הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2088067 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת גדעון סער צבי האוזר ______________________________________________ פ/1333/23 הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרוב הנדרש למניעת השתתפות בבחירות) דברי הסבר מטרת הצעת חוק היסוד היא ליצור הסדר טוב ומאוזן יותר מזה הקיים כיום באשר להליכי פסילה של מועמדים ורשימות מועמדים לכנסת. לפי ההסדר הקיים, הליך פסילת מועמדים ורשימות בהחלטת ועדת הבחירות המרכזית הוא הליך פשוט וקל. גם ההליך לביטול החלטת הוועדה בדרך של ערעור לבית המשפט העליון אינו מקשה במיוחד על המערער. התוצאה היא כי אין הגנה מספקת לזכות לבחור ולהיבחר וכך גם הערכים המנויים בסעיף 7א לחוק היסוד אינם מקבלים ביטוי מספיק. ההסדר המוצע נותן את המשקל הראוי לזכות לבחור ולזכות להיבחר שהן זכויות יסוד במשטר הדמוקרטי, אך גם ממתן את יכולת ההתערבות של בית המשפט העליון בהחלטת הוועדה. סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת, קובע כי ניתן לפסול מועמד או רשימת מועמדים לבחירות לכנסת אם יש במטרותיהם או במעשיהם במפורש או במשתמע, אחד מאלה: (1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או ארגון טרור, נגד מדינת ישראל (כולל מי ששהה במדינת אויב שלא כדין בשבע השנים שקדמו למועד הגשת רשימת המועמדים). במהלך השנים התקבלו על ידי בית המשפט העליון החלטות שרוקנו מתוכן את העילות לפסילה הקבועות בסעיף האמור. בסופו של דבר, החלטות אלה הפכו את עילות הפסלות הכתובות בחוק לאות מתה, והביאו לתוצאות קיצוניות כגון: 1. בבחירות 2003 – ועדת הבחירות פסלה את רשימת בל"ד בשל תמיכתה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ושלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת הוועדה, הפך אותה (ברוב של 7 שופטים מול 4 שופטים), ואישר את השתתפותה של רשימת בל"ד בבחירות, זאת על אף תמיכתו וחוות דעתו המנומקת של היועץ המשפטי לממשלה בנוגע לפסילה. 2. בבחירות 2020 – ועדת הבחירות פסלה את התמודדותה של חברת הכנסת היבא יזבק כחלק מהרשימה המשותפת, בשל תמיכתה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל ושלילת קיומה של מדינה ישראל כמדינה יהודית. בית המשפט העליון דן בערעור על החלטת הוועדה והחליט לקבלו (ברוב של 5 שופטים נגד 4 שופטים). בכך, הכשיר את מועמדותה של חברת הכנסת יזבק. כיום, קובע החוק כי החלטת ועדת הבחירות למנוע את השתתפותו של מועמד או רשימת מועמדים, בשל הסיבות שהוזכרו לעיל, תתקבל אם זכתה לתמיכת רוב חברי הוועדה. אם מדובר במניעת השתתפות של מועמד, החלטת ועדת הבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון, ואם מדובר בהחלטה ביחס לרשימת מועמדים ניתן לערער לבית המשפט העליון על ההחלטה. בהצעת חוק-יסוד זה מוצע לקבוע כי החלטת ועדת הבחירות למנוע את השתתפותו של מועמד או רשימת מועמדים לבחירות לכנסת, תתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה. בנוסף, על פי התיקון המוצע בהצעת חוק היסוד, על החלטת הוועדה ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון שידון בערעור בהרכב של תשעה שופטים לפחות. כמו כן, בית המשפט העליון לא יוכל לקבל את הערעור אלא ברוב של שני שלישים משופטי ההרכב. הצעה זו נועדה להבטיח את ההגנה על הזכות לבחור ולהיבחר במדינה דמוקרטית ולהבטיח שוועדת הבחירות, שהיא פורום פוליטי ביסודה, לא תקבל החלטה על בסיס רוב רגיל אלא ברוב מיוחס שמשקף קונצנזוס רחב יותר. כמו כן, על מנת להגן על הערכים שהמחוקק ביקש לעגן בסעיף 7א כעילות פסלות, גם בית המשפט העליון יידרש לרוב מיוחס ולא רוב דחוק, על מנת להפוך את החלטת הוועדה. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ל' בסיוון התש"ף - 22.6.20 תיקון סעיף 7א 1. בחוק-יסוד: הכנסת, בסעיף 7א, במקום סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב) החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד או רשימת מועמדים מנועים מלהשתתף בבחירות תתקבל ברוב של שני שלישים מחבריה. (ב1) על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף זה ניתן לערער לבית המשפט העליון שידון בערעור בהרכב של תשעה שופטים לפחות; לא יחליט בית המשפט העליון לקבל ערעור כאמור אלא ברוב של שני שלישים משופטי ההרכב."