הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2087544
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת עפר שלח
______________________________________________
פ/1322/23
הצעת חוק צבא ההגנה לישראל, התש"ף–2020
דברי הסבר
בשנת התשל"ו, בעקבות מסקנות ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים, נחקק חוק-יסוד: הצבא. זהו חוק מצומצם, פורמלי בעיקרו, שאינו מעגן ומפרט בחקיקה דברים חיוניים הנוגעים למהותו ותפקידיו של הצבא, מערכת היחסים שבינו לבין הדרג המדיני והמסגרת החוקית של פעולתו.
מאז עלה פעם אחר פעם, בוועדות שונות ובעקבות אירועים לאומיים, הצורך לעגן דברים אלה בחקיקה נרחבת, שתפרט את המשמעות של חקיקת היסוד, בדומה ליחס שבין חוק-יסוד: הממשלה (התשס"א) לחוק הממשלה, התשס"א–2001. ועדת וינוגרד לחקר מלחמת לבנון השנייה קבעה כי יש צורך חיוני "לדון ולקבוע עקרונות ביחס לחלוקת הסמכות והאחריות הנכונה בין הדרגים". היא עסקה רבות בהשלכותיה השליליות של העמימות ביחס לתפקידי הדרגים השונים על ניהול המלחמה, בין השאר בחלוקת הסמכויות בין ראש הממשלה, שר הביטחון ומליאת הממשלה.
הבעייתיות שבמצב עניינים זה השתקפה היטב גם בדוח מבקר המדינה על מבצע "צוק איתן", ממנו עלה בבירור כי לשרי הממשלה ואף לראש הממשלה, לא כל שכן לאנשי הצבא, לא היה ברור מהי סמכותם של גופים שונים בדרג המדיני, ומהי חובת הדיווח כלפיהם. בלשונו של המבקר, "סמכויות הקבינט, לרבות השאלה אילו נושאים נתונים להחלטת הקבינט, אינן מוסדרות ומעוגנות בכתובים. עובדה זו גורמת לכך שאפילו שרי הקבינט אינם יודעים האם הקבינט הוא פורום מחליט או מייעץ בלבד, אילו נושאים מחייבים קבלת החלטה בקבינט, ובאילו נסיבות קיימת חובה לכנס את הקבינט. בנוסף לאי-עיגון סמכויות הקבינט, אין גם נורמה שבה נקבעה החובה להעביר מידע לקבינט".
חוקים שונים שנחקקו במהלך השנים הסדירו את תפקידם ודרכי פעולתם של גופי הדרג המדיני (ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, "הקבינט") והמטה (המטה לביטחון לאומי) הנושקים לתחומי האחריות והפעולה של הצבא. חוק מיוחד אף הסדיר תפקידו ודרכי פעולתו של ארגון בטחוני מקביל, וקטן בהרבה בגודלו, כמו שירות הביטחון הכללי. ואולם חוק צבא ההגנה לישראל טרם נחקק.
מטרת חוק זה היא להסדיר בחקיקה ראשית את תפקידיו של הצבא, ואת תחומי האחריות והסמכות של הדרג המדיני כלפיו, ולשים קץ לעמימות ביחס לתפקידי הצבא, הממשלה, ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, שר הביטחון וראש המטה הכללי, ומערכות היחסים ביניהם.
סעיפים 1 ו-2 נגזרים מתוך סעיפים 1 ו-6 לחוק-יסוד: הצבא.
סעיף 3 מגדיר את ייעוד צבא ההגנה לישראל, מתוך מיקוד בתפקיד הליבה של הגנת המדינה, גבולותיה ותושביה. הוא מותיר מקום לתפקידים נוספים שתטיל עליו הממשלה, אולם קובע כי תפקידים היסטוריים שהוטלו על הצבא בראשית ימי המדינה בתחומי החינוך, קליטת העלייה ושאר תחומים אזרחיים אינם עוד בגדר משימות קבע.
