הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2141109
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ'
אריאל קלנר
______________________________________________
פ/1649/23
הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התש"ף–2020
דברי הסבר
לאחר מלחמת ששת הימים פנה ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל אל יושב ראש ההנהלה הציונית וביקש לדאוג לכך שמחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית, לאור ניסיונה רב השנים בהקמת ישובים חקלאיים, תסייע בידי ממשלת ישראל בביצוע תכניותיה לעיבוד קרקעות בשטחים המוחזקים. ראש הממשלה קבע, כי כל ההוצאות הכרוכות יצאו מאוצר המדינה.
בהתאם להחלטות הממשלה, לצורך הקמת ישובים כפריים באזור הוקצו המקרקעין המיועדים לישובים ולאמצעי הייצור שלהם להסתדרות הציונית, ונכרתו הסכמי הרשאה לתקופות ארוכות (49 שנים), בין הממונה לבין ההסתדרות הציונית. מכוח הסכמי הרשאה אלה מעניקה ההסתדרות הציונית זכויות הרשאת משנה (בר רשות) למתיישבים, לאגודות (ישובים) ולצדדים שלישיים. בשל הצורך לנהל את רישום הזכויות ואת כל הכרוך בכך מקיימת ההסתדרות הציונית, באמצעות החטיבה להתיישבות מרשם של הסכמי ההרשאה בישובים הכפריים עם המתיישבים, אגודות (ישובים) וצדדים שלישיים, לרבות רישום התחייבויות למשכנתאות, שעבודים ועיקולים. אין המדובר במרשם מקרקעין אלא ברישום של זכויות הרשאה.
במשך עשרות שנים מנהלת החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית את המקרקעין בהתיישבות הכפרית הישראלית ביהודה ושומרון. ניהול המקרקעין על ידי החטיבה להתיישבות הייתה ועודנה הדרך הטובה והנכונה ביותר לניהול המקרקעין באזור, בשים לב למורכבות המדינית והביטחונית הכרוכה בכך. הצעת חוק זו נועדה לאפשר את המשך המצב הקיים זה עשרות בשנים תוך הסדרתו והתאמתו לסטנדרטים המקובלים בארץ לניהול מקרקעין.
בשנים האחרונות התגלעה מחלוקת משפטית בנוגע למעמדה של החטיבה להתיישבות ולסמכותה של הממשלה לאצול לה מסמכויותיה בתחום ההתיישבות. מחלוקת זו נגעה בשני היבטים שבהם פעלה החטיבה:
ההיבט הראשון הוא אצילת הסמכות והפעלת החטיבה להתיישבות כגוף ביצועי של הממשלה – היבט זה הוסדר בחקיקה ראשית נקבע כי לחטיבה להתיישבות מעמד מיוחד ויש בידה לפעול מטעם הממשלה מחד גיסא ולהישאר גוף חיצוני-ביצועי לממשלה השייך מהותית להסתדרות הציונית מאידך גיסא.
היבט נוסף שעודנו במחלוקת נוגע לדרך שבה החטיבה מנהלת ומקצה את המקרקעין באזור יהודה ושומרון לצרכי התיישבות. נושא זה נוגע לליבת העשייה של החטיבה להתיישבות המאפשר לה להיות זרוע ביצועית של הממשלה בפיתוח ההתיישבות באזור.
הצעת החוק נועדה לעגן בחקיקה ראשית גם את נושא ניהול והקצאת המקרקעין בהתיישבות הכפרית ביהודה ושומרון על ידי החטיבה להתיישבות, ועל כן היא קובעת כי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש, אשר לו הסמכות על פי הדין הנוהג באזור לניהול המקרקעין, יקצה את המקרקעין לחטיבה להתיישבות, והיא שתנהל אותם, וזאת ככל הניתן על פי הסטנדרטים המקובלים ברשות מקרקעי ישראל ובשים לב לשינויים המתחייבים בשל המאפיינים הייחודיים של האזור.
הרגישות המדינית והביטחונית הכרוכה בפיתוח ההתיישבות באזור מצדיקה את ניהול והקצאת המקרקעין בפטור ממכרז כדי להימנע מפרסום ולאפשר שקילת שיקולים של פיתוח ההתיישבות. עוד מוצע לקבוע כי בניגוד למקובל עד כה, מכאן ולהבא תיגבה החטיבה להתיישבות תשלום בגין הקצאת המקרקעין, על פי המקובל ברשות מקרקעי ישראל, תשלום שיועבר לקופת המדינה שיוקצה לטובת פיתוח ההתיישבות הישראלית ביהודה השומרון.
