הצעת חוק לקריאה הראשונה

רשומות הצעות חוק ה מ מ ש ל ה 2020 ביוני8 1313 ט"ז בסיוון התש"ף עמוד 188 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ 2020-), התש"ף2 'הנידמה למסהצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו188 :מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה )הצעת חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה 2020-), התש"ף2 '(תיקון מס תיקון שם החוק .1 - (להלן1‏2014-בחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה יימחקו.- ")החוק העיקרי), בשם החוק, המילים "(הוראת שעה חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה כללי ,) החוק- (להלן2014-(הוראה שעה), התשע"ה נחקק כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים, החל מיום תקופת הוראת- ) (להלן2016 ביולי17( י"א בתמוז התשע"ו לחוק, הוא נועד "לסייע לבני זוג1 השעה). בהתאם לסעיף ולהורים וילדיהם, ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד". החוק נועד לחול בהדרגה על כל הערכאות השיפוטיות הדנות בסכסוכי משפחה, קרי בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים השונים (יצוין כי בשלב זה החוק חל רק על בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים). הליך משפטי בעניין של סכסוך משפחתי מתאפיין בכך שלסכסוך המשפטי קדם סכסוך אישי ורגשי המשפיע באופן ממשי על ההליך המשפטי ומושפע ממנו. הצדדים לסכסוך יצטרכו להמשיך ולקיים מערכת יחסים ביניהם גם לאחר סיום ההליך המשפטי, אם כבני משפחה הגרים יחד, ואם, במקרה של פרידה, כשותפים לגידולם ולדאגה לרווחתם הפיזית והנפשית של ילדים. התנהלותה של התדיינות משפטית בסכסוך משפחתי, הכוללת הגשת כתבי תביעה שבהם מטיחים הצדדים האשמות זה כנגד זה, הבאת עדים וקיום חקירות וחקירות נגדיות בין כותלי הערכאות השיפוטיות, יוצרת מחסומים ומכשולים חדשים בקשרי המשפחה, מביאה להקצנה בעמדות הצדדים ובכך רגשי.-מקשה את יישובו של הסכסוך האישי יתר על כן, הניסיון מלמד כי גם לאחר ההכרעה השיפוטית, פעמים רבות חוזרים צדדים שניהלו ביניהם ,מאבקים משפטיים אל הערכאות השיפוטיות השונות בשל הפרת הסדרים שנקבעו בניגוד לרצון אחד הצדדים. המחקרים גם מראים באופן מובהק שלהליכי גירושין וכן להתדיינויות בין ההורים לאחר הגירושין, יש השפעות קשות על מצבם הרגשי של ילדים, אשר מחריפות ככל שההליכים מתארכים ומתנהלים באופן לוחמני. הניסיון במדינות רבות ברחבי העולם מראה כי הנהגת השימוש Alternative( במנגנון של יישוב סכסוכים בהסכמה ,) לפני הגשת התביעהDispute Resolution - ADR מצמצמת את הצורך בהתדיינות בבית המשפט ומאפשרת לצדדים לממש באופן מיטבי את הרצונות והאינטרסים שלהם בנושאים שבתובענה לשביעות רצונם, באמצעות גישור, ייעוץ, גירושין בשיתוף פעולה או מנגנון אחר ליישוב סכסוך. החוק שנחקק בעקבות הדברים האמורים (ונחקק כאמור כהוראת שעה לשלוש שנים), קובע כי על צדדים המבקשים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לבית משפט לענייני משפחה או לבית דין דתי, להקדים ,ולהגיש תחילה לערכאה כאמור בקשה ליישוב סכסוך ולא כתב תביעה מפורט. לאחר הגשת הבקשה, מוזמנים הצדדים לפגישת מידע, היכרות ותיאום ביחידת הסיוע פגישת מהו"ת), ובה- שליד הערכאה השיפוטית (להלן ,הם מקבלים מידע על ההשלכות המשפטיות, הרגשיות ,החברתיות והכלכליות של הגירושין עליהם ועל ילדיהם וכן מידע על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם בניסיון ,ליישב את הסכסוך ביניהם בהסכמה, בתוך יחידות הסיוע בלשכות הרווחה בקהילה ובגופים במגזר הפרטי, באמצעות גישור, גירושין בשיתוף פעולה או כל דרך אחרת. נוסף על כך, עובדי יחידת הסיוע עורכים היכרות עם הצדדים ועם צורכיהם, ולבסוף נעשה ניסיון לקביעת הסדרים זמניים שיאפשרו ניסיון ליישב את הסכסוך בהסכמה. עד45 פגישות אלה נערכות כיום בתוך תקופה בת 6 ימים, ובמהלכה הצדדים מנועים מלהגיש תובענות0 לערכאות שיפוטיות בעניין הסכסוך שביניהם, למעט בקשות דחופות מסוימות וסעדים זמניים לשמירת המצב הקיים שהוגדרו בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי התקנות).