הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2142011
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת יצחק פינדרוס
משה גפני
משה ארבל
מיכל שיר סגמן
תמר זנדברג
מרב מיכאלי
אלי אבידר
אליהו ברוכי
אליהו חסיד
ינון אזולאי
אוריאל בוסו
משה אבוטבול
משה יעלון
מיקי לוי
______________________________________________
פ/1841/23
הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – החלת שקיפות ופרסום פרוטוקולים ונתונים, בהתקנת תקנות לשעת חירום)
דברי הסבר
סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה ("החוק"), מסמיך את הממשלה בשעת חירום, להתקין תקנות לשעת חירום, שמעמדם זהה לחקיקה ראשית של הכנסת. ובכך להפוך באופן זמני ל"רשות מחוקקת".
בניגוד לחקיקת הכנסת שנעשית בשקיפות מרבית – כאשר הציבור הרחב חשוף לדיונים במליאת הכנסת ובוועדותיה בשידור ישיר, בפרסום הפרוטוקולים ובפרסום הנתונים העובדתיים וחומרי הרקע שהם בסיס לחקיקה – דיוני הממשלה, דיוני וועדות השרים וכן הפרוטוקולים, הנתונים וחומרי הרקע שהונחו בפניהם, נותרים חסויים, לפי סעיף 7 לתקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך), התשכ"ז–1966, הקובע שעיון בפרוטוקולים וחומרים של ישיבות ממשלה וועדות שרים, מותרים רק לאחר 30 שנה.
בעקבות מגפת הקורונה, החליטה הממשלה בחודשים האחרונים על התקנת תקנות לשעת חירום, תקנות שפגעו והטילו מגבלות חמורות וחסרות תקדים בחומרתם על תושבי המדינה.
התקנות וההחלטות שהתקבלו מכוחן, פגעו פגיעה קשה בחופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הביטוי, זכות הציבור לדעת ובעקבות הפעלת אמצעי מעקב טכנולוגיים, גם בהגנת הפרטיות. כל זאת כאשר לציבור הרחב אין כל יכולת לדעת, מהו הבסיס העובדתי שעמד מאחורי ההחלטות והאם נבחנו אפשרויות אחרות שפגיעתם פחותה.
גם העיתונות שמטרתה לפרסם מידע ולמתוח ביקורת במידת הצורך, לא הצליחה לקבל תמונה מלאה על אופן קבלת ההחלטות, זהות מקבלי ההחלטות והשיקולים שעמדו מאחוריהם וניזונה משמועות והדלפות. כל זאת, כאשר מדובר בהחלטות בעלות חשיבות ציבורית גבוהה ביותר, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה כלכלית.
בנוסף לכך, באזורים רבים הוטלו מגבלות מקומיות חמורות, כגון הטלת סגר או הגבלות תנועה חמורות על עיר או אזור מסויים, כאשר לציבור לא נמסר מידע מפורט מה הם הקריטריונים בגינם הוחלט על הטלת ההגבלות, ומה הם הנתונים העובדתיים שעמדו בפני מקבלי ההחלטות. עקב כך האזרח הקטן והעיתונאים אינם יכולים לדעת שההחלטות התקבלו משקולים ענייניים, שהקריטריונים אחידים, שוויוניים והגיוניים, ושהנתונים עליהם התבססו מקבלי ההחלטות אכן אמינים ומדויקים.
בנוסף לכך, בניגוד לכנסת בה קיימת שקיפות מלאה בתהליך החקיקה וקבלת ההחלטות, בהחלטות על התקנת תקנות לשעת חירום או בהחלטות מכוחן, אין לציבור כל יכולת לדעת, כמה זמן ארכו הדיונים? מי השתתף בהם? ומה הייתה עמדתו של כל אחד מהמשתתפים.
עתירה לבג"ץ כנגד הממשלה שהוגשה על ידי עיתונאים, בדרישה לקבלת פרוטוקולים של החלטות הממשלה בדיונים על משבר הקורונה, נמחקה לאחר שהממשלה טענה שהמידע חסוי לפי חוק הארכיונים (בג"ץ 2414/20 נועה לנדאו ואח' נ' ממשלת ישראל ואח').
בנוסף לפגיעה בזכות הציבור לדעת, חוסר השקיפות פוגע גם קשות באמון הציבור, שסבור שהחלטות הממשלה מתבססות על נתונים שגויים במקרה הטוב או על שיקולים לא ענייניים במקרה הרע.
פרסום פרוטוקולים ונתונים מלאים, יחסוך גם למדינה עתירות מיותרות. שכן כיום מוגשות עתירות רבות כנגד ההגבלות מכוח תקנות לשעת חירום, כאשר מגישי העתירות מגששים את דרכם באפילה, ללא יכולת לדעת האם ההגבלות שהוטלו סבירות והאם הנתונים שהתבססו עליהם נכונים ומדוייקים.
לאור האמור, מוצע לקבוע שכאשר הממשלה משתמשת בכובעה כ"רשות מחוקקת", תנהג בשקיפות כמקובל ברשות המחוקקת ותפרסם פרוטוקולים ונתונים מלאים ומפורטים, באופן שכל אדם יוכל לדעת מי הם השרים שהחליטו, מה הנימוקים להחלטות ומה הם הנתונים עליהם התבססה ההחלטה שלהם (סעיף קטן (ב)).
