הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2088364 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת ינון אזולאי משה ארבל מיכאל מלכיאלי משה אבוטבול קטי קטרין שטרית ______________________________________________ פ/2013/23 הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הוספת ימי בידוד בעקבות נגיף הקורונה לימי המחלה) (הוראת שעה), התש"ף–2020 דברי הסבר חוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, מאפשר לעובד להיעדר עד שמונה עשר ימים בשנה בשל מחלתו שלו או בשל מחלת ילד או הורה, וזאת על חשבון מכסת ימי המחלה שלו. ביום 30.1.2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות נגיף הקורונה כאירוע חירום. במקביל להכרזה זו נוספה מחלה זו לרשימת המחלות המדבקות שבתוספת השנייה לפקודת בריאות העם – 1940, דבר המקנה לגורמים האמונים על בריאות הציבור סמכות ליתן הוראות ולהשתמש בסמכותם על מנת למנוע התפשטות המחלה. ביום 4.2.20 נחתם צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (הוראות למעסיק של עובד בבידוד בית) התש"ף–2020. צו זה קובע כי מעסיק של עובד בבידוד לא ידרוש ולא יאפשר את כניסת העובד בבידוד למקום העבודה וכי מעסיק של עובד בבידוד לא יפטרו בשל כך בלבד שהוא נעדר ממקום העבודה בתקופת הבידוד. על העובד למסור למעסיקו בהקדם האפשרי הודעה על כך שעליו לשהות בבידוד ועל תקופת הבידוד. כמו כן, באותו יום פורסמה תעודת מחלה גורפת לעובד השוהה בבידוד לפי חוק דמי מחלה, התשל"ו – 1976, וזאת לכל עובד שנעדר מעבודתו עקב שהייה בבידוד בהתאם להוראות צו בידוד בית. נקבע כי תעודת המחלה תעמוד בתקפה ביחס לכל תקופת הבידוד החלה על העובד, על פי המועדים הקבועים בצו וכפי שפירט המבודד בהצהרתו, עוד נקבע כי המעסיק לא ידרוש מעובד שהגיש הצהרה כאמור, תעודת מחלה נוספת כאמור בתקנה 2 לתקנות דמי מחלה, התשל"ו–1976. לאור העלייה במספר האנשים הנדרשים לשהות בבידוד, כמו גם העלייה במספר המקרים שבהם ילדים נדרשים לשהות בבידוד, מתחייבת היערכות והסדרה מידית ומקיפה לזכויותיהם של העובדים בבידוד, וזאת על מנת להבטיח כי הם לא ייפגעו כלכלית כתוצאה מהנחיות משרד הבריאות, דבר שעלול להביאם, ובפרט את קבוצת המוחלשים מבניהם, לכדי הפרה של הוראות משרד הבריאות בדבר חובת הבידוד. גם הנטל הכלכלי שהסדר זה מטיל על העובדים הוא כבד ובלתי סביר, בשים לב למספר הימים המינימאלי שנקבע עבור תקופת הבידוד – 14 ימים. ניצול של 14 הימים מתוך ימי המחלה שצבר העובד, שווה לכמחצית ממשכורתו החודשית ולתקופת הצבירה בשנה שלמה. העובד מאבד ימים אלו, אותם הוא עלול להצטרך בעתיד בזמן מחלה. ככל שמספר שנות הוותק של העובד במקום העבודה קטן יותר, כך עלולה תקופת הבידוד הכפויה להותירו ללא כל ימי מחלה צבורים. חמור מכך הוא שההסדר שנקבע לא נתן את הדעת למקרים בהם אין לעובדים בבידוד ימי מחלה צבורים. אם מאחר שניצלו אותם כבר לצורך מחלתם או מחלת קרוביהם, או אם מאחר שלא השלימו תשעה חודשי עבודה. עובדים אלו יאבדו בפועל, לכל הפחות, מחצית משכרם החודשי בשל שהייה בבידוד של 14 ימים. מדובר בנטל כלכלי כבד מאד. בנוסף ההסדר שנקבע אינו מתייחס להורים לקטינים שנדרשו לשהות עם ילדיהם בבידוד הואיל ואין זה סביר לצפות מהורים להיות מנותקים מילדיהם הקטינים שבבידוד. הצעת חוק זו באה לענות על צרכים אלו כאמור ולפיכך, מוצע להרחיב את הזכאות לניצול ימי מחלה בשל השהייה בבידוד בנוסף למכסת הימים להם זכאי העובד בשל מחלה. מוצע להחיל הסדר זה לגבי המגזר הציבורי בלבד. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' באלול התש"ף – 24.8.20 הוספת סעיף 4ב 1. בחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 4א יבוא: בחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 4א יבוא: בחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, אחרי סעיף 4א יבוא: עובד שנדרש להיות בבידוד 4ב. (א) על אף האמור בחוק זה, עובד במגזר הציבורי אשר נעדר מעבודתו בשל כך שעל פי הוראת משרד הבריאות הוא נדרש להימצא בבידוד מחשש להידבקות בנגיף הקורונה עקב עבודתו או בשל כך שילדו נדרש להיות בבידוד והוא נדרש לשהות עמו, יתווספו לתקופת המחלה הצבורה שלו מספר ימים השווה למספר ימי היעדרותו כאמור, והוא יהיה רשאי לזקוף את ימי ההיעדרות האמורים על חשבון ימים אלו. (ב) הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן עד ליום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021); השר רשאי בצו להאריך את התקופה האמורה בתקופה של שנה אחת נוספת.