הצעת חוק לדיון מוקדם

DOCX 3,669 תווים המסמך המקורי ↗
מספר פנימי: 2088234 הכנסת העשרים ושלוש יוזמת: חברת הכנסת אילת שקד ______________________________________________ פ/1797/23 הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – תוקפו של חוק חורג) דברי הסבר חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו אינו כולל הוראת התגברות, בדומה לזו הנכללת בסעיף 8 לחוק-יסוד: חופש העיסוק. המנגנון המשפטי של פסקת ההתגברות, המאפשר לכנסת לחוקק חוק אף אם אינו עומד בתנאי פסקת ההגבלה, נחקק על ידי הכנסת הארבע עשרה בחוק-יסוד: חופש העיסוק, תוך הסכמה רחבה במיוחד מכל קצוות הקשת הפוליטית. במסגרת דמוקרטיה חוקתית בית משפט מוסמך לזהות חריגה של חוקים מעקרונות החוקה ולהכריז על בטלותם וכך מונעת הדמוקרטיה החוקתית מרוב מזדמן בבית המחוקקים לפגוע בערכי היסוד של החברה. כך גם מונעת הדמוקרטיה החוקתית מרוב מוחלט הטרוד באינטרסים קצרי טווח לפגוע בערכי היסוד עליהם מושתת החברה. עם זאת, לעתים קיים ויכוח ערכי בין שופטי בית המשפט לבין נבחרי הציבור ביחס לאיזון הראוי בסוגיה חוקתית קונקרטית, בו ראוי להעניק לרשות המחוקקת אפשרות לחקיקת חוק ספציפי על אף הביקורת השיפוטית שהועברה עליו מצד בית המשפט, בשל היותה הרשות הנבחרת המשקפת בהרכבה את מגוון הדעות של האוכלוסייה הישראלית. הפתרון המוצע בהצעה זו דומה בעיקרו למודל הקיים בקנדה ואשר התקבל גם במדינת ישראל ביחס לחוק-יסוד: חופש העיסוק. על פי מודל זה האחריות לשמירת ערכיה החוקתיים של מדינת ישראל אינה מונחת לפתחה של הרשות השופטת באופן בלעדי, אלא גם ובעיקר לפתחה של הרשות המחוקקת תוך דו-שיח חוקתי ציבורי מעמיק. על פי מודל זה בית המשפט רשאי לפסול חוק שאינו עולה בקנה אחד עם החוקה. במקרים בהם הכנסת אכן חוקקה חקיקה אשר פוגעת בערכי יסוד של החברה באופן בלתי מידתי, ברי כי המחוקק יקבל את פסק הדין ולא ימשיך בחקיקה הפוגעת בערכי היסוד. לעומת זאת, במצבים בהם קיימת מחלוקת ערכית אמתית בין נבחרי הציבור לבין שופטי בית המשפט בשאלת האיזון הראוי בין ערכי היסוד של המדינה, הדמוקרטיה מחייבת כי זכות המילה האחרונה תישמר לעם ולנבחריו באמצעות חקיקה מחודשת של החוק שנפסל ברוב מיוחד של 61 חברי כנסת, תוך ציון מפורש של מודעותם של נבחרי הציבור לעמדתו החולקת של בית המשפט ביחס לעמידת החוק בתנאי חוק היסוד. תהליך זה נותן משקל דרמטי לבית המשפט בביקורת החוקתית אך יחד עם זאת שומר בסופו של התהליך על עקרון ריבונות העם. על מנת שהסדר ההתגברות לא ינוצל על ידי הרשות המחוקקת לפגיעה בערכי יסוד מתוך ראייה קצרת טווח והתעלמות מוחלטת מהחלטת בית המשפט, תוקפה של חקיקה מחודשת של חוק אשר נפסל על ידי בית המשפט, תוגבל לתקופה של ארבע שנים. אשר על כן, מוצע לקבוע בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו הוראה זהה לזו המופיעה בחוק-יסוד: חופש העיסוק, המאפשרת לכנסת, ברוב חבריה, לחוקק חוק שייאמר בו במפורש שהוא תקף גם אם הוא סותר את פסקת ההגבלה שבחוק היסוד, ואולם תוקפו יהיה מוגבל לתקופה מקסימלית של ארבע שנים. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (פ/1891/18), על שולחן הכנסת התשע עשרה על ידי חברי הכנסת משה גפני וקבוצת חברי הכנסת (פ/1406/19), ועל ידי חברת הכנסת אילת שקד וקבוצת חברי הכנסת (פ/1944/19), על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב (פ/1347/20), ועל ידי חבר הכנסת ניסן סלומינסקי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2115/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול (פ/587/22), ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברי הכנסת מיכאל מלכיאלי ומשה אבוטבול (פ/533/23). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באב התש"ף – 10.8.20 הוספת סעיף 13 1. בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 12 יבוא: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 12 יבוא: בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, אחרי סעיף 12 יבוא: "תוקפו של חוק חורג 13. הוראת חוק הפוגעת בזכויות שלפי חוק-יסוד זה תהיה תקפה אף כשאינה בהתאם לסעיף 8, אם נכללה בחוק שנתקבל ברוב של חברי הכנסת ונאמר בו במפורש, שהוא תקף על אף האמור בחוק-יסוד זה; תוקפו של חוק כאמור יפקע בתום ארבע שנים מיום תחילתו, זולת אם נקבע בו מועד מוקדם יותר."