הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2143587
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת אוסנת הילה מארק
______________________________________________
פ/2103/23
הצעת חוק מועצת עורכי הדין בישראל, התש"ף–2020
דברי הסבר
״ההסדרה המקצועית של עריכת הדין בישראל היא חסרת תקדים מבחינת מידת האוטונומיה של לשכת עורכי הדין ומבחינת היקף המונופול שיש לה על השירותים המשפטיים בארץ, הן בהשוואה לפרופסיות אחרות בישראל והן בהשוואה למקצוע עריכת הדין בארצות אחרות". דברים אלה היו מסקנתו של עלי זלצברגר, במאמרו החלוצי שניתח לפני כשני עשורים את סמכויותיה של לשכת עורכי הדין ("קשר המשפטנים הישראלי: על לשכת עורכי הדין בישראל ובעלי בריתה" משפטים לב(1) תשס"ב ,43-93 עמ' 62).
בשנת 2014 דנה ועדה בראשות השופטת פרוקצ'יה במעמד ובסמכויות לשכת עורכי הדין, ומסקנותיה הוטמעו במסגרת תיקון מספר 38 לחוק לשכת עורכי הדין, ואולם הוועדה נמנעה מלדון בשאלות היסוד הנוגעות למבנה אסדרת מקצוע עריכת הדין, וחריגותו בנוף האסדרה המקצועית בישראל.
במצב הנוכחי, אסדרת מקצוע עריכת הדין מופקדת בידי האיגוד המקצועי של עורכי הדין. הלשכה מופקדת על הסמכת עורכי הדין ועל ענייני משמעת, ובה בעת פועלת כאיגוד מקצועי האמון על קידום עניינם של עורכי הדין בזירה המקצועית הרחבה.
הצעת החוק מניחה כי מצב זה אינו רצוי: על אסדרת מקצוע עריכת הדין, ככל מקצוע האחר, להתבצע מתוך מטרה לקדם את עניינם של כלל האזרחים, ולא את עניינה של קהילה מקצועית מסוימת. ניהול האסדרה בידי האיגוד המקצועי היה בעבר תופעה רווחת, הן במקצועות אחרים בישראל והן בתחום עריכת הדין בעולם. במקצועות אחרים הופקע הפיקוח מידי האיגוד המקצועי והועבר לממשלה, בעוד אותם איגודים מקצועיים שהחזיקו בעבר בסמכויות הפיקוח, הוסיפו להתקיים כגופים יציגים וולונטריים של בעלי המקצוע הבוחרים להיות חברים בהם.
הצעת החוק משווה אפוא את אסדרת מקצוע עריכת הדין למקצועות אחרים. מבנה ההצעה מתבסס על המבנה של חוק רואי חשבון, התשט"ו–1955: ההצעה מקימה מועצת עורכי דין, שהיא מועצה ציבורית המתמנה על ידי שר המשפטים, חלקה בהמלצתם של גורמים בעלי עניין במקצוע. המועצה תורכב משופטים, עורכי דין מהמגזר הפרטי, עורכי דין מהמגזר הציבורי, נציגי משרד האוצר ונציג הסגל האקדמי במוסד להשכלה גובהה.
מתוך מכלול הסמכויות המוחזקות בידי לשכת עורכי הדין, תיוותר המועצה עם שתי סמכויות בלבד: הסמכת עורכי דין – ובכלל זה הסדרת ההתמחות ובחינות כניסה למקצוע; ותחום המשמעת והאתיקה. שר המשפטים ימנה ועדת משמעת שתהיה נפרדת ועצמאית מהמועצה, ואולם השיפוט יתבצע על פי כללים שהמועצה תהיה מעורבת בקביעתם.
כאמור, ההצעה מתבססת על מבנה חוק רואי חשבון, אך היא משמרת רכיבים רבים הלקוחים מנוסחו הנוכחי של חוק לשכת עורכי הדין, ובכלל זה הוראות אתיקה שראויות לחקיקה ראשית והוראות הנוגעות לרציפות ייצוג של עורכי דין. על פי המוצע, הפרק הנוגע לאסדרת פעילותם של עורכי דין זרים בישראל ייוותר לבדו בחוק לשכת עורכי הדין, ואולם כל הסמכויות הנתונות בו ללשכה, יועברו למועצה.
לשכת עורכי הדין שולחת נציגים לוועדה לבחירת שופטים ולוועדות למינוי דיינים וקאדים בבתי הדין הדתיים השונים. הצעת החוק מניחה כי מציאות זו אינה משרתת את האינטרס הציבורי, משום שכאמור לשכת עורכי הדין היא איגוד מקצועי, אשר מבנהו משקף שאיפה לקדם את עניינם של עורכי הדין. השפיטה והדיינות בישראל נועדו לשרת את כלל אזרחי ישראל, ואין כל תכלית למעורבותו של איגוד מקצועי בהליך הבחירה של שופטים. משכך כוללת ההצעה תיקונים עקיפים לחוקים הרלוונטיים, בהם מוצע לבטל את נציגות לשכת עורכי הדין בוועדות השונות.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה באלול התש"ף – 14.9.20
פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות
הגדרות 1 בחוק זה – בחוק זה –
"הוועדה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; "הוועדה" – ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
"המועצה" – מועצת עורכי דין שהוקמה לפי סעיף 2; "המועצה" – מועצת עורכי דין שהוקמה לפי סעיף 2;
"ועדת המשמעת" – ועדת משמעת שהוקמה לפי סעיף 31; "ועדת המשמעת" – ועדת משמעת שהוקמה לפי סעיף 31;
"שופט" – כמשמעותו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב–2002; "שופט" – כמשמעותו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, תשס"ב–2002;
"השר" – שר המשפטים. "השר" – שר המשפטים.
פרק ב': מועצת עורכי דין פרק ב': מועצת עורכי דין
מועצת עורכי דין 2 (א) מוקמת בזה מועצת עורכי דין, ואלה חבריה: (א) מוקמת בזה מועצת עורכי דין, ואלה חבריה:
יושב ראש שמינה השר, שהוא כשיר לכהונה כשופט בבית משפט מחוזי;
ארבעה עורכי דין שאינם עובדי מדינה, שייבחרו על ידי חברי ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת;
שופט בבית משפט מחוזי שנבחר על ידי נשיא בית המשפט העליון;
שלושה עורכי דין שהם עובדי מדינה שייבחרו על ידי השר;
שני נציגי שר האוצר;
חבר הסגל האקדמי הבכיר במוסד להשכלה גבוהה המומחה בתחום המשפט, שתבחר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) הודעה על מינוי חברים למועצה תפורסם ברשומות. (ב) הודעה על מינוי חברים למועצה תפורסם ברשומות.
תפקידי המועצה 3 אלה תפקידי המועצה: אלה תפקידי המועצה:
ליתן רישיון לעסוק בעריכת דין בהתאם להוראות חוק זה;
לפקח על הכשרת עורכי דין ולערוך בחינות להסמכתם;
לפקח על התמחות לקראת הסמכה לעריכת דין;
לנהל מרשם של עורכי דין ישראליים ועורכי דין זרים;
לקיים שיפוט משמעתי לעורכי דין ולמתמחים.
כהונת חברי המועצה חבר המועצה יכהן ארבע שנים, ורשאי מי שמינה אותו להאריך את כהונתו של חבר המועצה בשנה נוספת לכל היותר. חבר המועצה יכהן ארבע שנים, ורשאי מי שמינה אותו להאריך את כהונתו של חבר המועצה בשנה נוספת לכל היותר.
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת מכתב התפטרות לשר;
חדל להתקיים בו תנאי כשירות שמכוחו מונה לכהונה במועצה;
הוא הורשע בפסק דין חלוט בעבירה פלילית או משמעתית אשר לדעת הגורם שמינה אותו, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה;
המועצה קבעה, לאחר ששמעה טענותיו, כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו; נעדר חבר המועצה בלא סיבה מוצדקת מארבע ישיבות מועצה רצופות או משליש מישיבות המועצה שהתקיימו במהלך שנה אחת, חזקה כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
(ג) נפסקה כהונתו של חבר מחברי המועצה, יפעל מי שמינה אותו למינוי חבר אחר תחתיו. (ג) נפסקה כהונתו של חבר מחברי המועצה, יפעל מי שמינה אותו למינוי חבר אחר תחתיו.
(ד) חברי המועצה זכאים לגמול בעבור השתתפותם בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים הקבועים בסעיף 33 לחוק זה. (ד) חברי המועצה זכאים לגמול בעבור השתתפותם בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים הקבועים בסעיף 33 לחוק זה.
תוקף פעילות 5 קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה לפחות רוב מניין החברים המפורט בסעיף 2. קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה לפחות רוב מניין החברים המפורט בסעיף 2.
פרק ג': רישוי ואגרות פרק ג': רישוי ואגרות
רישיון עורך דין 6 המועצה תיתן רישיון עורך דין לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האלה: המועצה תיתן רישיון עורך דין לאדם שנתמלאו בו כל התנאים האלה:
(1) הוא בגיר;
הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
הוא התמחה בעריכת דין בהתאם לפרק ד';
הוא עמד בבחינות הסמכה.
(ב) המועצה תנהל מרשם שבו תרשום את כל בעלי רישיון עורך דין לפי חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; המועצה תקבע בכללים את אופן הרישום במרשם ואת פרטי הרישום שייכללו בו. (ב) המועצה תנהל מרשם שבו תרשום את כל בעלי רישיון עורך דין לפי חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; המועצה תקבע בכללים את אופן הרישום במרשם ואת פרטי הרישום שייכללו בו.
