הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2142017 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת ינון אזולאי משה גפני מכלוף מיקי זוהר משה ארבל מיקי לוי ______________________________________________ פ/2049/23 הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – שיתוף פעולה עסקי בין-לאומי ורכש גומלין בין-לאומי), התש"ף–2020 דברי הסבר מכוח חוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק), הותקנו תקנות המחייבות כי במכרזים לרכישת טובין או לביצוע עבודה, שפורסמו על ידי המדינה או גוף מהגופים הנוספים המנויים בסעיף 2(א) לחוק, וששווי ההתקשרות בהם עולה על סכום בשקלים חדשים השווה ל-5 מיליון דולר ארה"ב (ולעניין התקשרות המשך הנעשית בתוך תקופה של חמש שנים מיום ההתקשרות המקורית – שווי התקשרות ההמשך עולה על סכום בשקלים חדשים השווה ל-500,000 דולר ארה"ב), תחול על ספק זר חובות לשיתוף פעולה או רכש גומלין עם התעשייה הישראלית המקומית, בהתאם לשיעורים ולתנאים הקבועים בתקנות (להלן – חובת רכש הגומלין). חובת רכש הגומלין נועדה להבטיח קידום של התעשייה הישראלית המקומית, גם במצבים שבהם זוכה ספק זר במכרז שפרסמו המדינה או גוף ציבורי אחר, לעניין התקשרויות ששוויין הוא משמעותי. אולם, התקנות האמורות לא מגשימות באופן מיטבי את התכלית שלשמה הותקנו. זאת בין היתר בשל שני היבטים: הראשון, בהתאם לעמדה הרווחת של המדינה והפסיקה – החוק והתקנות שהותקנו לפיו, אינם חלים בהכרח לעניין הליכים תחרותיים להענקת רישיונות או זיכיונות לפי כל דין (כדוגמת מכרזים להקמת מתקני התפלה, מתקנים ליישור חשמל ועוד); והשני, האופן שבו מיושמים עקרונות חובת רכש הגומלין במסגרת מכרזים לפי החוק שמתנהלים במתכונת של PPP (PUBLIC PRIVATE PARTNERSHIP). בשנים האחרונות הולך וגובר השימוש שהמדינה עושה בהסכמי PPP לצורך ביצוע פרוייקטים או מתן שירותים בהיקף נרחב. הסכמי PPP הם הסכמים ארוכי טווח שבמסגרתם המגזר הציבורי למעשה מעביר למגזר הפרטי את האחריות לספק את התשתית, המוצר או השירות הציבורי, לרבות פעולות הקמה, מימון, תפעול ותחזוקה, תוך ניצול היתרונות של המגזר הפרטי, כאשר בתמורה מקבל המגזר הפרטי תשלומים לפי אמות מידה מוגדרות מראש, שמקורם, ככלל, בציבור המשתמשים במוצר או בשירות, או במגזר הציבורי, או בשילוב של השניים. ככלל, במסגרת המכרזים שעניינם פרוייקטים במתכונת PPP, מוטלת האחריות לכל שלבי הביצוע של הפרוייקט (תכנון, הקמה והפעלה) על גורם אחד (להלן – האינטגרטור). כך, במכרזים משמעותיים רבים המנוהלים על ידי המדינה, מאפשרת המדינה לאינטגרטור לייחס את מלוא חובת רכש הגומלין לרכיב התחזוקה בפרוייקט, שהוא רכיב שממילא ומכורח הנסיבות, מתבצע, ככלל, בידי ספק ישראלי מקומי. כך, חובת רכש הגומלין מיושמת באופן שאינו מאפשר קידום או העשרה של הידע או המומחיות של התעשייה הישראלית. התעשייה המקומית היא הכרחית לקיום כלכלה ברת קיימא שצומחת לטווח הארוך ומבטיחה תעסוקה ומשרות בפיריון גבוה. בתקופת משבר הקורונה התחוור יותר מאי פעם החשיבות של התעשייה המקומית. פרוייקטים לאומיים גדולים מייצרים פעילות כלכלית ענפה ומביאים שחקנים זרים רבים לפעול בישראל. שילובה של התעשייה המקומית בפרויקטים אלו, מבטיחה לאחר מכן צבירה ידע, ניסיון וכישורים להשתלבות של התעשייה המקומית גם בפרויקטים דומים בחו"ל ולכן יש חשיבות רבה לשילובה בפרויקטים בארץ. נוכח האמור, מוצע לתקן את סעיף 3א(א)(2) לחוק כך שתקנות שנקבעו בדבר חובת רכש גומלין לעניין מכרזים והתקשרויות כאמור בחוק כנוסחו היום, יחולו, בשינויים המחוייבים, גם לעניין הליכים תחרותיים להענקת רישיונות למתן שירותי תשתית כהגדרתם בחוק