הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2087540 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת עפר שלח ______________________________________________ פ/1433/23 הצעת חוק שירות אזרחי-ביטחוני (תיקוני חקיקה), התש"ף–2020 דברי הסבר התפישה לפיה על כל צעיר וצעירה לשרת את המדינה היא ערך יסוד של מדינת ישראל מאז הקמתה. ואולם, במהלך השנים הועמדה האוניברסליות של ערך זה במבחנים שונים, שהביאו אף לערעור על עצם תקפותו. במציאות הנוכחית רק כ-70% מהמועמדים הגברים לשירות ביטחון משרתים בצבא, ובין הבנות השיעור אף מגיע לפחות מ-60%. במהלך השנים התפתחו סוגי שירות אלטרנטיביים, ובראשם השירות האזרחי, שדרכם יכולים צעירים לשרת למטרות שאינן ביטחוניות בהכרח, מה שרק מגביר את תחושת אי-השוויון בנטל ומערער עוד יותר את השותפות הערכית שמייצג השירות. במקביל, עם השנים השתנו גם צורכי הביטחון. האיום העיקרי על ישראל אינו עוד צבאות מתמרנים המתנגשים עם צה"ל בחזית הלחימה, אלא איום על העורף, באש ובטרור. ארגונים ביטחוניים שאינם צה"ל עלו בחשיבותם היחסית, כשותפים מלאים להגנת העורף בעת שיגרה ועימות כאחד. הצעת חוק זו נועדה לעשות סדר בסוגיה לאומית ראשונה במעלה זו, מתוך העקרונות הבאים: ראשית, ערך השירות הוא אוניברסלי, וצריך להיות ממומש בפועל על ידי כל צעיר וצעירה המסוגלים לכך. שנית, ראוי שהמדינה תכפה גיוס על אזרחיה אך ורק למען ההגנה על גבולותיה, ביטחון אזרחיה והאינטרסים החיוניים שלה. יש לצמצם בהדרגה כל שירות שתכליתו אחרת, ובהמשך אף להביא לביטולו. שלישית, לצה"ל שמורה ותישמר זכות הראשונים לגייס לשירות צבאי את מי שיימצא כשיר ונחוץ לכך. רביעית, על הממשלה לקבוע את גודלו הרצוי של הצבא על פי צורכי הביטחון. בשנת 2014 נחקק חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 (להלן – חוק שירות לאומי-אזרחי), שייסד שירות חליפי לשירות הצבאי עבור האוכלוסייה החרדית. במסגרתו נעשתה הבחנה בין שירות למטרות ביטחוניות לבין שירות למטרות אחרות. הצעת חוק זו נועדה לתקן במשולב הן את חוק השירות הלאומי-אזרחי והן את חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 (להלן – חוק שירות ביטחון), כך שבהדרגה יקומו בישראל שתי צורות שירות: שירות צבאי, שעדיפותו ראשונה, ושירות אזרחי-ביטחוני שיהיה חליפי עבור אלה שיימצאו לא כשירים או לא נחוצים לשירות הצבאי. תחת הגדרות אלה, ייפתח השירות האזרחי-ביטחוני גם לאוכלוסיות אחרות. יישומה של הצעת החוק יביא בהדרגה גם לצמצום עד ביטול של שירות חיילים ביחידות ולמטרות שאינן צבאיות (המכונה בצה"ל יחידות מחוץ לסדר הכוחות). בהגדרות שבהצעת החוק נעשה מאמץ לשמור על הגדרת השירות האזרחי למטרות ביטחוניות כפי שנקבעה בחוק. סעיף 1: בהתבסס על הרציונל והעקרונות המפורטים בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע להגדיר את מטרת החוק, בדגש על מתן מדרג ועדיפות גבוהים יותר לשירות האזרחי-ביטחוני על פני השירות האזרחי-חברתי, ועל היות השירות הלאומי-אזרחי מסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר. סעיף 2(1): סעיפים 26ז(ג) ו-(ד) ו-26ט(ד) ו-(ה) לחוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי (במסגרת פרק ג'1 לחוק) מעניקים לפוקד את הסמכות להפנות למסגרת השירות הלאומי-אזרחי רק מיועד לשירות ביטחון (להלן – מיועד) שהוא בוגר ישיבה, וככל שהסכים המיועד להפניה כאמור, קובע החוק כי שר הביטחון ידחה את מועד התייצבותו של המיועד לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי. בהתאם לאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע לפיכך לתקן את סעיף 13 לחוק שירות ביטחון כך שהסמכויות האמורות יחולו גם עבור האוכלוסייה הכללית של