סעיף 4 קובע את תפקידי הצבא ביחס למשימותיו, ומגדיר את חובות הקבע שלו כלפי הממשלה, שר הביטחון וועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
סעיפים 5 ו-6 מגדירים את מרות הממשלה כלפי הצבא, על מנת לממש את הוראות סעיף 2(א) לחוק יסוד: הצבא ("הצבא נתון למרות הממשלה"), ואת חלוקת התפקידים הקבועה בין שני גופים אלה.
סעיף 7 מגדיר את כפיפות הצבא לשר הביטחון, לצורך מימוש הוראות סעיף 2(ב) לחוק יסוד: הצבא ("השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון").
סעיפים 8 עד 13 מגדירים את תפקידי המפקדה הכללית, ראש המטה הכללי וסגן הרמטכ"ל, ואת הסמכויות הנתונות בידי הרמטכ"ל למימוש אחריותו כלפי הדרג המדיני. בין השאר קובעים סעיפים אלה (בסעיפים 10-11) כי הרמטכ"ל הוא הדרג הפיקודי העליון בצה"ל והדרג המאשר העליון של פקודות הצבא, ואין סמכות חיצונית היכולה להתערב בפקודות אלה.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/5895/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ל' בסיוון התש"ף – 22.6.20
פרק א': צבא ההגנה לישראל פרק א': צבא ההגנה לישראל
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"ועדת השרים" – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001; "ועדת השרים" – ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי כמשמעותה בסעיף 6 לחוק הממשלה, התשס"א–2001;
"המטכ"ל" – המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, הכולל את הרמטכ"ל, אלופי צה"ל וקצינים נוספים, על פי החלטת הרמטכ"ל; "המטכ"ל" – המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, הכולל את הרמטכ"ל, אלופי צה"ל וקצינים נוספים, על פי החלטת הרמטכ"ל;
"המפקדה הכללית" –המפקדה העליונה בצבא הגנה לישראל, הכוללת את הרמטכ"ל ואת המטה הכללי"; "המפקדה הכללית" –המפקדה העליונה בצבא הגנה לישראל, הכוללת את הרמטכ"ל ואת המטה הכללי";
"פקודות הצבא" – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן בסעיף 10; "פקודות הצבא" – הוראות הפיקוד העליון, פקודות המטה הכללי ופקודות כלליות אחרות כמשמעותן בסעיף 10;
"צבא הגנה לישראל" או "צה"ל" – צבאה של המדינה כקבוע בחוק יסוד הצבא ; "צבא הגנה לישראל" או "צה"ל" – צבאה של המדינה כקבוע בחוק יסוד הצבא ;
"הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל. "הרמטכ"ל" – ראש המטה הכללי של צבא הגנה לישראל.
מטרה 2. מטרת החוק לעגן בחקיקה את תפקידיו של צבא הגנה לישראל ואת אופן הפעלתו על ידי הדרג המדיני, לפי חוק-יסוד: הממשלה ולפי חוק-יסוד: הצבא. מטרת החוק לעגן בחקיקה את תפקידיו של צבא הגנה לישראל ואת אופן הפעלתו על ידי הדרג המדיני, לפי חוק-יסוד: הממשלה ולפי חוק-יסוד: הצבא.
ייעוד צבא הגנה לישראל 3. ייעוד צבא הגנה לישראל הוא להגן על מדינת ישראל, תושביה וריבונותה מפני אויב ולמלא כל משימה שתוטל על ידי הממשלה לשם שמירה על ביטחון המדינה ותושביה, ובהתאם למשימותיו וייעודו לפי חוק זה. ייעוד צבא הגנה לישראל הוא להגן על מדינת ישראל, תושביה וריבונותה מפני אויב ולמלא כל משימה שתוטל על ידי הממשלה לשם שמירה על ביטחון המדינה ותושביה, ובהתאם למשימותיו וייעודו לפי חוק זה.
