חומר רקע
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011
רשויות ומשפט מנהלי – רשויות מקומיות – חוקי עזר
רשויות ומשפט מנהלי – בטיחות – במקומות ציבוריים
תוכן ענינים
פרק א': מטרה
Go
2
סעיף 1
מטרה
Go
2
פרק ב': פרשנות
Go
3
סעיף 2
הגדרות
Go
3
פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים
Go
4
סעיף 3
הסמכת פקחים עירוניים
Go
4
סעיף 4
סמכויות פקח עירוני
Go
4
סעיף 5
זיהוי פקח עירוני
Go
5
סעיף 6
סייג לסמכויות פקח עירוני
Go
5
פרק ד': מערך אכיפה עירוני
Go
5
סעיף 7
מערך אכיפה עירוני
Go
5
סעיף 8
הנחיית משטרת ישראל
Go
8
סעיף 9
שמירה על המשך אכיפה ופיקוח
Go
8
סעיף 10
הסמכת פקחים מסייעים
Go
8
סעיף 11
הפעלת סמכויות הוראות כלליות
Go
9
סעיף 12
תעודת פקח מסייע
Go
10
סעיף 13
סמכויות למניעת מעשה אלימות
Go
10
סעיף 14
הוראות לעניין סמכות חיפוש
Go
12
סעיף 15
סמכות מפקד מחוז
Go
13
סעיף 16
חובת ביטוח
Go
13
סעיף 17
דיווח על תלונות הציבור
Go
13
סעיף 18
שינוי התוספות
Go
15
סעיף 19
דיווח לכנסת
Go
15
פרק ה': הוראות שונות
Go
15
סעיף 20
שמירת דינים
Go
15
סעיף 21
תיקון חוק הרשויות המקומיות
Go
15
סעיף 22
ביצוע
Go
16
סעיף 23
תוקף
Go
16
תוספת ראשונה
Go
17
תוספת שנייה
Go
21
חוק לייעול האכיפה והפיקוח העירוניים ברשויות המקומיות (הוראת שעה), תשע"א-2011*
פרק א': מטרה
1. (א) מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בעבירות שבתחום אחריותן לכן לאפשר להן לסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש במרחב הציבורי,, והכל בלי לגרוע מתפקידיהן של משטרת ישראל ושל הרשות המקומית על פי דין מטרתו של חוק זה לייעל את יכולת הפיקוח והאכיפה של הרשויות המקומיות בתחומי איכות החיים ולסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת עבירות האלימות, נזק חמור לרכוש וההתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי וזאת במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו.
(ב) לשם השגת מטרת חוק זה יוסמכו פקחים עירוניים בסמכויות לצורך פיקוח על ביצוע חוקי עזר, וברשויותי פעל ברשויות מקומיות מסוימות יפעל, לתקופת ניסיון, מערך אכיפה עירוני והכל במטרה כי מערכים אלו יוקמו בכל רשות מקומיתשיסייע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימותכאמור.
פרק ב': פרשנות
2. (א) בחוק זה –
"חוק כלי הירייה" – חוק כלי הירייה, התש"ט-1949;
"מרחב ציבורי" – כמשמעותו בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז–19771;
"מערך אכיפה עירוני" – מערך כאמור בסעיף 7.
"נשק" – כל אחד מאלה:
(1) כלי שסוגל לירות כדור, קלע, פגז, פצצה או כיוצא באלה, שבכוחם להמית אדם, וכולל חלק, אבזר ותחמושת של כלי כזה;
(2) כלי שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אבזר ותחמושת לכלי כאמור ולרבות מכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור ולמעט מכל גז מדמיע כהגדרתו בחוק כלי הירייה;
(3) תחמושת, פצצה, רימון או כל חפץ נפיץ אחר שבכוחם להמית אדם או להזיק לו, לרבות חלק של אחד מאלה;
(4) סכין או אולר כהגדרתם בסעיף 184 לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
(5) כל נשק, חפץ או חומר אחר שיש בו או בשימוש בו כדי לפגוע בביטחון הציבור;
"פקודת החיפוש" – פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
"פקודת המשטרה" – פקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
"פקח מסייע" – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 10;
"פקח עירוני" – עובד הרשות המקומית שהוסמך לפי הוראות סעיף 3373א לפקודת העיריות2 או סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות3, לפי העניין;
"קצין משטרה בכיר" – כהגדרתו בפקודת המשטרה;
"רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית;
"השר" – השר לביטחון הפניםלאומי.
פרק ג': הסמכת פקחים עירוניים
3. (א) ראש רשות מקומית רשאי להסמיך, מבין עובדי הרשות המקומית, פקחים עירוניים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר, ובלבד שלא יוסמך פקח עירוני אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי, לדעת היועץ המשפטי לרשות המקומית, לשמש כפקח עירוני;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה שר הפנים בהסכמת השר;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה שר הפנים.
(ב) הודעה על הסמכת פקח עירוני לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג) אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע מסמכות ראש הרשות המקומית או מועצת הרשות המקומית להסמיך פקחים או למנותם לפי כל דין.
4. (א) לשם פיקוח על ביצוע חוקי עזר בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, רשאי פקח עירוני, לאחר שהזדהה לפי סעיף 5 –
(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק עזר; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט, כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;
(3) להיכנס למקום, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.
(ב) אין בסמכויות פקח עירוני לפי פרק זה כדי לגרוע מסמכויות פיקוח שניתנו לו לפי כל דין.