המיועדים לשירות ביטחון. סעיף 2(2): סעיפים 26ח ו-26י לחוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי (במסגרת פרק ג'1 לחוק) קובעים כי מיועד לשירות ביטחון, שהוא בוגר ישיבה שהשלים את מלוא תקופת השירות הלאומי-אזרחי אליו הופנה, יפטור אותו שר הביטחון מחובת שירות צבאי סדיר, ולחלופין, ככל ששירותו הופסק בטרם עת, מעניק החוק לפוקד סמכות לקרוא לאותו מיועד להתייצב לביצוע שירות צבאי סדיר. בהתאם לאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע לפיכך לתקן את חוק שירות ביטחון ולהוסיף לו את סעיף 13א בנוסח המוצע, כך שמצב הדברים האמור יחול גם ביחס לאוכלוסייה הכללית של המיועדים לשירות ביטחון. סעיף 2(3): סעיפים 24, 24א, 24ב ו-26א לחוק שירות ביטחון בנוסחו הנוכחי מעניקים לשר הביטחון את הסמכות להורות כי חייל יבצע את שירותו הסדיר שלא במסגרת צה"ל, אלא במסגרת משמר הגבול, משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר, וכן במסגרת יחידות צבאיות ויחידות סמך של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה, ויחידות צבאיות בכלל המשרדים הממשלתיים (או בגופים ציבוריים שבפיקוח משרד ממשלתי), שתכליתן השגת יעד ביטחוני-לאומי (להלן – שירות מוכר). בהתאם לאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע לפיכך לתקן את חוק שירות ביטחון כך שיבוטלו הסעיפים האמורים ותבוטל האפשרות לביצוע שירות סדיר כאמור במסגרות האמורות (למעט במשמר הגבול, לפי סעיף 24). על מנת לאפשר לצה"ל וליחידות האמורות את תקופת ההיערכות הנדרשת, מוצע כי הביטול האמור ייכנס לתוקפו החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024). סעיפים 3(1) ו-3(2)(א) עד (ג): בנוסחו הנוכחי של חוק שירות לאומי-אזרחי, השירות הלאומי-אזרחי מתאפשר רק עבור בני ישיבות שהופנו מכוח פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון. בהתאם לאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע לתקן את חוק שירות לאומי-אזרחי בסעיפים 2 ו-1 כך ששירות זה יוגדר כאפשרי גם עבור האוכלוסייה הכללית של המיועדים לשירות ביטחון. סעיף 3(2)(ד): סעיף 2 לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי קובע כי הרשות לשירות לאומי-אזרחי (להלן – הרשות) תפנה מיועדים שהופנו אליה לביצוע השירות, בלי שמוגדרים בחוק מדרג או עדיפות כלשהם בין השירות האזרחי-ביטחוני לשירות האזרחי-חברתי. בהתאם לאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, מוצע לפיכך לתקן את סעיף 2 לחוק שירות לאומי-אזרחי כך שיוגדרו מדרג ועדיפות גבוהים יותר לשירות האזרחי-ביטחוני על-פני השירות האזרחי-חברתי, כך שהרשות תבחן קודם כל את הפניית המיועד לשירות אזרחי-ביטחוני, ורק לאחר מכן, לאחר שנבחנו כל האפשרויות להפניה לשירות כאמור, יופנה המיועד לשירות אזרחי-חברתי. סעיף 3(3): סעיף 4(א) לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי מגדיר את הגופים בהם ניתן לבצע שירות אזרחי-ביטחוני. כאמור בחלק הכללי לדברי ההסבר, אחת ממטרות הצעת החוק היא ביטול אפשרות לשירות סדיר במסגרות חוץ-צה"ליות, וייחוד מסלולי השירות האזרחי-ביטחוני למטרות ביטחון, הצלה ושמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי בלבד. לפיכך, ותוך הלימה לביטול סעיפי השירות החוץ-צה"לי כמפורט בסעיף 2(3) להצעת החוק, מוצע לתקן את סעיף 4(א) לחוק שירות לאומי-אזרחי, כך שלרשימת הגופים המוגדרת בו יתווספו גם יחידות במשרד הביטחון ובמשרד לביטחון הפנים, שתכלית פעילותן היא ביטחון המדינה ותושביה, כפי שייקבע על ידי שר הביטחון ועל ידי השר לביטחון הפנים, בהתאמה; גופי הצלה כפי שייקבע על ידי השר לביטחון הפנים; יחידות ברשות להגנה על עדים שתכליתן היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, כפי שייקבע על ידי השר לביטחון הפנים; וביחידות במשטרה הירוקה ואגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, כפי שייקבע על ידי השר להגנת הסביבה. סעיף 3(4): סעיף 6(א) לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי קובע כי לשם שיבוצו של מיועד במסלול מסוים של שירות לאומי-אזרחי, יש לקבל הן את הסכמת הגוף המפעיל (מבין הגופים הקבועים בחוק) והן את הסכמת המיועד עצמו. כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, השירות הלאומי-אזרחי מבוסס על תפישה ערכית הרואה בחובתם של צעירים לשרת את המדינה ערך יסוד, תוך שמסלול השירות הלאומי-אזרחי מהווה מסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 6(א) לחוק שירות לאומי-אזרחי, כך שמלבד הסכמת המיועד לעצם הפנייתו לשירות הלאומי-אזרחי, לא יהיה צורך גם בהסכמתו של המיועד למסלול השירות הספציפי אליו יישלח (על-פי שיקול דעת הרשות בלבד). משמעות הדבר תהיה שבמקרה שבו יסרב המיועד לשירות בגוף האמור, יופסק שירותו ותתבטל הפנייתו לשירות הלאומי-אזרחי, כך שהוא ישוב להיות כפוף לסמכות הפוקד לקרוא לו להתייצבות לשירות צבאי סדיר. עניין זה האחרון מוסדר כמפורט להלן בסעיף 3(7) להצעת החוק. סעיף 3(5): סעיף 7(א)(2) לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי קובע, כי משרת בשירות אזרחי-ביטחוני ישרת בהיקף שירות של 36 שעות שבועיות בממוצע במשך שנתיים. על מנת שלא לכבול את כל מסלולי השירות האזרחי-ביטחוני להיקף ותקופת השירות האמורים, מוצע לתקן את סעיף 7(א)(2) לחוק שירות לאומי-אזרחי כך שתקופת השירות כאמור תהיה לפחות כאורך תקופת השירות של חיילת בשירות סדיר, כשהשר שהממשלה הסמיכה ליישם חוק זה יהיה רשאי לקבוע, בצו, באישור ועדה שתקבע הכנסת, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר – בתנאי שזו לא תעלה על תקופת שירות של חייל בשירות סדיר. כמו כן, מוצע כי היקף השירות האמור לא יפחת מ-36 שעות שבועיות בממוצע (אך ללא מגבלה על שירות בהיקף גדול יותר של שעות שבועיות). סעיף 3(6): סעיף 8(ב) לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי קובע כי משרת בשירות לאומי-אזרחי יהיה זכאי לדמי כלכלה בשיעורים שייקבעו, אך שבכל מקרה לא יהיו גבוהים יותר מדמי הקיום שמקבל חייל סדיר. מאחר שקיימים כיום מספר סוגים של שירות צבאי סדיר (דוגמת שירות סדיר עורפי, שירות סדיר קרבי וכדומה), אשר אין אחידות לגבי דמי הקיום שמשולמים בכל אחד מהם, מוצע לתקן את סעיף 8(ב) לחוק שירות לאומי-אזרחי כך שיובהר כי הרף העליון לדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות לאומי-אזרחי לא יעלה על דמי הקיום שמשולמים לחייל בשירות סדיר עורפי. בהתבסס על העיקרון של מתן מדרג ועדיפות גבוהים יותר לשירות האזרחי-ביטחוני על-פני השירות האזרחי-חברתי, כמפורט בסעיף המטרה של הצעת החוק ובחלק הכללי של דברי ההסבר, מוצע גם לתקן את אותו סעיף כך שדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי. סעיף 3(7): סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי בנוסחו הנוכחי מגדיר את הפרוצדורה ואת העילות להפסקת שירותו של משרת בשירות לאומי-אזרחי, תוך מתן הודעה לפוקד על כך שהמיועד לא ביצע או לא השלים את שירותו כאמור. בהתאם למוצע בסעיף 3(4) להצעת החוק, לפיו יבוטל הצורך בהסכמת המיועד לשיבוצו לשירות לאומי-אזרחי בגוף מסוים, מוצע לתקן את סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי כך שהפסקת השירות ומתן הודעה כאמור לפוקד יחולו גם בנסיבות בהן המיועד סרב לשרת בתפקיד אליו הפנתה אותו הרשות. סעיף 3(8): סעיף 36 לחוק שירות לאומי-אזרחי קבע, עם חקיקתו, כי על הממשלה לבחון ולאשר מתווה לביצוע שירות