חומר רקע

1 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה כ"ח אלול, תש"פ 17 ספטמבר , 2020 סימוכין: ר0691/20 לכבוד ח"כ חיים כץ יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והב ריאות כנסת ישראל נכבד י, :הנדון( הצעת חוק ההתחשבנותP CA ) לשנת2020 פוגעת פגיעה קשה בבתי החולים הציבוריים הצעת החוק המובאת לאישור הוועדה והכנסת היא הצעה רעה ומזיקה. ככל שהוועדה תחליט לאפשר את :המשך קידומה, על הוועדה לדרוש ממשרד האוצר לפחות את התיקונים הבאים 1. ביטול התקרה החדשה (התשלום המרבי) המחייבת את בית החולים לספק שירותים ללא תמורה והמב יאה לכך שרובו המוחלט של אשפוז חולי הקורונה יסופק למעשה .ללא תשלום יש טעם לפגם בפגיעה בבתי חולים ש ה תייעלו וביצעו פעילות מוגברת ב ה שוואה לבתי החולים שלא טרחו לבצע פעילות ר פואית ועתה פתאום מ יט .בים עימם לחלופין, יש לדרוש ממשרד האוצר להתחייב כי כל תשלום בעבור שירות ממנו תהיה פטורה קופת .החולים, יכוסה על ידי המדינה ולא יגולגל על תקציבו של בית החולים 2. גילוי דעתו של הייעוץ המשפטי במשרדי המשפטים, האוצ ר והבריאות, בפני הכנסת, בדבר )"חוקיותה של הפחתת המחירים התקציבית ("הוראת ההפחתה , חייבת להישמע לציבור ובוודאי לוועדה. 3. התחייבות משרדי האוצר והבריאות לכינוס מידי של ועדת המחירים, על- מנת להבטיח כי הכנסת .לא תתבקש שוב לאשר "מעקפים" לחוק פיקוח המחירים בחקיקת ההסדרים בעוד שהצעת החוק מוצגת כסיוע חירום הנדרש לסייע לב תי ,החולים לצלוח את משבר הקורונה למעשה היא אינא אלא מכה נוספת וקשה במיוחד, המתווספת לפגיעה המתמשכת שפוגעת המדינה בה.ם במקום שהמדינה תסייע ל מאמצ םי לטפל ב חולי הקורונה, בד בבד עם שימור המענה לכלל הצרכים הרפוא יים של הציבור, היא מחבלת בהם ואף מביאה את ב ית החולים לסף קריסה ממש. הסבר מפורט בדבר הכשלים המהותיים שבהצעת החוק ובהליך החקיקה ניתן למצוא במסמכים המצורפים. כאן אציין שניים עיקריים ואשתמש ב "הדסה" כדוגמא: א. הפחתת מחירים תקציבית אסורה בחקיקת ההסדרים : בשונה מדברי ההסבר לחקיקת ההתחשבנות, עיקרו של חוק ההתחשבנות לשנים2019-2017 אינו בתיקון המחירים והתמריצים במטרה למ נוע אספקה עודפת של שירותים, כי א ם ב הפחתה של מחירי 2 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה כלל השירותים שמספק בית החולים לסל הממלכתי ב- 18.5% ("הוראת ההפחתה"). מטרתה הבלעדית של הפחתת המחירים היא לכסות על החסר ב תקציב הסל , תוך גלגול חלק מנטל מימון שירות י ,הסל,שהנו באחריותה הבלעדית של המדינה לפי חוק הבריאות מתקציב המדינה אל בתי החולים הציבוריים העצמאיים . מזה למעלה משנתיים הדסה טוענת כלפי המדינה :נגד הוראת ההפחתה כי בכל הנוגע לבית חולים ציבורי בבעלות פרטית, מהווה ;מהווה גזל אסור של קניינו לשם השגת חסכון בתקציב המדינה כי היא עומדת בניגוד גמור לעיקרון העלות הנורמטיבית שבבסיס חוק פיקוח מחירים; וכי היא מהווה הפרה של הוראה מפורשת ב סעיף9 ל חוק הפיקוח, האוסר על קביעת מחירים שלא באמצעות ועדת המחירים , המחויבת בקביעת מחירים לפי תחשיב עלות. עד היום המדינה לא מצאה לנכון לדחות את הטענות בדבר הפסול החוקי שבפעולותיה ולהסיר מעליה הרבב, או לחלופין, לפעול לתיקון העיוות. תחת זאת, היא שבה ומודיעה כי טרם נמצא הזמן המתאים לדיון בסוגיה, כאילו הטענה בדבר הפרת חוק ופגיעה מתמשכת בזכויות יס ודיות היא עניין של מה בכך. כעת הדברים מגיעים לשיא, כאשר היועץ המשפטי למשרד האוצר לא מוצא לנכון להביא לידיעת הממשלה והכנסת את הטענות בדבר הפגם המהותי בחקיקה שמבקש משרדו לקדם (ראו נספחים ד' ו- 'ה .)המדובר בחריגה בוטה מהנורמות של קידום הליכי חקיקה ובהצבת מכשול בפני .הכנסת במה שנראה כמענה לטענות הדסה, בהמלצות הוועדה הבין- משרדית שדנה בחקיקת ההתחשבנות לשנים2024-2020 מחודש מאי השנה ("ועדת ה- CAP ", נספח'ז ) ובטיוטת התכנית הכלכלית מחודש יולי (נספח'ו) , הכירה למעשה המדינה בכך שהפחתת המחירים בחקיקת ההסדרים אינה תקינה ועומדת בסתירה לסעיף9 לחוק פיקוח מחירים. בסעיף3.14 להמלצות ועדת ה- CAP ובסעיף29 להצעת המחליטים הודיעו המשרדים כי יכנסו את ועדת המחירים לצורך ביצוע רב יזיה של מחירי שירותי בתי החולים, כחלק מתהליך שיכלול את ביטול .הוראת ההפחתה בחקיקת ההסדרים אלא, שמאז החליטו המשרדים על פיצול החקיקה לשנת2020 ולשנים2021 ואילך, נזנחה ההחלטה וועדת המחירים טרם החלה את עבודתה. כפי שהתרעתי בפני המדינה (ראו נספח'ג ), דחייה זו אינה מקרית כלל, אלא היא נועדה לסייע למשרד האוצר לחוקק מחדש את הוראת ההפחתה גם לשנים .הבאות המשרד, שכנראה יודע כי לא ניתן להצדיק בוועדת המחירים את הפחתת המחירים המבוצעת כיום בחקיקה , מעדיף כנראה להגיע לדיון בחקיקת ההתחשבנות לשנים2024-2021 במצב בו ועדת המחירים טרם החלה את עבודתה ו"אין מנוס" מהמשך קביעת המחירים בחקיקת ההסדרים . ,כך בהימנעותו מכינוס ועדת המחירים, מציב משרד האוצר מכשול נוסף בפני הכנסת, כבר היום. ב. ""סכום התשלום המרבי- חיוב בית החולים לספק שירותים ללא תמורה : נוכח הפגיעה"בזמינות של שירותי הרפואה ה"רגילים בעת המשבר , הצלחת המרכז הרפואי הדסה לשמר ואף לתגבר את מתן השירותים לציבור, בד בבד עם הקמתן והפעלתן של מחלקות הקורונה .החדשות, מהווה הישג שמערכת הבריאות מתברכת בו ,והנה לפי הצעת החוק החדשה המדינה מענישה את הדסה על הרחבת המענה הרפואי לציבור בכך שהיא פוטרת את קופות החו לים מתשלום עבור השירותים הנוספים שניתנו לחבריהן (ראו נספח'א , סעיף4 .) 3 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה חמורה במיוחד היא העובדה שבתוך תקרת ההכנסות החדשה שמבקשת המדינה לכונן נכנסים גם הרוב המוחלט של ימי האשפוז במחלקות הקורונה. כלומר, בידה האחת המדינה מורה להדסה לפתוח מחלקות אשפוז לטיפול ב חולי הקורונה ובידה האחרת פוטרת את קופות החולים מתשלום בעבור ימי האשפוז ומגלגלת את עלותם על תקציב בית החולים (ראו נספח'א , סעיף5 .) המשמעות היחידה האפשרית של החקיקה המוזרה הזאת, היא הוראה להדסה לצמצם את מתן שירות הבריאות לציבור ובמיוחד את השירות לחולי הקורו נה. אנו התרענו המשרדים בדבר הפסול שבהתנערות המדינה מחובתה הבלעדית למימון שירותי הבריאות לציבור, חובה המעוגנת בהוראה מפורשת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי (ראו נספח'ב) וטרם נענינו . ככל שהמדינה תעמוד על החלטת לפטור את קופות החולים מתשלום להדסה מתקציב הסל הממלכתי , הרי שעל המדינה להתחייב כי היא עצמה תישא במימון השירותים, לפי ,עלותם. אחרת מדובר בדבר ח קיקה פסול מיסודו שמקומו לא יכירנ.ו בספר החוקים של מדינת ישראל לסיכום: אני סמוך ובטוח כי הכנסת לא תיתן את ידה ל חקיקה נ שא ו בבתי החולים תופ ש ים אותה כמזיקה כפי שזו מוגשת לה, ללא גילוי נאות באשר לבעיות המהותיות, המשפטיות, הכלכליות והציבוריות, המעיבות עליה .וללא כל התחייבות לתיקון הכשלים ב תודה ובברכת שנה טובה, פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל :העתק ח"כ ישראל כץ, שר האוצר ח"כ יולי אדלשטיין, שר הבריאות ד"ר אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה מר מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה גב' קרן טרנר אייל, מנכ"ל משרד האוצר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות הנהלת הדסה נספחים: 'נספח א הערות הדסה לתזכיר החוק מיום13/9/2020 'נספח ב מכתבי אל שר הבריאות ומנכ"ל משרדו מיום5/8/2020 'נספח ג מכתבי אל שר הבריאות ומנכ"ל משרדו מיום16/7/2020 'נספח ד מכתב באי כוחנו אל היועצים המשפטיים מיום26/8/2020 'נספח ה תשובת היועצים המשפטיים לבאי כוחנו מיום31/8/2020 'נספח ו פרק בריאות לתכנית הכלכלית מיום2/7/2020 'נספח ז המלצות הוועדה הבין- משרדית לחקיקת ההתחשבנות מיום14/5/2020 המרכז הרפואי האוניברסיטאי ה סה ד אגף כלכלה רועי כפיר | מנהל תחום כלכלה והסכמים| המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה | Hadassah Medical Organization :טלפון 6777554 - 02 | דוא"ל: [email protected] 13/8/2020 לכבוד עו"ד אסי מסינג עו"ד אורי שוורץ היועץ המשפטי היועץ המשפטי משרד האוצר משרד הבריאות בדואר אלקטרוני :הנדון הערות הדסה לתזכיר חוק ההתחשבנות ל שנת2020 :סימוכין 1 . בג"צ25/20 ', הדסה נגד שר האוצר ואח 2 . מכתבם של באי כוחה של הדסה אליכם מיום9 יולי 3 . מכתבו של מנכ"ל הדסה אל שר הבריאות ומנכ"ל המשרד מיום16 יולי 4 . הערות הדסה לטיוטת מחליטים חקיקת ההתחשבנות לשנת2020 מיום23 יולי 5 .מכתב ו של מנכ"ל הדסה אל שר הבריאות ומנכ"ל המשרד מיום 5 אוגוסט 1 . חוק ההתחשבנות המוצע פוגע בהדסה: חוק ההתחשבנות לשנים2019-2017 גזר על הדסה הפחתות מחירים סטטוטוריות בהיקף של מעל חצי מיליארד ש"ח בשנה, אליהן מוסיף תזכיר החוק .הנוכחי הפחתות מחירים חדשות תכליתו הבלעדית של חוק ההתחשבנות במקורו הייתה להגן על תקציב הסל הממלכתי נוכח כוחם של בתי החולים לספק שירותים בכמות העולה על הרצוי עבור הסל. במהלך השנים הפך החוק למכשיר תקציבי בידי משרד האוצר להפחית באופן מלאכותי את מחירי שירותי האשפוז שמשלמות קופות החולים, מתחת לעלותם, לשם השגת חסכון בתקציב המדינה , ע ל חשבונם של בתי החולים .העצמאיים, שאינם מקבלים מהמדינה השלמה תקציבית להכנסות החסרות בעניין זה ראו הערות אגף הפיקוח על האשפוז במשרד הבריאות מיולי2019 : "לרוב בתי החולים יש גרעון מובנה מפעילות רפואית הנובע, בין השאר, מהרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם: מהמחירים אותם קובעת המדינה ומההנחות אשר היא מחייבת את בתי החולים לתת לקופות החולים. [...] המדיניות הכלכלית צריכה להתעצב סביב מסקנות אלו ולמנוע את המצב בו גירעונותיהם של בתי חולים נובעים מהרגולציה הכלכלית המוטלת עליהם. ניתן לעשות זאת למשל על ידי שינוי מנגנון המחירי ם וההנחות, כך שלא יובילו ליצירת ".גרעון מובנה ,גם ההגנות לבתי החולים, שנוספו לחקיקה במהלך השנים, ובראשן רצפות הצריכה הינן תיקונים חלקיים .שנועדו לווסת את הפגיעה שגורם החוק ביטולו של חוק התחשבנות,, על כל ההגנות שבו עדיף לבית החולים .עשרות מונים על חקיקתו אותו הדבר נכון ככלל ואפילו ביחס לבית חולים בו .משבר הקורונה הביא לירידה גדולה בפעילות הרפואית כפי שהתריעה הדסה פעמים רבות וכפי ש הוסבר באריכות בעתירתה של הדסה לבג"ץ בעניין זה (בג"ץ25/20), אשר לא נידונ ה לגופ ה ,הוראת ההפחתה הכופה על הדסה להעניק הנחות של 18.5% ממחיר הפיקוח היא בלתי חוקית ובלתי חוקתית (סעיפים56 , 58 ו- 67 לחוק ההתחשבנות לשנים2019-2017 ). הוראה זו מחייבת את הדסה למכור שירותי בריאות במחירי הפסד וכופה עליה לממן בעצמה חלק משירותי הבריאות הציבוריים, נטל אשר כידוע לכ ם היטב, מו ט ל על המדינה על פי חוק )(ובוודאי שגוף פרטי כמו הדסה לא צריך לשאת בו. ,אלא, שמשום אותם שיקולים זרים, שהביאו להפיכת חוק ההתחשבנות למכשיר תקציבי פסול מסרבת המדינה גם כעת לשקול את ביטול או צמצום הפחתות המחירים או לחלופין, השלמת המרכז הרפואי האוניברסיטאי ה סה ד אגף כלכלה רועי כפיר | מנהל תחום כלכלה והסכמים| המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה | Hadassah Medical Organization :טלפון 6777554 - 02 | דוא"ל: [email protected] הכנסות תקציבית לפי נו סחה אחידה ושקופה , כמתחייב על פי דין . תחת זאת, נוצר הסדר מוזר שבו רשת הביטחון התקציבית לבית החולים האחד )"("התשלום המינימלי ממומנת על- ידי העמקת הפגיעה התקציבית בבית חולים אחר )"("התשלום המקסימלי. 2 . הארכת חקיקת "הוראת ההפחתה" תוך הימנעות המדינה מהתייחסות לפגמים החוקתיים המהותיים שבהוראה: מאז אוגוסט2018 פנתה הדסה אל היועצים המשפטיים של משרד האוצר, משרד הבריאות והממשלה בטענה כי "הוראת ההפחת ה " שבחוק מהווה הפרה אסורה של הוראות חוק הפיקוח ושל זכויות יה ה יסודיות של הדסה. עד היום היועצים המשפטיים לא דחו את הטענה לגופה . תחת זאת הם ה שיבו בטיעון מעגלי לפיו הם פטורים מהתייחסות לחוקיות הוראת ההפחתה בחוק הקיים בשל עיתויו המאוחר של הבירור .ופטורים מהתייחסות לחוקיות הוראת ההפחתה בחקיקה עתידית בשל העיתוי המוקדם פעם אחר פעם הודיעו היועצים המשפטיים כי הם יידרשו לחוות את דעתם המשפטית בסוגיה רק ביחס .לחקיקה חדשה שתבקש לקדם הממשלה זאת, בעוד שברור כי הטענה המשפטית מובנת להם היטב ו סביר להניח כי כבר הגיעו להכרה בדבר חוקיותה או אי- .חוקיותה של ההוראה כך, ביום20/2/2019 כתב היועמ"ש למשרד הבריאות (נספח 'מס 21 )לעתירת הדסה: " הוראותיו של חוק ההתייעלות הכלכלית]...[ חלות עד לסוף השנה הנוכחית ולאחר כן יחוק ק חוק חדש. הערותיכם וטענותיכם יילקחו בחשבון בעת חקיקת חוק ההתחשבנות הבא". וביום12/6/2019 כתב ממונה ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים (נספח 'מס 23 )לעתירת הדסה: "אם משרד האוצר יבקש להמ ,שיך ולעגן בחוק הנחות סטטוטוריות שניתנו בידי בתי החולים ".אנו נבחן את הסוגיה מן הבחינה המשפטית, לרבות הטענות הנכללות בפנייתכם וביום24/7/2019 אמרו היועצים המשפטיים של הוועדה הבין- משרדית לגיבוש חקיקת ההתחשבנות לנציגי הדסה, כי טענות הדסה יוכלו להישמע רק "לאח"ר פרסום תזכיר חוק התחשבנות חדש '(נספח מס26 .)לעתירת הדסה וביום9/3/2020 :כתבה המדינה לבג"צ "חקיקת הסדר הקאפ החל משנת2020 טרם הבשילה לכדי תזכיר חוק ראשוני, וטרם ידוע מה בדיוק יכלל בהסדר זה. במקרה כזה, עסקינן בעתירה ספקולטיבית, וברי כי אין באפשרותו ".של בית המשפט הנכבד ליתן סעד בעניין חוק שאף המשיבים עדיין אינם יודעים את פרטיו וביום15/7/2020 השבתם בדוא"ל לבאי כוחה של הדסה: "בשנה האחרונה קיבלנו מהדסה, באמצעותך ובאופן ישיר, מספר רב ש ל מסמכים, ובכלל זה גם עתירה לבג"ץ, בהם הוצגה בהרחבה ובפירוט עמדת הדסה ביחס להסדר הקאפ. עמדתה של הדסה נשקלה בכובד ראש במסגרת הליך גיבוש החקיקה. בנסיבות האלה ובעיתוי הנוכחי אנחנו לא רואים מקום לקיים פגישה נוספת". והנה בחלוף שנתיים מפנייתנו הראשונה , מבקשת הממשלה שוב את אישור הכנסת להצעת חוק הכוללת את הוראת ההפחתה וזאת, מבלי שהיוע צים המשפטי ים רואים לנכון להתייחס לחוקיות ההוראה, וחרף היכרות ם את הטענה בדבר אי חוקיותה ו את התחייבות הייעוץ המשפטי .להידרש לסוגיה ויודגש, הייעוץ המשפטי נדרש להתייחס לטענה כב דת משקל, לפיה המדינה פוגעת באופן שיטתי בזכויותיה היסודיות של הדסה בהיקף של מאות מיליוני ש"ח בשנה , תוך שהיא משיגה לעצמה תועלת תקציבית. מן הראוי היה שהגורמים האמונים על לגיטימיות פעולתה של המדינה היו פועלים ביעילות לבירור הסוגיה, על מנת שתתקן את מעשיה או, לח לופין, שתוסר ההאשמה הבלתי- צודקת כלפיה. אין זה ראוי, שגם בחלוף שנתיים ו נוכח ה נסיבות ה משתנות, הייעוץ המשפטי ימשיך המרכז הרפואי האוניברסיטאי ה סה ד אגף כלכלה רועי כפיר | מנהל תחום כלכלה והסכמים| המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה | Hadassah Medical Organization :טלפון 6777554 - 02 | דוא"ל: [email protected] להמתין לזמן המתאים להידרש לסוגיה המשפטית המונחת לפתחו וישמור את עמדתו המשפטית לדיונים פנימיים וחסויים . כפי שהתריעה הדסה פעמים רבות בשנים האחרונות, הוראת ההפחתה פוגעת פגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויותיה החוקתיות. להוראת ההפחתה משמעות שלא ניתן להפריז בחשיבותה לאיתנותה הפיננסית של הדסה. בנסיבות אלה, ובמיוחד מקום בו התחייבה המדינה להתייחס לטענות הדסה לגופן לכשתגיע העת– על המדינה להציג את חוות דעתה המנומקת באשר לחוקיות הוראת ההפחתה, .כעת וללא דיחוי .לפיכך, נבקש לקבל את חוות דעת הייעוץ המשפטי, כמובטח וכמתחייב 3 . חובת ועדת המחירים הבין-משרדית להתכנס לבחינת המחירים: ביחס להפחתת המחירים, הרי שהמדינה כבר הכירה בכך שחוק ההסדרים אינו האכסניה לקביעת המחירים, אלא חוק הפיקוח בלבד. כך, גם בהמלצות ועדת ה- CAP מיום14/5/2020 ( סעיף14.3 להמלצות ) וגם בטיוטת התוכנית הכלכלית מיום2/7/2020 ( סעיף29 לטיוטה) , הוצע לבצע עדכון מחירים בוועדת המחירים וכנגדו לבטל את הוראת ההפחתה שבחוק ההתחשב נות. כעת, בחסות הקורונה ואי-הוודאות באשר למועד קידומה של חקיקת התחשבנות חדשה , מבקש משרד האוצר להימנע מלבצע המהלך בוועדת המחירים ולדחות את הדיון למועד הלא ידוע בו תובא לממשלה חקיקת התחשבנות חדשה. עד אז ייוותר על כנו ההסדר הבלתי- חוקי של הפחתת המחירים השרירותית בחקיקה. כך, במועד שבו תקודם לבסוף החקיקה החדשה, יוכל האוצר לטעון כי א ין בידי ועדת המחירים הזמן הדרוש לביצוע העבודה וכי נוכח לוח הזמנים לאישור חוק ההסדרים , אין מנוס מלהאריך את חקיקת הוראת ההפח .תה כלכלני משרד י הבריאות והאוצר כבר החלו בבדיקת המחירים ו לא נדרשת להם שום חקיקה או החלטת ממשלה כדי להשלים העבודה ולהביא הצעה ל תיקון המחירים לבחינת חברי וועדת ,המחירים. יתרה מכך משברור לכל אנשי המקצוע העוסקים בדבר ומשהמשרדים אף ביטאו בכתובים את הצורך בתיק ון המחירים , מחויב ת וועדת המחירים לפעול לתיקונם . אם לא תפעל המדינה כמתחייב להשלמת העבודה הנדרשת בוועדת המחירים, לא תוכל המדינה להישמע במורד הדרך בטענה כי אין מנוס מהמשך חקיקתה של הוראת .ההפחתה, נוכח לוחות הזמנים, מורכבות השינוי וההשלכות התקציביות 4 . סעיף14 - חיוב בית החולים לספק שירותים בחינם: בסעיף14 לתזכיר החוק נקבע כי אם החשבון נטו עבור השירותים שיספק ביה"ח בפועל בשנת 2020 יעלה על החשבון נטו בשנת2019 ביותר מ- 1.5% )"("התשלום המקסימלי , תסופק יתרת השירותים לקופת החולים ללא תשלום (אלפא0 .) :מדובר בהוספת שכבה נוספת, רביעית במספר של הגבלת הכנסות בית החולים1 ) הגבלת ;המחירים באמצעות חוק הפיקוח2) הפחתת מחירי הפיקוח ב- 18.5% בהוראת ההפחתה בחוק ;ההסדרים3) החלת מחיר מופחת ב- 65% - 80% ;על השירותים בשוליים4 ) החלת מחיר מופחת ב- 100% (!) על השירותים שמע ,בר לתקרה החדשה. קרי המדינה מסדרת לעצמה הנחה של 100% עבור שירותים המסופקים לסל שבמימו נו היא נושאת לפי חוק. בהדסה נעשו מאמצים כבירים לצמצם למינימום את הפגיעה בשירותי הבריאות הרגילים שמקבל הציבור, במקביל להתגייסות מלאה למלחמה בקורונה. עתה מבקשת המדינה לשלול מהדסה אף את המימון המקוצץ ממילא עבור חלק מהשירותים שסופקו לציבור, אשר המדינה בלבד מחויבת .לפי החוק לממנם אם המדינה מעוניינת להבטיח את יציבותן ,הפיננסית של קופות החולים נוכח דרישתה מקופות ,)"החולים לספק לחלק מבתי החולים רשת ביטחון תקציבית ("התשלום המינימלי תתכבד ותעמיד לכך את המקורות ולא תדרוש מהדסה לממנן במקומה, בבחינת גזל "כבשת הרש " ממש . מוזרה המרכז הרפואי האוניברסיטאי ה סה ד אגף כלכלה רועי כפיר | מנהל תחום כלכלה והסכמים| המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה | Hadassah Medical Organization :טלפון 6777554 - 02 | דוא"ל: [email protected] במיוחד היא הערבות ההדדית ש מייצר ההסדר, בו מניעת התשלום מבית החולים שהצליח לשמ ר את היקף הפעילות הרפואית הרגילה בזמן משבר הקורונה מתואר ת כאיזון מתחייב לתשלום הנוסף .שמקבל בית חולים אחר מקופות החולים מאליו מובן, כי חוק כזה, בו המדינה מתעקשת להמשיך ולחוקק הסדר פוגעני, לשם שימור ה חסכון בתקציבה, וכדי לחסוך חלק מההוצאה התקציבית החדשה שיצ ר משבר הקורונה, מוסיפה לו את .הפגיעה של מנגנון "הערבות ההדדית" המתואר, אינו עומד באף לא אחד ממבחני פסקת ההגבלה אם סובר הייעוץ המשפטי כי הפגיעה הקשה בזכויותיה החוקתיות של הדסה היא מידתית ונעשית לתכלית ראויה מחובתו לנמק עמדה זו. העובדה שהמנגנון הפוגעני הזה מבוקש דווקא בשם הצורך לסייע למערכת לצלוח את משבר הקורונה רק מוסיפה לחומרת העניין. זאת, שכן בה בשעה אותו משרד האוצר נמנע מלקבוע מנגנון מחייב למימון סכומים שהובטחו להדסה למימון ההוצאות שהוציאה במסגרת המאמץ הלאומי להתמודדות עם המשב ר. המדובר בהוצאות להקמה, ציוד ואיוש מחלקות לאשפוז חולי קורונה ובהקמת מעבדה מהגדולות בארץ לביצוע בדיקות קורונה. הוצאות חריגות אלו, מצטרפות אל הפגיעה בהכנסות אחרות של ביה"ח כתוצאה מהמשבר והן מביאות את הדסה לפתחו של משבר תזרימי חמור. אין המדובר בבקשת סיוע של הדסה, אלא בהחזר הוצאות שהוציאה הדסה עבור .המדינה, לדרישתה ועל סמך התחייבותה המפורשת לממן 5 . סעיפים13 ו- 14 - החרגת אשפוז קורונה מתקרת ההכנסה: קביעת תקרת ההכנסה החדשה בסעיף14 לתזכיר החוק מרוקנת ממשמעות את החרגת השירות מהקאפ בסעיף13 לתזכיר החוק ., שכן החשבון התוספתי יתאפס המשמעות של ההחלטה לדרוש מהדסה לממן ממקורותיה אשפוז של חולי קורונה, היא הנחיה להדסה ל צמצם כבר כעת את.הטיפול האשפוזי בחול קורונה בהתאם להנחיית המדינה, הדסה הקימה150 מיטות אשפוז לחולי קורונה, בנוסף לתשתית האשפוז הקיימת, גייסה מ על250 ,עובדים והשקיעה משאבים רבים והכול כחלק מהמאמץ הלאומי. המדובר כ מובן בהרחבת פעילות הכרו כ ה בהוצאה תוספתית משמעותית, קבועה ומשתנה. ככל שתתרחב התחלואה ויידרש לקלוט מאושפזים רבים יותר, כך ההיקף והעלות יעלו ויכללו עוד הוצאות שלא הוצאו ב- 2019 . לכן, לא ברור מדוע שירות זה מיועד להיכלל בתקרת ההכנסה. ,גם ללא קשר לתקרת ההכנסה החרגת השירות מהקאפ אינה בגדר הטבה לבית החולים, שכן שירות זה אסור מלכתחילה להכללה בקאפ,. זאת היות וברור ש בכל הקשור לשירותי בריאות הקשורים בקורונה לא מתקיימת ה תכלית שבשמה מחוקקת חקיקת הקאפ– וויסות ה סיכון לאספקה עודפת של השירות . ההיפך הוא נכון - כאמור, המדינה הנחתה את הדסה להרחיב את .תשתיותיה ולהשקיע משאבים כדי להגדיל את שירותי אשפוז חולי קורונה חשוב להזכיר כי גם התמורה"המלאה" עבור אשפוז חולי ה קורונה, האמורה להתקבל רק בנסיבות מסוימות מאוד של היקפי השירותים השונים, הינה תמורה מופחתת . מחירו של יום אשפוז במחלקת קורונה נקבע ע"י ועדת המחירים ללא תחשיב עלות, על בסיס אומדן לא מנומק, ממנו החליטה הוועדה להפחית 18.5% ומחיר מופחת זה .הוא בנכנס לצו הפיקוח לפיכך אנו חוזרים על דרישתנו, שהופנתה בהערותינו לשימוע ובמכתבו של מנכ"ל הדסה מיום5/8/2020 ,כי הגורמים המוסמכים במדינה ימסרו להנהלת הדסה הנחיה ברורה בכתב, כי היא מתבקשת להימנע מלספק את השירותים, שהמדינה מגדירה בחוק .כעודפים 6 . תוספת התקציב שהובטחה ב- 2019 תועבר במלואה לקופות החולים: "סכום הקידום הנוסף" הוא התוספת התקציבית שהבטיחה המדינה לבתי החולים במכתב מיום 10/12/2019 '(נספח מס1 )לעתירת הדסה ו שהוערכה שם בשווי של42 מלש"ח לכלל בתיה"ח . המרכז הרפואי האוניברסיטאי ה סה ד אגף כלכלה רועי כפיר | מנהל תחום כלכלה והסכמים| המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה | Hadassah Medical Organization :טלפון 6777554 - 02 | דוא"ל: [email protected] מאז מוזכר ת תוספת זו בכל הזדמנות, כפיצוי שיש בכוחו להצדיק את העוול הגדול שגורמת המדינה .לבתיה"ח ולהדסה בפרט בהארכת ההסדר הפוגעני בשנה נוספת והנה, כעת מוסיפה המדינה לנוסחה את תקרת ההכנסה החדשה , ש תוצא ת ה הצפויה היא שחלקה .של הדסה בתוספת התקציב תועבר לקופות החולים, ולמעשה, בחזרה לקופת המדינה ,בברכה רועי כפיר מנהל תחום כלכלה והסכמים :העתקים ממונה ייעוץ וחקיקה ,משרד המשפטים ,צוות בריאות אגף התקציבים , משרד האוצר אגף תכנון תקצוב ותמחור, משרד הבריאות הנהלת הדסה 1 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה ט"ו אב , תש"פ 5 אוגוסט , 2020 סימוכין: ר0581/20 לכבוד לכבוד ח"כ יולי אדלשטיין פרופ' חזי לוי שר הבריאות מנכ"ל משרד הבריאות נכבדי י, :הנדון השלכות טיוטת חקיקה חדשה– ישיבת זום מיום5/8/2020 היום בשעות הצהריים נערכה ישיבה בהשתתפות נציגי הדסה, נציג משרד הבריאות והחשב המלווה של .הדסה מטרת הישיבה האמורה הייתה בירור השלכות החקיקה החדשה על יכולת הדסה לספק שירותים .רפואיים אחד הנושאים החשובים שעלו בישיבה האמורה היה, האם קביעת רצפה ותקרה להכנסות מקופות החולים תסייע לתזרים המזומנים של הדסה בשנת2020 .כפי שנטען ע"י משרד הבריאות ,החקיקה החדשה אשר לכאורה נועדה לסייע לבתי החולים לצלוח את משבר הקורונה, לא זו בלבד שאינה מסייעת להדסה, היא אף פוגעת בה פגיעה קשה ולמעשה מונעת ממנה גם את המימון המוגבל שהייתה אמורה .לקבל עבור הטיפול בחולי הקורונה על פי דרישת המדינה בניגוד (כנראה) למצבם של חלק מבתי החולים האחרים, הדסה פעלה להתייעל, לשמר ואף להגדיל את השירותים הרפואיים אותם היא מספקת לבאי שעריה וזאת למרות מגפת הקורונה, תוך שהיא מסתמכת על .הבטחות המדינה, כי יתקבל מימון בגין הטיפול בחולי הקורונה הדסה למעשה נענשת על הצלחתה כאמור לעיל בכך שתקרת ההכנסות החדשה שנ הגתה ע"י נציגי המדינה תביא לצמצום משמעותי באספקת השירותים הרפואיים ואף להפסקתם, לרבות טיפול בחולי הקורונה, מכיוון .שהשירותים אמורים להתבצע ללא קבלת תמורה כלשהי מהקופות או מהמדינה בשיחה חידדו נציגי המדינה את המסר העולה מהחקיקה, לפיו, מאחר ופעילות הדסה כבר נ ושקת לתקרה .הלא ריאלית הקבועה בחקיקה החדשה, באחריות הדסה לצמצם פעילות רפואית, לרבות טיפול בחולי קורונה 2 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה לפיכך, אבקש את הנחיית המנכ"ל הברורה בכתב כי אנו מתבקשים שלא לספק שירותים רפואיים י במ ידית ולסגור את שערינו בפני חולים שיבקשו לקבל את השירותים ה"עודפים". ה שלכת הנחייתכם זו הינה כי החל מיום א' הקרוב, חדר המיון ייסגר פעמיים בשבוע למשך24 .שעות בכל פעם ב ב ר כ ה , פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל :העתק ח"כ ישראל כץ, שר האוצר גב' קרן טרנר, מנכ"לית משרד האוצר 'פרופ ,עופר מרין מנכ"ל המרכז הרפואי שערי צדק גב' מירב קדם, סגנית בכירה לחשב הכללי, משרד האוצר מר אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר מר ודים פרמן, סמנכ"ל תכנון, תמחור ותקצוב, משרד הבריאות 'פרופ ציון חגי, יו"ר הר"י 'גב אילנה כהן, יו"ר הסתדרות האחים ו האחיות 1 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה כ"ד תמוז ,תש"פ 16 יולי, 2020 סימוכין: ר0512/20 לכבוד לכבוד ח"כ יולי אדלשטיין פרופ' חזי לוי שר הבריאות מנכ"ל משרד הבריאות נכבדי י, :הנדון תיקון המחירים בוועדת המחירים מתחייב ואינו תלוי בחוק ההסדרים סימוכין: 1. טיוט ת התוכנית שהכלכלית מאת משרד האוצר מיום2 יולי 2 .המלצות וועדת ה- CAP מיום14 מאי בימים האחרונים אנו חנ שפים לכוונת משרד האוצר הל אריך בהוראת שעה את חקיקת ההתחשבנות (חוק ה- CAP ) לשנים2017-2019 עד לסוף שנת2021 ., כביכול בשל אילוצי שעת החירום של משבר הקורונה כפי שכלכלני משרד הבריאות יודעי ם היטב, משמעות החלטה כזו היא מכ ה קשה לניסיון לייצב את הדסה ולהוציאה לדרך חדשה בתום תוכנית ההבראה בסוף השנה. דיבורים על תמיכה תקציבית שתלווה את המהלך לא משנים את התמונה, שכן זו תביא אותנו שוב אל סף קיום פיננסי, קושי תזרימי כרוני ותלות קבועה בכספי .המדינה משבר הקורונה לדאבוני משמש ""מסך עשן להצדקת המהלך, שבעיננו נראה ממש הפוך למה שבאמת צריך לעשות , מצב מערכת האשפוז בכל הארץ לפני מגפת הקורונה לא שימש לדאבונינו לבסס תוכנית שונה ונכונה, המצב היום זועק וחושף אי מוכנות לא פשוטה . פגיעתה של החלטה על הארכת החוק הקיים ע ד לסוף שנת2021 נובעת כנראה משני רכיבים: האחד ה וא ניסיון לשימור הנורמה הכמותית . במקרה של הדסה מדובר בפארדוכס לא הגיוני : הדסה מחוייבת בהנחות של 65%-80% , לפי רמת הפעילות בשנים2013-2015 (האבסורד– המדינה מת עלמת מהנחיות הסכם ההבראה ומעל יי ת הפעילות כ חלק מהסכם ההבראה, וכאילו היום דורשת מאיתנו המדינה לשוב לרמת הפעיל ות של שיא המשבר בהדסה); והשני הוא קיבוע הפחתת המחירים שבוצעה בחקיקה ב- 2017 בשיעור של18.5% , שמשמעותה בהדסה, וכנראה לא רק בהדסה ,חיובנו באספקת שירותים במחירי הפסד מתחת לתעריפי משרדכם . ביחס להפחתת המחירים, הרי שהמדינה כבר הכיר ה בכך שחוק ההסדרים אינו האכסניה לקביעת המחירים, אלא חוק הפיקוח בלבד. כך, גם בהמלצות ועדת ה- CAP מחודש מאי השנה (סעיף3.14 )להמלצות וגם בטיוטת התוכנית הכלכלית מ תחיל ת החודש (סעיף29 לטיוטה), הוצע לבצע עדכון מחירים בוועדת המח רי ים וכנגדו לבטל את .סעיף ההפחתה שבחוק ההסדרים 2 הסתדרות מדיצינית הדסה בתי החולים האוניברסיטא םיי של הדסה Hadassah Medical Organization Hadassah University Hospitals Kiryat Hadassah P.O.B. 12000 Jerusalem Israel 9112001 Tel: 02-6776060 Fax: 02-6776063 תי קרי הדסה "ד ת 12000 ירושלים9112001 :טלפון02-6776060 :פקס02-6776063 Prof. Zeev Rotstein Director General Hadassah Medical Organization E-mail:[email protected] www.hadassah.org.il פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל המרכז הרפואי הדסה כעת, בחסות הקורונה, מבקש האוצר להימנע מלבצע המהלך בוועדת המחירים, לפחות עד לסוף2021 . כאן הקשר למשבר הקורונה לא ברור מאליו. כלכלני משרד הבריאות והאוצר כבר החלו בבדיקת המחירים, ונראה שלא נדרשת להם שום חקיקה או החלטת ממשלה כדי ל השלים העבודה ולהביא את הת יקון לבחינת חברי וועדת המחירים. ית רה מכך, חברי וועדת המחירים, אחר שנחשפו להודעה הברורה שיש לתקן את המחירים, מחוייבים בעצם לפעול לתיקונם, ובכל מקרה אינם כפופים לכל חוק או הנחייה, מלבד חוק הפיקוח ונוהל ווע .דות המחירים לפיכך, אני מבקש משר הבריאות ומהמנכ"ל בבקשה, שלא תתנו את ידכם לשימוש לא ענייני בעילת המשבר כתירוץ להתחמקות מאחריות, ושתנחו במטותא את חברי וועדת המח רי ים מטעם משרד הבריאות לבצע את עבודתם כמת חייב וללא מורא . ב ב ר כ ה , פרופ' זאב רוטשטיין מנכ"ל :העתק גב' מירב קדם, סגנית בכירה לחשב הכללי, משרד האוצר מר אלון מסר, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר מר ודים פרמן, סמנכ"ל תכנון, תמחור ותקצוב, משרד הבריאות עו"ד טל אמתי-נשרי הלשכה המשפטית משרד הבריאות Tal Amitai-Nishri, Adv. Legal Department Ministry of Health ירמיהו39 , ת.ד1176 ירושלים, 9101002 [email protected] טל: 02-5081228 :פקס02-5655972 39 Yirmiyahu St. P.O.B 1176 9101002 Jerusalem [email protected] Tel: 02-5081228 Fax: 02-5655972 31 אוגוסט2020 י"א באלול, התש"פ :סימוכין349122320 לכבוד: עו"ד אסף פריאל עו"ד עדי ויצמן 'תדמור לוי ושות במייל- levy.com - adi@tadmor ,.ח.נ :הנדון תזכיר חוק ההתייעלות הכלכלית- קאפ2020 מכתב ך מיום 26/08/2020 ב מענה לפנייתך שבסימוכין ובהמשך למענה היועץ המשפטי למשרד הבריאות, עו"ד אורי ,שוורץ מיום15/07/2020 , :אבקש להבהיר 1 . הסדר ההתחשבנות לשנת2020 מאריך את ההסדר הקודם שנקבע בחוק ההתיי עלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2017 ו- 2018 ) , התשע"ז- 2016 ,, בשנה נוספת בשינויים מחויב ים הנובעים ממשבר הקורונה. 2 . הארכת ההסדר הקיים חלף יצירת הסדר חדש, נובעת מהמצב הפוליטי המורכב בשנה .האחרונה, וכן בשל התפרצות והתפשטות נגיף הקורונה 3 . כפי שצוין ב מענה שנשלח אליך על ידי יועמ"ש משרד הבריאות, טענות הדסה נשקלות והן תילקחנה בחשבון בעת קביעת ההסדר א הב המיועד לחול ב שנים2021-2024 . ,ב ב ר כ ה טל אמתי-נשרי , עו"ד העתק ים: עו"ד אורי שוורץ, היועץ המשפטי ,חיים הופרט ר אש אגף כלכלה עו"ד ינון גוטגליק, לשכה משפטית משרד האוצר עו"ד שי סומך, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים 1 תוכן עניינים אנרגיה קידום אנרגיות מתחדשות ואנרגיה נקיה ................................ ................................ .................. 3 חקלאות מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות ................................ ................................ ............................ 9 תחבורה שיפור התחבורה הציבורית בטווח קצר ................................ ................................ ................. 11 חינוך הרפורמה להעצמת השדרה הניהולית של מערכת החינוך– .גמישות אפקטיביות וחדשנות ......... 23 בריאות חיזוק הרפואה הציבורית וה גברת התחרותיות והשוויוניות בהקצאת משאבי המדינה .................. 24 הרחבת סל שירותי הבריאות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים ................................ 27 הגדלת כוח האדם הרפואי וניצול מיטבי של משאבי ההכשרה במערכת הבריאות ....................... 30 הסדרת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים2020 עד2024 ..................... 33 רווחה קליטת הרשות לשיקום האסיר במשרד הרווחה ................................ ................................ ...... 43 תעסוקה שיפור ההון האנושי בישראל ................................ ................................ ............................... 47 חיזוק מערך השירות האזרחי של מתנדבות ומתנדבים חרדים ובני מיעוטים ............................... 54 צמצום הפגיעה במעונות יום לפעוטות ................................ ................................ ................. 56 רמ"י, תכנון והגנת ה סביבה האצה והפחתת רגולציה בענף הבנייה ................................ ................................ .................. 59 בינוי ושיכון עידוד הליכי התחדשות עירונית ................................ ................................ ........................... 61 מופ והשכלה גבוהה תכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל ................ 68 תקשורת קידום פרי שה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל ................................ .......... 81 בטחון פנים עריכת דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית ................................ .............................. 89 איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה ................................ .......................... 92 ייעול ושיפור שרשרת האכיפה של עבירות תעבורה ................................ ................................ 97 הגדלת היצע מקומות הכליאה וקי דום חלופות כליאה ................................ ........................... 100 טיוב רגולציה בתחום האבטחה והסדר הציבורי ................................ ................................ ... 103 משפטים ניהול ביקושים בבתי המשפט וי יעול מערכת האכיפה ................................ ........................... 105 שמירה על האינטרס הציבורי במסגרת תובענות ייצוגיות................................ ....................... 108 אוצר 2 העברת נתונים פיננסי ם לרשות המיסים לטובת שיפור הליכי שומה................................ ......... 111 דיגיטל רפורמת הדיוור הדיגיטלי על ידי גופים ציבוריים ................................ ................................ . 114 ת כנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית ............................. 123 כלכלה עידוד התחרות והפחתת יוקר המחייה של מוצרי הצריכה ................................ ...................... 143 ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה ................................ ................................ .... 151 פיננסיים קידום הבנקאות הפתוחה בישראל– הסדרת פעילות שירות מידע פיננסי ................................ . 157 הסרת מגבלות על ייעוץ פנסיוני דיגיטלי ................................ ................................ ............. 159 השלמת רפורמת הניידות בשוק הבנקאות ................................ ................................ ........... 160 הרחבת מק ורות המימון לנותני האשראי החוץ-בנקאי ................................ ........................... 162 הקמת תכנית לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל ................................ ....................... 164 הרחבת אפיקי מימון והשקעות וקידום החדשנ ות הטכנולוגית בשוק ההון ............................... 167 אסטרטגיה הגברת התחרות על ידי יישום הרפורמות ברישוי עסקים ................................ ....................... 169 טיוב הליך רישוי עסקים ................................ ................................ ................................ ... 174 תשתיות2030 הערכות לאומית לפיתוח מערכת מטרו במטרופולין גוש דן ................................ ................... 178 קידום תשתיות לאומ יות ................................ ................................ ................................ ... 200 קידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות ................................ ................................ .. 214 3 אנרגיה קידום אנרגיות מתחדשות ואנרגיה נקיה מחליטים במטרה להגדיל את היקף ההשקעות הפרטיות בשל משבר הקורונה, ובמ טרה להגביר את ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות ולעמוד ביעדי הממשלה שנקבעו בסעיף1 ()(ב3 ') להחלטה מס542 מיום20 בספטמבר2009 , שעניינה הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק, ובמטרה לייעל את השימוש בקרקע שהינה משאב מוגבל ולהגביר את השימוש באנרגיה נקיה- 1 . לתקן את חוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 ,, בהמשך לתזכירים שהופצו על ידי שר המשפטים :בהתאם לעקרונות אלה א. )בעל דירה בבית משותף שהוצמדה לדירתו חניה, יהא רשאי להתקין תשתית (לרבות מונה ברכוש המשותף הנדרשת לצורך התקנת עמדת טעינה לרכב חשמלי ללא קבלת הסכמת יתר בעלי הדירות:, בכפוף לכל אלה 1) התקנת התשתית תיעשה בהתאם לכללים שקבעה נציגות הבית המשותף בנוגע לחזות הבית, נוחות או בטיחות, ואם לא קבעה הנציגות כללים, באופן שלא יהיה בו כדי לגרום ,לפגיעה שאינה סבירה בדירה אחרת לרבות חלקים מהרכוש המשותף הצמודים אליה ברכוש המשותף, או בחזות ;הבית 2) על בעל הדירה יהיה להשיב את מצב הרכוש המשותף לקדמותו עם הסרת תשתית הטעינה מהרכוש המשותף, והוא ישא בהוצאות הכרוכות בהתקנה באחזקה או בהסרה ;שלה ב. בהמשך לתזכיר שהופץ על ידי שר המשפטים, ניתן יהיה להקים מתקן פוטו וולטאי על גג הבית המשותף ברוב של שני שליש ;מבעלי הדירות בבית המשותף ג. בנוסף תיבחן האפשרות להתיר לדייר בבית משותף להקים מתקן פוטו וולטאי ואגירה ללא .הסכמת כלל הדיירים בבית המשותף בדומה לתנאים להקמת דוד שמש ד. .המפקח על בתים משותפים יוסמך לדון בסכסוכים הנוגעים לסעיף זה 2 . להטיל על השמאי הממשלתי הראשי לק בוע, בתוך שלושה חודשים, בין היתר בהתייעצות עם רשות החשמל, ובשים לב לצורך בעמידה ביעדי הממשלה להיקף ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות והצורך בפישוט וקיצור הליכים בירוקרטיים ליזמים, מחיר אחיד לדונם (ולא ליחידת הספק) ככל האפשר, להקצאת זכויות במקרקעין לצורך הקמת מי תקן אגירה, ולצורך הקמת מיתקן לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת כהגדרתה בחוק משק החשמל, התשנ"ו- 1996 (להלן– חוק משק החשמל.) 3 . להטיל על שר השיכון והבינוי, בתפקידו כיו"ר מועצת מקרקעי ישראל, להביא לפני מועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה לפיה המחירים שייקבעו על ידי השמאי הממ שלתי הראשי לפי סעיף2 לעיל ישמשו לקביעת תמורה בגין הקצאת קרקע לאנרגיה מתחדשת כהגדרתה בחוק משק החשמל ולמיתקן אגירה. הצעת ההחלטה תכלול מנגנון שיבטיח תיאום בין תדירות קביעת המחירים ובין מועדי תקפן של הסדרות רשות החשמל הנוגעות לענין וזאת במטרה להגביר את הוודאו.ת ליזמים בתחום 4 . לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן- חוק התכנון והבניה ), בהתאם לעקרונות :אלה א. הגדרת "תשתיות לאומיות" שבסעיף1 .תכלול גם מיתקני מיתוג ומיתקני השנאה לחשמל ב. במקרה שבו קיימת תכנית מיתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים, רשות הרישוי להקמת מית ,קן פוטו וולטאי על גבי נכס שייעודו דרך שהוקם כדין, על פי תכנית המיתאר האמורה תהא רשות הרישוי המנויה בסעיף6 .ב לחוק התכנון והבניה ג. לבחון את האפשרות להקים מתקני תשתית כהגדרתם בסעיף1 לחוק התכנון והבניה המשמשים להולכת חשמל במתח עליון (להלן- מתקני תשתית ), באמצע ות הרשאה לפי סעיף 145 (ו) לחוק התכנון והבניה; ניתן יהיה להעניק הרשאה כאמור מכח תכנית מיתאר ארצית למתקני תשתית אשר מתקיימים בה התנאים המנויים להלן, אף אם לא מתקיימים בה התנאים המנויים בסעיף145 :(ז) לחוק התכנון והבניה 1) התכנית קובעת את המקרים בהם ניתן להקים מכ וחה מתקני תשתית בהרשאה לפי סעיף 145 ;)(ו 4 2) נקבעו בה הוראות בדבר פרסום הבקשות להרשאות ולהליך השמעת הטענות בעניין לפני הגורם המרשה שנקבע לפי סעיף145 .)(ו ד. לבחון את האפשרות להתיר, בהוראת שעה עד לשנת2025 שהקמת מיתקנים הדרושים להגדלת היקף החשמל המושנה במיתקן השנאה , שהוקם לפי תכנית, פטורה מהיתר בכפוף לכך שהמיתקנים יוקמו על ידי מי שעוסק בהולכה כמשמעה בחוק משק החשמל, יוקמו ,בכפוף להוראות התכנית וששטח כל מיתקן לא יעלה על השטח המזערי הנדרש להתקנתו ;ובכפוף לכך שבמיתקן ההשנאה הוקמו בעבר מיתקנים דומים מכח היתר בניה 5 . להנחות ,את יושב ראש המועצה הארצית לתכנון ולבניה, להגיש לממשלה תכנית מתאר ארצית אשר ניתן מכוחה להקים מתקני תשתית כאמור בהרשאה לפי סעיף145 (ו). הגשה כאמור תהיה לא יאוחר מתום חצי שנה מיום תיקון חוק התכנון והבניה כאמור בסעיף4 .(ג) להחלטה זו 6 . לתקן את חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 :בהתאם לעקרונות אלה א. הפטור הקיים כיום מהיטל השבחה למיתקן פוטו וולטאי המותקן על גג בניין יוארך עד לתום שנת2025 ; ב. השבחה במקרקעין בשל הקמת מיתקן פוטו וולטאי, שהוקם על גבי נכס שהוא מא ,גר מים מאגר קולחין, בריכת דגים, הדפנות החיצוניות של אחד מהנכסים האמורים, או על גבי נכס שיעודו דרך, תהא פטורה מהיטל השבחה עד תום שנת2025 . 7 . לתקן את התוספת לחוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו- 2006 , כך שאדם המקים את המיתקנים הבאים יהיה פטור מהיתר הקמה והיתר הפע:לה לפי החוק האמור א. מיתקן פוטו וולטאי– ;המיועד לשימוש ביתי ב. מיתקן אגירה– .המיועד לשימוש ביתי ג. .עמדת טעינה לרכב חשמלי 8 . ,מבנים חדשים שייבנו על ידי מינהל בנית קריות ממשלה שבאגף החשב הכללי שבמשרד האוצר יכללו, בכפוף לכל דין, מיתקנים פוטו וולטאיים ומתקני אגירה. וא ולם רשאי סגן בכיר לחשב .הכללי לקבוע שמיתקנים כאמור לא יכללו במבנה כלשהו אם סבר כי אין בכך כדאיות כלכלית 9 . להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה, ובו חברים נציג משרד הפנים, נציג אגף תקציבים שבמשרד האוצר ונציג אגף החשב הכללי שבמשרד האוצר, לבחינת השלכות שיהיו ל קביעת חובה להתקין מיתקן פוטו וולטאי או מיתקן אגירה במבנים בבעלות גוף מתוקצב כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 .או במבנים שגוף מתוקצב כאמור חוכר בחכירה לדורות 10 . להטיל על שר הפנים, להתקין תקנות מכוח סמכותו לפי חוק התכנון והבניה- א. כך שתהא חובה להקים בבניי ,ן חדש שכולל חניה המיועדת לשימוש המשתמשים בבנין .תשתית הנדרשת להתקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי, וזאת לאחר שהתייעץ עם שר האוצר ;תקנות כאמור יותקנו תוך חצי שנה ב. כך שהתקנת מיתקן פוטו וולטאי על גבי נכס שהוקם כדין שהוא מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים, או על דפנ ותיהם, באופן שאינו פוגע בתפקוד ובייעוד המקוריים של הנכס, וכן הקמת מבנה טכני אשר שטחו אינו עולה על35 מ"ר וגובהו אינו עולה על3 מטרים הנדרש לצורך הזרמת החשמל המיוצר במיתקן הפוטו וולטאי לרשת החשמל, יהיו פטורות מהיתר ;בניה. תקנות כאמור יותקנו תוך שנה ג. התקנת מי תקן אגירה לרבות פתיחת פתח במעטפת בניין, תהא פטורה מהיתר בניה. תקנות .כאמור יותקנו תוך חצי שנה 11 . האמור בסעיפים4(ג-ד) ו-5 להחלטה כפוף להגעה להסכמות בין משרד המשפטים, מינהל התכנון .ומשרד האוצר 12 . לעניין החלטה זו- 1) ""מיתקן פוטו וולטאי- מערכת לייצור חשמל הממירה ישי רות אנרגית שמש לאנרגיה ;חשמלית 2) ""מיתקן אגירה- מיתקן המבצע את כל אלה: המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיה הניתנת .לאחסון, אחסון האנרגיה והמרתה בחזרה לאנרגיה חשמלית 5 דברי הסבר רקע כללי 'החלטה מס542 מיום20 בספטמבר2009 , שעניינה הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק קבעה כי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת יעמוד על שיעור של13% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת2025 ובשיעור של17% לפחות מסך כל צריכת החשמל בשנת2030 . בכוונת שר האנרגיה לפעול לעדכון היעד אף ל- 30% עד שנת2030 . התנאים הייחודיים לישראל, מובילים לכך שעיקר האנרגיה המתחדשת, על פי עבודת רשות החשמל, תיוצר באמצעות מתקנים פוטו- .וולטאים מיתקנים פוטו וולטאי צפויים להוביל לגידול בתעסוקה ולגידול בהשקעה הפרטית במשק בסכום המוערך בכ-4 .מיליארד ש"ח שנתי, ולדבר יתרון לאור משבר הקורונה בנוסף, יתכן כי הגברת הייצור באנרגיות .מתחדשות תביא להפחתה בתעריפי החשמל, בשל הירידה בעלויות הפאנלים הפוטו וולטיים חסרון מרכזי באנרגיות מתחדשות, ובמתקנים פוטו- וולטאים בפרט, הוא שהם עתירי שטח. כך, בעוד במתקן יצור באנרגיה פוסילית ניתן לייצר כ- 10 מגוואט לכל דונם, הרי שבמתקן פוטו וולטאי ניתן ליי צר רק כ- 0.1 מגוואט לכל דונם. מכיוון שמשאב הקרקע הוא משאב מוגבל, יש צורך הן לתמרץ יזמים להתחשב במספר הדונמים שהם חוכרים לצורך הקמת מיתקן פוטו וולטאי באמצעות קביעת מחיר אחיד לדונם (ולא מחיר למגוואט), ככל ניתן, והן להגביר את השימוש הכפול בקרקע באמצעות הקמת מת קנים פוטו וולטאיים על גבי נכסים קיימים כגון גגות בתים משותפים, מאגרי מים, מחלפי דרך ובריכות דגים. חסרון נוסף לייצור באנרגיות מתחדשות, הוא שהיקף הייצור אינו חופף לשעות ,הביקוש, כך שבשעות היום מיוצר חשמל מעבר להיקף הצריכה. לפיכך יש צורך בהקמת מיתקני אגירה א שר יאפשרו לאגור את החשמל המיוצר בעת שהביקוש לחשמל נמוך, ולהשתמש בחשמל שנאגר .בשעות הערב, באופן שיביא להפחתת סך היקף האנרגיה המיוצרת באמצעים פוסיליים יצור באנרגיות מתחדשות דורש הגדלה של רשת ההולכה ובכלל זה הקמת תחנות משנה. לצורך כך יש לזרז את הליכי התכנון ו הבניה הנוגעים לכך. במקביל, הקמת מיתקנים פוטו וולטאיים ברחבי המדינה על גבי גגות, מאגרים ונכסים נוספים, וכן הקמת מיתקני אגירה, תסייע לבזר את העומס על רשת .ההולכה ותפחית מעט את קצב גידול רשת ההולכה הדרוש בנוסף, לצורך השגת היעדים האמורים יש להגביר את מידת הוו .דאות של היזמים סעיף1 )לסעיף קטן (א- מוצע לאפשר בשטח הרכוש המשותף הקמה של תשתית הנדרשת לצורך הקמת עמדת הטענה לרכב חשמלי בחניון הצמוד לדירה, ללא צורך בהסכמת כלל הדיירים בבית המשותף. הדבר .יביא להפחתת צריכת דלקים פוסיליים )לסעיף קטן (ב – בכוונת משרד המשפט ,ים להפיץ להערות ציבור תזכיר לתיקון חוק המקרקעין התשכ"ט- 1969 (להלן– חוק המקרקעין ) כך ששני שליש מבעלי הדירות בבית משותף יהיו רשאים לקבל החלטה על התקנת מיתקן פוטו וולטאי ברכוש המשותף, באופן שעלויות התקנת המיתקן הפוטו וולטאי יושתו על אותם בעלי הדירות שקבלו .את ההחלטה על ההתקנה ההכנסות מהמיתקן יהיו חלק מהרכוש המשותף, המשמש גם את מי שלא נמנו על אותם שני שליש שקבלו את ההחלטה, ואולם תהא .עדיפות לשימוש בהכנסות מהמיתקן לתחזוקתו ולהחזר עלויות התקנתו ככל שתהיה הסכמה בין משרד המשפטים ובין משרד האוצר (כגון לגבי אפשרו ת שנציגות הבית המשותף תתקשר בכתב עם יזם שישא בעלויות ההתקנה, חלף שבעלי הדירות התומכים בהקמת המיתקן וישאו בהקמתו, שאז השימוש בהכנסות מהמיתקן יהיה בהתאם לאמור בהסכם עם היזם), מוצע לתקן במסגרת תיקוני החקיקה הנלווים לחוק התקציב השנתי, גם את חוק המקרקעין כך שנ יתן יהיה להקים מיתקן פוטו וולטאי .כאמור )לסעיף קטן (ג - סעיף59 א לחוק המקרקעין מאפשר לדייר בבית משותף להתקין על גג הבית המשותף דוד שמש ומיתקנים הקשורים לו ללא צורך בקבלת הסכמת יתר הדיירים אם יש על גג הבנין מספיק מקום להתקנת דודי שמש כמספר הדירות בבית (לפי חוק המקרקעין תעודה בחתימת מהנדס ועדה מקומית לתכנון ולבניה מהווה ראייה לענין היותו של גג הבית מספיק למספר דודי שמש כמספר הדירות בבית). ככל שתהיה הסכמה בין משרד המשפטים ובין משרד האוצר מוצע לתקן את הסעיף כך שאם קיים מספיק מקום כאמור, יהא הדייר רשאי להתקין דו ד שמש ומיתקנים נלווים לו, מיתקן פוטו וולטאי, מיתקן אגירה או שילוב של המתקנים האמורים, לפי בחירתו. יובהר כי אין בנוסח המוצע כדי למנוע מדייר בבית המשותף להתקין מיתקן אגירה על גבי הרכוש המשותף שאינו גג הבית, ובלבד .שמדובר בשימוש סביר ורגיל ברכוש המשותף 6 לסעי )ף קטן (ד– מוצע להסמיך את המפקח על בתים משותפים לדון בסכסוכים הנוגעים לתיקונים המוצעים בסעיף1 .להחלטה זו סעיפים2 – 3 על מנת לאפשר את העמידה ביעדי הממשלה לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, יש להעניק וודאות ,ליזמים ולקצר ככל הניתן את משך הזמן הדרוש לביצוע עסקה באמצעות קביעת מחיר אחיד, חלף ,המתנה לשומה פרטנית למיתקן, ועל כן מוצע להטיל על השמאי הממשלתי לקבוע מחירים אחידים ,)ככל הניתן לפי דונם (בין השאר, על מנת לתמרץ יזמים לייעל את השימוש בקרקע אשר ברשותם להקצאת קרקע לייצור באנרגיה מתחדשת, ולמיתקני אגירה. כמו כן מ וצע להטיל על שר השיכון להביא את המחירים שנקבעו להחלטת מועצה במועצת מקרקעי ישראל כך שלא ייערכו שומות פרטניות להקצאת קרקע למיתקנים כאמור, והתמורה תיקבע לפי המחיר האחיד, וכמו כן הצעת ההחלטה תכלול מנגנון שיבטיח תיאום בין תדירות קביעת המחירים ובין מועדי תקפן של הסדרות רשות החשמל הנוגעות לעניין וזאת במטרה להגביר את הוודאות ליזמים בתחום . לשם הדוגמה, אם רשות החשמל פרסמה הסדרה שחלה על יזם שמקים עד לתאריך מסויים מיתקן ייצור באנרגיה מתחדשת, יש צורך ביצירת תיאום בין המועד בו מועצת מקרקעי ישראל מעדכנת את המחירים האחידים להקצאת קרקע לייצור באנרגיה מתחדשת, ובין התאריך שעד אליו על היזם להקים את מיתקן הייצור, כך שהמחירים .האחידים המעודכנים לא יחולו על יזם שהקים את מיתקן הייצור לפני התאריך שנקבע בהסדרה סעיף4 מוצע לבצע תיקונים בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן– חוק התכ נון והבניה), (ולהלן בסעיף10 מוצע להטיל על שר הפנים להתקין תקנות) באופן שיקצר את ההליכים התכנוניים ויאפשר עמידה ביעדי הממשלה להיקף ייצור החשמל באנרגיה מתחדשת ובכלל זה הקמת רשת החשמל הנדרשת, וכן יאפשר שימוש יעיל בקרקע באמצעות הקמת מיתקנים פוט ו וולטאיים על ג בי נכסים קיימים . ל סעיף קטן א - .כאמור, אנרגיות מתחדשות דורשות שיפור רשת ההולכה ובכלל זה הקמת תחנות משנה מוצע להוסיף להגדרת "תשתיות לאומיות" מתקני מיתוג ומיתקני השנאה (היינו תחנות משנה), כך .שתוכניות להקמתן יובאו לועדה לתשתיות לאומיות לסעיף קטן ב - מינהל התכנון פועל לקידום תכנית מיתאר ארצית למיתקנים פוטו וולטאיים אשר תאפשר בין היתר הקמת מיתקנים פוטו וולטאיים ללא צורך בתכנית מפורטת, במחלפים.. מוצע כי אם התכנית תאושר, מוסד הרישוי למתן היתר להקמת מיתקנים פוטו וולטאיים במחלפים יהיה מוסד התכנון הקבוע בסעיף6 ב לחוק התכנון והבניה. התיקון מוצע כדי להקל על הליך הרישוי לפיתוח של מתקנים פוטו- .וולטאים במחלפים ושטחים כלואים בדרכים, ובכך ליעל את ניצול הקרקע לסעיף קטן ג - מוצע לבחון כי הקמה של קו מתח עליון תהיה בהרשאה באופן שנקבע לפי סעיף145 )(ו לחוק התכנון והבניה, אם ת כנית מתאר ארצית לקווי הולכה קבעה כי ניתן להוציא מכוחה הרשאה וכן קבעה מנגנון לשמיעת טענות בעניין, גם בהעדר תכנית מתאר מפורטת. התיקון יאפשר לאזן בין הצורך .בשיקול דעת תכנוני מחד, וקיצור הליכי התכנון הנדרשים לרשת ההולכה לסעיף קטן ד - מוצע לבחון כי תקבע בחוק ה תכנון והבניה הוראת שעה עד לשנת2025 כי הקמת מתקנים הנדרשים להגדלת היקף החשמל המושנה בתחנת משנה קיימת, תהא פטורה מהיתר בכפוף לכך שהיא בהתאם להוראות התכנית מכוחה הוקמה תחנת המשנה, ובכפוף לכך שגודל המיתקנים לא יעלה על הקבוע בהצעת המחליטים. התיקון יאפשר עמידה ביעדי פיתוח רשת החשמל הנדרשת לצורך .האנרגיות המתחדשות סעיף5 כאמור, אנרגיות מתחדשות מצריכות פיתוח מואץ של רשת החשמל. מוצע להנחות את יושב ראש המועצה הארצית ללתכנון ובניה להגיש לממשלה תכנית מתאר ארצית להולכת חשמל במתח עליון אשר מכוחה ניתן יהיה להקים מתקנים הדרושים לרשת ההולכה בהליך של הרשאה בתוך חצי שנה מתיקון חוק התכנון והבניה כמפורט בסעיף4 .(ג) להחלטה זו 7 סעיף6 מוצע להאריך את הוראת השעה הקובעת פטור מהיטל השבחה למיתקן פוטו- וולטאי המותקן על גג בנין עד לשנת2025, וכן לקבוע בהוראת שעה פטור מהיטל השבחה בשל הקמת מתקנים פוטו וולטאיים על גבי מאגרי מים וקולחין, בריכות דגים ודפנותיהם, ונכסים שיעודם דרך. הפטור הקיים הוכיח עצמו כתמריץ כלכלי מרכזי בעידוד הקמת אנרגיה מתחדשת בדו שימושיות, שכן הדבר מאפשר ודאות ליזמים ומונע מצב בו בשל הירידה החדה בעלויות היצור ובתעריף החשמל בין מועד אישור התכנית להקמת המתקן (שלפיו מחושב גובה ההיטל) ובין מועד הקמת המיתקן, החיוב בהיטל .ההשבחה הופך את הקמת המיתקן הפוטו וולטאי ללא כלכלית סעיף7 מוצע לתקן את חוק הקרינה הבלתי מייננת, התשס"ו– 2006 , כך שינתן פטור מהיתרי הקמה והפעלה למתקן פו .טו וולטאי ולמתקן אגירה המיועדים לשימוש ביתי וכן לעמדות טעינה לרכבים חשמליים הפטור ניתן עקב העדר השפעות חיצוניות של קרינה ממיתקנים אלו, ויביא לצמצום ההליך הבירוקרטי הנדרש להקמת המתקנים, ובכך יקל על הקמתם ויסייע בהשגת יעדי ייצור האנרגיות המתחדשות המצריך גם אגירה. הדבר אף יסייע לביזור העומס ברשת החשמל ובכך יפחית מעט את קצב פיתוח .רשת ההולכה הנדרש סעיף8 מוצע לחייב שכל מבנה חדש שמוקם על ידי מינהל בניית קריות ממשלה יוקם כך שיכללו בו מתקנים פוטו וולטאים ומתקני אגירה, אלא אם קבע סגן בכיר לחשב הכללי כי אין בכך כ .דאיות כלכלית ההצעה מאזנת בין הצורך להקים מתקנים על גגות לשם יעול השימוש בקרקע, ובין הערך הכלכלי ארוך .הטווח לאוצר המדינה סעיף9 מוצע להקים צוות בין- משרדי לבחינת ההשלכות של קביעת חובה להקמת מיתקן פוטו וולטאי או מיתקן אגירה במבנים שבבעלות או חכירה לדורות .של גופים מתוקצבים סעיף10 מוצע להטיל על שר הפנים להתקין תקנות שיחייבו התקנת תשתית שתאפשר התקנת עמדות טעינת רכבים חשמליים בחניות של בנין, בהתייעצות עם שר האוצר. יובהר כי התיעצות כאמור אינה מחויבת מכח חוק התכנון והבניה אלא היא על מנת לאזן בין העלות הנוספ ת למחירי הבניה בשל קביעת החובה בתקנות, לבין המחיר הגבוה של התקנת התשתית לאחר שכבר הוקם הבניין והחסם שעלות זו מהווה .בפני חדירת רכבים חשמליים לשוק כמו כן, מוצע להטיל על שר הפנים להתקין תקנות שיאפשרו להתקין בפטור מהיתר בניה, מיתקן פוטו וולטאי שהספקו אינו עו לה על16 מגוואט, שמותקן על מאגר מים, מאגר קולחין או בריכת דגים שהוקמו כדין, וכן יאפשרו לבנות בפטור מהיתר בניה מבנה טכני שדרוש להזרמת החשמל המיוצר במיתקן הפוטו וולטאי לרשת החשמל. התקנות נדרשות על מנת להקל על הליך הרישוי לפיתוח של מתקנים פוטו- וולטאים על גבי.נכסים קיימים, ובכך ליעל את ניצול הקרקע בנוסף מוצע להטיל על שר הפנים להתקין תקנות שיאפשרו להתקין מיתקן אגירה לרבות פתיחת פתח .במעטפת בניין, בפטור מהיתר בניה הדבר יפחית חסם מרכזי בפני הקמת מתקני אגירה בבתים ויקל על המעבר למשק חשמל מבוזר, באופן שיקל על צרכי רשת החשמל ואף יביא להפחתה מסוימת בקצב .הפיתוח הנדרש של הרשת להצעה אין השפעה תקציבית. ההצעה צפויה לעודד הקמת מתקנים פוטו וולטאים ומתקני אגירה לצורך עמידה ביעדי אנרגיות מתחדשות, ולהביא להשקעה פרטית מוערכת של כ-4 מיליארד ש"ח שנתי עד שנת2030. כמו כן ההצעה ה יא תנאי הכרחי לעמידה בתכנית פיתוח רשת ההולכה, שמוערכת בכ- 7.1 מיליארד ש"ח לחמש השנים הקרובות. בנוסף ההצעה צפויה להוזיל את מחירי החשמל בטווח הארוך 8 עקב ירידה בעלויות המיתקנים וגידול בתחרות בעקבות הורדת חסמי הפיתוח. בנוסף התכנית תפחית עלויות חיצוניות המאפיינות .כיום את משק החשמל ה שפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1403 מיום10 באפריל2016 , שעניינה תכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות ;גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית 'החלטה מס542 מיום20 בספטמבר2015 , שעניינה הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה ;במשק 'החלטה מס2508 מיום28 בנובמבר2010 , שעניינה גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה ;בישראל 'החלטה מס1504 מיום14 במרץ2010 , .גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת הי ועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 9 חקלאות מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות מחליטים בהמשך למדיניות הממשלה בדבר הצורך להפחית את יוקר המחיה, להסיר חסמי רגולציה ולתמוך בחקלאות המקומית- 1 . להטיל על שר האוצר ושר החק לאות ופיתוח הכפר לגבש, עד ליום30 באוקטובר2020 , מתווה :למתן תמיכה ישירה לחקלאי הצומח על פי העקרונות הבאים א. התמיכה .תינתן כסכום קבוע לדונם מעובד ב. .התמיכה תינתן לחקלאי הצומח בענף צומח זכאי בלבד ג. ענף צומח זכאי יהיה ענף צומח שלגביו הוסרו באופן אפקטיבי חסמי הייבו א :, ובכלל זה 1) ;מכסים על הייבוא 2) חסמי ייבוא שאינם נובעים ממכסים, לרבות כאלו הנובעים מרגולציה לפי חוק הגנת הצומח, התשט"ז- 1956 (להלן- חוק הגנת הצומח ), באופן שמאפשר ייבוא בפועל דרך ;הים או היבשה ד. קביעת האפקטיביות של הסרת חסמי הייבוא תיקבע על פי מדדים אובייקט.יביים 2 . להקים, בתוך14 יום ממועד החלטה זו, צוות יישום שיקבע מדי שנה את הענפים הזכאים בהתאם למתווה שקבעו השרים כאמור בסעיף1 :לעיל, וזה הרכבו א. :שלושה נציגים שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרד האוצר 1) ;נציג הממונה על התקציבים והוא יהיה יושב הראש 2) נציג הכלכלנית הראשי;ת 3) .נציג מנהל רשות המיסים ב. ;נציג שימנה ראש המועצה הלאומית לכלכלה מקרב עובדי המועצה ג. ;נציג שימנה מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקרב עובדי משרדו ד. .נציג שתמנה הממונה על התחרות מקרב עובדי רשות התחרות 3 . לאחר גיבוש מתווה התמיכה כאמור בסעיף1 , להטיל על שר האוצר לבטל באופן הדרגתי את .מכסי הייבוא על ענפי הצומח 4 . לתקן את חוק הגנת הצומח כך שהסמכות להתקין תקנות לפי סעיף2(2 ,) לחוק הבאות לאסור להגביל או להסדיר את ייבואם של צמחים- .תהיה של שר החקלאות ופיתוח הכפר, ושר האוצר 5 . להטיל על שר החקלאות ופיתוח הכפר ושר האוצר לבחון, עד ליום31 בדצמבר2020 , התאמות נדרשות לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט- 2009 ., שעניינן ייבוא צמחים 6 . ככל שתתגלענה אי הסכמות בין שר האוצר ובין שר החקלאות ופיתוח הכפר בעניין סעיפים4 או5 שלעיל, יוכל כל אחד מהשרים להביאן להכר._____ עת ועדת השרים לענייני 10 דברי הסבר רקע כללי מעבר לתמיכה ישירה בחקלאות הוא צעד מדיניות נהוג במדינות המפותחות, אשר תכליתו מעבר מתמיכה עקיפה המשפיעה על מנגנוני השוק- כדוגמת: מכס, מחיר מפוקח, הקצאת מכסות, רגולציה עודפת ועוד- לתמיכה ישירה, כלומר לת שלום שאינו נגזר מהיקף הייצור. תשלומים מנותקים מן ( הייצורDecoupled payments ) משמשים כיום ככלי עיקרי לתמיכה בחקלאות במדינות האיחוד .האירופי. זאת, כיוון שיש להם השפעה מינימלית על קבלת החלטות הייצור או השימוש בתשומות במסגרת זו, החקלאי מקבל מהמדינה סכום כספי קבוע מראש עבור כל דונם הנמצא בחזקתו ושמעובד על ידו. הסכומים הכספיים המועברים לתמיכות הישירות עוזרים לשמר את התועלות החיצוניות .הסביבתיות והנופיות מהחקלאות, וזאת מבלי להאמיר במישרין את רמת מחירי המוצרים בישראל, תמהיל התמיכה בחקלאות נוטה באופן משמעותי אל עב ר התמיכה העקיפה, כך שאחוז התמיכה העקיפה הוא מהגבוהים במדינות המפותחות. משמעות הדבר היא שהמעורבות הממשלתית בישראל מסייעת לחקלאות במידה מועטה בעוד עליית המחירים לצרכן גבוהה פי כמה. המעורבות הממשלתית אף גורמת להקטנת מגוון המוצרים והכמויות הנצרכות בענפי החקלאו .ת ענפי הצומח מאופיינים בתמיכה עקיפה גבוהה, באמצעות חסמי מכס וחסמי ייבוא נוספים הנובעים מרגולציה ומבירוקרטיה. בשל חסמים אלה ובשל גודלו של ענף הצומח התמיכה העקיפה בענף זה הינה משמעותית מאד במונחים אבסולוטיים. כמו כן, בשנים האחרונות עלו משמעותית מחירי הפירו ת .והירקות, דבר אשר השפיע על יוקר המחיה כמו גם על ירידה בהיקף הצריכה שלהם בהחלטה זו, מוצע כי שר האוצר ושר החקלאות ופיתוח הכפר יקבעו, בדומה למקובל בעולם, סכום ,תמיכה קבוע לדונם מעובד של חקלאות בענף הצומח. תמיכה זו תינתן רק לענפים שיוסרו לגביהם באופן אפקטיבי , חסמי ייבוא כך שתצטמצם התמיכה העקיפה בהם. כך, התמיכה העקיפה הנהוגה היום תוחלף בתמיכה ישירה. כל ענף צומח שיוסרו לגביו חסמי הייבוא, יוגדר כענף צומח זכאי ויוכל לקבל את התמיכה. במסגרת ההחלטה מוצע כי יוקם צוות יישום שיעדכן מדי שנה את הענפים הזכאים וזאת בהתאם ל.פרמטרים המפורטים בהחלטה כמו כן, באשר לחסמי הייבוא הרגולטוריים, מוצע לתקן את חוק הגנת הצומח, התשט"ז- 1956 , כך שהסמכות לקבוע תקנות הבאות לאסור, להגביל או להסדיר את ייבואם של צמחים– תהיה באישור שר האוצר. כמו כן, מוצע לקבוע כי תקנות הגנת הצומח (ייבוא צמחים, מ וצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), התשס"ט- 2009 , שעניינן יבוא צמחים טעונות אישור שר האוצר ואם לא ניתן אישור כאמור לתקנות, כולן או חלקן, עד ליום31 בדצמבר2020 ,הן תהיינה בטלות באותו מועד. יצו ,ין, כי כיום מינים רבים של פירות וירקות אסורים בייבוא בשל רגולציה מכ בידה. כך, הצרכן הישראלי נהנה ממגוון נמוך יותר מהקיים באירופה ובמחירים גבוהים יותר. מטרת תיקון החקיקה המוצע היא להבטיח כי .ישקלו כלל השיקולים הרלוונטיים בעת מתן הרישיון השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפ טי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 11 תחבורה שיפור התחבורה הציבורית בטווח קצר מחליטים על מנת לצמצם את הגודש בדרכים, להגדיל את מגוון אמצעי התחבורה הציבורית ולשפר את רמת השירות של .התחבורה הציבורית, השיתופית והדו גלגלית תחבורה גמישה 1 . על מנת לאפשר לשירותי תחבורה ציבורית שונים מסלול גמיש בהתאם לצרכים משתנים וביקושי :המשתמשים א. לתקן את פקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן– פקודת התעבורה), כך שבמסגרת ביצוע פיילוטים מוגבלי זמן והיקף, קו שירות למוניות לא יחייב רק מסלול קבוע או תחנות מוצא ויעד קבועות, לרבות תיקון הגדרת קו שירות למוניות בסעיף14 .ז. תנאי הקו ייקבעו ברישיון ב. להורות לשרת התחבורה לתקן את תקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 (להלן– תקנות התעבורה ), תוך90 יום מהחלטה זו, כך שרישיונות ההפעלה יכול שיאפשרו שירותי קווי שירות וקווי מוניות שירות במסלולים גמישים בהתאם לצרכים משתנים לרבות כך שכל בעל רישיון כאמור יוכל לעצור בתחנת אוטובוס או לאורך המסלול הגמיש כפי שייקבע והכל .בהתאם לתנאי הרישיון, ובלבד שלא יהיה בכך כדי להפריע לתנועה התקינה ג. לפנות לוועדת המח ירים הבין-משרדית לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו- 1996 , בבקשה כי תבחן תיקון תעריפי הסעת נוסעים בשכר, כך שתתאפשר קביעת טווח מחירים על פי עקרונות היצע וביקוש, לכלל השירותים מותאמי הביקוש, ובלבד שהתעריף לא יעלה על התעריף המרבי הקבוע בצו הפיקוח. ו .עדת המחירים תגבש את עמדתה בהקדם להורות לשרת התחבורה ולשר האוצר לבחון לאשר תיקון זה, ככל שתמליץ הוועדה בהתאם .לסעיף זה כלי רכב עצמאיים 2 . להקים צוות, בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, לגיבוש מתווה אסדרה שיאפשר פעילות של כלי רכב עצמאיים ללא נהג. הצוות יכלול נציגים ממ שרד התחבורה, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, המשרד לביטחון פנים, הרשות לחדשנות ומשרד המשפטים. הצוות יגבש תזכיר חקיקה שיכלול את עקרונות האסדרה שאותם יש לקבוע בחוק. התזכיר יובא לאישור הממשלה עד ליום 31 בדצמבר2020 . נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים 3 . על מנת לעו דד שימוש בתחבורה ציבורית, שיתופית ודו- גלגלית על פני רכב פרטי ולאפשר עדיפות בנתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית ולרכב מרובה נוסעים ועל מנת לקדם תכנון וסלילה של :שבילי אופניים א. לתקן את פקודת התעבורה כך שתוקם במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים זרוע לאכיפת עבירה של שימ וש שלא כדין בנתיב נסיעה אשר יועד וסומן בתמרור לפי פקודה זו כנתיב תחבורה (להלן– עבירה ). לצורך כך יסמיך שר התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתאם לסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 , עובדים ממשרדו אשר יהיו רשאים למסור הודעת תשלום קנס אם נוכח ו לדעת על סמך צילום או בדרך אחרת כי אדם עבר עבירה . יחידת האכיפה תוקם לאחר תקצוב ומתן תקנים, כפי שיוסכם בין אגף התקציבים .