דבר חקיקה שיש בו כדי להשפיע על גובה ההכנסה של אדם, לרבות החלטה בנוגע לקצבאות קיום, שכר מינימום, דמי אבטלה, מיסוי ואגרות ובכל החלטה של המדינה שיש בה כדי לגרוע מהכנסותיו של אדם בגין חיובים, יינתן משקל גם למדד קיום אנושי בכבוד שקבעה ועדת המומחים.
פרסום המדד לקיום אנושי לכבוד 7. ועדת המומחים תפרסם בכל שנה את המדד לקיום אנושי בכבוד, רכיביו ועלויותיהם ואת התחשיב הכולל.