חומר רקע

דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר ג ' אדר תשפ"ה 03 מרץ2025 נייר עמדה בעניין הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (בוררות), התשפ"ג - 2023 פ1178/25 לקראת הדיון הקבוע בוועדת חוקה חוק ומשפט ביום3.3.25 מובאת בזה עמדתנו בעניין הצעת :החוק האמורה המרכז הרפורמי לדת ומדינה, הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית- יהדות מתקדמת בישראל, מביע בזה את התנגדותו החריפה להצעת החוק שבנדון, העוסקת ב ניסיון להחליש את מערכת בתי המשפט על ידי הקמת סמ כ ות שיפוט מקבילה אשר תפעל לפי דין דתי ותייצר פסיקות סותרות באותו עניין בערכאות שונות . ייאמר מיד: הצעה זו הינה חלק ממכלול הצעות שמהוות חלק ה הפיכה משטרית שמקדמת הממשלה בשנתיים האחרונות . יש לבחון הצעת חוק זאת כחלק מהנסיון הפסול להחליש את מערכת המשפט ו לפגוע במעמד ה . עיקרי הדברים • ,הצעת החוק מעניקה סמכות שיפוט מקבילה לבתי הדין לזו של בתי המשפט האזרחיים כך שבתי הדין יוכלו לפסוק בעניינים אזרחיים לפי דין תורה באופן שיפגע בזכויות יסוד . • הצעת החוק מיותרת שכן כיום מכיר החוק הישראלי בתוקפם של הליכי בוררות, גם על .פי דין תורה בפני בתי דין פרטיים ובתי דין לממונות של המועצות הדתיות • הצעת החוק מזיקה שכן הסמכת בית דין דתי כסמכות שיפוט בעניינים אזרחיים, תייצר מערכת משפטית מקבילה שתפגע אנושות במערכת בתי המשפט, הואיל וייווצ ר מרוץ סמכויות ועלולות להינתן פסיקות סותרות באותו עניין. הצעת החוק אף נותנת גושפנקא .למוסד "כתב הסירוב" הפסול • פסיקת בתי הדין נגועה בהפליה כלפי נשים. הרחבת סמכות בתי הדין אך תעמיק הפליה .זו ותחיל אותה על תחומים נוספים, באופן סותר את עקרונות היסוד של שוויון וכבוד • דרישת ההסכמה של שני הצדדים אינה רלבנטית כאשר מדובר על צדדים בעלי כח מיקוח שונה, כגון עובד ומעביד, או ענייני חוזים אחידים. ההסכמה אף יכולה להינתן כהסכמה כללית למפרע ולכן היא לא תהיה הסכמה חופשית והצדדים יכולים להסכים לשיפוט מבלי להבין את המשמעויות של הסכמה זו . • החוק מסמיך את בתי הדין לדון גם במקרה שבו אחד הצדדים אינו בן עדתו הדתית של .בית הדין וזאת באופן תקדימי בשיטת המשפט הישראלית דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר פירוט הדברים הפגיעה במערכת המשפט 1 . הצעת החוק עתידה להרחיב באופן משמעותי את סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים בישראל, באופן שעלול להביא לפגיעה קשה במערכת המשפט, המהווה יסוד מוסד של שיטתנו הדמוקרטית . 2. הצעת החוק מעניקה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט מקבילה לזו של בתי המשפט ,האזרחיים, ובמסגרתה הם יוכלו לפסוק בעניינים אזרחיים לפי דין תורה. הצעת החוק ,מדרדרת את מעמדו של הדין האזרחי הנקבע על ידי הרשות המחוקקת, תוך שיח מתמיד עם הרשות השופטת, והופכת אותו מ"דרך המלך" של המשפט הישראלי, לאופציה אחת אשר בצדה - .הדין הדתי ההלכתי בכך מקדמת ההצעה ניסיונות להפוך את שיטת המשטר בישראל לשיטה דתית אוטוקרטית ולא דמוקרטית. הדין המחייב הוא דין תורה ולא מערכת החוקים שנחקקו על ידי הריבון של העם - הכנס .