באוצר למשרד התחבורה יובהר כי לא ייערך כל שינוי בהוראות שעניינן הגנת הפרטיות בפקודת התעבורה ותקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות מקומ ית לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ז– 2016 , .והפעלת המצלמות תהיה בהתאם להן ב. להטיל על ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית להנחות את מפעילי התחבורה הציבורית להתקין אמצעי תיעוד ב- 100 אוטובוסים לפחות כך שהנהגים יוכלו לצלם עבירות של נסיעה 12 "בנת צים שלא כדין. הצילומים יועברו למשרד התחבורה אשר יעביר תלונות מתאימות למשטרה כחלק ממיזם "שומרי הדרך". אמצעי התיעוד יותקנו ויופעלו בהתאם לאמות המידה והכללים שנקבעו במסגרת מיזם "שומרי הדרך", והן יאפשרו צילום חיצוני של הרכב .לצורך צילום עבירה כאמור, בלבד להטיל על המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל לטפל בתיעוד המקרים המועברים כחלק ממיזם "שומרי הדרך", שהוקם בהחלטה2779 מיום25 ביוני2017 שעניינה "בטיחות בדרכים: עיקרי פעילות לשנים2017 – 2018 ", בהיקף טיפול של1,500 מקרים נוספים בחודש, בכפוף להעברה מתאימה של אירועים במיזם זה למשטרה. לצורך כך יקצה משרד האוצר למשרד לביטחון הפנים סך של2 .מיליון ש"ח ג. לקבוע בחוק כי30% ,מההכנסות של הרשויות המקומיות מאכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית בהתאם לסעיף27א1 לפקודת התעבורה, לאחר כיסוי הוצאות האכיפה, יוקצו למטרה הבלעדית של תפעול ושיפור הת .חבורה הציבורית ותשתיות התחבורה הציבורית ברשות הכנסות אלו יוכלו להצטבר משנה לשנה ויוקצו בהסכמת משרד התחבורה. היתרה תישאר .בקופת הרשות לשימוש לפי שיקול דעתה ד. להורות לשרת התחבורה לבחון לתקן את תקנות התעבורה, תוך90 יום מהחלטה זו, כך שניתן יהיה למנות רשות תמר ,ור מקומית באופן שבו תהיה אחראית לאחזקת הסדרי התנועה .שהיא הציבה או התקינה בלבד ה. להורות למפקח על התעבורה, תוך90 יום מהחלטה זו, בהתאם לסמכותו כרשות תמרור מרכזית, להסמיך את החברות הממשלתיות ששר התחבורה הוא השר האחראי לענייניהן לפי "חוק החברות הממשלתיות, התשל ה- 1975 , אשר מהוות זרוע ביצוע של הממשלה לפי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 , ובכלל זאת חברת נתיבי איילון, חברת חוצה ישראל וחברת נתיבי ישראל, כרשות תמרור מקומית, בכל פרויקט במימון המדינה שהן מבצעות בו הקמה או סימון של נתיבי תחבורה ציבורית או נתיבים רבי תפוסה או שבילי אופניים, לתקופת התכנון וההקמה. המפקח על התעבורה יוכל לבטל את ההסמכה אם מצא ופירט בכתב .נימוקים מיוחדים מכך ו. לקדם תיקון חקיקה כך שהוועדה לתיאום תשתיות, כהגדרתה בסעיף55 א לחוק משק הגז הטבעי, תהיה מוסמכת לדון גם בסכסוכים הנוגעים לנתיבי תחבורה ציבורית .ושבילי אופניים ז. בהתאם, ולפי להוראות סעיפים5 , 6 ו- 11 ()(א1) לחוק החברות הממשלתיות, הת של"ה- 1975 , לתקן את החלט ה 'מס2558 מיום23 במרץ2017 שעניינה "העברת חברת נתיבי איילון בע"מ לבעלות מלאה של המדינה– תי קון החלטת ממשלה" ואת החלט ה 'מס2973 מיום19 בספטמבר2017 , שעניינה "שינוי מטרות נתיבי ישראל– החברה הלאומית לתשתיות תחבורה :בע"מ" כך שלסעיף המטרות של נתיבי איילון ושל נתיבי ישראל יתווספו המטרות הבאות (" 1) מתן הוראות הכוונה למשתמשי הדרך גרירה של רכב מנ ועי, כפי שתוסמך על ידי הממשלה; (2 ) מתן שירותים למשרד התחבורה באמצעות הצבת מצלמות, תיעוד, איסוף ועיבוד .הצילומים" ח. להורות לשרת התחבורה לתקן, תוך90 יום מהחלטה זו, את תקנות התעבורה כך שיתאפשר לפקח שהוסמך על-ידי המשטרה ונתיבי ישראל או על- ידי המשטרה ונתיבי איילון לתת .הוראות הכוונה למשתמשי הדרך ט. בפקודת התעבורה ובתקנות הת עבורה לאפשר סמכות גרירה לפקח מוסמך מטעם משטרת ,ישראל ורשות תמרור או נתיבי ישראל או נתיבי איילון, כך שניתן יהיה לפנות מהדרך באחריות רשות התמרור או נתיבי ישראל או נתיבי איילון, רכב מנועי במקרים בהם הפקח סבור כי נדרש פינויו של רכב לשם הסדרת תנועה, לבטיחותה או לבטיחות הציבור או .בנסיבות שיש בהן כדי הפרת סדרי תנועה או בטיחותה י. לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 ( להלן- חוק התכנון והבניה ), כך שבדרכים בינעירוניות ניתן יהיה להקים גשרים ומעברים תת קרקעיים המיועדים להולכי רגל ורוכבי אופניים בהליך של הקלה בוועדה ה.מחוזית יא. לתקן את סעיף261 (ד1 ) לחוק התכנון והבניה כך שבעל רישיון למתן שירות תחבורה יהיה .אחד מהגופים הרשאי לסלול דרך בפטור מהיתר, וזאת בהתאם לתקנות בנושא יב. להטיל על שר האוצר ושר המשפטים לבחון אפשרות לקביעת הסדרים בכל הקשור לביצוע עבודות הקמה של נתיב תחבורה ציב ורית, נתיב רב תפוסה או שביל אופניים, כך שיתאפשר .לבצע את העבודות גם בחריגה מזכות הדרך, לרבות הקמת שבילי אופניים בקרקע חקלאית יג. להטיל על שר האוצר ושר המשפטים לבחון אפשרות לקביעת הסדרים כך שתתאפשר הצבת 13 מבנים יבילים לנהגים (לרבות מבנה שירותים) וכן מבני השנאה, ב מקומות המשמשים כתחנה לתחבורה ציבורית או מסופים. כמו כן, להטיל על משרד התחבורה ומינהל תכנון לפעול .לקידום תכנון שיאפשר להציב מבנים אלו בכל מסוף תחבורה ציבורית יד. לשם קידום פיתוח תשתיות לאומיות, לקבוע כי על תכניות שאושרו בוועדה המחוזית שעניינן תשתיות לאומיות יח ולו הוראות סעיף6 .ב' לחוק טו. לתקן את סעיף22 לפקודת הקרקעות כך שיחול על חברות ממשלתיות המהוות זרוע ביצוע של הממשלה לתחום התחבורה לפי תקנות חובת המכרזים ויחולו ההסדרים הקבועים בחוק .היום לגבי חברת רכבת ישראל והחברה הלאומית בדרכים פרויקט הנתיבים המהירים בגוש דן 4 . על מנת לאפשר את תפעולו של פרויקטPPP לתכנון, מימון, הקמה, הפעלה ואחזקה של חניוני חנה וסע רבי קיבולת במחלפים מבוא איילון (ראשון לציון), ושפיים והפעלת רשת נתיבי אגרה מהירים באורך של כ- 100 ק"מ לאורך נתיבי איילון וכביש2 (להלן– פרויקט הנתיבים המהירים ,) אשר נ ועד לתת מענה לבעיית הגודש בכניסה למטרופולין גוש דן מצפון, מדרום וממזרח, תוך מתן ,דגש על מעבר לשימוש בתחבורה ציבורית ועידוד נסיעות משותפות למוקדי הביקוש במטרופולין לתקן את חוק נתיבים מהירים, התש"ס- 2000 (להלן– חוק נתיבים מהירים:), באופן הבא א. לעניין הפעלת נתי ב מהיר, לבעל הזיכיון כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, תהיינה סמכויות להציב, לתפעל ולתחזק מצלמות וזאת לצורך זיהוי רכב החייב וספירת נוסעים ברכב החייב :אשר נסע בנתיב מהיר, ויקבעו העקרונות הבאים (א) לא יעשה כל שימוש במידע המתקבל לפי סעיף זה אלא למטרת ספירת נוסעים ולצור ך .זיהוי הרכב, כאמור לעיל (ב) הצילום לא יהיה ניתן לצפייה ולא יישמר, אלא באופן שלא יביא לזיהוי הנוסעים ברכב .המצולם או עוברי דרך אחרים (ג) בעל הזיכיון לא יעביר כל מידע שהתקבל או נוצר לפי סעיף זה, אלא לרשות הממונה ולמשרד התחבורה לצורך פיקוח על הוראות סעיף זה ובמידה.הנדרשת למטרה זו (ד) שמירת הצילומים תיעשה בדרך שתבטיח הגנה מפני שימוש לא מורשה במידע המופיע בצילומים, שיבושו, חשיפתו או העתקתו בלא רשות כדין. (ה) הצילומים יישמרו במאגר מידע נפרד למשך פרק הזמן המזערי הדרוש, כפי שייקבע .בתקנות, ובתום התקופה יימחק המידע (ו) מאגר המידע שי כלול את הצילומים ואת החיובים המופקים מהם, לא יחובר לכל מאגר מידע אחר, אלא במידה הנדרשת ליישום הוראות סעיף זה. (ז) תפעול המצלמות, שמירת המידע המתועד בצילומים והפקת הצילומים והחיובים, לפי סעיף זה, ייעשו באופן שמפחית את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת המידע. (ח) בעל הזיכיון יידע את הציבור על הצבת המצלמות ושמירת צילום יושבי הרכב באופן שלא .יאפשר את זיהוי המצולם או עוברי דרך אחרים כאמור לעיל (ט) .ניתן יהיה להגיש לזכיין תלונה בדבר שימוש שלא כדין בצילומים (י) על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לבצע פיקוח ובקרה על מאגר המידע והשימוש .בצילומים ב. תינתן ל שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, סמכות לקבוע בתקנות הוראות בעניינים המפורטים בסעיף1 לעיל, ובין היתר :בנושאים אלה )(א ;אופן הצבת המצלמות ותפעולן )(ב ;אופן שמירת הצילומים והמידע המתועד בהם ומשך שמירת הצילומים )(ג אופן הגישה לצילומים וההרשאות לשימוש בהם, ובכלל זה חיבור מאגר המידע למאגרים ;אחרים ואופן הפקת הצילומים והדוחות )(ד אופן המצאת ה צילומים לבעליו של הרכב שתועד בהם; .(ה) אופן יידוע הציבור על הצילום ג. רשומה אלקטרונית כהגדרתה בחוק נתיבים מהירים, תהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי .ובכל הליך לפי הוראות חוק זה, גם לגבי מספר הנוסעים ברכב 14 ד. בחניוני ה- 'חנה וסע' רבי קיבולת המשרתים את ציבור הנוסעים בנתיב מהיר (להלן– חניוני חנה וסע ) תהיה לבעל זיכיון, כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, סמכות של רשות תמרור .מקומית ה. שר התחבורה והבטיחות בדרכים יהיה רשאי להעניק לרשות ממונה כהגדרתה בחוק נתיבים מהירים, סמכות של רשות תמרור מקומית במקום בעל הזיכיון לעניין הפעלת הנתי בים המהירים המפורטים בתקנות נתיבים מהירים (קביעת קטעי דרך כנתיבים מהירים)(הוראת שעה), התשע"ח- 2018 (להלן– תקנות קטעי הדרך.), או חלקים מהם ו. סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים להגביל כניסת כלי רכב שאינם ציבוריים לנתיב מהיר תורחב, כך שהשר יוכל לקבוע מקרים ודרכים .להגבלת כניסה כאמור ז. יתאפשר שינוי לתנאי השימוש בנתיב מהיר כך שמשתמש אשר נסע בנתיבים המהירים המפורטים בתקנות קטעי הדרך, ואין ברכבו אמצעי זיהוי והסכם תקף מול בעל הזיכיון, יוכל להיכנס לקטעים אלו ויצטרך לשלם נוסף לאגרה בגין הנסיעה, גם דמי גבייה. כן ייקבע כי ל שר .התחבורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר האוצר, סמכות לקבוע את סכומי דמי הגבייה פרויקט הקו הכחול של מערכת הרכבת הקלה בירושלים 5 . להטיל על משרדי האוצר והתחבורה והבטיחות בדרכים לקדם הקמה והפעלה של הקו הכחול ברשת קווי הרכבת הקלה בירושלים, בהתאם לעקרונות תמ"מ29 וב:התאם למפורט להלן א. עבודות שלב א' הכוללות תכנון מפורט, עבודות אזרחיות מקדימות, קידום זמינות הקרקע ,והעתקת תשתיות חיוניות וכל העבודות הנדרשות למבנה תחתון, יקודמו על ידי המדינה .בכפוף להוראות כל דין ב. הקו הכחול של רשת קווי הרכבת הקלה כולל מספר קווים תפעולים העוב רים בין היתר .בשכונות מלחה, גילה, תלפיות ורמות ג. עבודות שלב ב', הכוללות את כל יתר העבודות הנדרשות, לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות, רכש הקרונות וכן תפעול הקו ותחזוקתו, על ידי זכיין פרטי עמו תתקשר המדינה ( בכפוף לכל דין במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטיPPP .) ניהול ההליכים המכרזי ם כאמור יהיה באמצעות ועדת מכרזים בין- משרדית בראשות החשב הכללי, ובהשתתפות נציג המנהלת הכללית של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציג הממונה על התקציבים ונציג .עיריית ירושלים ד. הממשלה רושמת לפניה את הודעת משרד התחבורה והבטיחות בדרכים כי אומד ן הפרויקט ביחס לשלב בו מצוי התכנון הינו כ- 10.25 .מיליארד שקלים חדשים ה. קידום תכנון התחבורה הציבורית במטרופולין ירושלים בכלל וקידום קווי הרכבת הקלה בפרט, הוטל על צוות תכנית אב לתחבורה ירושלים, הפועל במסגרת העמותה לתכנון, פיתוח ושימור אורבני– ירושלים ופועל מט ,עם המדינה למטרה זו. בהחלטה זו מוסמכת העמותה להגיש תכנית דרך לכל מוסד תכנון רלבנטי ו/או תכניות לתשתיות לאומיות לוועדה לתשתיות לאומיות בהתאם לסעיפים61א(ב2 ,) 76 ב ו– 261 ,ד לחוק התכנון והבניה ה תשכ"ה– 1965 . חברת הבת של רכבת ישראל לפיתוח מתחמי נדל"ן 6 . בהמשך להח/לטת ממשלה מספר חכ268 של ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה (קבינט חברתי- כלכלי) מיום2 באפריל2012; החלט ה מס' 4545 /(חכ268 ) מיום12 באפריל2012 לעניין חברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ (להלן– החברה:), לתקן את הסעיפים הבאים ביחס לחברה 1) הרכב דירקטוריון החברה יהיה :כדלקמן א) :שלושה עובדי חברת האם בהתאם למפורט להלן (1) ;מנכ"ל החברה, שיכהן כיו"ר הדירקטוריון (2) ;סמנכ"ל כספים (3) .סמנכ"ל נוסף ב) :ארבעה דירקטורים מקרב הציבור וביניהם ג) בעל מומחיות בתחום הפעלת תחבורה ציבורית– לפחות שבע שנות ניסיון ניהולי ;בהפעלה של מערכות תחבורה ציבורית ד) בעל מומחיות בפיתוח וניהול נדל"ן– לפחות שבע שנות ניסיון בפיתוח וניהול ;נדל"ן בסביבה אורבנית 15 ה) בעל מומחיות פיננסית, בעל לפחות שבע שנות ניסיון בתפקידי כספים בכירים, עם .ניסיון בגיוסים בשווקי הון 2) לרשום את הודעת מנהל החברה לבצע תיעדוף של פרויקטים לפיתוח לפי הפו טנציאל המסחרי של כל פרויקט ויכולת הקידום התכנונית ואת הבהרתו כי תכנון הפרויקטים יאפשר המשך פיתוח התחנות בהתאם לשיקולים תחבורתיים. בהתאם לכך, יאשר את .תכנית העבודה מול הדירקטוריון והמדינה 3) להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל ואת נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכ ,ים ומשרד האוצר, לפעול מול הרכבת לתיקון הסכם המקרקעין מיום29 באפריל2004 וכן את התוספת להסכם מיום17 בפברואר2014 ', וכן את חוזה החכירה שצורף כנספח ח לתוספת (להלן– הסכמי הרכבת ) כך שיבוצעו בהם התיקונים הבאים ביחס לרצועה1: א) סעיפי הסכמי הרכבת ישונו באופן שיע ודד ויתמרץ את החברה לפתח את הזכויות הסחירות במתחמי הרכבת ולייעל את ניהול המתחמים על פי סטנדרטים שיקבעו .על ידי חברת רכבת ישראל ב) התוספת להסכם, חוזה החכירה שצורף כנספח ח', וחוזי החכירה הקיימים כיום בין רמ"י לרכבת ישראל שנחתמו מכוח הסכם המקרקעין והתוספת לו יש ונו כך :ש (1) משך תקופת החכירה המוגדרת בהם תשונה ותעמוד על תקופה של98 .שנים (2) שיטת התשלום עבור הזכויות הסחירות הנוספות בכל השטחים שהוגדרו כרצועה1 תהיה דומה לשיטת תשלום עבור שטחי השירותים הנלווים לנוסע, ותיקבע לפי אחוז מההכנסות ממסחר ולא לפי תשלום קבוע לפי שווי .הקרקע, בהתחשב בדרך המימון ובדרך שילוב המגזר הפרטי בפרויקט (3) החברה תהא רשאית להחכיר את השטחים בחכירת משנה לתקופה שלא .תעלה על תקופת החכירה הראשית (4) ,בשטחים הסחירים מעבר לשטחים המוגדרים כמעטפת שירותים נלווים יתאפשר תכנון למטרות מסחר, תעסוקה, מלונאות ומגורים מ.יוחד ג) להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל ונציגי הממשלה לפעול מול חברת רכבת ישראל להסב את חוזי החכירה המצורפים כנספח ח' לתוספת, שייחתמו ושנחתמו .מתוקף הסכם המקרקעין ישירות על שם חברת הפיתוח למתחמי רכבת ישראל ד) ככל שהתיקונים האמורים בסעיף א' ידרשו אישור מאת מוע ,צת מקרקעי ישראל להנחות את שר האוצר להביא בפני יו"ר מועצת מקרקעי ישראל הצעת החלטה בעניין זה. כמו כן, להנחות את יו"ר מועצת מקרקעי ישראל להניח את הצעת .ההחלטה שתוגש לו בפני מועצת מקרקעי ישראל בדיון הסמוך להעברת ההצעה ה) להנחות את מנהל רשות מקרקעי ישראל והמנהל ה כללי של משרד התחבורה למסור דיווח לקבינט התשתיות על יישום השינויים בסעיף זה, בתום10 חודשים .מיום קבלת החלטה זו חובת תשלום ותיקוף דמי נסיעה באוטובוסים 7 . :לתקן את פקודת התעבורה באופן הבא א. יובהר דבר קיומה חובת תיקוף הכרטיס בתחילת הנסיעה או בתכוף לאחר תחילתה, אל א אם שילם את דמי נסיעתו לנהג האוטובוס בכרטיס חד פעמי, בקווי שירות באוטובוסים בהם ניתן לשלם כאמור, או הסדיר את תשלום דמי הנסיעה בכל דרך אחרת שאושרה לכך על ידי המפקח על התעבורה ובתנאים שאושרו לגביה. הוראות המפקח על התעבורה לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות ובא .תר האינטרנט של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ב. לצורך הבטחת האכיפה של תשלום תעריף מוגדל באוטובוסים, תתוקן פקודת התעבורה כך שדרישה לתשלום כאמור, אשר ימסור נציג המפעיל, תיחשב כמסירת התראה לפי חוק הוצאה :לפועל בהתאם לאמור להלן 1. נציג המפעיל ימסור לנוסע החייב בת שלום תעריף מוגדל לפי סעיף61 ה לפקודת התעבורה (בסעיף זה– החייב) דרישה בכתב לשלם את התעריף המוגדל בתוך30 ימים מיום מסירת הדרישה כאמור (בסעיף זה- .)דרישה לתשלום 2. מסירת דרישה לתשלום לחייב כאמור בסעיף ב לעיל תיחשב כמסירת התראה לפי סעיף 81א1(ב1) לחוק ההוצאה לפו"על, התשכ ז- 1967 (בסעיף זה– התראה או חוק ההוצאה 16 לפועל , לפי העניין ), בדבר הכוונה להגיש תביעה על החיוב לשלם תעריף מוגדל, לביצוע בהוצאה לפועל, במסלול מקוצר, כתביעה על סכום קצוב אם לא ישולם התעריף המוגדל בתוך המועד כאמור באותו סעיף קטן; בדרישה לתשלום יצוין כי מסירתה נחשבת כמסירת התראה וכי החייב רשאי להגיש התנגדות לתביעה אם תוגש או השגה על דרישה .לתשלום 3. לא שולם התעריף המוגדל בתוך המועד כאמור בסעיף(ב) לעיל, יתווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 , עד למועד הגש ת בקשה לביצוע תעריף מוגדל כאמור בסעיף הבא וממועד זה יחולו הוראות סעיף81א3 .לחוק ההוצאה לפועל, בשינויים המחויבים 4. מפעיל יגיש בקשה לביצוע תעריף מוגדל כאמור בסעיף ד לעיל שלא שולם במועד האמור בסעיף ב לעיל, במסלול המקוצ'ר לפי פרק א1 לחוק ההוצאה לפועל. 5. אגרה בגי ן בקשה לחיוב על פי סעיף זה תעמוד על סכום האגרה המינימלית לפי חוק .הוצאה לפועל 17 דברי הסבר רמת הגודש בדרכים בישראל מהווה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית, המתבטאת באובדן תוצר הנאמד בכ- 40 מיליארד ש"ח בשנה בגין אובדן שעות עבודה ופנאי (כ- 20 מיליארד בשנה) ובגין תאונות דרכים וזיהום אוויר. ללא התערבות הממשלה ונקיטת צעדים אקטיביים, אומדן זה אף צפוי לגדול ולהגיע לשיעור שנתי של כ- 70 מיליארד שקלים בשנת2030 . הפגיעה המשקית נובעת משימוש יתר ברכב פרטי לצורך ניידות (בכניסות ובמרכזי המטרופולינים) ומנסיעה יחידנית ברכב. התנהג ות זו משוקפת במגוון מדדים בינלאומיים שונים, ובראשם""מקדם הפיצול – שיעור השימוש בתחבורה ציבורית מכלל הנסיעות– עומד על10% - 23% במטרופולינים בישראל, לעומת40% במטרופולינים .מתקדמים בעולם מעורבות הממשלה בטיפול בבעיית הגודש כוללת טיפול ניכר בצד ההיצע. בין הי תר, הממשלה מקדמת ,מספר מיזמי תשתית עתירי נוסעים הנמצאים בשלבי ביצוע שונים ובעלות תקציבית של מיליארדי ש"ח ביניהם: הקמת הרכבת המהירה בין ירושלים ותל אביב; הקמת רכבות קלות בתל אביב; הארכת הרכבת הקלה בירושלים; קידום רכבת קלה נוספת בחיפה; הקמת נתיבים מהירים בכנ יסות למטרופולין דן וכן רשת נתיבי תחבורה ציבורית באזורי הגודש; הקמת מערכת רכבת תחתית במטרופולין דן ועוד. עם זאת, הטיפול בצד ההיצע באמצעות קידום מיזמי תשתית איטי מטבעו ויאפשר מענה בטווח הארוך בלבד. לכן נדרשים צעדים לשיפור ההיצע גם בטווח הקצר והבינוני, על ידי עידוד אקטיבי של מעבר .מנסיעה יחידנית ברכב פרטי לנסיעה בתחבורה ציבורית או שיתופית פרק1: תחבורה גמישה בהינתן האתגרים הקיימים כיום במערך התחבורה הארצי, ובראשם הצורך להקל על העומסים והגודש בכבישים, משרדי התחבורה האוצר שמו להם למטרה להגדיל את "מקדם הפיצול", כ לומר להגדיל את שיעור הנסיעות המבוצעות בתחבורה ציבורית מתוך סך הנסיעות המבוצעות. המטרה המרכזית של השינויים המוצעים בפרק זה היא להפוך את התחבורה הציבורית לאטרקטיבית ונוחה יותר עבור הנוסעים, על מנת להעביר נוסעים מרכב פרטי לשירותי התחבורה הציבורית. על פי המודל ים של משרד התחבורה, התועלת המשקית של נסיעה למקום העבודה בתחבורה ציבורית על פני רכב פרטי נעה בין 25 - 35 ש"ח .לכל נסיעת נוסע בשנים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית המאפשרת תכנון דינמי של מסלולי הנסיעה ולוחות הזמנים בהתאם לביקוש המשתנה בזמן אמת. בשוק פועלות מ ספר חברות טכנולוגיה המציעות פתרונות מוכחים להפעלת שירות מותאם ביקוש, בהתבסס על פרמטרים שנקבעים מראש (סטייה מותרת ,ממסלול משך נסיעת נוסע, מספר נוסעים וכד ומה ). השירות מיועד בעיקר לאוכלוסייה המגיעה אל מוקדי הביקוש באמצעות רכב פרטי, ותהיה מוכנה לעבור לתחבורה צ יבורית בהינתן רמת שירות גבוהה יותר ולשלם בעדה תעריף גבוה יותר. שירות זה מהווה שירות נוסף לשירותי התחבורה הציבורית הקיימים כיום. לפירוט נוסף ניתן לפנות להסדרים קודמים שנעשו בנושא כמו החלטת ועדת המחירים מיום19 בנובמבר2018 בנושא פיילוט תחבורה חכמה– תעריפי.הנסיעה בשירות מותאם ביקוש .סעיף א': לאפשר פיילוטים גם למוניות שירות מסלול גמיש, ולא רק לאוטובוסים סעיף ב': לאפשר לשירות תחבורה גמישה לעצור גם לא בתחנות אוטובוס, מבלי להפריע לתנועה התקינה, על מנת ליצור את המסלול הקצר והנוח ביותר עבור הנוסעים ובכפוף לכתוב ב ,רישיון. כמו כן .לאפשר למוניות שירות בהפעלה גמישה לעצור בתחנות אוטובוס סעיף ג': הצורך לבחון קביעת טווח מחירים על פי עקרונות היצע וביקוש, לכלל השירותים מותאמי הביקוש, נועד לאפשר להתאים באופן מידי ודינמי את העלות של הנסיעה לרמת הסבסוד שלה, בהתאם לתועלת המשקי.ת 18 פרק2: כלי רכב עצמאיים בשנים האחרונות מבוצעים ניסויים רבים בישראל במערכות נהיגה אוטונומיות (רכב עצמאי), לרבות בכבישים ציבוריים, כאשר בכל הניסויים נדרשת נוכחות של נהג בקרה. יחד עם זאת, המצב המשפטי כיום, אשר מניח קיומו של נהג ברכב, אינו מאפשר לבצע ניסו יים, וכן להפעיל שירותי נסיעה מסחריים באמצעות רכבים עצמאיים שיופעלו ללא נהג בקרה, או באמצעי שליטה אחרים. בנוסף, משיח מעמיק עם גופי רגולציה ויצרני רכב ומערכות בארץ ובעולם, וכן ניתוחי עומק של חברות ייעוץ בינלאומיות מובילות, עולה כי קיימת דרישה של השוק הפרטי ל וודאות רגולטורית, וודאות המהווה בסיס לביצוע השקעות משמעותיות בתחום המחקר, הפיתוח, ביצוע ניסויים והפעלה מסחרית עתידית. ודאות רגולטורית זו חיונית למשיכת חברות קיימות וחדשות להמשיך לפעול ולהשקיע את המשאבים הנחוצים לקראת הפעלה של פרויקטים אלו. עוד יצוי ן, כי הס דר סטאטוטורי מקיף, להסדרת פעילותם של רכבים עצמאיים טרם נקבע בהיקף רחב במדינות אחרות בעולם, ועל כן הסדרה כאמור, תסייע ,להגשים את תכלית החלטת הממשלה, להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחום התחבורה החכמה תוך השאת התועלות הצפויות למשק, כתוצאה מהקדמת כניסתם של רכב ים אלו לשימוש רחב. לאור הרצון לגבש רגולציה שתאפשר ניסויים ופרויקטים מסוג זה, וכן ליצור וודאות רגולטורית לחברות השונות, מוצע להקים וועדה בין משרדית אשר תפעל לגיבוש מתווה אסדרה לפעילותם של רכבים .עצמאיים ללא נהג וזאת בהקדם האפשרי פרק3 : נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צים) ושבילי אופניים המהירות הממוצעת של התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל הינה נמוכה בהשוואה לעולם ועומדת על כ- 16 קמ"ש, בהשוואה לכ- 25 קמ"ש בערים במדינות המפותחות, שבהן אמצעים מגוונים עם זכות דרך בלעדית. בניו יורק, דבלין, ונקובר, לונדון, בריסל נרשמה י רידה משמעותית במשך הנסיעה של התחבורה הציבורית בעקבות הקמת נת"צים. בניו- יורק המהירות התפעולית של האוטובוסים עלתה בעד23% בזכות נת"צים, בבריסל המהירות התפעולית עלתה ב- 38% ,בזמן שיא והשונות בין זמן השיא והשפל הצטמצמה משמעותית. מחקרים מצאו קשר ישיר בין מהירות האוטובוס להגדלת מספר הנוסעים. בדבלין למשל זמן נסיעת האוטובוסים הפך למהיר יותר ב- 30% מהרכבים הפרטיים, ומספר הנוסעים גדל ב- 176% . לפי דגימה שנערכה בחודשים יוני עד נובמבר2019 בישראל, במקומות שבהם יש נתיב תחבורה ציבורית (למשל נסיעה מירושלים לתל אביב) זמן הנסיע .ה מדלת לדלת זהה בין אוטובוס לרכב פרטי לעומת זאת, במקומות שאין בהם העדפה לאוטובוסים (למשל נסיעה מתל אביב לירושלים), זמן .הנסיעה ארוך משמעותית באוטובוס 'סעיף א- ב': על רקע ההשקעה המאסיבית בהקמת נת"צים נוספים, ועל מנת למקסם את יעילותם, מוצע להגביר את אכיפת הע.בירה של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין נכון להיום, יש שני גורמים בלבד אשר מבצעים אכיפה של עבירות נסיעה בנת"צ– משטרת ישראל והרשות המקומית (בנתיבים עירוניים בלבד). האכיפה כיום איננה מספקת ולכן מוצע להקנות לעובדי משרד התחבורה אשר יוסמכו כדין, סמכויות א כיפה באמצעות מצלמות לתיעוד העבירה של נסיעה בנתיב תחבורה ציבורית שלא כדין. עוד מוצע כי ראש הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ינחה את מפעילי התחבורה הציבורית להתקין אמצעי תיעוד על מנת להעביר למשרד התחבורה תיעוד מקרים של עבירה של נסיעה שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורי ."ת, אשר יעביר את המקרים המתאימים למשטרה באמצעות מנגנון "שומרי דרך סעיף ג': לקבוע כי30% מהקנסות ששילמו נהגים שנסעו בנת"צים ייועדו לשיפור התחבורה הציבורית באותה רשות. יש לציין כי היום המדינה מסבסדת כמעט באופן מלא את תשתיות התחבורה הציבורית בערים, לעומת הש תתפותן בכ- 30% .בתשתיות כבישים 'סעיף ד- ה': על מנת לשפר את מערך התחבורה הציבורית, משרד התחבורה מקדם נת"צים בתוך רשויות מקומיות רבות תוך שדרוג המרחב העירוני. כיום קצב ההקמה של נתיבי התחבורה הציבורית אינו מהיר מספיק. בשל הגידול בהיקף פעילות זו של החברות הממשלת יות בשטח המוניציפאלי, ובשל הצורך באישור הסדרי תנועה גם בשלב התכנון, נדרש לתת סמכות לאותן החברות כרשות תמרור מקומית, הן בשלב התכנון והן בשלב הביצוע, תוך הבהרה לפיה ההסמכה כרשות תמרור תטיל עליה חובה לאחזקת הסדרי התנועה שהיא התקינה או הקימה בלבד. שלא הותקנו ו .הוצבו על ידי חברות אלו 19 סעיף ו': מוצע לקבוע בחקיקה כי הוועדה לתיאום תשתיות תהיה מוסמכת לדון גם בסכסוכים הנוגעים ..לנתיבי תחבורה ציבורית ולשבילי אופניים 'סעיף ז- ח': על מנת לאפשר לחברות הממשלתיות ששר התחבורה הוא השר האחראי לענייניהן לפי חוק החברות הממשלתיות , התשל"ה- 1975 , אשר מהוות זרוע ביצוע של הממשלה לפי תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 , להציב מצלמות לצורך אכיפת עבירות נסיעה בנת"צים, ולאפשר להן לתת הוראות הכוונה למשתמשי הדרך, יש לשנות את מטרות החברות כמפורט לעיל. החברות הממשלתיות משמשות פעמים רבות כרשות תמר ור מקומית ואף מבצעות עבודות הדורשות שינויים בהסדרי התנועה. על מנת להבטיח את בטיחות משתמשי הדרך ואת הכוונת התנועה גם במקרה של נהגים שמסרבים להישמע להוראות, נדרש אפוא להקנות סמכות לפקחים המוסמכים מטעם חברות אלה .בדומה לעובדי החברות עצמן סעיף ט': תופעת הרכבי ם הנטושים בצירי תנועה ראשיים ובדרכים מהירות, מהווה סיכון בטיחותי ממשי למשתמשי הדרך. מאחר ובמקרים רבים יש עיכוב בגרירת הרכב על ידי המשטרה, מוצע להקנות .סמכות גרירה לרשות התמרור המוסמכת סעיף י-י"א: במטרה לפשט ולהאיץ את פיתוח תשתיות התחבורה הציבורית מוצע ליי צר הליכי תכנון מהירים, יעילים וקצרים יותר. זאת, בעקבות המחסור הקיים בתשתיות תחבורה ציבורית והחשיבות הרבה של הוצאה מהירה אל הפועל של התכניות הקיימות על מנת לספק מענה לצרכי הנוסעים והולכי הרגל. לצורך כך מוצע לאפשר למפעילי אוטובוסים להקים עמדות הטענה חשמליות בפטור מהיתר וכן .הקלה בתכנון לגשרים ומעברי תת קרקעיים להולכי רגל סעיף י"ב: במהלך תכנון נת"צים ושבילי אופניים על בסיס תוואי הדרך הקיימת, עלו מקרים בהם על אף שהדרך משמשת ככזו שנים רבות חלקים ממנה אינם בייעוד דרך. במקביל לקידום תכניות סטטוטוריות, ועל אף מנת ל אפשר לפרוייקטים לצאת אל הפועל, מוצע לקדם הוראת שעה אשר תחת .המגבלות המפורטות בה, ניתן יהיה לאפשר חריגה שולית מזכות הדרך סעיף י"ג: כחלק מהרצון לשפר את רווחת הנוסעים בתחבורה הציבורית, את בטיחות הנוסעים נדרש להקים במסופי האוטובוסים מתקני נוחיות ומבנה מנוחה ל נהגים. מאחר וחלק ניכר מהמסופים הקיימים ,אינם בייעוד שמאפשר הקמת מבנים, מוצע לקדם הוראת שעה, במקביל לקידום תכנית סטטוטורית אשר תאפשר מידית הצבת מבנים יבילים לנוחיות ומנוחה לנהגים. כמו כן, ניתן יהיה להציב גם חדרי השנאה / הטענה לטובת קידום השימוש במסופים באוט ובוסים חשמליים וצמצום הרעש וזיהום .האוויר, בהליך דומה סעיף י"ד: כיום תשתיות לאומיות מתוכננות גם בוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) וגם בוועדה המחוזית. מכיוון שתשתיות לאומיות הן לרוב בעלות השפעה על מגוון רשויות מקומיות, ויש להן חשיבות לאומית ודחיפות גבוהה, מוצ ע כי היתר הבנייה של תשתיות לאומיות אשר תוכננו בוועדה המחוזית יונפק גם על ידי הות"ל, בדומה למצב היום לגבי תשתיות לאומיות אשר תוכננו במועצה .הארצית סעיף ט"ו: להקנות לחברות הממשלתיות אשר מהוות זרוע ביצוע של משרד התחבורה את סמכויות ההפקעה שהוקנו לחברת רכבת ישר.אל ולחברה הלאומית בדרכים פרק4: נתיבים מהירים פרויקט הנתיבים המהירים הוא חלק מפרויקט תחבורתי לאומי ה"נתיבים המהירים במטרופולין גוש ,דן", אשר נועד כאמור לתת מענה לבעיית הגודש בכניסה למטרופולין גוש דן מצפון, מדרום וממזרח תוך מתן דגש על מעבר לשימוש בתחבורה צ יבורית ועידוד נסיעות משותפות למוקדי הביקוש במטרופולין. הפרויקט התחבורתי הלאומי יכלול נתיבים מהירים בגוש דן בתוואי כביש20 וכביש2 באורך של כ- 75 ק"מ, ממחלף מבוא איילון בדרום ועד למחלף נתניה בצפון על כביש2 . כמו כן, יכלול הפרויקט מרכזי תחבורה משולבים הכוללי ם חניוני רכב פרטי, רציפים למערך היסעים ותחבורה ציבורית, מרכזי בקרה ומתקנים לשירות הנוסעים (להלן- מתחמ"ים ), בשלב ראשון בראשון לציון ובשפיים, ובהמשך יוקמו מתח"מים נוספים לאורך כביש5 . הנתיבים המהירים יאפשרו נסיעה בחינם 20 למערך היסעים ייעודי, לתחבורה ציבורית ו לרכבים רבי תפוסה, וכן יאפשרו נסיעה לרכבים פרטיים .באגרה שתיקבע על בסיס הקיבולת הפנויה בכביש ובכפוף להוראות הדין הרלוונטיות ועדת מכרזים בין- משרדית, בראשות סגן בכיר לחשב הכללי, הכוללת נציגים של משרד האוצר, אגף הפרויקטים בחברת ענבל, משרד התחבורה וחברת נתיבי איילון, אמונה על ההליך המכרזי שמטרתו בחירת זכיין לפרויקט הנתיבים המהירים. כדי לאפשר את תפעולו של פרויקט הנתיבים מוצע לבצע מספר תיקונים בחוק נתיבים מהירים. חלק מהתיקונים נובעים מהעובדה שתפעולו של פרויקט הנתיבים המהירים יהיה שונה מתפעול הנתיב המהיר בכביש1 , כך שמוצע שחלק מהתיקונים יחולו רק על הנתיבים המהירים המפורטים בתקנות קטעי הדרך ולא על הנתיב המהיר בכביש1 , וחלק מהתיקונים :יחולו על כל נתיב מהיר כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, בהתאם להסברים שלהלן בפרויקט הנתיבים המהירים לא קיימים מתקני ביקורת דרכם עוברים רכבי ם על מנת לקבל פטור לנסיעה בנתיב המהיר. לכן, מוצע לתקן את חוק נתיבים מהירים כדי שבעל הזיכיון יוכל להציב מצלמות לצורך זיהוי רכב החייב וספירת נוסעים ברכב אשר נסע בנתיב מהיר ומתן פטור מאגרה ככל שרלוונטי בהתאם להוראות הדין. כן מוצע לקבוע לעניין זה הוראות שמטרתן קביעת דרך שמירת הצילומים והשימוש בהם לצורך שמירה על הגנת פרטיותם של הנוסעים ברכב ועוברי דרך אחרים. לשר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, תינתן סמכות לקבוע בתקנות הוראות בעניין זה. מוצע כי תיקון זה יחול גם על הנתיב המהיר בכביש1 על מנת לאפשר גם בנתיב זה מתן פטור ללא מעבר במתקן ביקורת. באופן משלים, כדי להשתמש בתצלום זה בהליך משפטי ובכל הליך לפי הוראות חוק נתיבים מהירים, מוצע כי .רשומה אלקטרונית כהגדרתה בחוק נתיבים מהירים, תהיה ראיה קבילה גם לגבי מספר הנוסעים ברכב מלבד זאת, מוצע לקבוע כי בחניוני חנה וסע תהיה לבעל זיכיון, כהגדרתו בחוק נתיבים מהירים, סמכות של רשות תמרור מקומית. עוד מוצע לקבוע כי שר התחבורה והבטיחות בדרכים יוכל להעניק לרשות ממונה כהגדרתה בחוק נתיבים מהירים (הגדרה אשר חברת נתיבי איילון נכנסת בה), סמכות של רשות תמרור מקומית במקום בעל הזיכיון לעניין הפעלת הנתיבים המהירים המפורטים כאמור בתקנות קטעי הדרך. כל זאת, מאחר שקיים צורך בפרויקט הנתיבים המהירים להפריד בין הסמכה של רשות תמרור מקומית בנתיב מהיר לבין הסמכה של רשות תמרור מקומית בחניוני חנה וסע. זאת, על מנת לייצר אחידות בהוראות של רשות תמרור מ קומית באותו אזור תחבורתי הכולל במקרה זה את הנתיבים המהירים המפורטים בתקנות קטעי הדרך ונתיבי איילון (כביש20 ) וכביש2 , מבלי שתהיה הפרדה פיזית בין הנתיבים לכבישים אלו. לבעל הזיכיון בפרויקט הנתיבים המהירים תהיה סמכות רשות תמרור מקומית בחניוני חנה וסע כאמור. ה 'תיקון המוצע יותיר לבעל הזיכיון בנתיב המהיר בכביש מס1 את .