הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2140667
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת יעקב אשר
משה גפני
יצחק פינדרוס
אליהו ברוכי
______________________________________________
פ/1982/23
הצעת חוק המיזם הלאומי לביטחון תזונתי, התש"ף–2020
דברי הסבר
על פי דו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2019 אחד מכל חמישה ילדים בישראל סובל מחוסר ביטחון תזונתי, ובאוכלוסיות של מקבלי הבטחת הכנסה ומשפחות עם ילדים המצב חמור אף יותר ועלה על חמישים אחוזים.
המיזם הלאומי לביטחון תזונתי יצא לדרך לפני מספר שנים כדי להתמודד עם היעדר ביטחון תזונתי בקרב עשרות אלפי מבוגרים וילדים בישראל החיים בעוני. המיזם מוגדר כיום כפיילוט המשותף למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לקט ישראל ואשל ירושלים. במסגרת המיזם, קיבלו כ-11 אלף משפחות בלבד (ב-48 רשויות מקומיות) סיוע בסך 500 שקלים חדשים מדי חודש כדי לרכוש מוצרי מזון, לרבות פירות וירקות, באמצעות תווי קניה וחלוקה ישירה, מתוכם 250 שקלים חדשים בתמיכה כספית ו-250 שקלים חדשים במוצרים יבשים וסל עשיר ומגוון של פירות וירקות. עלות המיזם במתכונתו המצומצמת הינה 60 מיליון שקלים חדשים. מאחר ומדובר במיזם משותף, על פי הצעת החוק, מימון המיזם יחולק בין משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (35% לפחות), המוסד לביטוח לאומי (עד 30%), הרשויות המקומיות המשתתפות במיזם (10% לפחות) והגופים המפעילים את המיזם (25% לפחות).
תוצאות המחקר המלווה של המיזם הראו כי אמנם הסכום נמוך מכדי לתת סיוע מספק אבל הוא מפחית באופן מובהק את חוסר הביטחון התזונתי של המשפחה ואף מסייע להישרדות היומיומית של משפחות החיות בעוני. המחקר בוצע במשך שמונה חודשים והוא מבוסס על תוצאות שהתקבלו משאלונים שחולקו למדגם מקרי של 968 משתתפים לפני הכניסה למיזם וחצי שנה אחריו.
למיזם נלווים שירותים נוספים לאוכלוסיית המשתתפים בו כגון סיוע במיצוי זכויות והשתתפות ב"ימי שיא" שבמסגרתם מתקיימות סדנאות בנושאי תזונה וכלכלת משק הבית.
האוכלוסייה המשתתפת במיזם הינה אוכלוסייה במצוקה כלכלית קשה, הממוקמת מבחינת הכנסתה בחציון התחתון של אוכלוסיית המשפחות העניות בישראל לפי נתוני העוני הרשמיים. ההכנסה לנפש במשפחות המשתתפות במיזם גבוהה אך במעט מההוצאה הממוצעת למזון לנפש ביישובים המדורגים נמוך באשכול הכלכלי חברתי (2-1 מתוך 10), כלומר התמיכה הניתנת במסגרת המיזם מגשרת על חלק קטן יחסית מהפער שבין רמת החיים של המשתתפים במיזם לבין רמת החיים באוכלוסייה, יצוין כי למרות נזקקותה של האוכלוסייה והסתמכות רבים ממנה על קצבאות קיום, כמחצית מהמשפחות הן משפחות עובדות.