- (להלן2016-משפחה (הוראת שעה), התשע"ו בתום תקופת עיכוב ההליכים המתוארת לעיל, אם הצדדים ,מחליטים שאינם יכולים לפתור את הסכסוך בדרכי שלום הם רשאים להגיש תובענות, בהתאם להוראות שנקבעו בחוק, וניתנת זכות קדימה להגיש תובענה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך. יצוין כי מדובר בהסדר חדשני בישראל, ועל כן הוא נקבע תחילה כהוראת שעה במטרה לבחון את השפעת יישומו. במהלך תקופת הוראת השעה נאסף מידע רב בנוגע 5,3000לחוק, ליישומו ולהצלחתו. עד כה נערכו למעלה מ־ פגישות מהו"ת, ונמצא כי החוק מצליח לממש את מטרותיו. בשני הדיווחים השנתיים שנמסרו לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מכוח החוק, דווח על ירידה ניכרת בהיקף התובענות בענייני משפחה המוגשות50%של כ־ ,לבית המשפט לענייני משפחה ולבתי הדין הדתיים. כך ) עד יום2017 ביולי1( בתקופה שמיום ז' בתמוז התשע"ז 33.4 '; התשע"ו, עמ116 'ס"ח התשע"ה, עמ 1 ד ב ר י ה ס ב ר 189 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 2 תיקון סעיף .2 - לחוק העיקרי2 בסעיף בהגדרה "תובענה", במקום הסיפה החל במילה "למעט" יבוא "ובכלל זה בקשה )1( :למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה ;בקשה לאישור הסכם )1( ;ערעור ובקשת רשות ערעור )2( תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון 3) ( ;2‏בית משפט ;";3‏1958-בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח )4( - "בהגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי )2( ), בסופה יבוא "למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין1( בפסקה (א) ;"שהוגשה בהסכמת הצדדים ), בסופה יבוא "או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת4( בפסקה (ב) ;"בקשר לתובענה כאמור ), בסופה יבוא "למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת5( בפסקה (ג) הצדדים". 3 תיקון סעיף 3.- 3 לחוק העיקרי בסעיף ;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ופגישות מהו"ת )1( ; יימחקו- "בסעיף קטן (א), המילים "לרבות בעניין מזונות זמניים )2( .2 - לחוק העיקרי2 בסעיף2 תיקון סעיף בהגדרה "תובענה", במקום הסיפה החל במילה "למעט" יבוא "ובכלל זה בקשה )1( :למתן סעד זמני, ולמעט כל אחד מאלה ;בקשה לאישור הסכם )1( ;ערעור ובקשת רשות ערעור )2( תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות לפי פקודת בזיון 3) ( ;2‏בית משפט ;";3‏1958-בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח )4( - "בהגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי )2( ), בסופה יבוא "למעט תובענה לגירושין או להתרת נישואין1( בפסקה (א) ;"שהוגשה בהסכמת הצדדים ), בסופה יבוא "או בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת4( בפסקה (ב) ;"בקשר לתובענה כאמור ), בסופה יבוא "למעט תובענה בעניין כאמור שהוגשה בהסכמת5( בפסקה (ג) הצדדים". 3.- 3 לחוק העיקרי בסעיף 3 תיקון סעיף ;"בכותרת השוליים, בסופה יבוא "ופגישות מהו"ת )1( ; יימחקו- "בסעיף קטן (א), המילים "לרבות בעניין מזונות זמניים )2( ), הוגשו למזכירויות בתי2018 ביולי1( י"ח בתמוז התשע"ח תובענות, ואילו בתקופה14,408 המשפט לענייני משפחה המקבילה בשנה קודם לכן, לפני חקיקת החוק, עמדה כמות התובענות שהוגשו למזכירויות בתי המשפט האמורים על בכמות התובענות52%. מספר זה מבטא ירידה של כ־29,970 המוגשות לאחר חקיקת החוק. נתונים דומים נאספו גם לגבי ,בתי הדין הרבניים. כך, הוגשו בתקופה המתוארת לעיל 7,918 לאחר חקיקת החוק, למזכירויות בתי הדין הרבניים ,תובענות, ואילו בתקופה המקבילה, טרם חקיקת החוק תובענות. מספר זה מבטא18,330 הוגשו לאותן מזכירויות בכמות התובענות המוגשות כאמור.57%ירידה של כ־ ג'וינט ברוקדייל-כמו כן, מחקר שביצע מכון מאיירס ,מטעם משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים הצביע על ההשפעות החיוביות של פגישות המהו"ת על הסכסוכים המשפחתיים ועל פתרונם (ראו קישור לדוח https:// על המחקר באתר האינטרנט של המכון בכתובת brookdale.jdc.org.il/publication/promoting-family- ).dispute-resolutions מוצע, בעקבות המתואר לעיל לעניין השלכות יישום החוק בתקופת הוראת השעה, להפוך את החוק מהוראת שעה להוראה של קבע. וכמו כן, מוצע לערוך תיקונים מצומצמים בנוסח החוק. תיקונים אלה מבוססים על הניסיון שנצבר בתקופת הוראת השעה, ועל המלצות שגיבשה ,ועדת ההיגוי שמינתה שרת המשפטים דאז, איילת שקד , למעקב אחר יישום החוק בתקופת2017 בחודש מאי ,הוראת השעה. התיקונים נועדו לפשט את ההליכים להוסיף הבהרות בעניינים מסוימים ולפתור קשיים ביישום ההסדרים שבחוק, שהתעוררו מאז נכנס החוק לתוקפו. כמו כן מוצע לעגן כמה מן העניינים שהוסדרו בתקנות מכוח החוק, בחוק עצמו, הכול כמפורט להלן. כאמור, מוצע מהטעמים הנזכרים לעיל, בחלק סעיפים הכללי של דברי ההסבר, להפוך את ההסדר 7 ו־1 הקבוע בו מהוראת שעה להוראה של קבע. לחוק אשר מגביל את9 בהתאם לכך, מוצע לבטל את סעיף לחוק9 תוקפו, ולתקן את שם החוק. וזה נוסחו של סעיף :שמוצע לבטלו .  