הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2140314 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת אנדרי קוז'ינוב משה יעלון אורלי פרומן אורנה ברביבאי עודד פורר עפר שלח יואל רזבוזוב אלכס קושניר יואב סגלוביץ' יאיר גולן מיקי לוי ______________________________________________ פ/1645/23 הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – סייג לרציפות הממשלה בהסכמים ואמנות מדיניים) דברי הסבר במצב הקיים היום, אין דבר המונע מראש הממשלה, לאחר שהתפטר או לאחר שהכנסת הביעה אי אמון בממשלתו או התפזרה, לקיים משא ומתן ולחתום על הסכמים העוסקים בשינוי גבולות המדינה או שינוי תחומי שיפוט המדינה. באופן כללי, בית-המשפט כבר הכריע בשורה של פסיקות שמתחם שיקול-הדעת של ממשלת מעבר הוא מצומצם יותר ועליה לנהוג באיפוק אלא אם קיים "צורך חיוני בעשייה". בבג"ץ 5167/00 וייס נ' ראש הממשלה, פד נה (2) 455 (2001), בית המשפט העליון נדרש לעניין של ניהול משא ומתן מדיני בעת כהונתה של ממשלת מעבר. הכרעתו הייתה שברק, שכיהן אז כראש הממשלה בממשלת מעבר לאחר שהתפטר מתפקידו, יכול לנהל משא ומתן על-אף שהתפטר. חלק מהשופטים הכריעו כך, בין היתר, משום שסברו שפעולות ברק אינן נמצאות מחוץ למתחם הסבירות, בהתחשב בכך שהכנסת ממילא יכולה להתערב בנושא. אחרים דחו את העתירה משום שטענו שהנושא פוליטי גרידא, ואל לו לבית המשפט להתערב בו. לכן, לדעתם, הכנסת היא שצריכה להידרש לנושא. בהקשר זה כתב כבוד השופט לוין בפסק דינו: "בהיות נושא העתירה נתון למחלוקת פוליטית חריפה בציבור, עשוי בית-המשפט, מכוח שיקול-דעתו, להימנע מלהתערב מקום שבכוחה של הכנסת להגביל במפורש את כוחה של ממשלה יוצאת לעשות מעשה שאין זה ראוי לעשותו". ובדומה לכך פסק כבוד השופט זמיר: "...מן הראוי הוא כי הביקורת על הכרעותיה של הממשלה היוצאת תיעשה בכנסת... במקרה דנן הכנסת יכולה להתערב במשא ומתן ככל שתמצא לנכון, זאת סמכותה ולכן זאת גם אחריותה". בהתאם לרוח פסיקת בג"ץ, הצעת החוק מבקשת שהכנסת תסדיר את הנושא בעצמה ותקבע סייג לסמכותה של ממשלה המכהנת מכח דין הרציפות ואשר אינה נהנית עוד מאמון הכנסת. מצב בו ממשלה עורכת הסכמים מדיניים הכוללים שינוי בגבולות המדינה ושטחי ריבונותה כאשר היא מכהנת כממשלת מעבר, ותאריך הבחירות כבר נקבע, על בסיס התפטרותו של ראש הממשלה או הצבעת אי-האימון בו, הינו מצב בלתי תקין. לא ייתכן מצב המאפשר לראש ממשלה, ולממשלה בראשותו, שימי כהונתם קצובים לתקופה קצרה, יחתמו על הסכמים או אמנות גורליים למדינה שיחייבו את הממשלות שיבואו אחריהם. הצעת חוק זו מבקשת לתקן ולמנוע את העיוות שנוצר בחקיקה הקיימת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ו' באב התש"ף – 27.7.20 הוספת סעיף 30א 1. 1. בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: בחוק יסוד: הממשלה אחרי סעיף 30א יבוא: "סייג לרציפות הממשלה "סייג לרציפות הממשלה "סייג לרציפות הממשלה "סייג לרציפות הממשלה 30א1. 30א1. 30א1. (א) ממשלה שחלה עליה הוראת הרציפות שבסעיף 30(ב) אינה רשאית לנהל משא ומתן לקראת הסכם, לאשרר הסכם, לחתום על הסכם, או לקבל החלטה שלא בדרך של הסכם לגבי כל אחד מאלה: (א) ממשלה שחלה עליה הוראת הרציפות שבסעיף 30(ב) אינה רשאית לנהל משא ומתן לקראת הסכם, לאשרר הסכם, לחתום על הסכם, או לקבל החלטה שלא בדרך של הסכם לגבי כל אחד מאלה: (1) החלה של המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטח שהם אינם חלים בו; (2) אי-החלה של המשפט, השיפוט והמינהל של מדינת ישראל על שטח שהם חלים בו; (3) גבולות המדינה. (ב) לעניין סעיף זה "הסכם" או "החלטה" – לרבות הסכם או החלטה הכוללים התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים." (ב) לעניין סעיף זה "הסכם" או "החלטה" – לרבות הסכם או החלטה הכוללים התחייבות לעתיד והתחייבות המותנית בתנאים."