ת במציאות בה בתי הדין הרבניים פועלים לא אחת באופן גלוי בניגוד להוראות הדין האזרחי ולעקרונות מהותיים כגון עקרון השוויון, הרי שקביעה כי הללו מוסמכים לדון בכל עניין אזרחי בבוררות, מהווה פגיעה אנושה במערכת המש פט ובזכויות של כל מי שמבקש להתדיין במסגרתה. בבתי הדין הרבניים יושבים דיינים גברים בלבד, הדנים לפי דין תורה. עקרונות היסוד של שוויון, כבוד וחופש דת אינם עקרונות מחייבים עבורם ולכן יש חשש כבד לפגיעה בזכויות המתדיינים .והמתדיינות בבתי דין אלה 3. לא זו אף זו, בהליך בוררות על פי חוק הבוררות התשכ"ח - 1968 אין זכות ערעור כמו בהליך .משפטי רגיל לפיכך הפגיעה בצדדים שהסכימו להליך בוררות על פי דין תורה תהיה אף .רבה יותר, בהיעדר יכולת להפוך את פסק הדין שניתן בערכאה גבוהה יותר 4. הסמכת בתי דין דתיים כסמכות שיפוט בעניינים אזרחיים והסמכתם כמערכת שיפוט מקבילה עלולה ליצור "מרוצי סמכויות" בין מערכת בתי המשפט לבתי הדין הדתיים. בכל סכסוך בין צדדים בעניין אזרחי ינסה אחד הצדדים שיחשוב שהדין הדתי מיטיב עמו לגרור את הצד השני לבית הדין הדתי. כ ך יכול להיווצר מצב בו יינתנו פסיקות שונות בערכאות .שונות בעניינים אזרחיים החוק משרת את ההפיכה המשטרית שמקדמת הממשלה, באופן המחליש את מערכת המשפט כמערכת אחידה המחייבת את כל האזרחים ומבטיחה את ו זכ ,יותיהם לכבוד, לשוויון לחירות ולקניין. לפי הצעת החוק זכויותיו של מתדיין ייקבעו לפי הערכאה בה עניינו ידון וכך יהיו אזרחים אשר יסמיכו בתי דין דתיים אשר אינם מחויבים לזכויות היסוד המוגנות על ידי חוקי היסוד מבלי להבין את המשמעויות של הדבר . זהו מצב בלתי תקין במדינה המבקשת לשמור על משטר חוקי אחיד ושוויוני לכל אזרחי המדינה על מנת להבטיח שלא יופלו ולא יקופחו . דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר 5. סעיף3 (ג) להצעה קובע כי כשאחד מהצדדים אינו מסכים לבוררות על ידי בית הדין, בית הדין יודיע לצדדים שהסכימו "ורשאי הוא לתת להם היתר בית דין על פי הדין הדתי להגיש את תביעתם לערכאה האזרחית." בכך יש כדי למסד את מוסד כתב הסירוב ולתת לו גושפנקא חוקית מפורשת, באופן .שמקעקע את סמכותו של בית המשפט האזרחי מוסד כתב הסירוב מאפשר לקהילה הסגורה לחייב את חבריה ל קבל את המשטר הדתי ולדחות את המשטר המדינתי המחייב- חוקי המדינה. בכך מקדמת הצעת ה ח וק את החלשת בתי המשפט בכל מקום ש בו בתי הדין יוכלו לפעול כערכאת הבוררות . בזכויות נשים הפגיעה 6. פסיקת בתי הדין הדתיים ובכללם בתי הדין הרבניים, אשר עיקר מטרת החוק מכוונת אליהם, נגועה בהפליה מובהקת כלפי נשים. הדבר ניכר במצבן של העגונות ומסורבות הגט .אשר בתי הדין הרבניים אינם עושים די למצוא פתרון למצוקתן 7. במציאות בה בבתי הדין הרבניים יש דיינים גברים בלבד ו מעמדן של נשים המתדיינות בפני בתי הדין הרבניים הוא בעייתי ביותר, אישור הצעת החוק רק יעמיק את הפגיעה בזכויות .נשים, באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד של שוויון וכבוד במובן זה, הצעת החוק היא נדבך נוסף בהחלשת השפעת חוקי היסוד על בתי המשפט בישראל ועל הפסיקה הניתנת בהם שנועדה להגן על זכויות כמו שוויון, ח .ופש מדת והזכות לאוטונומיה היעדר צורך בהצעת החוק 8. שיטת המשפט הישראלית מכירה ביכולתם של צדדים מתדיינים להעביר את הדיון בעניינם למסלול של בוררות. לרשות החפצים כי ענייניהם יפסקו על פי דין תורה, עומדות אפשרויות מגוונות, חלקן במסגרת גורמים פרטיים המפעילים בתי דין תורניים, וחלקן במסגרת המועצות הדתיות, המפעילות .