אזרחי-ביטחוני עד ליום יד' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2020), אחרת יפקע תוקפו של החוק י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023). בהמשך, כחלק מחקיקת תיקון 21 לחוק שירות ביטחון, בוטלה ההוראה המחייבת הכנת מתווה, ועמה ההוראה המתנה בכך את המשך תוקפו של החוק. תחת זאת, נקבע כי החוק יעמוד בתוקפו עד יום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023). מוצע להחזיר את ההוראה המחייבת את הממשלה ליצור מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני. עם זאת, מאחר שמרבית העקרונות והפרוצדורה למתווה האמור כבר מוגדרים במסגרת הצעת חוק דנא, אין צורך בסעיף 36 בנוסחו המקורי. בנוסף, נוכח ביטול סעיפי השירות החוץ-צה"לי בחוק שירות ביטחון כמפורט בסעיף 2(3) להצעת החוק, נדרש כי הממשלה תבחן ותאשר מתווה להחלפה הדרגתית של החיילים המשרתים שירות סדיר מן הסוג האמור במשרתים בשירות אזרחי-ביטחוני, וזאת עד למועד כניסת סעיף תיקון זה לתוקף. בנוסף, בהתבסס על המדרג והעדיפות הגבוהים יותר שהצעת חוק זו מבקשת לתת לשירות האזרחי-ביטחוני על פני השירות האזרחי-חברתי, נדרש כי במסגרת המתווה האמור שהממשלה תבחן ותאשר, ייכללו יעדים לגיוס לשירות האזרחי-ביטחוני, כך שעד ליום י"ז בחשוון התשפ"ד (1 בנובמבר 2023) יהיה היעד האמור גבוה באופן משמעותי וניכר מיעד הגיוס לשירות האזרחי-חברתי. לפיכך מוצע לתקן את סעיף 36 לחוק שירות לאומי-אזרחי כך שעל הממשלה לבחון ולאשר עד ליום עד ליום יד' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2020) מתווה שיתייחס לסוגיות האמורות ואשר יתחיל להיות מיושם החל מיום כ"ו בחשוון התשפ"ב (1 בנובמבר 2021), וכי שר הביטחון יציג את המתווה האמור לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ליום ג' בחשוון התש"ף (1 בדצמבר 2020), וידווח לה מדי שנה על אופן יישומו. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/2866/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת עפר שלח ואיתן כבל (פ/1575/20) ועל ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/4130/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ואחת על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/471/21). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בתמוז התש"ף – 6.7.20 מטרה 1. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. מטרתו של חוק זה לקבוע את העקרונות להפעלת השירות האזרחי-ביטחוני במדרג ועדיפות גבוהים על פני השירות האזרחי-חברתי, כמסלול חלופי ראוי לשירות הצבאי הסדיר, ובהתבסס על תפישת עולם המאמינה בחובתו, כמו גם זכותו, של כל אזרח לשרת את מדינתו, תוך ששירות זה אינו מחויב להתבצע דווקא כשירות צבאי, לרבות מטעמים של התמקצעות והתייעלות הצבא. תיקון חוק שירות ביטחון 2. בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986 – (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: (1) בסעיף 13, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. "(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), הפוקד רשאי, לאחר שבחן את כל אפשרויות הצבתו בשירות סדיר של המיועד לשירות ביטחון, להפנותו לשירות לאומי-אזרחי. (ג) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (א)."; (ג) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (א)."; (ג) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (א)."; (ג) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (א)."; (ג) הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו לשירות לאומי-אזרחי, ידחה שר הביטחון, בצו, את מועד התייצבותו לשירות סדיר לצורך ביצוע