חומר רקע
4 במרץ ,
2025
לכבוד
ד' אדר ,תשפ"ה
חברי ועדת הכנסת
הכנסת
נכבד
י ,נו ,שלום רב
הנדון :
התנגדות ל
הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם
וחובותיהם(
תיקון-
אישור הכנסת לפתיחה
בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה-
2024
בשם לובי99
(חל"צ), אנו מתכבד
ות
לפנות אליכם בבקשה להוריד
משולחן הדיונים את ה צעת חוק חסינות
חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון– אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה -
2024
)פ/
5037/25
,)
)"שהוגשה על ידי ח"כ טלי גוטליב (להלן: "הצעת החוק.
לובי99
הוקם במטרה ל ייצג את האינטרס של99%
מהציבור–
האזרחים שאין להם לוביסטים פרטיים
במסדרונות השלטון
שיקדמו את האינטרסים שלהם, לרוב בסוגיות הנוגעות לפערי כוחות בין בעלי ההון
.והתאגידים הגדולים, לבין הציבור הרחב והמבוזר,והנה הצעת חוק
זו, דורשת מאיתנו להתייצב לטובת
ה-
99%, כנגד דריסתם בידי אינטרסים של נבחרי הציבור שלהם עצמם. הצעת החוק
מבקשת לערער באופן
מהותי את האיזון הקיים בין הצורך בהגנה על חברי הכנסת
,ועל עבודתם
לבין שמירה על האינטרס
הציבורי הרחב .ועקרונות היסוד של הדמוקרטיה ושלטון החוק
אישורה של ההצעה יוביל ליצירת
חסינות כמעט גורפת לנבחרי הציבור , אשר יוכלו להימנע מהליכים
פליליים ואזרחיים באופן חסר תקדים ותוך דריסת האזרחים שאינם נמנים על קבוצה מורמת-מעם זו , תוך
החלשה משמעותית של סמכויות רשויות האכיפה ושיבוש י
חסי הכוחות בין הרשויות .
כרסום זה בערכי
שלטון החוק ו
האחריותיות,, יפגע באופן משמעותי בציבור יערער את אמו
נו ב
נבחרי הציבור, ב מערכת
הדמוקרטית ובמוסדות השלטון
, וייצר תמריץ להפרת החוק.
הנוסח החדש שהופץ ביום26.02.2025
בידי מגישת הצעת החוק ,כולל תיקונים קוסמטיים בלבד ו אין בו
כדי לרכך את החששות הכבדים מפגיעה בטוהר המידות
של ה
דרג הנבחר ו
מ
פגיעה קשה ב זכויות הציבור
אל מול נבחריו:. והכל כמפורט
1.
הצעת החוק העדכנית
מבקשת לקבוע כי לא ניתן יהיה לפתוח בחקירה פלילית או לנהל תביעה אזרחית
נגד חבר כנסת או חבר כנסת לשעבר
בגין עבירות שביצע בתקופת כהונתו, אלא אם כן תתקבל החלטה
ברוב של75
חברי
כנסת לפיה
המעשה
לא
נעשה במילוי תפקידו או למען
מילוי תפקידו כחבר כנסת .
,הצעת החוק מחריגה מספר עבירות חמורות כגון שוחד, מרמה, הפרת אמונים, עבירות אלימות חמורות
עבירות מין
,ופגיעות בקטינים
אך בפועל מעניקה חסינות כמעט מוחלטת לכל עבירה אחרת , כולל
עבירות פליליות חמורות שאינן כלולות במניין החריגים .
2.
,כיום, חקירה פלילית נגד חבר כנסת כפופה לאישור היועץ המשפטי לממשלה
בהתאם ל
נסיבות המקרה ,
ה
ראיות ועקרונות שלטון החוק .
הצעת החוק יוצרת מנגנון חריג ובלתי מתקבל על הדעת, שלפיו הכנסת
עצמה–
גוף פוליטי–
תקבע האם ניתן יהיה לפתוח בחקירה פלילית או לאפשר תביעה אזרחית נגד
.חבריה
בכך, הצעת החוק מרוקנת מתוכן את יכולת רשויות האכיפה לפעול נגד נבחרי ציבור החשודים
בביצוע עבירות פליליות .
3.
כמו כן, ההצעה
מחילה הסדר זה גם על תביעות אזרחיות
בעניינים שונים, כגון תביעות דיבה, פגיעה
בפרטיות והסגת גבול. כך,, לדוגמה
אם ירצה שכן של חבר כנסת להגיש נגדו תביעה על הסגת גבול לשטחו
הפרטי, למשל, במסגרת סכסוך שכנים סטנדרטי, ייאלץ לעבור משוכה כמעט בלתי -
עבירה של קבלת
"אישור" מ-
75
.חבריו לבית הנבחרים
4.