תהליך החקיקה של הצעת חוק זו החל כבר בכנסת העשרים בדיונים רבים שהתקיימו בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שופרה ועודכנה הצעת החוק בהתאם לחוק ולפסיקה הרלוונטיים ואף אושרה בוועדה בקריאה ראשונה. בשל התפזרות הכנסת העשרים וסבבי הבחירות שבאו לאחריה חוזרת הצעת החוק בנוסח מעודכן כפי שאושרה בוועדת החוקה על ידי חברי הכנסת בסיוע הייעוץ המשפטי של הוועדה, בשינויים קלים.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' וקבוצת חברי הכנסת (פ4920/20) ועל ידי חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש (פ/3261/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ו' באב התש"ף – 27.7.20
הוספת סעיף 6ג 1. בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא: בחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, התשי"ג–1952 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 6ב יבוא:
"הקצאת מקרקעין באזור על-ידי החטיבה להתיישבות "הקצאת מקרקעין באזור על-ידי החטיבה להתיישבות "הקצאת מקרקעין באזור על-ידי החטיבה להתיישבות 6ג. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967; "אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967; "אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967; "אזור" – כהגדרתו בחוק לתיקון ולהארכת תקפן של תקנות שעת-חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז–1967;
"הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי והצו בדבר נכסים נטושים; "הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי והצו בדבר נכסים נטושים; "הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי והצו בדבר נכסים נטושים; "הממונה" – הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באזור יהודה ושומרון לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי והצו בדבר נכסים נטושים;
"ההסתדרות" – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות; "ההסתדרות" – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות; "ההסתדרות" – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות; "ההסתדרות" – ההסתדרות הציונית העולמית באמצעות החטיבה להתיישבות;
"התיישבות כפרית" – כל אחד מאלה : "התיישבות כפרית" – כל אחד מאלה : "התיישבות כפרית" – כל אחד מאלה : "התיישבות כפרית" – כל אחד מאלה :
(1) יישוב כפרי; (1) יישוב כפרי; (1) יישוב כפרי;
(2) יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית; (2) יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית; (2) יישוב שהוא חלק ממועצה אזורית;
(3) יישוב שהוא אזור בחירה, כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "אזור בחירה" שבסעיף 1 לתקנון המועצות האזוריות; (3) יישוב שהוא אזור בחירה, כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "אזור בחירה" שבסעיף 1 לתקנון המועצות האזוריות; (3) יישוב שהוא אזור בחירה, כהגדרתו בפסקה (3) להגדרה "אזור בחירה" שבסעיף 1 לתקנון המועצות האזוריות;
(4) יישוב שהזכויות לגבי המקרקעין שבו נמצאות בידי ההסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) או לפי סעיף 2 לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התש"ף–2020; (4) יישוב שהזכויות לגבי המקרקעין שבו נמצאות בידי ההסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) או לפי סעיף 2 לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התש"ף–2020; (4) יישוב שהזכויות לגבי המקרקעין שבו נמצאות בידי ההסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) או לפי סעיף 2 לחוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ-ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התש"ף–2020;
"יישוב כפרי" – יישוב המונה פחות מ-2,000 תושבים; "יישוב כפרי" – יישוב המונה פחות מ-2,000 תושבים; "יישוב כפרי" – יישוב המונה פחות מ-2,000 תושבים; "יישוב כפרי" – יישוב המונה פחות מ-2,000 תושבים;
"מקרקעין" – מקרקעין באזור, שהם אחד מאלה: "מקרקעין" – מקרקעין באזור, שהם אחד מאלה: "מקרקעין" – מקרקעין באזור, שהם אחד מאלה: "מקרקעין" – מקרקעין באזור, שהם אחד מאלה:
(1) אדמות מדינה הרשומות בטאבו; (1) אדמות מדינה הרשומות בטאבו; (1) אדמות מדינה הרשומות בטאבו;
(2) רכוש ממשלתי לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי, לרבות מקרקעין שנתפסו בתפיסה צבאית; (2) רכוש ממשלתי לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי, לרבות מקרקעין שנתפסו בתפיסה צבאית; (2) רכוש ממשלתי לפי הצו בדבר רכוש ממשלתי, לרבות מקרקעין שנתפסו בתפיסה צבאית;
(3) נכס נטוש כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים; (3) נכס נטוש כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים; (3) נכס נטוש כהגדרתו בצו בדבר נכסים נטושים;
"מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – לרבות מקרקעין המיועדים לחקלאות, למרעה, לתעשייה, למלאכה, לתיירות, למסחר או לשירותים של התיישבות כפרית. "מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – לרבות מקרקעין המיועדים לחקלאות, למרעה, לתעשייה, למלאכה, לתיירות, למסחר או לשירותים של התיישבות כפרית. "מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – לרבות מקרקעין המיועדים לחקלאות, למרעה, לתעשייה, למלאכה, לתיירות, למסחר או לשירותים של התיישבות כפרית. "מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור" – לרבות מקרקעין המיועדים לחקלאות, למרעה, לתעשייה, למלאכה, לתיירות, למסחר או לשירותים של התיישבות כפרית.
"מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית" – לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור; "מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית" – לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור; "מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית" – לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור; "מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית" – לרבות מקרקעין המיועדים לאמצעי ייצור;
"צו בדבר רכוש ממשלתי" – צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967; "צו בדבר רכוש ממשלתי" – צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967; "צו בדבר רכוש ממשלתי" – צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967; "צו בדבר רכוש ממשלתי" – צו בדבר רכוש ממשלתי (יהודה והשומרון) (מס' 59), התשכ"ז–1967;
"צו בדבר נכסים נטושים" – צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967. "צו בדבר נכסים נטושים" – צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967. "צו בדבר נכסים נטושים" – צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967. "צו בדבר נכסים נטושים" – צו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (אזור הגדה המערבית) (מס' 58), התשכ"ז–1967.
"תקנון המועצות האזוריות" – תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל"ט–1979; "תקנון המועצות האזוריות" – תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל"ט–1979; "תקנון המועצות האזוריות" – תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל"ט–1979; "תקנון המועצות האזוריות" – תקנון המועצות האזוריות (יהודה והשומרון), התשל"ט–1979;
(ב) הממונה יעביר להסתדרות את הזכויות הנדרשות לצורך הקמת יישובים או ביסוסם, לגבי כל המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ובכלל זה את הזכויות הבאות: (ב) הממונה יעביר להסתדרות את הזכויות הנדרשות לצורך הקמת יישובים או ביסוסם, לגבי כל המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ובכלל זה את הזכויות הבאות: (ב) הממונה יעביר להסתדרות את הזכויות הנדרשות לצורך הקמת יישובים או ביסוסם, לגבי כל המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ובכלל זה את הזכויות הבאות: (ב) הממונה יעביר להסתדרות את הזכויות הנדרשות לצורך הקמת יישובים או ביסוסם, לגבי כל המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ובכלל זה את הזכויות הבאות:
(1) הזכות להקצות זכויות בר-רשות במקרקעין לצדדים שלישיים, שיעמדו בתוקף עד לחתימת הסכם חכירה בין הממונה והצד השלישי; (1) הזכות להקצות זכויות בר-רשות במקרקעין לצדדים שלישיים, שיעמדו בתוקף עד לחתימת הסכם חכירה בין הממונה והצד השלישי; (1) הזכות להקצות זכויות בר-רשות במקרקעין לצדדים שלישיים, שיעמדו בתוקף עד לחתימת הסכם חכירה בין הממונה והצד השלישי;
(2) הזכות לחתום על הסכמי חכירה במקרקעין עם הממונה, כמיופת כוח של בעל זכות בר-הרשות; (2) הזכות לחתום על הסכמי חכירה במקרקעין עם הממונה, כמיופת כוח של בעל זכות בר-הרשות; (2) הזכות לחתום על הסכמי חכירה במקרקעין עם הממונה, כמיופת כוח של בעל זכות בר-הרשות;
(3) הזכות להתקשר עם צדדים שלישיים בהסכמים לטובת תכנון, פיתוח, ושיווק המקרקעין; (3) הזכות להתקשר עם צדדים שלישיים בהסכמים לטובת תכנון, פיתוח, ושיווק המקרקעין; (3) הזכות להתקשר עם צדדים שלישיים בהסכמים לטובת תכנון, פיתוח, ושיווק המקרקעין;
(4) הזכות לנהל רישום הזכויות במקרקעין, ולחתום על בקשות להיתר בנייה בשם הממונה; ההסתדרות תעדכן את הממונה על כל שינוי ברישום הזכויות, בסמוך לאחר ביצועו. (4) הזכות לנהל רישום הזכויות במקרקעין, ולחתום על בקשות להיתר בנייה בשם הממונה; ההסתדרות תעדכן את הממונה על כל שינוי ברישום הזכויות, בסמוך לאחר ביצועו. (4) הזכות לנהל רישום הזכויות במקרקעין, ולחתום על בקשות להיתר בנייה בשם הממונה; ההסתדרות תעדכן את הממונה על כל שינוי ברישום הזכויות, בסמוך לאחר ביצועו.
