הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2088286
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת אלי אבידר
אביגדור ליברמן
עודד פורר
יבגני סובה
יוליה מלינובסקי קונין
חמד עמאר
אלכס קושניר
______________________________________________
פ/1362/23
הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי), התש"ף–2020
דברי הסבר
זכות השביתה נחשבת כזכות של העובדים, הנגזרת מזכויות היסוד של האדם ובכללן זכות ההתאגדות, חופש הביטוי ועוד. עם זאת, זכות זו אינה מהווה אסמכתא להפקרות, ומשום כך נקבעו מגבלות שונות על הפעלתה, בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז –1957. החוק האמור מטיל חובות שונות על השובתים ומקים מנגנונים חלופיים לפתרון סכסוכים.
הבעיה צצה במלא חריפותה, כאשר השביתה מתקיימת בשירות הציבורי, משום שכלל הציבור נפגע מהשלכותיה, כמו למשל, באי–הספקת מים, באי-פינוי אשפה, בניתוק החשמל ועוד. שירותים אלה הם מונופוליסטיים והכרחיים, באופן זה שהציבור כולו הופך שבוי בידיהם של העובדים באותו שירות. מצב זה יוצר תוצאה קשה בכך שאותם עובדים מסוגלים, בלחץ השביתה, להשיג תנאי העסקה טובים בהרבה יותר מיתר המועסקים במשק.
החוק האמור כבר קבע מגבלות על זכות השביתה של העובדים בשירותים ציבוריים, אולם הניסיון מלמד שלא היה בהם די כדי למנוע שביתות פוגעניות ואף פרועות.
החוק המוצע מבקש להוסיף ארבעה הסדרים, שיש בהם כדי להבטיח שהשביתה תבוא לידי ביטוי, רק במקומות בהם המחלוקת היא אמתית וכאמצעי אחרון בלבד.
ראשית, הטלת חובה על מתן הודעה מוקדמת בת שלושה חודשים לגבי סכסוך העבודה בשירות הציבורי. כיום המחלוקות ידועות וצפויות מראש. יש לתת לצדדים זמן ארוך יותר כדי להידבר ביניהם ולמצוא פתרונות לא הרסניים למחלוקות.
שנית, הטלת חובה מוחלטת למסור את העניין לבוררות. ההסדר על בוררות וולונטרית הקיים כיום, מדגים את ההבדל בין עובדי השירותים הציבוריים לבין יתר המועסקים, שכן תמיד נותר בידיהם הנשק הכואב של השבתת הפעילות ופגיעה בציבור שלם. בחיוב הצדדים להתדיין בפני צד שלישי, אין משום פגיעה יתירה בזכות השביתה.
שלישית, הגנה על הליך הבוררות בכך, שכל עוד הוא מתקיים, לא ניתן לפתוח בשביתה, ושביתה כזו תהיה בלתי מוגנת.
לבסוף, מוצע לקבוע כעבירה, ארגון של שביתה בלתי מוגנת או השתתפות בה. יש לזכור, כי השירותים הציבוריים אחראים על רווחתם ושלומם של כלל הציבור. מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבחוץ, עובר עבירה. יש להחיל הסדר מקביל גם על מי שמפריע לפעולתם הסדירה מבפנים, שלא כדין.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ז' בתמוז התש"ף – 29.6.20
תיקון סעיף 5א 1. בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א, בסופו יבוא: "ולגבי סכסוך עבודה בשירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א – שלושה חודשים לפני תחילתן". בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א, בסופו יבוא: "ולגבי סכסוך עבודה בשירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א – שלושה חודשים לפני תחילתן". בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז–1957 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 5א, בסופו יבוא: "ולגבי סכסוך עבודה בשירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א – שלושה חודשים לפני תחילתן".
הוספת סעיף 15א 2. אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 15 לחוק העיקרי יבוא:
בוררות חובה 15א. "כל סכסוך עבודה בשירות ציבורי כהגדרתו בסעיף 37א, יימסר לבוררות לפי פרק זה, ואין נדרשת לשם כך הסכמת הצדדים; הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בהסכם קיבוצי."
תיקון סעיף 37א 3. בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף 37א לחוק העיקרי, בהגדרה "שביתה או השבתה בלתי מוגנת", אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) שביתה או השבתה בשירות ציבורי בעת שמתנהלת בוררות בין הצדדים, או שיש לנהל בוררות כזו לפי הוראות חוק זה או לפי הסכם קיבוצי;". "(4) שביתה או השבתה בשירות ציבורי בעת שמתנהלת בוררות בין הצדדים, או שיש לנהל בוררות כזו לפי הוראות חוק זה או לפי הסכם קיבוצי;". "(4) שביתה או השבתה בשירות ציבורי בעת שמתנהלת בוררות בין הצדדים, או שיש לנהל בוררות כזו לפי הוראות חוק זה או לפי הסכם קיבוצי;".
תיקון סעיף 37ב 4. בסעיף 37ב לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 37ב לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 37ב לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
"(ה) המארגן שביתה בלתי מוגנת – דינו ששה חודשי מאסר; המשתתף בשביתה בלתי מוגנת – דינו חודש מאסר." "(ה) המארגן שביתה בלתי מוגנת – דינו ששה חודשי מאסר; המשתתף בשביתה בלתי מוגנת – דינו חודש מאסר." "(ה) המארגן שביתה בלתי מוגנת – דינו ששה חודשי מאסר; המשתתף בשביתה בלתי מוגנת – דינו חודש מאסר."