הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2227943
הכנסת העשרים וחמש
יוזם: חבר הכנסת יצחק פינדרוס
______________________________________________
פ/5553/25
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (השגה וערר על דרישה לתשלום תעריף מוגדל),
התשפ"ה–2025
דברי הסבר
בחקיקה הקיימת, אין הסמכה מפורשת למנגנון ערעור על תעריף מוגדל המוטל על נוסע שנסע בלא כרטיס או שלא הציג או מסר כרטיס לפי דרישה. ההצעה נועדה לקבוע בפקודת התעבורה מנגנון ערעורים דומה למנגנון הקיים בפקודת מסילת הברזל, התשל"ב–1972.
הצורך בהקמת מנגנון דומה, עולה גם מפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (עת"מ 750-05-24 דרך כבוד, למען זכויות האזרח בתחבורה הציבורית (ע"ר) נ' משרד התחבורה – המפקח על התעבורה ואח'), שבו נכתב כי "אכן, פקודת התעבורה אינה מקנה זכות או קובעת אפשרות להגיש ערעור על החלטה לחיוב 29 בתעריף מוגדל. גם בתקנות התעבורה לא עוגנה אפשרות שכזו. אלא שהיעדר מנגנון ערעור כאמור אינו מונע מהרשות המוסמכת לשוב ולדון בהחלטתה, כאשר מבחינה עיונית אין המדובר בערעור כי אם בהשגה מינהלית". לצד זאת, לעניין הצורך בהקמת מנגנון שכזה נכתב כך: "אציין כי ספק אם הסעד המבוקש על ידי העותרת – לקבוע כי 19 המפקח על התעבורה אינו מוסמך לדון בהשגות על חיוב מוגדל – ישרת את ציבור הנוסעים, כטענתה. דווקא טענת העותרת לעניין כמות הבקשות הנדונה (לטענתה, כ- 200 בכל יום – פסקה 2 לעתירה), מדגישה את הצורך במנגנון ההשגה (ואולי אף מצריכה בחינת עיגון חוקי למנגנון ערעורי מתאים".
מוצע לקבוע כי נוסע שחייב בתשלום תעריף מוגדל לפי פקודת התעבורה יהיה רשאי להגיש השגה לבעל הרישיון להפעלת קו שירות. בעל הרישיון יחליט בהשגה וימסור לנוסע החלטה מנומקת בכתב. עוד מוצע לקבוע כי הנוסע יהיה רשאי לערער על החלטת בעל הרישיון לוועדת ערר, שתמונה על ידי שר האוצר ושר התחבורה. על ועדת הערר יחולו הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992.
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ו בשבט התשפ"ה (24.02.2025)
תיקון סעיף 61ה 1. בפקודת התעבורה, בסעיף 61ה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
"(ה) חייב בתשלום תעריף מוגדל החולק על דרישה לתשלום רשאי להגיש השגה על החיוב לבעל הרישיון להפעלת קו שירות בתוך 30 ימים מיום שקיבל את הדרישה לתשלום; השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע הוראות לעניין השגה כאמור, ובכלל זה לעניין הפרטים שיש לכלול בהשגה, המסמכים שיצורפו אליה וסדרי הדיון בהשגה.
(ו) החלטה בהשגה תהיה מנומקת ובכתב ותצוין בה זכותו של המשיג להגיש ערר לפי סעיף קטן (ז) וכן התקופה להגשת הערר ואופן הגשתו.
(ז) משיג החולק על ההחלטה בהשגה רשאי לערור על כך לפני ועדת ערר שמונתה לפי סעיף קטן (ח); בערר לפי סעיף זה יהיה בעל הרישיון להפעלת קו שירות המשיב.
(ח) השר ושר האוצר ימנו ועדת ערר בת שלושה חברים, והם: מי שכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימונה לפי הצעת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש, נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ונציג ציבור.
(ט) הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ואולם החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור ברשות לפני בית המשפט המחוזי.
(י) העורר לוועדת ערר לפי סעיף קטן (ז) ימציא עותק מהערר למפקח על התעבורה; ראה המפקח על התעבורה שעניין ציבורי שהוא בתחום תפקידיו או סמכויותיו לפי פקודה זו עלול להיות מושפע או כרוך בהליך של ערר לפי סעיף זה, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את עמדתו."
תיקון חוק בתי דין מינהליים 2. בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992 , בתוספת, אחרי פרט (31) יבוא:
"(32) ועדת ערר לפי סעיף 61ה לפקודת התעבורה."