הסמכות של רשות תמרור מקומית, ורק תתווסף לו סמכות זו בחניוני חנה וסע כן מוצע לשנות את התנאים לשימוש בנתיב מהיר כך שמשתמש אשר נסע בנתיבים המהירים המפורטים בתקנות קטעי הדרך, ולא נרשם מראש כמנוי, יוכל להיכנס לקטעים אלו ויצטרך לשלם נוסף לאגרה בגין הנסיעה, גם דמי גבייה. זאת, כדי שבניגוד למצב הקיים בחוק נתיבים מהירים לפיו נסיעה ברכב ללא אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף אסורה, תתאפשר נסיעה בנתיבים אלו גם ללא אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף כאמור. כן ייקבע כי לשר התחב ורה והבטיחות בדרכים, בהסכמת שר האוצר, סמכות .לקבוע את סכומי דמי הגבייה עוד מוצע להרחיב את סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים להגביל כניסת כלי רכב שאינם ציבוריים לנתיב מהיר כך שסמכות זו לא תוגבל רק למקרים חריגים, אלא השר יוכל לקבוע מקרים ודרכים להגבלת כניסה כאמור לנתיב מהיר. מוצע כי תיקון זה יחול על כל נתיב מהיר כהגדרתו בחוק .נתיבים מהירים 21 פרק5 – :קו כחול במסגרת ההחלטה מוצע לקדם את ביצוע הקו הכחול בירושלים. קו זה הוא קו רכבת קלה אשר צפוי לחבר בין השכונות מלחה, גילה ורמות. אורך הקו הכולל הינו כ- 21 ק"מ וי כלול32 .תחנות עבודות שלב א' יבוצעו על ידי המדינה במתכונת דומה לביצוע קווי הרכבת הקלה של רשת ה- JNET ועבודות שלב ב' יבוצעו על ידי זכיין פרטי שייבחר במסגרת מכרזPPP , שתוציא הממשלה באמצעות ועדת מכרזים בין-משרדית בראשות החשב הכללי במשרד האוצר, באותו באופן בו בוצעה רשת ה- JNET . כמו כן נועדה ההחלטה להסמיך את צוות תכנית אב לתחבורה לבצע את התפקיד שהוטל עליו על ידי .ועדת המכרזים, במסגרתו, בין היתר, נדרש הצוות להגיש תכניות דרך למוסדות התכנון הרלוונטיים פרק6 – :נדל"ן ברכבת הניסיון בעולם מלמד כי קיימת זיקה דו-כיוו .נית בין מערכות להסעת המונים לבין פיתוח עירוני יעיל .הרכבת מאפשרת הנגשה של הפריפריה למטרופולינים ובכיוון ההפוך, לקבוצות גדולות של אנשים פיתוח שטחי תעסוקה ומסחר מעל תחנות הרכבת, מאפשר ניצול היתרונות הגלומים בזיקה הדו כיוונית :כאמור, בשלושה אופנים עיקריים 1 . פיתוח מוטה תחבורה ציבורית – קידום תכנון אורבני המאפשר להגדיל באופן משמעותי את .השימוש היומיומי ברכבת כאמצעי תחבורה ובכך את צמצום הנסועה והיוממות 2 . ייעול השימוש בקרקע – פיתוח שטחי תעסוקה ומסחר מעל תחנות הרכבת יאפשר ניצול יעיל של .הקרקע 3 . יצירת מקורות הכנסה נוס פים – באמצעות פיתוח מתחמי מסחר ותעסוקה שיאפשרו לייצר מקורות מימון נוספים למימון פעילות הרכבת, ושיפור רמת השירות לאזרחים תוך הקטנת היקף .הסובסידיה המוענקת על ידי המדינה לצורך ניצול הזיקה כאמור, ביום12 באפריל2012 'התקבלה החלטת ממשלה מס4545 שעניינה "שינוי מבני ברכבת ישראל בע"מ". בהחלטה נקבע, בין היתר, להקים את חברת פיתוח מתחמי רכבת ישראל בע"מ כחברת בת של רכבת ישראל (להלן– חברת הבת). מטרת חברת הבת, כפי שנקבעה בהחלטת הממשלה הינה לפעול לפיתוח עסקי- .מסחרי של המקרקעין ומתחמי תחנות הרכבת במרוצת השנים זוהו מספר ק ,שיים לפיתוח שטחים סחירים בתחנות הרכבת. הקשיים נובעים, בין היתר מהמבנה הארגוני של החברות, מהסכמים והסדרים שונים החלים על חברת הרכבת ומאופן פעילות .חברת הבת סעיף א': מוצע לקבוע כי דירקטוריון החברה יורכב מדירקטורים בעלי ניסיון בתחומים הרלוונטיים לחברה– מומח ים בתחום הנדל"ן, בעלי מומחיות חשבונאית פיננסית, ובעלי ניסיון בתחומים של הפעלת תחבורה ציבורית. זאת מתוך מטרה לשפר את היכולות המקצועיות של החברה והנהלת החברה .בפיתוח המתחמים בהיבטים של מימון ומיצוי הפוטנציאל הנדל"ני של הקרקע סעיף ב': מטרת הסעיף היא לוודא תי.עדוף נכון בהתאם לכדאיות כלכלית של המיזמים סעיף ג': מוצע להנחות את נציגי הממשלה לפעול לתיקון התוספת להסכם המקרקעין שנחתמה ב- 2014 באופן שיעודד ויתמרץ את החברה לפתח את הפרויקטים, וזאת באמצעות הגברת הכדאיות הכלכלית של ביצוע הפרויקטים. העקרונות המנחים להסכם שי יחתם בין הצדדים הוא הארכת תקופת ,החכירה באופן שיגביר את הכדאיות הכלכלית בביצוע הפרויקטים, הארכת תקופת חכירת המשנה ביטול ההבחנה בשיטת התשלום בין השטחים הסחירים הכלולים במסגרת רצועה1 ,)(תחנות הרכבת והרחבת השימושים האפשריים ברצועה1. ככל שיידרש, יובאו ההסכמו ת בין הצדדים לאישור מועצת .מקרקעי ישראל פרק7 – חובת תיקוף ותשלום באוטובוסים על מנת להגביר את מהירות הנסיעה של התחבורה הציבורית וכן לשפר את בטיחות הנסיעה כך שנהג לא יצטרך להתעסק בתשלום, הוחלט בשנת2016 על מהלך הדרגתי של פתיחת דלת אחורית באוטובוסים. לצד הי( תרונות הגלומים במהלך, התגברה התופעה של השתמטות מתשלוםFraud ,) שמוערכת בהפסד תקציב של כ- 300 .מיליון שקלים בשנה 22 ,כיום מפעילי התחבורה הציבורית אינם נוהגים לגבות באמצעות הוצאה לפועל קנסות שלא שולמו כיוון שעלות פתיחת תיק בהוצאה גבוהה יותר מסכום הקנס. לפני פנ ייה להוצאה לפועל נדרשת מסירה אישית, בנוסף לדו"ח באוטובוס. זאת בניגוד לרכבת הקלה, שם מעוגן בחוק שמסירת הקנס מהווה גם מסירת התראה והוכחה לקבלתו. על מנת להתמודד עם התופעה, וכדי לא להשיט על מפעילי התחבורה הציבורית והנוסעים עלויות גבייה גבוהות, מוצעים התיקונים:הבאים .סעיף א': לתקן את נוסח פקודת התעבורה כך שתובהר חובת התיקוף והתשלום סעיף ב': לתקן את פקודת התעבורה כך שדרישה לתשלום תעריף מוגדל תחשב למסירת התראה לפי חוק הוצאה לפועל ובכך לסייע לה .תמודד עם תופעת ההשמטות מתשלום ההליך יבוצע דרך מנגנון ההליך המקוצר. מו צע לקבוע כי אגרה לפי הליך זה תקב.ע לסכום המינימלי לפי חוק השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .צפויה השפעה מסוימת על מצבת כח האדם אשר לא ניתן לאמוד בשלב זה החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטת הממשלה מס2558 מיום23 במרץ2017 ; 'החלטת הממשלה מס2973 מיום19 בספטמ בר2017 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 23 חינוך הרפורמה להעצמת השדרה הניהולית של מערכת החינוך– גמישות .אפקטיביות וחדשנות מחליטים 1 . לרשום את הודעת שר החינוך בד בר הקמת ועדה אשר תבחן דרכים להגברת מרחב הגמישות הניהולי של מנהלי מוסדות חינוך ושל הרשויות המקומיות מתוך מטרה להביא לשיפור באיכות מערכת החינוך .ולתת כלים מעשיים למערכת החינוך להתמודדות עם מגפת הקורונה 2 . שר החינוך ימנה גורם בכיר מטעמו לעמוד בראש הוועדה ויקבע א ת הרכבה. נציג אגף התקציבים .במשרד האוצר יהיה חבר בוועדה. הועדה תגיש המלצותיה לשר החינוך 3 . הוועדה תגבש הצעה לתכנית לאומית להגברת הגמישות הניהולית בחינוך מתוך מטרה לאפשר מרחב ניהולי פדגוגי ותקציבי שיאפשר למנהלי בתי ספר ולרשויות לקבוע תכניות עבודה בית ספריות ור ,שותיות, תוך התאמת ההוראה, ההדרכה, הפיתוח המקצועי והמשאבים התקציביים באופן המותאם לצרכים של התלמידים במאה ה21 , ובתוך כך הגדרת היעדים והסטנדרטים הנדרשים. הוועדה תכלול בין המלצותיה התייחסות לתחולה הדרגתית של התוכנית במערכת .החינוך 4 . ככל שיהיו משמעויות לגבי או ,פן התקצוב ומשאבים נוספים שיידרשו ליישום מסקנות הוועדה .אלו ידונו בין משרדי החינוך והאוצר דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב על מנת להביא לשיפור מערכת החינוך בישראל, כך שתהיה מערכת מובילה ואפקטיבית, המותאמת לצרכי התלמידים ומאפשרת את מימוש הפוטנציאל הטמון בהם, יש להגדיל את מרחב הגמישות הניהולי של הצוותים החינוכיים, כך שיהוו מכפילי כוח לשיפור איכות מערכת החינוך. בהתאם, מוצע להקים ועדה במינוי שר החינוך שתגבש תכנית לאומית להגדלת הגמישות הפדגוגית והתקציבית .לרשויות ולמנהלי בתי הספר השפעת ההצעה על מצבת כ וח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1844 מיום11 באוגוסט2016 . 'החלטה מס 2981 מיום13 במרץ2011 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 24 בריאות חיזוק הרפואה הציבורית והגברת התחרותיות והשוויוניות בהקצאת משאבי המדינה על מנת להגביר את התחרותיות בחלוקת משאבי המדינה ולייעל את ניצול המשאבים כך שיוביל לשיפור מערכת הבריאות הציבורית מחליטים 1 . לתקן את סעיף24 ,א לפקודת בריאות העם1940 :, כך ש א. תנאי למתן אישור הקמה למרפאה כירורגית הטעונה אישור הקמה כהגדרתה בתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז- 2017 , או לחדר ניתוח בבית חולים שאינו 'בית חולים ציבורי כללי'; יהיה הליך מכרזי בו ייקבע שיעור מינימאלי של פעילות במימון ציבורי מתוך סך הפעילות שתבוצע במרפאה הכירורגית או בחדר הניתוח כאמור בגובה60% . הבחירה בזוכה לקבלת אישור ההקמה, לאחר עמידה בתנאי הסף, תהיה על :בסיס אמות המידה הבאות 1) אחוז ההנחה מתעריפון משרד הבריאות שמתחייב הספק לתת לקופות החולים עבור .רכש שירותי בריאות במימון ציבורי 2) אחוז הפעילות במימון ציבור י, מעבר לשיעור המינימאלי שנקבע, שאותו מתחייב הספק .לבצע ב. על מנת שניתן יהיה לפקח על עמידת הזוכה באישור ההקמה, באמות המידה אליהן התחייב במסגרת ההליך המכרזי, ידרשו המציעים בהליך להעביר למשרד הבריאות, את הנתונים :הבאים 1) ,סך הניתוחים שבוצעו במרפאה או בחדר הניתוח בחלוקה לפי קודי הפעולות המופיעים .בתעריפון משרד הבריאות 2) מחירי הניתוחים בחלוקה לפי אופן מימון הניתוח במימון ציבורי, על ידי תכניות שירותי בריאות נוספים של קופות החולים כמשמעותם בסעיף10 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ., על ידי חברות ביטוח 3) שיעור הפעילות שבוצעה במרפ.אה הכירורגיות או בחדר הניתוח במימון ציבורי ג. אישור הקמה לחדר ניתוח במרפאה כירורגית או בבית חולים שאינו בית חולים ציבורי כללי יותנה בהליך שימוע של משרדי הבריאות והאוצר עם כלל בתי החולים הציבוריים הנמצאים ברדיוס של40 ק"מ ממיקום המרפאה או חדר הניתוח בעדם מבוק ש אישור ההקמה. במסגרת השימוע, יפורטו ההשלכות של פתיחת חדר הניתוח או המרפאה על פעילות בתי החולים הציבוריים ותקציבם. ככל שיסתבר כי קיימת פגיעה תקציבית בבתי החולים הציבוריים בעקבות אישור ההקמה האמור, יותנה אישור ההקמה בשיפוי תקציבי לבתי החולים בגין ,פגיעה זו.שיאושר על ידי שרי הבריאות והאוצר שרי הבריאות והאוצר יקבעו בתקנות כללים ליישום החלטה זו עד ליום1 בדצמבר2020 . 2 . לתקן את תוספת ד' לפקודת בריאות העם כך שתכלול את כלל המכשירים המופיעים בתוספת לתקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד- 1994 . 3 . לעניין החלטה זו– ""רכש שירותי בריאות במימון ציבורי– רכש פעילות רפואית המנויה בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, וממומנת ע"י סל הבריאות הציבורי (טופס17 ); ""בית חולים ציבורי כללי– :כל אחד מאלה (1) בית חולים ממשלתי כללי, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו; (2) ;בית חולים כללי שבבעלות קופת חולים (3) ;בית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, לרבות תאגיד בריאות הפועל במסגרתו 25 (4) בית חולים כללי שהוא תאגיד שהוא מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף9 ;לפקודת מס הכנסה (5) ( בית חולים כללי שאינו בית חולים כאמור בפסקאות1 ) ( עד4 ), שבתעודת רישומו לפי ,פקודת בריאות העם1940 ;), כלולות עמדות לרפואה דחופה (מיון ""אישור הקמה - אישור הקמה כהגדרתו בסעיף24 ,א לפקודת בריאות העם1940 ; " "תעריפון משרד הבריאות- מחירון לשירותים רפואיים ומנהליים, הכולל תעריפים אמבולטוריים, פעולות דיפרנציאל יות ותעריפי אשפוז שונים לצורך התחשבנות במערכת הבריאות בישראל התעריפון כולל קוד שירות, שם שירות ותעריף השירות. דברי הסבר רקע כללי משרד הבריאות מופקד על מתן רישיונות להפעלת חדרי ניתוח, מרפאות כירורגיות, ומכשירים רפואיים מיוחדים. במהלך השנים האחרונות אושר ו26 מרפאות כירורגיות פרטיות או חדרי ניתוח בבתי חולים פרטיים חדשים על ידי משרד הבריאות, המהווים גידול של עשרות אחוזים בסך המרפאות הכירורגיות .הפרטיות בישראל תקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות), התשע"ז- 2017 , מגדירות את אמות המידה למתן אישור:הקמת מרפאה כירורגית 1 . התועלת לבריאות הציבור מהוספת המרפאה, עמדות הניתוח או השירותים הרפואיים שיינתנו .במרפאה 2 . .השפעת הקמת המרפאה על שירותי הרפואה הציבוריים בישראל 3 . .צפי השימוש בשירותי המרפאה לצורכי מערכת הבריאות הציבורית והיקפו 4 . שיעור עמדות הניתוח או מרפאות מא ותו סוג במוסדות רפואיים בישראל אינו עולה על0.045 .עמדות ניתוח לכירורגיה בינונית לאלף נפש באותו המחוז סעיף1 מכיוון שרישיון הפעלה לחדר ניתוח או מרפאה פרטית וכן רישיון להפעלת מכשיר רפואי מיוחד הינו משאב מוגבל אשר מחולק על ידי המדינה, יש לחלקו באמצעות הליך תחרותי, שוויוני ושקוף, ובהתאם לכללי מנהל תקין של שוויון בהקצאת משאב זה. בהמשך לעקרונות הקבועים בתקנות בריאות העם (אמות מידה לאישור הקמה למרפאות) מוצע כי ההליך המכרזי יעגן כללים ברורים לזכייה וביניהם שיעור ההנחה הגבוה ביותר המוצע לקופות החולים עבור אספקת ה שירותים במימון ציבורי (טופס17 ) ואחוז הפעילות במימון ציבורי, מעבר לשיעור המינימאלי שנקבע, שאותו מתחייב הספק לבצע וכן .נתונים שונים עליהם ידרשו המציעים לדווח במסגרת ההליך כמו כן, לאור הפגיעה הפוטנציאלית שנגרמת בהקמת מרפאות פרטיות וחדרי ניתוח פרטיים לשירותי הרפואה הציבוריים בישראל, ובפרט- לבתי החולים הציבוריים, מוצע כי בטרם יינתן אישור הקמה למרפאה פרטית או חדר ניתוח פרטי, ייערך שימוע לבתי החולים הציבוריים במחוז הרלוונטי, שבו תפורט ההשלכה של פתיחת חדר הניתוח או המרפאה על בית החולים הציבורי ותקציבו, ככל שיסתבר ,כי קיימת פגיעה תקציבית בבית החולים הציבורי בעקבות אישור ההקמה האמור, יידרש שיפוי תקציבי .המאושר על ידי שרי הבריאות והאוצר, לאישור ההקמה האמור סעיף2 כיוון שרישיון להפעלת מכשיר רפואי מיוחד הינו משאב מוגבל אשר מחולק על ידי המדינה יש לחלקו באמצעות הליך תח .רותי, שוויוני ושקוף, ובהתאם לכללי מנהל תקין של שוויון בהקצאת משאב זה סעיף65 (ב6 )) לפקודת בריאות העם קובע כי הענקת רישיון למכשירים המצוינים בתוספת ג (צ"ל ד תיעשה באמצעות מכרז. כיום, תוספת זו הינה ריקה. מוצע להכניס לתוספת זו את כלל המכשירים המנויים בתוספת ל תקנות בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשנ"ד- 1994 , כך שחלוקת 26 רישיון למכשיר רפואי מיוחד אשר חלה לגבי הרישיון עבורו מגבלת כמויות- יחולק לאחר הליך תחרותי ושוויוני כאמור בתוספת65 (ב6 .) השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא החלט 'ה מס2066 מיום7 באוקטובר2014 ; 'החלטה מס337 מיום5 ב אוגוסט2015 ; 'החלטה מס3430 מיום1 ב ינואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 27 הרחבת סל שירותי הבריא ות וחיזוק האיתנות הפיננסית של קופות החולים מחליטים על מנת לחזק את מערך שירותי הבריאות הציבוריים בקהילה בישראל; לשפר ולקדם את האסדרה על מערך הקהילה, לרבות בהיבטים הפיננסיים והתפעוליים; וכן להביא להתייעלות בהוצא ות שונות במערכת הבריאות - 1 . על מנת להקנות וודא ות פיננסית אשר תאפשר תכנון ארוך ט ווח מיטבי לקופות החולים להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות ב- X .ש"ח 2 . לשם הגברת האחריותיות במערכת הבריאות לבצע את השינויים הבאים בחוק ביטוח בריא ות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 (להלן– חוק ביטוח בריאות ממלכתי:) א. לתקן את סעיף32 , כך ש קו פה אשר לא עמדה בחובתה לאיזון תקציבי בשנה מסוימת, לא תהיה רשאית להוציא בשנה העוקבת כל סכום על פרסום, שיווק וקידום מכירות אלא אם .קיבלה לכך אישור בכתב משרי הבריאות והאוצר ב. לתקן את סעיף32 , כך שקופה אשר לא הגישה תקציב פיתוח לאישור שר הבריאות ושר האוצר או חרגה מתקציב הפיתוח המאושר, או לא עמדה בחובתה לאיזון תקציבי בשנה מסוימת, לא תהיה רשאית להוציא כספים למטרות פיתוח בשנה העוקבת אלא אם קיבלה לכך .אישור בכתב משרי הבריאות והאוצר ג. לתקן את סעיף37א, כך שבמקרה בו לקופה יהיה גרעון בפועל של2% בשנה מסוימת וגרעון מתוכנן לש נה העוקבת של לפחות2% או גירעון של2% במשך שתי שנות תקציב רצופות או ש הקופה הפרה הוראה שניתנה לה לפי סעיף32(א1) ימונה לקופת החולים חשב מלווה. שר הבריאות ושר האוצר יוכלו שלא למנות חשב מלווה לקופת חולים כאמור לאחר ששמעו את טענות הקופה וקיבלו החלטה שהליקויים שהובילו את הקופה לחריגה מהאיזון התקציבי .תוקנו ד. לתקן את סעיף37ה, כך שהיועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי להגיש תביעה בשם קופת החולים נגד חבר דירקטוריון או נושא משרה בקופת חולים בשל נזק שנגרם לקופה ממעשה או ממחדל בניגוד לחובותיו כלפיה על פי דין גם לבקשת שר האוצר. 3 . לקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי שחוזרים, תקנות והוראות של משרד הבריאות הכרוכות בעלות תקציבית לקופות החולים לא יותקנו או יפורסמו אלא אם ההוצאה תוקצבה בתקציב קופות החולים או אם הצביע משרד הבריאות על פעולה מאזנת בתקציב קופת החולים. קביעת העלות התקציבית תקבע.על פי הערכת שר האוצר או מי שהוא הסמיך לכך 4 . לקבוע כי קופה שזקוקה לתמיכה תקציבית שוטפת נוספת מעבר למבחני תמיכה בפעילות ייעודית – תיגש למבחן קופות חולים במצוקה. עקרונות המבחן יגובשו על ידי הממונה על התקציבים באוצר, החשב הכללי ומנכ"ל משרד הבריאות, או מי מטעמם ויקבעו עד לתאריך31 באוגוסט 2020 . 5 . לסווג את ההוצאות בגין פעילות מוקדי השיווק של הקופות כהוצאות שיווק במסגרת מגבלת תקציב השיווק השנתי של הקופה. לאור העובדה שעמידה במגבלה זו תפחית את הוצאות הפרסום והשיווק של הקופות ב- 100 מיליוני ש"ח בשנה, תופחת עלות זו מסל שי רותי הבריאות ותוקצה .לטובת שיפור השירות למבוטחים 6 . ,)להורות לשר הבריאות להגדיר בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (פרסום, שיווק וקידום מכירות התשנ"ח- 1998 , את ההוצאות המותרות תחת סעיף "מידע לחבר" כך שיכללו את הוצאות מסירת מידע למבוטחי הקופה בלבד, בין בדיוור ישיר, ובי ן באמצעות מוקד טלפוני, ובין בכל דרך אחרת שתוגדר על ידי המנהל, וכן הודעה ופרסום לפי תקנות ביטוח בריאות ממלכתי (שינויים בתכנית התשלומים והשירותים של קופה). הוצאות כל קופת חולים בגין מסירת מידע לחבר יוגבלו בתקנות ל- X מיליון ש"ח בתוספת חלקה הקפיטציוני של אותה הקופה מתוך סך שלY מיליון .ש"ח 7 . ,להקים צוות בין משרדי בראשות הממונה על התקציבים באוצר ובהשתתפות החשב הכללי הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, הממונה על התחרות ומנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמם שיבחן את מצב התחרות בענף וימליץ לשרי הבריאות והאוצר על הצעדים הנדרשים ל הגברת התחרות תוך יצירת מבנה ענפי יציב. במסגרת עבודת הצוות, ישמע הצוות את עמדותיהם של 28 קופות החולים, בתי החולים, ארגוני חולים, אנשי אקדמיה, וגורמים רלוונטיים נוספים. הצוות יגיש את המלצותיו לשרי הבריאות והאוצר בתוך100 .ימים 8 . כלל השינויים בהחלטה זו יהיו בכפוף לאישור תקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת2020 .ובפרט אישור עדכון נוסחת חלוקת מקורות המימון לפי חוק ביטוח בראיות ממלכתי באופן פרטני סעיף1 ייכנס לתוקף לאחר אישור תיקוני החקיקה המוצעים בסעיף2 .בהחלטה זו 9 . לעניין החלטה זו– ""איזון תקציבי– הוצאות קופת החול ים ;בתקציב הרגיל בכל שנה לא יעלו על הכנסותיה "לעניין זה "תקציב רגיל- לרבות החזרי קרן וריבית על הלוואות וסכומים אותם מקבלת ;הקופה כתמיכה מהמדינה ""השרים– ;שר הבריאות ושר האוצר ""קופת חולים- כהגדרתה ב סעיף2 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. דברי הסבר רקע כללי מ ערכת הבריאות הישראלית מורכבת מארבעה מבטחים ציבוריים (קופות החולים) האחראיות על אספקת שירותי בריאות לכלל אזרחי המדינה. מקורות סל הבריאות אשר עומדים על כ- 56 מיליארד שקלים בשנת2020 מחולקים לקופות החולים על בסיס נוסחת החלוקה (נוסחת הקפיטציה). בשנים האחרונות חתמו קופות החולים עם הממשלה על הסכמי ייצוב במסגרתם הועברו מיליארדי שקלים לטובת כיסוי גירעונותיהן. כספים אלו המועברים לקופות בדיעבד מייצרים חוסר ודאות תקציבית .ומקשים על היכולת לתכנן לטווח ארוך לסעיף1: להגדיל את תקציב סל הבריאות ב- X ש"ח על ידי הטמעת כספי התמיכות שניתנו לקופות החולים .במסגרת הסכמי הייצוב בבסיס סל שירותי הבריאות לסעיף2: קופות החולים הן גופים ציבוריים המתוקצבים כמעט רק מכספי משלם המיסים, ואשר מבטחים את כל תושבי מדינת ישראל ומספקים להם שירותי בריאות באיכות גבוהה. במצב הנוכחי, קיימים בידי המד ינה מעט כלים אשר מבטיחים את הניהול האחראי של קופות החולים האחראיות על הוצאת יותר מ- 56 מיליארדי ש"ח בשנה של כספי משלם המיסים. ניהול לא אחראי של קופות החולים יכול להוביל ,להוצאה לא יעילה של כספי משלם המיסים, לחריגה מהתקציב שהוגדר להן על ידי הממשלה והכנסת לפג.יעה ביציבותן הפיננסית ובסופו של דבר לפגיעה בשירות המסופק למבוטחים חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כיום מגבלות על קופות אשר אינן עומדות בתקציבן. מוצע לתקן את :המגבלות הקיימות כך ש לעניין סעיף2 )(א– מוצע לתקן את סעיף32 לחוק ולקבוע שקופה אשר חרגה מתקציבה וה יא נמצאת .בגירעון תוגבל בהוצאות שלה לפרסום ושיווק לעניין סעיף2 )(ב– מוצע לתקן את סעיף32 לחוק כך שקופה אשר מצויה במצב של אי- יציבות .פיננסית או לא הגישה תקציב פיתוח או חרגה מתקציב הפיתוח המאושר, תמנע מהוצאות פיתוח לעניין סעיף2 )(ג– מוצע לשנות את סעיף37 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי כך שקופה שחרגה מתקציבה בשיעור העולה על2% או לא עמדה בהוראות סעיף32(א1 .) ימונה לה חשב מלווה לעניין סעיף2 )(ד– ,מכיוון שקופות החולים הן גופים ציבוריים המתוקצבים ישירות מתקציב המדינה מוצע לשנות את סעיף37 לחוק כך שבנוסף לשר הברי אות גם לשר האוצר תהיה אפשרות לבקש .מהיועץ המשפטי לממשלה לתבוע נושא משרה בקופות החולים 29 לסעיף3: תקציבי קופות החולים נקבעים בתחילת שנה על בסיס גובה סל הבריאות ותמיכות המדינה לאותה השנה. חוזרי משרד הבריאות הכרוכים בעלות תקציבית מאלצים את קופות החולים להגדיל א ת .הגירעון או לקצץ בשירותים אותם הן מחויבות לספק למבוטחיהם מתוקף חוק ביטוח בריאות ממלכתי לפיכך, מוצע כי במידה ומשרד הבריאות מוציא חוזר הכרוך בעלות תקציבית לקופות החולים עליו .להצביע על מקור לכך לסעיף4: על מנת לייצר ודאות פיננסית לקופת חולים אשר אינה עומד ת בתקציבה מוצע לתמוך בה באמצעות מבחן תמיכה לקופת חולים במצוקה. התמיכה תגדיר את התנאים בהם יועבר תקציב תמיכה נוסף מעבר .למקורות סל הבריאות לקופת החולים לסעיפים5 ו-6: לצד היתרונות הרבים בתחרות בין קופות החולים, בשנים האחרונות עלו הוצאות השיווק של קופות הח ולים בעשרות מיליוני ש"ח. קופות החולים הציבו לעצמן כיעד מרכזי את היקפי הגידול במספרי המבוטחים– כאשר זו נתפסת כמדד היחידי להצלחה. על מנת להגדיל את נתח השוק, מתחרות קופות החולים על אותם גורמי הייצור. תחרות זו, מביאה לגידול משמעותי בעלויות המערכת ללא כל שיפור .ברמת השירות והזמינות לאזרח ביום10 במרץ2020 " יצאה הנחייה של האגף לפיקוח על קופות חולים בו נאמר כי הוצאות בגין פעילות מוקדי השיווק הכוללת יצירת קשר וביצוע שיחות יזומות עם מבוטחי קופות אחרות תיכללנה במסגרת מגבלת תקציב השיווק השנתי של הקופה "ההנחיה האמורה מקטינה את הוצאות השיו וק של קופות החולים ב- 100 מיליו ן ש"ח, ולפיכך מוצע להפחית אותן מעלות סל הבריאות ולהקצות אותם .מחדש לטובת שיפור השירות למבוטחים הוצאות קופות החולים בגין מסירת מידע למבוטחי קופות החולים אינן מוגדרות בחוק ובתקנות הפרסום, שיווק וקידום מכירו ת ומאפשרות לקופות החולים לסווג הוצאות פרסום ושיווק כהוצאות ."מידע לחבר" וכן מוצע לקבוע מגבלת הוצאה להוצאות אלו לסעיף7: התחרות בין קופות החולים הינה בבסיסו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי. מבוטח יכול אחת לתקופה לעבור קופה אם אינו מרוצה מהשירות שהוא מקבל בקופה ה נוכחית שלו, הקופה הקולטת חייבת לקבלו ללא כל תנאים ועם שימור מלא של זכויותיו. לאורך השנים תחרות זו הובילה לתוצאות מרשימות של שיפור השירות והאיכות הרפואית של קופות החולים. בשנים האחרונות כ- 2% מאזרחי המדינה מחליפים את קופת החולים בכל שנה. כאשר שתי קופות החול ים הקטנות )(מאוחדת ולאומית מאבדות מבוטחים רבים לטובת קופת חולים מכבי ומתקשות להוות מתחרה לקופות החולי ם הגדולות ,(כללית ומכבי). מוצע להקים שצוות שייבחן את רמת התחרות בין ארבעת קופות החולים וימליץ על דרכים לשפר את התחרותיות בענף תוך כדי שיפור השירות הרפואי ש .ניתן למבוטחי קופות החולים השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא אין. עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 30 הגדלת כוח האדם הרפואי וניצול מי טבי של משאבי ההכשרה במערכת הבריאות מחליטים במטרה לחזק את מערך שירותי הבריאות הציבוריים בישראל ולהגדיל את מספרם של עובדי הרפואה במערכת הבריאות המוכשרים מדי שנה, להקים ועדה בין- משרדית בהשתתפות מנכ"ל משרד הבריאות ושלושה נציגים מטעמו, הממונה על התקציבים, הממ ונה על השכר במשרד האוצר, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, ויו"ר הות"ת או נציגים מטעמם. הוועדה תגבש בתוך120 יום מהקמתה תכנית .מפורטת לביצוע רפורמה מקיפה בהכשרה ופיתוח של ההון האנושי במערכת הבריאות בישראל :התכנית תכלול המלצות לממשלה בנושאים הבאים 1 . גיבוש דרכי פעול ה להגדלת וייעול מספר השדות הקליניים הזמינים להכשרת סטודנטים לרפואה :בישראל, במספר אופנים מרכזיים א. בהמשך להמלצות ועדות קודמות בנושא וכחלק מההשקפה לפיה השדות הקליניים ללימוד רפואה הם משאב לאומי שיש ליעדו להכשרת סטודנטים ישראלים לרפואה הלומדים באוניברסיטאות י שראליות בלבד, הוועדה תגבש מתווה לסגירת תכניות לימוד של סטודנטים זרים לרפואה בישראל ותכניות לימוד של סטודנטים ישראלים הלומדים באוניברסיטאות זרות ;בישראל ב. בהמשך למסקנות דו"ח מרום- הלפרין, הוועדה תגבש מתווה לפיתוח מודלים עדכניים להוראה קלינית אשר יאפשרו הגדלה.של מספר הסטודנטים לרפואה בישראל ג. הוועדה תגבש מתווה ליישום מסקנות דו"ח גלזר- ישראלי שעניינן הסדרת הסינוף בין האוניברסיטאות ובתי החולים, כך שיקבעו כללים אחידים לתגמול שמשלמות האוניברסיטאות לבתי החולים בעבור שירותי הלימוד שהם מעניקים לאוניברסיטאות בעבור הוראה פרה- ,קלינית ובעבור שדות קליניים. מתווה זה יתייחס לתגמול עבור הוראה קלינית הוראה פרה-קלינית, ול- "השכרת" שדות קליניים בין אוניברסיטאות לצורך ניצול מקסימלי .של פוטנציאל לימודי הרפואה בישראל 2 . גיבוש מתווה להעברת האחריות על התמחויות ברפואה מההסתדרות הרפואית בישרא ל לידי משרד הבריאות או גוף עצמאי, כפי שתקבע הוועדה. בכלל זאת תועבר האחריות על קביעת .סטנדרטים להתמחות, פתיחת תקני התמחות, הסמכת ובחינות רישוי למתמחים וכל היוצא בכך 3 . גיבוש מתווה לייעול ולניהול דרך קבלתם של רופאים להתמחות במטרה להוביל להשתבצות של מתמחים בהתמח ויות בהן קיים החוסר המשמעותי ביותר בראייה כוללת של המערכת. זאת, על ( בסיס מיפוי תקני ההתמחויות הקיימים כיום במערכת תוך התייחסות למסקנות ועדת גמזו2019 ) .שהמליצה להוסיף תחומי התמחות בקהילה 4 . גיבוש מתווה לחלוקת סמכויות רפואיות בין גורמי המקצוע הרפואיים השונים ע ל מנת לייעל את .תהליכי העבודה במערכת הבריאות 5 . ( בהמשך להמלצות ועדות אמוראי2002), בן- ( נון2007 ( ) וחורב2010 ), ובמטרה לשמור על רמת שירותי רפואה גבוהה בישראל, הוועדה תגבש מתווה להחלת חובת רישוי חוזר (רי- )סרטיפיקציה על בעלי רישיונות מקצועות הרפואה, ובכללם רופא .ים ואחיות 6 . לצורך ביצוע תפקידי הוועדה, ובכפוף לכל דין, משרד הבריאות יעביר לחברי הוועדה ולצוותי המשנה שתקים (ככל שתקים) את המידע הקיים אצלו ודרוש לוועדה על מנת לגבש את המלצותיה, בהתאם לדרישתה. לרשום את הודעת ות"ת כי תעביר לחברי הוועדה ולצוותי המשנה שתקים (כ ,כל שתקים) את המידע הקיים אצלה והדרוש לוועדה על מנת לגבש את המלצותיה .בכפוף לכל דין 7 . לעניין החלטה זו– ""שדות קליניים– 'סבבי הלימוד הקליניים המועברים כחלק משנים ד- ;ו' במהלך לימודי הרפואה ""הוראה קלינית– ;לימוד שדות קליניים בבתי החולים "הוראה פרה- "קלינית– )?( שיעורי הוראה המועברים בבתי החולים 'כחלק משנים א- ג' במהלך ;לימודי הרפואה ""סינוף– הסדרים בין אוניברסיטאות לבתי חולים להכשרת סטודנטים לרפואה על ידי בתי החולים. 31 דברי הסבר רקע כללי כוח האדם הרפואי בישראל מוגבל, ובמקומות מסוימים אף נמצא במחסור. מאחר ו הכשרת כוח אדם רפואי איכותי אורכת זמן רב, ולעיתים אף יותר מעשור, יש לתכנן את הכשרתו בראייה ארוכת טווח, על .מנת למנוע מחסור כוח אדם חמור בעתיד שיפגע באיכות הטיפול הרפואי לו זוכים תושבי ישראל כיום, מספר הרופאים בישראל נמוך מעט מן הממוצע בקרב מדינות ה- OECD, וע ומד על כ- 3.1 רופאים לאלף נפש, לעומת ממוצע של3.4 ב- OECD . בעבר, ישראל התאפיינה במספר רופאים גבוה ממוצע ה- OECD ,, בין היתר בזכות רופאים שעלו ארצה בגל העלייה מברית המועצות לשעבר. בעולם מספר הרופאים לאלף נפש בעולם נמצא בעלייה בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית והזדקנות ,האוכלוסייה, המובילים לביקוש גדול יותר לרופאים, ולרופאים בעלי התמחויות ממוקדות בפרט. מנגד בישראל ישנו חשש למחסור ברופאים בטווח הארוך, מאחר והגיל הממוצע של רופאים בישראל הינו מהגבוהים בעולם, ובשנים הקרובות צפויה פרישה משמעותית של מאות רופאים עולי ברית המו עצות .המתקרבים לגיל הפנסיה נוסף על כך, אוכלוסיית הרופאים בישראל מתאפיינת בשיעור חריג של רופאים שלמדו מחוץ למדינה ביחס לעולם, העומד על כ- 58% נכון לשנת2017 . רמת הכשרתם של חלק מהסטודנטים לרפואה הלומדים בחו"ל ירודה, ורבים מהם לא עוברים את מבחני הרישוי לרפואה בישראל. על מנת להתמודד "עם התופעה ולהעלות את רמת ההכשרה של רופאים בישראל קבע משרד הבריאות את רפורמת "יציב אשר הביאה לפסילה של בתי ספר לרפואה ברמה ירודה. לרפורמה זו צפויות להיות השפעות חיוביות על רמת הרופאים המועסקים במערכת, אך היא גם מביאה לירידה במספר הר ופאים הנכנסים למערכת בכל שנה. לפיכך, ולצד הוצאתה לפועל של הרפורמה, יש צורך בביצוע צעדים למען הכשרת מספר רב יותר של סטודנטים בישראל. הכשרת סטודנטים לרפואה בישראל תסייע בהבטחת רמת לימודים נאותה .שתעלה את איכות הרופאים בארץ ( על פי ממצאי ועדות הלוי2007), בן-נ( ון2007 ( ), חורב2010 ( ), אנדורן2012) ודו"ח מרום- הלפרין ( 2018 "), החסם האפקטיבי להגדלת מספר לומדי הרפואה בישראל הוא המחסור ב"שדות הקליניים- 'סבבי הלימוד הקליניים המועברים בבתי החולים כחלק משנים ד- ו' במהלך לימודי הרפואה. הגדלת מספר השדות הקליניים תגדיל משמע ותית את פוטנציאל ההכשרה של רופאים בישראל יגדל משמעותית. מוצע להטיל על הוועדה הבין משרדית שתקום לגבש מספר מתווים שיביאו להגדלת מספר השדות הקליניים במסגרתם יוכשרו סטודנטים לרפואה בישראל. יצויין כי ות"ת נתנה את הסכמתה .להשתתף בעבודת הוועדה לסעיף1: בישראל לו מדים כל שנה כ- 490 סטודנטים זרים לרפואה (לעומת כ- 3,000 סטודנטים ישראלים), אשר עושים שימוש בשדות קליניים כחלק מהכשרתם, אך לא נשארים לעבוד כרופאים בישראל עם תום לימודיהם. לאור זאת מוצע בסעיף1 .א. כי הוועדה תגבש מתווה לסגירת תכניות ההכשרה לסטודנטים זרים צפויה להביא לפינוי השדות הקליניים, באופן שיאפשר הגדלה של מספר הסטודנטים הישראלים .לרפואה במסגרת דו"ח מרום- ( הלפרין2018 ), נבחנו אפשרויות להגדלת מספר השדות הקליניים על ידי אימוץ מודלי הוראה חדשים, ובכללם הוראה באמצעות סימולטור והוראה בקהילה. לאור זאת מוצע בסעיף 1. .ב. כי הוועדה תציע מתווה ליישום הגדלת מספר השדות הקליניים בדרכים הללו כיום קיימת חוסר אחידות בין אוניברסיטאות בארץ ביחס למספר השדות הקליניים הזמינים לצרכי הכשרת סטודנטים ובנצילותם. בעוד שלרשות סטודנטים באוניברסיטאות מסוימות עומדים שדות קליניים רבים הזמינים להכשרתם, באוניברסיטאות אחרות ישנה מצוקה ממשית בשדות אלו. אסדרת הנושא עשויה להוביל לגידול במספר השדות הקליניים וכתוצאה מכך לגידול במספר הסטודנטים הישראלים לרפואה המוכשרים מדי שנה. לאור זאת מוצע בסעיף1 .ג. כי הוועדה תגבש מתווה ליישום הסדרת הסינוף בין בתי חו לים ואוניברסיטאות על פי רוח דו"ח גלזר- .ישראלי 32 לסעיפים2 ו-3: ,כיום ישנו מחסור ברופאים המתמחים במספר התמחויות ספציפיות, ובהן גריאטריה ופסיכיאטריה וברופאים ומתמחים באזורי הפריפריה. בהעדר גורם אחד החשוף לתמונת הצרכים הכוללת ברופאים מומחים בכל התמחות, לא נית ן לתכנן את חלוקת ההתמחויות באופן שיענה על כלל הצרכים בצורה המיטבית. בנוסף, מיעוט מלימודי ההתמחות מתבצעים בקהילה, בעוד שמרבית המומחים עובדים בה לאחר ההתמחות. הרחבת ההתמחויות בקהילה עשויה להגדיל את מספר ההתמחויות הזמין ולאפשר הכשרה נכונה יותר בעבור רופאים אש ר ימשיכו לעבוד בה עם תום ההתמחות. לאור זאת מוצע בסעיפים2. ו-3 . כי הוועדה תגבש מתווה להעברת האחריות על ההתמחויות לידי גוף שיוקם במשרד ,הבריאות או באופן עצמאי ככל שתראה הוועדה לנכון, אשר ינהל באופן מרוכז את תמונת ההתמחויות הקריטריונים לקיום ההתמחויות, וכן א .