הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2142710 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת קטי קטרין שטרית ניר ברקת ______________________________________________ פ/1864/23 הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום אשפוזית, התש"ף–2020 דברי הסבר אגודת מגן דוד אדום שהוקמה, הוכרה ופועלת מכוח חוק מגן דוד אדום, התש"י–1950, היא הארגון הלאומי המרכזי המוכר והעוסק, בין השאר, בתחום הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית (להלן – תחום רפואת חירום). נוסף על אגודת מגן דוד אדום פועלים בתחום רפואת החירום גופים ציבוריים נוספים. עם ההתפתחות הטכנולוגית, ונוכח הניסיון הנצבר וההבנה המקצועית שמענה ראשוני מקצועי וזמין עשוי להציל חיים במקרים מסוימים, ובעיקר בתחום הקרדיולוגי, קמו למטרה זו שתי חברות פרטיות: שח"ל ונטלי. חברות אלה סימנו לעצמן כיעד מרכזי את מתן הטיפול והסיוע הדחוף לחולי לב תוך ניטור מרחוק וזמינות מידית. בשלושת העשורים האחרונים חל גידול משמעותי במספר האירועים הביטחוניים שהתרחשו ברחבי הארץ, אירועים שפגעו פגיעה קשה בעורף האזרחי של מדינת ישראל. נוכח ריבוי האירועים הביטחוניים בארץ, ובמטרה לצמצם ככל הניתן את הפגיעה הפיסית והנפשית, ולהציל חיים, קמו במהלך שלושת העשורים האחרונים ארגונים וולונטריים נוספים הרשומים כדין, והמקיימים פעילות רחבה בתחום רפואת החירום. ארגונים אלה תורמים רבות לצמצום הפגיעה או להצלתם של מי שנפגעו באירועים ביטחוניים או בתאונות דרכים. לארגונים אלה יכולות ארגוניות, פיסיות, כספיות, תפעוליות, מקצועיות, כוח אדם רב ומיומן ובכלל זה מתנדבים, וניסיון רלוונטי ורב בתחום זה. ואולם, עד כה טרם נקבעו בחוק אמות המידה להכרה בארגונים אלה, לרבות כללים לפעילותם, לפיקוח על הפעולות או כללים להבטחת קיומו של תיאום מלא בין ארגונים אלה, ובינם ובין אגודת מגן דוד אדום. במהלך השנים התייחס מבקר המדינה לסוגיה זו במסגרת דוחות הביקורת השנתיים. במסגרת דוח ביקורת שנתי 62 לשנת 2011 (דוח ביקורת שנתי מספר 62 לשנת 2011, אייר התשע"ב, מאי 2012, "היבטים בפעילות מגן דוד אדום והמוסדות המנהלים שלו"; עמ' 424) עמד המבקר על הצורך בהסדרת הקשר בין אגודת מגן דוד אדום ובין ארגוני ההצלה הנוספים הפועלים במדינת ישראל לרבות הסדרת פעילותם של ארגוני ההצלה כאמור. בשלהי שנת 2011, הקים משרד הבריאות "ועדה לבחינת דרכי ההפעלה והשליטה למענה הראשוני לשירותי עזרה ראשונה טרום בית החולים במערך שירותי הרפואה הדחופה". הוועדה קיימה דיונים רבים שבמסגרתם נשמעו, בין היתר, ארגוני הצלה כאמור. הוועדה האמורה המליצה, בין היתר, לקבוע עקרונות או תנאים להכרה בארגונים שיפעלו בתחום זה ולהקמת מנגנון במסגרת משרד הבריאות שיפעל להגביר, לשמור ולהבטיח את התיאום בין ארגוני ההצלה השונים הפועלים בתחום זה, ובינם לבין אגודת מגן דוד אדום. מטרת הצעת החוק היא לקבוע כללים להכרה בארגוני עזר רפואיים העוסקים בתחום רפואת החירום, וכן הוראות לעניין הסדרת פעילותם. בין השאר מוצע להגביר, לשמור ולהבטיח את התיאום בין הארגונים השונים כדי ליצור מערך לאומי אחיד בתחום רפואת החירום ובכך לחזק ולבסס את היערכות העורף האזרחי במדינת ישראל בעתות שגרה וחירום. לשם השגת המטרות כאמור, מוצע להסמיך את שר הבריאות – (1) לקבוע כללים ואמות מידה להכרה בארגוני העזר הרפואים; (2) לקבוע כללים ותנאים להסדרת פעילותם של ארגוני העזר הרפואים ולפיקוח עליהם; (3) לקבוע עניינים שבהם יידרש דיווח של ארגון עזר רפואי למשרד הבריאות ומועדים לדיווח; (4) לקבוע כללים ותנאים להגברה, שמירה והבטחה של התיאום בין ארגוני העזר הרפואים ובינם לבין אגודת מגן דוד אדום. כמו כן מוצע לקבוע הוראות המאפשרות קביעת מבחני תמיכה בארגוני עזר רפואים, וכן לקבוע הוראות בעניין פטור מתשלומי חובה לפעילותם. הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת דוד אמסלם (פ/4857/20; פ/5726/20). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ' באב התש"ף – 10.8.20 מטרה 1. חוק זה מטרתו להסדיר את הכללים ואמות המידה להכרה בארגוני עזר רפואיים העוסקים ברפואה דחופה טרום אשפוזית להצלת חיים, לצמצום פגיעה, ומניעת נכות, ולהגנה על בריאות הציבור, וכן להסדיר את פעילותם של ארגוני העזר הרפואיים ואת התיאום ביניהם. הגדרות 2. בחוק זה – "אגודת מגן דוד אדום" – כמשמעותה בחוק מגן דוד אדום, התש"י–1950; "ארגון עזר רפואי" – תאגיד שהשר הכיר בו לפי סעיף 3(א); "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985; "רפואת חירום" – רפואה דחופה טרום אשפוזית; "השר" – שר הבריאות. הכרה בארגון עזר רפואי 3. (א) השר יפעל להכיר בתאגיד הפועל בתחום רפואת חירום כארגון עזר רפואי בהתאם לתנאים ולאמות מידה שיקבע השר. (ב) התנאים ואמות המידה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לאופן ההתאגדות של ארגון העזר הרפואי, לניסיונו בתחום רפואת החירום, ליכולותיו הכספיות והארגוניות, הפיסיות או המקצועיות, לבעלי התפקידים הפועלים במסגרתו ולתנאי כשירותם. (ג) השר יקבע כללים ותנאים להסדרת פעילותם של ארגוני עזר רפואיים ולפיקוח אחר פעילותם. (ד) ארגון עזר רפואי ידווח למשרד הבריאות על פעילותו בעניינים, באופן ובמועדים שיקבע השר. תקציב 4. השתתפות אוצר המדינה בתקציבם של ארגוני עזר רפואיים תיקבע בסעיף תקציב משרד הבריאות בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב. תמיכות 5. (א) התקציב השנתי יחולק בין ארגוני העזר הרפואיים, בכפוף לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב. (ב) שיעור התמיכה כאמור בסעיף קטן (א) בתקציבו של ארגון עזר רפואי, לא תעלה בכל שנה על 75 אחוזים מתקציב פעילותו של הארגון. פטור מתשלומי חובה 6. (א) ארגון עזר רפואי יהיה פטור מכל מכס, מס קניה ותשלומי חובה אחרים על יבוא מכשירים או ציוד רפואי המשמשים את ארגון העזר לקיומה של פעילות רפואת חירום, לרבות אמבולנסים, ניידות דם על ציודן ואבזריהן, וציוד קשר, בין שהמכשירים או הציוד נרכשו על ידי ארגון העזר הרפואי ובין שנתקבלו כתרומה; פטור לפי סעיף קטן זה יחול על טובין שנקנו רק אם אישר המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה, או מי שהוא הסמיך, כי אין מייצרים כמותם בישראל או כי לא ניתן להשיגם בישראל בכמות ובאיכות הדרושות, או אם עומד בתקפו צו מאת שר העבודה לפי סעיף 16 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז–1967. (ב) ארגון עזר רפואי יהיה פטור מכל אגרה או תשלום חובה אחר, המשתלמים לרשות מקומית בעד נכסיו המשמשים אותו לצורך קיום פעילות רפואת חירום. תיאום בין ארגוני העזר ובינם ובין אגודת מגן דוד אדום 7. משרד הבריאות יפקח על פעילות ארגוני העזר הרפואיים ויקיים תיאום בין ארגוני העזר הרפואים ובינם ובין אגודת מגן דוד אדום, בכל הקשור עם פעילותם בתחום רפואת החירום; השר רשאי לקבוע בתקנות כללים ותנאים לעניין תיאום כאמור. תחולה 8. חוק זה יחול משנת הכספים 2020 ואילך.