5. פקח עירוני לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בתחום הרשות המקומית שבה הוא עובד, בעת מילוי תפקידו ובהתקיים כל אלה:
(1) הוא לובש מדי פקח, בצבע ובצורה שהורה לעניין זה ראש הרשות המקומית, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות כנחזים להיות מדי משטרה, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(2) יש בידו תעודה החתומה בידי ראש הרשות המקומית, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו שאותה יציג על פי דרישה.
6. פקח עירוני לא ישתמש בסמכויותיו לפי פרק זה כלפי אלה:
(1) מוסד ממוסדות המדינה, למעט בית חולים ממשלתי;
(2) ספקים ומפעלים המפתחים או מייצרים ציוד ביטחוני בעבור כוחות הביטחון, שקבע לעניין זה, מטעמי ביטחון המדינה, ראש הממשלה או שר הביטחון, בהתייעצות עם שר הפנים; לעניין זה, "כוחות הביטחון" ו"ציוד ביטחוני" – כהגדרתם בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס"ו-2006.
פרק ד': מערך אכיפה עירוני
7. ברשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפעל מערך אכיפה עירוני, שיורכב מיחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים ומכוח שיטור עירוני ייעודי של שוטרים.
(א) ברשויות מקומיות שיקבע השר, בצו, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, בהסכמת שר הפנים, יוקם ויפעל מערך אכיפה שיורכב משני אלה:
(1) יחידת פיקוח עירוני ייעודית של פקחים מסייעים;
(2) כוח שיטור ייעודי של שוטרים.
(ב) השר יפרסם באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי רשימה עדכנית של הרשויות המקומיות שבהן מוקם ומופעל מערך אכיפה עירוני לפי סעיף זה.
7א. (א) קביעה כאמור בסעיף 7 תיעשה לפי אמות מידה ותבחינים שיוויונים שקבע השר בתקנות, בהתייעצות עם משטרת המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר ובהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
(ב) אמות המידה תבחינים שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) יתבססו על אמות מידה אלה:יביאו בחשבון, בין היתר, נתונים אלה:
(1) היקף העבריינות בתחומי הרשות המקומית, בעבירות שקבע שיציג השר המפקח הכללי של משטרת ישראל בתחומי איכות החיים, אלימות וגרימת נזק חמור לרכוש המתבצעים במרחב הציבורי בהתייעצות עם משטרת ישראל;
(2) גודל האוכלוסייה בתחומי הרשות המקומית;
(3) רמת הביטחון האישי ברשות המקומית בתחומי איכות החיים, האלימות וגרימת נזק חמור לרכוש המתבצעים במרחב הציבורי;
(4) המענה המשטרתי בתחומי הרשות המקומית.
(3) המדד החברתי-כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(4) מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר רשאי, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לקבוע כי לעניין סוג רשות מקומית שיקבע יחולו חלק מאמות המידה בלבד, או כי יחולו אמות מידה נוספות שיקבע, אם קביעה זו נדרשת בשל מאפייני הסוג של הרשות המקומית.
7ב. השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הפנים ועם משטרת ישראל, כללים לקביעת מבנה הכוח של מערך אכיפה עירוני והרכבו.
7ב. (א) היחס בין פקחים לשוטרים במערכי אכיפה עירוניים לא יעלה על יחס של שלושה פקחים מסייעים על כל שוטר.
(ב) השר יקבע בתקנות, בהתייעצות עם שר הפנים ועם המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין משטרה בכיר שהסמיך לכך, תבחינים שוויונים להכללתה של רשות מקומית לפי אמות המידה אלה:
(1) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
(2) המענה המשטרתי הקיים בתחומה.
(ג) בתקנות כאמור בסעיף קטן (ב) ייקבעו גם תבחינים לגודלם של מערכי אכיפה עירוניים בהתאם לאמות מידה אלה:
(1) גודל האוכלוסייה ברשות המקומית;
(2) לעניין מועצה אזורית – גם בהתאם למספר היישובים בה.
(ד) השר רשאי לקבוע באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אמות מידה נוספות על אמות המידה המנויות בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג).
(ה) השר יפרסם את התבחינים לגודלם של מערכי אכיפה עירוניים באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
7ג. (א) לא יקבע השר, בצו כאמור בסעיף 7, רשות מקומית שבה יוקם ויפעל מערך אכיפה עירוני, אלא אם כן הרשות המקומית נתנה את הסכמתה והתחייבה לעמוד בתנאים הנדרשים להקמה ולהפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה כפי שנמסרו לה; תנאים כאמור יגובשו בידי השר בהסכמת שר הפנים, בשים לב, בין השאר, למאפיינים של סוג הרשות המקומית ולמשאבים המוקצים לכך; השר, יקבע בתקנות בהסכמת שר הפנים ובהתייעצות עם משטרת ישראל המפקח הכללי של משטרת ישראל או קצין בכיר שהסמיך לכך ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, תנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך אכיפה עירוני.
(ב) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד לביטחון לאומי.
7ג1. (א) השר לביטחון לאומי יישא בעלות כוח שיטור ייעודי של שוטרים במערך אכיפה עירוני;
(ב) הרשויות המקומיות, יישאו בעלות פקחים של מערך אכיפה עירוני הפועל בתחומן;
(ג) השר לביטחון לאומי רשאי לסייע במימון פקחים מסייעים ביחידות הפיקוח העירוני הייעודיות לפי תבחינים שיוויונים שיקבע בכללים, לפי אמות מידה אלה;
(1) המדד החברתי־כלכלי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2) מדד הפריפריאליות שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ד1) על אף האמור בסעיף קטן (א) השר רשאי באישור הממשלה לסייע בהיקף מימון שלא על פי אמות מידה אלה ובשל צורך דחוף לתקופה קצובה;
(ד) השר רשאי לקבוע בתקנות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת אמות מידה נוספות על אמות המידה כאמור בסעיף קטן (ג).