ופן ההקצאה של מתמחים להתמחויות השונות לסעיפים4 ו-5: הגעה להסכמה על שינוי חלוקת הסמכויות בן הרופאים, האחיות וכוח העזר הרפואי עשויה להוביל לייעול העבודה וזירוז תהליכים הן במערך האשפוז והן בקהילה. לאור זאת מוצע כי הוועדה תמליץ על מתווה לחלוקה מחודשת של סמכ.ויות רפואיות באופן שייעל את העבודה הרפואית בצורה המיטבית פתרון נוסף שיאפשר ניהול יעיל יותר של כוח האדם הרפואי בישראל הוא הכנסת תהליך רישוי מחדש של כוח האדם במערכת. כיום המעקב אחרי כמויות כוח האדם במערכת לקוי, ומתבסס ברובו על הרישוי הראשוני של כוח האדם, וא ינו משקף תמונת מצב עדכנית. לאור זאת מוצע כי הוועדה תגבש .מתווה להחלת חובת רישום מחדש במקצועות רפואיים השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא אין. עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 33 הסדרת כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים2020 עד 2024 מחליטים על מנת להסדיר את כללי ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים ולאפשר ודאות תקציבית ויציבות פיננסית לקופות החולים ובתי החולים הציבור ם יי, להאריך עד סוף שנת2020 את הוראת השעה שבפרק ו' לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018 ,)ה תשע"ז- 2016 (להלן- חוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 ), שעניינה שיטת ההתחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים הציבוריים (להלן - :בתי החולים), בשינויים הבאים 1. לתקן את סעיף55 כך שיקבע כי תקרת הצריכה ברוטו בשנת2020 תהיה תקרת הצריכה ברוטו בשנת2019 , בתוספת שיעור העדכון לשנת2020 והתוספת הריאלית, ובתוספת סכום קידום נוסף בסך105 מיליון ש"ח שיחולק על ידי שרי האוצר והבריאות בין תקרות ה צריכה של קופות .החולים בבתי החולים הציבוריים 2. לקבוע כי סכום התשלום המזערי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי, בשנת 2020 % , יהיהX מסך התשלום נטו של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת2018, לרבות שירותי הבריאות המנויים בסע יף71 ()(א7 ) ו71 ()(א8 ) ולמעט יתר השירותים המפורטים בסעיף71 (א), בתוספת שיעור העדכון לשנים2019-2020 ותוספת של X , או הסכום האמור בסעיף% 55 לחוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 בתוספת סכום הקידום הנוסף המפורט בסעיף1 .להחלטה זו, הגבוה מבניהם 3. לקבוע כי סכום התשלום ,המקסימאלי שתשלם כל קופת חולים לכל בית חולים ציבורי כללי בשנת2020 % , יהיהX מסך תשלום הנטו של שירותי הבריאות שצרכה קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנת2018 לרבות שירותי הבריאות המנויים בסעיף71 ()(א7 ) ו71 ()(א8 ) ולמעט יתר השירותים המפורטים בסעיף71(א) ב תוספת שיעור העדכון לשנים2019-2020 ותוספת של X , או הסכום האמור בסעיף% 55 לחוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 בתוספת סכום הקידום הנוסף המפורט בסעיף1 .להחלטה זו, הנמוך מבניהם 4. לקבוע כי בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית שבו פועל תאגיד בריאות, תשלומי קופות החולים לבתי חולים אלו בהתאם לאמור בסעיף2 , שהינם מעבר לתשלומים לבתי חולים אלו בהתאם לאמור בסעיף1 אשר משולמים בעד פעילות רפואית שביצע .תאגיד הבריאות, ישולמו לבית החולים עצמו ולא יועברו לתאגיד הבריאות מבית החולים 5. לקבוע כי על אף האמור ב סעיף4 , שרי האוצר והבריאות, בהסכמה, רשאים לאשר העברת סכומים מבית החולים לתאגיד הבריאות מתוך תשלומי קופות החולים לפי סעיף2 , שהינם מעבר לתשלומי קופות החולים לפי סעיף1 אשר משולמים בעד פעילות רפואית שביצע תאגיד הבריאות, לאחר ששמעו את טענות בית החולים והתאגיד .בעניין 6. לקבוע הוראת שעה חדשה שעניינה שיטת ההתחשבנות בין קופות החולים לבין בתי החולים הציבוריים הכלליים (להלן- בתי החולים ) לשנים2021 עד סוף שנת2024 תוך אימוץ חלק מההוראות הקבועות בחוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 ), ותוך הטמעת השינויים הבאים כמפורט להלן. תקרות ורצפות צריכה 7. לקבוע בחוק לכל אחד מתחומי השירותים שיפורטו להלן תקרת צריכה פרטנית ברוטו, במחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחות תעריף שניתנו בעבור אותם שירותים בשנים2018 ו- 2019 (להלן - תקרה ברוטו ), לכל קופת חולים בכל בית חולים, למעט אסותא אשדוד, לשנת2021 שתהיה שווה ל- X מהביצוע הממוצע בשנים% 2018-2019 (להלן- שנות הבסיס) כאשר הביצוע בשנת2018 מקודם למחירי שנת2019 לפי שיעור העדכון לשנת2018 . תקרה ברוטו זו תקודם לשנת2021 בשיעור שלX ו% .בתוספת שיעור העדכון לשנים האמורות 8. לקבוע בחוק תקרה ברוטו לכל קופת חולים ב בית החולים אסותא אשדוד לשנת2021 שתהיה שווה ל- X מהביצוע בפועל של כל קופת חולים בבית החולים אסותא אשדוד בשנת% 2019 . תקרה זו תקבע לכל אחד מתחומי השירותים ותקודם בשיעור שלX , ובתוספת% שיעור העדכון .לשנים האמורות 34 9. לקבוע בחוק כי לכל בית חולים יחושב ההפרש בין הב יצוע ברוטו בשנת2016 בקידום שיעור של 1.4% ושיעור העדכון לשנה זו, לתקרת הצריכה ברוטו בשנת2017 (להלן - ההפרש בשנת2017 ,) וכן ההפרש שבין הביצוע ברוטו בשנת2019 לתקרת הצריכה ברוטו בשנת2019 (להלן - ההפרש בשנת2019 ). גידול בין שיעור ההפרש בשנת2019 לשיעור ההפר ש בשנת2017 בבית חולים מסוים, אשר חורג מהגידול הארצי הממוצע בהפרש זה– יופחת לאותו בית חולים מתקרות הצריכה ברוטו האמורות בסעיף6. 10 . לקבוע בחוק כי תקרות הברוטו לשנים2022-2024 של השירותים הרפואיים השונים יהיו שוות לתקרה ברוטו בשנה הקודמת של אותם שירותים רפואי ים כשהן מקודמות בשיעור העדכון :שייקבע לשנים אלו, בתוספות הריאליות להלן א. )שירותים בעלי תעריף פרטני (פעולות דיפרנציאליות– התוספת הריאלית תהיה בהתאם לגידול באוכלוסייה בפועל בשנה שקדמה לשנה המקודמת בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית .לסטטיסטיקה ב. שירותי אשפוז במחלקות פנ ימיות– שיעור שלX . בשנה% ג. כל יתר השירותים– שיעור שלX . לכל שנה% 11 . לקבוע בחוק כי התוספות הריאליות לתקרות הברוטו בעד השירותים המפורטים בסעיף9(א) ו- 9 :(ג) יחולקו בין בתי החולים כדלהלן א. 50% מסך התוספת הריאלית לאותה שנה תחולק על בסיס תכנית המיטות הרב שנתית המוסכ .מת על השרים ב. 50% מסך התוספת הריאלית לאותה שנה תחולק בין בתי החולים השונים בהתאם לגידול הנפשות המתוקננות של המחוז בו נמצא בית החולים על בסיס נתוני השנה המעודכנת ביותר .הקיימת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 12 . לקבוע בחוק כי התוספת הריאלית לתקרות ברוטו בעד השירותים האמורים בסעיף9 (ב) תחולק .בין בתי החולים על בסיס תכנית המיטות הרב שנתית המוסכמת על השרים 13 . לקבוע בחוק כי במידה והשרים לא יודיעו לבתי החולים ולקופות חולים, עד ל יום ה-1 בפברואר בכל אחת מהשנים2022 עד2024 ,, את גובה תקרות הברוטו שחושבו עבורם לאותה השנה התוספות הריאליות לתקרות ברוטו לכלל השירותים הרפואיים יחולקו באופן רוחבי בהתאם לגידול הנפשות המתוקננות של המחוזות השונים בהם נמצאים בתי החולים על בסיס נתוני השנה .המעודכנת ביותר הקיימת בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 14 . להסמיך בחוק את השרים להורות בצו על תוספת ריאלית לתקרות ברוטו, לגבי קופת חולים ובית חולים מסוימים, שתהיה שונה מהתוספת הריאלית שנקבעה לפי סעיף9 , ובלבד שסך התוספת הריאלית בתקרות וברצפות לכלל קופות החולים ובתי החולים לא ישתנה בשל מתן ההוראות .כאמור 15 . לקבוע כי תקרת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים צי בורי כללי בכל אחת מהשנים2021 עד2024 , תהיהX מתקרת הברוטו לאותה שנה (להלן% - .)תקרה נטו 16 . לקבוע עבור שירותים שאינם שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות, רצפה ברוטו לכל קופת חולים בכל בית חולים (להלן– רצפה ברוטו ) לשנת2021 שתהיה שווה ל- 94% מהתקרה ברוטו לשנת 2021. ר צפה ברוטו זו תקודם בכל אחת מהשנים2022-2024 ב- 1% . 17 . על אף האמור בסעיף15 , לקבוע בחוק כי עבור שירותים שאינם שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות, הרצפות ברוטו לכל קופה בכל בית חולים לשנים2023-2024 :תהינה כדלקמן א. במקרה בו הצריכה הממוצעת בשנים2021-2022 של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים היתה בין92% - 94% מהתקרה ברוטו הממוצעת לאותן השנים, אזי הרצפה ברוטו לשנים2023-2024 תהיה בשיעור הצריכה הממוצעת בשנים2021-2022 . ב. במקרה בו הצריכה הממוצעת בשנים2021-2022 של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים היתה מתחת ל- 92% מהתקרה ברוט ו הממוצעת לאותן השנים, אזי הרצפה ברוטו לשנים2023-2024 תהיה בשיעור של92% .מהתקרה ברוטו הקבועה לשנה זו ג. במקרה בו הצריכה הממוצעת בשנים2021-2022 של קופת חולים מסוימת בבית חולים מסוים היתה מעל ל- 94% מהתקרה ברוטו הממוצעת לאותן השנים, אזי הרצפה ברוטו לשנים 2023-2024 תהיה בשיעור של94% .מהתקרה ברוטו הקבועה לשנה זו 35 18 . לקבוע בחוק עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות רצפה ברוטו לכל קופה בכל בית חולים (להלן - רצפה ברוטו במחלקות הפנימיות ) לכל אחת מהשנים2021 עד2024 שתהיה שווה ל- 100% מהתקרה ברוטו לשירותי אשפוז במחלקות הפני מיות לשנים2021 עד2024 ., בהתאמה 19 . לקבוע בחוק שרצפת הצריכה נטו לכל אחת מקופות החולים בכל בית חולים ציבורי כללי בכל אחת מהשנים2021 עד2024 , תהיהX מהרצפה ברוטו לאותה שנה (להלן% - .)רצפה נטו 20 . לקבוע בחוק כי שר האוצר רשאי לפרסם תקרה ורצפה משותפות לשני בתי חולים ב מידה והם .תחת אותה בעלות 21 . השרים יפרסמו לכל בית חולים ולכל קופת חולים את השינוי שחל ברצפה שלהם לשנים2023 ו- 2024 בהתאם למנגנון האמור בסעיף16 עד ליום ה-1 ליולי של שנת2023 . 22 . לקבוע בחוק שההסדרים המפורטים בהחלטה זו לעניין התקרות והרצפות לא יחולו על שירותי רפוא ה דחופה (מיון) אלא אם כן קבעו השרים אחרת בצו. ערך שירותי הרפואה הדחופה יופחת מהתקרות והרצפות כאמור. אך בחוק יקבע שלמרות האמור בסעיף9 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים התשנ"ו- 1996, קופת חולים לא תשלם עבור שירותי הרפואה הדחופה יותר מ- 81.5% מהמחיר הקבוע בת.עריפון משרד הבריאות לשירות זה 23 . לקבוע בחוק שהשרים יהיו רשאים לקבוע, בצו, שירותים נוספים שעליהם לא יחולו ההסדרים המפורטים בהחלטה זו לעניין התקרה והרצפה. ערך השירותים הכלולים בצו יופחת מהתקרות .והרצפות כאמור, כפי שיקבעו השרים בצו האמור 24 . לקבוע בחוק כי השרים רשא ים לאשר לבית וחולים וקופת חולים אשר יגיעו להסכמה לרכישת .שירותי אשפוז בית, להפחית בצו את הרצפה והתקרה במחלקות הפנימיות הקבועה בחוק כללי תשלום עבור שירותי בריאות 25 . לקבוע בחוק ,כי על אף האמור בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו1996 בכל אחת מהשנים2021-2024 , תשלם קופת חולים בעבור שירותים שרכשה בבית חולים הכלולים בתקרות :סכומים כמפורט להלן א. במידה וקופת החולים רכשה שירותים עד לרצפה ברוטו– .את הרצפה נטו באותה שנה ב. במידה וקופת החולים רכשה שירותים מעבר לרצפה ברוטו– את הרצפה נטו בתוספת לא יותר מ- X ממחירי השיר% ותים עבור אותם השירותים שנצרכו מעבר לרצפה ברוטו ועד .לתקרה ברוטו ג. במידה וקופת החולים רכשה שירותים מעבר לתקרה ברוטו– את הרצפה נטו בתוספת לא יותר מ- X ממחירי השירותים עבור אותם השירותים שנצרכו מעבר לרצפה ברוטו ועד ל% - 100% :מהתקרה ברוטו; ובתוספת 1) עבור שירותים בע( לי תעריף פרטני פעולות דיפרנציאליות ): מעבר ל- 100% מהתקרה ברוטו– לא יותר מ- X . ממחירי שירותי הבריאות% 2) עבור יתר שירותי הבריאות שאינם אשפוזים במחלקות הפנימיות: מעבר ל- 100% מתקרה ברוטו– לא יותר מ- X . ממחירי שירותי הבריאות% 3) עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות לא תשולם תוספת מעבר לתקרה נטו, למעט המפורט בסעיף28 . ד. התשלום בשיעורים האמורים לפי סעיף ג' לעיל יהיה רק במידה וקופת החולים רכשה מעבר לתקרת הצריכה ברוטו הכוללת בבית החולים. בנוסף, במידה וקופת החולים רכשה שירות דיפרנציאלי או שירות אחר בסכום הנמוך מתקרת הצריכה לאותו סוג שירות, ייווסף ההפרש שבין הרכש בפועל של אותו סוג שירות ובין תקרת הצריכה ברוטו לאותו סוג שירות (דיפרנציאלי או אחר), לתקרת הצריכה ברוטו של סוג שירות שבעבורו משולם הסכום המופחת הגבוה ביותר. למען הסר ספק, תקרות עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות לא נ .כללות בהוראות סעיף זה 26 . לקבוע בחוק כי הוראות סעיף24 ,יחולו בכפוף לכך שבית החולים הסכים לספק לקופת החולים באותה שנה, שירותים בהיקף כספי, בזמינות ובתמהיל דומים לאלה שסיפק בשנה שקדמה לה ומתקיימים תנאים נוספים שקבעו השרים לעניין זה, אם קבעו. אף על פי כן, לקבו ע בחוק כי קופת חולים תחויב לשלם לא יאוחר מ- 60 ימים מה-1 בחודש שבו קיבלה מבית החולים הודעת חיוב :חודשית, את הסכום הגבוה מבין הסכומים כמפורט להלן 36 א. 8.33% מרצפת הצריכה נטו לאותה שנה שנקבעה לקופת החולים באותו בית חולים ציבורי כללי, אלא אם כן קיבלה קופת החולים א ישור מהשרים או מעובדי משרדיהם שהוסמכו לכך שלא להעביר את הסכום האמור בשל כך שבית החולים לא הסכים לספק לקופת החולים שירותי בריאות הדומים לשירותי הבריאות שסיפק לה בשנה הקודמת כאמור בסעיף קטן 62 )(א(1); לחוק חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2017 ו- 2018), תשע"ז- 2016 . ב. הסכום שאינו שנוי במחלוקת בהודעת החיוב. ג. 97% מהסכום נטו הנדרש על פי הודעת החיוב לעניין השירותים המובאים בחשבון בתקרת הצריכה ברוטו ושירותי רפואה דחופה (מיון), אלא אם כן ערערה קופת החולים על הודעת החיוב בהתאם למנגנון בי רור לפי הוראת מינהל, ובית החולים לא השיב לערעור זה בהתאם להוראת המינהל כאמור. 27 . לקבוע בחוק כי שירותי אשפוז של מטופל המוגדר כמיועד להעברה לא יכללו בהסדר המפורט בהחלטה זו, וכי על אף האמור בסעיף24 )(ג3 ועל אף האמור בסעיף9 לחוק הפיקוח, התשלום עבור שירותי אשפוז של מטופל המוגדר כמיועד להעברה, יהיה בשיעור של- X ממחיר יום% האשפוז במחלקה פנימית וישולם בנוסף לתשלום האמור בסעיף24 . לעניין סעיף זה מיועד להעברה- מי שהוחלט לגביו כי ניתן להעבירו מחוץ לבית חולים ציבורי כללי, בהתאם להוראת מינהל ובהתחשב בצורך בשמירת הרצף ה טיפולי, וזאת מבלי לגרוע מהוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, ובכלל זה מהוראות סעיף3 :(ד) לחוק האמור, ומתקיים בו אחד מאלה א. הוא בהנשמה ממושכת ומאושפז בבית חולים ציבורי כללי יותר מ- 30 ;ימים ברציפות ב. הוא מאושפז בבית חולים ציבורי כללי ומוגדר כחולה סיעודי מורכב או כחו לה שיק ומי גריאטרי, בהתאם להוראת מינה.ל 28 . לקבוע בחוק כי בתי החולים וקופות החולים יהיו רשאים להתקשר בהסדרי התחשבנות מוסכמים השונים מאלה המפורטים לעיל, בהת אם לכללים הקבועים כיום בסעיף70 (א) לחוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 :. בנוסף יקבעו בחוק התנאים הנוספים שלהלן א. הזמן המרבי לחתימת הסכם בין קופת חולים לבית חולים והעברתו לשרי הבריאות והאוצר יעמוד על שישה חודשים מיום ההודעה לבתי החולים וקופות החולים על התקרות והרצפות לאותה השנה. היה ולא ייחתם הסכם במועד האמור, תערך ההתחשבנות בין בית- החולים וקופת החולים שלא חתמו ביניה .ם הסכם, באותה השנה בהתאם לכללים שיקבעו בחוק ב. ההתחשבנות בגין שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות תהיה נפרדת מכל יתר ההתחשבנות .שתוסדר בהסכם כאמור ג. גובה התשלום לבית חולים על ידי כל קופת חולים לא יפחת מרצפת הנטו לאותה קופה .באותו בית חולים באותה השנה מחירים 29 . לפנו ת לוועדת המחירים הבין משרדית שמונתה לפי חוק הפיקוח (להלן– ועדת המחירים ) לבחון את מחירי השירותים המפוקחים בתעריפון משרד הבריאות, ואת הצורך בהפחתת המחירים כך שיבטאו את עלות הרכש של השירותים הרפואיים בפועל בשנים האחרונות, ולפעול לשנותם, אם תמצא לנכון. לקבוע בחוק ש השרים יהיו רשאים בצו לשנות את היחס בין שיעור התקרה נטו לתקרה ברוטו הקבועה בחוק זה במידה ושינוי מחירים כאמור צפוי להביא לשינוי בהכנסות בתי החולים משירותים רפואיים. 30 . לקבוע כי משרדי הבריאות והאוצר יהיו רשאים, עד למועד אישור טיוטת החוק בוועדת שרים מיוחדת שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד עם הצעת חוק התקציב לשנים2020-2021 , לקבוע כללים נפרדים עבור שירותים הנצרכים במסגרת שירותי רפואה פרטית (שר"פ) ולגבי אופן .הכללתם ברצפות והתקרות כאמור תאגידי בתי החולים ממשלתיים 31 . לקבוע בחוק כי תשלום בעד פעילות תאגיד בריאות הפוע ל בבית חולים ממשלתי כללי או בבית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית, החורגת משיעור גידול של יותר מפי- 1.3 משיעור הגידול .בפעילות של אותו בית החולים ביחס לשנה הקודמת, יועבר לבית החולים 32 . לקבוע בחוק כי ההכנסות משירותי הבריאות המפורטים להלן יחולקו בין בית החולים לתא גיד :הבריאות ביחס זהה ליחס המחזורים של בית החולים ותאגיד הבריאות 37 א. שירותי רדיותראפיה; ב. צנתורים; ג. שירותי דימות; ד. ניתוחיFESS ; ה. שירותים אמבולטוריים. 33 . בהמשך להחלטה 'מס 1845 מיום11 באוגוסט2016 , שעניינה חיזוק ושיפור הניהול במערך האשפוז הלאומי, לקבוע בחוק כי גידול בפ עילות התאגיד ביחס לשנת2018 השווה לשיעור הגידול בבית החולים ביחס לשנה זו; ההנחה עליו תחולק לפי יחס מחזורי הפעילות. תשלום בגין גידול בפעילות התאגיד ביחס לשנת2018 שהוא מעבר לגידול בפעילות בית החולים ביחס לשנה .זו יהיה לפי האלפא השולית ההסכמית בפועל בכל קופה שיפור השירות במחלקות הפנימיות 34 . על מנת לשפר את השירות ואת איכות הרפואה במחלקות הפנימיות, להקצות תוספת שלX ש"ח בשנים2021 עד2024 :אשר תחולק בין בתי החולים על פי הכללים להלן א. בשנת2021 הסכום יחולק באופן שוויוני בין כלל המחלקות הפנימיות כפי שמופיעות ברישיון .משרד הבריאות, לטובת שיפוץ והצטיידות מחלקות אלו ב. החל משנת2022 ועד2024 הסכום ייתוסף לסל הבריאות ויוקצה דרך העלאת תקרות במחלקות הפנימיות, לתקופה של שנה, בצו שיפורסם עד ליום1 בינואר בכל שנה מהשנים 2022 עד2024 על ידי משרדי הבריאות והאוצר על בסיס תוצאות מ דד איכות ושירות במחלקות הפנימיות (להלן - המדד ), בשנה הקודמת לשנת ההקצאה, אשר יורכב מהחלקים :הבאים 1. X % - עבור הציון במדד המשקלל את משך הזמן להמתנה לשירותי ייעוץ, דימות, רצף .הטיפול, שיעור המאושפזים אשר התאשפזו בתנאים נאותים, ועוד 2. X % - עבור מדד שביעות רצון המט.ופלים, כפי שידווח על ידם במועד סגירת התיק ג. המדד יהיה מורכב כך ש70% מהציון הסופי יהיה הציון של השנה הנוכחית, ו30% יהיה על .בסיס שיפור הציון ביחס לשנה הקודמת ד. כלל בתי החולים ידורגו על פי תוצאות המדד. התוספת האמורה לעיל תחולק בין מחלקות האשפוז הפנימי ותוקצה:באופן הבא 1. עבור בית חולים שדורג בשליש העליון של המדד- X 2 .מחלקו היחסי 2. עבור בית חולים שדורג בשליש האמצעי של המדד- X .מחלקו היחסי 3. עבור בית חולים שדורג בשליש התחתון של המדד- .לא יחולק ה. ציון המדד וסך הסכום המוקצה בו לכל בית חולים יפורסמו על ידי משרדי האוצר והבר יאות עד ל יום ה-1 בדצמבר בכל שנה. במידה ומשרדי הבריאות והאוצר לא יפרסמו את ציוני המדד עד לתאריך הנקוב בסעיף זה, יועלו התקרות באופן חד פעמי בשנה זו ב- X מיליוני ₪ באופן .רוחבי בין כלל המחלקות הפנימיות כללי התחשבנות בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים 35 . להאריך את הורא ות החוק בעניין התחשבנות בעד שירותי אשפוז פסיכיאטריים ולתקן כך שיחולו גם בשנים2021-2024 .בשינויים שלהלן א. לתקן את סעיף73 לחוק כך שהשרים יהיו רשאים לקבוע כי תקרות הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של קופת חולים בבית חולים פסיכיאטרי בכל אחת מהשנים2021-2024 תהיה ה סכום המתקבל מהכפלת תקרת הצריכה הבסיסית לשירותי אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, בביצוע במחיר קבוע של חברי אותה קופה באותו בית חולים בשנת2018 , מחולק בביצוע במחיר קבוע של כלל חברי קופות החולים באותו בית חולים בשנת2018 ; השרים יפרסמו לכל קופת חולים ולכל בית חולים את תקרת הצריכה הפרטנית לשירותי אשפוז של כל קופת חולים בכל בית חולים פסיכיאטרי; הודעה כאמור תפורסם עד יום1 במרס של כל אחת מהשנים2021-2024 . ב. במידה ועד למועד אישור טיוטת החוק בוועדת שרים מיוחדת שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד עם הצעת חוק התקציב לשנים2020-2021 , הסכימו השרים על מתווה אחר, ייקבע בחוק .המתווה המוסכם 38 :איזון והפנמת מקורות 36 . לקבוע בחוק כי השרים יהיו רשאים בצו, להעלות את הרצפות והתקרות במידה והממשלה החליטה להגדיל את עלות סל שירותי הבריאות, כל זאת בתנאי שההעלאה האמורה לא תביא לכך שסך תוספת ההוצאה לקופ ות החולים הנוצרת בעד העלאה זו לא תעלה על הסכום שהתווסף לסל .שירותי הבריאות בצו האמור 37 . לקבוע בחוק ששר האוצר יהיה רשאי לקבוע כי לבסיס עלות סל שירותי הבריאות יוכנסו סובסידיות ותמיכות המועברות לבתי החולים הכלליים בתקציב המדינה, ובהתאם להעלות את הרצפות והתקרות ה אמורות בהחלטה זו, או לשנות את היחס בין שיעור התקרה נטו לתקרה ברוטו הקבוע בהחלטה זו, וזאת בתנאי שלא גדלו סך הרצפות נטו בכלל בתי החולים בסכום .הגדול יותר מזה שעודכן בעלות סל שירותי הבריאות 38 . .לקבוע בחוק כי השרים יהיו רשאים בצו להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת 39 . ע ל אף האמור בהחלטה זו, במידה ועד למועד אישור טיוטת החוק בוועדת שרים מיוחדת שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד עם הצעת חוק התקציב לשנים2020-2021 , הסכימו השרים על שיעורים שונים או על שנות בסיס שונות מהקבוע בסעיפים האמורים, ייקבע בחוק השיעור או .שנות הבסיס שהוסכמו 40 . להנחות את משרדי הבריאות והאוצר לבחון, לאחר השלמת הליכי עדכון כללי ההתחשבנות המפורטים לעיל, ועדכון תקנות חוק ביטוח בריאות ממלכתי (הקצאה לקופות החולים), את השינוי שחל ביחס בין מקורות הקופות לשימושיהן בתחום האשפוז, ולפעול באמצעים השונים העומדים לרשותם, ככל שי .ש צורך, לאיזון בין הקופות כתוצאה משינויים אלה 41 . להנחות את משרדי הבריאות והאוצר לבחון את ההשלכות של הסדר ההתחשבנות המובא בהחלטה זו על בתי החולים הממשלתיים, ולבצע הסטות בין בתי החולים הממשלתיים של התמיכות והסובסידיות המוענקות להם מידי שנה, כך שיישמר האיזון ב ין מקורות בתי החולים הממשלתיים. 42 . :לעניין החלטה זו ""השרים- ;שר הבריאות ושר האוצר ""הנחת מחזור– הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים או בבתי החולים הכלליים שבבעלות רשות מקומית, שנקבעה בהוראת ;מינהל ""הנחת תעריף– הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי ;כללי, מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים ""חוק ביטוח בריאות ממלכתי– חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 ; ""חוק הפיקוח– חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו- 1996 ; ""מחיר ברוטו– מחיר מלא בניכוי הנחת מחזור והנחת תעריף שניתנו בעבור אותו שירות בשנים 2013 עד2015 ; ""מחיר מלא– מחירו המרבי של שירות בריאות, כפי שנקבע בצו לפי חוק הפיקוח, ולעניין בית חולים ממשלתי כללי ובית חולים כללי שבבעלות רשות מקומית– מחיר כאמור בנ יכוי הנחת ;מחזור ""קופת חולים- כהגדרתה בסעיף2 ;לחוק ביטוח בריאות ממלכתי ""שיעור העדכון- שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים, בצו, לפי חוק הפיקוח; " "תאגיד בריאות– כהגדרתו בסעיף21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 ; ""תעריפון משרד הבריאות-מחירון ל ,שירותים רפואיים ומנהליים, הכולל תעריפים אמבולטוריים פעולות דיפרנציאליות ותעריפי אשפוז שונים לצורך התחשבנות במערכת הבריאות בישראל התעריפון כולל קוד שירות, שם שירות ותעריף השירות. דברי הסבר רקע כללי ,ההתחשבנות של קופות החולים עם בתי החולים נערכת, בבסיסה לפי מכפלת שירותי הבריאות הנצרכים בידי קופת החולים בכל בית חולים במחירו של כל שירות ושירות כאמור. מחירים אלו מוגבלים בצווים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו- 1996 (להלן– חוק הפיקוח). בעבור חלק ניכר מהפעילות בבתי החולים, המחיר המרבי שמשלמת הק ופה קבוע לפי מחירו של יום אשפוז שניתן לחבר הקופה בבית החולים, ובעבור חלקה, לפי תעריפים דיפרנציאליים הקבועים בצווים. הוצאות רבות בבתי החולים הן הוצאות קבועות אשר אינן משתנות לפי מספר ימי האשפוז 39 המבוצע בפועל ועל כן מחירי השירותים משקפים עלות ממוצעת הגבוהה מה עלות השולית. על מנת למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים, הוצאה שהיא מרכיב עיקרי בהוצאות קופת חולים, הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת1997), התשנ"ז- 1997, הסדר התחשבנות המבוסס על תקרות צר יכה. במסגרת ההסדרים שבאו לאחר מכן, נוסף רכיב רצפות הצריכה, שמטרתו הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים וכן הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת. בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים2002), התשס"ב- 2002 , חּודש הסדר ההתחשבנות, תוך שנקבעו בו מספר שינויים. ההסדר הוארך מספר פעמים, עד לסוף שנת2019 . מאחר שהסדר זה פג בסוף שנת2019 , וקיומו הינו הכרחי לתפקוד יעיל ואיכותי של המערכת, יש צורך .מקצועי בקביעת הסדר גם לשנים הבאות על פי ההסדר, רכישה של שירותי בריאו ת בבית החולים מעבר לתקרת הצריכה שנקבעה בחוק– נעשית במחיר מופחת. בדרך זו, נוצר תמריץ לבית החולים לצמצם את משך האשפוז בו, אך לקופת החולים נותר תמריץ שלא לעשות שימוש יתר ברכש שירותים בבית החולים, בשל העלות המשולמת בעד כל שירות ושירות הנרכש, גם מעבר לתקרת הצר יכה. בכך נוצר איזון שנועד להבטיח תשלום הוגן בעד .רכש שירותי הבריאות בבתי החולים, תוך שמירה על גידול מבוקר בהיקף הרכש בבית החולים יצוין כי גם במדינות אחרות מקרב מדינות ה- OECD קיימים הסדרי התחשבנות דומים וגם במערכת ההתחשבנות בתוך קופת החולים הכללית בין בתי.החולים שלה לבין המחוזות קיים הסדר מעין זה בהתאם לחוק, לכל קופת חולים ולכל בית חולים עומדת האפשרות, לקבוע הסדר התחשבנות ביניהן השונה מהקבוע בחוק וזאת, על מנת להגדיל את חופש הפעולה של בתי החולים ושל קופות החולים היכולים לקבוע מראש ובהסכמה את שיטת ההתחשבנו ת ביניהם תוך יצירת מנגנונים של חלוקת סיכונים וזאת מבלי לבטל את היתרונות שבשיטת ההתחשבנות הקבועה בחוק. בפועל, מרבית קופות החולים ובתי החולים מתקשרים ביניהם בהסכמים ופועלים בהתאם להסדר ההתחשבנות השונה מזה הקבוע בחוק. ההסכמים מתאפיינים במתן הנחות לקופות החולי ם במקביל לגידול בפעילות ובהיקף .הרכש של הקופות בבתי החולים לצורך גיבוש כללי ההתחשבנות החדשים, מינו המנהל הכללי משרד הבריאות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביום28 ב אפריל2019, צוות בין- משרדי בו חברים נציגי משרדי הבריאות והאוצר לצורך קביעת כללי התחש בנות בין קופות החולים לבתי החולים לשנים2020-2024 . על הצוות .הוטל לגבש מתווה חדש לכללי ההתחשבנות לשנים האמורות הצוות קיים ישיבות פנימיות רבות, ביצע היוועצות פתוחה עם כלל הגורמים במערכת הבריאות אשר הופיעו בפני חברי הצוות והציגו את עמדתם או לחלופין שלחו עמד ה כתובה. לאחר מכן ביצע הצוות עבודת מטה נוספת שכללה מספר ישיבות פנימיות, וביום7 ב מאי2020 הופצה טיוטת המלצות מפורטת לשימוע לגורמים השונים במערכת הבריאות. בשבועיים לאחר מכן התקבלו עמדות רשמיות מהגורמים השונים (לרבות כלל קופות החולים, חטיבת בתי החולים הממשלת יים, בתי החולים הציבוריים הדסה ושערי צדק, אסותא אשדוד, מעייני הישועה, בתי חולים פסיכיאטריים וגריאטריים פרטיים ועוד). הצוות, בו חברים כאמור נציגים ממשרדי הבריאות והאוצר, שמע את הערות הגורמים השונים על טיוטת ההמלצות. בעקבות הטענות וההערות שהעלו הגורמים השוני ם בפני הצוות, קיים הצוות מספר ישיבות נוספות, והגיע לתובנות לגבי הצורך בביצוע מספר התאמות, בהתאם להערות הגורמים השונים בשימוע. אי לכך, הרי שהמתווה הסופי של כללי ההתחשבנות מכיל מספר התאמות ושינויים מהנוסח שיצא לשימוע וזאת כאמור, בין היתר, נוכח קבלת הערות רלב .נטיות של השחקנים בהתאם לאמור לעיל, מוצע לשנות את מתודולוגיית ההסדר הקיים היום, תוך שמירה על העקרונות שלשמם נקבע ההסדר, במטרה לקבוע הסדר שיתאים להיקף הפעילות שרוכשות קופות החולים מבתי .החולים כיום והתשלום בעדם בפועל הארכת ההסדר לשנת2020 סעיף1- נוכח ה עובדה שבשל המצב הפוליטי במדינת ישראל לא הייתה אפשרות לחקיקת הסדר התחשבנות בשנה וחצי האחרונות- אין הסדר כללי התחשבנות תקף לשנת2020 . משמעותה הכלכלית של שנה ללא הסדר בתוקף הינה פגיעה כלכלית קשה בבתי חולים מסוימים, בעיקר בבתי חולים קטנים ופריפריאלים; וכן פגיע ה כלכלית בחלק מקופות החולים. זאת ועוד, בשנת2020 , נוכח השפעות נגיף 40 הקורונה והצמצום בניתוחים ובאשפוזים בבתי החולים, וממילא – בהכנסותיהם - אי החלה רטרואקטיבית של הסדר התחשבנות לשנת2020 עלול להותיר בתי חולים רבים במצב של קריסה כלכלית וחדלות פירעון. קובע להאר 'יך את הוראת השעה שבפרק ו לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב2017 ו- 2018 ,)ה תשע"ז- 2016 (להלן- חוק ההתחשבנות לשנים2017-2019 ) , תוך הגדלת תקרות הצריכה של בתי החולים בסך של105 .מיליון ש"ח נוספים סעיפים2-3 – בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והקיטון המשמעותי בצריכת שירותי האשפוז בבתי החולים, מוצע לבצע תיקונים בהסדר ההתחשבנות לשנת2020 כך שסכום התשלום של כל קופת חולים בכל בית חולים לא יפחת מ- X מסכום התשלום ששולם בשנת% 2018 , בתוספת קידום המבטא את הגידול בתשלום נטו בין שנת2018 לשנת 2019 . מאידך, נוכח אי הודאות ביחס להמשך התפשטות המגפה ולמען הבטחת היציבות הפיננסית של קופות החולים, מוצע להגדיר 'תשלום מקסימאלי' של קופות החולים לבתי החולים בשנה זו, אשר נקבעה על X מסך התשלום של כל קופה בכל בית חולים בשנת% 2018, בתוספת קידום המבטא את הגיד ול בתשלום נטו בין שנת2018 לשנת2019 . סעיפים4-5 – בעוד מרביתן המוחלט של הוצאות בתי החולים הינן קשיחות, לתאגידי הבריאות הפועלים לצידם נוצר חסכון תקציבי משמעותי עקב הצמצום בפעילות בשנת2020 בשל התפרצות נגיף הקורונה. מוצע להבטיח כי התשלום מקופות החולים, שה ינו מעבר לתשלום עבור צריכה בפועל בשנת 2020 , יועבר לבתי החולים לטוב כיסוי גרעונותיהם, ולא לתאגיד הבריאות, אלא אם יסכימו השרים .אחרת תקרות ורצפות צריכה סעיפים6-9 - קובעים כי בכל אחת מהשנים, תקבע לכל קופת חולים תקרת צריכה ייחודית (תקרה ברוטו) מול כל בית חו לים השווה לערך הפעילות הממוצע של קופת החולים בבית החולים בשנים 2018-2019 (להלן- שנות הבסיס), בניכוי שירותים שמוחרגים מההסדר, שהיא מקודמת בתוספת ,ריאלית ובעדכון מחיר יום אשפוז. כמו כן קובע הסעיף כי יקבעו תקרות פרטניות לכל תחום פעילות זאת מתוך ההבנה כי קיימת.עלות שולית שונה לבית החולים בסוגי הפעילות השונים סעיפים10-12 – קובעים כי בשנים2022-2024 תקרות הצריכה יקודמו בתוספות ריאליות, על פי סוג .השירות, וכן את אופן חלוקת התקרות בין הקופות ובתי החולים סעיף13 - מאפשר לשרי הבריאות והאוצר לחלק את התוספת הריאלי ת בצורה שונה בין כל קופה וכל בית חולים בהתאם לשינויים שהתרחשו בשטח כגון שינויי בכמות הנפשות המשוקללות בכל קופה או .שינוי בכמות המיטות בבתי החולים סעיף14 – קובע כי תקרת הצריכה נטו לא תעלה עלX . מתקרת הצריכה ברוטו לאותה שנה% סעיפים15-16 - קובעים כי יובטח תשלום לבית חולים בשיעור של94% מתקרת הצריכה נטו (רצפת צריכה נטו) גם במידה ורכש קופת החולים באותו בית חולים ירד מ- 94% מתקרת הצריכה ברוטו ,בשירותים שאינם אשפוז במחלקות הפנימיות. כמו כן, הסעיף קובע כי בתום שנתיים מיום החלת החוק יהיה עדכון של חובת התשלום על בס.