השירות הלאומי-אזרחי; לא הסכים המיועד לשירות ביטחון להפנייתו כאמור, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר ויחולו הוראות סעיף קטן (א)."; (2) אחרי סעיף 13 יבוא: (2) אחרי סעיף 13 יבוא: (2) אחרי סעיף 13 יבוא: (2) אחרי סעיף 13 יבוא: (2) אחרי סעיף 13 יבוא: (2) אחרי סעיף 13 יבוא: "פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 13 "פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 13 "פטור משירות סדיר למי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 13 13א. (א) מי ששירת בשירות לאומי-אזרחי כאמור בסעיף 13 וניתן לו אישור על השלמת השירות לפי סעיף 12 לחוק שירות לאומי-אזרחי, יפטור אותו שר הביטחון, בצו, מחובת שירות סדיר. (ב) הופסק השירות הלאומי-אזרחי של מיועד לשירות ביטחון לפי הוראות סעיף 23 לחוק שירות לאומי-אזרחי, רשאי הפוקד, בצו, לקרוא לו להתייצב לשירות סדיר, ויחולו הוראות סעיף 13(א)."; (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. (3) החל מיום כ"ו בתמוז התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) – סעיפים 24א עד 24ג ו-26א – בטלים. תיקון חוק שירות לאומי-אזרחי 3. בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד–2014 – (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (1) בסעיף 1, בהגדרה "שירות לאומי-אזרחי", במקום "פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון" יבוא "חוק שירות ביטחון"; (2) במקום סעיף 2 יבוא: (2) במקום סעיף 2 יבוא: (2) במקום סעיף 2 יבוא: (2) במקום סעיף 2 יבוא: (2) במקום סעיף 2 יבוא: (2) במקום סעיף 2 יבוא: "הפניה לשירות לאומי-אזרחי "הפניה לשירות לאומי-אזרחי "הפניה לשירות לאומי-אזרחי 2. הופנה מיועד לשירות ביטחון (בסעיף זה – מיועד) על ידי פוקד לשירות לאומי-אזרחי לאחר שנתן את הסכמתו לכך, לפי הוראות חוק שירות ביטחון, תפנה אותו הרשות לגוף מפעיל לשם ביצוע השירות באופן הבא: (1) בעדיפות ראשונה יופנה המיועד לשירות אזרחי-ביטחוני; (2) בעדיפות שנייה, ורק לאחר שנבחנו כל אפשרויות הפנייתו לשירות אזרחי-ביטחוני כאמור בסעיף קטן (א), יופנה המיועד לשירות אזרחי-חברתי."; (3) בסעיף 4(א) – (3) בסעיף 4(א) – (3) בסעיף 4(א) – (3) בסעיף 4(א) – (3) בסעיף 4(א) – (3) בסעיף 4(א) – (א) בפסקה (5), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה;"; (א) בפסקה (5), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה;"; (א) בפסקה (5), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה;"; (א) בפסקה (5), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה;"; (א) בפסקה (5), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה;"; (ב) בפסקה (6), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שקבע השר להגנת הסביבה, בצו, באישור הוועדה;"; (ב) בפסקה (6), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שקבע השר להגנת הסביבה, בצו, באישור הוועדה;"; (ב) בפסקה (6), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שקבע השר להגנת הסביבה, בצו, באישור הוועדה;"; (ב) בפסקה (6), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שקבע השר להגנת הסביבה, בצו, באישור הוועדה;"; (ב) בפסקה (6), בסופה יבוא "ביחידות ובתפקידים שקבע השר להגנת הסביבה, בצו, באישור הוועדה;"; (ג) בסופו יבוא: (ג) בסופו יבוא: (ג) בסופו יבוא: (ג) בסופו יבוא: (ג) בסופו יבוא: "(9) משרד הביטחון – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון המדינה ותושביה, שקבע שר הביטחון, בצו, באישור הוועדה. "(9) משרד הביטחון – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון המדינה ותושביה, שקבע