הוראות חוק זה יעמדו בתוקפן עד תום שלוש שנים9" "מיום התחילה. )2(3 ו־2 סעיפים 3(א) לחוק עניינו בחובה להגיש בקשה סעיף ליישוב סכסוך לפני כל הגשת תובענה בעניין של סכסוך תובענה בעניין של- משפחתי כהגדרתה בחוק (להלן "סכסוך משפחתי), לרבות בעניין מזונות זמניים. "תובענה כהגדרתה בחוק כוללת גם בקשה, ומוצע להבהיר כי בגדר 3.56 )33, (א2 )חוקי א"י, כרך א', (ע 2 6.8 'ס"ח התשי"ח, עמ 3 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו190 "6 ימים" והסיפה החל במילה "ואולם0" ימים" יבוא45" 3), במקום()בסעיף קטן (ב 3) ( ; תימחק- - )בסעיף קטן (ג )4( ;"), אחרי "גישור" יבוא "גירושין בשיתוף פעולה2( בפסקה (א) תימחק ואחרי "ילדים" יבוא "חלוקת זמני- "), המילה "זמניים4( בפסקה (ב) ;"שהות ,זאת נכללות כלל הבקשות למתן סעד זמני לסוגיו. בהתאם 3(א) לחוק את ההתייחסות הנפרדת מוצע למחוק מסעיף לתובענה בעניין מזונות זמניים. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי תובענה לאכיפה ולביצוע של החלטה שיפוטית, לרבות החלטה כאמור לפי פקודת בזיון בית משפט, וכן בקשה לאכיפת פסק חוץ לפי חוק , לא ייחשבו לתובענות1958-אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח לעניין החוק, מכיוון שבמקרים אלה כבר התקיים בין הצדדים הליך משפטי שהסתיים בפסק דין. בקשה לאישור הסכם מוחרגת מגדר תובענה כהגדרתה בחוק, וזאת משום שמדובר בצדדים שהגיעו להסכמה ואין צורך בהסדר שבחוק כדי להביאם לכך. "למרות זאת, המונח "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי התפרש לא אחת בפסיקה ככולל גם תובענות לגירושין ,שהוגשו בהסכמת הצדדים. זאת במקרים שבהם נדרש מעבר להגשת הסכם הגירושין לאישור, גם אקט שיפוטי של התרת נישואין. לכן, מוצע להבהיר כי תובענה לגירושין או להתרת נישואין שהוגשה בהסכמת הצדדים, אינה נכללת בגדר תובענה בעניין של סכסוך משפחתי והחוק לא יחול לגביה. ,)תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים , מוחרגת מההגדרה "תובענה בעניין של1991-התשנ"א סכסוך משפחתי", כך שההסדר שבחוק לא חל על תובענות כאמור. מעבר לכך שהגשת תובענה כאמור משקפת מצב של סכסוך חריף בין הצדדים, הרי שמדובר במצב שבו אחד הצדדים ממילא מצוי מחוץ לישראל ועל כן לא ניתן לקיים הליך מהו"ת. מאחר שלעתים מתעורר צורך להגיש בקשה שמונעת את הוצאת הילד (שמתנהל לגביו הליך לפי החוק האמור) מהארץ, כדי שלא יאבד הקשר עמו ויהיה ניתן ,לנהל הליכים בעניינו לפי החוק האמור במדינה אחרת מוצע למעט מההגדרה הנזכרת לעיל, מאותו טעם שבשלו מוחרגת התובענה לפי אותו חוק, גם בקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ המוגשת בקשר לתובענה כאמור. לבסוף, מוצע לקבוע כי תובענות בעניין אבהות או אמהות אשר הוגשו בהסכמת הצדדים (להבדיל מתובענות כאמור שהוגשו בלא הסכמה), לא ייכללו בגדר תובענה בעניין של סכסוך משפחתי. ויובהר כי על אף התיקון המוצע להצעת החוק שלפיו, ככלל, החוק לא יחול על4 בסעיף הליכים שהמדינה צד להם, הרי שההסדר שבחוק יחול על תובענה בעניין אבהות או אמהות (שהוגשה בלא הסכמת הצדדים) בכל הנוגע לצדדים לתובענה עצמם, אף על פי שהמדינה היא צד להליכים בעניין אבהות ואמהות. זאת מאחר שבהליכים מסוג זה, עשויים הצדדים להפיק תועלת רבה מהמידע, מההיכרות ומהתיאום שיוצעו להם בפגישות ביחידות הסיוע. 9 ו־8 ,)2(5 ,)10( ) עד3(–) ו1(3 סעיפים )3( לפסקה )3(א עם הגשתה של בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף לחוק, נפתחת תקופה שבמהלכה מנועים הצדדים מלהגיש 3(ב) לחוק קובע תובענה בעניין של סכסוך משפחתי. סעיף לוח זמנים לקיום פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע במהלך 45 אותה תקופה. כיום, נדרש כי פגישות אלה יתקיימו בתוך ימים מיום הגשת הבקשה, ויחידת הסיוע מוסמכת להאריך ימים נוספים. במהלך יישומו של החוק15תקופה זו ב־ התברר, שמבחינה מעשית, לא בכל המקרים ניתן לקיים 6 ימים, ועל כן מוצע0פגישת מהו"ת בתוך פרק זמן קצר מ־ 3(ב) האמור, כך שפגישות המהו"ת יתקיימו לתקן את סעיף 6 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך. תיקון0 בתוך 3(ה) לחוק (ראו פסקה זה משתלב עם התיקון המוצע בסעיף 6)), המפשט את מניין התקופות, וכמפורט להלן.( )2(5 ) ולסעיף4( לפסקה 3(ג) לחוק מסדיר את תוכנן של פגישות המהו"ת. סעיף ) של אותו סעיף מפורט מידע שיימסר לצדדים2( בפסקה באותן פגישות ושעניינו בדרכים עשויות לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה. מוצע למנות, בין שאר הדרכים ליישוב סכסוך בהסכמה, גם את הדרך של גירושין בשיתוף משא ומתן שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי- פעולה עורך דין, בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים, אם יש צורך, ובלבד שאותם עורכי דין לא ייצגו את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל. כיום אפשרות זו נזכרת בתקנות. 