הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2139988
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/1410/23
הצעת חוק היועץ המשפטי לממשלה (מינוי וכהונה), התש"ף–2020
דברי הסבר
היועץ המשפטי לממשלה (להלן – היועמ"ש) מחזיק בידיו סמכויות רבות וחשובות במערכת המשפטית: ייעוץ משפטי שוטף לממשלה בהתנהלותה והחלטותיה, הגשת כתבי אישום ופתיחת הליכים נגד בכירים ובתיקים רגישים מבחינה ציבורית וכן ניהול מערכת התביעה. משום כך, היועמ"ש הוא אחד מבכירי שומרי הסף בשיטת המשטר הנהוגה בישראל, לצד בית המשפט העליון ומבקר המדינה. עצמאותו המקצועית של היועמ"ש, יכולתו לפעול ללא מורא, ללא משוא פנים וללא תלות בגורמים הפוליטיים – מהווה תנאי הכרחי להצלחתו במילוי שליחותו הציבורית. בהיעדרה, קיימת סכנה ממשית שהממשלה תפעל ללא האיזונים והבלמים הנדרשים במשטר דמוקרטי. יתרה מכך, יועמ"ש שמניעיו והחלטותיו אינם נשענים על שיקולים מקצועיים גרידא, עשוי לתרום במישרין או בעקיפין לתופעות מושחתות ולהידרדרות מסוכנת בתפקוד מערכות החוק והמשפט.
מסיבות אלה, ולאור חששות מבוססים מפני "פוליטיזציה" של התפקיד, נוסדה ועדה ציבורית בראשותו של מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס (להלן – ועדת שמגר), במטרה לגבש כללים ברורים והוגנים למינוי וכהונת היועמ"ש.
ועדת שמגר, אשר הגישה את המלצותיה בשנת 1998, המליצה להטיל את מלאכת האיתור של היועמ"ש על ועדה מיוחדת שתכלול חמשה נציגים: שופט בית משפט עליון בדימוס שישמש כיו"ר הוועדה וימונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, יועץ משפטי לממשלה או שר משפטים לשעבר שימונה על ידי הממשלה, חבר כנסת שימונה על ידי ועדת החוקה חוק ומשפט, נציג שייבחר על-ידי לשכת עורכי הדין ונציג בעל מומחיות משפטית מהאקדמיה. עוד המליצה ועדת שמגר שוועדת האיתור תוכל להמליץ על מועמד בהינתן רוב של ארבעה מתוך חמשת חבריה. כללים אלה ואחרים נועדו לשמור על האינטרס הציבורי בבחירת היועמ"ש ולהבטיח שהיועמ"ש יהיה מקצועי, מוכשר, נטול פניות וכזה שאינו "חייב" לגורמים פוליטיים את מינויו.
המלצות ועדת שמגר עוגנו בשנת 2000 בהחלטת ממשלה (ילקוט הפרסומים 4922, כ' באלול התש"ס, 20/9/2000) אך למרבה הצער בשנים שחלפו מאז ההמלצות רוקנו מתוכן. בשנת 2007 קיבלה הממשלה החלטה (החלטה מס' 1773 של הממשלה מיום 10/06/2007) שהחליפה את ההחלטה הקודמת וכרסמה בהמלצות הוועדה בכך שקבעה שיושב ראש הוועדה למינוי היועמ"ש ימונה בהסכמת שר המשפטים וכי הממשלה תגביל את הוועדה לבחינת שלושה מועמדים בלבד. מדובר בתיקונים טכניים לכאורה שבפועל מגדילים את אחיזת הממשלה בתהליך המינוי. בשנת 2009, ערב מינוי היועמ"ש, קיבלה הממשלה החלטה נוספת (החלטה מס' 937 של הממשלה מיום 22/11/2009) שמבטלת אד-הוק את הכללים שהותוו על ידי ועדת שמגר, ומאפשרת לראש הממשלה ושר המשפטים להביא את המינוי לאישור הממשלה.
הליכי מינויו של היועמ"ש הם רגישים וחשובים מכדי שייקבעו וישונו תדירות במחי החלטת ממשלה. מטרת ההצעה אפוא לעצור את מגמת הפוליטיזציה המדאיגה של תפקיד היועמ"ש ולעגן בחוק את המלצות ועדת שמגר, בדומה להליכי מינוי של תפקידים ציבוריים בכירים אחרים כגון שופטי בית המשפט העליון.
