חומר רקע

‏‏27‏ ביוני ‏2020 לכבוד ח"כ‏צבי‏האוזר‏יו"ר‏וועדת‏החוץ‏והביטחון‏של‏הכנסת חברות‏וחברי‏הוועדה עו"ד‏מירי‏פרנקל‏שור,‏יועמ"ש‏הוועדה ירושלים הנדון:‏ הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף– 2020 1. א מבו יום ב ‏19.05.20‏פ רסם ‏משרד ‏ראש ‏הממשלה ‏את ‏תזכיר ‏חוק ‏הסמכת ‏שירות ‏הביטחון ‏הכללי‏ לסייע‏במאמץ‏הלאומי‏לצמצום‏התפשטות‏נגיף‏הקורונה‏החדש‏(הוראת‏שעה),‏התש"ף‏–‏2020‏ "(להלן:‏ התזכיר ").‏ לתזכיר‏הוגשו‏כ‏–‏1000‏ הערות,‏מרביתן‏מאזרחים‏מן‏השורה‏אשר‏הביעו‏ את‏התנגדותם‏להמשך‏מע קב‏השב"כ‏אחר‏אזרחי‏המדינה‏שומרי‏החוק.‏ ביום ‏08.06.20‏ החליט ‏קבינט ‏הקורונה ‏להקפיא ‏את ‏התזכיר ‏בנימוק ‏שמצב ‏התחלואה ‏אינו‏ מצדיק‏עוד‏את‏הפגיעה‏החמורה‏בזכות‏היסוד‏לפרטיות‏וכי‏יש‏לפעול‏לקידום‏חלופות‏אזרחיות‏ לאיתור‏מגעים‏בדומה ‏לנעשה‏במדינות‏אחרות.‏ואולם, ‏עם‏העלייה‏בר מת‏התחלואה‏במדינה‏ ישראל ‏ הונחה ‏בבהילות ‏ הצעת ‏החוק ‏הסמכת ‏שירות ‏הביטחון ‏הכללי ‏לסייע ‏במאמץ ‏הלאומי‏ לצמצום‏התפשטות‏נגי ף‏ הקורונה‏החדש‏(הוראת‏שעה),‏התש"ף‏–‏2020‏ (להלן:‏"הצעת‏החוק")‏ לקריאה‏ראשונה‏ביום‏24.06.20 .‏ הסמכת‏השב"כ‏לבצע‏מעקב‏רחב‏היקף,‏ כפי‏שהתרחש‏מאז‏תחילת‏מ שבר‏הקורונה,‏היא‏אחת‏ מן‏הפגיעות‏רחבות‏ההיקף‏ביותר‏ב זכות‏לפרטיות‏המעוגנת‏בסעיף‏7‏ לחוק‏יסוד‏כבוד‏האדם‏ וחירותו.‏ על‏כן,‏גם‏אם‏מדובר‏בחקיקה‏מהירה,‏היא‏חייבת‏לעמוד‏בתנאי‏פסקת‏ההגבלה. ‏ הצעת‏החוק‏מציגה‏מספר‏שינויים‏לעומת‏התזכיר,‏ שיש‏בהם‏כדי‏לצמצם‏את‏היקף‏ה ה סתייעות ‏ של‏ משרד‏הבריאות‏בשב"כ‏ולהגביר‏במעט‏את‏מידת‏הפיקוח‏על‏עבודת‏השב"כ‏ומשרד‏הבריאות‏ בנושא‏זה.‏ כ ל‏שינוי‏ כזה ‏ הוא‏שינוי‏לטובה‏ויש‏לברך‏על‏כך.‏ אולם, ‏אין ‏בשינויים ‏אלו ‏די ‏כדי ‏להגביר ‏את ‏הפיקוח ‏והשקיפות ‏בצורה ‏הנדרשת ‏במדינה‏ דמוקרטית‏ולהקהות‏את‏ההשלכות‏מרחיקות‏הלכת‏שיש ‏ לפגיעה ‏ המגולמת‏בה .‏ נדגיש,‏ כי‏ אין‏מדובר‏בהשלכות‏הזויות‏או‏קלושות.