(ג) מיום רישומו במרשם רשאי אדם לעסוק בעריכת דין. (ג) מיום רישומו במרשם רשאי אדם לעסוק בעריכת דין.
השכלה משפטית גבוהה אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לעניין סעיף 6: אלה בעלי השכלה משפטית גבוהה לעניין סעיף 6:
בוגר של פקולטה למשפטים במוסד בישראל או בוגר של מכללה למשפטים שהוכרו כמוסד להשכלה גבוהה בהתאם לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958;
בוגר בלימודי משפט במוסד בחוץ לארץ שהוכר, לעניין הוראה זו, על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסד להשכלה גבוהה; או מי שלמד במוסד כאמור ועמד בבחינות בהיקף אשר לדעת המועצה להשכלה גבוהה ראוי להיחשב כמקנה לו השכלה משפטית גבוהה; המועצה רשאית לקבוע כללים לעניין זה;
בוגר בלימודי משפט, במוסד בישראל בעל רשיון לפי סעיף 25ד או לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958, שהוא שלוחה או סניף של מוסד בחוץ לארץ, ובלבד שהמוסד בחוץ לארץ הוכר לפי פסקה (2);
מי שהוסמך בחוץ לארץ לעריכת דין ושימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים עורך דין או בתפקיד שיפוטי, ומי ששימש בחוץ לארץ לפחות שנתיים בתפקיד שיפוטי שרק בעל השכלה משפטית כשיר לו.
פקיעת רישיון לעריכת דין רישיונו של עורך דין ייפקע בהתקיים אחד מאלה: רישיונו של עורך דין ייפקע בהתקיים אחד מאלה:
(1) הודיע למועצה בכתב על רצונו לבטל את רישיונו;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל לצורך פקיעת רישיונו ייקבע על ידי המועצה;
(3) ניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018;
(4) ועדת המשמעת החליטה על ביטול רישיונו בהתאם לסעיף 44(5);
חידוש רישיון מי שרישיונו פקע והסיבה לפקיעה בטלה, רשאי לבקש מהמועצה לחדש את רישיונו; המועצה רשאית לסרב לבקשה לחידוש הרישיון רק על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת הרישיון. מי שרישיונו פקע והסיבה לפקיעה בטלה, רשאי לבקש מהמועצה לחדש את רישיונו; המועצה רשאית לסרב לבקשה לחידוש הרישיון רק על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת הרישיון.
התליית רישיון של שופטים ורשמים 1 מי שנתמנה לשופט – יותלה רישיונו עד שיחדל מלכהן כשופט, אלא אם הסתיימה כהונתו כשופט באחת או יותר מהנסיבות שבפסקאות (4) ו-(5) שבסעיף 7 לחוק-יסוד: השפיטה. מי שנתמנה לשופט – יותלה רישיונו עד שיחדל מלכהן כשופט, אלא אם הסתיימה כהונתו כשופט באחת או יותר מהנסיבות שבפסקאות (4) ו-(5) שבסעיף 7 לחוק-יסוד: השפיטה.
אגרה שנתית 1 השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, יקבע בצו את גובה האגרה השנתית שישלם עורך דין, ובלבד שהאגרה לא תעלה על סכום של 300 שקלים חדשים לעורך דין שטרם מלאו לו חמש שנים מיום ההסמכה לפי פרק ד', וסכום של 600 שקלים חדשים לעורך דין שמלאו לו חמש שנים מיום ההסמכה לפי פרק ד'; האגרה תשמש להוצאות הנובעות ממימוש סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה בלבד. השר, לאחר שהתייעץ עם המועצה, יקבע בצו את גובה האגרה השנתית שישלם עורך דין, ובלבד שהאגרה לא תעלה על סכום של 300 שקלים חדשים לעורך דין שטרם מלאו לו חמש שנים מיום ההסמכה לפי פרק ד', וסכום של 600 שקלים חדשים לעורך דין שמלאו לו חמש שנים מיום ההסמכה לפי פרק ד'; האגרה תשמש להוצאות הנובעות ממימוש סמכויותיה של המועצה לפי חוק זה בלבד.
לא שילם עורך דין אגרה שנתית, יימחק שמו ממרשם עורכי הדין והוא יהיה מנוע מעיסוק בעריכת דין. לא שילם עורך דין אגרה שנתית, יימחק שמו ממרשם עורכי הדין והוא יהיה מנוע מעיסוק בעריכת דין.
עורך דין ששמו נמחק מהמרשם כאמור בסעיף קטן (ב) יוכל לשוב ולרשום את שמו במרשם אם ישלם את האגרה למפרע עד לתקופה של שנה אחת. עורך דין ששמו נמחק מהמרשם כאמור בסעיף קטן (ב) יוכל לשוב ולרשום את שמו במרשם אם ישלם את האגרה למפרע עד לתקופה של שנה אחת.
ייחוד המקצוע 1 לא יעסוק אדם בעריכת דין ולא יציג עצמו כעורך דין, אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ושמו מופיע במרשם עורכי הדין; לא יעסוק אדם בעריכת דין ולא יציג עצמו כעורך דין, אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ושמו מופיע במרשם עורכי הדין;
לא ייצג אדם, בעל דין בהליך משפטי, בפני גוף המנוי בתוספת הראשונה, אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ושמו מופיע במרשם עורכי הדין. לא ייצג אדם, בעל דין בהליך משפטי, בפני גוף המנוי בתוספת הראשונה, אלא אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ושמו מופיע במרשם עורכי הדין.
השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת הראשונה. השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת הראשונה.
זכות ייצוג על ידי עורך דין 1 אדם שייפה כוחו של עורך דין, זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור. אדם שייפה כוחו של עורך דין, זכאי להיות מיוצג על ידיו בפני כל רשויות המדינה, רשויות מקומיות וגופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין; אין בהוראה זו כדי לגרוע מכל סמכות לדרוש נוכחותו או פעולה אישית של האדם המיוצג, ואין בה כדי לפגוע בחיקוק המסדיר את הייצוג בפני רשות, גוף או איש כאמור.
פרק ד: התמחות ובחינות הסמכה פרק ד: התמחות ובחינות הסמכה
תנאים לרישום מתמחה אלה רשאים להירשם כמתמחים: אלה רשאים להירשם כמתמחים:
מי שקיבל מפקולטה כאמור בסעיף 7(1) תעודת בוגר או אישור שמילא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר או אישור שסיים את תקופת לימודיו בפקולטה ונותרו לו לא יותר משתי בחינות כדי למלא אחר דרישות הפקולטה לקבלת תעודת בוגר; בפסקה זו, "פקולטה" – לרבות מכללה למשפטים כמשמעותה בסעיף 7(1);
המועצה רשאית להקל בבחינות ובתנאי הסף לרישומו כמתמחה עבור בוגר כאמור בסעיף 7(2) או (3) לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית;
מי שנתקיימו בו התנאים האמורים בסעיף 7(4), לאחר שהוכיח ידיעה מספיקה בשפה העברית.
תנאים חריגים לרישום מתמחה 1 על אף האמור בסעיף 14 רשאית המועצה באישור הוועדה, לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור. על אף האמור בסעיף 14 רשאית המועצה באישור הוועדה, לקבוע כללים לרישום מתמחה אף במועד מוקדם או מאוחר מהמועד שבו מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף האמור.
(ב) המועצה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 14, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה המועצה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה המועצה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב. (ב) המועצה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לרשמו כמתמחה על אף כשירותו לפי סעיף 14, אם נתגלו עובדות שלאורן סבורה המועצה שהמועמד אינו ראוי לשמש עורך דין; סירבה המועצה לרשום מתמחה, תודיע למועמד את נימוקיה בכתב.
מאמנים 1 ההתמחות תהיה אצל מאמן. ההתמחות תהיה אצל מאמן.
רשאי להיות מאמן – מי שהוא עורך דין או שופט, ובלבד שהוותק של המאמן כעורך דין או כשופט יחד אינו פחות מחמש שנים. רשאי להיות מאמן – מי שהוא עורך דין או שופט, ובלבד שהוותק של המאמן כעורך דין או כשופט יחד אינו פחות מחמש שנים.
מספר המתמחים שרשאי לאמן כל מאמן ייקבע בכללים. מספר המתמחים שרשאי לאמן כל מאמן ייקבע בכללים.
שלילת הזכות לאמן 1 הורשע עורך דין בעבירה משמעתית שמפאת מהותה קשורה באימון מתמחים – רשאית ועדת המשמעת, לאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות להשמיע טענותיו, לשלול מעורך הדין את הזכות לאמן, לתקופה קצובה או לצמיתות. הורשע עורך דין בעבירה משמעתית שמפאת מהותה קשורה באימון מתמחים – רשאית ועדת המשמעת, לאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות להשמיע טענותיו, לשלול מעורך הדין את הזכות לאמן, לתקופה קצובה או לצמיתות.
עיסוק מתמחים 1 לא יעסוק מתמחה אלא בעבודה משפטית. לא יעסוק מתמחה אלא בעבודה משפטית.
דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת השניה, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל; דינו של מתמחה, לכל דבר וענין למעט החיקוקים המפורטים בתוספת השניה, יהיה כדין עובדו של המאמן, ואם היה המאמן שכירו של אחר יראו את האחר כמעסיקו של המתמחה; סעיף זה אינו חל על חייל המתמחה בצבא-הגנה לישראל;
השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה. השר, בהתייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, רשאי לשנות את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה.
תקופת ההתמחות 1 תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים. תקופת ההתמחות תהיה 12 חודשים.
ייצוג שולחי המאמן 2 בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן. בששת החדשים האחרונים לתקופת התמחותו רשאי מתמחה לייצג שולחי מאמנו בבית משפט השלום, ובלבד שהמאמן יהיה נוכח בבית המשפט או שבית המשפט הרשהו להמשיך בייצוג אף בהעדר המאמן.
נציב הפיקוח על ההתמחות 2 השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות לפי חוק זה. השר, לאחר התייעצות עם המועצה, ימנה שופט בדימוס או עורך דין שכשיר להיות שופט מחוזי לנציב הפיקוח על ההתמחות (בחוק זה – הנציב) שיעמוד בראש מערך הפיקוח על ההתמחות לפי חוק זה.
הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ למועצה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו. הנציב יפקח על ההתמחות, ייעץ למועצה בעניינים הנוגעים לפיקוח על ההתמחות ויברר תלונות של מתמחים או של מתמחים לשעבר, הרואים את עצמם נפגעים בשל התנהגות מאמנם במסגרת מילוי תפקידם כמאמן או בשל תנאי התמחותם; במילוי תפקידיו לפי סעיף זה רשאי הנציב להתייחס לכלל היבטי ההתמחות, לרבות סוג העבודה המוטלת על המתמחה ותנאי העסקתו.
על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור. על אף האמור בסעיף קטן (ב), תלונה של מתמחה אצל שופט או של מתמחה לשעבר אצל שופט, ותלונה של הנציב על התנהגות שופט תוגש לנציב תלונות הציבור על שופטים כהגדרתו בחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב–2002, ותבורר בידו בהתאם להוראות החוק האמור.
לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח על לבירור התלונה, לפי העניין. לשם מילוי תפקידיו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנציב לקבל מכל אדם או גוף כל ידיעה או מסמך העשויים לדעתו לסייע לפעולת הפיקוח על לבירור התלונה, לפי העניין.
מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא. מצא הנציב ליקויים בתפקודו של מאמן, רשאי הוא, לאחר שנתן למאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להמליץ לכל גורם מוסמך לנקוט אמצעים מתאימים נגדו או לפעול לתיקון הליקויים שמצא.
הנציב יגיש לשר, לוועדה ולמועצה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ה). הנציב יגיש לשר, לוועדה ולמועצה, דין וחשבון שנתי על פעולותיו לפי סעיפים קטנים (ב) ו-(ה).
תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. תקופת כהונתו של הנציב תהיה ארבע שנים מיום מינויו, וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו. השר, לאחר התייעצות עם המועצה, רשאי לקבוע הוראות נוספות בדבר סמכויות הנציב, דרכי פעולתו ותנאי כהונתו.
בחינות הסמכה 2 המועצה תמנה ועדת משנה להסמכת מתמחים (בסעיף זה – ועדת ההסמכה). המועצה תמנה ועדת משנה להסמכת מתמחים (בסעיף זה – ועדת ההסמכה).
המועצה תבחר את יושב הראש של ועדת ההסמכה מבין חבריה. המועצה תבחר את יושב הראש של ועדת ההסמכה מבין חבריה.
כשיר לכהן בוועדת ההסמכה, מי שמתקיימים בו שני אלה: כשיר לכהן בוועדת ההסמכה, מי שמתקיימים בו שני אלה:
(1) עורך דין או שופט בעל ותק של עשר שנים לפחות;
עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות באימון מתמחים.
ועדת ההסמכה תקבע את תכני, סדרי ומתכונת בחינות ההסמכה. ועדת ההסמכה תקבע את תכני, סדרי ומתכונת בחינות ההסמכה.
ציון המעבר בחינת ההסמכה יהיה 60 נקודות מתוך 100. ציון המעבר בחינת ההסמכה יהיה 60 נקודות מתוך 100.
(ו) המועצה תמנה חבר מבין חבריה לדון בערעורים של נבחנים על תוצאות הבחינות; חבר המועצה שמונה כאמור, רשאי לשמוע טענות של נבחנים ושל ועדת ההסמכה בכתב או בעל-פה, בדרך שייקבע. (ו) המועצה תמנה חבר מבין חבריה לדון בערעורים של נבחנים על תוצאות הבחינות; חבר המועצה שמונה כאמור, רשאי לשמוע טענות של נבחנים ושל ועדת ההסמכה בכתב או בעל-פה, בדרך שייקבע.
(ז) הכרעתו של חבר המועצה כאמור בסעיף (ו) תהא סופית. (ז) הכרעתו של חבר המועצה כאמור בסעיף (ו) תהא סופית.
פרק ה': אתיקה מקצועית פרק ה': אתיקה מקצועית
חובת סודיות 2 דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם. דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
סייג לייצוג בשל פסלות שופט 2 התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין: התבקש עורך דין לקבל על עצמו לייצג צד בהליך בבית משפט, ויש לו יסוד להניח כי קבלת הייצוג תביא לכך שהשופט שנקבע לדון באותו הליך לא ישב בדין בשל התקיימות עילה מעילות הפסלות המפורטות להלן, לא יקבל על עצמו את הייצוג אלא אם כן ההליך הוא הליך קשור להליך קודם שבו ייצג עורך הדין את אותו צד או שבית המשפט התיר את הייצוג לפי בקשה שהגיש עורך הדין:
(1) השופט שנקבע לדון בהליך הוא בן משפחה של עורך הדין או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;
(2) לשופט הדן בהליך או לבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בעורך הדין.
לעניין סעיף זה – לעניין סעיף זה –
"בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי; "בית משפט" – לרבות בית דין לעבודה, בית דין צבאי, בית דין רבני, בית דין שרעי ובית דין דתי דרוזי;
"בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "בן משפחה" – בן זוג, הורה, הורה של בן זוג, ילד, אח, סב, נכד וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו; "בן משפחה מדרגה ראשונה" – בן זוג, הורה, ילד, אח וכן ילד או בן זוג של כל אחד מאלה ולרבות מי שהיה אפוטרופוס או מי ששימש משפחה אומנת של השופט או שהשופט היה אפוטרופסו או שימש משפחה אומנת שלו;
"שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה; "שופט" – לרבות שופט ונציג ציבור בבית דין לעבודה, שופט צבאי, דיין, קאדי, קאדי-מד'הב, וכן רשם בבית משפט או בבית דין לעבודה;
"הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית. "הליך קשור", ביחס להליך קודם – ערעור או בקשת רשות ערעור על הליך קודם, או הליך אחר הקשור קשר ישיר להליך קודם והנוגע לאותה מסכת עובדתית.
איסור שידול 2 לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית. לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
איסור שותפות 2 עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו עורך דין או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א לחוק לשכת עורכי הדין ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–1961, (להלן – חוק לשכת עורכי הדין), ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו עורך דין או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א לחוק לשכת עורכי הדין ושל עורך דין או של עורך דין זר שממנו רכש את עסקו.
איסור העסקה 2 עורך דין רשאי להעסיק במשרדו, בלי היתר מאת המועצה, אדם שרישיונו פקע, הושעה או שרישומו במרשם הותלה, ובלבד שאותו עובד לא ממלא משרה הדורשת הכשרה משפטית. עורך דין רשאי להעסיק במשרדו, בלי היתר מאת המועצה, אדם שרישיונו פקע, הושעה או שרישומו במרשם הותלה, ובלבד שאותו עובד לא ממלא משרה הדורשת הכשרה משפטית.
חברת עורכי דין 2 עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו כל אלה: עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו כל אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בה;
מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
כל חברי החברה הם עורכי דין;
שם החברה לא כולל אלא את שמותיהם של חברי החברה.
(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת. (ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.
(ג) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו עורך דין או בעודו עורך דין זר, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו. (ג) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין או עורך דין זר, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו עורך דין או בעודו עורך דין זר, או של עורך דין או עורך דין זר שהחברה רכשה את עסקו.
(ד) נפטר חבר או חדל להיות עורך דין ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שתקבע המועצה בכללים. (ד) נפטר חבר או חדל להיות עורך דין ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שתקבע המועצה בכללים.
מי שרישיונו לעריכת דין פקע, הושעה או הותלה – לא יהיה זכאי לקבל כל תשלום מהחברה ולא כל חלק מרווחי החברה והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של עורך דין כאמור שנוצרו בטרם פקע, הושעה או הותלה רישיונו. מי שרישיונו לעריכת דין פקע, הושעה או הותלה – לא יהיה זכאי לקבל כל תשלום מהחברה ולא כל חלק מרווחי החברה והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה; אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכויותיו של עורך דין כאמור שנוצרו בטרם פקע, הושעה או הותלה רישיונו.
לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע – אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע –
(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
כללי אתיקה 2 השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות כללי אתיקה מקצועית ודברים אחרים שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע. השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, לקבוע בתקנות כללי אתיקה מקצועית ודברים אחרים שיש בהם משום התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע.
פרק ו': משמעת פרק ו': משמעת
עבירות משמעת 3 עורך דין שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת: עורך דין שעשה אחד מאלה, עבר עבירת משמעת:
התנהג בדרך שאינה הולמת את כבוד המקצוע;
עבר על כלל מכללי האתיקה שנקבעו לפי סעיף 29 או על הוראות כל דין אחר המטיל חובה או איסור על עורך דין;
פעל ברשלנות חמורה בעת עיסוקו במקצוע;
הפר את אמון לקוחו;
הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לעסוק בעריכת דין.
ועדת המשמעת 3 השר ימנה, על פי המלצת המועצה, ועדת משמעת שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת). השר ימנה, על פי המלצת המועצה, ועדת משמעת שתפקידה לדון ולהחליט בעבירות משמעת (להלן – ועדת המשמעת).
(ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים, והם: (ב) ועדת המשמעת תהיה בת שלושה חברים, והם:
(1) מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט מחוזי, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;
(2) עורך דין שהוא עובד המדינה בעל ותק של שבע שנים לפחות;
(3) עורך דין שאינו עובד המדינה בעל ותק של שבע שנים לפחות.
(ג) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לשנה אחת נוספת, וכן, לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות, לשוב ולמנותו ללא יותר משתי תקופות כהונה נוספות. (ג) חבר ועדת המשמעת יתמנה לתקופה של ארבע שנים, ורשאי השר לשוב ולמנותו לשנה אחת נוספת, וכן, לאחר הפסקה של ארבע שנים רצופות לפחות, לשוב ולמנותו ללא יותר משתי תקופות כהונה נוספות.
(ד) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תאשר את המינוי. (ד) ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת תאשר את המינוי.
(ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות. (ה) הודעה על מינוי חברי ועדת המשמעת תפורסם ברשומות.
סייגים למינוי חבר לוועדת המשמעת 3 לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה: לא ימונה לחבר ועדת המשמעת מי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1) הוא חבר המועצה;
(2) הוא הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר בוועדת המשמעת או שבית המשפט קבע לגביו שעבר עבירה כאמור;
(3) הוגשו נגדו כתב אישום לבית משפט או קובלנה בשל עבירה כאמור בפסקה (2), וטרם ניתן פסק דין סופי בעניין;
(4) הוא עלול להימצא במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת המשמעת לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו.
גמול 3 חבר ועדת המשמעת יהיה זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים שקבע השר בהסכמת שר האוצר, ובלבד שהסכום שיקבע לא יעלה על 500 ₪ לשעת עבודה. חבר ועדת המשמעת יהיה זכאי לגמול בעד השתתפותו בדיוניה של ועדת המשמעת, בסכומים ולפי תנאים שקבע השר בהסכמת שר האוצר, ובלבד שהסכום שיקבע לא יעלה על 500 ₪ לשעת עבודה.
חוות דעת מקדימה 3 ועדת המשמעת רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים. ועדת המשמעת רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
מי שפעל בהתאם לחוות דעת מקדימה לא יראו אותו, לעניין אותה פעולה, כמי שעבר עבירת משמעת, אלא אם כן פעולתו כאמור לא הייתה סבירה בנסיבות העניין. מי שפעל בהתאם לחוות דעת מקדימה לא יראו אותו, לעניין אותה פעולה, כמי שעבר עבירת משמעת, אלא אם כן פעולתו כאמור לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.
חוקר ותפקידיו 3 תלונה על עבירת משמעת של עורך דין תוגש למועצה ותתברר בידי חוקר שהוא עובד המדינה ועורך דין. תלונה על עבירת משמעת של עורך דין תוגש למועצה ותתברר בידי חוקר שהוא עובד המדינה ועורך דין.
חוקר שמונה לפי סעיף (א) יפעל לפי הנחיות התובע ויגיש לו את ממצאי בירורו ואת תוצאותיו. חוקר שמונה לפי סעיף (א) יפעל לפי הנחיות התובע ויגיש לו את ממצאי בירורו ואת תוצאותיו.
לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך החוקר. לשם ביצוע סמכויותיו לפי חוק זה יהיו לחוקר הסמכויות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול, בשינויים המחויבים, על חקירה שערך החוקר.
השר יקבע בתקנות תנאי כשירות להסמכת חוקר לפי סעיף זה. השר יקבע בתקנות תנאי כשירות להסמכת חוקר לפי סעיף זה.
חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ג) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה: חוקר לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי סעיף קטן (ג) אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;
יש בידו תעודה החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו של החוקר, שאותה יציג על פי דרישה.
תובע ותפקידיו 3 התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, ששר המשפטים הסמיכו לכך לפי המלצת המועצה. התובע לפני ועדת המשמעת יהיה עורך דין, עובד המדינה, ששר המשפטים הסמיכו לכך לפי המלצת המועצה.
ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 35 ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שעורך דין עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור. ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר לפי הוראות סעיף 35 ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שעורך דין עבר עבירת משמעת, יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור.
הגיש תובע קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על הגשתה למי שהוגשה נגדו (בפרק זה – הנקבל). הגיש תובע קובלנה כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על הגשתה למי שהוגשה נגדו (בפרק זה – הנקבל).
היה התובע סבור שיש צורך בכך, ינחה את החוקר לבצע בירור נוסף. היה התובע סבור שיש צורך בכך, ינחה את החוקר לבצע בירור נוסף.
זכות עיון 3 (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסנגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע הנוגע לקובלנה (בסעיף זה – חומר הבירור), ולהעתיקו. (א) הוגשה קובלנה, רשאים הנקבל וסנגורו לעיין בכל זמן סביר בחומר הבירור שבידי התובע הנוגע לקובלנה (בסעיף זה – חומר הבירור), ולהעתיקו.
(ב) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה את חומר הבירור, אם לא ניתנה לנקבל או לסנגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו, אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב. (ב) לא יגיש תובע לוועדת המשמעת כראיה את חומר הבירור, אם לא ניתנה לנקבל או לסנגורו הזדמנות סבירה לעיין בו ולהעתיקו, אלא אם כן הם ויתרו על כך בכתב.
(ג) נקבל רשאי לבקש מוועדת משמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר בירור שלא הועמד לעיונו. (ג) נקבל רשאי לבקש מוועדת משמעת להורות לתובע להתיר לו עיון בחומר שלטענתו הוא חומר בירור שלא הועמד לעיונו.
(ד) בקשה כאמור בסעיף קטן (ג) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד. (ד) בקשה כאמור בסעיף קטן (ג) תידון לפני יושב ראש ועדת המשמעת בשבתו כדן יחיד.
(ה) בעת הדיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי יושב ראש ועדת המשמעת לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה צורך בכך. (ה) בעת הדיון בבקשה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי יושב ראש ועדת המשמעת לעיין בחומר שבמחלוקת, אם ראה צורך בכך.
(ו) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ד) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, שידון בערעור בדן יחיד. (ו) על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ד) ניתן לערער בתוך 15 ימים לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, שידון בערעור בדן יחיד.
(ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות), או כדי לאפשר עיון בחומר הבירור, שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין. (ז) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות פרק ג' לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן – פקודת הראיות), או כדי לאפשר עיון בחומר הבירור, שאי-גילויו מותר או שגילויו אסור לפי כל דין.
(ח) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי העיון וההעתקה של חומר הבירור, סדרי הדיון בבקשת נקבל להתיר לו עיון בחומר שלא הועמד לעיונו או בערעור על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת בבקשה כאמור. (ח) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין דרכי העיון וההעתקה של חומר הבירור, סדרי הדיון בבקשת נקבל להתיר לו עיון בחומר שלא הועמד לעיונו או בערעור על החלטת יושב ראש ועדת המשמעת בבקשה כאמור.
מידע למתלונן 3 מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בבדיקת התלונה או בפרטיותו או בשלומו של אדם. מתלונן זכאי לקבל מידע על השלב שבו נמצא בירור התלונה שהגיש או הקובלנה הקשורה אליה; ואולם לא ייכלל במידע לפי סעיף קטן זה מידע שמסירתו אסורה לפי כל דין או שיש במסירתו, לפי שיקול דעתו של התובע, כדי לפגוע בבדיקת התלונה או בפרטיותו או בשלומו של אדם.
החליט תובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת. החליט תובע שלא להגיש קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע על כך למתלונן בהחלטה מנומקת.
הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשתה; החליטה ועדת המשמעת בקובלנה, יודיע התובע למתלונן על ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו. הוגשה קובלנה על עבירת משמעת על יסוד תלונתו של אדם, יודיע התובע למתלונן על הגשתה; החליטה ועדת המשמעת בקובלנה, יודיע התובע למתלונן על ההחלטה; התובע ימציא העתק מהחלטת ועדת המשמעת למתלונן, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, מטעמים שיירשמו.
הדיון בוועדת המשמעת 3 (א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה: (א) דיון משמעתי יתנהל בנוכחות התובע והנקבל, אך ועדת המשמעת רשאית לנהל דיון שלא בנוכחות הנקבל, באחד מאלה:
(1) סניגורו של הנקבל התייצב במקומו;
(2) הנקבל נעדר מהישיבה בלא סיבה מספקת, לאחר שהוזהר שאם ייעדר בלא סיבה מספקת תהיה הוועדה רשאית לדון בעניינו שלא בפניו.
(ב) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות. (ב) ועדת המשמעת תדון בדלתיים סגורות, אלא אם כן הורתה לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בפומבי; ביקש הנקבל כי הדיון יתקיים בפומבי, תקיימו ועדת המשמעת בפומבי, אלא אם כן הורתה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לקיים את הדיון, כולו או חלקו, בדלתיים סגורות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) – (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) –
(1) הדיון בעבירת משמעת כאמור בסעיף 30(5) יתקיים בפומבי, אלא אם כן פסק הדין כאמור באותו סעיף, כולו או חלקו, נאסר לפרסום;
(2) המתלונן זכאי להיות נוכח בדיון המתקיים בדלתיים סגורות בקובלנה שהוגשה על יסוד תלונתו, וכן זכאי הוא שאדם המלווה אותו, לפי בחירתו, יהיה נוכח עמו בדיון, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שלא לאפשר את נוכחותם בדיון, כולו או חלקו;
(3) ועדת המשמעת רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאפשר לאדם אחר שאינו המתלונן, התובע או הנקבל להיות נוכח בדיון.
(ד) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בשינויים המחויבים. (ד) על דיון בדלתיים סגורות ועל דיון בפומבי לפי סעיף זה, יחולו ההוראות לעניין איסור פרסום לפי סעיף 70 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), בשינויים המחויבים.
(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנקבל והתובע כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 47. (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף קטן (ב) רשאים לערער הנקבל והתובע כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי סעיף 47.
זכות טיעון לנקבל 4 בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת. בדיון לפני ועדת המשמעת תינתן לנקבל הזדמנות להשמיע את טענותיו, להביא ראיות, להעיד עדים ולחקור כל עד שהתייצב לפני ועדת המשמעת.
סדרי עבודת ועדת המשמעת 4 המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה. המניין החוקי בישיבות ועדת המשמעת הוא כל חבריה.
(ב) החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה. (ב) החלטות ועדת המשמעת יתקבלו ברוב קולות חבריה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה, מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה לדחות את הדיון. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), נעדר חבר ועדת המשמעת שאינו יושב ראש הוועדה, מישיבה, יתקיים הדיון באותה ישיבה לפני חברי הוועדה הנוכחים, אם הסכימו לכך הצדדים, אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה לדחות את הדיון.
(ד) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא. (ד) דיון שנערך במותב חסר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יסתיים אלא לפני ועדת המשמעת בהרכבה המלא.
פסלות חבר ועדת המשמעת 4 תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה. תובע או נקבל רשאים לבקש שחבר ועדת המשמעת יפסול את עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בבירור הקובלנה.
לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן. לא תישמע בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא בתחילת הדיון או מיד לאחר שנודעו לתובע או לנקבל הנסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי כאמור באותו סעיף קטן.
נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת. נטענה טענת פסלות נגד חבר ועדת המשמעת, תחליט בה ועדת המשמעת לאלתר ולפני שתיתן כל החלטה אחרת.
על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה; הוגש ערעור כאמור תפסיק ועדת המשמעת לדון בקובלנה עד למתן החלטה בערעור. על החלטת ועדת המשמעת בעניין פסלות רשאים תובע או נקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 15 ימים מיום המצאת ההחלטה; הוגש ערעור כאמור תפסיק ועדת המשמעת לדון בקובלנה עד למתן החלטה בערעור.
סמכויות דיוניות של ועדת המשמעת 4 ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין – ועדת המשמעת רשאית, ביוזמתה או לבקשת בעל דין –
(1) לזמן אדם לבוא לפניה כדי להעיד או להציג דבר;
להזהיר או להשביע עד, בהתאם לחוק לתיקון דיני הראיות (אזהרת עדים וביטול שבועה), התש"ם–1980;
לבקש מבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה לתת צו לפי סעיף 13 לפקודת הראיות, לשם גביית עדות;
לפסוק דמי נסיעה ולינה ושכר בטלה לעדים שהוזמנו לפי סעיף זה, כמו לעד שהוזמן להעיד בבית משפט.
(ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים. (ב) דרשה ועדת המשמעת מאדם להעיד או להציג דבר כאמור בסעיף קטן (א)(1) והוא סירב לעשות כן בלא הצדק המניח את דעת הוועדה, רשאית היא לצוות על הבאתו לפניה בזמן שתקבע בצו, ובלבד שהזהירה אותו כי בכוונתה לעשות כן; על צו הבאה לפי סעיף קטן זה יחולו ההוראות לפי סעיף 73א לחוק בתי המשפט, בשינויים המחויבים.
(ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין. (ג) הסמכות להחליט בעניינים לפי סעיף זה הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
אמצעי משמעת 4 מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מהאמצעים האלה (בחוק זה – אמצעי משמעת): מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מהאמצעים האלה (בחוק זה – אמצעי משמעת):
(1) התראה;
נזיפה;
קנס בסכום שלא יעלה על הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – חוק העונשין);
התליית רישיון לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
ביטול הרישיון.
(ב) לא היתה דעת רוב לעניין סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תכריע דעת יושב ראש הוועדה. (ב) לא היתה דעת רוב לעניין סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תצורף הדעה המחמירה יותר לדעה המקילה הקרובה אליה; נחלקו הדעות לגבי החומרה של סוג אמצעי המשמעת או מידתו, תכריע דעת יושב ראש הוועדה.
(ג) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון. (ג) מי שרישיונו בוטל לפי הוראות סעיף קטן (א)(5), לא יגיש בקשה לרישיון לפני שחלפו שבע שנים מיום ביטול הרישיון.
אמצעי משמעת על תנאי 4 החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון לפי הוראות סעיף 44(א)(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי. החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת של קנס או התליית רישיון לפי הוראות סעיף 44(א)(3) או (4), רשאית היא להורות שאמצעי המשמעת האמור יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי.
החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור. החליטה ועדת המשמעת כאמור בסעיף קטן (א), לא יופעל התנאי אלא אם כן עבר הנקבל, בתוך התקופה שנקבעה בהחלטת ועדת המשמעת, שלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (בסעיף זה – תקופת התנאי) אחת מעבירות המשמעת שנקבעו בהחלטתה (בסעיף זה – עבירה נוספת), וועדת המשמעת מצאה, בתוך תקופת התנאי או לאחריה, שהנקבל עבר עבירה נוספת כאמור.
תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת. תקופת התנאי תימנה מיום מתן החלטת ועדת המשמעת בדבר נקיטת אמצעי משמעת על-תנאי נגד נקבל, אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על-תנאי. החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, לא יינקט אמצעי משמעת זה על-תנאי.
נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת. נקבל שנקבע לגביו אמצעי משמעת על-תנאי, וועדת המשמעת החליטה לנקוט נגדו אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, תורה ועדת המשמעת על הפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי, אלא אם כן החליטה להאריך את תקופת התנאי לפי הוראות סעיף קטן (ו); ועדת המשמעת רשאית להורות שהפעלת אמצעי המשמעת על-תנאי תהיה בכפוף לתוצאות הערעור על נקיטת אמצעי המשמעת בשל העבירה הנוספת.
החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמנה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת. החליטה ועדת המשמעת לנקוט נגד נקבל כאמור בסעיף קטן (ה) אמצעי משמעת בשל עבירה נוספת, רשאית היא, במקום להפעיל את אמצעי המשמעת על-תנאי, להאריך את תקופת התנאי או לחדשה לתקופה נוספת שלא תעלה על שנתיים; האריכה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לתקופה נוספת, לפני תום תקופת התנאי הראשונה, תחל התקופה הנוספת בתום תקופת התנאי הראשונה; חידשה ועדת המשמעת את תקופת התנאי לאחר שתמנה תקופת התנאי הראשונה, תחל תקופת התנאי הנוספת מיום מתן ההחלטה, והכול אלא אם כן הורתה ועדת המשמעת אחרת.
חיוב בהוצאות 4 ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיפים 44 עד 45 – ועדת המשמעת רשאית, נוסף על האמור בסעיפים 44 עד 45 –
(1) לחייב את הנקבל בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או למתלונן שעל בסיס תלונתו הוגשה הקובלנה, בסכום שתורה ושלא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם שוכנעה שניהל את ההגנה שלו באופן טרדני או קנטרני;
לחייב את המתלונן בתשלום הוצאות ההליכים למדינה או לנקבל בסכום שתורה ולא יעלה על סכום או שיעור שקבע השר, אם קבע, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שהתלונה הוגשה לשם קנטור או בלא יסוד;
לחייב את המדינה בתשלום הוצאות ההגנה לנקבל, אם זוכה הנקבל והוועדה מצאה שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שמתקיימות נסיבות אחרות המצדיקות זאת.
(ב) חיוב של נקבל בתשלום הוצאות לפי פסקה (1), וחיוב מתלונן בתשלום הוצאות לפי פסקה (2) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי, ואולם חיוב כאמור לטובת המדינה ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995; (ב) חיוב של נקבל בתשלום הוצאות לפי פסקה (1), וחיוב מתלונן בתשלום הוצאות לפי פסקה (2) ניתנים להוצאה לפועל כמו פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי, ואולם חיוב כאמור לטובת המדינה ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה–1995;
(ג) חיוב המדינה בתשלום הוצאות לפי פסקה (3), יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי נגד המדינה. (ג) חיוב המדינה בתשלום הוצאות לפי פסקה (3), יבוצע בדרך שמבצעים פסק דין של בית משפט בעניין אזרחי נגד המדינה.
ערעור על החלטת ועדת המשמעת 4 על החלטה של ועדת המשמעת המסיימת את הדיון בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה. על החלטה של ועדת המשמעת המסיימת את הדיון בקובלנה רשאים התובע והנקבל לערער לפני בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו יושבת הוועדה, בתוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה, ואם ניתנה ההחלטה שלא במעמד הצדדים – בתוך 45 ימים מיום המצאתה.
(ב) החלטה של ועדת המשמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 46(א)(2), ניתנת לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בעניין אזרחי. (ב) החלטה של ועדת המשמעת המחייבת מתלונן בתשלום הוצאות לפי סעיף 46(א)(2), ניתנת לערעור כמו פסק דין של בית משפט שלום בעניין אזרחי.
(ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. (ג) פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיף זה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה לכך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין.
(ד) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת. (ד) אין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע החלטת ועדת המשמעת שעליה הוגש הערעור, אלא אם כן החליטה ועדת המשמעת אחרת, ואם הוגש ערעור – אם החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ה) על החלטה של ועדת המשמעת בעניין עיכוב ביצוע רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה. (ה) על החלטה של ועדת המשמעת בעניין עיכוב ביצוע רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה.
פרסום החלטות ועדת המשמעת והעמדתן לעיון הציבור 4 החליטה ועדת משמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 44(א)(4) או (5), תפרסם את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. החליטה ועדת משמעת על התליה או ביטול של רישיון לפי הוראות סעיף 44(א)(4) או (5), תפרסם את דבר ההתליה או הביטול, לפי העניין, בציון שמו של הנקבל, ואם הוגש ערעור על החלטה כאמור – גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו.
מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת – מצאה ועדת המשמעת כי הנקבל עבר עבירת משמעת –
(1) תעמיד את החלטתה בציון שם הנקבל לעיון הציבור, ואולם רשאית היא להעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון שם הנקבל ופרטים אחרים שיש בהם כדי לזהותו (בסעיף זה – פרטים מזהים), לאחר ששמעה את התובע ואת הנקבל ושקלה בין השאר את הפגיעה בפרטיותו של הנקבל או של צד שלישי, ואת הצורך באזהרת הציבור;
רשאית היא, לאחר ששמעה את נציג מעסיקו של הנקבל, ובשים לב לנסיבות המקרה, להעמיד את החלטתה לעיון הציבור גם בציון שם מעסיקו בעת ביצוע העבירה; לעניין זה, "מעסיק" – משרד עורכי דין שבו הנקבל הועסק או היה שותף או חבר וכן כל מעסיק, אחר, שאינו משרד עורכי דין, שהעסיק את הנקבל כעורך דין.
(ג) החליטה ועדת המשמעת שלא להטיל על הנקבל אמצעי משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון פרטים מזהים של הנקבל, ואולם לבקשת הנקבל תפרסם הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים. (ג) החליטה ועדת המשמעת שלא להטיל על הנקבל אמצעי משמעת, תעמיד את החלטתה לעיון הציבור בלא ציון פרטים מזהים של הנקבל, ואולם לבקשת הנקבל תפרסם הוועדה את החלטתה בציון פרטיו המזהים.
(ד) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת. (ד) החלטות ועדת המשמעת כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו-(ג) לא יועמדו לעיון הציבור כל עוד ניתן לערער עליהן, ואם הוגש ערעור – כל עוד לא תמו ההליכים בערעור, אלא אם כן החליט בית המשפט שלערעור אחרת.
(ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 47. (ה) על החלטת ועדת המשמעת לפי סעיף זה רשאים הנקבל והתובע לערער כשם שמערערים על החלטת ועדת המשמעת בקובלנה, לפי הוראות סעיף 47.
(ו) החלטות ועדת המשמעת יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; השר רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות ולקבוע הוראות לעניין דרכי העיון בהחלטות ועדת המשמעת, התקופה שבה יועמדו לעיון ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים בתום התקופה כאמור. (ו) החלטות ועדת המשמעת יפורסמו ויועמדו לעיון הציבור באתר האינטרנט של המועצה; השר רשאי לקבוע דרכי פרסום נוספות ולקבוע הוראות לעניין דרכי העיון בהחלטות ועדת המשמעת, התקופה שבה יועמדו לעיון ואמצעים שיינקטו כדי למנוע, ככל האפשר, את העיון באינטרנט בפרטים המזהים בתום התקופה כאמור.
התליה עד לסיום ההליכים 9 הוגשה קובלנה נגד עורך דין, והיה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שנתנה לנקבל הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים. הוגשה קובלנה נגד עורך דין, והיה לוועדת המשמעת יסוד סביר לחשד שהנקבל עבר עבירת משמעת, רשאית היא, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת ולאחר שנתנה לנקבל הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.
הוגש כתב אישום לבית משפט או הוגשה קובלנה בשל עבירה לפי דין משמעתי אחר נגד עורך דין, רשאית המועצה, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של עבירה כאמור, ולאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים. הוגש כתב אישום לבית משפט או הוגשה קובלנה בשל עבירה לפי דין משמעתי אחר נגד עורך דין, רשאית המועצה, אם ראתה שחומרת העניין או טובת הציבור מחייבות זאת, בהתחשב במהותה, בחומרתה או בנסיבותיה של עבירה כאמור, ולאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, להתלות זמנית את רישיונו או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים.
התליית רישיון או הגבלתו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי או החלטה סופית בהליך המשמעתי, והכול אלא אם כן הורתה המועצה על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה. התליית רישיון או הגבלתו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) תעמוד בתוקפה עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי או החלטה סופית בהליך המשמעתי, והכול אלא אם כן הורתה המועצה על מועד מוקדם יותר להפסקת ההתליה.
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המועצה, ביוזמתה או לבקשת התובע, ולאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו של עורך דין או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה לפי חוק זה או לפי דין משמעתי אחר, או לפני שהוגש נגדו כתב אישום לבית משפט, אם סברה כי יש חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של עורך הדין במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור. על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאית המועצה, ביוזמתה או לבקשת התובע, ולאחר שנתנה לעורך הדין הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות זמנית את רישיונו של עורך דין או להגבילו לתחומי עיסוק מסוימים אף לפני שהוגשה נגדו קובלנה לפי חוק זה או לפי דין משמעתי אחר, או לפני שהוגש נגדו כתב אישום לבית משפט, אם סברה כי יש חשש ממשי לביצוע עבירת משמעת ויש בהמשך עיסוקו של עורך הדין במקצועו כדי ליצור סיכון משמעותי לציבור.
(ה) (1) התליית רישיון או הגבלה לפי הוראות סעיף קטן (ד) תעמוד בתוקפה לתקופה שתורה המועצה ושלא תעלה על שלושה חודשים ממועד החלטת המועצה על ההתליה או ההגבלה כאמור, ואולם המועצה רשאית, בתום התקופה כאמור, אם מצאה כי חומרת העניין מחייבת זאת או כי הדבר נדרש לשם הגנה על הציבור, להורות על הארכת תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור בתקופות נוספות שלא יעלו על 30 ימים כל אחת, ובלבד שתקופת ההתליה או ההגבלה הכוללת לא תעלה על 12 חודשים מהמועד שבו הותלה הרישיון או הוגבל, לראשונה;
על אף האמור בפסקה (1), הוחלט שלא להגיש קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל – יפקע תוקף ההתליה או ההגבלה;
הוחלט על הגשת קובלנה או כתב אישום בעבירה שבשלה הותלה הרישיון או הוגבל – תעמוד ההתליה או ההגבלה בתוקפה עד לקבלת החלטה בידי ועדת המשמעת או המועצה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין.
(ו) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה או ההגבלה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין תקופת הפרסום, שלא תעלה על תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור. (ו) השר יקבע בתקנות הוראות לעניין פרסום דבר ההתליה או ההגבלה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין תקופת הפרסום, שלא תעלה על תקופת ההתליה או ההגבלה כאמור.
(ז) הותלה רישיונו של עורך דין לפי סעיף זה, והחליטה ועדת המשמעת להתלות את רישיונו לתקופה קצובה לפי הוראות סעיף 44(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור. (ז) הותלה רישיונו של עורך דין לפי סעיף זה, והחליטה ועדת המשמעת להתלות את רישיונו לתקופה קצובה לפי הוראות סעיף 44(א)(4), תבוא תקופת ההתליה לפי סעיף זה במניין תקופת ההתליה שהטילה ועדת המשמעת כאמור.
סדרי דין ודיני ראיות השר רשאי לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר. השר רשאי לקבוע את סדרי הדין לפני ועדת המשמעת ובערעור לבית המשפט, לרבות הדרך להגשת הערעור; כל עוד לא הותקנו תקנות כאמור או בעניין שלא נקבעה לגביו הוראה בתקנות, תפעל הוועדה בדרך הנראית לה צודקת ומועילה ביותר.
הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין. הסמכות להחליט בעניינים שבסדרי דין הנוגעים לקובלנה מסוימת, נתונה ליושב ראש ועדת המשמעת, שעה שהוועדה אינה יושבת בדין.
ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי יחולו על ועדת המשמעת חלק מדיני הראיות כפי שיקבע. ועדת המשמעת אינה כפופה לדיני הראיות, פרט לדינים בדבר ראיות חסויות, אלא אם כן קבע השר כי יחולו על ועדת המשמעת חלק מדיני הראיות כפי שיקבע.
הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל. הממצאים והמסקנות בהכרעת הדין שבפסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנקבל, יראו אותם כמוכחים בהליך המשמעתי נגד אותו נקבל.
דיון משמעתי ודיון פלילי 5 (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד עורך דין בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו. (א) ענישה או זיכוי בהליכים פליליים או בהליכים משמעתיים על פי דין אחר, אינם מונעים נקיטת הליכים על פי חוק זה נגד עורך דין בשל אותו מעשה או מחדל, ונקיטת אמצעי משמעת או זיכוי על ידי ועדת המשמעת בשל אותו מעשה או מחדל אינם מונעים נקיטת הליכים פליליים או הליכים משמעתיים על פי דין אחר נגדו.
(ב) נפתחה חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד עורך דין בשל מעשה או מחדל המהווה גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את עורך הדין לדין פלילי או עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, לפי העניין. (ב) נפתחה חקירה פלילית או הוגש כתב אישום נגד עורך דין בשל מעשה או מחדל המהווה גם עילה לדיון לפני ועדת המשמעת לפי חוק זה, רשאית ועדת המשמעת להפסיק את דיוניה עד שתתקבל החלטה בידי הגורם המוסמך לכך שלא להעמיד את עורך הדין לדין פלילי או עד למתן פסק דין סופי בהליך הפלילי, לפי העניין.
תחולת השיפוט המשמעתי על מי שחדל להיות עורך דין ועל מי שרישיונו הותלה 5 עורך דין שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה, יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של עורך הדין כרישיון שבוטל. עורך דין שרישיונו בוטל ימשיך להיות נתון לשיפוט לפני ועדת המשמעת לגבי מה שאירע לפני הביטול; לעניין זה, יראו גם רישיון שבוטל לבקשתו של עורך הדין כרישיון שבוטל.
עורך דין שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעתי לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה. עורך דין שרישיונו הותלה ימשיך להיות נתון בתקופת ההתליה לשיפוט משמעתי לפני ועדת המשמעתי לגבי מה שאירע לפני ההתליה או במהלכה.
משמעת מתמחים 5 בתקופת התמחותו ועד לקבלת רישיון עורך דין כפוף מתמחה לכללי האתיקה המקצועית ולשיפוט המשמעתי לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות אחרות לפי חוק זה החלות על עורכי דין. בתקופת התמחותו ועד לקבלת רישיון עורך דין כפוף מתמחה לכללי האתיקה המקצועית ולשיפוט המשמעתי לפי חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים כמפורט בסעיף קטן (ב), וכן יחולו עליו, בשינויים המחויבים, הוראות אחרות לפי חוק זה החלות על עורכי דין.
על אף האמור בסעיף 44(א), ועדת המשמעת רשאית, בשל עבירת משמעת, לנקוט נגד מתמחה אחד או יותר מאמצעי המשמעת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף, או לפסול אותו מלקבל רישיון לתקופה שלא תעלה על שבע שנים. על אף האמור בסעיף 44(א), ועדת המשמעת רשאית, בשל עבירת משמעת, לנקוט נגד מתמחה אחד או יותר מאמצעי המשמעת כאמור בפסקאות (1) עד (3) של אותו סעיף, או לפסול אותו מלקבל רישיון לתקופה שלא תעלה על שבע שנים.
מצאה ועדת המשמעת כי יש בעבירת המשמעת שעבר המתמחה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, תורה לתובע, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר שהחליטה לנקוט לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפנות למועצה שתהיה רשאית להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה, לפי העניין. מצאה ועדת המשמעת כי יש בעבירת המשמעת שעבר המתמחה משום הפרת חובותיו כמתמחה או פגיעה בטוהר הבחינות, תורה לתובע, נוסף על כל אמצעי משמעת אחר שהחליטה לנקוט לפי הוראות סעיף קטן (ב), לפנות למועצה שתהיה רשאית להורות על ביטול ההתמחות, כולה או חלקה, או על ביטול בחינה, לפי העניין.
הפרה של משרד עורכי דין 5 ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שמתקיימת לגבי משרד עורכי דין אחת מהנסיבות המפורטות להלן (בסעיף זה – הפרה), יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור, ויודיע על הגשת הקובלנה למשרד שנגדו הוגשה: ראה תובע, בין על יסוד תלונה שהתבררה בידי חוקר כאמור בסעיף קטן (ב), ובין בכל דרך אחרת, כי יש ראיות לכאורה לכך שמתקיימת לגבי משרד עורכי דין אחת מהנסיבות המפורטות להלן (בסעיף זה – הפרה), יגיש נגדו קובלנה לוועדת המשמעת, אלא אם כן סבר שאין בהגשתה עניין לציבור, ויודיע על הגשת הקובלנה למשרד שנגדו הוגשה:
(1) המשרד הפר הוראת דין המטילה על משרד עורכי דין חובה הקשורה לעיסוק בעריכת דין;
המשרד הורשע בפסק דין סופי, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש לה השלכה על העיסוק בעריכת דין.
(ב) תלונות על הפרות של משרד עורכי דין יתבררו בידי חוקר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 35. (ב) תלונות על הפרות של משרד עורכי דין יתבררו בידי חוקר, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 35.
(ג) על בירור של תלונה או קובלנה נגד משרד עורכי דין לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 37 עד 43, 46 עד 48, 50 ו-51, בשינויים המחויבים. (ג) על בירור של תלונה או קובלנה נגד משרד עורכי דין לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 37 עד 43, 46 עד 48, 50 ו-51, בשינויים המחויבים.
(ד) מצאה ועדת המשמעת כי משרד עורכי דין שהוגשה נגדו קובלנה ביצע הפרה, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה: (ד) מצאה ועדת המשמעת כי משרד עורכי דין שהוגשה נגדו קובלנה ביצע הפרה, רשאית היא לנקוט נגדו אחד או יותר מאמצעי המשמעת האלה:
(1) התראה;
(2) נזיפה;
קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין;
אם ההפרה נוגעת לאימון מתמחים ובשלה משרד עורכי הדין אינו מקום ראוי להתמחות – איסור על אימון מתמחים חדשים בידי עורכי דין המועסקים במשרד, כולם או חלקם, לתקופה שתקבע ועדת המשמעת; לעניין זה, "מתמחה חדש" – מתמחה שבמועד מתן ההחלטה הסופית בקובלנה נגד משרד עורכי הדין טרם התחיל את ההתמחות אצל עורך דין באותו משרד.
(ה) ועדת המשמעת רשאית להורות שאמצעי שהחליטה להטיל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3) או (4) יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 45, בשינויים המחויבים. (ה) ועדת המשמעת רשאית להורות שאמצעי שהחליטה להטיל לפי הוראות סעיף קטן (ד)(3) או (4) יהיה, כולו או חלקו, על-תנאי ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 45, בשינויים המחויבים.
פרק ז': ענייני שכר טרחה פרק ז': ענייני שכר טרחה
איסור שכר לפי תוצאות 5 לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט. לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
הבחנה בין שכר להוצאות לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר ובין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות. לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר ובין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.
זכות עיכוב 5 להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח, ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור. להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח, ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.
פרק ח': עורך דין חליפי פרק ח': עורך דין חליפי
מינוי עורך-דין חליפי 5 (א) נפטר עורך דין או שרישיונו פקע, הותלה או הושעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת כל בעל עניין, למנות עורך דין חליפי בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם. (א) נפטר עורך דין או שרישיונו פקע, הותלה או הושעה, או שנבצר ממנו למלא את תפקידו (בפרק זה – עורך הדין), ולא הובטח טיפול נאות בעניני לקוחותיו – רשאי בית המשפט המחוזי (בפרק זה – בית המשפט), לבקשת כל בעל עניין, למנות עורך דין חליפי בהסכמתו להיות ממונה על עניניו המקצועיים של עורך הדין ולטפל בהם.
(ב) בקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין; בית המשפט רשאי ליתן הוראות לעניין זה. (ב) בקשה שהוגשה כאמור בסעיף קטן (א) תובא לידיעתם של לקוחות עורך הדין; בית המשפט רשאי ליתן הוראות לעניין זה.
(ג) עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה. (ג) עורך הדין, אפוטרופסו או מי שנכסיו של עורך הדין מוקנים לו, יהיו המשיבים בבקשה.
(ד) בדונו בבקשה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין המקובלים לשם הגנה על ענייניהם של לקוחות עורך הדין. (ד) בדונו בבקשה לפי סעיף זה, רשאי בית המשפט לסטות מסדרי הדין המקובלים לשם הגנה על ענייניהם של לקוחות עורך הדין.
(ה) תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, בהסכמת עורך הדין החליפי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר עורך דין חליפי מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא עורך הדין החליפי רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט. (ה) תקופת המינוי לא תעלה על שנתיים; אולם רשאי בית המשפט בכל עת, בהסכמת עורך הדין החליפי, להאריך את תקופת המינוי או לקצרה או להפטיר עורך דין חליפי מענין שנתמנה לו; כל עוד המינוי בתקפו לא יהא עורך הדין החליפי רשאי להתפטר מתפקידו אלא ברשות בית המשפט.
מעמדו של נאמן 5 מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן אחר על רכושו (להלן – נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לעורך דין חליפי. מנהל עזבונו של עורך הדין, אפוטרופוס עליו או על יורשיו או נאמן אחר על רכושו (להלן – נאמן) שהוא עצמו עורך דין, לא יטפל בעניניו המקצועיים של עורך הדין אלא אם נתמנה לעורך דין חליפי.
נתמנה עורך דין חליפי לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי עורך הדין החליפי מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת עורך הדין החליפי. נתמנה עורך דין חליפי לטפל בענין פלוני, לא יטפל בו עורך הדין, כל עוד המינוי בתקפו; עורך הדין והנאמן חייבים להעביר לידי עורך הדין החליפי מסמכים, פקדונות וחפצים אחרים של לקוחות שהיו ברשות עורך הדין, אם דרש זאת עורך הדין החליפי.
סמכות עורך דין חליפי 6 דינו של עורך דין חליפי, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה: דינו של עורך דין חליפי, בענינים שנתמנה להם, כדין מי שקיבל את שליחותו מידי לקוחו של עורך הדין; אולם לא יהא מסמכותו של ממונה לטפל באלה:
ענין שבו יש לעורך דין אחר יפוי כוח מטעם הלקוח ועורך הדין החליפי ידע על כך;
ענין שבו סירב הלקוח בהודעה בכתב שעורך הדין החליפי יטפל בו.
הודעה על מינוי 6 עורך דין חליפי יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר לאחר מינוי, ללקוחו של עורך הדין ולכל ערכאה שבפניה מתנהל הליך שבו החליף את עורך הדין. עורך דין חליפי יודיע על מינויו, סמוך ככל האפשר לאחר מינוי, ללקוחו של עורך הדין ולכל ערכאה שבפניה מתנהל הליך שבו החליף את עורך הדין.
שכר טרחה והוצאות 6 שכר טרחה והוצאות שקיבל עורך דין חליפי יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לעורך הדין החליפי בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של עורך הדין החליפי. שכר טרחה והוצאות שקיבל עורך דין חליפי יועברו לעורך הדין או לנאמן, לפי הענין, בניכוי השכר וההוצאות המגיעים לעורך הדין החליפי בעד פעולות שעשה; בית המשפט יקבע את גובה שכר טרחתו של עורך הדין החליפי.
לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל עורך הדין החליפי כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה עורך הדין החליפי, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור. לא היה בשכר הטרחה וההוצאות שקיבל עורך הדין החליפי כדי לכסות את השכר המגיע לו, ושילמו הלקוחות לעורך הדין שכר טרחה והוצאות של פעולות שעשה עורך הדין החליפי, חייבים עורך הדין או הנאמן, לפי הענין, להשלים את שכרו מתוך הסכומים ששילמו הלקוחות כאמור.
פרק ט': הוראות שונות פרק ט': הוראות שונות
יפוי כוח יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין. יפוי-כוח שניתן בישראל לעורך דין לפעול בתחום הפעולות שיש להן קשר לשירות המקצועי שנותן עורך דין ללקוח, לרבות קבלת כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו בענין כזה, שחתימת הלקוח עליו אושרה בכתב על ידי עורך הדין, אינו טעון אישור אחר, על אף האמור בכל דין.
עורך דין שניתן לו יפוי-כוח לפעול כעורך דין או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו. עורך דין שניתן לו יפוי-כוח לפעול כעורך דין או לקבל כספים ודברים אחרים בשביל לקוחו, רשאי, בהסכמת הלקוח, להסמיך בכתב עורך דין אחר לפעול במקומו.
עונשין 6 מי שאינו עורך דין, לרבות עורך דין שרשיונו פקע, מותלה או מושעה, ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. מי שאינו עורך דין, לרבות עורך דין שרשיונו פקע, מותלה או מושעה, ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
מי שמתחזה כעורך דין דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. מי שמתחזה כעורך דין דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
ביטול חוק לשכת עורכי הדין 6 חוק לשכת עורכי הדין – בטל, למעט הוראות פרק שמיני א', ואולם בכל מקום, במקום, "הלשכה" יבוא "המועצה"; חוק לשכת עורכי הדין – בטל, למעט הוראות פרק שמיני א', ואולם בכל מקום, במקום, "הלשכה" יבוא "המועצה";
הוראות מעבר 66.
מי שהיה חבר בלשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף יהיה זכאי לרישיון לעריכת דין, אף אם פרש מלשכת עורכי הדין לאחר כניסת חוק זה לתקפו. מי שהיה חבר בלשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף יהיה זכאי לרישיון לעריכת דין, אף אם פרש מלשכת עורכי הדין לאחר כניסת חוק זה לתקפו.
מי שחברותו בלשכת עורכי הדין בוטלה, הושעתה, פקעה או הותלתה ערב כניסתו של חוק זה לתוקף, יראו אותו כמי שההחלטה בעניין חברותו בלשכה התקבלה על ידי המועצה או ועדת המשמעת לפי חוק זה, לפי העניין. מי שחברותו בלשכת עורכי הדין בוטלה, הושעתה, פקעה או הותלתה ערב כניסתו של חוק זה לתוקף, יראו אותו כמי שההחלטה בעניין חברותו בלשכה התקבלה על ידי המועצה או ועדת המשמעת לפי חוק זה, לפי העניין.
מי שנרשם להתמחות לפי חוק לשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף יראו אותו כאילו נרשם להתמחות לפי חוק זה. מי שנרשם להתמחות לפי חוק לשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף יראו אותו כאילו נרשם להתמחות לפי חוק זה.
מי שעמד בהצלחה בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי חוק לשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף, וטרם התקבל כחבר בלשכה, יראו אותו כמי שזכאי לרישיון לעריכת דין. מי שעמד בהצלחה בבחינות הלשכה להסמכה לעריכת דין לפי חוק לשכת עורכי הדין ערב כניסתו של חוק זה לתוקף, וטרם התקבל כחבר בלשכה, יראו אותו כמי שזכאי לרישיון לעריכת דין.
סמכות שהוקנתה לערכאות המשמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין לדון בהליכים משמעתיים שטרם הסתיימו ערב כניסת חוק זה לתוקף, תועבר לערכאות המשמעת לפי חוק זה. סמכות שהוקנתה לערכאות המשמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין לדון בהליכים משמעתיים שטרם הסתיימו ערב כניסת חוק זה לתוקף, תועבר לערכאות המשמעת לפי חוק זה.
על פסיקה של ערכאת משמעת כאמור בסעיף קטן (ה) יחולו הוראות חוק זה; אולם אם חל שינוי בנוגע להגדרת עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה. על פסיקה של ערכאת משמעת כאמור בסעיף קטן (ה) יחולו הוראות חוק זה; אולם אם חל שינוי בנוגע להגדרת עבירת משמעת לפי חוק לשכת עורכי הדין או לאחריות לה, או בנוגע לעונש שנקבע לה, יחול על הענין החיקוק המקל עם העושה.
תיקון חוק-יסוד: השפיטה 67. בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 4(ב), במקום "תשעה" יבוא "שבעה" והמילים "ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה" – יימחקו. בחוק-יסוד: השפיטה, בסעיף 4(ב), במקום "תשעה" יבוא "שבעה" והמילים "ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה" – יימחקו.
תיקון חוק הדיינים 68. בחוק הדיינים, התשט"ו–1955, בסעיף 6(א), במקום "11" יבוא "תשעה" והמילים "שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" – יימחקו. בחוק הדיינים, התשט"ו–1955, בסעיף 6(א), במקום "11" יבוא "תשעה" והמילים "שני עורכי דין העובדים במקצועם, שייבחרו על ידי המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" – יימחקו.
תיקון חוק הקאדים 69. בחוק הקאדים, התשכ"א–1961, בסעיף 4(א), במקום "תשעה" יבוא "שבעה" והמילים "שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" – יימחקו. בחוק הקאדים, התשכ"א–1961, בסעיף 4(א), במקום "תשעה" יבוא "שבעה" והמילים "שני עורכי דין, מהם לפחות אחד מוסלמי, שתבחר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לשלוש שנים" – יימחקו.
תיקון חוק בתי הדין הדתיים הדרוזים 70. בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזים, התשכ"ג–1962, בסעיף 11(א) – בחוק בתי הדין הדתיים הדרוזים, התשכ"ג–1962, בסעיף 11(א) –
(1) במקום "תשעה" יבוא "שמונה";
פסקה (6) – תימחק.
ביצוע ותקנות 71. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
תוספת ראשונה תוספת ראשונה
(סעיף 12(ב)) (סעיף 12(ב))
(1) משרד ההוצאה לפועל; (1) משרד ההוצאה לפועל;
(2) לשכת רישום הקרקעות; (2) לשכת רישום הקרקעות;
הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג–1952; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג–1952;
רשם החברות; רשם החברות;
רשם השותפויות; רשם השותפויות;
רשם האגודות השיתופיות; רשם האגודות השיתופיות;
רשם הפטנטים והמדגמים; רשם הפטנטים והמדגמים;
הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז–2017; הרשם כהגדרתו בחוק העיצובים, התשע"ז–2017;
רשם סימני המסחר; רשם סימני המסחר;
פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה;
המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949;
מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949. מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.
תוספת שניה תוספת שניה
(סעיף 18(ב)) (סעיף 18(ב))
(1) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963; (1) חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963;
(2) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט–1959; (2) חוק שירות התעסוקה, תשי"ט–1959;
(3) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949; (3) חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט–1949;
(4) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט–1959; (4) חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט–1959;
(5) חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג–1963; (5) חוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג–1963;
(6) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל–1970; (6) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל–1970;
(7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט–1959; (7) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), תשי"ט–1959;