(ה) בכללים כאמור בסעיף זה יקבע את האופן בו ניתן להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחים מסייעים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית באותה הרשות בנסיבות שבהן הרשות לא עמדה בהתחייבויותיה כאמור בסעיף 7ד.
7ד. (א) השר רשאי לקבוע, בצו, בהסכמת שר הפנים, כי ברשות מקומית תופסק פעילות מערך האכיפה העירוני, אם התקיים אחד מאלה:
(1) הרשות המקומית ביקשה את הפסקת הפעילות;
(2) הרשות המקומית לא עמדה בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה.
(ב) לא יקבע השר כי פעילות מערך אכיפה עירוני תופסק ברשות מקומית לפי סעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שנתן לרשות המקומית הזדמנות להשמיע את טענותיה ולאחר שנתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה.
(ג) לא עמדה הרשות המקומית בהתחייבויות הנדרשות ממנה לצורך ההקמה או ההפעלה של מערך האכיפה העירוני בתחומה, רשאי המשרד לביטחון לאומי להפחית את היקף השתתפותו במימון פקחים מסייעים ביחידת הפיקוח העירוני הייעודית באותה הרשות, וזאת לאחר שניתן לרשות פרק זמן סביר לעמוד בהתחייבויותיה כאמור ולאחר שניתן לה הזדמנות להשמיע את טענותיה.
(ג1) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לחצי שנה, על רשויות שבהן הופסקה פעילות מערך אכיפה העירוני ועל הסיבות לכך וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות או המועצות האזוריות בהן מופעל מערך אכיפה עירוני ועל חלקן של רשויות אלה ביחס לסך שהן מהוות ממאפיני הסוג של הרשות המקומית.
8. מערך האכיפה העירוני, בסיועו למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות בבמרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, יפעל בהנחיית משטרת ישראל; הפקחים המסייעים יונחו על ידי משטרת ישראל לעניין הפעלת סמכויות לצורך מניעת אלימות לפי הוראות פרק חוק זה.
9. (א) משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
(ב) רשות מקומית לא תפחית את מאמץ הפיקוח העירוני הקיים ברשות שבמסגרתה פועלת יחידת פיקוח עירונית ייעודית, ולא תפחית מהיקף כוחות הפקחים העירוניים ומהיקף הפעילות בשל הקמת יחידת הפיקוח העירוני הייעודית, אלא באישור שר הפנים.
מיום 12.3.2018
תיקון מס' 4
ס"ח תשע"ח מס' 2701 מיום 12.3.2018 עמ' 253 (ה"ח 1169)
(א) משטרת ישראל לא תפחית את המאמץ המשטרתי הקיים בתחנות משטרה שבמסגרתן פועל כוח שיטור עירוני ייעודי, ולא תפחית מהיקף כוחות השוטרים ומהיקף הפעילות רק בשל הקמת כוח השיטור העירוני הייעודי, אלא לשם פעילות משטרתית במצבי חירום, לרבות פעילות חבלנית עוינת או אירוע אסון המוני אירוע חירום אזרחי כהגדרתו בסעיף 90א לפקודת המשטרה.
10. (א) השר, לבקשת רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונהשנקבע בצו לפי סעיף 7, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, כי יוקם ויפעל בתחומה מערך אכיפה עירוני ובהסכמת שר הפנים4, רשאי להסמיך פקח עירוני כפקח מסייע שיהיו נתונות לו הסמכויות לפי פרק חוק זה, לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, ובלבד שלא יוסמך פקח מסייע אלא אם כן התקיימו בו כל אלה:
(1) הוא אזרח ישראלי או תושב קבע בישראל;
(2) הוא המציא אישור מאת רופא מורשה בדבר כשירותו הרפואית;
(3) הוא בעל רישיון או תעודת הרשאה לנשיאת כלי ירייה כאמור בסעיף 4 לחוק כלי הירייה, ככל שיוחלט על ידי משטרת ישראל שעליו לשאת נשר;
(4) אין מניעה, לדעת קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה5, להסמיכו כאמור מטעמים של שלום הציבור או ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(5) הוא סיים 12 שנות לימוד במוסד חינוך מוכר כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, או המציא אישור ממשרד החינוך על השכלה כללית שוות ערך לכך;
(6) (א) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות המסורות לו לפי פרק חוק זה, בשים לב לסוג המקום שבו ייעשה שימוש בסמכויותיו בהתאם להסמכתו, ולרבות לעניין השימוש בסמכויות אלה, הכל כפי שיורה השר או מי שהסמיך לעניין זה.
(ב) לעניין פסקה זו, הכשרה מתאימה בהתאם לאישור קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה, לרבות לגבי:
(1) כשירות הגוף נותן ההכשרה ובעלי השליטה ונותני ההכשרה בו, אם נמצא כי אין מניעה לכך מטעמים של שלום הציבור או ביטחון המדינה, לרבות לענין עברם הפלילי;
(2) כשירות מקצועית מתאימה של נותני ההכשרה;
(3) אופן מתן ההכשרה, תוכנה, היקפה ומקום נתינתה, ובפרט בנושא הפעלת הסמכויות כאמור בסעיפים 13 ו- 13 א ובפרט כלפי קטינים וחסרי ישע כהגדרתם בסעיף 368א לחוק העונשין, התשל"ז-1977;
(4) מועדי הכשרות ריענון לפקחים מסייעים בתפקיד אחת לשנה לפחות.