הצעת החוק, אף בנוסחה המעודכן, על אף השינויים שנעשו במטרה לצמצם את העבירות החוסות
תחת החסינות ואת דרישת הרוב הפרלמנטרי לפתיחת חקירה, אינה מתקנת את הליקויים המהותיים
.הגלומים בה בפרט:
א.
הנוסח
יוצר פגיעה חמורה בשלטון החוק –
,הצעת החוק מעניקה חסינות מרחיקת לכת לחברי הכנסת
אשר תאפשר להם לפעול ללא חשש מהשלכות משפטיות , גם אם ביצעו עבירות פליליות שאינן קשורות
.לתפקידם הפרלמנטרי
,כך, למשל חקירות נגד חברי כנסת עשויות לעסוק בעבירות חמורות, לרבות
עבירות
,הונאה, עבירות מס ,הלבנת הון גרימת נזק, הפצת מידע כוזב ועב
י
רות פליליות נוספות .
מקרים
כמו חקירותיהם של חברי כנסת לשעבר, כדוגמת,חנין זועבי1
אברהם
הירשזון ,
2
פאינה קירשנבאום3 –
עת היו ח"כ ואשר הובילו להליכים פליליים משמעותיים–
היו עלולים להיחסם לו הצעת החוק היתה
.בתוקף לא זו אף זו ,ההצעה לא חלה רק על הגשת כתב אישום אלא על עצם ה ,פתיחה בחקירה פלילית
,ובכך אף מסכלת ביצוע הליכי חקירה סמויה
הנדרשים לעיתים
.על מנת להגיע לחקר האמת
ב.
הנוסח
יוצר ניגודי עניינים ומנוגד לעקרון הפרדת הרשויות – בשנת
2005
, הכנסת ביטלה את החסינות
האוטומטית מפני העמדה לדין מתוך הכרה בצורך למנוע ניצול לרעה של המעמד הציבורי להתחמקות
מאחריות פלילית , ובכך הפכה את החסינות לסייג ולא
לכלל גורף .
הצעת החוק הנוכחית לא רק מחזירה
את החסינות האוטומטית אלא אף מחמירה אותה, בכך שהיא מעניקה חסינות גם מפני חקירה פלילית ,
צעד החורג מכל תקדים קיים ומעמיד את נבחרי הציבור מעל לחוק. הענקת
הכוח לחברי הכנסת
להחליט האם ניתן לחקור או לתבוע
את עמיתיהם,
יוצרת ניגוד עניינים חמור ומערבת שיקולים
,פוליטיים בהליכי אכיפת החוק
באופן שעלול לשבש חקירות ולמנוע את גילוי
ה
אמת , בהינף של לחיצת
.יד הענקת סמכות ל חברי ה
כנסת לפסול חקירות פליליות או תביעות אזרחיות, הופכת אות ם
לגוף
אכיפתי
, מה ש
עומד באופן מוחל
ט
בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות ומעביר את סמכויות האכיפה
.למגרש הפוליטי
ג.
הנוסח מרחיב את
פערי הכוח בין נבחרי ציבור לאזרחים ופוגע בעיקרון השוויון –
הצעת
החוק יוצר
ת
למעשה שתי מערכות משפט נפרדות– אחת ל"אזרח
"הפשוט
, הכפו
ף
לחוק
ללא סייג , ואחת לחברי
הכנסת
, שיוכלו למנוע חקירה נגדם
,ולחמוק מתביעות אזרחיות
.באמצעות מנגנון הצבעה פרלמנטרי
בעוד ש
הציבור הרחב אינו זוכה להגנות דומות ונדרש לעמוד לדין על כל עבירה ללא חסמים מיוחדים ,
וכן עומד בפני סיכון לאכיפה פרטית-
אזרחית מקום בו הוא חורג מן הדין, חברי הכנסת יזכו למעמד
מיוחד שימנע מהם להישפט על עבירות רבות .
משמעות הדבר היא יצירת קבוצה פריבילגית של נבחרי
ציבור הנהנים ממעמד חוקי ,ייחודי ומגן.
ד.
הנוסח יוצר
כר נוח לשחיתות שלטונית –
הצעת החוק מחזקת את הקשרים בין ההון לשלטון וסוללת
את הדרך להתנהלות בלתי שקופה, שבה נבחרי ציבור יוכלו לפעול ללא חשש מביקורת משפטית או
1
הורשעה בשנת2021
ב
עבירות של זיוף
.וקבלת דבר במרמה
)ת"פ (נצרת21
-
08
-
10031
-
מדינת ישראל נ' מוראד חדאד ואח'
2
הורשע בשנת2009
בהלבנת הון ו
בגניבת כשני מיליון שקלים מהסתדרות העובדים הלאומית.
ע"פ09
-
7641
אברהם
הירשזון נ '
מדינת ישראל .
