הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2144010
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת עוזי דיין
______________________________________________
פ/2008/23
הצעת חוק תמיכה במימון פעילות ארגון נכי צה"ל ובתי הלוחם, התש"ף–2020
דברי הסבר
ארגון נכי צה"ל מאוגד כעמותה ללא מטרת רווח (להלן – הארגון) ומשמש כארגון היציג של נכי צה"ל מכוח אכרזה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט–1959, מיום 3.9.1965, שפורסמה בילקוט הפרסומים 1216 בעמוד 2731.
הארגון הוא ארגון ייחודי שחבריו לא בחרו להצטרף אליו. חברי הארגון הם חיילי העם שלמעשה מעולם לא השתחררו מצה"ל, והם נושאים בגופם ובנפשם את מחיר הקמת המדינה וביטחונה. בנכותם ציוו לכל העם את חייו. כיום מונה הארגון 49,037 חברים.
מדינת ישראל וממשלותיה לדורותיהן, החל מראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, הכירו בחוב המוסרי והערכי של עם ישראל לנכי צה"ל הקיימים והעתידיים. דוד בן גוריון אמר (דברי הכנסת 2 (תש"ט) 1572):
"מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת."
היטיב לתאר זאת גם המשורר חיים חפר בשירו "החוב" שנכתב במלאות 40 שנה להקמת מדינת ישראל:
"על כסאות גלגלים, מאחורי כלב נחיה ומקל לבן ומגשש. כך חוזרים אלינו בנינו מן המלחמות והאש, כך הם חוזרים אלינו, נושאי צלקות ורסיסים, קטועי רגל ויד. כאשר המרחק בינם ובין המוות, היה לא פעם סנטימטר אחד. כך הם חוזרים אלינו, עמוסים עד סוף ימיהם את הפצע והמכאוב ואנחנו – בעלי החוב..."
במרוצת השנים השכילו להבין במדינת ישראל ובעולם כולו, כי הליך השיקום של פצועי המלחמות לא מסתיים כאשר משתחרר החייל מבית החולים. הליך השיקום הוא הליך קשה ומורכב המלווה את הנכה ומשפחתו עד יומו האחרון. שיקום נכה כראוי וכהלכה מחייב החזרתם של הנכים במהירות וככל הניתן למעגל החיים התקין, בשים לב למגבלות הפיזיות והנפשיות המצולקות בגופם ובנפשם. כדי להגשים מטרה נעלה זו יש להקים מערכת שיקומית ראויה הכוללת מענה רפואי, נפשי וחברתי שלם, שבאמצעותו ניתן יהיה לומר שהמדינה השיבה, ולו במקצת, את החוב של העם לפצועיו.
הארגון הוקם על ידי פצועי מלחמת השחרור בסיומה של המלחמה, במטרה למלא את חובת המדינה כלפי הנכים בשיקומם והחזרתם למעגל החיים המלא והתקין.
לשם כך הקים הארגון, בעיקר מכספי הנכים, מחוזות ובתי לוחם בכל רחבי ישראל. אין ספק שללא גופים אלה, שיקומם של נכי צה"ל היה פגום באופן משמעותי ביותר. הנה כי כן, נכי צה"ל והארגון נטלו את גורלם בידם והקימו גופים ומוסדות בעלות של מאות מיליוני שקלים חדשים, שעל דעת רבים ובכללם מומחים מחוץ לארץ, תורמים תרומה מכרעת לשיקומם של נכי צה"ל באופן שאין לו תקדים בעולם. מעמסה זו שנשאו הנכים על שכמם, החליפה למעשה, את תפקיד מוסדות המדינה ובראשם משרד הביטחון בסיוע לשיקומם של נכי צה"ל. יש להניח שללא המערכת השיקומית המופלאה שהעמיד ארגון נכי צה"ל לנכים הנטל הכספי והחברתי שהיה מושת על המדינה היה כבד ביותר.
כך למשל, מחוזות הארגון מלווים את נכי צה"ל במאבקיהם היומיומיים - הבריאותיים, השיקומיים, הכלכליים והחברתיים ובכלל זה אל מול הביורוקרטיה המתישה לעיתים, של מוסדות המדינה ובמיוחד אגף השיקום במשרד הביטחון.
הארגון הקים חמישה בתי לוחם (בתל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ובית לוחם באשדוד הנמצא בשלבי הקמה מתקדמים). בתי הלוחם מהווים מרכזים מהמדרגה הראשונה, של שיקום, ספורט, תרבות וחברה לנכי צה"ל ובני משפחותיהם.
הארגון השקיע בבתי הלוחם מאות מיליוני שקלים, בהקמתם, בתפעולם וברכישת הציוד המתקדם ביותר בעולם המתאים לנכי צה"ל. סכומים אלה הושקעו ומושקעים על ידי הארגון, מכספי חבריו הנכים ומתרומות ייעודיות המגויסות מרחבי העולם במאמץ אדיר.