‏ לשימוש‏בשב"כ‏חסרונות‏ברמת‏היעילות;‏ ברמת ‏נכונות ‏המדינה ‏לזרז ‏הטמעת ‏חלופות; ‏ברמת ‏הפגיעה ‏בשב"כ ‏עצמו; ‏וכמובן ‏–‏ ברמת‏ הפגיעה‏בזכות‏היסוד‏לפרטיות ‏ ובמעמדה‏של‏ישראל‏בקרב‏המדינות‏הדמוקרטיות .‏‏ הצעת‏הח ‏ וק מאפשר ת‏ שימוש‏ בסמכות‏חריגה‏המתירה‏פגיעה‏בזכות‏היסוד‏לפרטיות,‏ללא‏צו‏ בית‏משפט,ו‏ מטרתה‏ מעקב,,‏המבוצע‏על‏ידי‏השירות‏החשאי‏במדינה ‏ אחר‏אזרחים‏מן‏השורה‏ שאינם נחשדים בכל עבירה .‏ הנתיב‏המוצע‏בה,‏אינו‏הדרך‏הראויה,‏ המידתית‏והרצויה‏בעת‏הזו ,‏ הן‏מבחינה‏מעשית‏והן‏מבחינ ה‏חוקתית ‏:וזאת‏בשל‏הטעמים‏הבאים 1. :תכלית ראויה שימוש‏במעקב‏מגעים‏דיגיטלי‏לצורך‏התמודדות‏עם‏מגיפת‏הקורונה‏הוא‏מקובל‏בכל‏העולם‏ המערבי,‏ומיועד‏לאפשר‏לאתר‏את‏מי‏שאין‏יכולת‏לאתר‏אותם‏באמצעות‏חקירה‏אנושית‏ובכך‏ לסייע‏למערכות‏הבריאות‏להתמודד‏עם‏המגיפה.‏אלא,‏שחובה‏ל הדגיש‏כי‏אין‏מדובר‏בתכלית‏ ישירה‏של‏הצלת‏חיים,‏ו מי‏שטוען‏שהשימוש‏בשב"כ‏הוא‏שימוש‏מציל‏חיים‏–‏ עושה‏זאת‏באופן‏ מניפולטיבי.‏ ראשית,‏ גם‏ה"כלי"‏של‏השב"כ‏וגם‏חלופות‏אזרחיות‏לאיתור‏מגעים‏דיגיטלי‏הם‏ כלי‏עזר ‏ למערך‏ טיפול ‏שלם‏במגיפה,‏וכך‏יש‏להתייחס‏אליהם.‏מדובר‏במערך‏ט יפול‏המורכב‏מאיתור,‏זיהוי‏ ויצירת‏קשר‏עם‏חולה‏מאומת‏ומי‏שבא‏בקרבתו ,‏ ומעטפת‏ כגון‏סיוע‏ברכישת‏מזון,‏במציאת‏ מקום‏לשהות‏בו‏בבידוד,‏טיפול‏בילדים‏או‏אנשים‏התלויים‏בחב‏הבידוד,‏סיוע‏ברכישת‏תרופות,‏ .'סיוע ‏כלכלי ‏וכד1‏ לכן, ‏השב"כ ‏כשלעצמו ‏אינו ‏כלי ‏מציל ‏חיים, ‏בלי ‏שתהיה ‏ס ביבו ‏מערכת‏ מתפקדת‏של‏חקירות‏אנושיות,‏בדיקות‏ומעטפת‏תמיכה‏כאמור,‏ולמרבה‏הצער‏ישנם‏מחדלים‏ 1 PIH Guide, COVID-19; Part I: Testing, Contact Tracing and Community Management of COVID-19, stop covid Partners In Health (April 4, 2020) ; DIGITAL CONTACT TRACING FOR PANDEMIC RESPONSE, ETHICS AND GOVERNANCE GUIDANCE 29-31 (Jeffrey P. Kahn ed., John Hopkins University Press, 2020) . קשים‏בתפקוד‏הממשלה‏בנושאים‏אלה.‏מי‏שמציג‏לאזרחי‏ישראל‏את‏השימוש‏בשב"כ‏ככלי‏ מציל‏חיים,‏מאחז‏את‏עיניהם‏ומעניק‏להם‏תחושת‏ביטחון‏מזוייפת.‏‏‏ שנית, ‏ ממשלת ‏ישראל ‏החליטה ‏בסבב ‏ה מגיפה ‏הנוכחי ‏להשאיר ‏את ‏המשק ‏פתוח ‏ולא ‏לחזור‏ למצב‏של‏סגר.