שר הביטחון, בצו, באישור הוועדה. "(9) משרד הביטחון – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון המדינה ותושביה, שקבע שר הביטחון, בצו, באישור הוועדה. "(9) משרד הביטחון – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון המדינה ותושביה, שקבע שר הביטחון, בצו, באישור הוועדה. (10) המשרד לביטחון הפנים – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה." (10) המשרד לביטחון הפנים – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה." (10) המשרד לביטחון הפנים – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה." (10) המשרד לביטחון הפנים – ביחידות ובתפקידים שתכלית פעילותם היא ביטחון הפנים והשמירה על שלום הציבור והסדר הציבורי, שקבע השר לביטחון הפנים, בצו, באישור הוועדה." (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (4) בסעיף 6(א), במקום "המשרת בשירות לאומי אזרחי והגוף המפעיל" יבוא "הגוף המפעיל"; (5) בסעיף 7(א)(2) – (5) בסעיף 7(א)(2) – (5) בסעיף 7(א)(2) – (5) בסעיף 7(א)(2) – (5) בסעיף 7(א)(2) – (5) בסעיף 7(א)(2) – (א) במקום "36 שעות" יבוא "בהיקף שלא יפחת מ-36 שעות"; (א) במקום "36 שעות" יבוא "בהיקף שלא יפחת מ-36 שעות"; (א) במקום "36 שעות" יבוא "בהיקף שלא יפחת מ-36 שעות"; (א) במקום "36 שעות" יבוא "בהיקף שלא יפחת מ-36 שעות"; (א) במקום "36 שעות" יבוא "בהיקף שלא יפחת מ-36 שעות"; (ב) במקום "שנתיים" יבוא "תקופת שירות שלא תפחת מתקופת שירות של יוצא-צבא אישה לפי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, אולם השר רשאי לקבוע, בצו, באישור הוועדה, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על תקופת שירות של יוצא-צבא גבר לפי סעיף 15(1) לחוק האמור."; (ב) במקום "שנתיים" יבוא "תקופת שירות שלא תפחת מתקופת שירות של יוצא-צבא אישה לפי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, אולם השר רשאי לקבוע, בצו, באישור הוועדה, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על תקופת שירות של יוצא-צבא גבר לפי סעיף 15(1) לחוק האמור."; (ב) במקום "שנתיים" יבוא "תקופת שירות שלא תפחת מתקופת שירות של יוצא-צבא אישה לפי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, אולם השר רשאי לקבוע, בצו, באישור הוועדה, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על תקופת שירות של יוצא-צבא גבר לפי סעיף 15(1) לחוק האמור."; (ב) במקום "שנתיים" יבוא "תקופת שירות שלא תפחת מתקופת שירות של יוצא-צבא אישה לפי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, אולם השר רשאי לקבוע, בצו, באישור הוועדה, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על תקופת שירות של יוצא-צבא גבר לפי סעיף 15(1) לחוק האמור."; (ב) במקום "שנתיים" יבוא "תקופת שירות שלא תפחת מתקופת שירות של יוצא-צבא אישה לפי סעיף 16(1) לחוק שירות ביטחון, אולם השר רשאי לקבוע, בצו, באישור הוועדה, גופים מפעילים, תפקידים ומקצועות, לגביהם תהיה תקופת שירות ארוכה יותר, ובלבד שלא תעלה על תקופת שירות של יוצא-צבא גבר לפי סעיף 15(1) לחוק האמור."; (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (6) בסעיף 8(ב), במקום הסיפא החל במילה "ובלבד" יבוא "ובלבד – (1) ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות ב' ומטה בהתאם לפקודות הצבא; (1) ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות ב' ומטה בהתאם לפקודות הצבא; (1) ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות ב' ומטה בהתאם לפקודות הצבא; (1) ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות ב' ומטה בהתאם לפקודות הצבא; (1) ששיעור דמי הכלכלה לא יעלה על דמי