הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2143948
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת יעקב טסלר
______________________________________________
פ/1973/23
הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – היעדרות הורה מחמת הגבלת לימודים מכוח פקודת בריאות העם), התש"ף–2020
דברי הסבר
סעיף 20 בפקודת בריאות העם קובע כי אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, רשאי המנהל הכללי של משרד הבריאות להכריז כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך כל עניינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה. בהתאם לסמכות זו וכדי למנוע את התפשטות נגיף הקורונה חתם מנכ"ל משרד הבריאות על צווים לאיסור או הגבלת הפעלת מוסדות חינוך. איסור או הגבלת הלימודים נועדו לשמור על ביטחונם של הילדים, אולם הם מהווים מכשול עבור ההורים שנאלצים, לעיתים בהתראה קצרה מאוד, למצוא עבור הילדים מסגרת חלופית. הקושי אף גדל כאשר מדובר בילדים בגילאי גנים, מעונות יום או בתי ספר יסודיים, מכיוון שהילדים אינם יכולים להישאר בבית לבדם בפרט בשעת חירום, ולכן הורים רבים נאלצים להפסיד ימי עבודה כדי לשהות עם ילדיהם. משכך מוצע לקבוע כי מעסיק לא יפטר עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הגבלות שנקבעו בצו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, ובלבד שמתקיים אחד מהתנאים המפורטים בסעיף 2א(א).
בנוסף, מוצע לקבוע כי הימים שבהם הורה נעדר מעבודה בשל ביטול הלימודים בשל איום אפידמי, לא יבואו במניין ימי החופשה. המעסיק ישלם לעובד שכר רגיל עבור ימים אלו והוא יהיה זכאי לקבל תגמול עבור תשלום זה, מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' באלול התש"ף – 24.8.20
הוספת סעיף 2א 1. בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא: בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006, אחרי סעיף 2 יבוא:
"היעדרות הורה מחמת הגבלת לימודים מכוח פקודת בריאות העם "היעדרות הורה מחמת הגבלת לימודים מכוח פקודת בריאות העם "היעדרות הורה מחמת הגבלת לימודים מכוח פקודת בריאות העם 2א. (א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הגבלות שנקבעו בצו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה: (א) לא יפטר מעסיק עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה הילד מחמת הגבלות שנקבעו בצו לפי סעיף 20 לפקודת בריאות העם, 1940, ובלבד שבתקופת היעדרותו של העובד התקיים אחד מאלה:
(1) הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד;
(2) בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי – נבצר ממנו להשגיח על הילד.
(ב) עובד שנעדר מעבודתו, או לא ביצע את עבודתו לצורך השגחה על ילדו, כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר רגיל בעד תקופת ההיעדרות או אי ביצוע העבודה כאמור. (ב) עובד שנעדר מעבודתו, או לא ביצע את עבודתו לצורך השגחה על ילדו, כאמור בסעיף קטן (א), ישלם לו מעסיקו במועד לתשלום שכר העבודה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, שכר רגיל בעד תקופת ההיעדרות או אי ביצוע העבודה כאמור.
(ג) מעסיק ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף קטן (ב), יהיה זכאי לתגמול מאוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בשיעור השכר ששילם כאמור ואוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן זה. (ג) מעסיק ששילם לעובדו שכר בתקופת היעדרותו מעבודה או אי ביצוע עבודה לפי סעיף קטן (ב), יהיה זכאי לתגמול מאוצר המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, בשיעור השכר ששילם כאמור ואוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא לצורך ביצוע הוראות סעיף קטן זה.
(ד) לעניין סעיף זה, "מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–2000 וכן כל מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות.". (ד) לעניין סעיף זה, "מוסד חינוך" – מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט–1949, מעון יום לפעוטות כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע"ט–2018, מעון יום שיקומי כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס–2000 וכן כל מקום המשמש או נועד לשמש מקום שהייה יומי לחינוך ולטיפול בפעוטות.".
תיקון חוק חופשה שנתית 2. בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא: בחוק חופשה שנתית, התשי"א–1951, בסעיף 5(א), בסופו יבוא:
"(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. "(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. "(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. "(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. "(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006. "(8) יום שבו נעדר עובד מעבודתו מחמת הגבלת לימודים לפי סעיף 2א לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006.