(ב) הודעה על הסמכת פקח מסייע לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד לביטחון הפנים לאומי והרשות המקומית הנוגעת בדבר.
(ג) חדל להתקיים בפקח מסייע אחד מן התנאים המנויים בסעיף 10(א)(1) עד (76), תפוג תוקפה של ההסמכה ותחול תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים.
11. לא יפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי פרק חוק זה אלא לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, עבירות מסכנות חיים במרחב הציבורי ולמניעת נזק חמור לרכוש והתנהגות האנטי חברתית המתבצעות במרחב הציבורי בפעולות למניעת אלימות, בעת מילוי תפקידו, ובהתקיים כל אלה:
(1) הוא פועל בנוכחות שוטר או בהתאם להנחיות מפקד תחנת המשטרה שבשטח אחריותה הוא פועל או מי מטעמו, כפי שיינתנו מעת לעת;
(2) הוא לבוש מדי פקח מסייע, ובלבד שאינם נחזים להיות מדי משטרה ושונים ממדי פקח עירוני ברשות המקומית, והוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
(3) יש בידו תעודת פקח מסייע שאותה יציג לפי דרישה;
(4) הוא בתחום שיפוטה של הרשות המקומית; ובמקום שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15.
12. (א) תעודת פקח מסייע תהיה חתומה בידי קצין משטרה בכיר שהסמיך המפקח הכללי של משטרת ישראל לעניין זה6, ויצוינו בה תפקידו וסמכויותיו של הפקח המסייע והמקומות המנויים בתוספת השנייה, שבהם הוא מוסמך להפעיל את סמכויותיו.
(ב) תוקפה של תעודת פקח מסייע יהיה שנתיים מיום הינתנה, ובלבד שמקבל התעודה משמש בתפקיד פקח מסייע.
13. (א) לשם סיוע למשטרת ישראל בפעולות למניעת אלימות, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות להלן, במקום המנוי בתוספת השנייה כפי שקבע מפקד המחוז במשטרת ישראל לפי סעיף 15, אם ביצע אדם מעשה אלימות בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע, הוא עומד לבצע מעשה אלימות:
(א) לשם סיוע למשטרת ישראל, רשאי פקח מסייע להפעיל את הסמכויות המפורטות בסעיף קטן (ב) אם ביצע אדם במרחב הציבורי בפני הפקח המסייע מעשה אלימות או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו לפני הפקח המסייע, או אם נוכח הפקח המסייע כי בשל איום או מעשה של אדם בפניו או אחת מן העבירות המנויות להלן או בפני אדם אחר הקורא לעזרה והמצביע עליו בפני הפקח המסייע ,הוא עומד לבצע מעשה אלימות.
(ב) או אם בוצעה בפני הפקח המסייע את אחת מהעבירות המנויות להלן או אם היה לפקח המסייע חשד כי אותו אדם עומד לעבור את אחת מעבירות אלה והכל עבירה כאמור בטווח הזמן המיידי, ובלבד שקיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות לפי סעיף זה.
(1) עבירה העלולה לפגוע בגופו של אדם או המעמידה אותו בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה.
(2) עבירה העלולה לגרום הגורמת לנזק חמור לרכוש במרחב הציבורי.
(3) נישאת נשק חשד שאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה.
(א1) בסעיף זה– "מעשה אלימות" הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית.
(ב) הסמכויות המפורטות להלן הן הנתונות לפקח מסייע ושימוש בהן יהא במקום ובדרך שיבטיחו שמירה מרבית על כבוד האדם, פרטיותו וזכויותיו; לעניין סעיף זה "עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי:
(1א1) לדרוש מאותו אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2ב2) לערוך חיפוש על גופו של האדם או בכלי תחבורה אם יש לו חשד סביר שהאדם נושא עמו שלא כדין נשק, או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק או שנשק המוחזק שלא כדין נמצא בכלי תחבורה;
(3ג3) לעכב את האדם עד לבואו של שוטר; על עיכוב לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 72 עד 74 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בשינויים המחויבים, וכן סעיף 44 לפקודת החיפוש; פקח מסייע המבצע עיכוב לפי פסקה זו, רשאי להשתמש בכוח סביר, אם סירב האדם להיעתר לבקשת העיכוב, ויש חשש שיימלא או שזהותו אינה ידועה.
(ב) בסעיף זה –
"מעשה אלימות" – הכאת אדם או הפעלת כוח על גופו בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית;
"עיכוב" – הגבלת חירותו של אדם לנוע באופן חופשי.
(ג) הפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי סעיפים או 13 או 13א, יתעד את פעולותיו; תיעוד כאמור יועבר למפקד יחידת השיטור העירוני הנוגעת לעניין; התיעוד יכלול, בין היתר, את פרטי האירוע, פרטי המעורבים והסמכויות שהופעלו.
(ד) המשטרה קצין בכיר שמנינה המפקח הכללי של משטרת ישראל תיעביר דיווח חודשי בעניין הפעלת סמכויות הפקחים המסייעים לפי סעיף 13 ו- 13(א) לראש מנהלת הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי.
