הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2085824 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת ינון אזולאי משה ארבל מיכאל מלכיאלי ______________________________________________ פ/1481/23 הצעת חוק בית הדין לעבודה (תיקון – סמכות ליישוב סכסוך בהסכמה), התש"ף–2020 דברי הסבר מטרתה של הצעת החוק היא להעניק סמכות מפורשת לבתי הדין לעבודה לקיים הליכי גישור או פישור בהליכים שנדונים בפניהם – בסכסוך קיבוצי ובסכסוכי הפרט. בתי הדין לעבודה ממלאים תפקיד חשוב בכל הקשור לישוב סכסוכי עבודה קיבוציים במשק הישראלי. המונח שנטבע בהקשר זה הוא ״שפיטה במקום שביתה״ או ״גישור במקום שביתה״. מדובר אם כן בהליכים רצויים ומועילים. בהחלטת נציבות תלונות הציבור על שופטים מיום 11.11.2018 (חוות דעת 348/18 של נציבות תלונות הציבור על שופטים "שפיטה בימי שביתה: על חוסר סמכותו של בית הדין הארצי לעבודה לקיים הליכי גישור או פישור בהליכים שנדונים בפניו בסכסוך קיבוצי", אתר משרד המשפטים), נקבע כי לא נמצא מקור נורמטיבי בחוק המסמיך את בית הדין הארצי לעבודה לקיים הליכי גישור או פישור בהליכים המתקיימים בסכסוך קיבוצי שנדון בפניו. כב' השופטת ורדה וירט לבנה, נשיאת בית הדין הארצי לעבודה מסרה בתגובה לבדיקת הנציב, כי בית הדין הארצי רואה עצמו גורם מרכזי ביחסי העבודה במשק, ועל כן משמש כגורם המעודד את הצדדים לאמץ מדיניות של שיתוף פעולה וצמצום בשביתות. עוד ציינה הנשיאה בתגובתה, כי במקרים רבים בלאו הכי הצדדים לסכסוך רוצים את חסותו של בית הדין לעבודה כמסייע ליישוב הסכסוך; בכלל זה הם מבקשים שהדבר יעשה תחת פיקוחו ותוך דיווח עיתי של הצדדים על אופן התקדמות המשא ומתן. בדרך זו, נחסכים ימי שביתה רבים – חיסכון המביא לתועלת הן בקרב הציבור והן לצדדים לסכסוך. עוד בהמשך דבריה, היא מציינת כי בית הדין לעבודה נושא באחריות רבה לנושא, ובתוך כך אינו מאפשר שביתות אך לשם שביתות, ובמידה והוא מאפשר קיומה של שביתה, הוא מבקש שתתנהל ככל הניתן באמצעות ליווי ופיקוח הדוק על הסכסוכים. בדרך זו, אותה מתווה בית הדין מזה שנים, נחסכו לדבריה אלפי ימי שביתה, עיצומים וכדומה, ולא פחות חשוב מכך, הושגו התוצאות הרצויות שלשמן נועדה זכות השביתה מלכתחילה. הצעת חוק זו מבקשת להסדיר ולייחד לבית הדין הארצי לעבודה את תפקידו הראוי בסכסוכים אשר שביתות כרוכות בהם. הלכה למעשה יוכל בית הדין להחזיר את הצדדים לפתרון המשא ומתן, לעודד יישוב סכסוכים בהסכמה ולמנוע נזקי שביתות, וזאת על ידי קביעת נורמות ראויות לניהול מאבק מקצועי. תפיסה זו של בתי הדין לעבודה, המבקשת לקדם הידברות במקום שביתה, היא תפיסה שהצדדים הבאים בשערי בית הדין חפצים בה, ובנוסף, תוצאותיה הן חיסכון של אלפי ימי שביתה לאורך השנים, בד בבד עם תוצאות אשר היו לשביעות רצונם של כלל הצדדים. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ד בתמוז התש"ף – 6.7.20 הוספת סעיף 25א בחוק בית הדין לעבודה, התשנ"ט–1969, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשנ"ט–1969, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשנ"ט–1969, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשנ"ט–1969, אחרי סעיף 25 יבוא: בחוק בית הדין לעבודה, התשנ"ט–1969, אחרי סעיף 25 יבוא: "סמכות ליישוב סכסוך בהסכמה "סמכות ליישוב סכסוך בהסכמה "סמכות ליישוב סכסוך בהסכמה 25א. (א)(1) בתובענות הנידונות בבית הדין לפי סעיפים 24 ו-25, רשאי כל אחד מהשופטים או מנציגי ציבור היושבים בהרכב הדין, לקיים הליך ליישוב הסכסוך בהסכמת הצדדים לפני קיומו של ההליך המונח לפניהם. (2) הליך יישוב הסכסוך כאמור בסעיף קטן (א)(1) יערך בהשתתפות באי כוחם של הצדדים. (ב) לא יהיה בהליך יישוב הסכסוך לפי סעיף זה כדי למנוע מהשופטים שישבו בו להמשיך בקיום הדיון המשפטי, אלא אם בטרם החל הליך יישוב הסכסוך, הובעה התנגדות אחד הצדדים. (ג) דברים שיימסרו במסגרת הליך יישוב הסכסוך לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, והסכמתם או אי הסכמתם להעברת הענין להליך כאמור או להפסקתו לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט ולא יירשמו בפרוטוקול הדיון. (ד) בסעיף זה, "הליך יישוב סכסוך" – הליך שבו נועד שופט או נציג ציבור מההרכב עם צדדים לסכסוך, במטרה ליישב את הסכסוך בהסכמה."