(ג) השימוש בזכויות לגבי המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת, וככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (ג) השימוש בזכויות לגבי המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת, וככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (ג) השימוש בזכויות לגבי המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת, וככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (ג) השימוש בזכויות לגבי המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות כאמור בסעיף קטן (ב), ייעשה בהתאם למדיניות הממשלה והוראותיה, כפי שייקבעו מעת לעת, וככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים.
(ד) הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית תהיה באמצעות ההסתדרות בלבד. (ד) הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית תהיה באמצעות ההסתדרות בלבד. (ד) הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית תהיה באמצעות ההסתדרות בלבד. (ד) הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית תהיה באמצעות ההסתדרות בלבד.
(ה) על אף האמור בכל דין, הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה והענקת זכויות חכירה על ידי הממונה יהיו פטורות ממכרז. (ה) על אף האמור בכל דין, הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה והענקת זכויות חכירה על ידי הממונה יהיו פטורות ממכרז. (ה) על אף האמור בכל דין, הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה והענקת זכויות חכירה על ידי הממונה יהיו פטורות ממכרז. (ה) על אף האמור בכל דין, הקצאת זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות לפי סעיף זה והענקת זכויות חכירה על ידי הממונה יהיו פטורות ממכרז.
(ו) (1) הקצאה של זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות, לפי סעיף זה, תהיה כרוכה בתשלום, למעט אם ההקצאה מחליפה או מאריכה הקצאה קיימת; (1) הקצאה של זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות, לפי סעיף זה, תהיה כרוכה בתשלום, למעט אם ההקצאה מחליפה או מאריכה הקצאה קיימת; (1) הקצאה של זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות, לפי סעיף זה, תהיה כרוכה בתשלום, למעט אם ההקצאה מחליפה או מאריכה הקצאה קיימת;
(2) גובה התשלום כאמור בפסקה (1) יקבע על ידי השמאי הממשלתי באמצעות טבלת מחירים של הישובים השונים. (2) גובה התשלום כאמור בפסקה (1) יקבע על ידי השמאי הממשלתי באמצעות טבלת מחירים של הישובים השונים. (2) גובה התשלום כאמור בפסקה (1) יקבע על ידי השמאי הממשלתי באמצעות טבלת מחירים של הישובים השונים.
(3) קביעת גובה התשלום כאמור בפסקה (2) וכן אופן ביצוע התשלום, ובכלל זה מתן הנחה או פטור מתשלום, יהיו, ככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (3) קביעת גובה התשלום כאמור בפסקה (2) וכן אופן ביצוע התשלום, ובכלל זה מתן הנחה או פטור מתשלום, יהיו, ככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים. (3) קביעת גובה התשלום כאמור בפסקה (2) וכן אופן ביצוע התשלום, ובכלל זה מתן הנחה או פטור מתשלום, יהיו, ככל הניתן, בהתאם למדיניות המקובלת ברשות מקרקעי ישראל ובשינויים המחויבים.
(ז) הכנסות ההסתדרות הנובעות מהקצאת זכויות בר-הרשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה לטובת פיתוח ההתיישבות הישראלית באזור; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה. (ז) הכנסות ההסתדרות הנובעות מהקצאת זכויות בר-הרשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה לטובת פיתוח ההתיישבות הישראלית באזור; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה. (ז) הכנסות ההסתדרות הנובעות מהקצאת זכויות בר-הרשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה לטובת פיתוח ההתיישבות הישראלית באזור; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה. (ז) הכנסות ההסתדרות הנובעות מהקצאת זכויות בר-הרשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על פי סעיף זה, יועברו לאוצר המדינה לטובת פיתוח ההתיישבות הישראלית באזור; גובה התשלום שיועבר להסתדרות לשם ניהול המקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית כאמור בסעיף זה ייקבע בתקציב המדינה.