‏בכך,‏באופן‏מודע,‏היא‏מעדיפה‏את‏הבראת‏הכלכלה,‏על‏פני‏מחוייבות‏מוחלטת‏ לזכות‏לחיים.‏ייתכן,‏שמדובר‏באיזון‏סביר.‏אבל‏קשה‏לקבל‏את‏הטענה‏שרק‏השימוש‏בשב"כ‏ הוא‏פתאום‏שימוש‏מציל‏חיים.‏נכון‏יותר‏להתבונן‏על‏האיזו ן‏כעל‏איזון‏משולש:‏חיים;‏פרנסה;‏ חירות.‏כפי‏שלא‏ניתן‏לטעון‏שחשיבות‏הפרנסה‏אינה‏קיימת‏בכלל‏בזמן‏של‏סכנת‏חיים,‏כך‏אין‏ לומר‏זאת‏על‏החירויות‏–‏ ובעיקר‏זכותו‏של‏אדם‏לסוד‏שיחו‏ולפרטיותו.‏ 2. עמידה בתנאי מבחן המידתיות בהתאם‏למבחני‏המידתיות‏שבפסקת‏ההגבלה‏נדרש‏כי‏האמצעי ‏ שייבחר‏הוא‏האמצעי‏שפגיעתו‏ פחותה,‏אך‏עדיין‏יכול‏להשיג‏את‏התכלית‏שלשמה‏מיועדת‏הפגיעה‏בזכות.‏ ברור‏היום‏לכל,‏כי‏אמצעי‏כזה‏הוא‏יישומון‏להתקנה‏וול ו נטרית,‏שיבצע‏מעקב‏מגעים‏דיגיטלי‏ מבוסס‏BLE ,‏ וייתכן‏שגם‏מבוסס‏GPS,‏וכדי‏להגיע‏ליעילות‏מיטבית‏כתחליף‏מלא‏לחקירות‏ אפי דמיולוגיות ‏אנושיות ‏(מה ‏שהכלי ‏של ‏השב"כ ‏ממילא ‏אינו ‏נותן ‏היום) ‏יותקן ‏על ‏ידי ‏56%‏ מהאוכלוסייה ‏(בהתבסס ‏על ‏הנחת ‏המחקר ‏שרק ‏80%‏ מחזיקי ם ‏ב טלפונים ‏חכמים ‏במדינה ),‏ ובנוסף‏מערך‏"כרטיסים‏חכמים"‏שיעבדו‏בטכנולוגיה‏זהה‏בממשק‏עם‏היישומון‏ויחולקו‏לכחצי‏ מיליון ‏אזרחים ‏שאין ‏בידי הם ‏טלפון ‏חכם. ‏נדגיש, ‏כי ‏ גם ‏אחוזי ‏אימוץ ‏נמוכים ‏יותר ‏(החל‏ מלמעלה‏מעשרה‏אחוזי‏התקנה)‏יתנו‏מענה‏יעיל‏להתמודדות‏עם‏התפשטות‏נגיף‏הקורונה‏מתוך‏ .הבנה‏שמדובר‏בכלי‏עזר2 ‏‏ לדברי ‏גב' ‏רונה ‏קייזר, ‏מנהלת ‏אגף ‏מערכות ‏מידע ‏במשרד ‏הבריאות, ‏בדיון ‏בוועדה ‏זו ‏בשבוע‏ שעבר,‏יישומון‏ כזה‏–‏ "המגן‏המשודרג"‏קיים‏כיום‏כבר‏בידי‏משרד‏הבריאות‏ברמה‏של‏כלי‏מוכן‏ להשקה‏לגבי‏מערכת‏ההפעלה‏אנדרואיד,‏ויהיה‏מוכן‏למערכת‏IOS ‏ בתוך‏כשבוע.‏מה‏שנדרש‏ הוא‏קמפיין‏הטמעה‏משמעותי‏ואזרחי,‏הנמצא‏באחריות‏המשרד‏לענייני‏מודיעין‏ולמרבה‏הצער‏ לא‏הוצגה‏לגביו‏שום‏התקדמות‏ מעשית‏באותו‏דיון‏בשבוע‏שעבר.‏ :לכן,‏עמידה‏בדרישות‏המידתיות‏צריכה‏לכלול‏לדעתנו א. יצירת‏ מנגנון‏מוסדר‏בחוק ,‏כולל‏לוחות‏זמנים ‏ לפיתוח,‏השקה,‏שיווק‏והטמעה‏של‏ חלופות‏אזרחיות‏לשב"כ.