הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 7,553 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2139686 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' חיים כץ ______________________________________________ פ/1541/23 הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התש"ף–2020 דברי הסבר "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית. מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה, ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגינים הפריחו נשמות, החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית. בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו. זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר 1917 ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים, אשר נתן במיוחד תוקף בין-לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי... ב-29 בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל; העצרת תבעה מתושבי ארץ ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה. הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה." (מתוך ההכרזה על הקמת מדינת ישראל). לנגד עיני העם השב לציון בעת החדשה עומדות המילים האלמותיות של שמעון החשמונאי לאתנוביוס, שליחו של אנטיוכוס השביעי, אשר דרש להסגיר לממלכה הסלבקית את שטחי יהודה והשומרון, ששוחררו בידי החשמונאים: "לא ארץ נוכריה לקחנו ולא על נוכרים השתררנו, אלא על נחלת אבותינו, אשר נכבשה בידי אויבינו באחת העיתים בלי צדק. ואנחנו, כאשר הייתה לנו שעת כושר, השיבונו אלינו את נחלת אבותינו". עוד קובעת ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כי "זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית." ביהודה, השומרון ובקעת הירדן חיים כיום קרוב לחצי מיליון אזרחי מדינת ישראל, שהדין הישראלי אינו חל במלואו ביחס אליהם וליישובים שבהם הם חיים, והדבר יוצר קושי ומורכבות בתחומי חיים שונים, הן בצד הזכויות שנגרעות מהם והן בצד החובות שהם לא חייבים בהן. מדובר במציאות בלתי קבילה, הפוגעת בכבודם של תושבי האזור הישראלים, ומפלה אותם אל מול שאר אזרחי המדינה. מצב זה אין לו מקום במדינה מתוקנת. על כן, בשנת ה-70 לתקומתה של מדינת ישראל, ולאחר יובל שנים לחזרתו של עם ישראל לחבלי מולדתו ההיסטורית ביהודה והשומרון מתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות, מוצע כי מדינת ישראל תחיל את חוקיה ואת ריבונותה על מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון, וזאת על מנת לקבע את מעמדם של מרחבים אלו כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל הריבונית, וכן לייצר שוויון מלא בין אזרחי ישראל תושבי יהודה, השומרון ובקעת הירדן ובין יתר אזרחי ישראל. בנוסף, מבקשת ההצעה לייצר מנגנון למניעת השתלטות ערבית או בינלאומית על שטחים באזור C, שייוותרו לעת עתה, עד להחלת הריבונות המלאה על כל שטחי יהודה והשומרון, מחוץ למפת הריבונות וזאת במטרה לתת מענה ישראלי לתכנית הרשמית והפעילה של הרשות הפלשתינית ביחס לאזור C, תוכנית שמטרתה המוצהרת היא סיפוח ערבי זוחל של אזורים אלה, כפי שאכן מתבצעת מזה 10 שנים ויותר, וצפויה להתבצע ביתר שאת לאחר שישראל תחיל ריבונות על חלק מאזור C. כך תפעל מדינת ישראל למנוע בניה בלתי חוקית בשטח, לסלק פשיעה חקלאית או השתלטות על ידי פריסת תשתיות, למנוע כל פעילות בינלאומית שאינה באישור הממשלה ולקדם הסדרי מקרקעין כולל באזור שנשאר מחוץ למפת הריבונות וכן לקדם שמירה על אדמות המדינה באמצעות מרעה, חקלאות או ייעור. עוד מוצע, כי לתושבי שטח C שאינם אזרחי מדינת ישראל תאפשר קידומן של תוכניות בנייה על פי תנאים מסוימים ולאחר שהובאה לאישורו של הקבינט המדיני ביטחוני. על מנת לוודא כי השטח שעליו לא תוחל הריבונות בשלב זה לא ייכבש על ידי מעשים חד צדדים של הערבים הגרים באזור, מוצע כי שר הביטחון או ממונה מטעמו יגבש תוכנית בהתאם לחוק זה בתוך 30 יום שתובא