הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2086263 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת אורלי פרומן מיכל שיר סגמן אופיר סופר אלי אבידר ______________________________________________ פ/1698/23 הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התש"ף–2020 דברי הסבר תנאי עבודתם של מתמחים ברפואה כמוגדר לפי היתר כללי מאפשרים העסקה ביום עבודה הכולל שעות נוספות עד 24 שעות, ובמקרים דחופים עד 26 שעות רציפות. במתכונת זו, המתמחים קורסים פעמים רבות תחת עומס שעות העבודה. הצעת חוק זו מבקשת להגביל את שעות העסקתם של מתמחים ברפואה, ובכך למנוע את ניצולם ואת שחיקתם במערכת.  חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי״א-1951 מאפשר לשר העבודה באמצעות בסעיף 11 להתיר העסקת עובד בשעות נוספות מעבר למקובל במשק, בין היתר במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים. תכליתו של הסעיף נועדה לאפשר לחרוג משעות העבודה והמנוחה המקובלות במשק כשיש צורך מיוחד בכך. כיום, ההיתר הכללי להעסקה במנוחה השבועית ובשעות נוספות במפעלים רפואיים ובמוסדות לטיפול בקשישים או בילדים (הוראת שעה) קובע כי יום העבודה של רופא הכולל שעות נוספות שהן שעות תורנות  לא יעלה על 24 שעות, ואם צורכי העבודה מחייבים זאת – לא יעלה אורך יום העבודה כאמור על 26 שעות. רופא לא יועסק מעל 71.5 שעות בשבוע עבודה בממוצע, כולל שעות נוספות, אך מנהל מחלקה רשאי, באישור מנהל בית החולים, לאשר מראש העסקת רופא אף מעבר לכך אם הדבר דרוש למניעת פגיעה ממשית ביכולת בית החולים ליתן מענה נאות לצורכים הרפואיים של המטופלים במחלקה, וזאת באישור המנהל הכללי של משרד הבריאות. שעות עבודה רציפות ומרובות במקצוע המתמחה ברפואה טומנות בחובן סכנות מרובות. החמורה שבהן היא חוסר ריכוז ועייפות בעת העיסוק הרפואי אשר יכול לגרום לפגיעה ממשית בחיי המטופלים ואיכות הטיפול, לצד פגיעה מוכחת בבריאות המתמחים לרפואה. דיסציפלינת הרפואה מטילה על העוסקים במלאכה להיות אמונים על חיי אדם ומשימה חשובה זו מחייבת כי תפקודם  יהיה במיטבו. לעבודה הרצופה במשך שעות רבות נלוות השלכות נוספות וביניהן: עייפות מצטברת, שחיקה של המתמחים, פגיעה בבריאותם (למשל: התקפי לב, שבץ, הפלות, חרדה, דיכאון, השמנה, תאונות דרכים ועוד), פגיעה ביכולתם להקים משפחה בהיותם אנשים צעירים ברובם או להשקיע במשפחה וילדים (ישנן עדויות על גירושים מרובים בקרב מתמחים לרפואה) וכן דחיפתם לחיפוש אחר התמחות בארץ זרה או אף נטישת המקצוע בכלל. כל אלו עשויים לשחוק את הענף בארץ ולפגוע במערכת הרפואית בישראל בצורה ניכרת. בשל החשש מהתממשותן של הסכנות וההשלכות האמורות, נערכה בשנת 2012 סקירה השוואתית אודות עבודת רופאים מתמחים בעולם אשר פורסמה על-ידי ההסתדרות הרפואית. בציטוט מחקר שנערך בשנת 2004 נמצא כי מתמחים שעבדו במשמרות ארוכות מ-24 שעות גרמו לטעויות רפואיות בשיעור הגבוה ב-36% בהשוואה לאלה שעבדו במשמרות קצרות יותר. במדינת ישראל קבועים נהלי שעות עבודת הרופאים והמתמחים בישראל מתוקף הסכמים קיבוציים של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר״י). ההסכם הקיבוצי מיום 25 באוגוסט 2011 קובע כי שבוע עבודה של רופא המועסק במשרה מלאה במערכת הבריאות הציבורית על-ידי המדינה יעמוד על 41.5 שעות שבועיות, ואילו רופא שמועסק בשירותי בריאות כללית יעבוד בין 40 ל-41.5 שעות בשבוע. סידור העבודה הבסיסי הוא 8 שעות מדי יום. נוסף על שעות העבודה "הרגילות" ובהתאם להסכמי עבודה קודמים, מבצעים הרופאים המתמחים תורנויות בהיקף של 16 שעות. עבודתו של רופא תורן משעה 16:00 ועד 8:00 למחרת. שעתיים נוספות לכל היותר יוקדשו להעברת משמרת. מכאן שרופא מתמחה יעבוד, על-פי ההסכמים הקיימים, עד 26 שעות ברציפות לכל היותר, לאחריהן יזכה ביום מנוחה לאחר תורנות. הרופאים יבצעו מספר תורנויות כלהלן: סטאז׳רים – עד 8 תורנויות; רופאי בית (שנתיים ראשונות להתמחות) – עד 6 תורנויות; רפואה עוזר ב׳ (שנתיים עד 4 שנים בהתמחות) – עד 5 תורנויות, ורופא עוזר א׳ (4 שנים עד 6 שנים בהתמחויות) – עד 4 תורנויות. במדינות המערב החלו בעשורים האחרונים מגמות להגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה. בארצות הברית הגבילו ב-2009 את משך התורנויות של מתמחים בשנה הראשונה ל-16 שעות רצופות, והומלץ להגביל את שעות עבודת כלל המתמחים לעד 16 שעות. באוסטרליה לא הוטלו הגבלות על שעות העבודה של רופאים מתמחים בחקיקה או בהנחיות, אך שעות העבודה הרצופות מגיעות לכל היותר לעד 16 שעות. בניו זילנד שעות העבודה מוגבלות לעד 16 שעות. באיחוד האירופי החליטו בשנת 2009 כי שבוע העבודה לכלל העובדים לרבות מתמחים ברפואה, לא יעלה על 48 שעות בשבוע כולל תורנויות ועבודה נוספת, כאשר משמרת לילה לא תתארך מעבר ל-8 שעות בממוצע ליממה, וביחד אפוא כ-16 שעות. לפיכך, מוצע לתקן את סעיף 11, כך ששעות עבודה רצופות של מתמחה ברפואה לא יעלו על 16 שעות עבודה, ובהן לא ימנו יותר משעתיים של העברת מקל מקצועית למשמרת, תוך הבנה כי ייתכן והיישום בפועל יתבטא באופן שונה בסוגי ההתמחויות השונים (במיוחד להבדיל בין המקצועות הכירורגים והלא-כירורגים). בכך ישמר כלל המידתיות שדורשת העסקה בשעות מרובות, אך זאת, מבלי לפגוע באופן תפקודם של המתמחים, שכאמור, עלול לעלות בחיי אדם. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ג באב התש"ף - 3.8.20 תיקון סעיף 11 1. בחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א–1951, בסעיף 11, בפסקה (4), אחרי "בזקנים או בילדים" יבוא "ואולם, על אף האמור בכל היתר כללי, סך כל שעות העבודה היומיות של מתמחה ברפואה, ובכלל זה שעות נוספות, לא יעלו על 16 שעות עבודה; לעניין חישוב מספר השעות הנוספות לא ימנו בשעות העבודה של מתמחה ברפואה את פרק הזמן הדרוש לעדכון בדבר מצב המטופלים בתחילת המשמרת ובסיומה, ובלבד שפרק זמן זה אינו עולה על שעתיים בכל משמרת."