‏ המנגנון‏המעוגן‏בהצעת‏החוק‏מאפשר‏לממשלה‏להכריז‏על‏צורך‏רחב‏או‏פרטני‏להסתייע‏בשב"כ‏ לת קופה‏של‏21‏ יום‏בכל‏פעם,‏כאשר‏שוכנעה‏שקיימות‏נסיבות‏המצדיקות‏זאת‏ושאין‏חלופה‏ מתאימה‏אחרת.‏ ואולם, ‏הצעת ‏החוק ‏אינה ‏כוללת ‏כל ‏מנגנון ‏ שימנע גרירת רגליים והסתפקות ב"כלי" הנוח והזמין של השב"כ לאורך זמן .‏ מעבר‏לכל‏העדויות‏המטרידות‏שכבר‏נשמעו‏בדיוני‏הוועדה‏לגבי‏ גרירת ‏ הרגליים‏וחוסר‏המקצועיות‏הבולט‏הן‏בנוגע‏לבדיקת‏החלופות;‏הן‏בנוגע‏להטמעת‏חלופת‏ "המגן‏המשודרג"‏-‏‏ היעדרו‏של‏מגנון‏ לוחות‏זמנים‏ברור‏מלמד‏ על‏חוסר‏הרצון‏והנכונות‏לפתח‏ חלופה‏אמיתית.‏ בנוסף,‏ סעיף‏20 (1)(ג)‏לפקודת‏בריאות‏העם,‏1940‏ מסמיך‏את‏מנכ"ל‏משרד‏הבריאות‏להסדיר ‏ .בצו‏או‏בהוראה‏אחרת‏כל‏עניין‏או‏דבר‏הרצוי‏לדעתו‏למניעתה‏או‏הקלתה‏של‏מגיפת‏הקורונה3‏ במסגרת‏סעיף‏סל‏זה‏ניתן‏לכלול‏גם‏את‏יישומון‏ וולונטרי‏ לאיתור‏מגעים.‏עם‏זאת,‏לדעתנו‏ על‏ מנת ‏להבטיח ‏עמידה ‏בתנאי ‏פסקת ‏ההגבלה ‏ולהימנע ‏מהמשך ‏גרירת ‏רגליים ‏בנימוק ‏להיעדר‏ הסכמה‏בחוק‏ל אימוץ‏יישומון‏כאמור,‏ ראוי‏ לכלול‏כבר‏בהצעת‏החוק‏מנגנון‏ש יסדיר‏במפורש‏ את‏המידע‏שניתן ‏ יהיה‏לאסוף‏באמצעות‏יישומון‏איתור‏המגעים,‏דרכי‏יידוע‏המשתמש‏וקבלת‏ הסכמתו,‏השימוש‏במידע,‏העברתו,‏שמירתו,‏מחיקתו‏וזכויות‏נושא‏המידע.‏כך‏נהגו‏גם‏במדינות‏ ,נוספות‏בעולם‏כגון‏אוסטרליה4‏,צרפת5‏.ואיטליה6 2 Digital Contact Tracing Can Slow or Even Stop Coronavirus Transmission and Ease Us Out of Lockdown, BIG DATA INSTITUTE (April 16, 2020); Patrick Howell O’Neill, No, Coronavirus Apps Don’t Need 60% Adoption to Be Effective, MIT TECHNOLOGY REVIEW (June 5, 2020) . 3 סעיף20 ( 1 ,)(ד) לפקודת בריאות העם1940 . 4 הPrivacy Amendment (Public Health Contact Information) Act 2020 נחקק כתיקון לחוק הגנת הפרטיות הקיים ב15 ,במאי2020 .  יש ‏לכלול ‏בחוק ‏לוח ‏זמנים ‏מחייב ‏להצגת ‏חלופות, ‏לעריכת ‏ניסויים ‏ל שימוש ‏בהן‏ ולהטמעתן.‏  .