בתי דין לממונות 9. החוק הישראלי מכיר אפוא בתוקפם של הליכי בוררות, גם על פי דין תורה. על כן, אין צורך בהסמכת בית דין דתי כסמכות שיפוט בעניינים אזרחיים, עניין אשר אינו משרת תכלית שלא ניתן להשיגה כיום באמצעים אחרים וסבירים יותר ואשר יש בו כדי לייצר מערכת משפטית מקבילה המטשטשת את בכורתו של חוק הכנסת. הפגמים בדרישת ההסכמה 10 . :אופן מתן ההסכמה בסעיף2 (1 ) להצעה מוצע כי על מנת שלבתי דין דתיים תהא סמכות שיפוט בעניין אזרחי על הצדדים לתת על כך את הסכמתם בכתב. אולם, בהצעת החוק אין התייחסות לאופן מתן ההסכמה, וכך יכול להיווצר מצב בו צד נתן את הסכמתו מבלי להבין את משמעות הסכמה זו ותוצאותיה – ובפרט שהסכמה זו משמעה שהעניין יפסק על פי דוד המלך13 , .ת.ד31936 ירושלים 9131901 '| טל02-6203323 | פקס02-6256260 | datumedina.org.il | [email protected] התנועה הרפורמית- )יהדות מתקדמת בישראל (ע"ר הדין הדתי ולא על פי הוראות הדין האזרחי. ברי כי אין בהסכמה כללית בכדי להבטיח .שאדם הינו מודע לכל ההשלכות המשפטיות של הסכמתו 11 . :מועד מתן ההסכמה בהצעת החוק אין התייחסות למועד מתן ההסכמה. ההצעה מאפשרת אפילו מתן הסכמה גורפת במסגרת כל הסכם אזרחי לסמכות שיפוט של בית הדין הרבני – גם אם מדובר בהסכם שנחתם לפני חקיקתו של החוק! לא יעלה על הדעת כי הסכמה שכזו תהווה הסכמה מספקת. על הסכמת הצדדים להיות מאוחרת להיווצרות העילה בגינה .מוגשת התביעה ולא הסכמה כללית למפרע 12 . :מצבים בהם יש חשש להסכמה שאינה חופשית הצעת החוק אינה מסייגת את סמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בעניינים אזרחיים במצבים בהם הסכמת הצדדים הנוגעים ,בדבר אינה יכולה להיחשב כהסכמה חופשית או כהסכמה מתוך גמירות דעת מלאה, למשל בעניינים הנוגעים ליחסי עובד ומעביד, לתובענות שעילתן בחוזים אחידים, או בכל מ קרה שבו הסכמה עלולה להינתן תחת לחץ וכפיה, איומים, או חוסר הבנה של משמעות ההסכמה ותוצאותיה. במקרים כאלה, יחסי הכוחות בין הצדדים אינם שקולים, ולכן יכול להיווצר לחץ על הצד החלש להסכים לשיפוט בבית הדין הרבני. מקרים אלה ודא י לא יכולים להיות .נתונים לסמכות בית הדין סמכות של מי שאינו יהודי להתדיין בפני בית הדין 13 . על פי הצעת החוק, בתי הדין הרבניים יוכלו לדון בעניינים אזרחיים הנתונים במחלוקת בין מתדיינים יהודים ובין מתדיינים שאינם יהודים. הסמכה זו של בית דין דתי לדון בעניינם של בעלי דין שאינם משתייכים לעדתו הדתית, הינה צעד חסר תקדים בתולדות שיטת המשפט הישראלית. אדם ש אינו יהודי אינו מודע לכל ההשלכות של התדיינות על פי דין תורה ובוודאי שאל מול צד שהינו יהודי המדובר בהליך שאינו שיוויוני בין הצדדים. באופן כללי אין זה ראוי שבית דין דתי של עדה אחת יפסוק על פי הדין הדתי אדם מעדה דתית .אחרת 14 . לאור הפגמים הקשים שנמנו לעיל והיותה של ההצעה חלק מניסיון כולל להחליש את מערכת בתי המשפט בישראל ואת ההגנה על זכויות ה יסוד של מתדיינים אנו קוראים .לחברי הוועדה להתנגד להצעה הצעת החוק יוצרת מנגנון מקביל שאינו כפו ף לכל התקדימים והפסיקות של מערכת בתי המשפט ואף לא של בתי הדין .וממילא הוא פוגעני מדובר בהצעה מזיקה ומסוכנת הפוגעת בעקרונות היסוד של מערכת המשפט בישראל ולכן יש לדחותה בשתי ידיים.