הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2143727 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת משה ארבל ______________________________________________ פ/1928/23 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הגדרת שוהה בבידוד כחולה) (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף–2020 דברי הסבר חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 (להלן – החוק), מסדיר את זכאותם של עובדים לימי מחלה ולתשלום דמי מחלה ממעסיקיהם. החוק קובע כי עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו, בכפיפות לתקופת זכאות מקסימלית שנקבעת בחוק תשלום בעד תקופת מחלתו (דמי מחלה) החל מהיום הרביעי להעדרו, ומחצית דמי מחלה בעד הימים השני והשלישי להעדרו. בנוסף, מגן החוק על עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלתו מפיטורים במהלך תקופת הזכאות לדמי המחלה הצבורה לו. במהלך החודשים האחרונים התמודדה מדינת ישראל עם מגפה עולמית (פנדמיה) כתוצאה מהתפרצות והתפשטות של המחלה הנגרמת מנגיף הקורונה החדש 2019 (Novel Coronavirus 2019-nCoV). במסגרת ההתמודדות עם המגפה, תיקנה ממשלת ישראל תקנות חירום וצווים לשם האטת קצב התפשטות הנגיף, ביניהן צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף-2020 (להלן – הצו), אשר מחייב מי שהיה במגע הדוק עם חולה, מי שרופא קבע לגביו כי היה במגע הדוק עם חולה ומי שהגיע לישראל מחוצה לה, ב-14 ימי בידוד. בחוק לתיקון ולקיום תוקפן של תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש – אכיפה), התש"ף-2020, קבע המחוקק כי בתקופת תקפו של חוק זה, הפרת חובת בידוד או חובת דיווח בניגוד להוראות הצו תיחשב לעבירה פלילית. ביום 4 בפברואר 2020, הוציאה פרופ' סיגל סדצקי ששימשה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות "תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש 2019) (בידוד בית) (הוראת שעה), התש"ף-2020". הוראה זו עודכנה מספר פעמים לאחר מכן ותכליתה הייתה להבטיח כי עובדים שאינם יכולים לעבוד בשל חובת הבידוד שהטילה עליהם המדינה כאמור לא ייפגעו פגיעה שאינה מידתית ויהיו זכאים לדמי מחלה בדומה לעובדים שאבדו את כושר עבודתם בשל מצב בריאות לקוי. על החלטה זו הגישו מספר גופים המייצגים מעסיקים רבים עתירה לבג"ץ בטענה כי תעודת המחלה הגורפת הוצאה בחוסר סמכות ועל כן יש להכריז על בטלותה (בג"ץ 1633/20 "סל" שירותי סיעוד נ' מדינת ישראל ובג"ץ 2070/20 התאחדות התעשיינים בישראל נ' מדינת ישראל). ביום 27 ביולי 2020 החליט בג"ץ לקבל את העתירות ולבטל את תעודת המחלה שהוצאה על ידי משרד הבריאות החל מיום 30 בספטמבר 2020, עד אז יבחנו הגורמים הרלוונטיים מיהו הגורם שראוי שיישא בנזק הכלכלי שנגרם מחובת הבידוד שהוטלה על עשרות אלפים רבים של ישראלים בתקופת משבר הקורונה. בג"ץ נימק את החלטתו, בראש ובראשונה, בכך שהימצאות בבידוד מכוח הצו אינה מהווה "מחלה" כהגדרתה בחוק דמי מחלה. לא ראוי כי עשרות אלפי עובדים ייפגעו בשכרם ויהיו חשופים לפיטורים בשל הכנסתם לבידוד לשם המאבק הלאומי בהתפשטות הקורונה, מבלי שיש להם זכות בחירה אם להיכנס לבידוד ובעיקר נוכח האינטרס הציבורי בהמשך שיתוף הפעולה עם החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות. שיתוף פעולה שעשוי להיפגע אם עובדים יחששו לשכרם ולמקום עבודתם. אכן, לא לחינם הצטרפה הסתדרות העובדים הכללית החדשה כמשיבה להליך המשפטי בבג"ץ. התוואי היעיל ביותר להמשך העברת משכורות לעובדים המצויים בבידוד הוא דרך מעסיקם הישיר ובהתאם לכללים הקבועים בחוק. חששם של המעסיקים בדבר השתת כלל הנזק הכלכלי מהוראות הבידוד עליהם מובן וראוי שבמסגרת התכניות הכלכליות להקל על עצמאים ועסקים ולעודד העסקת עובדים בתקופת משבר הקורונה, תהיה התייחסות נאותה גם לחשש זה באופן שיחלק את הנזק הכלכלי בצורה מושכלת בין המעסיקים למדינה. לפיכך, מוצע לתקן את הגדרת "מחלה" בחוק כך שיכלול מפורשות אי יכולת זמנית לבצע עבודה בגין הימצאות בבידוד לפי הוראות הצו. מוצע לקבוע את ההסדר המוצע בחוק זה כהוראת שעה המוגבלת לתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א ועד ליום א' בתמוז התשפ"א, עם אפשרות להארכה בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום כ"ז באב התש"ף – 17.8.20 הוספת סעיף 11א – הוראת שעה 1. בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: בתקופה שמיום י"ב בתשרי התשפ"א (30 בספטמבר 2020) ועד יום א' בתמוז התשפ"א (11 ביוני 2021), יקראו את חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, כך שאחרי סעיף 11 יבוא: "דין עובד בבידוד "דין עובד בבידוד "דין עובד בבידוד 11א. (א) על עובד בבידוד יחולו הוראות חוק זה החלות על עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה: (א) על עובד בבידוד יחולו הוראות חוק זה החלות על עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה: (1) על אף הוראות סעיפים 2, 4 ו-4א, לעניין הזכאות לדמי מחלה לעובד בבידוד לא תחול תקופת זכאות מקסימלית, וימים ששולמו בהם דמי מחלה לעובד בבידוד לא ייגרעו מתקופת המחלה הצבורה לעובד; (2) לעניין סעיף 3 יראו עובד בבידוד כאילו נקבע שאינו מסוגל לבצע את עבודתו במקום העבודה, ויראו עבודה מתאימה כעבודה מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד בתוך שלוש השנים שקדמו למועד שבו נעדר מעבודתו, או שהיא עבודה אחרת אצל המעסיק התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכושרו הגופני, שניתן לבצעה מהמקום שבו שוהה העובד בבידוד. (ב) שר האוצר יקבע הוראות לעניין שיפוי מעסיקים בעד תשלום דמי מחלה ששילמו לעובדים בבידוד. (ב) שר האוצר יקבע הוראות לעניין שיפוי מעסיקים בעד תשלום דמי מחלה ששילמו לעובדים בבידוד. (ג) לעניין סעיף זה – "עובד בבידוד" – עובד שהוא או ילדו הנמצא עמו שטרם מלאו לו 16 שנים, חייבים בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. (ג) לעניין סעיף זה – "עובד בבידוד" – עובד שהוא או ילדו הנמצא עמו שטרם מלאו לו 16 שנים, חייבים בבידוד לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש"ף–2020. (ד) בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי. (ד) בסעיף זה, "עובד" – לרבות עובד שעניין תשלום לתקופת מחלה מוסדר לגביו על פי הסכם קיבוצי. הארכת תוקף הוראת השעה 2. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת. שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף 1, בשתי תקופות נוספות, של עד שלושה חודשים כל אחת.