יש‏לכלול‏בחוק‏מנגנון‏ברור‏ומפורש‏לשימוש‏ביישומון‏וולונטרי‏לאיתור‏מגעים ב. איסור‏על‏ השימוש‏ב"כלי"‏של‏השב"כ‏לפי‏אמות‏מידה‏פרטניות‏ו דרישה‏לפעול‏ בדרך‏חלופית‏במקרים‏פרטניים ‏ הצעת ‏החוק ‏מבחינה ‏בין ‏הסמכת ‏השב"כ ‏לסייע ‏למשרד ‏הבריאות ‏באופן ‏כוללני ‏ו מקיף ‏לבין‏ הסמכתו‏ לספק ‏סיוע‏ב"מקרים‏פרטניים‏וייחודיים‏בלבד,‏שבהם ‏לא‏ניתן ‏להשלים‏את‏זיהוי‏ ";האנשים‏שבאו‏במגע‏קרוב‏עם‏חולה‏באמצעות‏חקירה‏אפידמיולוגית‏בשיטת‏אחרות ,‏ככתוב‏ בסעיף‏2 ()(א2)‏המוצע .‏  יש‏לקבוע‏כי‏ כאשר‏מדובר‏בהסתייעות‏משרד‏הבריאות‏ בשב"כ‏ במקרים‏ייחודיים‏ יש‏ :לדרוש‏כי‏הדבר‏ייעשה (1)‏באמצעות‏חקירה‏אפידמיולוגית‏אנושית‏ (2)‏ באמצעות‏הסדרת‏מנגנון‏ פניה ‏ לחברות‏הסלולר‏מבלי‏לערב‏את‏הש ב"כ,‏ כפי‏ שהצענו‏בחוות‏דעתנו‏מיום‏15.03.20 . 7‏ אם‏לא‏מדובר‏על‏מספרים‏גדולים‏ אין ‏צורך ‏בשימוש ‏בשב"כ ‏וגם ‏החשש ‏מהיעדר ‏מערכת ‏לניתוח ‏נתונים‏ במש רד‏הבריאות‏עצמו‏אינו‏קיים.‏‏ 3. ה פיקוח ו ה שקיפות על השימוש ב"כלי" השב"כ אינ ם מספקים א. פיקוח להבדיל‏מתזכיר‏החוק‏המקורי,‏בהצעת‏החוק‏הנוכחית‏(סעיף‏18 (4))‏נוספו‏חובות‏דיווח‏מצד‏ ראש ‏השב"כ ‏על ‏ביצוע ‏מחיקת ‏ה מידע ; ‏וחובת ‏דיווח ‏של ‏משרד ‏הבריאות ‏על ‏מ ספר ‏ מקבלי‏ ההודעה;‏מספר‏ה,חולים‏שאותרו‏מתוכם‏ועוד.‏אולם ‏ באלה‏אין‏ די.‏ כפי‏שראינו‏עד‏כה,‏מנגנון‏ ה פיקוח ‏ושקיפות ‏הדיווחים ‏ליועץ ‏המשפטי ‏לממשלה ‏ולוועדת ‏הכנסת ‏לענייני ‏השירות ‏אינ ם‏ מספקים.‏הפרוטוקולים‏של‏הדיונים‏בוועדת‏השירות‏מלמדים‏על‏כך‏שחברי‏הכנסת‏עצמם‏אינם‏ מבינים‏את‏פשר‏הנתונים‏שמוצגים ‏ להם,‏לפעמים‏בדרך‏שאינה‏ברורה‏במתכוון‏–‏ למשל,‏לגבי‏ .אחוזי‏הטעות‏של‏הכלי;‏יתרונותיו‏ביחס‏לכלים‏אחרים;‏כמות‏מי‏שאינם‏מגיבים‏להודעות‏ועוד  יש‏לקצר‏את‏פרקי‏הזמן‏להגשת‏הדיווחים‏ליועמ"ש‏ולוועד ה‏ וכן‏ל קבוע‏ שהדיווחים,‏ הן‏ של‏השב"כ‏והן‏של‏משרד‏הבריאות,‏.יתפרסמו‏לציבור ‏‏ משוב‏ממומחים‏מתוך‏הציבור‏‏ יאפשר‏לחברי‏הכנסת‏עצמם‏לפקח‏בצורה‏טובה‏יותר‏על‏המתרחש.‏‏  ‏ יש‏להוסיף‏דיווח‏ גם‏לוועד ה‏ המיוחדת‏בעניין‏ההתמודדות‏עם‏נגיף‏ הקורונה.