לאישור הקבינט המדיני ביטחוני ולאישור ועדת החוץ והביטחון והוא יהיה אחראי על הביצוע והמעקב וימסור דיווח שוטף לקבינט המדיני-ביטחוני ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"א בתמוז התש"ף – 13.7.20 הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה – "אזור A", ו"אזור B" – כהגדרתם בהסכם; "אזור A", ו"אזור B" – כהגדרתם בהסכם; "אזור C" – השטח שהוגדר בהסכם כאזור C, למעט השטח עליו תוחל הריבונות לפי חוק זה; "אזור C" – השטח שהוגדר בהסכם כאזור C, למעט השטח עליו תוחל הריבונות לפי חוק זה; "ההסכם" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ההסכם" – כהגדרתו בתקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967, כפי שהוארך תוקפן ותוקן נוסחן בחוק מעת לעת; "ועדת השרים לביטחון לאומי" – כמשמעותה בחוק הממשלה, התשס"א–2001. "ועדת השרים לביטחון לאומי" – כמשמעותה בחוק הממשלה, התשס"א–2001. החלת חוקי המדינה וריבונותה 2. המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון כמתואר בתוספת. המשפט, השיפוט, המינהל והריבונות של מדינת ישראל יחולו על כל מרחבי ההתיישבות ביהודה והשומרון כמתואר בתוספת. שימור אזור C מפני השתלטות 3. (א) על מנת להבטיח את שימור אזור C, ולמנוע פעילות בעלת אופי מדיני, התיישבותי או שלטוני, ללא הסכמת ממשלת ישראל, תפעל הממשלה – (א) על מנת להבטיח את שימור אזור C, ולמנוע פעילות בעלת אופי מדיני, התיישבותי או שלטוני, ללא הסכמת ממשלת ישראל, תפעל הממשלה – (1) לאכוף ולמנוע כל בנייה בלתי חוקית באזור C; (2) לסלק כל פלישה חקלאית או תשתיתית לרבות באמצעות תפיסת כלים המשמשים לביצוע עבירה; (3) למנוע כל פעילות בין-לאומית, שאינה בתיאום ובאישור של ממשלת ישראל; (4) לקדם הסדר מקרקעין באזור C; (5) לקדם שמירה על אדמות המדינה באזור C באמצעות מרעה, חקלאות או ייעור. (ב) קידום תוכנית בנייה במקרקעין לטובת מי שאינם אזרחי ישראל תתאפשר בסייגים האלה, לאחר שאושרה על ידי ועדת השרים לביטחון לאומי: (ב) קידום תוכנית בנייה במקרקעין לטובת מי שאינם אזרחי ישראל תתאפשר בסייגים האלה, לאחר שאושרה על ידי ועדת השרים לביטחון לאומי: (1) התוכנית אינה ממוקמת בסמוך ליישוב ישראלי, למחנה צבאי, או לדרך המובילה אליהם; (2) התוכנית אינה מרחיבה עיר או יישוב פלסטיני המצוי, כולו או חלקו, באזור A או באזור B אל תוך אזור C; (3) קידום התוכנית לא יצור רצף התיישבותי חדש בין שטחים המצויים באזור A או באזור B; (4) היקף התוכנית לא יעלה על 100 יחידות דיור. (ג) שר הביטחון או ממונה מטעמו יהיה אחראי על גיבוש תוכנית לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת לוחות זמנים ומעקב ביצוע; התוכנית תובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי וכן לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך 30 ימים מכניסת חוק זה לתוקף; לאחר גיבוש התוכנית ואישורה, ידווח שר הביטחון לוועדת השרים לביטחון לאומי על פעולות הממשלה לשימור אזור C אחת לחודש, ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ידווח כאמור אחת לחודשיים. (ג) שר הביטחון או ממונה מטעמו יהיה אחראי על גיבוש תוכנית לביצוע סעיף זה, לרבות קביעת לוחות זמנים ומעקב ביצוע; התוכנית תובא לאישור ועדת השרים לביטחון לאומי וכן לאישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בתוך 30 ימים מכניסת חוק זה לתוקף; לאחר גיבוש התוכנית ואישורה, ידווח שר הביטחון לוועדת השרים לביטחון לאומי על פעולות הממשלה לשימור אזור C אחת לחודש, ולוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ידווח כאמור אחת לחודשיים. ביצוע ותקנות 4. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף ביהודה והשומרון ערב תחילתו של חוק זה. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות בעניין הוראות מעבר והוראות בדבר המשך תוקפם של תקנות, צווים, הוראות מינהל וזכויות וחובות אשר היו בתוקף ביהודה והשומרון ערב תחילתו של חוק זה. תוספת* תוספת* (סעיף 1) (סעיף 1)