3(ג) לחוק מפורטים הסדרים ) של סעיף4( בפסקה שניתן לקבוע במסגרת פגישות המהו"ת. כדי ליצור אחידות 3(ט) לחוק, שלפיו מוסמכת יחידת הסיוע עם הוראות סעיף לסייע לצדדים להגיע להסדר קבוע בהסכמה, מוצע למחוק את המילה "זמניים", כך שיובהר שבמסגרת פגישות המהו"ת ניתן לקבוע בהסכמה הן הסדרים בעלי אופי קבוע והן הסדרים בעלי אופי זמני, בעניינים המפורטים בו. כמו כן ,מוצע להוסיף לעניינים שבהם ניתן לקבוע הסדרים כאמור ד ב ר י ה ס ב ר 191 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו ;"בסעיף קטן (ד), במקום "עשרה" יבוא "חמישה )5( )" יבוא "בתקופה של5()(א5 בסעיף קטן (ה), במקום הרישה עד המילים "לפי סעיף 6) ( 6 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החליטה0 תקופת עיכוב ההליכים), ובכל תקופה- ) (להלן5()(א5 על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף ;"נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב ; בטל- )סעיף קטן (ו )7( - )בסעיף קטן (ז )8( ;"בסעיף קטן (ד), במקום "עשרה" יבוא "חמישה )5( )" יבוא "בתקופה של5()(א5 בסעיף קטן (ה), במקום הרישה עד המילים "לפי סעיף 6) ( 6 ימים מיום הגשת בקשה ליישוב סכסוך או בתקופה קצרה או ארוכה מזו אם החליטה0 תקופת עיכוב ההליכים), ובכל תקופה- ) (להלן5()(א5 על כך ערכאה שיפוטית לפי סעיף ;"נוספת שהצדדים הסכימו לה בכתב ; בטל- )סעיף קטן (ו )7( - )בסעיף קטן (ז )8( לצד מזונות, החזקת ילדים וסדרי קשר, גם חלוקת זמני שהות של הילדים אצל הוריהם. )6(–) ו5( לפסקאות 3(ה) לחוק קובע תקופת עיכוב הליכים סעיף שבמהלכה הצדדים מנועים מלהגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי לערכאה שיפוטית. תקופה זו כוללת כיום ,3) לחוק()3(ב את התקופה לקיום פגישות מהו"ת לפי סעיף ימים, ויחידת הסיוע רשאית להאריכה45 שעומדת היום על ימים מיום קיומה10 3(ד) לחוק, בתוך 6 ימים. לפי סעיף0ל־ של פגישת המהו"ת האחרונה (שעשויה להתקיים בכל שלב במהלך התקופה האמורה), על הצדדים להודיע אם בכוונתם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים כדי הימים10 להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. בחלוף הנזכרים (שלעתים יש חפיפה בינם לבין תקופת עיכוב ימים15 ההליכים, ולעתים הם נוספים עליה), נמנים כיום נוספים (תקופת צינון), שמטרתם לאפשר רגיעה בין הצדדים בתקופת הניסיונות ליישוב הסכסוך בהסכמה, כך שניסיונות אלה יתנהלו בלי שהצדדים מתכוננים במקביל להגשת הימים הנזכרים10 תביעות משפטיות. רק לאחר שחלפו ,לעיל, וכן תקופת הצינון האמורה, ניתן להגיש תובענות כאשר יש קדימות לצד שהגיש תחילה את הבקשה ליישוב ) לחוק4 ימים נוספים (ראו סעיף15 סכסוך, ועומדים לרשותו שבמהלכם הוא יכול לבחור לאיזו ערכאה להגיש תביעה. לחוק, והמתואר43(ה) ו־ ההסדר הקבוע בסעיפים לעיל, הביא לאי–בהירות רבה לעניין משך התקופה שבמהלכה לא ניתן להגיש תובענות. כדי לפשט את ההסדר בנקודה זו, מוצע לקבוע שיהיה ניתן להגיש תביעה ,6 ימים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך0 משחלפו ,בלא קשר למועד פגישות המהו"ת או לקיומן. על פי רוב ימים מיום הגשת הבקשה45 הפגישות מתקיימות בתוך ליישוב סכסוך. כך, במקרה הרגיל, תתקיים בפועל תקופת ימים5 ימים כפי שקבוע היום, וכן יהיו לצדדים15 צינון של הימים הקבועים כיום) שבמהלכם יוכלו10 לפחות (במקום לקבל החלטה ולהודיע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך. ההסדר המוצע בעניין זה אינו משנה באופן ניכר את התקופה שבמהלכה על יחידות הסיוע לקיים פגישות מהו"ת, אלא נועד לפשט את מניין התקופה שבסיומה יכולים הצדדים להגיש תובענות, כך שמעתה זה יהיה "ברור יותר. במילים אחרות, מאחר ש"תקופת הצינון 3(ה) לחוק בוטלה, הרי שהתקופה שהיתה קבועה בסעיף שבמהלכה נמנעת מפונים גישה לערכאות לא הוארכה והתקופה המרבית כאמור אף התקצרה: כיום, כוללת תקופה ימים) וכן תקופת15 ימים (עם אפשרות להארכה ב־45 זו ימים, כך שתקופה זו עשויה להגיע עד15 צינון נוספת של ימים, אם יחידת הסיוע מצאה לנכון לעשות שימוש75 , ימים נוספים15בזכותה להאריך את התקופה הבסיסית ב־ ואילו לפי התיקון המוצע, תגיע תקופת עיכוב ההליכים 6 ימים, בלא שיחידת הסיוע תוכל להאריכה מעבר לכך.0ל־ יודגש כי בכל מקרה אין צורך בהחלטה שיפוטית על סגירת הליך ליישוב סכסוך, ובחלוף המועדים האמורים ייסגר התיק. )7( לפסקה משמוצע לבטל את תקופת הצינון הקבועה היום 3(ה) לחוק, אין עוד משמעות מעשית לאפשרות בסעיף להגיש בקשות להסדרים זמניים שיחולו לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים, ועל