‏ אחרת,‏ כפי‏שהתרחש‏עד‏כה,‏כל‏אחת‏מן‏הוועדות‏רואה‏חלק‏אחר‏מן‏הפאזל:‏אחת‏עוסקת‏ בבדיקות, ‏האחרת ‏באיכונים. ‏אי ן ‏בכך ‏היגיון ‏והדבר ‏מאפשר ‏לרשויות ‏לכסות ‏על‏ מחדלים‏ולערפל‏את‏התמונה‏המלאה.‏  יש ‏ לקיים ‏ כינוס ‏שבועי ‏של ‏הועדה ‏לענייני ‏השירות ‏וה וועדה ‏המיוחדת ‏בעניין‏ ההתמודדות‏עם‏נגיף‏הקורונה ‏ על‏מנת‏להבטיח‏פיקוח‏פרלמנטרי‏שוטף‏על‏השימוש‏ .באמצעים‏ואין‏להסתפק‏בדיווח‏בלבד ב. ‏ אין‏לאפשר‏ ל צוות‏השרים ‏ לפעול‏ללא‏קריטריונים‏וללא‏שקיפות הצעת‏החוק‏אינה‏מפרטת‏ מהם‏הקריטריונים‏שלפיהם‏ יבחן‏צוות‏השרים‏הייחודי‏את‏קיומן‏של‏ חלופות‏אזרחיות‏כהוראת‏סעיף‏11‏ המוצע.‏ 5 Decree No. 2020-650 of May 29, 2020 relating to data processing known as “StopCovid” , מסדיר את המסגרת המשפטית להפעלת יישומון איתור המגעים . 6 Law Decree No. 28 of 30 April 2020 .המסדיר את המסכרת המשפטית לאימוץ יישומון לאיתור מגעים 7 ,תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ משבר הקורונה– פרטיות ואיסוף מידע אישי , פרלמנט 84 ( 15 ,במרץ2020 .) הצעת ‏החוק ‏אינה ‏מפרטת ‏ מהו ‏המידע ‏שיועמד ‏לרשות ‏ צוות ‏השרים ‏ ומי ‏יהיה ‏זכאי ‏ל הופיע‏ ולטעון‏בפניו .‏  ‏ יש לקבוע‏בהצעת‏החוק‏קריטריונים‏להשוואה‏בין‏החלופות.‏ קריטריונים‏אלה‏צריכים‏ לכלול,‏בנוסף‏למצב‏המגיפה,‏גם‏את‏חומרת‏הפגיעה‏בעצם‏השימוש‏בשב"כ;‏בדיקה‏ מפורטת‏של‏יעילותו‏והמרחבים‏שבהם‏אינם‏יעיל;‏נתונים‏לגבי‏יעילות‏חלופות.‏‏‏  יש ‏ לאפשר ‏לציבור ‏להציג ‏את ‏עמדתו ‏בפני ‏וועדת ‏ השרים ‏ועליה ‏לקיים ‏לפחות ‏חלק‏ מדיוניה‏–‏ אלה‏שעוסקים‏בחלופות‏אזרחיות‏-‏ באופן‏פומבי.‏ ‏ ג. הצעת‏החוק‏מותירה‏ נושאים‏מ הותיים‏מידי‏ לקביעה‏בנוהל‏משרד‏הבריאות ‏ הצעת ‏החוק ‏מותירה ‏את ‏קביעת ‏אמות ‏המידע ‏למקרים ‏הפרטניים ‏והייחודיים ‏בהם ‏יוסמך‏ השב"כ‏לסייע‏למשרד‏הבריאות ‏ וכן‏את‏ ההוראות‏לגבי ‏ השימוש,‏ההחזקה‏ומחיקת‏המידע‏על‏ ידי‏משרד‏הבריאות ‏-‏ לנוהל‏פנימי‏של‏משרד‏הבריאות‏שיפורסם‏רק‏לאחר‏קביעתו‏באתר‏משרד‏ הבריאות.