3
הורשעה בשנת2021
ב
שוחד, מרמה והפרת אמונים., הלבנת הון ועברות מס
ע"פ5405/21
רמי כהן נ' מדינת ישראל.
,ציבורית, תוך ניצול כוחם הפוליטי לטובת אינטרסים פרטיים וציבוריים כאחד. בכך היא מאפשרת
לקשרים בעייתיים בין בעלי הון לגורמי שלטון להעמיק, מונעת חשיפה של מעשי שחיתות ומצמצמת
את יכולתן של רשויות האכיפה למצות את הדין עם נבחרי ציבור החשודים בעבירות פליליות חמורות.
ה.
הנוסח יוצר פגיעה חמורה בא
מון הציבור במערכת כולה –
המנגנון המוצע עתיד לפגוע באינטרס הציבורי
וב אמון הציבור במערכת,השלטונית
בשל החשש כי שיקולים פוליטיים ישפיעו על .חקר האמת ההגבלות
המוצעות על יזום הליכי חקירה, לרבות חקירות סמויות, מעוררות חשש משמעותי למניעת חשיפת
מידע חיוני לציבו ר ופגיעה
בעקרון השקיפות השלטונית
, שהינו נדבך מרכזי בשמירה על ממשל תקין .
לא מן הנמנע, כי הדבר י ערער את אמון הציבור ביכולת לקיים פיקוח אפקטיבי על .נבחריו
ו.
הנוסח מותיר את האזרחים חסרי הגנה –
האזרחים יוותרו חסרי הגנה משפטית במקרים רבים בהם
,הפגיעה תיעשה על ידי חבר כנסת
ותיפגם זכות
ו
הבסיסית של כל אדם לגישה לערכאות
משפטיות ,
שהי
נה
זכות יסוד בשיטת
המשפט הישראלי .כך
,למשל, אם חבר כנסת יפגע באזרח בתאונת דרכים
יתעלל בעובד, יתכחש לחוב כספי או ישמיץ אזרח– לא ניתן יהיה להעמידו לדין
,או אפילו לחקור אותו
ללא רוב פרלמנטרי חריג ביותר, ואותם אזרחים מן השורה יאלצו
להתמודד עם חסמים משפטיים
כמעט בלתי עבירים בניסיון לקבל צדק.
ז.
הנוסח יוצר חסינות גורפת במסווה של תיקון חוקי –
הדרישה לרוב מיוחס של75
חברי כנסת לשם
פתיחת חקירה א,ו ניהול תביעה אזרחית
יוצרת
חסינות מוחלטת הלכה למעשה.
המציאות הפוליטית
מלמדת כי קואליציה ואופוזיציה אינן מגיעות להסכמות רחבות בסוגיות מהותיות, בוודאי שלא
.בעניינים הנוגעים לאחריות פלילית של חברי כנסת גם אם יעלה חשד כבד נגד חבר כנסת, ההסתברות
שייחקר תלויה בשיקולים פוליטיים ולא משפטיים, מה שיוצר כר פורה לאי-שקיפות ואי-
.צדק י תרה
,מכך
הדרישה לרוב מיוחס
כה גבוה, נצפתה פעמים בודדות בהיסטוריה של מדינת ישראל והיא
נועדה
להבטיח שהחלטות בעלות חשיבות עליונה יתקבלו בהסכמה רחבה, המשקפת קונצנזוס לאומי רחב ככל
האפשר .
4
נתון זה ממחיש את חוסר היתכנותו של התנאי המוצע ואת השלכותיו בפועל–
הענקת
.חסינות מוחלטת לנבחרי ציבור מפני הליכי חקירה ומשפט
לסיכום ,
,גם נוסח החוק המחודש
ו אינ
מרכך את הבעיות והפגמים המהותיים העומדים בבסיס הצעת
,החוק
וזו עודנה מהווה הצעה המעמידה
בסכנה
חמורה את שלטון החוק, יושרת המערכת הפוליטית
ו
מייצרת
מערכת משפט כפולה–
.אחת לציבור הרחב, ואחת לנבחרי הציבור המורמים מעם
,לאור האמור לעיל .אנו קוראים לוועדת הכנסת ולחברי הכנסת כולם לדחות על הסף את הצעת החוק ,זאת
מתוך הכרה
כי
יש להבטיח כי ההגנה הניתנת לנבחרי הציבור לא תהפוך לכלי המוביל לביטול מוחלט של
סמכויות האכיפה, באופן המסכל את שלטון החוק ומערער את אמון הציבור במערכת המשפט ובמערכת
הפוליטית כאחד.
,בברכה
יעל שכטר-
סיטמן
עו"ד לינור דויטש
לוביסטית ציבורית
מנכ"ל ית
4 כגון שינויים בחוק היסוד או הסכמים מדיניים י וב.טחוניים