כן מוצע לבטל את סעיף קטן (ו) של :3 לחוק, וזה נוסחו סעיף "(ו)  על אף האמור בסעיף קטן (ה), לא קבעו הצדדים עד תום תקופת עיכוב ההליכים הסדרים זמניים בהסכמה בעניין מזונות או החזקת ילדים, רשאים הם להגיש בקשה "בעניין לערכאה המוסמכת לפי דין. )8( לפסקה 3(ז) לחוק מאפשר לצד לבקשה ליישוב סכסוך סעיף להגיש, בכל עת, בקשה לסעד דחוף בשורה של עניינים שנקבעו בתקנות, בקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים ) של4( ובקשה לצו עיכוב יציאה מן הארץ. לפי פסקה אותו סעיף, צו לסעד זמני יעמוד בתוקפו עד למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית לאחר הגשת כתבי בית דין לפי לחוק. במהלך תקופת הוראת השעה התברר כי4 סעיף הוראה זו מעוררת קושי, מאחר שלא תמיד מוגשת תובענה בסופו של דבר, ואז הסעד הזמני נעשה קבוע הלכה למעשה. ) האמורה ולקבוע כי4( על כן, מוצע להחליף את פסקה תוקפם של סעדים זמניים ודחופים יפקע בתוך חמישה חודשים מיום מתן הצו, אלא אם כן הערכאה שנתנה את הצו קבעה תקופה אחרת. עם זאת, מוצע כי אם הוגשה תובענה עיקרית, והערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בה נתנה החלטה בעניין הצו, לפני מועד פקיעתו של ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו192 "), במקום "לסעד זמני" יבוא "לסעד דחוף או זמני" ואחרי "בסעד2( בפסקה (א) ;"יבוא "הדחוף או ;"3), במקום "לסעד זמני" יבוא "לסעד דחוף או זמני( בפסקה (ב) :) יבוא4( במקום פסקה (ג) ) צו לסעד דחוף או זמני שניתן לפי סעיף קטן זה, יעמוד בתוקפו למשך4(" חמישה חודשים מיום מתן הצו, ואם קבעה הערכאה השיפוטית שנתנה למשך התקופה שקבעה; ואולם נתנה הערכאה- את הצו תקופה אחרת השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו ,, החלטה בעניין הצו, לפני תום התקופה כאמור4 כתבי בי־דין לפי סעיף ;"יעמוד הצו בתוקף עד למתן ההחלטה. :אחרי סעיף קטן (ח) יבוא )9( )1"(ח יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או אי־ )1( התייצבות של הצדדים לפגישות המהו"ת, והערכאה השיפוטית רשאית להביא בחשבון טענות בדבר התייצבות או אי־התייצבות כאמור. סבר עובד יחידת הסיוע, בתום פגישת מהו"ת, כי בשל חשש לפגיעה )2( בשלומו הגופני או הנפשי של ילד או לשם מניעת החמרה במצבו הגופני ,או הנפשי, יש צורך לנקוט אמצעים לשם מניעת פגיעה או החמרה כאמור ובכלל זה עריכת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני , או מינוי אפוטרופוס לדין4‏1955-קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו , רשאי5‏1962-לקטין לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב ,הוא להמליץ לערכאה השיפוטית להורות על נקיטת אמצעים כאמור מיוזמתה בהתאם לסמכותה לפי כל דין, או אם תוגש לה תובענה לפי ; המלצה כאמור תהיה תמציתית ומנומקת ותכלול פרטים על הילד4 סעיף ומשפחתו בהיקף הנדרש לשם מתן ההמלצה, בלבד. הצו, יעמוד הצו בתוקף עד למתן אותה החלטה. וזה נוסחה :3(ז) לחוק שמוצע כאמור להחליפה ) של סעיף4( של פסקה )  צו לסעד זמני שניתן לפי סעיף זה יעמוד בתוקפו עד4(" למתן החלטה בעניינו על ידי הערכאה השיפוטית שנקבעה כמוסמכת לדון בתובענה העיקרית, לאחר שהוגשו כתבי ".4 בי־דין לפי סעיף 3) של(–) ו2( כמו כן מוצע להבהיר שהוראות פסקאות 3(ז) לחוק חלות גם לעניין בקשה לסעד דחוף. סעיף 9 ו־8 ) ולסעיפים9( לפסקה ) בנוסחו13 לחוק את סעיף קטן (ח מוצע להוסיף לסעיף המוצע, ולהסדיר בו עניינים הנוגעים לדיווח בידי יחידת הסיוע לגורמים שונים. ) מוצע לקבוע כי על יחידת הסיוע לדווח1( בפסקה לערכאה השיפוטית על התייצבות או אי–התייצבות של הצדדים לפגישות המהו"ת, וכי הערכאה השיפוטית תוכל להביא בחשבון טענות בנושא זה. הוראה דומה קבועה היום בתקנות ומוצע לעגנה בחוק. ) מוצע לקבוע כי על אף הוראות החיסיון2( בפסקה 1995-הקבועות בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה חוק בית המשפט לענייני משפחה), ובחוק בתי דין- (להלן חוק יחידות- (להלן2011-דתיים (יחידות סיוע), התשע"א הסיוע), יוכלו יחידות הסיוע להמליץ לערכאה השיפוטית על נקיטת אמצעים כגון מינוי אפוטרופוס לדין או עריכת תסקיר עובד סוציאלי לפי חוק הסעד (סדרי דין בענייני , וזאת במקרים1955-קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו ,שבהם עובד יחידת הסיוע סבור, בתום פגישת מהו"ת כי יש צורך בכך בשל חשש לפגיעה בשלומו הגופני או הנפשי של ילד או לשם מניעת החמרה במצבו הגופני או מיוזמתה בהתאם- הנפשי. הערכאה השיפוטית תוכל 6 לחוק הכשרות8 לסמכותה לפי כל דין (למשל סעיף ) או אם תוגש1968-המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ח