‏  מדובר‏בנושאים‏משמעותיים ‏ שישפיעו‏על‏מידת‏החודרנות‏של‏השימוש‏בשב"כ‏ולאור‏ השפעתם‏הגדולה‏על‏היקף‏ הפגיעה‏בזכות‏היסוד‏לפרטיות ‏–‏ יש‏לקבוע‏אוותם‏ במפורש‏ בחוק‏ולא‏בנוהל‏פנימי.‏ ‏‏ ד. ‏ מנגנון‏ההשגות ‏ הוא‏מנגנון‏למראית‏עין‏ויש‏לחזק‏ולחדד‏אותו סעיף ‏7(ג) ‏להצעת ‏החוק ‏מכיר ‏בזכותו ‏של ‏אדם ‏שקיבל ‏הודעה ‏ממשרד ‏הבריאות ‏לפיה ‏נחשף‏ לחולה‏קורונה‏מאומת‏ועליו‏להיכנס‏לבידוד‏ ‏-‏ להגיש‏על‏כך‏השגה.‏המנגנון ‏ כולל‏הס מכה‏חוזרת‏ למשרד ‏הבריאות ‏לפנות ‏בשנית ‏לשב"כ ‏בע נ יינו ‏של ‏אותו ‏אדם, ‏ומחייב ‏את ‏משרד ‏הבריאות‏ להשיב ‏להשגה ‏"בהקדם ‏האפשרי ‏בנסיבות ‏העניין". ‏ כן ‏נקבע ‏כי ‏מנגנון ‏הפנייה ‏ייקבע ‏על ‏ידי‏ משרד‏הבריאות.‏  ‏ לאור‏העובדה‏שמדובר‏בגוף‏חשאי‏המבצע‏את‏האיכונים,‏וחוסר‏היכולת‏להבין‏כיצד‏ ה גיע ‏למסקנות ‏שלו; ‏ולאור ‏העובדה ‏שהודעה ‏להיכנס ‏לבידוד ‏היא ‏בעלת ‏השלכות‏ מרחיקות‏לכת‏על‏פרנסתו‏של‏אדם‏ועל‏בריאותו‏הנפשית‏והפיסית;‏ יש‏לקבוע‏בחוק ‏ עצמו‏את‏ה הוראות‏המסדירות‏את‏מנגנון‏הגשת‏ ההשגות ‏וה מענה‏עליה ן.‏  יש‏לקבוע‏במפורש‏כי‏תשובה‏להשגה‏תהיה‏ תוך‏12‏ שעות ‏ בלבד.‏ ב,נוסף ‏ מתן‏הודעה‏לחולה‏קורונה‏מאומת‏בדבר‏הפניה‏בעניינו‏לשב"כ‏היא‏תנאי‏חיוני‏ו חשוב .‏ אלא ‏ ש ההודעה ‏לחולה ‏קורונה ‏על ‏הפעלת ‏השב"כ ‏בעניינו ‏לא ‏תאפשר ‏לו ‏להוכיח ‏קיומו ‏של‏ יישומון‏בטלפון‏שלו .‏לפי‏סעיף‏5(ג)‏ההודעה‏תינתן‏"בסמיכות"‏לפנייה‏לבקשת‏סיוע‏מהשב"כ.‏ כלומר,‏הצעת‏החו ק‏אינה‏מחייבת‏בחינה‏מקדימה‏האם‏יש‏בידי‏חולה‏הקורונה‏המאומת‏דרכים‏ חלופיות‏לאתר‏את‏מי‏שבא‏עמו‏במגע,‏למשל‏באמצעות‏יישומון‏כדוגמת‏המגן.‏  יש ‏לקבוע ‏בחוק ‏חובת ‏בדיקה ‏האם ‏לחולה ‏מותקן ‏יישומון‏כגון ‏"המגן ‏משודרג" ‏על‏ מכשיר‏הטלפון‏שלו,‏לפני‏פנייה‏בבקשת‏סיוע‏לשב"כ.‏‏ נ שמח‏לעמוד‏לרשותכם‏בכל‏הבהרה‏או‏עזרה‏נוספת‏שתידרש.‏ בכבוד‏ובברכה עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ ,ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר התוכנית‏לדמוקרטיה‏בעידן‏המידע‏ המכון‏הישראלי‏לדמוקרטיה