הממצאים מראים כי למרות רמת הסיוע הנמוכה יחסית, רמת הביטחון התזונתי השתפרה באופן מובהק סטטיסטית וגם ממדי העוני ירדו )במידה פחותה יותר) בקרב האוכלוסייה שהשתתפה במיזם. עם זאת, נוכח נקודת ההתחלה הנמוכה מאוד של המשפחות, משפחות רבות נותרו במצב של אי ביטחון תזונתי וסביר ששיפור עמוק ונרחב יותר יושג באמצעות העלאת סכומי הסיוע. ממצא בולט נוסף מהמחקר הוא כי שביעות הרצון הכללית מהחיים עלתה באופן ניכר עקב ההשתתפות במיזם, ויש להניח שהסיבה לכך אינה מסתכמת בסיוע החומרי שהוגש למשתתפים במיזם )גם שיפור זה נמצא מובהק סטטיסטית). הממצאים מראים כי המשיבים מרוצים מאוד מהיחס שהם מקבלים מצוות המיזם. המשתתפים מרוצים ברמה בינונית פלוס (60%-70%) מממדים שונים )כמות, איכות ומגוון( של הסיוע במוצרים טריים ויבשים ומעדיפים ברובם (75%) סיוע בכסף ולא במוצרים. כמו כן, השירותים הנלווים למיזם, בעיקר הסדנה, השיגו שביעות רצון גבוהה ויש מקום להרחיבם ליותר משליש מהנשאלים שדיווחו על קיומם, גם הפעילות למיצוי זכויות ניתנה לקבוצה קטנה.
מבחינת הפן האיכותי של הביטחון התזונתי וצריכת המזונות השונים, ככלל הממצאים מראים על תדירות צריכה יחסית נמוכה של מזונות "מזיקים" )כגון חטיפים וממתקים ושתיה ממותקת) כלומר מדובר באוכלוסייה מודעת העושה מאמצים לצרוך מזון בצורה נבונה על אף המגבלות הכלכליות הקשות.
על המיזם תפקח, מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועדה מיוחדת אשר חבריה כוללים בין היתר, נציג מהמועצה הלאומית לביטחון תזונתי ונציג ממשרד הבריאות.
הצעת החוק נכתבה בסיוע "נקודת מפנה" – המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באלול התש"ף – 24.8.20
הגדרות 1. בחוק זה – בחוק זה –
"המיזם הלאומי לביטחון תזונתי", "המיזם" – תכנית סיוע ברכישת מזון למשפחות מעוטות הכנסה; "המיזם הלאומי לביטחון תזונתי", "המיזם" – תכנית סיוע ברכישת מזון למשפחות מעוטות הכנסה;
"מפעיל" – מוסד הפועל ללא כוונת רווח, שנבחר על ידי המשרד באמצעות מכרז, בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בחלוקת מזון, נותן שירותים לשלושים מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות לכל הפחות, ובעל מחזור כספי, למעט תרומות בשווה כסף, שלא יפחת משלושים מיליון שקלים חדשים בשנה; "מפעיל" – מוסד הפועל ללא כוונת רווח, שנבחר על ידי המשרד באמצעות מכרז, בעל ניסיון של חמש שנים לפחות בחלוקת מזון, נותן שירותים לשלושים מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות לכל הפחות, ובעל מחזור כספי, למעט תרומות בשווה כסף, שלא יפחת משלושים מיליון שקלים חדשים בשנה;
"המשרד" – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים; "המשרד" – משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים;
"השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. "השר" – שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.
מטרה
2. מטרתו של חוק זה לדאוג לביטחון התזונתי של תושבי ישראל ובמיוחד לאלו שאין באפשרותם לממן לעצמם, על בסיס של קבע, רכישה וצריכה של מזון טרי ובריא, ולשם כך להפעיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי. מטרתו של חוק זה לדאוג לביטחון התזונתי של תושבי ישראל ובמיוחד לאלו שאין באפשרותם לממן לעצמם, על בסיס של קבע, רכישה וצריכה של מזון טרי ובריא, ולשם כך להפעיל את המיזם הלאומי לביטחון תזונתי.