(ח) ההסתדרות תדווח, מידי חצי שנה, לאגף פיקוח ובקרה על החטיבה להתיישבות (להלן – אגף הפיקוח) על היקף זכויות בר-הרשות שהקצתה, על ההתקשרויות בהן התקשרה, על היקף התשלומים שגבתה בגין הקצאת הזכויות, ועל אירועים ושינויים משמעותיים הנוגעים לפעילותה לפי סעיף זה . (ח) ההסתדרות תדווח, מידי חצי שנה, לאגף פיקוח ובקרה על החטיבה להתיישבות (להלן – אגף הפיקוח) על היקף זכויות בר-הרשות שהקצתה, על ההתקשרויות בהן התקשרה, על היקף התשלומים שגבתה בגין הקצאת הזכויות, ועל אירועים ושינויים משמעותיים הנוגעים לפעילותה לפי סעיף זה . (ח) ההסתדרות תדווח, מידי חצי שנה, לאגף פיקוח ובקרה על החטיבה להתיישבות (להלן – אגף הפיקוח) על היקף זכויות בר-הרשות שהקצתה, על ההתקשרויות בהן התקשרה, על היקף התשלומים שגבתה בגין הקצאת הזכויות, ועל אירועים ושינויים משמעותיים הנוגעים לפעילותה לפי סעיף זה . (ח) ההסתדרות תדווח, מידי חצי שנה, לאגף פיקוח ובקרה על החטיבה להתיישבות (להלן – אגף הפיקוח) על היקף זכויות בר-הרשות שהקצתה, על ההתקשרויות בהן התקשרה, על היקף התשלומים שגבתה בגין הקצאת הזכויות, ועל אירועים ושינויים משמעותיים הנוגעים לפעילותה לפי סעיף זה .
(ט) במטרה להבטיח כי פעולותיה של ההסתדרות לפי סעיף זה תואמות את מדיניות הממשלה והוראותיה ומבוצעות על פי כל דין, רשאי אגף הפיקוח – (ט) במטרה להבטיח כי פעולותיה של ההסתדרות לפי סעיף זה תואמות את מדיניות הממשלה והוראותיה ומבוצעות על פי כל דין, רשאי אגף הפיקוח – (ט) במטרה להבטיח כי פעולותיה של ההסתדרות לפי סעיף זה תואמות את מדיניות הממשלה והוראותיה ומבוצעות על פי כל דין, רשאי אגף הפיקוח – (ט) במטרה להבטיח כי פעולותיה של ההסתדרות לפי סעיף זה תואמות את מדיניות הממשלה והוראותיה ומבוצעות על פי כל דין, רשאי אגף הפיקוח –
(1) לערוך, מעת לעת, בדיקות וביקורות בהסתדרות, ולדרוש מההסתדרות מידע ומסמכים לשם כך; (1) לערוך, מעת לעת, בדיקות וביקורות בהסתדרות, ולדרוש מההסתדרות מידע ומסמכים לשם כך; (1) לערוך, מעת לעת, בדיקות וביקורות בהסתדרות, ולדרוש מההסתדרות מידע ומסמכים לשם כך;
(2) לברר תלונות שיוגשו על ההסתדרות; (2) לברר תלונות שיוגשו על ההסתדרות; (2) לברר תלונות שיוגשו על ההסתדרות;
(י) (1) מצא ראש אגף הפיקוח כי נפל פגם של ממש בפעולות שביצעה ההסתדרות לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש מההסתדרות לתקן את הפגם בתוך הזמן שייקבע לכך; לא תיקנה ההסתדרות את הפגם האמור בתוך הזמן שנקבע, רשאי ראש אגף הפיקוח למנות אדם, מבין עובדי האגף, שיהיה אחראי על תיקון הפגם. (1) מצא ראש אגף הפיקוח כי נפל פגם של ממש בפעולות שביצעה ההסתדרות לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש מההסתדרות לתקן את הפגם בתוך הזמן שייקבע לכך; לא תיקנה ההסתדרות את הפגם האמור בתוך הזמן שנקבע, רשאי ראש אגף הפיקוח למנות אדם, מבין עובדי האגף, שיהיה אחראי על תיקון הפגם. (1) מצא ראש אגף הפיקוח כי נפל פגם של ממש בפעולות שביצעה ההסתדרות לפי סעיף זה, רשאי הוא לדרוש מההסתדרות לתקן את הפגם בתוך הזמן שייקבע לכך; לא תיקנה ההסתדרות את הפגם האמור בתוך הזמן שנקבע, רשאי ראש אגף הפיקוח למנות אדם, מבין עובדי האגף, שיהיה אחראי על תיקון הפגם.