יס הצריכה של קופות החולים בשנתיים הראשונות לחוק סעיף17 - קובע כי עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות יובטח תשלום לבית חולים בשיעור של 100% מתקרת הצריכה נטו (רצפת צריכה נטו) גם במידה ורכש קופת החולים באותו בית חולים ירד מ- 100% מתקרת הצריכה ברוטו בשירותים.אלו סעיף18 - קובע כי רצפה הצריכה נטו לא תעלה עלX . מרצפת הצריכה ברוטו לאותה שנה% סעיף19 – קובע כי שר האוצר יוכל לקבוע תקרה ורצפת צריכה משותפת לבתי חולים אשר הינם ,באותה בעלות. זאת, על מנת לאפשר, מחד, למטופלים לקבל שירות בבית החולים המועדף עליהם ומנגד- לצמצם את יכולתן של קופות החולים להסיט פעילות מבית חולים אחד למשנהו על מנת לקבל .הנחות גבוהות יותר 41 סעיף20 – קובע כי השרים נדרשים להודיע לכל בית חולים ולכל קופה על שינוי שיעור הרצפות כאמור בסעיף18 עד ליום ה-1 ליולי של שנת2023 . סעיף21 – קובע כי שירותי ה רפואה הדחופה (מיון) יוחרגו מההסדר האמור בהחלטה זו אולם ישולם בגינם81.5% .ממחירם בתעריפון משרד הבריאות סעיף22 - קובע כי השרים רשאים להחריג, בצו, שירותים נוספים מההסדר האמור בחוק, תוך הפחתת .תקרות ורצפות בשיעור ערך השירותים המוחרגים סעיף23 - קובע כי השרים רשאים לשנות, בהסכמה, את שיעורי הרצפה והתקרה עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות הקבועים בחוק זה במידה ובית חולים וקופת חולים הגיעו להסכם על רכש שירותי אשפוז בית. זאת במטרה לעודד אשפוזי בית המפוקחים על ידי רופאי המחלקות הפנימיות של בתי .החולים כללי תשלום עבור שירותי בריאות סעיף24 - קובע את שיעור התשלום על גידול בפעילות מעבר לתקרת הצריכה ברוטו לפי תחום הפעילות שאליו משתייך השירות. לכל תחום פעילות נקבע שיעור תשלום שונה מהמחיר מתוך ההבנה כי בתחומי פעילות שונים העלות השולית של בית החולים הינה שונה, ושיעורי תש לום שונים נכונים .יותר מבחינה כלכלית לייצוג העלויות השוליות של בית החולים בכל תחום פעילות סעיף25 – קובע כי בית החולים יחויב על אספקת של היקף, שווי ותמהיל שירותים דומים משנה לשנה .במסגרת רצפות הצריכה ,אף על פי כן קובע הסעיף כי קופת חולים תחויב לשלם לבית חולים מידי חודש בשוטף ועוד60 ימים תשלום בשיעור8.33% מרצפת הצריכה נטו, בכל נסיבות שהן, אלא אם כן אושר לה בכתב אחרת על ידי השרים או מי מטעמם. כמו כן, המשרדים יהיו רשאים להוסיף שיעור .נוסף מהחיוב שבגינו תחויב הקופה לשלם לפי כלל זה סעיף26 - סעיף זה מגדיר כ י על אשפוז מבוטח המוגדר כמיועד להעברה תחויב קופת החולים בתשלום שלX ממחיר יום אשפוז במחלקה פנימית. הסעיף נועד לתמרץ את קופות החולים למצוא פתרונות% .אשפוז תחליפיים במוסדות גריאטריים ולצמצם את אחוזי התפוסה במחלקות הפנימיות סעיף27 – מסדיר את התנאים שבהם יוכ לו בתי החולים וקופות החולים להסכים על הסדרים השונים .מהקבועים בהחלטה זו מחירים סעיף28 – מנחה את ועדת המחירים לבחון את מחירי השירותים המפוקחים בתעריפון משרד הבריאות ולפעול לשנותם במידת הצורך. כמו כן הוא מאפשר לשרים לשנות את היחס בין שיעור התקרה ברוטו לתקר.ה נטו על בסיס שינויי מחירים ככל שיתקיימו סעיף29 – קובע כי המשרדים יוכלו לקבוע כללים נפרדים עבור שירותים הנצרכים במסגרת שירותי .)רפואה פרטית (שר"פ סעיף30-32 – .מסדירים את היחסים הכלכליים בין תאגידי הבריאות ובתי החולים הממשלתיים סעיף33 - קובע כי על מנת לשפר את השירות המחלקות הפנימיות, תינתן תוספת קבועה של סכום .שייקבע, אשר יחולק בין בתי החולים השונים על סמך ביצועיהם במדד איכות ושירות שיוגדר בחוק המדד יבחן את טיב הטיפול ואת איכות השירות במחלקות הפנימיות בבתי החולים ויתמרץ את מנהליהם להשקיע תשומות ומשאבים .על מנת לשפר את השירות והאיכות הרפואית במחלקות אלו סעיף34 – מאריך את ההסדר הקיים במשק האשפוז הפסיכיאטרי עם מספר שינויים. נקבע כי השרים יהיו רשאים לקבוע כי חלוקת התקרות לקופות חולים ובתי חולים תעשה לפי הצריכה שלהם בשנת 2018 במקום לפי שנת2016. התשלום עבו ר שירותים מעבר לתקרה יהיה בשיעור של30% מהתעריף .המלא 42 איזון והפנמת מקורות סעיף35 – ,סעיף זה מאפשר לשרים להגדיל את רכש שירותי האשפוז של קופות החולים בבתי חולים באמצעות העלאת רצפות ותקרות הצריכה. זאת במידה ותחליט הממשלה על הקצאת מקורות נוספים לעלות סל שיר.ותי הבריאות על מנת לממן את הגדלת הרכש האמורה סעיף36 – מאפשר לשר האוצר לקבוע תוך30 יום כי יופנמו בבסיס עלות סל שירותי הבריאות תמיכות וסובסידיות אשר מועברות לבתי החולים, ובהתאם להעלות את רצפות ותקרות הצריכה או לשנות את היחס בין שיעור התקרה ברוטו לתקרה נט.ו סעיף37 – .קובע כי השרים יהיו רשאים בצו להאריך את הוראת השעה בשנה נוספת סעיף38 – קובע כי השרים יהיו רשאים, בהסכמה, לשנות את השיעורים השונים המופיעים בהחלטה זו עד למועד אישור טיוטת החוק בוועדת שרים שתדון בהצעות החוק שהוגשו יחד עם הצעת חוק התקציב לשנים 2020-2021 . סעיפים39-40 - בסעיפים אלו מנחה הממשלה את משרדי הבריאות והאוצר לבחון את השפעת ההסדר ,האמור בהחלטה זו, והסדרים נוספים של חלוקת מקורות בין הגופים הנוספים במערכת הבריאות ולבצע את ההתאמות הנדרשות בכלים שעומדים לרשות המשרדים, על מנת לשמור על איזונ ם של .השחקנים השונים נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה ההסדר המובא בהחלטה זו מסדיר את הצריכה של סך פעילות רכש שירותי האשפוז בין קופות החולים לבתי החולים. רכש זה בין קופות החולים לבתי החולים (לרבות הפסיכיאטריים) עמד בשנת2018 על סכום של כ- X מיליארדי ש"ח ברוטו, אשר תמורתם שולמו כ- X מיליארד ש"ח נטו. מטרת החלטה זו היא אסדרת משק האשפוז תוך שמירה על יציבותן הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים על ידי .ריסון הגידול בהוצאות האשפוז של קופות החולים מחד, והבטחת רמת הפעילות בבתי החולים מאידך עם זאת, אי קביעת הסדר ה תחשבנות בחוק, משמעותו גידול בהיקף התשלום שמעבירות קופות החולים לבתי החולים בגובה של מאות מיליוני ש"ח בשנה, ומתן אפשרות לקופות החולים להעביר .פעילות בשיעור של עשרות אחוזים מבתי החולים אשר עשויה לסכן את יציבותם של בתי החולים תקציב יישום החלטה זו צפוי כאמו ר לשמור על היציבות של קופות החולים ובתי החולים, להגדיל את הוודאות הפיננסית של קופות החולים ובתי החולים, ולהתאים את לפעילות קופות החולים בבתי החולים בשנים האחרונות. לאור זאת לא צפוי גידול בתקציב מעבר לגידולים הקבועים בחוק ובהחלטות הממשלה קודמות (לרבות בגין .)התייקרות וקידום דמוגרפי של עלות סל שירותי הבריאות עם זאת, כאמור בהחלטה, ייתכן כי יבוצעו התאמות בתקציבי התמיכות והסובסידיות המוענקות לקופות החולים ובתי החולים מידי שנה (לרבות הפנמתם בעלות סל שירותי הבריאות), זאת על מנת לוודא כי הגופים השונים שומרים על איז .ונם הכלכלי לאור השינויים האמורים בהחלטה זו מצבת כח אדם .אין החלטות קודמות החלטה מס' 1871 מיום11 באוגוסט2017 ; החלטה מס' 166 מיום13 במאי2013 ; החלטה מס' 2031 מיום15 ביולי2010 ; החלטה מס' 2199 מיום12 באוגוסט2007 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם הה צעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 43 רווחה קליטת הרשות לשיקום האסיר במשרד הרווחה מחליטים 'בהמשך להחלטה מס2084 מיום15 ביולי2010 , שעניינה שיפור אופן הקצאת המשאבים הממשלתיים לשיקום אסירים, ובמטרה לחז ק את התשתית המקצועית ולהרחיב את הרצף הטיפולי באסירים משוחררים, על מנת לאפשר שיקום יעיל ואיכותי של האסירים ולהפחית את שיעורי הפשיעה החוזרת )(הרצידיביזם - 1. ,לתקן את חוק הרשות לשיקום האסיר ה תשמ"ג- 1983 , כך שעד יום1 ביולי2021 יבוטל מעמדה כתאגיד על פי חוק של הר שות לשיקום האסיר (להלן- הרשות ) כתאגיד על פי חוק, וכלל פעילויותיה וסמכויותיה על פי כל דין, נכסיה והתחייבויותיה יועברו למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (להלן– משרד הרווחה ), תוך שמירה על מומחיותה היישומית והמקצועית ובכפיפות ישירה של ראש הרשות למנהל ה כללי של משרד הרווחה. פעילות הרשות תתוקצב באופן מובחן וסיכומים תקציביים קודמים בין משרד האוצר לבין הרשות יכובדו גם לאחר קליטתה .במשרד הרווחה 2. להטיל על המנהל הכללי של מש ,רד הרווחה לגבש עם נציגי הרשות נציגי אגף התקציבים, אגף החשב הכללי ואגף הממונה על השכר במ שרד האוצר ונציב שירות המדינה, ונציגי משרד המשפטים המלצות לפעולות הנדרשות לשם יישום החלטה זו, ובכלל זה בעבור גיבוש את ההסדרים הדרושים לקליטתם של כל עובדי הרשות במשרד הרווחה , את אופן הטמעת פעילויות וסמכויות הרשות במשרד הרווחה ואת אופן העברת כח האדם, הנכסים ו התחייבויות הרשות אל משרד הרווחה. המלצות כאמור תגובשנה בתוך60 .יום ממועד קבלת החלטה זו 3. להטיל על המנהל הכללי של משרד הרווחה, בשיתוף עם אגף הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים, ליישם החלטה זו בהתאם לתיקון החוק כאמור בס עיף1 , ולהמלצות שתגובשנה כאמור בסעיף2 . דברי הסבר רקע כללי הרשות לשיקום האסיר (להלן– הרשות), היא תאגיד סטטוטורי שהוקם מכוח חוק הרשות לשיקום ,האסיר ה תשמ"ג- 1983 (להלן– חוק הרשות לשיקום האסיר ,). בחוק זה אף הוגדרו תפקידי הרשות וביניהם גיבוש מדיניות שיקום לא ,סירים, הכנת תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם והפעלתן ,פעילות לקליטת אסירים ולשיקומם בקהילה, סיוע למשפחות אסירים, ותיאום בין משרדי הממשלה הרשויות המקומיות וגופים אחרים בנושאים הקשורים בשיקום האסיר. כלומר, הרשות אמונה על תהליך השיקום של אסירים משוחררים, וע ל מניעת חזרתם לפשיעה ולכלא, לה עלות מצטברת .המוערכת בעשרות מיליוני שקלים חדשים בשנה ניתן לחלק את המטופלים ברשות לשתי קבוצות עיקריות: אסירים ששוחרו בהתאם לחוק שחרור על- ,תנאי ממאסר ה תשס"א- 2001 , ואסירים ששוחררו לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר לה נשפטו, ואשר אינ ם מחויבים בטיפול על ידי הרשות. חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א- 2001 קובע כי ועדת השחרורים, כגורם המוסמך להורות על שחרורו על- תנאי ממאסר של אסיר, תביא בחשבון לצורך גיבוש החלטתה גם את חוות דעתה של הרשות, אם ניתנה, לענין שחרורו על- תנאי של האסיר, הכוללת גם הערכת פוטנציאל שיקומי, ותכנית שיקום המוצעת לאסירים שנמצאו מתאימים לכך. הועדה גם רשאית להתנות את שחרורו על- תנאי של האסיר בהשתתפות בתכנית השיקום שהוכנה לו. לכן, מעבר להשפעת השיקום על מספר החוזרים לכלא, לרשות יש למעשה השפעה גם על מספר האסירים המשתחררים בשחרור על-ת .נאי ממאסר, ובהתאם על רמת הצפיפות במתקני הכליאה הנתונים מצביעים על קושי ניכר בביצוע שיקום לאסירים בישראל, בעיקר כאשר מדובר במשתחררים בשחרור מלא. בשנת2018, מתוך כ- 6,000 משתחררים בשנה, בין אם לאחר ריצוי מאסר מלא, או בשחרור על- תנאי, הרשות ראיינה3,547 אסיר ים בלבד, ומתוכם נבנו תכניות שיקום ל- 1,510 בלבד (על 44 ,פי דו"ח הרשות לשיקום האסיר2018 ). משמעות הדבר היא כפולה: חלק משמעותי מהאסירים המשוחררים יוצא מכתלי מתקן הכליאה בלא התמיכה הנדרשת בכדי לסייע להם לנהל חיים נורמטיביים ולהימנע מלשוב לפעילות עבריינית. לקיומן של תכניות שיקום המותאמות למאפייני האסיר וצרכיו יש גם השפעה על החלטותיהן של ועדות השחרורים על שחרור על- תנאי של אסירים ממאסר. מחסור בתכניות שיקום או עיכוב בהגשתן מקשה על קבלת החלטה על שחרור על- תנאי גם במקרים בהם לו היתה תכנית שיקום בנמצא, ניתן היה להורות על שחרורו על- תנאי של האסיר. בנוסף האפשרות לספק המלצה על יישום תכניות שיקום ביחס למספר רב יותר של אסירים תלויה גם בקיומו של היצע מספק של מסגרות שיקום המותאמות לאוכלוסיות אסירים בעלות צרכים טיפוליים ושיקומיים שונים. כיום, על אף מאמציהם של כ- 170 העובדים ברשות, ל א ניתן לספק לכל אסיר משוחרר את מלוא המעטפת לה הוא זקוק על מנת להשתקם, ומספר האסירים המשתחררים שהוכנה להם תכנית שיקום על ידי הרשות מהווה כ- 25% .בלבד מבין כלל האסירים המשתחררים מדי שנה שיעורי הרצידיביזם בישראל, העומדים, על פי מחקר שנערך בנובמבר2019 על ידי רב כלאי ד"ר יוחנן ועקנין עבור שירות בתי הסוהר, על כ- 39% אחוזים ביחס לאסירים פליליים בגירים, ומשכי המאסר המתארכים מעבר לנדרש בשל אי-מיצוי פוטנציאל השחרור על- תנאי של אסירים שנשאו שני שלישים מעונש המאסר שנגזר עליהם, מושפעים שניהם גם מהקשיים בבניית ויישום תכ ניות שיקום וליווי לאסירים המשוחררים. לפשיעה החוזרת ולאי-מיצוי אפשרות השחרור על- תנאי של אסירים עלויות כלכליות כבדות המוערכות בעשרות מיליוני שקלים חדשים בשנה. בנוסף, להתייעלות בעבודת הגוף האמון על שיקום האסירים צפויה להיות השפעה ישירה על הצפיפות במתקני הכליא ה, שזכתה לביקורת שיפוטית במסגרת פסיקת בית המשפט העליון בבג"צ1892/14 'האגודה לזכויות האזרח ואח 'נ' השר לבטחון פנים ואח ,(פורסם בנבו). ניתן להעריך כי הגשת תכניות שיקום ממוקדות ומתאימות במועד הנדרש, למספר גדול ככל הניתן של אסירים ברי שיקום, תתרום להעלאת שיעו ר המקרים בהן יוכלו ועדות השחרורים להורות על שחרור על תנאי ממאסר, ובכך יתרמו גם להפחתת הצפיפות בבתי .הסוהר ולקידום העמידה בתנאי הכליאה הנדרשים על פי פסק הדין דלעיל .חשיבות ההתייעלות וטיוב שירותי השיקום לאסירים, נידונו זה מכבר במספר ועדות והחלטות ממשלה "דו ח הועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר (להלן– דו"ח דורנר ) העלה כי "אסירים רבים שראוי היה שיזכו להליך שיקום לא זוכים לו, כאשר בין משרדי הממשלה השונים יש מחלוקת באשר לסיבות לכך" (עמוד ה). חרף העובדה שנמנעה מ התייחסות ישירה לשאלת זהות הגוף האמון על שיקום האסירים, המליצה הוועדה כי יועמדו לצרכי השיקום הקהילתי המשאבים הנדרשים. בהמשך לכך, גם בדו"ח צוות התביעה לבחינת יישום דו"ח דורנר, בראשות המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שלמה למברגר, נקבע כי יש לדאוג לקיומו של גוף יעיל ,המופקד על שיקום אסירים ואשר לו יוקצו משאבים מתאימים למילוי המשימה. בהתאם לכך 'הרחבת המשאבים התקציביים זכתה להתייחסות במסגרת החלטת הממשלה מס3595 מיום25 ,בפברואר2018 שעניינה שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה בבתי הסוהר. מוצע כעת להשלים את המשאבים התקצ יביים שהוקצו באמצעות התאמת המשאבים התשתיתיים והארגוניים .הנדרשים לשיפור תפקודו של הגוף האמון על שיקום אסירים מוצע לבטל את מעמדה של הרשות כתאגיד סטטוטורי ולהעביר את כל פעילויותיה וסמכויותיה למשרד העבודה, הרווחה, והשירותים החברתיים (להלן– משרד הרווחה ). לקל יטת הרשות במשרד הרווחה :מספר יתרונות מובהקים, הצפויים לשפר את הטיפול באסירים המשוחררים ולהועיל לתהליך שיקומם 1. רצף שירותים - משרד הרווחה, באמצעות הרשויות המקומיות, מספק מגוון רחב של שירותי רווחה לאוכלוסיות שונות. אוכלוסיית האסירים המשוחררים ומשפחותיהם מהוו ת חלק מאוכלוסיית הרשויות המקומיות וזכאיות לסיוע זה. בהתאם להנחיות משרד הרווחה ולהשתתפותו בתקצובן, מופעל ברשויות המקומיות רצף של שירותים טיפוליים ושיקומיים (דוגמת שירותי טיפול בהתמכרויות ובאלימות במשפחה ושירותים לילדים בסיכון) המיועד, בין היתר, גם לאסירים מ .שוחררים ובני משפחותיהם הטיפול באסיר על ידי הרשות לאחר צאתו מהכלא, יוצר לעתים נתיב מקביל, כפול ומיותר, לטיפול המתואר לעיל ויוצר עיוות ברצף השירותים לאסיר ומשפחתו. כך לדוגמא, ייתכן מצב בו ילדי האסיר יטופלו על ידי המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית בעוד שהאסיר המשוחרר :מטופל על ידי הרשות. נושא זה אף זכה להתייחסות בלשון חוק הרשות לשיקום האסיר המורה "להכין, בתיאום עם שירות בתי הסוהר, תכניות שיקום לאסירים לקראת שחרורם, ולהפעילן לאחר 45 שחרורם בתיאום, במידת הצורך, עם שירות המבחן למבוגרים". כלומר, גם מעיקרא ידוע היה למחוקק ההכרח בשילוב זרועות בין הרשות לבין הגופים בעלי הידע המקצועי המטפלים באסיר לפני ובמקביל לטיפולו ברשות, דוגמת שירות המבחן. דוגמא נוספת, היא פעילות הרשות בתחום התעסוקה, אשר יכולה להתייעל בהסתייע במנגנונים ובתשתית המקצועית הנמצאים בידי משרד הרווחה ו זרוע העבודה. לפיכך, יש חשיבות לאיגום המשאבים ולקשר בין המערכות הטיפוליות .השונות המתמחות בכל תחום ונמצאות כולן במשרד הרווחה 2. יתרון לגודל - משרד הרווחה מפעיל שירותי רווחה רבים למגוון אוכלוסיות, מהם יוכלו ליהנות גם אסירים משוחררים. היקפי הפעילות ופריסת שירו תי המשרד ברחבי הארץ מקנים למשרד הרווחה יתרון ביצועי, ניהולי ומקצועי מובנה על פני גופים קטנים יותר. הפעלת שירותים דומים על- ידי הרשות במנותק ממשרד הרווחה ובאמצעות מערך מינהלי נפרד מביאה לעתים לניצול לא אופטימלי של משאבים ניהוליים ביחס לאלטרנטיבה של סינרגיה ב ין הגופים, ואינו מאפשר למצות את מומחיות משרד הרווחה בניהול שירותים בפריסה ארצית, לרבות עבודה בתיאום עם רשויות .מקומיות, מכרוז ושימוש בכלי רכש חברתי לשיפור השירות 3. טיפול חוץ ביתי – .הטיפול החוץ ביתי של הרשות מבוצע באמצעות הוסטלים המופעלים על ידה האוכלוסייה השוהה בהוסטלים הינה אוכלוסייה דומה במאפייניה הטיפוליים לאוכלוסיות נוספות המטופלות על ידי המשרד. משרד הרווחה פיתח מומחיות בטיפול באוכלוסיות אלו, צבר ידע רב בהפעלת מערכות חוץ ביתיות עבורן ובנה מערכי הכשרה ופיקוח תומכים. כל אלו יעמדו לרשות המערך החוץ ביתי של .הרשות, לכשיועבר לטיפול משרד הרווחה 4. סטנדרטיזציה - אופן הפעלת השירותים בידי הרשות דומה לאופן הפעלת שירותי רווחה הניתנים כבר היום על ידי משרד הרווחה. העברת השירותים והפעילויות עליהן מופקדת הרשות אל משרד הרווחה יתרום ליצירת סטנדרטים, פיקוח ומעטפת ארגונית אח ידה, באופן יעיל יותר מהמצב .הנוכחי, ותביא לשיפור הטיפול באסיר ובמשפחתו כיום, הרשות מוגבלת ביכולתה לסייע ביעילות לאסירים המשוחררים שכן אינה מהווה חלק מרצף הטיפול בעבריינים, ואינה נתרמת מהידע המצוי בידי משרד הרווחה, ומהידע שנצבר במשרד גם בתחום הרכש החברתי. י צוין גם כי ברוב מדינות העולם דוגמת בריטניה, אוסטריה, אירלנד, קנדה וספרד הגוף .האמון על שיקום אסירים אינו תאגיד עצמאי ,לכן, מוצע להטיל על המנהל הכללי של משרד הרווחה לגבש עם נציגי הרשות, נציגי אגף התקציבים אגף החשב הכללי ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר ונ ציב שירות המדינה, ונציגי משרד המשפטים, המלצות לפעולות הנדרשות לשם יישום החלטה זו, ובכלל זה לגבש המלצות בנוגע להסדרים הדרושים לקליטתם של כל עובדי הרשות במשרד הרווחה, את אופן הטמעת פעילויות וסמכויות הרשות במשרד הרווחה ואת אופן העברת כח האדם, הנכסים וההתחייב ויות של הרשות אל משרד הרווחה. מוצע כי המלצות כאמור תגובשנה בתוך60 יום ממועד קבלת החלטה זו. יוער כי ההסדר המוצע עולה בקנה אחד עם המלצותיה של המועצה לתאגידים ציבוריים בעניין ההסדרים המתאימים לתאגידים לפי חוק, שהרשות לשיקום האסיר היא אחד מהם. בין היתר המליצה המועצה כי במקרה של פירוק או חיסול של תאגיד ציבורי, המדינה תהיה בעלת הזכות השיורית בנכסיו של .התאגיד עוד מוצע להטיל על המנהל הכללי של משרד הרווחה בשיתוף עם אגף הממונה על השכר, נציבות שירות המדינה ואגף התקציבים, ליישם את ההחלטה ולקלוט את פעילות הרשות במשרד הרווחה. זאת על מנת לאפשר שימוש בתשתית הלוגיסטית המקצועית העומדת לרשות המשרד בכדי לייעל ולהרחיב את רצף הטיפול והמענה לאסירים משוחררים, לתמוך בשחרור על- תנאי ממאסר של יותר אסירים ברי .שיקום, להפחית את הפשיעה החוזרת, ובתוך כך להקל גם על הצפיפות במתקני הכליאה תקציב לא רלוונטי השפעת ההצעה על מצבת כח האדם .עובדי הרשות ייקלטו במשרד הרווחה החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס2084 מיום15 ביולי2010 ; 46 'החלטה מס1840 מיום11 באוגוסט2016 ; 'החלטה מס3595 מיום13 בפברואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם הה צעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 47 תעסוקה שיפור ההון האנושי בישראל מחליטים כחלק מהצעדים למיצוי פוטנציאל הצמיחה במשק ולנוכח חשיבות ההון האנושי לשילוב בתעסוקה ולפריון העבודה בישראל, בייחוד לאור המש בר התעסוקתי שנגרם בשל נגיף הקורונה, ובהתאם להמלצות הועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת2030 (להלן– ועדת2030 ), ובהמשך להחלטה 'מס1994 מיום15 ביולי2007 שעניינה הצבת יעדי תעסוקה לשנים2010-2020 :, מחליטים כדלקמן 1 . לקבוע יעדי תעסוקה עיקריים לשנים2021 עד2030 :לאוכלוסיות המפורטות להלן א. גברים חרדים בגילאים25 עד66 שנים– שיעור תעסוקה של65% בשנת2030 ; ככל וגיל הפטור משירות צבאי לגברים חרדים יפחת מגיל22 שנים, אזי היעד הממשלתי יועלה ל- 70% . ב. לגבי נשים ממגזר המיעוטים בגילאים25 עד66 שנים – שיעור תעסוקה של53% בש נת 2030 . ג. לגבי אנשים עם מוגבלות בגילאים25 עד66 שנים – שיעור תעסוקה של51% בשנת2030 . 2 . לקבוע יעדי תעסוקה משניים לשנים2021 עד2030 :כמפורט להלן א. לגבי נשים חרדיות בגילאים25 עד66 שנים – שיעור תעסוקה של81% בשנת2030 . ב. לגבי גברים ממגזר המיעוטים בגילאים25 עד66 שנים – שיעור תעסוקה של83% בשנת 2030 . ג. לגבי גברים ונשים מהאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית בגילאים25 עד66 שנים– שיעור תעסוקה של86% בשנת2030 . ד. לגבי גברים שגילם עולה על67 שנים ואינו עולה על74 שנים– שיעור תעסוקה של43.5% בשנת2030 . ה. לגבי נשים שגילם עולה ע ל67 שנים ואינו עולה על74 שנים– שיעור של28.5% בשנת 2030 . 3 . לקבוע יעדי איכות תעסוקה עיקריים לשנים2023 עד2030 :לאוכלוסיות המפורטות להלן א. לגבי נשים חרדיות בגילאים25 עד39 שנים – עלייה של3.3% לשנה בשכר החודשי .הנומינאלי ב. לגבי גברים ממגזר המיעוטים בגילאים25 עד39 שנים – עלייה של3% לשנה בשכר החודשי .הנומינאלי 4 . לקבוע יעדי איכות תעסוקה משניים לשנים2023 עד2030 :לאוכלוסיות המפורטות להלן א. לגבי נשים בגילאים25 עד39 שנים- עליה של2.6% .לשנה בשכר החודשי הנומינלי ב. לגבי גברים ממגזר המיעוטים בגילאים25 עד39 שנים – ע לייה בשכר בשיעור זהה לעליה .בשכר של גברים יהודים שאינם חרדים ג. לגבי נשים ממגזר המיעוטים בגילאים25 עד39 שנים – עלייה בשכר בשיעור זהה לעליה .בשכר של נשים יהודיות שאינן חרדיות 5 . לקבוע כי אחת לשלוש שנים או בעת אירוע כלכלי משמעותי במשק תתבצע בחינה של מכלול היעדים המופיעים בסעיפים1-4 (להלן- "יעדי התעסוקה"), ואם יתברר כי תנאי הרקע השתנו באופן מהותי או שההנחות העומדות בבסיס קביעת היעדים אינן מתקיימות, הם יעודכנו בהתאם 48 ,על ידי צוות משותף למשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (להלן– משרד העבודה ) ומשרד והאוצר. 6 . לקבוע .כי מימוש היעדים ייעשה בכפוף ליעדים הפיסקאליים שקבעה הממשלה 7 . כחלק מהעבודה הממשלתית לעמידה ביעדי התעסוקה להטיל על זרוע העבודה במשרד העבודה (להלן– זרוע העבודה) לפתח וליישם תכניות לעידוד תעסוקה, ו בפרט ת כניות ללימוד עברית לחברה הערבית ו תכניות ללימוד אנגלית ת עסוקתית לחברה החרדית ולאפשר לזרוע העבודה לקבוע מודל מימון בתחומי הפעילות של זרוע העבודה , לצורך קידום ופיתוח מיזמים בתחום .התעסוקה בדגש על חדשנות 8 . להטיל על שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, להנחות את הממונה על זרוע העבודה :לפעול כדלקמן א. לערוך ולפרסם מדיד ה ביחס להכשרות ה מקצועיות המוכרות והכשרות הממומנות על ידי האגף להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם ב משרד העבודה (להלן– האגף להכשרה מקצועית ) :בהתאם למפורט להלן 1) :המדידה תכלול את הנתונים הבאים א) ;תשואה להכשרה ב) שיעור המשתלבים בשוק התעסוקה מקרב המשתתפים ומקרב המדופלמים ; ג) שיעור המשתלבים בשוק התעסוקה במקצוע שבו בוצעה ההכשרה מקרב המשתתפים ומקרב המדופלמים; ד) שכר ממוצע של בוגרי ההכשרה בסמוך לאחר ההכשרה ולאחר שנתיים מסיום ההכשרה; ה) ROI – ;שיעור ההחזר של הכשרה ביחס לגובה ההשקעה שיעור כאמור ייקבע על פי נוסחה שתיקבע בהסכמה בין זרוע העבודה ומשרד האוצר. ו) ;שיעור הנשירה מתוכנית ההכשרה ז) שיעור מקבלי תעודת הסמכה (להלן– דפלום )מקרב המשתתפים; 2) המדידה תיעשה אחת לשנה, בחלוקה לסוג המקצוע שבו בוצעה ההכשרה, מוסד .ההכשרה, מסלול ההכשרה, וכל פרמטר רלוונטי אחר מדידה תתבצע בשים לב למגבלות הנובעות מהיקף הנתונים הקיימים בידי משרד העבודה או קבלת הנתונים .מהגופים השונים והכל בכפוף למגבלות הקבועות על פי דין ב. לקבוע הוראות עבור הכשרות מקצועיות המ וכרות על ידי משרד העבודה :כמפורט להלן 1) המשרד רשאי לתת הכרה ואישור לסוג הכשרה שמתקיים ב ה :אחד מאלה א) העיסוק ב מקצוע נשוא ה הכשרה מצריך רישיון .או היתר מכוח דין ב) ההכשרה עונה על הקריטריונים שתגבש זרוע העבודה הנשענים על התועלת לציבור, למשק ולפרט; לא תינתן הכרה לסוג הכשרה שלגביה ישנם נתונים המעידים ש התשואה ב ה נמוכה מ- 2% למשך שנתיים רצופות העדכניות שלגביהן יש נתונים; ג) ההכשרה נותנת מע נה לצורך משקי המוסכם על ידי זרוע העבודה ואגף התקציבים במשרד האוצר (להלן– אגף התקציבים.) 2) מימון להכשרה מקצועית בכלים אשר מפעילה ותפעיל זרוע העבודה (כגון קורסים )מתוקצבים או שוברים יינתן באופן מלא או חלקי עבור הכשרות אשר מתקיים בהן אחד :מאלה א) ההכשרה קיבלה הכ רה כאמור בסעיף8 ()(ב1) לעיל ו התשואה בה עולה על 6% , ועבור הכשר ה בהיקף שאינו עולה על400 שעות– התשואה בה עולה על 4% ; (להלן– תשואה מינימאלית.) מדידת התשואה תחל להתבצע רק לאחר קבלת הנתונים. ככל שאין נתונים על התשואה להכשרה יוכל להינתן מימון אם קיימת 49 אינדיקצי ה ל ביקוש בקרב מעסיקים לבוגרי הכשרה זו והשכר ההתחלתי של בוגריה עומד על לפחות20% מעל שכר המינימום כהגדרת ,ו בחוק שכר מינימום התשמ"ז- 1987 . ב) ישנו צורך משקי בהכשר ה המוסכם על ידי זרוע העבודה ואגף התקציבים. 3) יופחת היקף מימון הלומדים בהכשרה שהתשואה בה נמוכה מהתשואה המינימאלית .במשך שנתיים רצופות 4) לא יינתן מימון להכשרה אם ההכשרה עמדה בעבר ברף התשואה המינימלית, אך במשך חמש שנים .רצופות התשואה בה נמוכה מהתשואה המינימלית בנוסף, הממונה על זרוע העבודה בהסכמה עם אגף התקציבים יקבע ויפרסם נוהל המגדיר קריטריונים נוספים כדוגמת'שיעורי דפלום או שילוב בתעסוקה וכד, אשר אי עמידה בהם למשך תקופת .זמן שתוגדר בנוהל תוביל לצמצום מימון להכשרות או הפסקתו ג. תעדוף בין ההכשרות לטובת מימונן יעשה בשים לב לגובה התשואה המתקבלת, עלות ההכשרה, מיקום ההכשרה והביקוש לעובדים, מידת הנכונות של מעסיקים לקלו ט בוגרים לעבודה ופוטנציאל משתתפים מקרב אוכלוסיות היעד, ובהתאם לנוהל שיפרסם הממונה על .זרוע העבודה ובתיאום עם אגף התקציבים ד. לקבוע כי זרוע העבודה רשאית לתת מימון למקצוע חדש להכשרה, כאשר הכשרות במקצוע זה אינן מוכרות כיום, עבור שלוש השנים הראשונות, אם מתקיים בה כשרה:כל אלה 1) ההכשרה היא במקצוע שונה מ מקצועות עבורם קיימות הכשרות מ וכרות ;כיום 2) ישנה אינדיקציה ל ביקוש בקרב מעסיקים לבוגרי הכשרה זו , למשל באמצעות קיומן של משרות פנויות, נכונות של מעסיקים לקלוט עובדים, וכדומה; 3) השכר ההתחלתי במקצוע הינו לפחות20% מעל שכר המינימו ם כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז- 1987 . ה. :לפתוח מסלול ירוק להכשרות מסלול זה לא יהיה חלק מלוח הזמנים השנתי ויהיה פתוח להגשות במהלך השנה, על אף האמור בסעיף8 ()(ב2 ) מימון חלקי או מלא להכשרה במסלול :זה יינתן בהתקיים כל התנאים הבאים 1) הוגשה בקשה לקבלת מימון להכשר ה הכוללת את הפרטים הבאים: א) תיאור תוכן ההכשרה , כאשר אין חובה שההכשרה או המקצוע מוכרים על ידי ;האגף להכשרה מקצועית ב) משך ההכשרה; ג) עלות ההכשרה; ד) .המוסד המכשיר הינו מוסד מוכר 2) פה רוצ התחייבות ממעסיק או מספר מעסיקים לאחד מאלה כפי שייקבע בנוהל על ידי זרוע העבודה ואגף ה תקציבים: א) השתתפות במימון עלות ההכשרה; ב) קליטה לעבודה של התלמידים בהכשרה ;למשך שנה לפחות ג) התחייבות לבצע הכשרה מעשית בתשלום לאחוז מ.התלמידים בקורס 3) הדירוג למתן מימון להכשרה מקצועית במסלול הירוק יעשה בהתאם לשקלול :הפרמטרים הבאים עלות ההכשרה , היות המוסד המכשיר מוס ,ד מוביל ומידת מעורבות .המעסיקים בהכשרה ו. להטיל על האגף להכשרה מקצועית לקבוע ולפרסם לו ח זמנים ,שנתי אשר יקבע את ההכשרות המקצועיות במימון המשרד שיפתחו באותה שנה. לוח הזמנים השנתי יקבע .בהתייעצות עם שירות התעסוקה ומינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה לאגף להכשר.ה מקצועית תהיה האפשרות לפתוח קורסי הכשרה נוספים אם מתעורר צורך 50 ז. לשנות את נהלי הכרה ופיקוח של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה ביחס להכרה :ופיקוח במוסדות הכשרה, כמפורט להלן 1) הכרה ואישור יינתנו למוסד שהוכר בעבר (ולא ל הכשרה בודד ת )בהתאם לקריטריונים שיקבעו בה סכמה עם אגף התקציבים של איכות המוסד וביניהם תשואה מינימלית , שיעורי דפלום ושיעורי השמה . למוסד המספק הכשרות בתחומים הדורשים רשיון או היתר לפי דין או למוסד המספק הכשרות בתחומים בהם יש צורך משקי המוסכם על ידי .זרוע העבודה ואגף התקציבים יקבעו קריטריונים חליפיים הנוהל יכלול הסדרים לעניין תקופת מעבר.למודל ההכרה החדש 2) מוסד חדש המבקש הכרה לראשונה יוכל לקבל אישור הכרה ראשוני לשנתיים בהתאם ,לנוהל שיקבע במהלכ ן יבדקו( הקריטריונים המופיעים בפסקה1 ) לעיל הניתנים לבדיקה וקריטריונים נוספים אשר יקבעו בנוהל בהתאם להם יוחלט ה אם להאריך את האישור ( ולהפכו לאישור מלא בהתאם לפסקה1) לעיל . 3) לגבש קריטריונים ב תיאום עם אגף התקציבים להכרה במוסד כ" מוסד מוביל ," המבוססים על תשואה גבוהה ,שילוב מעסיקים בהכשרות ,שיעורי דפלום גבוהים ,גודל המוסד ועוד. 4) ( על אף האמור בסעיפים קטנים1 ) עד(3 ,)מכללה טכנולוגית להכשרת מבוגרים תקבל אישור הכרה ראשוני ו מכללה טכנולוגית להכשרת מבוגרים העומדת בדרישת הגודל המינימלי כהגדרתה בהחלטה3419 מיום ה- 11 בינואר2018 שעניינה רפורמה במערכת ההשכלה הטכנולוגית בישראל תהיה זכאי ת להכרה כמוסד מוביל ללימוד הכשרות מקצועיות , על כ .ל שלוחותיה 5) תוקף אישור ההכרה והפיקוח למוסד מוכר יהיה לתקופה של5 .שנים במקרים בהם המוסד לא יעמוד בקריטריונים או בנהלי זרוע העבודה למתן אישור הכרה ופיקוח, יהיה רשאי משרד העבודה להתלות את אישור ההכרה שניתן עד לבירור העניין או לשלול את ההכרה כאמור. 6) מוסד מובי ל יוכל לפתוח הכשרה מקצועית אשר י וכלו ל קבל הכרה ראשונית ומימון חלקי או מלא על ידי האגף להכשרה מקצועית במשך השנתיים הראשונות להפעלתן , אף אם אינם מוכרים על ידי האגף. זאת, במידה והמוסד יתחייב להציג נתוני השמה גבוהים בשכר גבוה בקרב בוגרי הכשרות אלו או התחייבות לשיתופי פעולה עם .מעסיקים, בהתאם לנוהל שיפרסם הממונה על זרוע העבודה במידה ולאחר שנתיים שיעור הדפלום, ההשמה ושכר הבוגרים יעלה על השיעור הממוצע בהכשרות ,המפוקחות ההכשרה ת .וכל לקבל הכרה קבועה ח. להקים צוות בראשות הממונה על זרוע העבודה , הממונה על התקציבים במשרד האוצר ,ומנהל האגף להכשרה מקצועית או מי מטעמם שיכין תכנית לצמצום הבירוקרטיה ופישוט וייעול תהליכי ההכרה .בין תפקידי הצוות ,מעבר למודל רגולציה מבוסס תצהירים ואישור ;בדיעבד; מעבר למסלולים ירוקים הגדרת SLA ;לפעילות ומעבר למתן שירות דיגיטלי . הצוות יגיש את המלצות יו ויוציא אותה לפעול כך שתושלם תוך6 .חודשים מיום החלטה זו תיקון נהלים המוסכם על הצוות יוכל להיעשות לפני הגשת ההמלצות הסופיות, וימשיך .באופן שוטף לאחריו ט. :תכניות לימוד 1) ,לבחון את תכנית הלימוד של ההכשרות המקצועיות ולערוך שינויים נדרשים בהתאם כולל הוספת תכנים להקניית הון אנושי כללי וכישורים נדרשים, תוך התייעצות עם ארגוני המעסיקים השונים ונציגי מוסדות הכשרה והמכללות הטכנולוגיות במקרים .הרלוונטיים 2) לקבוע כי כ- 75% מתכני הלימוד של ההכשרות המקצועיות ייקבעו על ידי האגף להכשרה מקצועית, ויתר תכני הלימוד יוכלו לה י קבע ע ל ידי מוסדות ההכשרה בהתאם .לקריטריונים שיקבעו מראש על ידי האגף להכשרה מקצועית מוסד מוביל יוכל לקבוע אחוז גבוה יותר מתכני הלימוד .כפי שיקבע על ידי האגף יובהר כי לא יהיה צורך לקבל .לכך אישור מראש מהאגף להכשרה מקצועית 51 י. לפעול במשותף ככל הניתן עם המגזר העסקי באו:פן הבא 1) שילוב נציגי מעסיקים, מומחים בעלי ידע נרחב ורלוונטי בעדכון תכניות לימוד ו ב בניית תכניות לימוד חדשות ; 2) עידוד התמחות ;מעשית בשכר 3) עידוד קשרים בין,, מוסדות הכשרה מקצועית מכללות טכנולוגיות ואקדמיה למעסיקים באזור בו מבוצעת הכשרה; 4) ניתוח נתוני ש וק , לרבות הי ,קף מועסקים שכר ו שביעות רצון מעסיקים מההכשרות והביקוש ל עובדים; יא. ,לשנות את כלל תהליכי העבודה של האגף, לרבות תהליכי הכרה, פיקוח, אישורי הפעלה .