הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2142312 הכנסת העשרים ושלוש יוזמת: חברת הכנסת תמר זנדברג ______________________________________________ פ/1761/23 הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הטמנת תשתיות בחוף הים), התש"ף–2020 דברי הסבר מטרת התיקון המוצע להבטיח את שמירת הנוף בתחום חוף הים וזכות הציבור לגישה החופשית לחוף הים מפני פגיעות העלולות להיגרם להם עקב התקנת מיתקני תשתית, כגון קווי חשמל, טלפון, צנרת וכיוצא בזה. חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד–2004 (להלן – חוק השמירה החופית), נחקק במטרה "להגן על הסביבה החופית ואוצרות הטבע והמורשת שבה, לשקמם ולשמרם כמשאב בעל ערכים ייחודיים, למנוע ולצמצם במידת האפשר פגיעה בהם וכן לשמור את הסביבה החופית לתועלת ולהנאת הציבור". חוק השמירה החופית מבחין בין "הסביבה החופית", המוגדרת כתחום של 300 מטר מקו החוף, לבין "תחום חוף הים", המוגדר כתחום של עד 100 מטר מקו החוף. סעיף 21 לחוק השמירה החופית, הורה על תיקון חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965 (להלן – חוק התכנון והבנייה) ועל הסדרת נושא שמירת הסביבה החופית כמפורט בתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה. לשם השמירה על החוף והסביבה החופית הוקמה, ליד המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ועדה מקצועית מיוחדת לשמירה על הסביבה החופית (הולחו"ף). בהתאם לסעיף 4 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה, בתחום הסביבה החופית אין להפקיד או לאשר תכנית ואין לתת היתר לשימוש חורג או בסטייה מתכנית, אלא באישור הולחו"ף. סעיף 7 לתוספת השנייה לחוק התכנון והבנייה (להלן – התוספת), מגדיר את סמכויות הולחו"ף. בסעיף 7(א) לתוספת נדרשת הולחו"ף לבצע בתחום "הסביבה החופית" (300 מ') איזון בין אינטרס השמירה על הסביבה החופית לבין יתר השיקולים התכנוניים "לרבות שיקולי תשתית". בסעיף 7(ב) לתוספת נדון "תחום חוף הים" (100 מ') והולחו"ף נדרשת להפעיל שיקול דעת זהיר במיוחד, באופן שלא תאשר תכנית או היתר ב"תחום חוף הים", אלא אם כן תשוכנע כי הפגיעה אינה "במידה העולה על הנדרש". עולה השאלה מהו האיזון הנכון ב"תחום חוף הים" (100 מ') בעת שמאן דהוא רוצה להעביר בו מיתקני תשתית, כהגדרתם בסעיף 1 לחוק התכנון והבנייה ובדברי חקיקה רלוונטיים אחרים. הנושא רגיש ובעייתי במיוחד הן מפני שמיתקני תשתית עיליים, כגון קווי חשמל, עלולים לגרום לפגיעה קשה מאוד בנוף חוף הים ובנגישות אליו והן מפני שאת התכניות להתקנתם מכינה ועדה ארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (הוועדה לתשתיות) על פי סעיף 6א לחוק התכנון והבנייה, אשר מטבע תפקידה והרכבה נוטה להעדיף את האינטרס התשתיתי על האינטרס של שמירת חוף הים. במצב כזה יש צורך באיזון נכון בין האינטרסים הנוגדים. על רקע זה, נראה כי יש צורך שהמחוקק יאמר את דברו באופן ברור בסוגיית האיזון הנדרש בעת שיזם, לרבות יזם ציבורי והמדינה וזרועותיה בכלל זה, מבקש להקים ב"תחום חוף הים" מיתקני תשתית. על פני הדברים אין מקום להעביר מיתקני תשתית בתחום חוף הים, אולם ייתכנו מצבים שבהם קיים צורך הכרחי להתקין את מיתקני התשתית (כגון תשתית המחברת בין היבשה לים), שאז יש לקבוע כלל אשר יאיין או למצער יצמצם את הנזק. הפתרון המוצע לכך בהצעת החוק הוא לקבוע כלל האוסר על הקמת מיתקני תשתית ב"תחום חוף הים" (100 מ') אלא אם כן הדבר הכרחי ואם אכן כך הדבר, רק בתנאי שנקבעו אמצעים תכנוניים והנדסיים אשר יבטיחו את מניעת הפגיעה או למצער מזעור מרבי של הפגיעה בנוף ובסביבת החוף. למרות שנראה כי האמצעי ההנדסי המתבקש הוא שיקוע של מיתקן התשתית באדמה, מוצע להשאיר לוועדה שיקול דעת להעדיף אמצעים אחרים שתוצאתם תהיה דומה. הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי הכנסת (פ/1759/20), ועל ידי חברת הכנסת תמר זנדברג וקבוצת חברי הכנסת (פ/107/20), ועל שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חברת הכנסת תמר זנדברג (פ/590/22). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באב התש"ף – 10.8.20 תיקון התוספת השנייה 1. בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השנייה, בסעיף 7 – בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, בתוספת השנייה, בסעיף 7 – (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ב1) בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ב), לא תאשר הוועדה תכנית ולא תיתן היתר להקמת מיתקן תשתית בתחום חוף הים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתה כי אין חלופה סבירה לכך מחוץ לתחום חוף הים ובתנאי שנקבעו אמצעים שיבטיחו את מניעת הפגיעה שתגרם בנוף או בזכות הציבור לגישה חופשית לחוף הים או מזעורן, על ידי הטמנת מיתקן התשתית בקרקע או באופן אחר שייקבע על ידי הוועדה."; (2) בסעיף קטן (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) עד (ב1)." (2) בסעיף קטן (ג), במקום "(א) ו-(ב)" יבוא "(א) עד (ב1)."