הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2221257 הכנסת העשרים וחמש יוזמת: חברת הכנסת מרב מיכאלי ______________________________________________ פ/5564/25 הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – נפגעות ונפגעי הטרדה מינית), התשפ"ה–2025 דברי הסבר פגיעה מינית היא תופעה רווחת מאד במחוזותינו. אולם לפי נתוני מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי פגיעה מינית רק כ-10% מהנפגעות והנפגעים בוחרים להגיש תלונה נגד הפוגע על הפגיעה. הרוב המכריע של הנפגעים נרתעים מההליך הפלילי משום שהוא מציב בפניהם קשיים רבים מסוגים שונים. התחושות והתופעות שנגרמות לאדם אחרי תקיפה מינית אינן עולות בקנה אחד עם מה שנדרש כדי להתנהל בצורה רציונלית וממוקדת בכלל, ובהליכי חקירה ותביעה של התקיפה בפרט. כך, בין היתר בשל האומץ הרב הנדרש מהם לתאר את הפגיעה שחוו ואת הטראומה הקשה שנגרמה ממנה. הדבר אף עלול לגרום להחמרת המצוקה הקשה שהם שרויים בה בשל העבירה שבוצעה בהם. באופן טבעי, לרוב נפגעי העבירה אין היכרות קודמת עם ניהול הליך פלילי על שלביו, בכלל זה הם אינם יודעים מהן זכויותיהם במסגרתו, והם מתקשים לפנות אל הרשויות ולאתר מידע הנוגע להליך . לא זו אף זו, הנפגעים נאלצים להתמודד עם מערכת משפטית אשר שמה במרכז את הנאשם. הם אינם בעלי דין בהליך הפלילי, והזכויות הניתנות להם בהליך ניתנות בכפוף לזכויות המוקנות לנאשם עצמו. כך, בסעיף 1 לחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001 (להלן – חוק זכויות נפגעי עבירה), נקבע כי מטרתו "לקבוע את זכויותיו של נפגע העבירה ולהגן על כבודו כאדם, בלי לפגוע בזכויותיהם על פי דין של חשודים, נאשמים ונדונים". על פי חוק זכויות נפגעי עבירה, הנפגעים זכאים לקבל מידע והסברים על ההליך המשפטי, על הצפוי להם במהלכו ועל תוצאותיו האפשריות – בעיקר זכויות לקבלת מידע והבעת עמדה בשלבים שונים בהליך הפלילי, לרבות ביחס להסדר טיעון ולבקשות חנינה, והליכים הנוגעים לריצוי העונש על ידי מי שהורשע בביצוע עבירת המין. בשנת 2017 נחקק תיקון לחוק זכויות נפגעי עבירה לפיו נפגעי עבירה בעבירות מין המפורטות בלבד (עבירת אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע) יקבלו ליווי משפטי מטעם המדינה מרגע הגשת כתב אישום במסגרת ההליך הפלילי המתנהל בעניין עבירת המין שנעברה בהם, ובכלל זה יהיו זכאים לקבל ייעוץ וסיוע משפטיים במימוש זכויותיהם לפי כל דין באותו הליך פלילי, כגון הזכויות המוקנות להם מכוח חוק זכויות נפגעי עבירה. ביולי 2024 נחקק תיקון נוסף לחוק זכויות נפגעי עבירה אשר הרחיב את הזכות לליווי משפטי מטעם המדינה מרגע תחילת החקירה גם לנפגעי עבירות מין שאינן עבירת אינוס, מעשה סדום ועבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע. ואולם, תיקון החוק לא כלל נפגעי עבירות הטרדת מין לפי סעיף 5 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח–1998. הקשיים העומדים בפני נפגעי עבירה בהליכים משפטיים ופליליים אינם באים לידי ביטוי רק בעבירות המין כיום המנויות בתוספת לחוק זכויות נפגעי עבירה, כיום אלא גם ביחס לנפגעות ונפגעי הטרדה מינית. זאת ועוד, גם מבין נפגעי ונפגעות הטרדה מינית שאוזרים עוז ומגישים תלונה, רק מיעוט קטן מהתלונות מגיע לכדי תביעה. על פי נתוני משטרת ישראל, בשנת 2021 נפתחו במשטרה 403 תיקים בלבד בגין הטרדה מינית, מתוכם למעלה מ-70% נגמרו בהסדר טיעון. 84% מהתיקים בעבירות מין נסגרים ואינם מגיעים לכלל בירור ולמיצוי הדין עם הפוגע. ליווי וייעוץ משפטי לנפגעות ולנפגעי הטרדה מינית ישפר את הקשר של גורמי המשטרה והתביעה עם הנפגעים ואת יכולתם למצות את זכויותיהם במקרים אלה. זהו אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה שיסייע למיגור תופעת ההטרדות המיניות. לפיכך מוצע להרחיב את העבירות בגינן יינתן סיוע וליווי משפטי גם לנפגעי עבירת הטרדות מיניות. הצעת חוק זו נכתבה בסיוע איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים וארבע על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/1119/24) ועל ידי חברת הכנסת מיכל רוזין (פ/2370/24) ועל שולחן הכנסת העשרים וחמש על ידי חברת הכנסת מרב מיכאלי (פ/2088/25). -------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ג' באדר התשפ"ה (03.03.2025) תיקון התוספת 1. בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב–1972, בתוספת, בפרט 11, במקום "לפי סעיפים 345, 346(א), 347(א) או (ב) או 351 לחוק העונשין, התשל"ז–1977" יבוא "כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א–2001".