תקצוב וכד' כך שיעשה בצורה מרוכזת וכלל ארצית ללא הפרדה למחוזות שונים יב. לבחון את איחוד האגף להכשרה מקצועית והמכון הממשלת י להכשרה טכנולוגית (להלן– מה"ט ) במשרד העבודה על מנת לבנות את מערך ההכשרות המקצועיות בראיה אחודה עם לימודי ההנדסאות.ויצירת רצף לימודי ביניהן הבחינה תכלול גם הפרדת ההכשרה המקצועית .לנוער והפיכתה ליחידה נפרדת יג. לקבוע כי השוברים להכשרה מקצועית יהיו תקפים להכש רות מפוקחות בעלות תשואה .מינימלית וללימודי הנדסאות במכללות הטכנולוגיות המוכרות על ידי מה"ט בלבד יד. לקבוע כי אחוז מסך השוברים, שיקבע בהסכמה עם אגף התקציבים במשרד האוצר , יוקצה להכשרות שאינן מפוקחות על ידי האגף להכשרה מקצועית , תוך קבלת אישור מגורם המפעיל אחת מתכ.ניות התעסוקה של הזרוע או של שירות התעסוקה טו. ,לתקן את נהלי האגף להכשרות מקצועיות במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בהסכמת אגף התקציבים במשרד האוצר ,, כך ששווי השובר לפרט, יהיה תלוי, בין היתר ברמת התשואה של ההכשרה, אורך ועלות ההכשרה, אוכלוסיית המשתתפים ת וך תעדוף .אוכלוסיות יעד טז. לקבוע כי עם ביצוע החלטה זו ובהינתן שההכשרות ה ממומנות הרלוונטיות עומדות בקריטריון התשואה, יורחב היקף המשתתפים בהכשרות אלו ביחס למספר המשתתפים בהן .כיום לצורך כך יוקם צוות מקצועי בראשו ת זרוע העבודה ואגף התקציבים אשר יבחן ויקבע תוואי ל הרחבת היקף ההכשרות העומדות בקריטריון ה תשואה באופן שישרת את מטרות ההחלטה ואת השגת יעדי התעסוקה. 9 . לצורך העלאת כישורי התעסוקה של העובדים במשק הישראלי ולטובת העלאת הפריון: א. להטיל על זרוע העבודה להקים ולעמוד בראש פורום רב מגזרי בנושא כישורי תעסוקה אשר יכלול נציגי ם מהמגזר הציבורי, העסקי והשלישי. הפורום יפעל לזיהוי ותיקוף הכישורים הנדרשים בשוק העבודה ,ימליץ על כלים להקניית כישורים לרבות בהסתמך על פרקטיקות קיימות בעולם וכן על כלים של הערכה ומדידה להקניית כישורים . הפורום ייקבע את הכישורים הנדרשים ביותר בשוק העבודה ויפ רסם אחת לשנה המלצות בנושא לגופי ההשכלה וההכשרה השונים ולכלל משרדי הממשלה לגבי אופן הטמעתם בקרב העובדים .במשק ב. להטיל על זרוע ה עבודה לגבש בתוך שנה מיום קבלת החלטה זו תכנית עבודה לשילוב כישורים בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות השונות, כל זאת בתיאום עם המלצות הפו רום. 10 . להקים צוות בראשות המנהל הכללי של משרד הכלכלה ו המנהל הכללי של ,משרד העבודה שחברים ,בו הממונה על זרוע עבודה המנהל הכללי של שירות התעסוקה, מנהל אגף ממשל ,וחברה במשרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמם , שיבחן את תחומי ה ,אחריות ה ממשקים, ה סמכויות והמבנה הארגוני בין שירות התעסוקה ובין זרוע העבודה , ויגבש המלצות ליע .ול ושיפור פעילות הממשלה בנושא צוות זה ,יגיש את המלצותיו לשר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ולשר הכלכלה, בתוך9 .חודשים 11 . על מנת למצות באופן מיטבי את המשאבים הממשלתיים המופנים לת חום התעסוקה ,לקבוע כי זרוע העבודה תשמש כגוף המתכלל את המידע הכולל לגבי שוק העבודה והפעילות בתחום 52 התעסוקה ,לקידום ומיצוי מיטבי של הפעילות הממשלתית בנושא זה .במסגרת זו יש לוודא כי כלל התוכניות של משרדי הממשלה בתחומי התעסוקה יעברו עם גיבושן להתייחסות זרוע העב ודה .אין .בסעיף זה כדי לפגוע בהחלטות ממשלה קודמות 12 . לצורך ביצוע המדידה כאמור בסעיף8( א), משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים יעביר )את מספרי תעודות הזהות של המשתתפים בכל הכשרה ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס לצורך חישוב התשואה, ובתנאי שהנתונים לצורך כך ;מצויים בלמ"ס או בידי גורם ממשלתי אחר 13 . העברת מידע תיעשה בהתאם להוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 ובאופן שיפחית את הפגיעה בפרטיות ואת סיכוני אבטחת מידע, והכל בכפוף למגבלות הקבועות בפקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל"ב– 1972 . 14 . פרסום מדידה כאמור יתבצע באופ.ן שאינו מאפשר זיהויו של אדם 15 . לעניין החלטה זו– א. ""אנשים עם מוגבלות– אדם שנקבעו לו20% נכות יציבה ומעלה על ידי המוסד לביטוח .לאומי ב. ""תשואה–ה שכר הממוצע של בוגרי ההכשרה ביחס לשכר אותו היו צפויים לקבל בהינתן מאפייני הפרט הנצפים , כגון גיל, מין, מצב סוציו-אקונו;מי, הישגים לימודיים וכדומה דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב שוק העבודה הינו רכיב משמעותי לצמיחת המשק ועל מנת להבטיח את הצמיחה יש לפעול לשיפור השילוב בתעסוקה ואיכות התעסוקה בישראל. בשוק העבודה בישראל ישנן שתי בעיות עיקריות, שיעור תעסוקה נמוך בקרב חלק מקבוצות האוכלוסייה ופריון עבודה הנמוך ב- 25% מפריון העבודה הממוצע במדינות ה- OECD . כיום, לאור המשבר התעסוקתי שנגרם בשל נגיף הקורונה סוגיית השילוב .בתעסוקה נהפכה לחשובה עוד יותר שיעור התעסוקה במשק לפני משבר הקורונה לגילאי25-64 עמד על78.1%. אך ישנן קבוצ ות אוכלוסייה בהן שיעור התעסוקה נמוך משמעותית, בפרט שיעור התעסוקה של גברים חרדים אשר עומד על50.8% ושל נשים ערביות אשר עומד על38.2% . בהתאם לתחזית הדמוגרפית של הלמ"ס בעשורים הקרובים שיעור הערבים והחרדים מכוח העבודה ילך ויעלה ויעמוד על קרוב לחצי מכוח העבודה בשנת2065 . ללא שינוי משמעותי בשיעורי התעסוקה של קבוצות אוכלוסייה אלו, וללא שיפור בפריון .העבודה הגידול בתוצר לנפש בישראל ילך ויפחת על מנת להתמודד עם בעיות אלו ולהתוות מדיניות בתחום התעסוקה הממשלה הקימה ועדה מקצועית לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת2030 (להלן– ועדת2030 ). הועדה כללה נציגים מהמגזר .הציבורי, העסקי והמחקרי והגישה את המלצותיה לשר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בהחלטה זו מוצע בהמשך לקביעת יעדי התעסוקה של הממשלה לשנת2020 לאמץ את עיקרי ההמלצות של הועדה, ובראשם קביעת יעדים תעסוקתיים לאוכלוסיות יעד לשנת2030 וקידום רפורמה .במערך ההכשרה המקצועית בישראל סעיפים1-6 לאור האמור לעיל מוצע בסעיפים 1-6 לקבוע יעדי תעסוקה לממשלה כפי שהוסכמו בדוח ועדת2030 . היעדים ה עיקריים המוצעים הינם עבור גברים חרדים, נשים ערביות ואנשים עם מוגבלות כיון ששיעור התעסוקה של קבו צות אלו נמוך משמעותית משיעור התעסוקה בקבוצות אוכלוסייה אחרות . בנוסף לכך מוצע לקבוע יעדי תעסוקה בעדיפות משנית לנשים חרדיות וגברים ערבים , יהודים לא חרדים ואנשים מעל גיל פרישה. כיון שבקבוצות אלו שיעור התעסוקה גבוה יחסית יעדים אלו נמוכים .יותר בסדר העדיפויות לראשונה אומצו המלצות דוח הועדה לקביעת יעדי איכות תעסוקה הבאים לידי ביטוי בשכר. היעדים העיקריים המוצעים הינם יעדים לשכר של גברים ערבים ונשים חרדיות אשר אמנם עובדים בשיעור גבוה אך עדיין ישנו פער בשכר החודשי בינם ובין יהודים לא חרדים. בנוסף מוצע לקבוע יעדים ב.עדיפות משנית לשכר של נשים, גברים חרדים ונשים ערביות 53 סעיף7 בסעיף זה מוטל על זרוע העבודה להמשיך ולפתח מענים לשילוב טוב יותר בתעסוקה, בהתאם ליעדי .הממשלה, תוך דגש על חשיבות השפה בשילוב בתעסוקה ופיתוח מענים חדשניים נוספים סעיף8 אחד הכלים העיקריים לשילוב אוכלוסיות בתעסוקה ולשיפור שכרם הינו הכשרה מקצועית. אולם מערך ההכשרה המקצועית בישראל אינו ממלא את יעודו בצורה מיטבית, ורוב בוגרי ההכשרה המקצועית אינם עובדים במקצוע אותו למדו. בנוסף ההכשרה אינה מביאה לגידול בפריון העבודה כפי שבא לידי ביטוי בגידול המזערי בשכר בוגרי ההכשרה. על מנת לייעל את ההכשרה המקצועית כך שתאפשר ללומדים להשתלב בתעסוקה איכותית, להגדיל את שכרם ורווחתם ולהגדיל את פריון .העבודה והתוצר במשק מוצע לערוך רפורמה במערך ההכשרה המקצועית השינויים המוצעים במערך ההכשרה המקצועית על סמך המלצות ועדת2030 הינ ם: למדוד את ההכשרות המקצועיות המפוקחות ולתקצב רק הכשרות העומדות ברף תשואה מינימאלי של6% ללומד (כלומר, שהשכר הממוצע של בוגרי ההכשרה יגדל בלפחות6% ביחס לשכר אותו היו מקבלים ללא ההכשרה בהינתן מאפייניהם כגון גיל, מין, אזור מגורים השכלה וכדומה); למקד את ההכשר ות במוסדות גדולים ואיכותיים, בפרט המכללות הטכנולוגיות, אשר יוכלו להשקיע יותר בהכשרה; לשלב את המגזר העסקי בתכני ההכשרות ובהתמחויות מעשיות; לעבור מפיקוח דקדקני לניהול ורגולציה שיאפשרו למוסדות לפתח עצמאות והתאמה של ההכשרות לצרכי המעס יקים. לבחון וחיא ד חלקים מה אגף להכשרה מקצועית ומה"ט לשם יצירת פדגוגיה אחידה ומניעת עיוותים שיאפשרו ללומדים .אקרדיטציה והתפתחות מקצועית בין ההכשרות השונות החל מהכשרות קצרות ועד ללימודי הנדסאות סעיף9 לאור חשיבות הכישורים, ובפרט מיומנויות בסיס, לשילוב בתעסוקה ותעסוקה איכותית, מוטל ע ל זרוע .העבודה בהתייעצות עם הגופים הרלוונטיים לפתח תכניות לשילוב כישורים בהכשרות הקיימות סעיף10 ,כיון שהפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה נעשית בידי שני גופים, זרוע העבודה ושירות התעסוקה וכפילות זו פוגעת ביעילות ואפקטיביות הפעילות הממשלתית מוצע בסעיף6.יז מ וצע להקים צוות בין משרדי שיבחן את תחומי ה ,אחריות ה ממשקים, ה סמכויות והמבנה הארגוני בין שירות התעסוקה ובין זרוע העבודה., ויגבש המלצות ליעול ושיפור הפעילות הממשלתית בנושא סעיף11 כיון שכלי תעסוקה רבים נמצאים במשרדי הממשלה השונים, ואין תיאום וידיעה על הכלים ה ,שונים .מוטל על זרוע העבודה לתכלל את המידע על הפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה סעיפים12-14 בסעיפים אלו מוגדרת דרך העברת המידע הנחוצה לשם ביצוע הרפורמה בהכשרה המקצועית, ומדידת .מידע על שוק העבודה סעיף15 .בסעיף זה מוסברות הגדרות המופיעות בהחלטה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס2594 מיום6 באפריל2017 ; 'החלטה מס1994 מיום15 ביולי2010 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 54 חיזו ק מערך השירות האזרחי של מתנדבות ומתנדבים חרדים ובני מיעוטים מחליטים במטרה לשפר את פוטנציאל הצמיחה של המשק באמצעות העלאת שיעור התעסוקה ויכולת ההשתכרות העתידית בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות בשוק העבודה והגברת שילובן בחברה האזרחית, לפתח מסלולי שירות אזרחי .איכותיים ברשויות ציבוריות בדגש על מקצועות תומכי פריון :בהתאם לכך, לבצע את השינויים הבאים 1 . לתקן את חוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד- 2014 (להלן– חוק שירות לאומי-אזרחי:), כדלקמן א. ,לקבוע מתן אפשרות, כחלק מתקופת השירות, לביצוע הכשרה תעסוקתית והשלמת השכלה אף שלא ב תחום השירות, בהתאם לכללים שיקבע המנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי ב. להוסיף, בנוסף לשירות אזרחי חברתי ולשירות אזרחי בטחוני, מסלול התנדבות נוסף בשם "שירות אזרחי ציבורי- :מקצועי", כמפורט להלן 1) משרת בשירות אזרחי במסלול זה ישרת36 שעות שבועיות בממוצע למשך תקופה של ;שנתיים 2) דמי הכלכלה במסלול זה יעמדו על85% מדמי הכלכלה של מתנדב במסלול אזרחי- בטחוני, כהגדרתו בחוק שירות לאומי- ;אזרחי 3) תקום ועדה משותפת של מנהל הרשות לשירות אזרחי או נציגו, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירות ים החברתיים (להלן– ;)הוועדה המשותפת שירות במסלול זה יבוצע רק ברשות ציבורית שתאושר על ידי הוועדה המשותפת כגוף מפעיל המקיים מסלול לשירות ציבורי- מקצועי. השירות במסלול זה יתמקד בפעילות טכנולוגית יהיה ללא הגבלת תחומי עיסוק, ובלבד שהוועדה המשותפת השתכנעה כי בת פקיד המיועד למשרת קיים אופק תעסוקתי בתחום שאליו יוכשר במהלך שירותו. ג. להוסיף להגדר ה "רשות ציבורית" את המוסדות הלאומיים, תאגידים על פי חוק העוסקים במורשת והנצחה וחברות ממשלתיות בבעלות מלאה שהן ביטחוניות או בתחום התשתיות .הלאומיות בפרישה ארצית 2 . להנחות את שרת הה תיישבות לתקן את תקנות שירות לאומי- אזרחי (דמי כלכלה והיקף ההשתתפות של גוף מפעיל), התשע"ד- 2014 :, כמפורט להלן א. דמי הכלכלה בשירות האזרחי ציבורי- מקצועי יעמדו על85% מדמי הכלכלה בשירות האזרחי- ביטחוני, אך עבור רווק, דמי הכלכלה יעמדו על דמי הכלכלה של רווק במסלול אז רחי- .ביטחוני ב. 'לקבוע את היקף ההשתתפות באחוזים לפי ס16(ב) לחוק שירות לאומי- אזרחי על20% . 3 . המנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי ידווח לממשלה בחודש יוני בכל שנה, אודות הגופים והתפקידים שאושרו בהתאם לסעיף1 ()(ב4 .) 4 . לתקן את חוק שירות אזרחי, התשע"ז- 2017 (להלן– חוק שירות אזרחי), :כדלקמן א. ,לקבוע מתן אפשרות, כחלק מתקופת השירות, לביצוע הכשרה תעסוקתית והשלמת השכלה .אף שלא בתחום השירות, בהתאם לכללים שיקבע המנהל הכללי של הרשות לשירות אזרחי ב. להוסיף להגדר ה "רשות ציבורית" בחוק שירות אזרחי את המוסדות הלאומיים והתאגידים על פי חוק .העוסקים במורשת והנצחה ג. להוסיף, על התחומים הקבועים בסעיף65 ()(א1 )(ב) לחוק שירות אזרחי, תחום שעניינו פיתוח תוכנת מחשב באחד התחומים המפורטים בסעיף65 ()(א1 ), בכפוף, בין היתר, לכך .שתוצרי אותו פיתוח יהיו פתוחים לשימושו של כל אזרח או תושב בישראל ד. לתקן את תקנות ש ירות אזרחי (גוף מפעיל) התשע"ח- 2018 בהתאם לעקרונות האמורים .לעיל, ככל שתיקון כזה נדרש 5 . להטיל על צוות בראשות מנכ"ל הרשות לשירות אזרחי ובהשתתפות נציגי אגף תקציבים במשרד האוצר ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לגבש את אופן יישום החלטה זו, ובכלל זה: ההכשר ות הנדרשות לתפקידים השונים; איפיון המקצועות והתפקידים הרלוונטיים; דרישות הסף; וכל עניין רלוונטי אחר, וכן להמליץ על הרחבת מקומות השירות בפרספקטיבה מקצועית- .תעסוקתית, תוך שימת דגש על פעילות טכנולוגית 55 דברי הסבר רקע כללי כיום, במסגרת מסלולי השירות האזרחי משרתי ם כ- 18,000 מתנדבים, אשר קיבלו פטור משירות צבאי מסיבות שונות. תמהיל המתנדבים מורכב מרובו מבנות המגזר הדתי, לצד מתנדבים מהאוכלוסייה החרדית, האוכלוסייה הערבית, בעלי מוגבלויות ונוער בסיכון. נכון לשנת2020 , מספר המתנדבות מקרב האוכלוסייה הערבית עומד על כ- 4,500 ו מספר הגברים החרדים המתנדבים עומד על כ- 1,300 .בלבד מדינת ישראל רואה חשיבות רבה בשילוב אוכלוסיות מעוטות השתתפות ביניהן, האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, בשוק העבודה ובחברה האזרחית. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים עומד על50.8%, ובקרב נשים ערביות עומד ע ל38.2% . מדובר בשיעורי תעסוקה נמוכים מאוד ביחס לשיעור התעסוקה הכללי במשק, העומד על78.5% . אשר בשילוב עם מגמות הדמוגרפיות, נתונים אלה מציבים בפני המשק אתגר משמעותי. משכך, הממשלה הציבה לעצמה יעד להגדלת שיעור ואיכות התעסוקה .של אוכלוסיות אלו נדבך מרכזי במדינ יות הממשלה לשילוב אוכלוסיות מעוטות השתתפות בשוק העבודה הוא קידום המערך ההתנדבותי לשירות אזרחי. כיום השירות אינו ממצה את הפוטנציאל הטמון בו לשם עידוד אוכלוסיות מעוטות השתלבות בתעסוקה. עם זאת, באפשרותו לשמש כפלטפורמה תעסוקתית וכמקפצה להשתלבות מהירה יותר בשוק התעסוקה. לצד זאת, נדרש שינוי מהותי גם בהיבט איכות ההתנדבות, הן לצורך שיפור תרומת השירות האזרחי למשק ולחברה, והן לצורך רכישת כלים איכותיים ,להשתלבות עתידית בשוק התעסוקה. השירות האזרחי נתפס כיום כחלופה התנדבותית לשירות צבאי אמנם בעלת תועלות חברתיות, אך בלא תועלות משקיות כלכליות משמעותית. זאת מכיוון שחלק ניכר מהמתנדבים פועלים בענפים בעלי פריון נמוך, כגון מקצועות החינוך והטיפול, כאשר כמעט ואין מתנדבים בענפים טכנולוגיים, בריאותיים וכדומה. קרי, השירות אינו ממצה את הפוטנציאל הטמון בו לשם עידוד אוכלוסיות מעוטות הש.תלבות בתעסוקה מטרת השינוי המוצע היא לשפר את מנגנוני השירות האזרחי, כדי שישמש פלטפורמה לשילוב בתעסוקה איכותית, בייחוד בקרב אוכלוסיות מעוטות השתתפות בשוק העבודה, תוך ביצוע שירות אזרחי בענפים בעלי פריון גבוה; הרחבת אפשרויות ההתנדבות לאוכלוסיות מעוטות השתתפו ת ובייחוד נשים בדואיות, ערביות וגברים חרדים והתאמתן לדרישות השוק וכן שילוב של רכישת הכשרה .והשכלה בכדי לאפשר קליטה תעסוקתית מהירה יותר בתום השירות השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין השפעה על מצבת כוח האדם החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המש פטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 56 צמצום הפגיעה במעונות יום לפעוטות מחליטים בשל התפרצות נגיף הקורונה והפגיעה בפעילות מעונות היום והמשפחתונים, במטרה להקל על המשך פעילות מעונו ת היום ולמנוע סגירה של מעונות, הקטנת היצע ועליית מחירים ולאפשר את קיומו :ויציבותו של השוק והשירות לציבור, לבצע את השינויים הבאים 1 . לתקן את חוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 ) להלן– חוק התכנון והבניה), כך שמעונות יום בהם עד20 פעוטות השוכנים בבתי מגורים, יהיו רש אים לפעול גם בתוך מבנה שייעודו מגורים בלבד בהתאם לתכנית שחלה (להלן– מבנה למגורים:), בהתקיים כל אלה א. בעל המעון יגיש בקשה לרשות הרישוי כמשמעותה בחוק התכנון והבניה לפתיחה של מעון במבנה למגורים; בקשה כאמור תוגש90 ימים לפחות טרם פתיחת המעון. במסגרת הבקשה יכלול בעל המעון מידע אודות כתובת הנכס, מספר הפעוטות והתחייבותו לידע את השכנים .)כמפורט בסעיף קטן (ב ב. בעל המעון יידע את השכנים במבנה המגורים ובמבנים הגובלים שנמצאים במרחק של50 מטר מהמקום שבו מופעל המעון, על הפעלת המעון90 יום לפחות טרם ההפעלה ועל אפשרותם להגיש התנגדות לרשות הרישוי. הודעה תינתן באמצעות פירסום בחזית הבניין או ,בכל אמצעי אחר, כגון הודעה לתיבות הדואר או באמצעי דיגיטלי. פרסום כאמור יתועד .ובעל המעון יצהיר אודות ביצוע הפרסום ג. השכנים לבניין יוכלו להגיש את התנגדותם תוך30 .יום לרשות הרישוי ד. רשות הרישוי תהיה רשאית שלא לאשר את פעילות המעון ככל שמצאה כי יש בפעילות המעון משום פגיעה מרחבית (כגון: חניה, פסולת ורעש), בין היתר, בהתאם להתנגדויות .שהוגשו על ידי השכנים ה. בטרם תחליט רשות רישוי שלא לאשר את הפעילות, תודיע לבעל המעון בכתב על הפגיעה המרחבית האפשרית על מנת שייתן מענה לפגיעה בתוך30 ימים ממועד ההודעה. רשות הרישוי תיתן את החלטתה בתוך30 ימים ממועד קבלת המענה של בעל המעון על הפגיעה .המרחבית ו. בעל המעון יהיה רשאי להפעיל את המעון אם לא קיבל כל התייחסות מרשות הרישוי תוך60 .ימים ממועד הגשת הבקשה להפעלת המעון ז. על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ה), מעונות יום שפועלים בבתי מגורים במועד תחילתו של התיקון לחוק, ואשר שוהים בהם עד20 פעוטות, יידעו את רשות הרישוי תוך90 יום מיום כניסת החוק לתוקפו. ככל שתחליט רשות הרישוי שלא לאשר את פעילות המעון לאחר ששקלה את השיקולים האמורים ,)בסעיף (ד) וביצעה את הפעולות האמורות בסעיף (ה .בשינויים המחויבים, תופסק פעילות המעון רק בתום שנת הלימודים שבה התקבלה ההחלטה ח. הפעלת מעון יום שיש בו עד20 פעוטות בהתאם להחלטה זו לא תחשב שימוש חורג ולא תחויב בהיטל השבחה לתקופה מוגבלת העומדת על5 .שנים 2 . להא ריך בשנתיים את תקופת הביניים בחוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות, תשע"ט- 2018 ולקבוע כי תקופת הבינים תסתיים ביום1 בספטמבר2022 . 57 דברי הסבר רקע כללי בשל התפרצות נגיף הקורונה, הושבתה ולאחר מכן הוגבלה פעילותם של מעונות היום והמשפחתוני ,ם מה שהוביל לפגיעה בפעילות המשק ואף לסגירתם של חלק ממעונות יום. סיבה נוספת שהקשתה על פעילות המעונות בתקופה האחרונה הינה דרישות חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, התשע"ט- 2018 (להלן– חוק הפיקוח), אשר הכביד את הרגולציה שנדרשים מעונות היום לעמוד בה על מנת לה .משיך את פעילותם כרגיל קשיים אלו מובילים במקרים רבים לסגירת מעונות היום ולעליית מחירים במסגרות הקיימות, מה שעלול לפגוע בהשתלבותם של הורים בשוק העבודה, בפרט נשים ואוכלוסיות ממעמד סוציו- אקונומי נמוך. על מנת למנוע זאת מוצע לתת אישור למעונות יום שיש בהם20 פע וטות לפעול בבתי מגורים .ובמקביל לדחות את החובה בהתקנת מצלמות חוק הפיקוח הסמיך את משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לפקח על מעונות היום הפרטיים, ובכלל זה לקבוע תקנות לגבי פעילות המעונות והתנאים הדרושים לקיום הפעילות. במסגרת התהליך נדרשים המעונות לעבור בחלק מהמקרים תהליך הסדרת שימוש חורג כמשמעותו בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 . הרשויות המקומיות מעלות דרישות רגולטוריות רבות ממעונות היום .לשם קבלת היתר לשימוש חורג כאמור מצב זה בו נדרשים המעונות להתמודד עם רגולציה כפולה, הן מצד משרד העבודה לאור הוראות חו ק הפיקוח והן מצד הרשות המקומית לאור הוראות חוק התכנון והבנייה בדבר השימוש החורג מכבידה .מאוד על מעונות היום ומביאה לסגירת המעונות סעיף1 על מנת לפתור את הרגולציה הכפולה ש ,עוברים בה מעונות היום מוצע לאשר למעונות היום שיש בהם עד20 פעוטות לפעול בבתי מגורי ם ללא צורך בהיתר לשימוש חורג, האישור שיינתן מטעם רשות הרישוי מוגבל ל- 5 .שנים לצורך קבלת אישור להפעלת מעון חדש ללא צורך בהיתר חורג נדרש בעל המעון להגיש בקשה ל רשות הרישוי לכל הפחות90 ,ימים לפני הפעלת המעון על כוונתו להפעיל את המעון תוך ציון כתובת המעון מספ.ר הפעוטות והצהרה כי יידע את השכנים, לעניין הפעלת המעון בבית המיועד למגורים מצד שני כדי לוודא כי לא נגרמת הפרעה למתגוררים באזור, בעל המעון נדרש ליידע את השכנים במבנה המגורים ובמבנים הגובלים הנמצאים במרחק של50 ,מטר מהמקום שבו מופעל המעון90 יום טרם הפעלת.המעון. בעל המעון אחראי לתעד את הפרסום ולהצהיר אודות ביצוע הפרסום ככל והשכנים מתנגדים להפעלת המעון עומדת להם זכות להגיש התנגדותם לרשות הרישוי תוך30 .ימים מיום הפרסום ככל ולא התקבלה התייחסות כלשהיא מרשות הרישוי תוך60 .ימים הבקשה תחשב כמאושרת ככל ותראה רשות הרישוי כי קיים קושי באישור הבקשה לאחר שקילת ההתנגדויות ובחינת היקף הפגיעה המרחבית תודיע לבעל המעון בכתב שקיים קושי באישור הבקשה, ותדרוש ממנו לתת מענה בתוך30 ימים ממועד ההודעה. רשות הרישוי תיתן את החלטתה בתוך30 ימים ממועד קבלת המענה של בעל המעון על ה.פגיעה המרחבית על אף האמור מעונות יום בהם עד20 הפועלים בבתי מגורים נכון ליום תחילת חוק זה יידרשו ליידע את רשות הרישוי בלבד ולא לעבור את תהליך יידוע השכנים, תוך90 .ימים מיום כניסת החוק לתוקף ככל שתחליט הרשות שלא לאשר את פעילות המעון לאחר ששקלה את השיקולים לעניין הפגיעה .האפשרית ולאחר שנתנה לבעל המעון זכות להשמיע את טענותיו בשינויים המחויבים החליטה רשות הרישוי שלא לאשר את הפעלת המעון, תופסק פעילות המעון רק בתום שנת הלימודים .שבה התקבלה ההחלטה יצוין כי מספר הפעוטות הרלוונטי להחלטה זו אינו סופי וייבחן בהמשך . סעיף2 כאמור לעיל, משבר הקורונה העמיד את מעונות היום בקושי כלכלי רב. על מנת להקל על מעונות היום מוצע להאריך את תקופת הביניים הקבועה חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום ,לפעוטות ה תשע"ט- 2018 , שקבע חובת התקנת המצלמות במעונות יום לפעוטות, ולא פשר פרק זמן .נוסף לביצוע ההתאמות הנדרשות 58 מתוך הכרה בעלויות ובמשמעויות הכרוכות בצד זה, נקבעה בחוק תקופת הסתגלות ("תקופת .הביניים") של שנה במהלכה ניתן סבסוד מדורג בכדי לתמרץ את ההתקנה הדחייה המוצעת היא לפרק זמן סביר של שנתיים, כדי לאפשר זמן התאוששות והסתגל ות כלכלית ממשבר הקורונה עד להתקנתם של המצלמות. בתום פרק הזמן האמור, יחולו ההנחיות בהתאם .להוראות הקבועות בחוק לעניין זה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין השפעה על מצבת כוח האדם החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה ע מדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 59 רמ"י, תכנון והגנת הסביבה האצה והפחתת רגולציה בענף הבנייה מחליטים לאור השלכות התפשטות וירוס הקורונה, אשר, ,בין היתר, פגעה בביקוש לשטחי משרדים ברחבי הארץ וכדי לאפשר ל ענף הבנייה להתמודד באופן יעיל עם השינויים הצפויים על ידי הגברת הגמישות לשינוי השימושים בשטחים המתוכננים לתעסוקה, ולשפר את הכדאיות הכלכלית למימוש שטחים אלו, וכן כדי לייעל את השימוש בשטחי התעסוקה ולע ,ודד עירוב שימושים לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בחוק התכנו ,ן והבניה ה תשכ"ה- 1965 כך שוועדה מקומית תוכל לאשר תכנית המוסיפה שימוש :למגורים בהתאם לעקרונות אלה 1 . במגרש שחלה לגביו תכנית שאישרה ועדה מחוזית או מקומית, המתירה שימוש לתעסוקה או למסחר, למעט מגרש שמותרים בו גם שימושי קרקע לתעשייה, תעשייה עתירת ידע או מלאכה (להל ן- מגרש לשימושים מעורבים ), ניתן יהיה להוסיף שימוש לטובת מגורים בדירות ששטחן לא יעלה על80 .מ"ר וכן לשימושים ציבוריים נלווים כגון גן ילדים ומעון יום 2 . השימוש למגורים, לא יעלה על50% מהשטח הכולל המותר לבנייה, לתעסוקה או למסחר במגרש לפי התכנית שאישרה הוועדה ה מחוזית או המקומית (להלן- השיעור המותר להוספת שימוש .) השיעור המותר להוספת שימוש יחול גם לגבי השימושים המפורטים בסעיף62א(א1 () 14 .))(א 3 . בנוסף לאמור בסעיף62א(א1 () 13 ), ניתן יהיה להוסיף במגרש לשימושים מעורבים גם שימוש למוסדות ציבור ובלבד ששיעור השימושים האמורי ם לא יעלה על10% במצטבר מהשטח הכולל .המותר לבניה במגרש 4 . החלטה לאישור תכנית כאמור, תיחשב כהחלטה על מתן היתר בנייה בהתאם לסעיף145 לחוק .ובלבד שהתקיימו בה התנאים שקבע לעניין זה שר הפנים בתקנות 5 . שר הפנים יקבע תקנות ליישום האמור בסעיף4 בתוך180 ימים מיום תחילת .התיקון לחוק דברי הסבר לפי נתוני מנהל התכנון, היקפי שטחי התעסוקה המתוכננים בישראל נאמדים בכ- 250 מיליון מ"ר. על אף המימוש החלקי של שטחי התעסוקה המתוכננים, הנאמד בכ- 70 מיליון מ"ר בסה"כ, מוסדות התכנון, בעיקר לאור מבנה גובה הארנונה, ממשיכים להוסיף זכויות בנ ייה לטובת שטחי תעסוקה. כל זאת, כאשר היקף המימוש השנתי הממוצע עומד על כ- 1.7 .מיליון מ"ר בלבד לצד עודף היצע משמעותי של שטחי משרדים, התפשטות נגיף הקורונה שגרמה לשינוי משמעותי בשוק התעסוקה ברחבי העולם, הביאה לשינויים בביקוש לשטחי משרדים. עובדים רבים נאלצו לעבו ד מביתם וסיגלו לעצמם יכולות לעבודה מרחוק. בקרב חלק מהמעסיקים העבודה מרחוק התגלתה כיעילה, ובעיקר חסכונית מבחינת שטחי המשרדים הנדרשים לצורך השגת התפוקה, וכן לאור צמצום בתשלומי שונים וחיסכון בזמן. לצורך המחשה, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת2018 , שי עור העובדים מרחוק בישראל עמד על כ- 4% , בעוד שבסוף חודש מרץ2020, שיעורם עמד על כ- 30% . לפי נתוני בנק ישראל, המערכת הפיננסית בישראל חשופה לענף הנדל"ן המניב יותר מאשר לכל ענף אחר במשק. לפי הערכות הבנק, היקף האשראי שניתן בישראל לענף זה עומד על כ- 140 מיליארד ש"ח , המהווים כ- 16% מהאשראי למגזר העסקי. לאור השפעת הענף על המערכת הפיננסית בישראל, יש .לאפשר לענף הנדל"ן גמישות בהתאמת ההיצע לביקוש ביחס לשימושים שונים מנגד, לעומת שוק המשרדים, בתחום הבנייה למגורים קיים עודף ביקוש במרבית אזורי הארץ דבר המתבטא, בין היתר, בעלי ית מחירי הדיור בשנה האחרונה. בהתאם למדיניות ממשלות ישראל בשנים האחרונות, בכדי להתמודד עם עליית מחירי הדיור יש להרחיב, בין היתר, את היצע הדיור באזורי .הביקוש 'תיקון מס124 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 , שנכלל במסגרת התכנית הכלכלית לשנת2019 , הסמיך ועדות מ קומיות עצמאיות, להוסיף, במסגרת תכנית, שימוש בקרקע המיועדת לתעסוקה, לגני .ילדים, לדיור מוגן, לדיור בהישג יד ולמעונות סטודנטים במטרה להביא להאצת הבנייה, להגביר את הכדאיות הכלכלית במימוש שטחי משרדים ולהרחיב את היצע הדיור, מוצע להסמיך ועדה מקומית, להוסיף, במסג רת תכנית, שימוש בקרקע המיועדת 60 לתעסוקה, גם לדירות אשר לא יעלו על80 מ"ר כל אחת, וזאת בנוסף לסמכויות שהוענקו לוועדה 'המקומית במסגרת תיקון מס124 כאמור לעיל. בנוסף, מוצע לקבוע כי הוועדה המקומית תהא רשאית 'להוסיף שימוש, הן לשימושים המותרים כיום על פי תיקון מס124 , והן לתוספת השימוש המוצעת כעת, עד ל- 50% .מהשטח המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה ועדה מחוזית או ועדה מקומית כמו כן, ולצורך תמיכה בהוספת השימושים כאמור, מוצע כי במסגרת השטחים עליהם יתווסף שימוש כאמור לעיל, ועדה מקומית תהיה רשאית להוסיף שימוש גם למוסדות ציבו ר, דוגמת גני ילדים ומעונות יום, בשיעור שלא יעלה על10% מהשטח המיועד לתעסוקה בתכנית שאישרה ועדה מחוזית או ועדה .מקומית צעד זה, צפוי להאיץ את ענף הבנייה בישראל, להעניק ליזמים גמישות ויכולת הסתגלות לשינויים, בין היתר, בשוק העבודה, ולהשלכותיהם על הביקוש לשטחי משרדים, ולעודד יצירת דירות מגורים חדשות .לצד מימוש שטחים סחירים לשימושים נוספים נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה .אין השפעת ההצעה על מצבת כח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3432 מיום 11 בינואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 61 בינוי ושיכון עידוד הליכי התחדשות עירונית מחליטים 'בהמשך להחלטה מס376 /(דר12 ) מיום12 ביוני2013 , שעניינה קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ופיתוח המרחב העיר וני, ולאור שיעורי המימוש של תכניות להתחדשות עירונית למול היעדים 'שהוצבו לכך בהחלטה מס2457 /(דר131 ) מיום2 במרץ2017 :, שעניינה תכנית אסטרטגית לדיור 1 . לתקן את חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 (להלן– חוק התכנון והבנייה), בהתאם לעקרונות :אלה א. היטל ההשבחה שיחול בשל השבחה במקרקעין בתחום מתחם פינוי ובינוי (להלן– היטל השבחה ) יעמוד על שיעור של25% החל מיום1 במרץ2021 (להלן– המועד הקובע.) ב. על אף האמור בסעיף קטן (א), עד למועד הקובע מועצת רשות מקומית (להלן– המועצה ) ,רשאית לחלק את השטח שנמצא בתחום שיפוטה לאזורים שונים ולקבוע כי שיעור היטל :ההשבחה שיחול בכל אחד מהאזורים יהיה אחד מאלה 1) 50% ; 2) 25% ; 3) .פטור מהיטל השבחה ג. רשות מקומית שקבעה באזור היטל השבחה בשיעור של50% , תהיה רשאית באישור שר הפנים, שר הבינוי והשיכון ושר האוצר, לקבוע לאותו אזור מקדם ציפוף מינימאלי; במקרה שבו אושרה תכנית לפינוי ובינוי שהיקף הזכויות בה חורג מהיקף הזכויות שבו מקדם הציפוף משתווה למקדם הציפוף המינימאלי, שיעור היטל ההשבחה שיחול על הזכויות החורגות .ממקדם הציפוף המינימאלי יעמוד על שני שליש ד. חלוקה לאזורים ושיעורי היטל ההשבחה שיחולו על מתחמי פינוי ובינוי בתחומ ם לפי סעיף קטן (ב) ו- (ג), יחולו על כל התכניות לפינוי בינוי אשר ייקלטו בוועדה המקומית החל ממ ועד הקביעה ועד ליום1 במרץ2024 ; בסעיף זה- "אזור " – שטח שגודלו לא יפחת מ- 50 .דונם " "מקדם ציפוף – המנה המתקבלת מחלוקת מספר יחידות הדיור המותרות לבניה בתכנית לבי.ן מספר יחידות הדיור שהיו בנויות ערב אישור התכנית ה. ביום1 במרץ2024 ובתום כל שלוש שנים ממועד זה רשאית המועצה לחלק את השטח שנמצא בתחום שיפוטה לאזורים שונים ולקבוע את שיעור היטל ההשבחה שיחול בכל אזור מחדש כאמור בסעיף קטן (ב), ובלבד שהיא הודיעה על כך30 ימים ל פני המועד האמור. לא הודיעה המועצה כאמור, יעמוד שיעור ההיטל על- 25% כאמור בסעיף קטן (א). הוראות סעיפים קטנים (ג) ו- .(ד) יחולו על קביעת המועצה לפי סעיף זה ו. ההסדר הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ה) יחול גם על תכניות לפינוי בינוי אשר ייקלטו בוועדה המקומית עד המוע ד הקובע, אלא אם כן נקבע לגביהן שיעור היטל השבחה אחר בצו לפי סעיף19 ()(ב2 .) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחו לפני תיקונו ז. להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כללי שמאות אחידים ומחייבים לצורך חישוב .היטל ההשבחה שיחול בגין תכנית פינוי ובינוי ח. מוסד תכנו ן לא ידרוש אישור של תכנית איחוד וחלוקה כתנאי להוצאת היתר בנייה לפי תכנית פינוי- :בינוי, לרבות עבור מתחם משנה שבתחום התכנית, ובלבד שהתקיימו כל אלה 1) צורפה לבקשה להיתר טבלת הקצאה כמשמעותה בתקנה5 לתקנות התכנון והבניה (תכנית איחוד וחלוקה), תשס"ט- 2009 , שמוסכמת על כלל בעלי הדירות במתחם או .במתחם המשנה 2) ( ככל שניתנו לבעלי דירות תמורות נוספות לתמורות שקבועות בפסקה1 ) ואשר לא ניתן ( לשקפן בטבלת ההקצאה כאמור בפסקה1 ), תצורף הסכמתם של כל בעלי הדירות .במתחם לתמורות האמורות 3) שמאי פינוי-בינוי אישר כי ההקצאה והאיזון שבוצעו במ תחם עומדים במפתח תמורה .