(2) מצא השר הממונה על אגף הפיקוח כי ההסתדרות חרגה ממדיניות הממשלה והוראותיה, ללא הסבר סביר, רשאית הממשלה, לפי המלצתו ולאחר שניתנה להסתדרות הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיה, ליטול מההסתדרות את הזכויות שהועברו לה מהממונה, באותו תחום פעילות שבו היתה החריגה, כולן או חלקן, ולהעבירן לממונה; החלטת ממשלה כאמור טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (2) מצא השר הממונה על אגף הפיקוח כי ההסתדרות חרגה ממדיניות הממשלה והוראותיה, ללא הסבר סביר, רשאית הממשלה, לפי המלצתו ולאחר שניתנה להסתדרות הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיה, ליטול מההסתדרות את הזכויות שהועברו לה מהממונה, באותו תחום פעילות שבו היתה החריגה, כולן או חלקן, ולהעבירן לממונה; החלטת ממשלה כאמור טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת. (2) מצא השר הממונה על אגף הפיקוח כי ההסתדרות חרגה ממדיניות הממשלה והוראותיה, ללא הסבר סביר, רשאית הממשלה, לפי המלצתו ולאחר שניתנה להסתדרות הזדמנות להשמיע בפניו את טענותיה, ליטול מההסתדרות את הזכויות שהועברו לה מהממונה, באותו תחום פעילות שבו היתה החריגה, כולן או חלקן, ולהעבירן לממונה; החלטת ממשלה כאמור טעונה אישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(יא) לעניין פעילותה של ההסתדרות לפי סעיף זה – לעניין פעילותה של ההסתדרות לפי סעיף זה – לעניין פעילותה של ההסתדרות לפי סעיף זה –
(1) דין ההסתדרות כדין המדינה לעניין– (1) דין ההסתדרות כדין המדינה לעניין–
(א) סעיף 21(ב) לחוק-
יסוד: הכנסת;
(ב) חוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב];
(ג) חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו–1976;
(ד) חוק הגבלת פרסומים (גופים ציבוריים), התשנ"ו–1996;
(ה) חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), התשנ"ז–1997;
(ו) חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב–1952;
(2) דין עובדי ההסתדרות כדין עובדי המדינה לעניין – (2) דין עובדי ההסתדרות כדין עובדי המדינה לעניין –
(א) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969;
(ב) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1980;
(ג) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959;
(ד) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969;
(ה) חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963;
(ו) ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק העונשין, התשל"ז–1977;
(ז) ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור בחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998;
(ח) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971;
(ט) פקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(י) הוראות תקנון כספים ומשק שמפרסם החשב הכללי, בשינויים המחויבים."
הוראות מעבר 2. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה. (א) יראו מקרקעין שלגביהם נכרתו הסכמי הרשאה או הסכמי הרשאה לתכנון בין הממונה לבין ההסתדרות לפני יום תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), כמקרקעין שהזכויות לגביהם הועברו להסתדרות לפי סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, אף אם המקרקעין אינם מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית, ואף אם ההסכמים לא היו בתוקף ביום התחילה.
(ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם. (ב) זכויות לגבי מקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית המצויות בידי הממונה, לפני יום התחילה, יועברו להסתדרות בהתאם להוראות סעיף 6ג(ב) לחוק העיקרי כנוסחו בחוק זה, בתוך שנתיים מיום התחילה; עד להעברת הזכויות כאמור, ימשיך הממונה לנהל את רישום הזכויות בהם ואת הקצאתם.
(ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה. (ג) שילם אדם תשלום בעד הקצאה של זכויות בר רשות במקרקעין או בעד עלויות פיתוח לפני תחילתו של חוק זה – יראו את התשלום כאילו שולם כדין; הוראה זו לא תחול לעניין הליכים התלויים ועומדים לפני בית משפט ביום תחילתו של חוק זה.