המוצע, ככל שסכום ההשקעה הנדרש במהלך תקופת הרישיון, לשם מתן השירותים לפיו, בהתאם להערכה שנקבעה בהחלטה מנומקת בכתב של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי הפועלת במשרד הכלכלה והתעשייה, עולה על חצי מיליארד שקלים חדשים. כמו כן, מוצע לקבוע כי היקף ההתחייבות לרכש גומלין שייקבע בתקנות לפי החוק יחול לגבי שלבי התכנון, ההקמה וההפעלה של השירותים האמורים, לפי העניין, והכול באופן שייקבע בתקנות. מוצע כי התקנות הראשונות כאמור בהצעת החוק יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של החוק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום י"ח באלול התש"ף – 7.9.20 תיקון סעיף 3א 1. בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(א)(2) – בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3א(א)(2) – האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא "הוראות שנקבעו לפי פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור בפסקת משנה (ב), גם לעניין הליכים תחרותיים למתן רישיון מכל סוג שהוא; בסעיף קטן זה – האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא "הוראות שנקבעו לפי פסקת משנה זו יחולו, בשינויים המחוייבים ובכפוף לאמור בפסקת משנה (ב), גם לעניין הליכים תחרותיים למתן רישיון מכל סוג שהוא; בסעיף קטן זה – "רישיון" – לרבות זיכיון, הרשאה או היתר למתן שירותי תשתית, הניתן לפי כל דין על ידי גוף מהגופים המנויים בסעיף 2(א), שלגביו נדרש סכום השקעה העולה על חצי מיליארד שקלים חדשים לשם אספקת השירותים האמורים במהלך תקופת הרישיון; הערכה של הסכום האמור תעשה בהחלטה מנומקת בכתב של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות שבמשרד הכלכלה והתעשייה; "רישיון" – לרבות זיכיון, הרשאה או היתר למתן שירותי תשתית, הניתן לפי כל דין על ידי גוף מהגופים המנויים בסעיף 2(א), שלגביו נדרש סכום השקעה העולה על חצי מיליארד שקלים חדשים לשם אספקת השירותים האמורים במהלך תקופת הרישיון; הערכה של הסכום האמור תעשה בהחלטה מנומקת בכתב של הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות שבמשרד הכלכלה והתעשייה; "שירותי תשתית" – שירותים שעניינם תכנון, הקמה, או הפעלה של מיתקנים ותשתיות, או אספקת שירותים בתחומים אלה: חשמל, גז, מים, תקשורת, כבישים, תחבורה ציבורית לרבות רכבות ורכבות קלות, או תחום אחר שקבעה הממשלה, בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."; "שירותי תשתית" – שירותים שעניינם תכנון, הקמה, או הפעלה של מיתקנים ותשתיות, או אספקת שירותים בתחומים אלה: חשמל, גז, מים, תקשורת, כבישים, תחבורה ציבורית לרבות רכבות ורכבות קלות, או תחום אחר שקבעה הממשלה, בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת."; אחרי פסקת משנה (א) יבוא: אחרי פסקת משנה (א) יבוא: "(ב) היקף ואופן ההתחייבות לשיתוף פעולה עסקי בין-לאומי או לרכש גומלין בין-לאומי שייקבע בתקנות כאמור בפסקת משנה (א), יחול לגבי שלבי התכנון, ההקמה וההפעלה של השירותים האמורים." חובת התקנת תקנות 2. תקנות לפי סעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לעניין האופן שבו יחול היקף ההתחייבות לשיתוף פעולה עסקי בין-לאומי או לרכש גומלין בין-לאומי לגבי שלבי התכנון, ההקמה וההפעלה, יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה. תקנות לפי סעיף 3א(א)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, לעניין האופן שבו יחול היקף ההתחייבות לשיתוף פעולה עסקי בין-לאומי או לרכש גומלין בין-לאומי לגבי שלבי התכנון, ההקמה וההפעלה, יוגשו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.