קיום של חייל בשירות סדיר המשרת ביחידה בעלת רמת פעילות ב' ומטה בהתאם לפקודות הצבא; (2) ששיעור דמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי."; (2) ששיעור דמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי."; (2) ששיעור דמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי."; (2) ששיעור דמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי."; (2) ששיעור דמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-ביטחוני יהיו גבוהים יותר מדמי הכלכלה שישולמו למשרת בשירות אזרחי-חברתי."; (7) בסעיף 23 – (7) בסעיף 23 – (7) בסעיף 23 – (7) בסעיף 23 – (7) בסעיף 23 – (7) בסעיף 23 – (א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: (א) בסעיף קטן (ב), אחרי פסקה (1) יבוא: "(1א) המיועד לשירות הביטחון סירב לשרת בתפקיד אליו הפנתה אותו הרשות;"; "(1א) המיועד לשירות הביטחון סירב לשרת בתפקיד אליו הפנתה אותו הרשות;"; "(1א) המיועד לשירות הביטחון סירב לשרת בתפקיד אליו הפנתה אותו הרשות;"; "(1א) המיועד לשירות הביטחון סירב לשרת בתפקיד אליו הפנתה אותו הרשות;"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "הוראות סעיף" יבוא "13א(ב),"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "הוראות סעיף" יבוא "13א(ב),"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "הוראות סעיף" יבוא "13א(ב),"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "הוראות סעיף" יבוא "13א(ב),"; (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "הוראות סעיף" יבוא "13א(ב),"; (8) במקום סעיף 36 יבוא: (8) במקום סעיף 36 יבוא: (8) במקום סעיף 36 יבוא: (8) במקום סעיף 36 יבוא: (8) במקום סעיף 36 יבוא: (8) במקום סעיף 36 יבוא: "מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני "מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני "מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני 36. (א) עד ליום ג' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2021) תפעל הממשלה לאישור מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני אשר יתייחס בין היתר, לעקרונות אלה: (א) עד ליום ג' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2021) תפעל הממשלה לאישור מתווה לשירות אזרחי-ביטחוני אשר יתייחס בין היתר, לעקרונות אלה: (1) משרתים בשירות אזרחי- ביטחוני יוצבו בהדרגה במקום יוצאי הצבא המוצבים ביחידות מחוץ לצבא הגנה לישראל, בהתאם לסעיפים 24א, 24ב ו-26א לחוק שירות ביטחון, כך שהחל מיום י"ד באב התשפ"ד (1 באוגוסט 2024) יוצבו באותן יחידות משרתים בשירות אזרחי-ביטחוני בלבד; (2) יעדי הגיוס, שהממשלה תקבע בהתאם להוראות פרק ג'1 לחוק שירות ביטחון, יכללו יעדים לגיוס לשירות אזרחי-ביטחוני, ויעדים אלה יעלו בהדרגה ביחס ליעדי הגיוס לשירות אזרחי-חברתי כך שעד שנת הגיוס שתחילתה ביום ד' באב התשפ"ג (1 באוגוסט 2023) יהיה יעד הגיוס לשירות אזרחי-ביטחוני גבוה באופן משמעותי וניכר מיעד הגיוס לשירות אזרחי-חברתי. (ב) המתווה שתגבש הממשלה לפי סעיף קטן (א) ייושם החל מיום י"א באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021). (ב) המתווה שתגבש הממשלה לפי סעיף קטן (א) ייושם החל מיום י"א באב התשפ"א (1 באוגוסט 2021). (ג) השר יציג את המתווה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ליום ג' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2021) וידווח לה על יישומו מדי חודש יולי בכל שנה." (ג) השר יציג את המתווה לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עד ליום ג' בחשוון התשפ"א (1 בנובמבר 2021) וידווח לה על יישומו מדי חודש יולי בכל שנה."