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת יואל חסון וקארין אלהרר (פ/3191/20; הוסרה מסדר היום ביום ז' בכסלו התשע"ז (7 בדצמבר 2016)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התש"ף – 29.6.20
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – הוועדה שתיכון לפי סעיף 3; "הוועדה" – הוועדה שתיכון לפי סעיף 3;
"השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים.
כינון ועדה מקצועית ציבורית 2. (א) הממשלה תמנה ועדה מקצועית–ציבורית לשם קיום הוראות חוק זה. (א) הממשלה תמנה ועדה מקצועית–ציבורית לשם קיום הוראות חוק זה.
(ב) הרכב הוועדה יהיה כדלקמן: (ב) הרכב הוועדה יהיה כדלקמן:
(1) שופט של בית המשפט העליון בדימוס שיבחר נשיא בית המשפט העליון ואשר ישמש יושב ראש הוועדה;
(2) שר המשפטים לשעבר או היועץ המשפטי לממשלה לשעבר שתבחר הממשלה;
(3) חבר הכנסת שתבחר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת;
(4) עורך דין שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין;
(5) איש אקדמיה הבקיא בתחומי המשפט הציבורי ודיני העונשין שיבחרו דיקני הפקולטות למשפטים באוניברסיטאות בישראל ובמכללות להן הוענק היתר כאמור בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958.
(ג) (1) חבר הכנסת שנבחר כחבר הוועדה יכהן כל עוד הוא חבר הכנסת ואם תמה כהונת הכנסת – עד שהוועדה האמורה של הכנסת החדשה תבחר חבר אחר במקומו.
(2) שר המשפטים או היועץ המשפטי שנבחר לכהן כחבר הוועדה לא יוחלף כל עוד מכהנת הממשלה שבחרה אותו.
(3) התפנה מקומו של אחד מחברי הוועדה עקב התפטרות, פטירה או טעם מן המנויים בפסקאות (1) או (2) ימונה חבר אחר על ידי מי שהוסמך כאמור לבחור חבר מסוגו.
(ד) מינוי הוועדה ושינויים בהרכבה יפורסמו ברשומות. (ד) מינוי הוועדה ושינויים בהרכבה יפורסמו ברשומות.
כינוס הוועדה 3. סיים היועץ המשפטי לממשלה את כהונתו, תתכנס הוועדה לפי בקשת הממשלה, כדי לדון בהתאמתם של מועמדים שיוצעו לתפקיד. סיים היועץ המשפטי לממשלה את כהונתו, תתכנס הוועדה לפי בקשת הממשלה, כדי לדון בהתאמתם של מועמדים שיוצעו לתפקיד.
כשירות 4. כשיר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון. כשיר לכהן כיועץ המשפטי לממשלה אזרח ישראלי ותושב ישראל הכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון.
הגשת מועמדות 5. (א) אלה רשאים להציע מועמדים: ראש הממשלה; שר המשפטים; שלושה חברים מחברי הוועדה. (א) אלה רשאים להציע מועמדים: ראש הממשלה; שר המשפטים; שלושה חברים מחברי הוועדה.
(ב) הצעה תוגש לוועדה בכתב. (ב) הצעה תוגש לוועדה בכתב.
תפקידי הוועדה 6. (א) הוועדה תמליץ לממשלה על שני מועמדים לפחות ולא יותר מארבעה. (א) הוועדה תמליץ לממשלה על שני מועמדים לפחות ולא יותר מארבעה.
(ב) הוועדה תבקש את הסכמת המועמד לפני הדיון במועמדותו, תבחן את כשירות המועמדים והתאמתם לתפקיד, תאסוף חוות דעת על המועמדים, תקיים התייעצות עם ראש הממשלה ושר המשפטים בעניין התאמת המועמדים לתפקיד, תפרסם את שמות המועמדים שהוצעו לה בדרך שתקבע ותדון בהתנגדות לגבי מועמד. (ב) הוועדה תבקש את הסכמת המועמד לפני הדיון במועמדותו, תבחן את כשירות המועמדים והתאמתם לתפקיד, תאסוף חוות דעת על המועמדים, תקיים התייעצות עם ראש הממשלה ושר המשפטים בעניין התאמת המועמדים לתפקיד, תפרסם את שמות המועמדים שהוצעו לה בדרך שתקבע ותדון בהתנגדות לגבי מועמד.