זכאות לסיוע מהמיזם 3. (א) במיזם יכללו רשויות מקומיות המשויכות לאשכול חברתי-כלכלי 6-1 בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהן מספר התושבים הוא 8,000 לפחות; השר יקבע תנאי סף לקבלת סיוע לפי חוק זה, כך שסך הזכאים במיזם לא יפחת מ-20,000 משפחות. (א) במיזם יכללו רשויות מקומיות המשויכות לאשכול חברתי-כלכלי 6-1 בהתאם לפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהן מספר התושבים הוא 8,000 לפחות; השר יקבע תנאי סף לקבלת סיוע לפי חוק זה, כך שסך הזכאים במיזם לא יפחת מ-20,000 משפחות.
(ב) בקשה לקבלת סיוע מהמיזם תוגש למחלקה לשירותים חברתיים שבמקום מגוריו של המבקש. (ב) בקשה לקבלת סיוע מהמיזם תוגש למחלקה לשירותים חברתיים שבמקום מגוריו של המבקש.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית רשאי במקרים חריגים ולפי בקשות שיוגשו אליו, לאשר למשפחות שאינן עומדות בתנאי הסף שקבע השר, לקבל סיוע מהמיזם ובלבד שסך האישורים כאמור שיינתנו לא יעלה על עשרה אחוזים ממספר המשפחות הזכאיות באותו ישוב; אישור כאמור של מנהל המחלקה לשירותים חברתיים יהיה תקף לשנה והוא רשאי להאריכו אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית רשאי במקרים חריגים ולפי בקשות שיוגשו אליו, לאשר למשפחות שאינן עומדות בתנאי הסף שקבע השר, לקבל סיוע מהמיזם ובלבד שסך האישורים כאמור שיינתנו לא יעלה על עשרה אחוזים ממספר המשפחות הזכאיות באותו ישוב; אישור כאמור של מנהל המחלקה לשירותים חברתיים יהיה תקף לשנה והוא רשאי להאריכו אם התקיימו נסיבות המצדיקות זאת.
מימוש הזכאות לביטחון תזונתי 4. (א) משפחות הזכאיות להשתתף במיזם לביטחון תזונתי יהיו זכאיות לסיוע כמפורט להלן: (א) משפחות הזכאיות להשתתף במיזם לביטחון תזונתי יהיו זכאיות לסיוע כמפורט להלן:
(1) כרטיס מזון;
(2) סל פירות וירקות טריים;
(3) סדנאות לניהול כלכלי נכון של משק הבית וסדנאות על תזונה בריאה, בהתאם לתנאים שתחליט עליהם ועדת המיזם.
זכאות לכרטיס מזון 5. (א) כרטיס מזון הוא כרטיס מגנטי נטען המאפשר רכישת מזון בחנויות וברשתות שיווק מסוימות כפי שתחליט ועדת המיזם ותפרסמן בדרך שתקבע. (א) כרטיס מזון הוא כרטיס מגנטי נטען המאפשר רכישת מזון בחנויות וברשתות שיווק מסוימות כפי שתחליט ועדת המיזם ותפרסמן בדרך שתקבע.
(ב) הסכום שיעמוד לרשות כל משפחה זכאית מדי חודש לרכישת מוצרי מזון ובכלל זה, מוצרי חלב, מוצרי בשר, עוף ודגים, הוא 350 שקלים חדשים. (ב) הסכום שיעמוד לרשות כל משפחה זכאית מדי חודש לרכישת מוצרי מזון ובכלל זה, מוצרי חלב, מוצרי בשר, עוף ודגים, הוא 350 שקלים חדשים.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משפחה שבה אחד מבני המשפחה סובל ממחלת הדגנת תהיה זכאית לכרטיס מזון בסכום של 420 שקלים חדשים; בבקשה לקבלת סיוע לפי חוק זה יצוין דבר היותו של בן המשפחה חולה דגנת ויצורף לה אישור רפואי. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), משפחה שבה אחד מבני המשפחה סובל ממחלת הדגנת תהיה זכאית לכרטיס מזון בסכום של 420 שקלים חדשים; בבקשה לקבלת סיוע לפי חוק זה יצוין דבר היותו של בן המשפחה חולה דגנת ויצורף לה אישור רפואי.