תפקידי צבא הגנה לישראל 4. אלה תפקידי צבא הגנה לישראל: אלה תפקידי צבא הגנה לישראל:
(1) להגן על המדינה, על תושביה ובשטחים הנתונים לשליטתה – ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר – מפני אויב, בהתאם לחלוקת האחריות עם שאר גורמי הביטחון; (1) להגן על המדינה, על תושביה ובשטחים הנתונים לשליטתה – ביבשה, באוויר, בים ובמרחב הסייבר – מפני אויב, בהתאם לחלוקת האחריות עם שאר גורמי הביטחון;
(2) בניין הכוח הצבאי, הפעלתו והכנתו; (2) בניין הכוח הצבאי, הפעלתו והכנתו;
(3) להציג לממשלה, לשר הביטחון ולראש הממשלה הערכת מודיעין לאומית שנתית ועיתית; לצורך זה יהיה צה"ל, באמצעות ראש אגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל, אחראי על תהליך השילוב של המודיעין המופק בכל סוכנויות המודיעין הלאומיות; (3) להציג לממשלה, לשר הביטחון ולראש הממשלה הערכת מודיעין לאומית שנתית ועיתית; לצורך זה יהיה צה"ל, באמצעות ראש אגף המודיעין במטה הכללי של צה"ל, אחראי על תהליך השילוב של המודיעין המופק בכל סוכנויות המודיעין הלאומיות;
(4) לספק לממשלה או לוועדת השרים, לשר הביטחון, לראש הממשלה ולמטה לביטחון לאומי מודיעין ומחקר מודיעיני, לצרכי קבלת החלטות ביטחוניות-מדיניות; (4) לספק לממשלה או לוועדת השרים, לשר הביטחון, לראש הממשלה ולמטה לביטחון לאומי מודיעין ומחקר מודיעיני, לצרכי קבלת החלטות ביטחוניות-מדיניות;
(5) לייעץ ולהמליץ בתחומים ביטחוניים בפני הממשלה, שר הביטחון, ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי; (5) לייעץ ולהמליץ בתחומים ביטחוניים בפני הממשלה, שר הביטחון, ראש הממשלה והמטה לביטחון לאומי;
(6) למסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כל דיווח הדרוש לה לפי כל דין; (6) למסור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כל דיווח הדרוש לה לפי כל דין;
(7) להגן על העורף בהתאם לחלוקת התפקידים בין הגורמים הפועלים בתחומים אלו, לפי כל דין ועל פי הנחיות שר הביטחון; (7) להגן על העורף בהתאם לחלוקת התפקידים בין הגורמים הפועלים בתחומים אלו, לפי כל דין ועל פי הנחיות שר הביטחון;
(8) לסייע לכוחות ההצלה האזרחיים בעת אירוע חירום אזרחי, כקבוע בסעיף 90יא(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אשר לפי החלטת שר הביטחון האחריות לטיפול בו הועבר לצה"ל, בהתאם לסעיפים 90יב עד 90 יד לפקודה האמורה ובהתאם לכל דין; (8) לסייע לכוחות ההצלה האזרחיים בעת אירוע חירום אזרחי, כקבוע בסעיף 90יא(א) לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א–1971, אשר לפי החלטת שר הביטחון האחריות לטיפול בו הועבר לצה"ל, בהתאם לסעיפים 90יב עד 90 יד לפקודה האמורה ובהתאם לכל דין;
(9) למלא תפקידים נוספים שהממשלה תטיל על צה"ל בכפוף לכל דין ובכפוף לייעודו לפי חוק זה, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. (9) למלא תפקידים נוספים שהממשלה תטיל על צה"ל בכפוף לכל דין ובכפוף לייעודו לפי חוק זה, ובאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת.