ללא מעטפת שיקומית זו שהארגון מספק לנכי צה"ל באמצעות מחוזותיו ובתי הלוחם, אין כל ספק שאלפי נכים היו מצויים מחוץ למעגל העבודה ללא חיי משפחה מלאים ונושאים מומים נפשיים וחברתיים קשים. במצב דברים זה, המדינה הייתה מחויבת לשאת בעול זה ואז ספק אם גם בעלויות ניכרות, הייתה מצליחה להגיע לתוצאות הפנטסטיות שהגיעו הארגון ומוסדותיו בשיקום הנכים, בין היתר, מכיוון שהניסיון מלמד שנכים יודעים ומבינים טוב מאחרים בשיקום נכים.
תקציב הארגון עומד על סך של כ-150 מיליון ש"ח. מירב תקציב הארגון (מעל 80%) נשען על הכנסות מדמי חבר של נכי צה"ל ותרומות של יהודי התפוצות וישראל. רק כ-16% מתקציב הארגון ממומן על ידי המדינה באמצעות כספי תמיכות.
הארגון גאה בכך שהצליח להקים באמצעיו שלו את בתי הלוחם, המהווים למעשה את הבית הלאומי של נכי צה"ל, ולתפעלם בתקציב מצומצם יחסית ובאופן מיטבי עבור נכי צה"ל. אין ספק שבתי הלוחם הפכו לזרוע השיקומית האמתית של מדינת ישראל בשיקום נכי צה"ל.
בשנים האחרונות על רקע התבגרותם של נכים רבים, התיישנות המבנים והתייקרות אחזקתם, קיימת עלייה תלולה בהוצאות הדרושות לשיקומם של נכי צה"ל ובה בעת ישנה ירידה דרמטית בהיקף התרומות (ועוד יותר בתקופת הקורונה). לפיכך, נדרשת מדינת ישראל למלא את תפקידה וחובה באופן ראוי ולשאת במירב העלויות הכרוכות בשיקומם הראוי של נכי צה"ל, תוך השוואת מעמדם של בתי הלוחם למעמדם של מוסדות דומים ובכללם יד ושם, מוזיאונים, מוסדות חינוך שאינם בבעלות המדינה, ישיבות הסדר שונות, ועוד.
לחוק המוצע אין השפעה על תקנים והיבט מנהלי במשרדי הממשלה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באלול התש"ף – 24.8.20
הגדרות 1. בחוק זה –
"ארגון נכי צה"ל", "הארגון" – ארגון שהוכרז על ידי שר הביטחון כארגון יציג של נכי צה"ל;
"בתי הלוחם של הארגון" – מרכזי שיקום, ספורט, תרבות וחברה ייעודיים לנכי צה"ל, המצויים בבעלות הארגון, ומסייעים להליך השיקום של נכי צה"ל ובני משפחותיהם, לרבות באמצעות טיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה בבריכות ומכוני כושר ייחודיים ומתקדמים;
"התקציב הממוצע" – התקציב הממוצע של ארגון נכי צה"ל בהתאם לדוחות הכספיים שלו בשנים 2014 עד 2019;
"השר" – שר הביטחון.
תמיכה במימון פעילות הארגון 2. (א) תמיכת אוצר המדינה בפעילות הארגון, ובכלל זה בפעילות ובאחזקה של בתי הלוחם, מחוזות הארגון ומטה הארגון תהיה בשיעור שלא יפחת משבעים אחוז מהתקציב הממוצע.
(ב) תמיכת אוצר המדינה תהיה על פי תקציב שנתי שיוקצה לכך בתכנית נפרדת בסעיף תקציב משרד הביטחון בחוק התקציב השנתי; לעניין זה, "תכנית" ו"סעיף תקציב" – כהגדרתם בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.
(ג) תמיכת אוצר המדינה תועבר לארגון בתחילת כל שנת כספים, בכפוף לחובת הדיווח כאמור בסעיף 7.
(ד) שאר התקציב ממנו תמומן פעילות הארגון יורכב, בין היתר, מדמי החבר של חברי הארגון, תמיכת מוסדות וקרנות, ארגונים לאומיים וציבוריים, עיזבונות, ותרומות של אנשים פרטיים.
הצמדה למדד 3. סכום התקציב הממוצע יתעדכן אחת לחמש שנים ב-1 בינואר של כל שנה חמישית (להלן – יום העדכון) לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ויעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; השר יפרסם ברשומות הודעה על הסכום המעודכן.
פטור ממסים 4. (א) דין הארגון כדין המדינה לעניין תשלום מסים.
(ב) על אף האמור בכל דין, כל עסקה של הארגון וכל נכסיו פטורים מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או לרשויות המקומיות.
תרומות ייעודיות לנכי צה"ל 5. המדינה או גוף הקשור בהסכם עם המדינה ומוסדותיה המגייס תרומות לטובת נכי צה"ל , יעביר חלק מהתרומות, כפי שיקבע השר, לארגון נכי צה"ל.
ביצוע ותקנות 6. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
חובת דיווח 7. הארגון יכין דין וחשבון שנתי על פעולות הארגון בנוגע לשימוש שנעשה בכספי התמיכה לרבות עלויות האחזקה של בתי הלוחם, ויגישו לשר, אחת לשנה בתחילת כל שנת כספים לגבי השנה שקדמה לה.