(ג) החלטת הוועדה כי מועמד הוא כשיר, ראוי ומתאים לתפקיד טעונה הסכמת ארבעה מחבריה, לפחות. (ג) החלטת הוועדה כי מועמד הוא כשיר, ראוי ומתאים לתפקיד טעונה הסכמת ארבעה מחבריה, לפחות.
(ד) דיוני הוועדה יתנהלו בדלתיים סגורות; החומר שיוגש לוועדה ודיוניה יהיו סודיים ואין לגלותם אלא לפי החלטת הוועדה. (ד) דיוני הוועדה יתנהלו בדלתיים סגורות; החומר שיוגש לוועדה ודיוניה יהיו סודיים ואין לגלותם אלא לפי החלטת הוועדה.
(ה) בתום הדיונים תפרסם הוועדה את המלצותיה ותאפשר לציבור להגיש התנגדויות במשך 30 יום; הועדה תעיין בהתנגדויות ובמידת הצורך תשקול מחדש את המלצותיה. (ה) בתום הדיונים תפרסם הוועדה את המלצותיה ותאפשר לציבור להגיש התנגדויות במשך 30 יום; הועדה תעיין בהתנגדויות ובמידת הצורך תשקול מחדש את המלצותיה.
(ו) הוועדה תקבע סדרי עבודתה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו. (ו) הוועדה תקבע סדרי עבודתה שלא נקבעו בחוק זה או בתקנות לפיו.
התנגדות הממשלה 7. התנגדה הממשלה לכל המועמדים שהציעה הוועדה, תתכנס שוב הוועדה ותציע לממשלה שני מועמדים לפחות ולא יותר מארבעה. התנגדה הממשלה לכל המועמדים שהציעה הוועדה, תתכנס שוב הוועדה ותציע לממשלה שני מועמדים לפחות ולא יותר מארבעה.
משך הכהונה 8. היועץ המשפטי לממשלה יכהן תקופה אחת בת שש שנים; תקופה זו אינה ניתנת להארכה. היועץ המשפטי לממשלה יכהן תקופה אחת בת שש שנים; תקופה זו אינה ניתנת להארכה.
הפסקת כהונה 9. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להודיע על התפטרותו מתפקידו על ידי הודעה בכתב שתימסר לראש הממשלה. התפטרותו תיכנס לתוקף 72 שעות אחרי מסירת כתב ההתפטרות. (א) היועץ המשפטי לממשלה רשאי להודיע על התפטרותו מתפקידו על ידי הודעה בכתב שתימסר לראש הממשלה. התפטרותו תיכנס לתוקף 72 שעות אחרי מסירת כתב ההתפטרות.
(ב) הממשלה רשאית בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו אם מצאה שהתקיים אחד מאלה: (ב) הממשלה רשאית בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו אם מצאה שהתקיים אחד מאלה:
(1) קיימים חילוקי דעות בין הממשלה לבין היועץ המשפטי לממשלה, שבשלהם נמנעת האפשרות לפעולה תקינה של הממשלה;
(2) היועץ המשפטי לממשלה נהג באופן שאינו הולם את מעמדו;
(3) נבצר מהיועץ המשפטי לממשלה להמשיך למלא את תפקידו;
(ג) הממשלה לא תעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. (ג) הממשלה לא תעביר את היועץ המשפטי לממשלה מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
תחולה 10. הוראות סעיף 9 יחולו על מי שמכהן ביום תחילתו של החוק כיועץ המשפטי לממשלה. הוראות סעיף 9 יחולו על מי שמכהן ביום תחילתו של החוק כיועץ המשפטי לממשלה.
תיקון חוק שירות המדינה מינויים 11. בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, סעיף 5 – בטל. בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, סעיף 5 – בטל.
ביצוע ותקנות 12. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי, בהתייעצות עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ובכלל זה בעניין סדרי הגשת התנגדויות. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה ורשאי, בהתייעצות עם ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו ובכלל זה בעניין סדרי הגשת התנגדויות.