פרק ב': כפיפות צבא הגנה לישראל לממשלה פרק ב': כפיפות צבא הגנה לישראל לממשלה
הצבא נתון למרות הממשלה 5. הצבא יהיה נתון למרות הממשלה בכל אלה: הצבא יהיה נתון למרות הממשלה בכל אלה:
(1) התקבלה החלטה על פתיחה במלחמה או על נקיטת פעולה משמעותית העלולה בסבירות גבוהה להוביל למלחמה או לפעולה צבאית משמעותית, בהתאם להוראות סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, ינקוט צה"ל את כל הפעולות הדרושות ליישום החלטת הממשלה או ליישום החלטת ועדת השרים, לפי העניין;
(2) במימוש המטרות האסטרטגיות של הפעלת הכוח הצבאי, ובכלל זה קביעת יעדי המלחמה או פעולה צבאית אחרת או פעולה צבאית משמעותית ומטרותיה כפי שהוגדרו על ידי הממשלה או ועדת השרים, לפי העניין;
(3) תפיסת הביטחון הלאומי ועקרונות יישומה;
(4) מדיניות הביטחון של צבא הגנה לישראל;
(5) מימוש יעדים ליכולות ולמוכנות הצבא לפעול בחירום או בשגרה כפי שקבעה הממשלה או ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי;
(6) מתווה רב-שנתי לתקציב הביטחון ותקציבי הביטחון השנתיים במסגרת תקציב המדינה יאושרו בממשלה;
(7) התכנית הרב-שנתית של בניין הכוח בצבא;
(8) תכנית העבודה השנתית של צה"ל;
(9) מינוי הרמטכ"ל, בכפוף לכללים הקבועים בסעיף 8(א).
הגשת תכניות ושינוים בסדרי הכוחות של צבא הגנה לישראל לאישור הממשלה 6. צבא הגנה לישראל יגיש לאישור הממשלה – צבא הגנה לישראל יגיש לאישור הממשלה –
(1) שינויים במבנה צה"ל וסדר הכוחות הלוחמים, בהתאם לכללים שיקבעו; (1) שינויים במבנה צה"ל וסדר הכוחות הלוחמים, בהתאם לכללים שיקבעו;
(2) תכניות מבצעיות עיקריות; (2) תכניות מבצעיות עיקריות;
(3) תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין, ותאשר תכניות עיקריות להצטיידות צה"ל בהתאם לתפיסת הביטחון, בסכום העולה על 500 מיליון שקלים חדשים בתקציב רב-שנתי או בסכום העולה על 200 מיליון שקלים חדשים בתקציב שנתי, במטבע מקומי כולל המרות, או הגדלת תכנית כאמור בשיעור העולה על 30%. (3) תכניות פיתוח והצטיידות של מערכת הביטחון וגופי המודיעין, ותאשר תכניות עיקריות להצטיידות צה"ל בהתאם לתפיסת הביטחון, בסכום העולה על 500 מיליון שקלים חדשים בתקציב רב-שנתי או בסכום העולה על 200 מיליון שקלים חדשים בתקציב שנתי, במטבע מקומי כולל המרות, או הגדלת תכנית כאמור בשיעור העולה על 30%.
פרק ג': כפיפות הצבא לשר הביטחון פרק ג': כפיפות הצבא לשר הביטחון
שר הביטחון– ממונה על צה"ל 7. (א) שר הביטחון הוא השר הממונה מטעם הממשלה על צה"ל, והוא נושא באחריות בפני הממשלה על בניין הכוח בצה"ל, מוכנותו והפעלתו, לשם מימוש ייעודו ותפקידיו. (א) שר הביטחון הוא השר הממונה מטעם הממשלה על צה"ל, והוא נושא באחריות בפני הממשלה על בניין הכוח בצה"ל, מוכנותו והפעלתו, לשם מימוש ייעודו ותפקידיו.
(ב) שר הביטחון אחראי להורות ולהנחות את צה"ל, בהתאם להחלטות הממשלה וועדת השרים. (ב) שר הביטחון אחראי להורות ולהנחות את צה"ל, בהתאם להחלטות הממשלה וועדת השרים.