(ד1) השר יקבע בהתייעצות עם המפקח הכללי או מי מטעמו נהלים בעניין אופן ההכשרה, תוכנה והיקפה בשים לב ,בין השאר, לאופן השימוש בסמכויות לפי פרק זה.
(ה1) השר יעביר דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של הפקחים המסייעים והטיפול בהם;
(ה2) השר יעביר דיווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, אחת לשנה, על סוגי התלונות שהוגשו על פקחים מסייעים והטיפול בהן.
(ה) השתמש פקח מסייע בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זאת הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה, או כי הוא חדל להיות מתאים לשמש בתפקיד מכל טעם אחר שיירשם, וזאת באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, תפנה משטרת ישראל למנהלת היחידה הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח מסייע.
13א. (א) לשם סיוע למשטרת ישראל במאבק בתופעת השכרות, יהיו לפקח מסייע סמכויות לפי חוק המאבק בתופעת השכרות, תש"ע-2010 (להלן בסעיף זה – חוק המאבק בתופעת השכרות), באזורים שהורה מפקד המחוז במשטרת ישראל שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יפעיל פקח מסייע את סמכויותיו לפי סעיף זה כלפי קטין אלא בין השעות 21:00 ל-06:00.
(ג) סעיף 2(ג) לחוק המאבק בתופעת השכרות יחולו גם לעניין סמכויות פקח מסייע לפי סעיף זה.
(ד) השר, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, רשאי בצו לשנות את התוספת.
13ב. (א) השר ידווח לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת מידי חצי שנה על מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בסמכויותיהם לפי חוק זה.
(ב) השר לביטחון לאומי ידווח, ביום____, וביום___ לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת על השימוש בסמכות תפיסה והשמדה לפי סעיף 2 לחוק המאבק בתופעת השכרות, לרבות תדירות השימוש והשפעתו על המאבק בתופעת השכרות, וכן על מספר המקרים שבהם –
(1) נפתחו חקירות בשל חשד לעבירות לפי סעיף 193א לחוק העונשין;
(2) הסתיימו חקירות כאמור בפסקה (1) בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
(3) הוגשו כתבי אישום בשל עבירות כאמור בפסקה (1);
(4) ניתנו פסקי דין וגזרי דין בהליכים פליליים שהתקיימו בשל עבירות כאמור בפסקה (1), ותוצאותיהם;
(5) לעניין השימוש בסמכות תפיסה והשמדה לפי סעיף 2 – הבחנה בין פעולות שננקטו כלפי בגירים וכלפי קטינים;
14. (א) על חיפוש לפי סעיף 13(א)(23) יחולו הוראות אלה:
(1) חיפוש על גופו של אדם הכרוך במגע גופני ייערך על ידי בן מינו, אלא אם כן בנסיבות העניין לא ניתן לעשות כן ויש בדחיית החיפוש סיכון בלתי סביר לשלום הציבור או לשלומו של אדם;
(2) אין לדרוש מאדם לחשוף בפרהסיה חלקי גוף שבדרך כלל הם מוסתרים אלא כדי למנוע סכנה קרובה לוודאי לשלם הציבור;
(3) התגלה אגב החיפוש חפץ העלול לפגוע בביטחון הציבור, רשאי פקח מסייע לתפוס אותו ולהעבירו בהקדם האפשרי למשטרת ישראל, ויחולו עליו הוראות הפרק הרביעי של פקודת החיפוש, בשינויים המחויבים;
(4) סירב אדם לחיפוש, והיה חשד סביר שהוא נושא שלא כדין נשק או עומד לעשות שימוש שלא כדין בנשק, רשאי פקח מסייע לערוך את החיפוש, על אף הסירוב, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך.
(ב) בסעיף זה, "חיפוש על גופו של אדם" – חיפוש על פני גופו של אדם, בבגדיו או בכליו שאינו חיפוש חיצוני או פנימי כהגדרתם בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי), התשנ"ו-1996.
15. מפקד מחוז במשטרת ישראל יקבע מקומות מסוימים, שהם מסוג המקומות המנויים בתוספת השנייה או חלק ממקומות כאמור, שיש חשש שיתבצע בהם מעשה אלימות, ופקח מסייע יהיה רשאי להפעיל בהם בלבד את סמכויותיו לפי פרק זה.
16. לא יוסמך פקח עירוני כפקח מסייע אלא אם כן הרשות המקומית ביטחה אותו לשם הבטחת פיצויו, אם ייפגע בעת מילוי תפקידו לפי פרק זה; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של פקח מסייע לפיצוי על פי כל דין.
17. ראש רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה שפועל בתחומה מערך אכיפה עירוני יפרסם, בתחילת כל שנה, דוח שיכלול את מספר התלונות שהוגשו לרשות המקומית בקשר להפעלת סמכויות על ידי פקח מסייע לפי פרק חוק זה בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
(א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בקשר להפעלת סמכות של פקח מסייע לפי חוק זה –
(1) למינהלת;
(2) לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית; על תלונה כאמור יחולו הוראות חוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור), התשס"ח–2008.
(ב) (1) הוגשה התלונה לממונה על תלונות הציבור ברשות המקומית, יודיע על כך למינהלת בתוך 7 ימים.
(2) בסוף כל שנה יגיש ממונה על תלונות הציבור למינהלת דוח על הטיפול בתלונות שהוגשו במהלך השנה.