מוצע לקבוע שבמקרה שבו הממשלה מתקינה תקנות שעת חירום בעקבות "אירוע אזרחי" כגון מגיפה, רעידת אדמה וכדומה. תפרסם הממשלה את הפרוטוקולים ואת הנתונים לא יאוחר מ-24 שעות מזמן קבלת ההחלטה (סעיף קטן (ג)).
עם זאת, במקרים בהם מתקיים החשש שפרסום הנתונים יפגע בשלום הציבור או בביטחון המדינה, יוכל ראש הממשלה לעכב את הפרסום ב-72 שעות, כאשר היועץ המשפטי לממשלה יוכל להאריך את תקופת איסור הפרסום (סעיף קטן (ד)).
לעומת זאת, במקרה של התקנת תקנות לשעת חירום בעקבות אירוע ביטחוני כגון מלחמה, פעולות טרור וכדומה, פרסום המידע יתבצע רק לאחר אישור הרמטכ"ל, שהפרסום לא יפגע בציבור או בביטחון המדינה (סעיף קטן (ה)).
בנוסף, מוצע לקבוע שכאשר הממשלה או ועדת שרים, מתקינים תקנות או מחליטים החלטות מכוח תקנות לשעת חירום או מכוח חקיקת הכנסת (כגון חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020) או מכח צווים לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם המטילות הגבלות על חופש התנועה, חופש העיסוק, חופש הביטוי, או הפוגעות בפרטיות – יחולו עליהם הוראות שקיפות ופרסום דומות (סעיף קטן (ו)).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' באב התש"ף – 10.8.20
הוספת סעיף 39א 2. אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא: אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא: אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא: אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא: אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא: אחרי סעיף 39 לחוק-יסוד: הממשלה יבוא:
"פרסום מידע על תקנות לשעת חירום "פרסום מידע על תקנות לשעת חירום "פרסום מידע על תקנות לשעת חירום 39א. (א) בסעיף זה – (א) בסעיף זה –
"אירוע אזרחי" – מגיפה, רעידת אדמה או אסון שאינו נובע מאירוע בטחוני; "אירוע אזרחי" – מגיפה, רעידת אדמה או אסון שאינו נובע מאירוע בטחוני;
"אירוע בטחוני" – פעילות מלחמתית או אירוע טרור, לרבות מתקפת סייבר; "אירוע בטחוני" – פעילות מלחמתית או אירוע טרור, לרבות מתקפת סייבר;
"מידע" –חומרי הרקע והנתונים העובדתיים שעמדו בפני הממשלה או מתקין התקנות וכן פרוטוקולי הדיון בעניינים המנויים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ו); "מידע" –חומרי הרקע והנתונים העובדתיים שעמדו בפני הממשלה או מתקין התקנות וכן פרוטוקולי הדיון בעניינים המנויים בסעיפים קטנים (ב) ו-(ו);
"החלטות" – לרבות החלטות ממשלה, החלטות ועדות שרים או החלטות ביחס לציבור בלתי מסוים מכוח הסמכה בחוק או בתקנות. "החלטות" – לרבות החלטות ממשלה, החלטות ועדות שרים או החלטות ביחס לציבור בלתי מסוים מכוח הסמכה בחוק או בתקנות.
(ב) על אף האמור בסעיף 35 בדבר סודיות דיוני הממשלה, הותקנו תקנות לשעת חירום לפי סעיף 39, תפרסם הממשלה את כל המידע הקשור להתקנת התקנות. (ב) על אף האמור בסעיף 35 בדבר סודיות דיוני הממשלה, הותקנו תקנות לשעת חירום לפי סעיף 39, תפרסם הממשלה את כל המידע הקשור להתקנת התקנות.
(ג) באירוע אזרחי המידע יפורסם בהקדם ולא יאוחר מ-24 שעות מעת קבלת ההחלטה. (ג) באירוע אזרחי המידע יפורסם בהקדם ולא יאוחר מ-24 שעות מעת קבלת ההחלטה.
(ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) – (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג) –
(1) ראה ראש הממשלה שיש חשש סביר שפרסום המידע, יביא לפגיעה ממשית בשלום הציבור, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה, רשאי להורות על עיכוב פרסום המידע.
(2) תקופת עיכוב פרסום המידע לפי סעיף קטן (א) לא תעלה על 72 שעות, ואולם ראש הממשלה, באישור היועץ המשפטי לממשלה, רשאי לעכב את פרסום המידע לתקופות נוספת שלא יעלו על 30 ימים כל אחת.
(ה) באירוע ביטחוני המידע יפורסם לאחר אישור ראש המטה הכללי או ראש שירות הביטחון הכללי לפי העניין, שאין חשש שפרסום המידע יגרום לפגיעה בשלום הציבור, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. (ה) באירוע ביטחוני המידע יפורסם לאחר אישור ראש המטה הכללי או ראש שירות הביטחון הכללי לפי העניין, שאין חשש שפרסום המידע יגרום לפגיעה בשלום הציבור, בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.
(ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אלו: (ו) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על אלו:
(1) החלטות מכוח תקנות שעת חירום;
(2) תקנות והחלטות מכוח חוקים לקיום או להארכת תקנות שעת חירום;
(3) החלטות הממשלה והחלטות ועדות שרים לפי חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף–2020;
(4) החלטות בעניין סמכויות לשעת חירום שהתקבלו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940;
(5) תקנות והחלטות מכוח חוקים המסמיכים את הממשלה בשעת חירום להטיל הגבלות הפוגעות בפרטיות, בחופש התנועה, בחופש העיסוק, או בחופש הביטוי."