(ג) שר הביטחון יציג לממשלה או לוועדת השרים, לפי העניין, את המידע הדרוש לקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים, אשר נמצאים בתחומי אחריותה של הממשלה, ובכלל זה חלופות והמלצות לפעולה. (ג) שר הביטחון יציג לממשלה או לוועדת השרים, לפי העניין, את המידע הדרוש לקבלת החלטות בנושאים ביטחוניים, אשר נמצאים בתחומי אחריותה של הממשלה, ובכלל זה חלופות והמלצות לפעולה.
(ד) לשם מימוש אחריותו יהיו ההחלטות והאישורים הבאים בסמכות שר הביטחון: (ד) לשם מימוש אחריותו יהיו ההחלטות והאישורים הבאים בסמכות שר הביטחון:
(1) אישור הוראות הפיקוד העליון של צה"ל;
(2) אישור מבצעים חוצי גבול בשיגרה;
(3) אישור רמת הכוננות בצה"ל בהתאם לכללים שיקבע;
(4) אישור תרגילים בהיקף נרחב, בהתאם לכללים שיקבע;
(5) אישור מיזמים בצה"ל, לפי כללים שיקבע ובסכום שלא עולה על סכום כאמור בסעיף 6(א)(3);
(6) אישור קשרי צה"ל עם צבאות וגורמי ביטחון זרים, בהתאם לכללים שיקבע;
(7) החלטות ואישורים נוספים בעניין צבא הגנה לישראל, ששר הביטחון החליט כי הם דרושים לשם מילוי אחריותו, בכפוף לכל דין.
פרק ד': המפקדה הכללית וראש המטה הכללי פרק ד': המפקדה הכללית וראש המטה הכללי
מינוי הרמטכ"ל 8. (א) הרמטכ"ל יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת שר הביטחון, לכל המוקדם ארבעה חודשים לפני תום כהונתו של הרמטכ"ל המכהן. (א) הרמטכ"ל יתמנה בידי הממשלה, לפי המלצת שר הביטחון, לכל המוקדם ארבעה חודשים לפני תום כהונתו של הרמטכ"ל המכהן.
(ב) תקופת כהונתו של הרמטכ"ל תהיה ארבע שנים. (ב) תקופת כהונתו של הרמטכ"ל תהיה ארבע שנים.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הממשלה רשאית, בנסיבות חירום ולפי המלצת השר, להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל בתקופה נוספת, כל עוד מתקיימות נסיבות החירום, ובלבד שלא תוארך כהונתו בתקופה העולה על שנה אחת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), הממשלה רשאית, בנסיבות חירום ולפי המלצת השר, להאריך את כהונתו של הרמטכ"ל בתקופה נוספת, כל עוד מתקיימות נסיבות החירום, ובלבד שלא תוארך כהונתו בתקופה העולה על שנה אחת.
(ד) הממשלה רשאית שלא למנות מועמד לרמטכ"ל או להפסיק את כהונתו של הרמטכ"ל, לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להמשיך בכהונתו. (ד) הממשלה רשאית שלא למנות מועמד לרמטכ"ל או להפסיק את כהונתו של הרמטכ"ל, לפני תום תקופת כהונתו, אם הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי להמשיך בכהונתו.
אחריות הרמטכ"ל לבניין צה"ל 9. הרמטכ"ל אחראי לבניין צה"ל, מוכנותו והפעלתו לשם יישום ומימוש ייעודו ותפקידיו של צה"ל כאמור בסעיפים 3 ו-4. הרמטכ"ל אחראי לבניין צה"ל, מוכנותו והפעלתו לשם יישום ומימוש ייעודו ותפקידיו של צה"ל כאמור בסעיפים 3 ו-4.
הרמטכ"ל כדרג הפיקודי העליון של צה"ל 10. (א) ראש המטה הכללי יקבע את פקודות הצבא, כמפורט להלן: (א) ראש המטה הכללי יקבע את פקודות הצבא, כמפורט להלן:
(1) הוראות הפיקוד העליון הן הוראות כלליות שיוציא הרמטכ"ל, באישור שר הביטחון, והן יקבעו עקרונות הנוגעים לארגון הצבא, למנהל, למשטר ולמשמעת בו ולהבטחת פעולתו התקינה;
(2) פקודות המטה הכללי הן פקודות כלליות שיוציא הרמטכ"ל והן יקבעו פרטים בנושאים האמורים בפסקה (1);
(3) בהוראות הפיקוד העליון ניתן לקבוע סוגים אחרים של פקודות כלליות המחייבות בצבא (להלן – פקודות כלליות אחרות) והמוסמכים להוציאן.