(ג) (1) הוגשה תלונה למינהלת או הודיע ממונה על תלונות הציבור למינהלת על הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (ב)(1), רשאי עובד המינהלת שהסמיך לכך ראש המינהלת לברר את התלונה, ואם מצא ראש המינהלת כי התלונה היתה מוצדקת, רשאי הוא:
(א) להמליץ לראש הרשות המקומית על אמצעים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד;
(ב) להמליץ לשר על עריכת הכשרה עתית לפקח המסייע, כאמור בסעיף 10(א)(6)(א);
(ג) להמליץ לראש הרשות המקומית או ליועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978;
(ד) להמליץ לשר לבטל את הסמכתו כפקח מסייע.
(2) השר יקבע הוראות לעניין דרכי בירור התלונה במינהלת.
(3) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הנתונה לפי כל דין לקיום הליך משמעתי או פלילי בקשר למעשה נשוא התלונה או מסמכות הממונה על תלונות הציבור.
(ד) החליט ראש רשות מקומית או היועץ המשפטי לממשלה להגיש קובלנה נגד פקח מסייע בשל עבירת משמעת כאמור בסעיף 9(8) לחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח–1978, בין ביוזמתו ובין בהמלצת ראש המינהלת כאמור בסעיף קטן (ג)(1)(ג), יודיע על כך לשר.
(ה) השר יגיש לוועדה עד ה-31 במרץ בכל שנה דיווח הכולל את כל אלה:
(1) דוחות כאמור בסעיף קטן (ב)(2);
(2) תלונות שהתבררו במינהלת, תוצאות בירור התלונות וצעדים שננקטו לפי סעיף קטן (ג);
(3) קובלנות שהוגשו לבית הדין למשמעת כאמור בסעיף קטן (ד) והחלטות בית הדין בעניינן.
(ו) בסעיף זה –
"המינהלת" – המינהלת הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי;
"הממונה על תלונות הציבור" – כהגדרתו בחוק הרשויות המקומיות (ממונה על תלונות הציבור, התשס"ח–2008.
(ז) השתמש פקח מסייע בסמכותו שלא כדין או שהתנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו, ובכלל זאת הפר הנחיות והוראות של מפקד היחידה, או כי הוא חדל להיות מתאים לשמש בתפקיד מכל טעם אחר שיירשם, וזאת באופן שמונע ממנו להמשיך ולמלא את תפקידו, תפנה משטרת ישראל למנהלת היחידה הארצית לשיטור ואכיפה עירונית במשרד לביטחון לאומי בבקשה מנומקת בכתב לביטול הסמכתו כפקח מסייע.
מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24
תיקון מס' 7
ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 7 (ה"ח 873)
17. ראש רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפרסם, בתחילת כל שנה, דוח שיכלול את מספר התלונות שהוגשו לרשות המקומית בקשר להפעלת סמכויות על ידי פקח מסייע לפי פרק זה בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת.
מיום 9.2.2023
תיקון מס' 8
ס"ח תשפ"ג מס' 3016 מיום 9.2.2023 עמ' 24 (ה"ח 945)
17. ראש רשות מקומית המנויה בתוספת הראשונה יפרסם, בתחילת כל שנה, דוח שיכלול את מספר התלונות שהוגשו לרשות המקומית בקשר להפעלת סמכויות על ידי פקח מסייע לפי פרק זה בשנה שקדמה לה, ובו סקירה כללית של התלונות ותיאור הטיפול בהן; דוח כאמור יוגש לוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת.
18. (א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב) השר רשאי, בצו, באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה.
מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24
תיקון מס' 7
ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 7 (ה"ח 873)
18. (א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה.
מיום 9.2.2023
תיקון מס' 8
ס"ח תשפ"ג מס' 3016 מיום 9.2.2023 עמ' 24 (ה"ח 945)
18. (א) השר רשאי, בצו, בהסכמת שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
(ב) השר רשאי, בצו, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה.
19. השר ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה: השר ימסור לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, דיווח על כל אלה:
(1) אחת לחצי שנה – רשויות שבהן הופסקה פעילות מערך אכיפה העירוני ועל הסיבות לכך, וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות או המועצות האזוריות בהן מופעל מערך אכיפה עירוני ועל חלקן של רשויות אלה ביחס לסך שהן מהוות ממאפייני הסוג של הרשות המקומית;
(2) אחת לשנה – על אירועים חריגים בהפעלת סמכויות של הפקחים המסייעים והטיפול בהם;
(3) אחת לשנה – דיווח על רשויות מקומיות שהוקמו בהם מערכי אכיפה עירוניים וכן ידווח על הפילוח של חלקן של רשויות אלה מסך הכולל של הרשויות שבהן לא פועל מערך אכיפה עירוני.
(1) מספר עבירות האלימות שבוצעו בכל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;
(2) מספר עבירות האלימות שבוצעו ברשויות המקומיות שאינן מנויות בתוספת הראשונה בששת החודשים שקדמו לדיווח, לפי סוג העבירה, והשינוי בהשוואה לששת החודשים שקדמו להם;
(3) שינוי במספר השוטרים הפועלים דרך קבע בתחומי הרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה;
(4) מספר המקרים שבהם עשו פקחים מסייעים שימוש בכל אחת מסמכויותיהם לפי פרק זה.
מיום 12.10.2021 עד תום כהונתה של הכנסת ה-24
תיקון מס' 7
ס"ח תשפ"ב מס' 2929 מיום 12.10.2021 עמ' 7 (ה"ח 873)
19. השר ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה ביטחון הפנים של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה:
מיום 9.2.2023
תיקון מס' 8
ס"ח תשפ"ג מס' 3016 מיום 9.2.2023 עמ' 24 (ה"ח 945)
19. השר ימסור לוועדת הפנים והגנת הסביבה לוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, מדי חצי שנה, דיווח על כל אלה:
פרק ה': הוראות שונות
20. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מסמכויות שוטר ופקח לפי כל דין.
21. בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח-1978, בסעיף 9, בסופו יבוא:
"(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין."
22. (א) השר ממונה על ביצועו של חוק זה., למעט פרק ג'.
(ב) שר הפנים ממונה על ביצועו של פרק ג'.
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).
הוראת מעבר:
(א) רשות מקומית שערב תחילתו של חוק זה (להלן – יום התחילה), הייתה מנויה בתוספת הראשונה לחוק העיקרי, יראו אותה כאילו נקבעה בצו לפי סעיף 7 לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, ומערך האכיפה העירוני ימשיך לפעול בתחומה, אלא אם כן הופסקה פעילותו בהתאם להוראות סעיף 7ד לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה.
(ב) תקנות ראשונות לעניין אמות מידה לפי סעיף 7א לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה, יגובשו בתוך שנה שלושה חודשים; עד לקביעת אמות מידה כאמור יקבע השר בצו לפי סעיף 7 לחוק זה רשויות מקומיות באישור הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת שהן יוקם ויופעל מערך אכיפה עירוני לפי אמות המידה שנהגו לפיהן ערב תחילתו של חוק זה.
(ג) הסמכה לפקח עירוני שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 3 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, יראו אותה כהסמכה שניתנה לפי סעיף 337א לפקודת העיריות או לפי סעיף 13ז לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 19 ו 20 לחוק זה, בהתאמה, לפי העניין, והיא תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.
(ד) הסמכה לפקח מסייע שנעשתה ערב יום התחילה, לפי סעיף 10 לחוק העיקרי כנוסחו ערב יום התחילה, ועמדה בתוקף ערב המועד האמור, תעמוד בתוקפה עד תום תקופת תוקפה, אלא אם כן בוטלה או שתוקפה פקע קודם לכן לפי כל דין.
(דה) כל עוד לא עבר פקח מסייע כאמור בסעיף קטן (ד) הכשרה מתאימה, יהיו נתונות לו כל הסמכויות שהיו לו ערב יום התחילה בלבד.
(הו) כללים ראשונים לפי סעיף 7ב לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יגובשו בתוך שנה שלושה חודשים; עד לקביעת כללים כאמור יוחלט על מבנה הכוח של מערך האכיפה העירוני לפי הכללים שנהגו לפיהם ערב תחילתו של חוק זה.
(ו1) תנאים ראשונים להקמה והפעלה של מערכי אכיפה עירוניים לפי סעיף 7ג לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 5 לחוק זה יגובשו בתוך שלושה חודשים; עד לקביעת תנאים כאמור יחולו תנאים נדרשים להקמה והפעלה של מערך האכיפה העירוני לפי התנאים שנהגו לפיהם ערב תחילתו של חוק זה.
מיום 1.8.2013
תיקון מס' 1
ס"ח תשע"ג מס' 2404 מיום 1.8.2013 עמ' 113 (ה"ח 777)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ד באב התשע"ג (31 ביולי 2013) ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015).
מיום 29.7.2015
תיקון מס' 2
ס"ח תשע"ה מס' 2496 מיום 29.7.2015 עמ' 200 (ה"ח 929)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ט"ו באב התשע"ה (31 ביולי 2015) ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017).
מיום 27.2.2017
תיקון מס' 3
ס"ח תשע"ז מס' 2606 מיום 27.2.2017 עמ' 430 (ה"ח 1105)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ב' באדר התשע"ז (28 בפברואר 2017) ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019).
מיום 16.6.2020
תיקון מס' 5
ס"ח תש"ף מס' 2799 מיום 16.6.2020 עמ' 68 (ה"ח 1310)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ג' בטבת התש"ף (31 בדצמבר 2019) בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021).
מיום 6.7.2021
תיקון מס' 6
ס"ח תשפ"א מס' 2913 מיום 6.7.2021 עמ' 366 (ה"ח 1421)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) בתוקפו עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022).
מיום 14.2.2023
תיקון מס' 9
ס"ח תשפ"ג מס' 3020 מיום 14.2.2023 עמ' 34 (ה"ח 1536)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום א' בתמוז התשפ"ב (30 ביוני 2022) י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023).
מיום 27.6.2023
תיקון מס' 10
ס"ח תשפ"ג מס' 3053 מיום 27.6.2023 עמ' 422 (ה"ח 1536)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום י"א בתמוז התשפ"ג (30 ביוני 2023) י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023).
מיום 28.12.2023
תיקון מס' 11
ס"ח תשפ"ד מס' 3139 מיום 28.12.2023 עמ' 424 (ה"ח 1695)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום י"ט בטבת התשפ"ד (31 בדצמבר 2023) כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).
מיום 16.4.2024
תיקון מס' 12
ס"ח תשפ"ד מס' 3209 מיום 16.4.2024 עמ' 886 (ה"ח 1740)
23. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024) כ"ט בתשרי התשפ"ה (31 באוקטובר 2024).
תוספת ראשונה
(סעיף 13א)
1. חופי רחצה;
2. טיילות;
3. חניונים ציבוריים;
4. גנים ציבוריים;
5. פארקים;
6. אזורי מסחר ובכלל זה מרכזי קניות ואזורי בילוי;
7. בתי חולים ומקומות אשפוז.