לפעול בהתאם להמלצה- לחוק4 לה תובענה לפי סעיף כאמור. משיקולים של הגנת הפרטיות, מוצע כי ההמלצה תכלול פרטים על הילד ומשפחתו בהיקף הנדרש לשם מתן המלצה בלבד. הוראה זו מאזנת בין הצורך לשמר ככל הניתן את חיסיון המידע הנמסר בפגישות המהו"ת כדי לממש את תכליתן, לבין הצורך להגן על קטין. .126 'ס"ח התשט"ו, עמ 4 .120 'ס"ח התשכ"ב, עמ 5 ד ב ר י ה ס ב ר 193הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו א לחוק בתי5 הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף הוראות סעיף 3) ( ;"3 לחוק יחידות הסיוע. המשפט לענייני משפחה וסעיף :) במקום סעיף קטן (י) יבוא10( על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להגיש תובענה בעניין של סכסוך "(י) :משפחתי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם מתקיים אחד מאלה בשנה שקדמה להגשת התובענה כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך )1( ,בין אותם צדדים והמבקש להגיש את התובענה הגיע לפגישות המהו"ת )ובלבד שבעת הגשת התובענה חלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה ;4 הימים שבסעיף15 ותקופת ,הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים לפני יותר משנה )2( ובעת הגשת התובענה תלויה ועומדת בערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, או שההליכים בתובענה כאמור הסתיימו "בשנה שקדמה להגשת התובענה. א4 הוספת סעיף .4 : לחוק העיקרי יבוא4 אחרי סעיף "סייג לתחולה א.4 :הוראות חוק זה לא יחולו על ההליכים האלה ;הליך שצד לו אינו תושב ישראל )1( הליך שהמדינה צד לו, למעט תובענה בעניין כאמור )2( ;") להגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי5( בפסקה ;6‏1991-הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 3) ( ".7‏2001-הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב )4( א לחוק בתי5 הוראות סעיף קטן זה יחולו על אף הוראות סעיף 3) ( ;"3 לחוק יחידות הסיוע. המשפט לענייני משפחה וסעיף :) במקום סעיף קטן (י) יבוא10( על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי אדם להגיש תובענה בעניין של סכסוך "(י) :משפחתי בלא שהגיש תחילה בקשה ליישוב סכסוך, אם מתקיים אחד מאלה בשנה שקדמה להגשת התובענה כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך )1( ,בין אותם צדדים והמבקש להגיש את התובענה הגיע לפגישות המהו"ת )ובלבד שבעת הגשת התובענה חלפו התקופות כאמור בסעיף קטן (ה ;4 הימים שבסעיף15 ותקופת ,הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים לפני יותר משנה )2( ובעת הגשת התובענה תלויה ועומדת בערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי בין הצדדים, או שההליכים בתובענה כאמור הסתיימו "בשנה שקדמה להגשת התובענה. .4 : לחוק העיקרי יבוא4 אחרי סעיף א4 הוספת סעיף "סייג לתחולה א.4 :הוראות חוק זה לא יחולו על ההליכים האלה ;הליך שצד לו אינו תושב ישראל )1( הליך שהמדינה צד לו, למעט תובענה בעניין כאמור )2( ;") להגדרה "תובענה בעניין של סכסוך משפחתי5( בפסקה ;6‏1991-הליך לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א 3) ( ".7‏2001-הליך לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב )4( להצעת החוק, מוצע לתקן באופן דומה9 ו־8 בסעיפים א(ה) לחוק בית המשפט לענייני משפחה ואת5 את סעיף 3(ה) לחוק יחידות הסיוע, ולקבוע בהם חריג להוראות סעיף החיסיון והסודיות, אשר מאפשר העברת מידע שנמסר ליחידת הסיוע במקרה שבו עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע האמור דרושה לשם מניעת פגיעה, לשם מניעת החמרתה של פגיעה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לאותה פגיעה. הוראה 6 לתקנות ומוצע לעגנה בחוק. דומה קבועה היום בתקנה )10( לפסקה כיום, אם צד לסכסוך מבקש להגיש תובענה כאשר ,כבר הוגשה בקשה ליישוב סכסוך בין אותם צדדים ,וחלפה תקופת עיכוב ההליכים, במהלך השנה הקודמת הוא אינו נדרש להגיש בקשה חדשה ליישוב סכסוך ויכול להגיש תובענה מיד, שכן ניתן להניח שהצדדים כבר ניסו בתוך תקופה סמוכה יחסית, ליישב את הסכסוך ביניהם בהסתייעות בהליך המהו"ת. מוצע להבהיר כי כדי להיות פטור מהגשת בקשה ליישוב סכסוך, לא די בכך שהמבקש הגיש בקשה כאמור במהלך השנה הקודמת, אלא נדרש כי במהלך אותה שנה הוא השתתף בפגישות המהו"ת בפועל. כמו כן נדרש שבעת הגשת התובענה חלפה התקופה שבמהלכה מנועים תקופת עיכוב ההליכים וכל- הצדדים מלהגיש תובענה )3(ה תקופה נוספת שעליה הסכימו הצדדים (ראו סעיף 15 6)), וכן חלפה תקופת( לחוק כתיקונו המוצע בפסקה לחוק (התקופה שבמהלכה ניתנת קדימות4 הימים שבסעיף בהגשת תובענה לצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך). התיקון המוצע נועד למנוע מצב שבו צד אינו משתתף בפגישות המהו"ת במודע, ובכך נמנעת האפשרות ליישוב הסכסוך בלא התדיינות משפטית. נוסף על כך, מוצע לקבוע שהפטור מהגשת בקשה ) מתקופת עיכוב ההליכים- ליישוב סכסוך (ובהמשך לכך אם בעת הגשת תובענה- יחול בשני מקרים נוספים: האחד חדשה כבר מתקיימים הליכים בין הצדדים, וזאת גם אם ;חלפה יותר משנה ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך אם ההליכים בין הצדדים הסתיימו בשנה שקדמה- והשני להגשת התובענה. הטעם לכך הוא שאם הצדדים מצויים בהתדיינות משפטית, או סיימו התדיינות כאמור לפני פחות משנה, אין טעם לחייבם בעיכוב הליכים ובקיום הליך מהו"ת במקביל או בסמוך להתדיינות, שכן הערכאה השיפוטית ממילא תוכל להפנותם ליחידת הסיוע במסגרת ניהול התובענה ביניהם, אם תראה צורך בכך. מוצע כי הוראות החוק לא יחולו בכמה מקרים 4 סעיף הקבועים כיום בתקנות, ומוצע כעת לעגנם בחוק. .138 'ס"ח התשנ"ה, עמ 6 ד ב ר י ה ס ב ר הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו194 5 תיקון סעיף .5 - (א) לחוק העיקרי5 בסעיף ;"ברישה, אחרי "לביצועו" יבוא "ובין השאר תקנות )1( ), במקום "והסדרי הראייה הזמניים" יבוא "והסדרים זמניים בעניין4( בפסקה )2( חלוקת זמני שהות". 6א הוספת סעיף 6.:6 לחוק העיקרי יבוא אחרי סעיף "תקופות 6א. הימים והתקופות המנויים להלן לא יבואו במניין הימים (א) :לפי חוק זה לעניין הליכים לפני יחידות הסיוע שליד בתי )1( שני ימי- המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים ראש השנה, יום הכיפורים, התקופה שמיום י"ד בתשרי עד יום כ"ב בתשרי והתקופה שמיום י"ד בניסן עד כ"א ;בניסן לעניין הליכים לפני יחידות הסיוע שליד בתי הדין )2( ימי חג אלפיטר מהיום הראשון עד היום- השרעיים השלישי בחודש שוואל, וערב החג, וימי חג אלאדחא מהיום העשירי עד היום הארבעה עשר בחודש ד'ו אל־חג'ה, וערב החג. השר רשאי לקבוע מועדים ותקופות נוספים על אלה (ב) המנויים בסעיף קטן (א), שלא יבואו במניין הימים לפי חוק זה. בין השאר מוצע להחריג מתחולת החוק הליך שהמדינה צד לו. הליך המהו"ת נועד לקדם הסכמות בין ,בני זוג, הורים או הורים וילדיהם שיש ביניהם סכסוך ולא בין צדדים לבין המדינה כבעל דין. עם זאת, מוצע להחריג מהסייג המוצע תובענות לאבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד, שבהן המדינה (באמצעות היועץ המשפטי לממשלה) היא בעל דין. זאת מאחר שליחידות הסיוע יש כלים העשויים לסייע לצדדים להבין טוב יותר את המצב ולהגיע להסכמות ביניהם לטובת הקטין. אמנם בפגישות המהו"ת ישתתפו רק הצדדים לסכסוך, אך מובן כי הסכמות אלה יהיו נתונות בכל מקרה לבחינתו של היועץ המשפטי לממשלה כצד להליך. כמו כן מוצע להחריג מתחולת החוק הליכים לפי חוק , ולפי חוק מניעת1991-למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א , מאחר שמדובר בהליכים2001-הטרדה מאיימת, התשס"ב דחופים במהותם הדורשים סעד מיידי. מוצע להבהיר כי רשימת העניינים שבהם רשאי סעיף שר המשפטים להתקין תקנות לביצוע החוק )1(5 אינה רשימה סגורה, וכי הוא רשאי להתקין תקנות בעניינים נוספים הנוגעים לביצוע החוק, ככל שיידרש. 6א בנוסחו המוצע מוצע להוסיף לחוק את סעיף 6 סעיף ולקבוע בו הוראה לעניין אופן מניין התקופות תקופת עיכוב ההליכים הקבועה בסעיף- הקבועות בחוק 60( 6) להצעת החוק(3 3(ה) לחוק כתיקונו המוצע בסעיף לחוק.4 ימים), והתקופה להגשת תובענה לפי סעיף בחקיקה קיימות הוראות שונות בעניין מניין מועדים לפי חיקוק, ובהם מועדים להגשת תובענות. כך למשל , קובע כי "במנין1981-(ג) לחוק הפרשנות, התשמ"א10 סעיף ימי תקופה יבואו גם ימי מנוחה, פגרה או שבתון שעל פי חיקוק, זולת אם הם הימים האחרונים שבתקופה". , לתקנות סדר הדין האזרחי529 לעומת זאת, נקבע בתקנה , כי "תקופת פגרה של בית המשפט לא1984-התשמ"ד תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת". בחוק לא נקבעה הוראה לעניין זה, ומוצע לקבוע הוראה שתשמור, מצד אחד, על עקרון הנגישות לצדק ומצד אחר תאפשר התחשבות בימי חג וחופשה של עובדי יחידות הסיוע והצדדים. התיקון המוצע נועד להבטיח שיחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות השיפוטיות השונות יוכלו לעמוד בהוראות החוק בעניין קיום פגישות 6. 'ס"ח התשס"ב, עמ 7 ד ב ר י ה ס ב ר 195 הועצת חוהצ1 - הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו 15 על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), במניין (ג) הימים להגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי כאמור יבואו גם המועדים והתקופות לפי אותם סעיפים4 בסעיף קטנים, אלא אם כן היום האחרון להגשת התובענה חל במועד "או בתקופה כאמור. 