(ד) לא ניתן לרכוש באמצעות הכרטיס אלכוהול ומוצרי טבק; ועדת המיזם תפרסם בדרך שתקבע רשימה של מוצרים שאינם ניתנים לרכישה באמצעות הכרטיס. (ד) לא ניתן לרכוש באמצעות הכרטיס אלכוהול ומוצרי טבק; ועדת המיזם תפרסם בדרך שתקבע רשימה של מוצרים שאינם ניתנים לרכישה באמצעות הכרטיס.
(ה) חלוקת הכרטיס או טעינתו תהיה על בסיס חודשי והיא תבוצע באמצעות הגוף המפעיל שנציג מטעמו יימצא ויפעל דרך קבע במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הרווחה או השירותים החברתיים. (ה) חלוקת הכרטיס או טעינתו תהיה על בסיס חודשי והיא תבוצע באמצעות הגוף המפעיל שנציג מטעמו יימצא ויפעל דרך קבע במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית הרווחה או השירותים החברתיים.
סל פירות וירקות טריים 6. (א) משפחה שזכאית להשתתף במיזם תקבל אחת לחודש סל פירות וירקות טריים בשווי 150 שקלים חדשים. (א) משפחה שזכאית להשתתף במיזם תקבל אחת לחודש סל פירות וירקות טריים בשווי 150 שקלים חדשים.
(ב) חלוקת הסל תבוצע באמצעות הגוף המפעיל שנציג מטעמו יימצא ויפעל דרך קבע במחלקה לשירותים החברתיים. (ב) חלוקת הסל תבוצע באמצעות הגוף המפעיל שנציג מטעמו יימצא ויפעל דרך קבע במחלקה לשירותים החברתיים.
(ג) רשימת הפירות והירקות תיקבע על ידי ועדת המיזם. (ג) רשימת הפירות והירקות תיקבע על ידי ועדת המיזם.
ועדת המיזם 7. (א) ועדת המיזם (להלן – הוועדה) תהיה הגוף המפקח על ביצוע המיזם. (א) ועדת המיזם (להלן – הוועדה) תהיה הגוף המפקח על ביצוע המיזם.
(ב) השר ימנה את יושב ראש הוועדה מבין מנהלי המחלקות או מנהלי האגפים במשרד. (ב) השר ימנה את יושב ראש הוועדה מבין מנהלי המחלקות או מנהלי האגפים במשרד.
(ג) בוועדה יכהנו שמונה חברים לפחות אשר ימונו על ידי השר; בעת ההצבעות יהיה ליושב ראש קול כפול. (ג) בוועדה יכהנו שמונה חברים לפחות אשר ימונו על ידי השר; בעת ההצבעות יהיה ליושב ראש קול כפול.
(ד) הרכב הוועדה יהיה כמפורט להלן: (ד) הרכב הוועדה יהיה כמפורט להלן:
(1) יושב ראש;
(2) נציג משרד הבריאות מבין עובדי המשרד;
(3) נציג המשרד, מבין עובדי המשרד;
(4) נציג מרכז השלטון המקומי;
(5) נציג המועצה הלאומית לביטחון תזונתי;
(6) נציג המוסד לביטוח לאומי;
(7) שני נציגי ציבור.
מימון 8. השר יקבע את אופן מימון המיזם ואת דרכי ההתחשבנות ובלבד שהמשרד יישא בעלות של 35 אחוזים לפחות, המוסד לביטוח לאומי – 30 אחוזים לפחות, הרשויות המקומיות – 10 אחוזים לפחות, והיתר – הגוף המפעיל. השר יקבע את אופן מימון המיזם ואת דרכי ההתחשבנות ובלבד שהמשרד יישא בעלות של 35 אחוזים לפחות, המוסד לביטוח לאומי – 30 אחוזים לפחות, הרשויות המקומיות – 10 אחוזים לפחות, והיתר – הגוף המפעיל.
ביצוע ותקנות
9. השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.