הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2088503 הכנסת העשרים ושלוש יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר ______________________________________________ פ/1324/23 הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב הרווחה), התש"ף–2020 דברי הסבר חוק שירותי הסעד, התשי"ח–1958, מטיל על כל רשות מקומית את האחריות לקיים לשכה לשירותים חברתיים על מנת לספק שירותי רווחה לנזקקים בקרב אוכלוסייה המתגוררת בשטחה. על פי המצב הקיים משתתף משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים במימון של 75% מהשירות, ואילו הרשות מחויבת במימון בשיעור של 25%. לא אחת נאלצות רשויות במצב סוציו-אקונומי נמוך בכל רחבי הארץ, לוותר על שירותי רווחה חשובים, בשל היעדר יכולת תקציבית לגייס את התקציב המשלים – המצ'ינג. משמעות המילה מצ'ינג –בהקשר של יחסי רשויות מקומיות עם משרדי הממשלה – היא הסכם למימון תואם של פרויקטים ושירותים, כלומר העברת כספים מתוקף התקשרות חוזית בין המדינה והרשות – העברת כספים ממשרדי הממשלה לרשויות מקומיות לקיום פרויקטים שהרשויות מקיימות עבור משרדי הממשלה. בדוח מבקר המדינה על היעדר שוויון בתקצוב שירותי הרווחה לרשויות המקומיות נמתחה ביקורת חריפה על שיטת המימון התואם בתקצוב שירותי הרווחה ברשויות המקומיות. בבדיקה נמצא כי ההוצאה הממוצעת של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים עבור כל מטופל ברשויות החזקות גדולה מההוצאה הממוצעת ברשויות החלשות. הפער הגיע עד פי ארבעה בין הרשויות החזקות ביותר והחלשות ביותר. בדוח צוין כי פערים אלה אינם סבירים, וכי הם מצביעים על כך שבמשך שנים רבות הוקצו עשרות מיליארדי שקלים באופן שאין בו כדי לצמצם את הפערים בהיקפם ובאיכותם של השירותים הניתנים מטעם הרשויות. מטרת הצעת חוק היא לתקן את העיוות הקיים ולקבוע מצ'ינג דיפרנציאלי, בהתאם לחלוקת הרשויות לאשכולות המצב החברתי כלכלי. חלוקה דיפרנציאלית תוביל לצמצום הפערים וחיזוק שירותי הרווחה ברשויות המקומיות באשכולות הנמוכים. ההקצאה תסייע בהשגת שוויון בין הרשויות בהיקף ובמגוון שירותי הרווחה שהן מספקות. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וחבר הכנסת חיים ילין (פ/1967/20; הוסרה מסדר היום ביום ט"ז בסיוון התשע"ו (22 ביוני 2016), ועל ידי חברת הכנסת קארין אלהרר וקבוצת חברי הכנסת (פ/3136/20), על שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חברת הכנסת קארין אלהרר (פ/148/21) ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון (פ/456/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ל' בסיוון התש"ף - 22.6.20 מטרה 1. מטרתו של חוק זה היא לעגן את שיטת התקצוב של שירותי הרווחה מהמדינה לרשויות המקומיות בהתאם לדירוג החברתי-כלכלי של האוכלוסייה. הגדרות 2. בחוק זה – "הקצבה" – תשלום המועבר לרשות מקומית מתוך סעיף תקציב המשרד, כפי שנקבע בחוק תקציב שנתי כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 , לשם מימונם של שירותי רווחה שניתנים על ידי רשות מקומית; "המשרד" – משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; "שירותי רווחה" – כל שירות שרשות מקומית מחויבת להעניק או להשתתף במימונו לפי דין ששר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה על ביצועו; "אשכול חברתי-כלכלי" – הדירוג החברתי-כלכלי של האוכלוסייה בכלל הרשויות המקומיות בישראל (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המוסד לביטוח לאומי, משרד הכלכלה ומשרד הדתות, שמפורסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ייעוד הקצבות 3. הקצבה המועברת לרשות המקומית מיועדת למטרות רווחה בלבד. מועדי העברת הקצבות 4. שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים באישור ועדת העבודה הרווחה ובריאות של הכנסת, רשאי לקבוע את מועדי העברת ההקצבה בהתאם לאישור תקציב המדינה. השתתפות המדינה לפי אשכול חברתי-כלכלי 5. שיעורי השתתפות המדינה בשירותי הרווחה, וההקצבות למטרת רווחה המשולמות על פיהם, יותאמו לאשכול חברתי-כלכלי שאליו משויכת הרשות המקומית, כלהלן: (1) אשכול חברתי כלכלי 1 עד 4 – השתתפות המדינה במימון שירותי רווחה באמצעות הקצבה תהיה 90% לפחות; (2) אשכול חברתי כלכלי 5 ו-6 – השתתפות המדינה במימון שירותי רווחה באמצעות הקצבה תהיה 85% לפחות; (3) אשכול חברתי כלכלי 7 ו-8 – השתתפות המדינה במימון שירותי רווחה באמצעות הקצבה תהיה 75% לפחות; (4) אשכול חברתי כלכלי 9 ו-10 – השתתפות המדינה במימון שירותי רווחה באמצעות הקצבה תהיה 70% לפחות;