(ב) הוראות ופקודות כאמור בסעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ"ל. (ב) הוראות ופקודות כאמור בסעיף קטן (א) אינן טעונות פרסום ברשומות ויובאו לידיעת הנוגעים בדבר בדרך שיורה הרמטכ"ל.
(ג) (1) לעניין חוק זה רואים את פקודות הצבא כדינים.
(2) מקום שבו קיימת סתירה בין הוראת הפיקוד העליון לבין פקודת המטה הכללי או פקודה כללית אחרת – עדיפה הוראת הפיקוד העליון; מקום שבו קיימת סתירה בין פקודת המטה הכללי ובין פקודה כללית אחרת – עדיפה פקודת המטה הכללי.
תפקידי הרמטכ"ל לשם מימוש סמכותו ואחריותו 11. לשם מימוש סמכותו ואחריותו יהיו עיקרי תפקידיו של הרמטכ"ל כמפורט להלן: לשם מימוש סמכותו ואחריותו יהיו עיקרי תפקידיו של הרמטכ"ל כמפורט להלן:
(1) פיקוד על צה"ל; (1) פיקוד על צה"ל;
(2) פיקוד על מערכת בניין הכוח בצבא וניהולה, בהתאם להנחיות הדרג המדיני ולתפיסת הביטחון הלאומי; (2) פיקוד על מערכת בניין הכוח בצבא וניהולה, בהתאם להנחיות הדרג המדיני ולתפיסת הביטחון הלאומי;
(3) פיקוד על מערכת הפעלת הכוח בצה"ל וניהולה, בהתאם להנחיות הדרג המדיני; (3) פיקוד על מערכת הפעלת הכוח בצה"ל וניהולה, בהתאם להנחיות הדרג המדיני;
(4) הכנת תכניות לבניין הכוח והפעלתו והבאתן לאישור שר הביטחון והממשלה; (4) הכנת תכניות לבניין הכוח והפעלתו והבאתן לאישור שר הביטחון והממשלה;
(5) סיוע לדרג המדיני בקבלת החלטות, ובכלל זה הצגת מודיעין רלבנטי, הערכת מצב אסטרטגית, ניתוח חלופות להשגת יעדי הדרג המדיני והמלצה על החלופה המועדפת; (5) סיוע לדרג המדיני בקבלת החלטות, ובכלל זה הצגת מודיעין רלבנטי, הערכת מצב אסטרטגית, ניתוח חלופות להשגת יעדי הדרג המדיני והמלצה על החלופה המועדפת;
(6) תפקידים נוספים, שהרמטכ"ל ימצא לנכון כדי למלא את אחריותו כאמור לעיל, בכפוף לאישור הדרג המדיני ובכפוף לכל דין. (6) תפקידים נוספים, שהרמטכ"ל ימצא לנכון כדי למלא את אחריותו כאמור לעיל, בכפוף לאישור הדרג המדיני ובכפוף לכל דין.
סגן הרמטכ"ל 12. (א) סגן הרמטכ"ל ישמש כממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו או אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו. (א) סגן הרמטכ"ל ישמש כממלא מקום הרמטכ"ל בהיעדרו או אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(ב) הרמטכ"ל ימנה את סגנו וכן כל קצין בדרגת אלוף ותת אלוף באישור שר הביטחון. (ב) הרמטכ"ל ימנה את סגנו וכן כל קצין בדרגת אלוף ותת אלוף באישור שר הביטחון.
תיקון חוק השיפוט הצבאי 13. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, סעיפים 2א עד 3 – בטלים. בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955, סעיפים 2א עד 3 – בטלים.