הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2088096
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת מאיר כהן
______________________________________________
פ/1013/23
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הטבות למי שמקבל גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי וקיבל גמלת הבטחת הכנסה), התש"ף–2020
דברי הסבר
אדם המגיע לגיל פרישה ומקבל גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א–1980, זוכה להנחות שונות כגון הנחה בתשלומי הארנונה, הנחה בדמי נסיעה בתחבורה ציבורית, הנחה בדמי כניסה לגנים לאומיים, לתערוכות ומוזיאונים והנחה בתשלומים בעד תרופות. כאשר אותו אדם מתאלמן, הוא אינו זכאי עוד לקבלת גמלת הבטחת הכנסה ובמקומה הוא מקבל קצבת שאירים לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995. זכאותו לקצבת שאירים מבטלת אף את ההטבות שהיה זכאי להן בעת קבלת גמלת הבטחת הכנסה וכך מורע מצבו הכלכלי.
מוצע לקבוע כי מי שהיה זכאי להטבות כמקבל גמלת הבטחת הכנסה וזכאותו לאותה גמלה נפסקה בשל קבלת גמלת שאירים ימשיך להיות זכאי לאותן הטבות.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת דוד צור וקבוצת חברי הכנסת (פ/2306/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1434/20) ועל ידי חבר הכנסת מאיר כהן וקבוצת חברי הכנסת (פ/4118/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת מאיר כהן (פ/52/21).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ב' בסיוון התש"ף – 25.5.20
הוספת סעיף 252ב 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 252א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 252א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, אחרי סעיף 252א יבוא:
"זכאות להטבות למי שאינו זכאי לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה 252ב. הטבות הניתנות לפי כל דין והטבות הניתנות על ידי גוף ציבורי לפי הסכם או נוהג, למי שמשתלמת לו גמלה לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה (בסעיף זה – גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה), יינתנו גם למבוטח שקיבל גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, והפסיק לקבלה בשל קבלת קצבה לפי סעיף 252; לעניין זה, "גוף ציבורי" – הממשלה, הסוכנות היהודית לארץ ישראל וכן גוף נתמך או גוף מתוקצב כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985."
תחילה 2. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו. תחילתו של חוק זה שלושים ימים מיום פרסומו.