תוספת ראשונה
(סעיף 7)
1. אילת;
2. בני ברק;
3. גבעתיים;
4. דימונה;
5. טירה;
6. כרמיאל;
7. לוד;
8. מגדל העמק;
9. נצרת;
10. נתניה;
11. ערד;
12. רמת גן;
13. באר שבע;
14. עפולה;
15. רמלה;
16. (בוטל);
17. בת ים;
18. אשקלון;
19. חדרה;
20. פתח תקוה;
21. קרית ביאליק;
22. טבריה;
23. קרית גת;
24. באקה אל גרביה;
25. הרצליה;
26. כפר סבא;
27. אור יהודה;
28. גדרה;
29. יבנה;
30. צפת;
31. שפרעם;
32. עראבה;
33. קריית אתא;
34. עכו;
35. ראש העין;
36. אשדוד;
37. נשר;
38. מבשרת ציון;
39. אלעד;
40. תל אביב;
41. רעננה;
42. מודיעין-מכבים-רעות;
43. קרית מלאכי;
44. טמרה;
45. אום אל פאחם;
46. קרית מוצקין;
47. כפר יונה;
48. רחובות;
49. קרית ים;
50. יהוד-מונוסון;
51. אופקים;
52. טייבה;
53. קלנסואה;
54. נתיבות;
55. קרית שמונה;
56. שדרות;
57. ירושלים;
58. באר יעקב;
59. טירת כרמל;
60. חולון;
61. גן יבנה;
62. בית שאן;
63. אור עקיבא;
64. נצרת עילית;
65. יקנעם עילית;
66. רהט;
67. דלית אל-כרמל;
68. פרדס חנה-כרכור;
69. ראשון לציון;
70. בית שמש;
71. מעלות תרשיחא;
72. תל שבע;
73. מעלה יוסף;
74. מרום הגליל;
75. לכיש;
76. בני שמעון;
77. שדות נגב;
78. מרחבים;
79. ג'סר א-זרקא;
80. ג'לג'וליה;
81. טורעאן;
82. כפר יאסיף;
83. כפר כנא;
84. כפר קאסם;
85. ערערה בנגב;
86. שגב שלום;
87. דיר אל-אסד;
88. אשכול;
89. חוף אשקלון;
90. שער הנגב.
מיום 27.6.2012
צו תשע"ב-2012
ק"ת תשע"ב מס' 7134 מיום 27.6.2012 עמ' 3126
הוספת פרטים 13 עד 16
מיום 30.12.2013
צו תשע"ד-2013
ק"ת תשע"ד מס' 7318 מיום 30.12.2013 עמ' 346
16. שפרעם.
17. בת ים;
18. אשקלון;
19. חדרה;
20. פתח תקוה;
21. קרית ביאליק;
22. טבריה;
23. קרית גת;
24. באקה אל גרביה.
מיום 30.4.2014
צו (מס' 2) תשע"ד-2014
ק"ת תשע"ד מס' 7373 מיום 30.4.2014 עמ' 1108
הוספת פרטים 25 עד 40
מיום 1.1.2015
צו תשע"ה-2014
ק"ת תשע"ה מס' 7438 מיום 11.11.2014 עמ' 79
החלפת פרט 38 והוספת פרטים 41 עד 56
הנוסח הקודם:
38. פרדס חנה;
מיום 7.5.2015
צו (מס' 2) תשע"ה-2015
ק"ת תשע"ה מס' 7511 מיום 7.5.2015 עמ' 1213
הוספת פרט 57
מיום 22.9.2016
צו תשע"ו-2016
ק"ת תשע"ו מס' 7715 מיום 22.9.2016 עמ' 2272
הוספת פרטים 72-58
מיום 13.9.2018
צו תשע"ט-2018
ק"ת תשע"ט מס' 8070 מיום 13.9.2018 עמ' 23
44. סחנין;
44. טמרה;
47. נהריה;
47. כפר יונה;
68. נס ציונה;
68. פרדס חנה-כרכור;
מיום 13.9.2018
צו (מס' 2) תשע"ט-2018
ק"ת תשע"ט מס' 8070 מיום 13.9.2018 עמ' 23
החלפת פרט 38
הנוסח הקודם:
38. זכרון יעקב;
מיום 13.1.2022
צו תשפ"ב-2022
ק"ת תשפ"ב מס' 9928 מיום 13.1.2022 עמ' 1746
הוספת פרטים 78-73
מיום 31.1.2022
צו (מס' 2) תשפ"ב-2022
ק"ת תשפ"ב מס' 9960 מיום 31.1.2022 עמ' 1874
הוספת פרטים 87-79
מיום 4.8.2024
צו תשפ"ד-2024
ק"ת תשפ"ד מס' 11387 מיום 4.8.2024 עמ' 3084
הוספת פרטים 90-88
תוספת שנייה
(סעיף 13)
1. גנים ציבוריים;
2. אזורי מסחר;
3. חופי רחצה;
4. חניונים;
5. מקומות שבהם מתקיימים אירועים תחת כיפת השמים;
6. אזורי בילוי.
7. מרחב חקלאי – שטח שבו מתבצעות פעולות של עיבוד קרקע, או של ניהול משק חי או צומח.
מיום 28.12.2023
תיקון מס' 11
ס"ח תשפ"ד מס' 3139 מיום 28.12.2023 עמ' 424 (ה"ח 1695)
הוספת פרט 7
בנימין נתניהו יצחק אהרונוביץ
ראש הממשלה השר לביטחון הפנים
שמעון פרס ראובן ריבלין
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת