הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2140535
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת ינון אזולאי
משה ארבל
אוריאל בוסו
משה אבוטבול
______________________________________________
פ/2092/23
הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – שחלוף דירה ומיסוי מכירת דירה), התש"ף–2020
דברי הסבר
כיום, חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – החוק) מאפשר למשפרי הדיור פרק זמן של 18 חודשים למכירת דירת המגורים מיום רכישת דירת מגורים במקומה. משבר הקורונה מנע מהמוכרים להראות את הדירה לרוכשים פוטנציאליים. לא ניתן להתעלם ממשבר הקורונה (למעלה ממיליון מובטלים נוספו למעגל האבטלה) שגרם לפגיעה במשפרי הדיור אשר נתקעו בעסקת רכישה בעוד שאינם יכולים למכור את דירת המגורים. גם רוכשים פוטנציאליים שלא נכנסו למעגל האבטלה הקפיאו תכניות. על כן, מוצע להאריך את לוחות הזמנים למכירת הדירה המקורית.
בנוסף, תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין מצמצם באופן משמעותי את אפשרויות השימוש בפטור מתשלום מס שבח במכירת דירות מגורים ולכן משקי הבית לא יכולים למכור את דירת מגוריהם במטרה לשדרג אותה מבלי להיפגע קשות ממיסים בסכומים גבוהים.
עוד קובע החוק, כי כל מי שבבעלותו דירת מגורים בשווי גבוה מ 4,500,000 ₪ נחשב על ידי המחוקק כאדם עשיר ועל כן יש למסות אותו.
המחוקק הטיל מס על דירות יוקרה הגם שהן יחידות. תקרת הפטור לדירות יוקרה בהתאם להוראות סעיף 49א(א1) לחוק, מוצמדת למדד המחירים לצרכן ולא למדד מחירי הדירות. בשנים האחרונות מדד המחירים לצרכן במגמת ירידה ואילו מדד מחירי הדירות היה במגמת עליה, מכאן שיותר ויותר בעלי דירות נכנסו לחבות במס שבח מיותרת בעת מכירת דירתם היחידה.
מאחר שעד כה המחוקק לא תיקן את שווי דירת יוקרה לפי שווי עליית מחירי הנדל"ן - עם השנים סף התקרה של "תקרת שווי דירות היוקרה" ברמה הריאלית יכולה להמשיך לרדת ויותר בעלי דירות ימצאו עצמם חייבים במס שבח על דירתם היחידה ללא הצדקה ריאלית.
דירת יוקרה לעניין מיסוי מקרקעין לא תהיה בהכרח דירת יוקרה כפי שהמחוקק התכוון אליה בתחילת הליך החקיקה (דירה הממוקמת במגדלים או בקומה האחרונה כדירת פנטהאוז, דופלקס או דירת גג, דירת קוטג' או בית פרטי הנהנה מעיצוב מרהיב, אלא גם דירת מגורים רגילה וסטנדרטית של מעמד הביניים.
האם זאת הייתה כוונת המחוקק? אם כן, מדוע נגרמה אפליה? לכן, יש צורך למסות באופן שווה את כלל מוכרי הדירות.
עוד קובע סעיף 49ב(5) לחוק כי ניתן לנישום להשתמש בפטור של המוריש בכפוף לעמידה בתנאים הקבועים בו.
אך במקרים רבים עד לביצוע העסקה אחד היורשים הולך לעולמו ולנעליו נכנסים יורשיו (הנכדים של המוריש המקורי שחיים בנכס ברוב המקרים), נכדים אלו (כל עוד להוריהם הייתה דירה בבעלותם) אינם זכאים לשימוש בסעיף 49ב(5)כפי שהיו זכאים הוריהם והדודים שלהם בגין מכר אותה דירה.
נוצר מצב אשר מקפח יורשים שהוריהם נפטרו. כמו כן, הדיווח בגין עסקאות אלו הינו מסורבל, במקרים רבים מדובר בחלק קטן בדירה, כאשר מהות הפטור שמגיע "על חשבון" המורש שהיה זכאי לפטור (הסב והסבתא) לא באה לידי ביטוי באופן צודק והוגן לגבי כל יתר התאים המשפחתיים שתחתיו.
בהצעת חוק זו מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעין ולפטור את הפערים שהוצבו לעיל בחקיקה.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ה באלול התש"ף – 14.9.20
תיקון סעיף 9 1. בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג1ג)(2)(ב), במקום "18" יבוא "24", ובמקום "12" יבוא "18". בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג–1963 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 9(ג1ג)(2)(ב), במקום "18" יבוא "24", ובמקום "12" יבוא "18".
תיקון סעיף 49א 2. בסעיף 49א – בסעיף 49א –
(1) בסעיף קטן (א1), במקום "4,500,000 שקלים חדשים" יבוא "6,000,000 שקלים חדשים". (1) בסעיף קטן (א1), במקום "4,500,000 שקלים חדשים" יבוא "6,000,000 שקלים חדשים".
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא – (2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא –
"(ג) פטור לפי סעיף זה יינתן רק על דירת מגוריו של המוכר על פי בקשתו שתוגש במועד הגשת ההצהרה לפי סעיף 73."
תיקון סעיף 49ב 3. בפסקת משנה (5)(א) בסופה יבוא "או שהוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של אחד מאלה." בפסקת משנה (5)(א) בסופה יבוא "או שהוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של אחד מאלה."