9 ביטול סעיף .7 בטל.- לחוק העיקרי9 סעיף תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה .8 א(ה), במקום "או שמהם5 , בסעיף8‏1995-בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור". תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידות )סיוע .9 3(ה), במקום "או שמהם , בסעיף9‏2011-בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור". תחולה .10 ,6) ו־6 לחוק זה(–) ו5( ,)2(3 3), (ד) ו–(ה) ו־6א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים()3(ב סעיפים יחולו לעניין תובענה בעניין של סכסוך משפחתי או של בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה ביום התחילה או לאחריו. 15 על אף ההוראות לפי סעיפים קטנים (א) ו–(ב), במניין (ג) הימים להגשת תובענה בעניין של סכסוך משפחתי כאמור יבואו גם המועדים והתקופות לפי אותם סעיפים4 בסעיף קטנים, אלא אם כן היום האחרון להגשת התובענה חל במועד "או בתקופה כאמור. .7 בטל.- לחוק העיקרי9 סעיף9 ביטול סעיף .8 א(ה), במקום "או שמהם5 , בסעיף8‏1995-בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור". תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה .9 3(ה), במקום "או שמהם , בסעיף9‏2011-בחוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א עולה" יבוא "שמהם עולה" ובסופו יבוא "או שמהם עולה חשש לפגיעה בשלומו הנפשי או הגופני של הקטין ומסירת המידע דרושה לשם מניעת פגיעה כאמור, לשם מניעת החמרתה או הישנותה או לשם טיפול בקטין בקשר לפגיעה כאמור". תיקון חוק בתי דין דתיים (יחידות )סיוע .10 ,6) ו־6 לחוק זה(–) ו5( ,)2(3 3), (ד) ו–(ה) ו־6א לחוק העיקרי כנוסחם בסעיפים()3(ב סעיפים יחולו לעניין תובענה בעניין של סכסוך משפחתי או של בקשה ליישוב סכסוך שהוגשה ביום התחילה או לאחריו. תחולה המהו"ת במהלך תקופת עיכוב ההליכים, וכן להתמודד עם מצבים שבהם לא ניתן להגיש תובענה למזכירות של ערכאה שיפוטית בשל פגרה. בסעיף קטן (א) המוצע, מוצע להוציא ימים ותקופות מסוימים ממניין הימים הנספרים לצורך קביעת תקופת עיכוב ההליכים, שבמהלכה נדרשת יחידת הסיוע לקיים את פגישות המהו"ת. זאת, לאחר שהתברר כי קיימות תקופות שבהן יחידות הסיוע מתקשות לעמוד במועדים הקבועים בחוק, בשל מיעוט ימי עבודה באותן תקופות (לדוגמה בחודשים ספטמבר ואוקטובר עקב חופשת חגי תשרי). לצד זאת מוצע, בשלב זה, שלא להוציא ממניין הימים כאמור את ימי פגרת הקיץ של בתי המשפט שחלה בספטמבר בכל שנה, וכן ימי5 באוגוסט ליום21 בין יום שבת ומועדים אחרים. בסעיף קטן (ב) מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע מועדים ותקופות נוספים שלא יבואו במניין הימים לפי החוק. השר יוכל לעשות שימוש בסמכות זו אם יתעורר צורך כזה ביחידות הסיוע שליד הערכאות השונות. בסעיף קטן (ג) מוצעת הוראה מיוחדת לעניין המועד שבו רשאי צד להגיש תובענה לאחר תקופת עיכוב הימים הקבועים בסעיף15 ההליכים. על פי המוצע, במניין לחוק יבואו גם המועדים שבהם לא ניתן להגיש תובענה4 למזכירות של ערכאה שיפוטית (ושלפי סעיף קטן (א) המוצע אין למנותם), זאת כדי לא להאריך את התקופה שבמהלכה ניתנת קדימות למגיש הבקשה ליישוב סכסוך, גם בתקופות פגרה. עם זאת, אם היום האחרון להגשת התובענה חל במועד כאמור, יידחה מועד ההגשה ליום הראשון שבו המזכירות פתוחה למטרה זו. ההוראות שעניינן תקופות פגרה בבתי המשפט לענייני 3) לתקנות בתי המשפט()(א4 משפחה קבועות בתקנה ,2004-(מזכירות בבתי משפט ובבתי דין לעבודה), התשס"ה , וכן בהוראות1983-בתקנות בתי המשפט (פגרות), התשמ"ג מנהל בתי המשפט בדבר סוגי עניינים שיישמעו ופעילות מזכירות בתי המשפט בימי שישי, ערבי חג, ימי זיכרון ופגרות שניתנו מכוח התקנות האמורות. ההוראות המקבילות החלות לעניין בתי הדין הרבניים קבועות , וכן בהוראות2013-בתקנות הדיינים (פגרות), התשע"ג סדרי מינהל בבתי הדין הרבניים (טיפול בבקשות ליישוב , שקבע2016-סכסוך בפגרת הקיץ) (הוראת שעה), התשע"ו .1955-השר לשירותי דת מכוח חוק הדיינים, התשט"ו 3 ו־6 מוצע כי התיקונים המוצעים בסעיפים10 סעיף להצעת החוק, כלומר התיקונים המוצעים 3 לחוק לעניין תקופת עיכוב ההליכים, וכן הוראת בסעיף ,6א לחוק בנוסחו המוצע, שעניינה מניין ימי תקופה סעיף יחולו רק לעניין בקשות ליישוב סכסוך ותובענות שיוגשו ביום תחילתו של החוק המוצע או לאחריו. 33.1 '3; התשע"ז, עמ93 'ס"ח התשנ"ה, עמ 8 .918 'ס"ח התשע"א, עמ 9 ד ב ר י ה ס ב ר סודר במח' רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי ISSN 0334-7014 שקלים חדשים4.86 המחיר