שוויוני בהתחשב בסוגי הדירות במתחם 62 ט. הוראות סעיף קטן (ח) יחולו גם על תכנית שנקבע בה כי תנאי להיתר בנייה הוא אישור תכנית .איחוד וחלוקה על ידי מוסד תכנון 2 . ,)לתקן את חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי ה תשס"ו- 2006 (להלן- חוק פינוי ובינוי), :בהתאם לעקרונות אלה א. לתקן את ההגדרה"רוב מיוחס מבין בעלי הדירות" , כך שלשם הגשת תביעה כנגד בעל דירה שמסרב סירוב בלתי סביר לעסקת פינוי בינוי יידרש רוב של שני שלישים לפחות מתוך כלל בעלי הדירות שבמקבץ (להלן- הרוב הדרוש מבין בעלי הדירות במקבץ ) שלפחות מ חצית הרכוש המשותף בבתים המשותפים שבמקבץ צמודים לדירותיהם, וכן מתקיימים בהם שני :אלה 1) בבעלותם יותר ממחצית הדירות בכל בית משותף שבאותו מקבץ, ואולם לעניין בית משותף שיש בו ארבע דירות בלבד- בבעלותם יותר ממחצית הדירות כאמור ויש בבית ,המשותף יותר משני בעלי דירות ולעניין בית משותף שיש בו חמש דירות בלבד– .בבעלותם יותר משלוש חמישיות הדירות ויש בבית המשותף יותר משני בעלי דירות 2) .יותר ממחצית הרכוש המשותף בכל בית משותף שבאותו מקבץ צמודים לדירותיהם ב. בית משפט רשאי לבקשת יזם או לבקשת אחד הדיירים במקבץ, לקבוע כי לעניין הרוב הדרוש מבין בעלי הדירות במקבץ לצורך הגשת תביעה לפי סעיף2 (א) לחוק פינוי ובינוי, לא יילקחו בחשבון זכויותיו או חלק מזכויותיו של בעל דירה מתנגד שישנו חשש כי התנגדותו נובעת :מבנייה או שימוש שלא כדין בנכס, ובלבד שהתקיימו שלושת אלה 1) הוצגה ראשית ראיה לשימוש שלא כד .ין ביום הגשת הבקשה לבית המשפט 2) לפחות מחצית מכלל בעלי הדירות במקבץ, לרבות בעלי הדירות המתנגדים, מסכימים .לכרות עסקת פינוי בינוי 3) התנאים שקבועים בהגדרת הרוב המיוחס מבין בעלי הדירות המפורטים בסעיף קטן (א), מלבד הרוב הדרוש מבין בעלי הדירות ב מקבץ, מתקיימים ביום הגשת הבקשה ; לעניין זה- "בעל דירה מתנגד " - בעל דירה במקבץ שלא הסכים לכריתת עסקת פינוי .ובינוי ג. לאפשר ליזם בעסקת פינוי- בינוי להגיש תביעה לפי סעיף2 ()(א2 ) לחוק פינוי ובינוי כנגד בעל דירה מסרב, ובלבד שהוא הודיע על כך לכל בעלי הדירות במקבץ, וניתנה להם הזדמנו ת להצטרף כתובעים בתביעה תוך30 .יום מיום הגשתה ד. להסמיך את הממונה כמשמעותו בסעיף5 ב לחוק פינוי ובינוי לקבוע כי עסקת פינוי- בינוי :בטלה בעקבות החתמה פוגענית, שתוגדר בחוק כאחד מאלה 1) החתמת בעל דירה על הסכם עסקת פינוי- בינוי (להלן- "החתמה ") כאשר היזם או גורם אחר הפועל מטעמו לצורך ההחתמה הציג את עצמו באופן כוזב כנציג מטעם רשות ;ציבורית כלשהי 2) מסירת מידע כוזב לבעל הדירה לפני החתמתו, לרבות מידע כוזב אודות מספר בעלי הדירות שהסכימו לעסקה עד ליום ההחתמה, או מידע כוזב אודות תנאי העסקה שסוכמו ;עם בעלי הדירות האחרים 3) החתמת:בעל דירה על הסכם שאינו מכיל את אחד הפרטים שלהלן א. ;זהות היזם ב. ;מועד חתימתה על ההסכם ג. .המועד שבו נחתמה עסקה ראשונה עם בעל דירה בבית המשותף 3 . לבצע את תיקוני החקיקה שלהלן על מנת לייעל את הליך ההכרזה על מתחם כמתחם לפינוי :ובינוי א. לתקן את סעיפים14 ו- 15 לחוק הרשות ה ממשלתית להתחדשות עירונית, ה תשע"ו- 2016 , כך שהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תכריז על מתחם כמתחם לפינוי ובינוי, ללא הגבלת זמן, אם במתחם24 יחידות לפחות, וקיים תכנון ראשוני לבנייתן של מספר יחידות דיור שמספרן לפחות כמספר היחידות שפונו. שר הבינוי והשיכון ושר הא וצר רשאים לקבוע .בצו תנאים נוספים להכרזה על מתחם כמתחם לפינוי ובינוי ב. ניתנה הכרזה לפי סעיף קטן (א), יראו בה כהכרזה על מתחם כמתחם לפינוי ובינוי לפי חוק .פינוי ובינוי, ולפי חוק מיסוי מקרקעין 63 ג. לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שבמקום המונח "מתחם פינוי ובינוי במסלו ל מיסוי" יבוא "מתחם פינוי ובינוי", ובמקום האמור בהגדרת "מתחם פינוי ובינוי" יבוא "מתחם שבו24 יחידות לפחות, וקיים תכנון ראשוני לבנייתן של מספר יחידות דיור שמספרן לפחות כמספר ."היחידות שפונו ד. ,הכרזה שניתנה לפי הוראות הדין, כנוסחן ערב תיקון החוק לפי החלטה זו תוארך ולא תוחל .לגביה מגבלת זמן 4 . ,)לתקן את חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה ה תשכ"ג- 1963 (להלן– חוק מיסוי מקרקעין ), כך שבעסקאות פינוי- בינוי שנחתמו החל מיום התיקון עד ליום עד ליום31 לדצמבר2023 , הפטור ממסים הקבוע בסעיף49כב לחוק, אשר חל על יחידת המגורים הנ ,מכרת ליזם בעסקת פינוי ובינוי יחול על שתי יחידות דיור של מוכר דירה במקבץ כהגדרתו בחוק פינוי ובינוי, בכפוף להתקיימות שאר התנאים שקבועים בסעיף49 כב לחוק ביחס לכל אחת מיחידות הדיור, ולעניין יחידות המגורים הנמכרות ליזם על ידי המדינה בעסקת פינוי ובינוי, יחול הפ טור על כל אחת מיחידות הדיור האמורות, בכפוף להתקיימות שאר התנאים שקבועים בסעיף49 .כב לגביהן 5 . במטרה לייעל את הליכי התכנון להתחדשות עירונית לבניינים בודדים, לתקן את סעיף62 א לחוק התכנון והבניה :בהתאם לעקרונות אלה א. ועדה מקומית וועדה מחוזית יוסמכו לאשר תכנית לה ריסה ובנייה מחדש של בניין בודד במגרש המיועד למגורים, הכוללת הגדלה של השטח המותר לבניה, כך שהשטח הכולל המותר לבניה לא יעלה על350% משטח הבניה המאושר במצב הנכנס (בסעיף זה– תכנית.) ב. ועדה מקומית תהא רשאית להוסיף לתכנית שימושים למסחר ותעסוקה. כמו כן, יהיה ניתן לקבוע בתכנית ייעוד לצרכי ציבור בהיקף של עד15% .מסך שטחי הבניה שנוספו בתכנית ג. .שר הפנים יקבע תוך ששה חודשים תקנות לקביעת התנאים שיכללו במסגרת אישור תכנית ד. החלטה לאישור תכנית תיחשב גם כהחלטה על מתן היתר בניה בהתאם לסעיף145 לחוק אם התקיימו בתכנית תנאים שקבע ש.ר הפנים בתקנות 6. להנחות את שר המשפטים, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון להפיץ תזכירי חוק שמטרתם לקדם תיקוני חקיקה נוספים בתחום ההתחדשות העירונית בהתאם להמלצות שבסיכום עבודת הצוות .להסרת חסמים בהתחדשות עירונית 7. לתקן את סעיפים2ג ו-2ד לחוק רשות מקרקעי ישראל בהתאם ל:עקרונות אלה א. המנגנון הקבוע בסעיף2 ג(ב) לחוק רשות מקרקעי ישראל- .יבוטל ב. הקרן להתחדשות עירונית תתוקצב בחוק התקציב השנתי בתקציב הרשות להתחדשות .עירונית. לשם כך ישמשו, בין היתר, כספי הקרן שנצברו עד לביטול המנגנון ג. תקנות הקרן ייקבעו על ידי שר הבינוי והשיכון בה.סכמת שר האוצר ד. .החלטות הקרן יתקבלו בהסכמת כל חברי הנהלת הקרן 8. ,להטיל על המנהל הכללי של משרד הבינוי והשיכון והממונה על התקציבים במשרד האוצר בהתייעצות עם החשב הכללי במשרד האוצר, לגבש הסכמי מסגרת עם רשויות מקומית בדבר ייזום ומימוש של תכניות להתחדשות עירונית למ גורים בשטח אותן רשויות בהיקפים נרחבים, וזאת :בהתאם לעקרונות אלה א. :כללי 1) הגיבוש והחתימה על הסכמי המסגרת יתקיימו בשנים2020-2022 . 2) חתימה על הסכם מסגרת מותנית בהתחייבות הרשות המקומית להוציא היתרי בנייה עבור לפחות4,000 יחידות דיור בתכניות של פינוי ובינוי בתחומי הרשות על פני חמש שנים, ובקצב שלא יפחת מ- 800 .יחידות דיור בשנה 3) הסכמי מסגרת ייערכו מול רשויות אשר בתחומן קיימות תכניות מפורטות להתחדשות עירונית בהיקף שלא יפחת מ- 1000 יחידות דיור אשר ניתן להוציא מכוחן היתרי בנייה .בעת חתימת ההסכם 4) תינתן עדיפות להסכמים הכוללים פרויקטים להתחדשות עירונית בקרבת מערכות .)תשתית עתירות נוסעים (קיים או מתוכנן 5) בהסכם המסגרת יצוינו הפרויקטים הנכללים בהסכם כמו גם סקירה אודות כל פרויקט .שתכלול מצב תכנוני וסטאטוס הסכמות דיירים בפרויקטים אלו ב. :מתן היתרי בנייה 1) הרשות המקומית תתחייב להיות ערוכ ה מקצועית לאישור בקשות להיתרים בתוך90 .יום ממועד הגשת הבקשה במסגרת פרויקטים של התחדשות עירונית 64 2) ככל שהרשות המקומית לא תעמוד ביעד של הוצאת היתר בנייה במשך יותר משנה אחת, תהיה רשאית המדינה לבטל את הסכם המסגרת, לפי העניין ולאחר בירור מול .הרשות המקומית ג. מדיני:ות הרשות המקומית 1) רשות מקומית שתחתום על הסכם המסגרת תתחייב לפרסם את מדיניות היטלי ההשבחה בעיר בהתאם לתיקון האמור בסעיף1 להחלטה בתוך3 חודשים ממועד .החתימה על ההסכם 2) רשות מקומית שלא קיימת בתחומה תכנית מתאר מאושרת, תתחייב לפרסם מסמך בנושא מדיניות התכנון בתח ום ההתחדשות העירונית בתוך שישה חודשים מיום .החתימה על ההסכם ד. :תשתיות תומכות פרויקטים 1) רשות מקומית שחתמה על הסכם מסגרת תהיה זכאית לתקציב בעד כל הנפקת היתר בניה של יחידות דיור תוספתית בסך של20,000 ש"ח עד ל– 30,000 ש"ח ליחידה עבור תשתיות תומכות לפרויקטים בהת חשב בשיעור היטל ההשבחה שיחול על האזור שבו ניתן .היתר הבניה 2) .התשתיות התומכות האמורות ייקבעו במועד חתימת ההסכם 3) ועדת ההיגוי כמפורט בסעיף9 רשאית לשנות את יעוד התקציב לתשתיות אחרות מאלו .שנקבעו מראש, בתיאום ובהסכמה מראש בין כל הגופים החברים בוועדה ה. מימון ההס .כמים ייעשה מתקציב הקרן להתחדשות עירונית ו. בסעיף זה "תשתיות תומכות פרויקטים" כל אחד מאלה, ובלבד שיש להן זיקה ישירה לתכנית : להתחדשות עירונית שתיכלל בהסכם המסגרת א. ;תשתיות תחבורתיות, לרבות חניונים ציבוריים ב. ;תשתיות מים וביוב ג. ;מוסדות חינוך ד. ;מוסדות ציבור ה. תשתיות ;צמודות ו. ;שטחי ציבור פתוחים ז. .תשתיות חשמל 9. להקים ועדת היגוי בראשות מנהל הרשות להתחדשות עירונית שחבריה יהיו ראש הרשות המקומית, ונציג אגף התקציבים במשרד האוצר. לוועדת ההיגוי יזומנו לצורך התייעצות נציג החשב הכללי במשרד האוצר, מהנדס הרשות המקומית ונציג של וועדת .התכנון הרלוונטית .הוועדה תתכנס בכל רבעון ויוצג בה סטאטוס הפרויקטים והתקדמות ההסכמים 10 . להטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר או מי מטעמו להקים פורום מעקב חודשי לתכניות גדולות להתחדשות עירונית אשר בו יהיו חברים נציגי הרשות להתחדשות עירונית, נציגי מנהל התכנ ון, כלל יושבי הראש והמתכננים של הוועדות המחוזיות והותמ"ל, משרד הבינוי והשיכון, ורשות מקרקעי ישראל. הפורום יעקוב באופן צמוד אחר אופן הקידום של תכניות אלו ויפעל להסרת חסמים העומדים בפני אישור תכניות אלו וישומן. הפורום ימסור עדכון שנתי לממשלה על מספר התכניות.שאושרו ועל קצב מימוש התכניות 65 דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב להתחדשות העירונית תועלות רבות בהיבטים כלכליים, אורבניים וחברתיים; ההתחדשות העירונית מאפשרת תוספת משמעותית של יחידות דיור גם במרקם הבנוי במרכזי הערים, כחלק מהמענה הנדרש נוכח קצב הריב וי הטבעי הגבוה בארץ ומגמת העיור המואצת. יתרה מכך, התחדשות עירונית במרכזי הערים מאפשרת הגדלת ההיצע הזמין למגורים בנגישות לתעסוקה איכותית בפריון גבוה תוך חיסכון בזמן נסיעה עקב ירידה ביוממות ועל כן צפויה להוביל להשפעה חיובית משמעותית על הפעילות הכלכלית ולהגדל ת התוצר. בנוסף, התחדשות עירונית מובילה לשיפור מרקמים עירוניים ותיקים, תוך שיפור מצבם הכלכלי של אוכלוסיות ותיקות אשר מחזיקות בנכסים במתחמים המתחדשים. בזאת, יחד ,עם הגדלת הנגישות לתעסוקה איכותית מובילה ההתחדשות העירונית גם לצמצום אי השוויון. כמו כן בניה במסג רת התחדשות עירונית מצמצמת את הצורך לבנייה בשטחים הפתוחים והפגיעה בהם. תועלת נוספת שצומחת מהתחדשות עירונית היא באפשרות ליצירת תמהיל אוכלוסייה חדש ומגוון, ותכנון .מיטבי ומודרני של שכונת מגורים ושל מרכזי ערים התחדשות עירונית אינה בגדר "מותרות" בלבד, אלא מבטאת הכרח של ממש; בהחלטת ממשלה מספר 2457 /(דר131 ) מיום2 במרץ2017 שעניינה תכנית אסטרטגית לדיור אימצה הממשלה את התכנית האסטרטגית לדיור לשנים2017-2040 שהוכנה בידי המועצה הלאומית לכלכלה, ובה נקבע כי ללא התחדשות עירונית בהיקפים גדולים, תעמוד מדינת ישראל בפני קוש י ממשי תכנוני של אזילת הקרקעות הפנויות המיועדות לבינוי במרכז הארץ. תחת ההנחה שהבינוי בהתחדשות עירונית ימשיך בקצב הקיים כיום, צפוי מחסור של0.42 מיליון יח"ד עד שנת2040 . על אף החשיבות הרבה שרואה ,הממשלה יחד עם המאמצים הרבים שהושקעו בקידום ההתחדשות העירונית כפי שמשתקפים, בין היתר, בהחלטת ממשלה מספר376 /(דר12 ) מיום12 במרץ2013 שעניינה קידום מדיניות לאומית כוללת לחידוש ופיתוח המרחב העירוני, ובחקיקת חוק הרשות להתחדשות עירונית, תשע"ו- 2016 , הנתונים אודות מימוש פרוייקטים של התחדשות עירונית בפועל אינם מספקים ביחס ל צורך קיים. כך לדוגמא, היקפי יחידות הדיור בתהליכים של פינוי ובינוי שעבורם הוצא היתר בנייה בשנת2019 עומד על כשישה אחוזים מסך היתרי הבנייה. לאור האמור, התכנס צוות בראשות משרד המשפטים בשיתוף של הרשות להתחדשות עירונית ומשרד האוצר לצורך ניתוח החסמים העומדים בפנ י מימוש פרוייקטים להתחדשות עירונית. המלצות הצוות נועדו להסרת החסמים ולקיצור הליכים להתחדשות עירונית .וחלקן מופיעות בהצעת החלטה זו סעיף1 'סעיפים קטנים א' עד ז- מדיניות היטלי ההשבחה מדיוני הצוות עלה כי לרמות הוודאות של משתנים שונים בהליך ההתחדשות העירונית ישנה השפעה מכריעה על יכולת הקידום של פרוייקטים אלו ועל המימוש שלהם בפועל. לאור זאת, ועל מנת להגדיל את הוודאות לכלל הגורמים המושפעים מהיטלי ההשבחה, מוצע לקבוע ברירת מחדל לשיעור היטל השבחה כך שיעמוד על- 25% מגובה ההשבחה. עם זאת, כל רשות מקומית תהיה רשאית ל קבוע שיעור היטל ההשבחה בתחום שיפוטה לפי חלוקה לאזורים שתבצע, בשלוש מדרגות שונות– 50% ,מגובה ההשבחה25% מגובה ההשבחה או פטור מלא מתשלום היטל השבחה. בכדי להבטיח את הוודאות לקידום הפרויקטים, מוצע שקביעה כאמור תחול על כלל התכניות שייקלטו בועדה המקומית במשך תקו .פה של שלוש שנים בנוסף, על מנת לעודד את הרשות המקומית לצופף את המרקם הבנוי ולאפשר לה להתאים את התשתיות המקיפות את הפרויקטים לציפוף הנדרש, מוצע לאפשר לרשות לגבות שיעור השבחה גבוה יותר של66% .על יחידות הדיור שמעבר למקדם ציפוף מינימאלי יתר על כן, עלה מדיוני הצוות שמרכיב מרכזי בחוסר ודאות נובע משיטות שמאיות שונות לחישוב היטל ההשבחה. בכדי לצמצם את השונות בין הפרוייקטים מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע בתקנות כללי שמאות אחידים ומחייבים לצורך חישוב היטל ההשבחה שיחול על עסקת פינוי ובינוי לשם הגדלת הוודאות בתהליך ק.ידום התכניות ליזמים, דיירים ורשויות מקומיות סעיף1 'סעיף קטן ח- מתן היתר בנייה מכוח הסכמות הדיירים חלף אישור תכנית של איחוד וחלוקה במטרה לפשט את הליכי התכנון ולאור התהליך הייחודי של תכנון ורישוי מתחמים להתחדשות עירונית הדורשים הסכמה מלאה של בעלי הדירות במתחם לצורך מימוש של תכניות, מוצע ליצור מסלול חליפי בו אישור תכנית לאיחוד וחלוקה אינו תנאי הכרחי למתן היתר בניה בתכניות פינוי ובינוי ובלבד שתוגש טבלת הקצאה אשר משקפת את תמונת ההסכמות שעליה חתומים כלל הדיירים, ובמקום שבו לא ניתן 66 לשקף את התמורות בטבלת ההקצא ות גם את הסכמתם של כלל הדיירים לכלל התמורות שניתנו ליתר הדיירים, יחד עם אישור של שמאי פינוי- בינוי שבו הוא מאשר כי ההקצאה והאיזון שבוצעו במתחם .עומדים בכללי הסבירות ובמפתח תמורה שוויוני בהתאם לסוגי הדירות השונים סעיף2 - ,הפחתת הרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן החלשת סרבנים מועדים ,במטרה לייעל ולהקל על תהליכי התכנון וגיבוש הסכמות הדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית ,)מוצע לתקן את חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי ה תשס"ו- 2006 (להלן- חוק פינוי ובינוי), כך שהרוב הדרוש לתביעת דייר סרבן יקבע על שני שלישים מ בעלי הדירות במקבץ (במקום ארבע חמישיות לפי המצב היום) ובלבד שלכל הפחות מחצית מהשטחים המשותפים במקבץ מוצמדים לדירותיהם של אלו (במקום שלושה רבעים לפי המצב היום). תנאי נוסף להגדרת הרוב הינו שלכל הפחות מחצית מהדיירים בכל בניין (במקום שני שלישים היום) אשר לכל הפ חות מחצית (במקום שני שלישים היום) מהשטחים המשותפים בכל בניין מוצמדים לדירותיהם, הביעו את הסכמתם לקידום .התכנית כאמור בנוסף, עלה בפני הוועדה שיש קושי אמיתי בקידום פרוייקטים הנובע מסרבנות של דיירים שעשו במקרקעין שבבעלותם שימוש שלא כדין, ועל כן לא רואים תועל ת רבה בקידום תכניות להתחדשות עירונית. במטרה להחליש את כוח הסירוב של סרבנים מועדים אלו מוצע לקבוע כי בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שבעלי דירות שנראה שיש חשש לקשר סיבתי בין סירובם לביצוע הפרויקט לבין שימוש שלא כדין שנעשה בשטח הדירות שבבעלותם, אינם נכללים במניין הדיירים לעניין הרוב המיוחס הנדרש לצורך תביעת דייר סרבן, ובלבד שלכל הפחות מחצית מהדיירים במקבץ הסכימו לקידום .ההעסקה, וכן התמלאו יתר התנאים הקבועים בחוק לעניין הסכמת הדיירים כמו כן, מוצע לקבוע שגם יזם יוכל להגיש תביעה כאמור בסעיף2 (א2) לחוק פינוי ובינוי, וב לבד שהוא .הודיע לכלל הדיירים המתגוררים במתחם על כוונתו להגיש את התביעה בנוסף, מוצע להסמיך את הממונה כמשמעותו בחוק פינוי ובינוי לקבוע כי עסקת פינוי- בינוי בטלה .בעקבות החתמה פוגענית שפי שתוגדר בחוק סעיף3 - ביטול הכרזת מתחם פינוי ובינוי בצו על מנת לתמרץ פ רויקטים של התחדשות עירונית, החוק מציע הקלות בתחומי המיסוי והתכנון ובהתמודדות עם דייר סרבן. על מנת לקבל הקלות אלו יש צורך בהכרזה על מתחם כמתחם המיועד לפינוי ובינוי. כיום, הליך הכרזה זה הינו מסורבל. על מנת לצמצם את הנטל הבירוקרטי, מוצע לתקן את סעיפים14 ו- 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כך שההכרזה על מתחם כמתחם לפינוי .ובינוי תיעשה על ידי הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לפי קריטריונים קבועים וידועים מראש בנוסף, מוצע להקל על קבלת ההטבה בהליך התכנוני. כיום נדרשת הכרזה על אף שהקריטריון הרלוונטי הוא מספר היחידות. על כן, מוצע לשנות את הגדרת "מתחם פינוי ובינוי", ו"מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי" בחוק התכנון והבנייה, כך שמתחם פינוי ובינוי יוגדר לפי תנאי קבוע מראש של .מספר יחידות ללא צורך בהכרזה סעיף4 - תיקון חסמי מיסוי במטרה להקל על תהליכי התחדשות עירונית ובהתאמה לרציונל הקיים בהקלות המיסוי הקבועות כיום מוצע להחיל הוראת שעה לחוק מיסוי מקרקעין שבח ורכישה, התשכ"ג- 1963 (להלן - חוק מיסוי מקרקעין), כך שהפטורים מתשלום מכח סעיף49 כב לחוק מיסוי מקרקעין יחול על עד שתי יחידות הדיור של מוכר דירה במקבץ ולא רק על דירה אחת כפי שקבוע בחוק היום, בגין עסקאות פינוי ובינוי שנחתמו החל מיום התיקון ועד ליום עד ליום31 ב דצמבר2023 . כמו כן, מוצע להחיל את הפטורים מכח הסעיף כאמור על כל יחידות הדיור שבגינן נחתמו עסקאות פינוי ובינוי, כאשר הן בבעלות .המדינה סעיף5 - קביעת מסלול תכנוני ייעודי להריסה ובנייה מחדש של בניין בודד לאור ההחלטה על ביטול תמ"א38 , מוצע לקבוע מסלול תכנוני ייעודי להריסה ובנייה מחדש של בניינים בהם אין אפשרות לבצע פרויקטים של פינוי בינוי, כך שיספק מענה תכנוני מיטבי מחד, ויעיל ומהיר מאידך. במסלול זה יתאפשר לוועדה מקו מית להגדיל זכויות הבנייה בהיקף של350% , יחד עם בניית ממ"דים והוספת שימושים מסחריים או תעסוקתיים למבנה, וכן שימושים ציבוריים בהיקף של עד15% משטח הבנייה שנוסף בתכנית. כמו כן, מוצע כי אישור של תכנית כאמור, ייחשב גם כהחלטה על מתן היתר בנייה. בנוסף, מוצע כי וע ,דה מחוזית תהיה רשאית גם היא לדון בתכניות מסוג זה 67 כסמכות מקבילה לזו של הועדה המקומית. עוד מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע כללים ותקנות .לצורך מימוש של מסלול זה סעיף6 - קידום חקיקה נוספת להאצת ההתחדשות העירונית ישנם נושאים נוספים שנבחנו במסגרת עבודת המטה ש נעשתה והמלצות נוספות המופיעות בסיכום עבודת הצוות להסרת חסמים בהתחדשות עירונית. מוצע להנחות את שר המשפטים, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון להפיץ תזכירי חוץ המתמודדים עם אותם חסמים על מנת להקל ולקדם פרויקטים .באופן מיטבי סעיף7 - הקרן להתחדשות עירונית במטרה לא פשר מימוש מאסיבי של פרויקטים להתחדשות עירונית על ידי תמיכה בתשתיות תומכות מוצע לפשט את מנגנון הקצאת התקציבים לקרן להתחדשות עירונית ותקצובה בחוק התקציב השנתי .ולקבוע תקנות למימושי שימושי הקרן בהסכמת שר הבינוי והשיכון ושר האוצר סעיף8 - הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית מוצע כי המדינה תחתום על הסכמי מסגרת ממוקדים עם רשויות מקומיות ליזום ומימוש תכניות להתחדשות עירונית. מטרת הסכמים אלו למקד מאמץ בתכניות דגל בעלות פוטנציאל משמעותי לתוספת יחידות דיור. קידום מאסיבי של פרויקטים להתחדשות עירונית במרקם הבנוי מצריך התמוד דות עם תכניות מורכבות, הדורשות מאמץ ומחויבות של הרשות המקומית לקידום תכנון מיטבי והוליסטי לרווחת התושבים הקיימים והעתידיים. לצד התחייבות הרשות המקומית לעמידה ביעדי הנפקת היתרי בנייה של פרויקטים להתחדשות עירונית, המדינה תקצה משאבים לקידום התכנון ולמימון תשת יות תומכות לאותם פרויקטים וביניהם; תשתיות תחבורה, מוסדות חינוך, מוסדות ציבור .ותרבות, שטחים פתוחים, תשתיות מים וביוב סעיף9 - הקמת ועדת היגוי בכדי להתעדכן בסטאטוס הפרויקטים והתקדמות ההסכמי המסגרת להתחדשות עירונית, מוצע להקים ועדת היגוי בראשות מנהל הרשות ל התחדשות עירונית שחבריה יהיו ראש הרשות המקומית ונציג אגף .התקציבים במשרד האוצר סעיף10 - מעקב אחר תכניות גדולות במטרה להבטיח את המשך קידום תכניות להתחדשות עירונית, וזאת בכדי להבטיח את קיומו של היצע תכנוני מספק לצורך מימוש התכנית האסטרטגית לדיור וכן את מימו ש התכניות, מוצע להטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר להקים פורום קבוע לצורך מעקב אחר קידום תכניות להתחדשות עירונית, בהשתתפות הרשות להתחדשות עירונית, מנהל התכנון, משרד הבינוי והשיכון, רשות מקרקעי ישראל, אגף התקציבים במשרד האוצר ונציגי הועדות המחוזיות. הפ ורום יפעל במשותף לצורך הסרת .חסמים בקידום תכניות להתחדשות עירונית השפעת ההצעה על מצבת כח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא החלטה מספר376 /(דר12 ) מיום12 במרץ2013 ; החלטה מספר2038 /(דר53 ) מיום1 באוקטובר2014 ; החלטה מספר2457 /(דר131 ) מיום2 במרץ2017 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 68 מופ והשכלה גבוהה תכנית לאומית לקידום צמיחת ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל מחליטים 'בהמשך להחלטה מס1503 מ יום14 במרס2010 ,, שעניינה תכנית לאומית להבאת מוחות לישראל 'להחלטה מס5080 מיום26 באוגוסט2012 , שעניינה הגדלת היצע כוח האדם המיומן הנדרש 'לתעשייה עתירת הידע, להחלטה מס147 מיום28 ביוני2015 , שעניינה קידום הסוגיה האסטרטגית טיפוח ומיצוי ההון האנושי כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית- חברתית לממשלה, להחלטה 'מס1759 מיום31 ביולי2016 , שעניינה הסדרת העסקתם של בני/בנות זוג של עובדים זרים מומחים בתחום היי- 'טק בישראל והחלטה מס2292 מיום15 בינואר2017 , שעניינה תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק (לה לן– החלטה2292 ), ובהמשך לתכנית הרב שנתית של הוועדה לתכנון ותקצוב למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים התשע"ז- התשפ"ב ועל מנת לקדם מענה למחסור הקיים במשק הישראלי בכוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-טק בישראל ולקדם את צמיחת ענף ההיי- טק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל, לבצ:ע את הצעדים הבאים הסרת חסמים ועידוד צמיחת חברות הייטק בישראל 1. על מנת להסיר חסמים ולעודד צמיחה של חברות הייטק ישראליות אשר הנכס הלא המוחשי המוטב שלהן, כהגדרתו בחוק עידוד השקעות הון, התשי"ט- 1959 (להלן– קנין רוחני ו חוק עידוד השקעות הון , בהתאמה), רשום בישראל ומרכז פעילותן בישראל, ועל מנת לגוון את היצע מקורות המימון של חברות אלה ולהפחית את עלויותיהן, לרבות הסרת חסמים לגיוס חוב, לתקן את חוק המדיניות הכלכלית לשנים2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה) התשע"א- 2011 (להלן– חוק המדיניות הכלכלית:), באופן הבא א. לקבוע שפרק ז' לחוק המדיניות הכלכלית יחול כאשר מועד ההשקעה כהגדרתו בסעיף 20 ()(ב1 ) ומועד הרכישה כהגדרתו בסעיף21 ()(ב1 ) יחולו החל ביום1 בינואר2020 ועד ליום 31 .בדצמבר בשנה זו ב. לתקן את סעיף20 לחוק המדיניות הכלכלית, כך שייקבעו בו העקרונות הבאים לגבי השקעות שתבוצענה החל ביום1 בינואר2021 : 1) פישוט ההליך הבירוקרטי הנדרש לשם הוכחת זכאות להתרת השקעה במניות :כהוצאה למשקיע יחיד, לרבות ,ביטול הגדרות חברת מטרה וחברה מתחילה וקביעת הגדרה אחידה לעניין חברת מחקר ופיתוח שמשקיע יהיה זכאי להטבה בגין השקעה בה. יוגדר, בין השאר, כי חברת מחקר ופי תוח, אשר השקעה בה :תזכה את המשקיע בהטבה, היא חברה שעומדת בתנאים הבאים 1. היקף ההכנסה המועדפת הטכנולוגית שלה כהגדרתה בחוק עידוד השקעות הון (להלן– הכנסה טכנולוגית), לא עלה על4.5 ;מיליון ש"ח 2. היקף ההשקעות בחברה אינה עולה על12 מיליון ש"ח והיא חברה עתירת מחקר ו;פיתוח 3. ( מתקיימים בה התנאים האמורים בפסקאות1) ו-(2 ) שבהגדרת מפעל טכנולוגי מועדף שבסעיף51 .כד לחוק עידוד השקעות הון 2) הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק, על ידי ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן– רשות החדשנות ) שהחברה עומדת בתנאי;החוק וכן ביטול הצורך בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות 3) :חלוקת האחריות לעמידה בתנאי החוק בין חברת המו"פ למשקיע תהיה כדלקמן האחריות לעמידה בתנאי החוק תהיה על המשקיע, לרבות האחריות לעמידה בתנאי ההשקעה בתקופת ההטבה, ואילו האחריות לדיווח על אי עמידה בתנאים הק .שורים להיות החברה חברת מו"פ תהיה על החברה 4) :עדכון ההטבה למשקיע א. התאמת מגן המס הנובע מהשקעה במניות חברת מו"פ, לשיעור המס הקבוע בסעיף91 לפקודת מס הכנסה (להלן– הפקודה;) 69 ב. הוספת מסלול שחלוף מניות, אשר מקנה דחיית תשלום רווח ההון ליזם אשר ביצע פעולת מכירה של מ ניות שברשותו (מכירת החברה, מיזוג החברה או הנפקת מניות בבורסה לניירות ערך) שבגינה נוצר רווח הון, ככל שביצע השקעה בחברת מחקר ופיתוח, בתקופה של12 .חודשים ממועד מכירה כאמור ג. לתקן את סעיף21 לחוק המדיניות הכלכלית, כך שייקבעו בו העקרונות הבאים לגבי השקעות שתבוצע נה החל ביום1 בינואר2021 : 1) פישוט ההליך הבירוקרטי הנדרש לשם הוכחת זכאות להפחתת רכישת מניות כהוצאה :לחברה ישראלית הרוכשת חברה ישראלית אחרת, לרבות א) ,הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק על ידי ביטול הצורך בקבלת אישור המנהל כהגדרתו בפקודה, לכך שהחברה עמדה בתנאי החו ק, ולקבוע כי תחת זאת החברה ;תעביר דיווח לרשות המסים לצורכי מעקב אחר ניצול הזכאות ב) ביטול התנאי הדורש כי לא יתקיים מיזוג בין החברה הרוכשת והנרכשת וכי נדרשת ;התנהלות בשתי ישויות נפרדות במשך תקופת ההטבה ג) לעדכן את הגדרתה של חברה רוכשת הזכאית להטבה, כך שזו תחול במידה והחברה הרוכשת הינה חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף כהגדרתו בחוק עידוד השקעות הון (להלן- חברה טכנולוגית מועדפת ;) ד) לאפשר רכישה בחלקים כך שיוכרו השקעות שבוצעו בתוך12 חודשים, ובלבד שבסיומן לחברה הרוכשת היו לכל הפחות80 אחוזים בכל אחד מאמצעי השליט ה .בחברה המזכה 2) ( ההטבה כאמור בפסקה1 ) תחול גם לגבי רכישת חברות טכנולוגיות זרות (להלן– חברה מזכה זרה :), בכפוף לכללים שייקבעו, לרבות א) הקניין הרוחני בבעלות החברה המזכה הזרה הועבר לישראל במסגרת הרכישה שנעשתה במתכונת של צירוף עסקים כמשמעותו בתקנה7 תקנות לעידוד השקעות הון (הכנסה טכנולוגית מועדפת ורווח הון למפעל טכנולוגי), התשע"ז- 2017 ; ב) חברה רוכשת הזכאית להטבה הינה חברה טכנולוגית מועדפת, שהכנסותיה הטכנולוגיות, בשלוש השנים שקדמו למועד הרכישה היו בממוצע25 מיליון דולר ;ארה"ב לשנה או יותר ג) חברה מזכה זרה תהיה חברה זרה אשר אינה "קרוב", כהגדרתו בסעיף88 ,לפקודה של "החברה הרוכשת" בטווח זמן של12 ,חודשים טרם מועד הרכישה :שמתקיימים בה התנאים הבאים 1. שיעור הוצאות המו"פ שלה ביחס למחזור ההכנסות שלה עלה על10% . בחינת שיעור הוצאות המו"פ תבוצע על פי נתוני שנת המס שקדמה למועד הרכישה או על פי נתוני שלוש שנות המס שקדמו למועד הרכישה, לפי הגבוה מביניהם ;בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים 2. סכום הוצאות המו"פ שלה עלה על20 מיליון ש"ח; בחינת סכום הוצאות המו"פ .תבוצע על פי נתוני שנת המס שקדמה למועד הרכישה ד) עסקת הרכישה תהיה בסכום שלא יפחת מ- 20 מיליון דולר ארה"ב ותבוצע בתוך 12 חודשים כך שבסיומם לחברה הרוכשת יהיו לכל הפחות80 אחוזים בכל אחד ;מאמצעי השליטה, כהגדרתם בפקודה, בחברה המזכה הזרה ה) ייקבעו כללים על מנת לוודא שהעסקה הובילה ליצירת ערך במדינת ישראל, לרבות קביעה כי סכום הניכוי שיהיה ניתן להפחית בכל שנת מס לא יעלה על סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת ההפחתה לעומת סכום ההכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת המס שקדמה למועד הרכישה, ולא יעלה על50% מהכנסתה החייבת של החברה הרוכ שת בשנת המס אילולא הניכוי כאמור; ו) ניכוי שלא היה ניתן לנכות בשנת מס כלשהיא בשל ההגבלה בפסקה (ה), יותר בניכוי בשנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יותר בניכוי, בשנת מס, סכום ;העולה על הקבוע באותה פסקה ז) ,לקבוע כי הטבה זו תהיה חליפית להפחתת נכסים אחרים שיירכשו מהחברה הזרה כגון רכישת הידע לפי סעיף2 לחוק עידוד תעשייה (מיסים ), התשכ"ט- 1969 ; ח) לקבוע כי הטבה זו תינתן כל עוד הקניין הרוחני מוחזק בחברה בישראל והיא אינה ;מקטינה את פעילותה בישראל 70 ט) לקבוע כי הטבה זו תהא בתוקף רק עבור רכישות שנחתמו, בין אם שולמה בגינן התמורה וב ין אם לאו, מיום החלטה זו ואילך; י) לקבוע כי ההטבה לפי סעיף זה תותנ ה באישור המנהל על פי בקשה של החברה אשר תכלול את פרטי עסקת הרכישה והצהרה כי החברה עומדת בתנאים למתן ההטבה. עם זאת, אם לא התקבלה התנגדות המנהל בתוך90 יום, תיראה הבקשה .כמאושרת ובלבד שניתן אישור המנהל כי הבקשה התקבלה ד. במטרה להנגיש לחברות טכנולוגיות אשראי הנדר ש לצמיחתן, להקנות למוסד פיננסי זר פטור ממס בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות החל ביום1 בינואר2021 , בכפוף לעמידה :בתנאים שייקבעו, וביניהם התנאים הבאים 1) ;החברה הזכאית הינה חברה טכנולוגית מועדפת 2) ;הלווה והמלווה אינם צדדים קשורים 3) החברה הזכאית היא חברה שהכנסתה הטכנולוגית בשנת המס שקדמה לשנה שבה לקחה את ההלוואה עלתה על10 ;מיליון דולר ארה"ב 4) החברה הזכאית היא חברה בה יחידים תושבי ישראל ביחד מקיימים את האמור בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף3 (ט) לפקודה. בבדיקת שיעור ההחזקה לא יילקחו בחשבון ;מניות הנסחרות בבורסה 5) ההלוואה מי;ועדת לשמש את פעילות המפעל הטכנולוגי במישרין או בעקיפין 6) ניכוי ההוצאה בגין ההלוואה יהא בכפוף לדין ורק כנגד סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית של החברה הזכאית ביחס לשנת המס שקדמה לשנה בה לקחה את .ההלוואה ה. לקבוע כי התיקונים כאמור בסעיפים1 )(ב- (ד) יכנסו לתוקף ביום1 בינואר2021 ויחולו למשך4 .שנים 2. לרשום את הודעה רשות החדשנות כי היא תבצע בחינה, בשיתוף עם רשות המיסים, של ההשפעות הכלכליות להטבות שניתנו לפי סעיף1 לעיל. לצורך בחינה זו, להנחות את רשות המיסים להעביר את הנתונים הנדרשים לבדיקה אודות היקפי השימוש בחוק, בכפוף להוראות העברת מידע בין גופים ציבוריים ובכפוף לכל דין. תוצאות בחינה זו יוגשו לשר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לא יאוחר מיום31 בדצמבר2023 . הגדלת היצע כוח אדם מיומן 3. לאור צרכי התעשייה בבוגרי מקצועות הייטק בעלי תארים מתקדמים והתמחויות טכנולוגיות ייחודיות ועל מ ,נת להרחיב את היצע הסגל האקדמי העתידי במקצועות הייטק למוסדות האקדמיים ובהמשך לתכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז- :תשפ"ב א. לרשום לפניה את החלטות הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן- ות"ת ) מיום26 באפריל2020 ומיום20 במאי2020 , שעניינן תכניות לחיזוק תח ,ומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה לפיהן תפעיל ות"ת בין השנים תשפ"א- תשפ"ה תכניות בהיקף כולל של273 ,מיליון ש"ח מתוכם כ- 50 מיליון ש"ח מכספי קרנות פילנטרופיות, להגדלת היצע בוגרי התארים ,המתקדמים והסגל במקצועות ההייטק כפי שנקבעו בוועדת ההיגוי הבינמשרדית בראשות יושב ראש ות"ת, שהתכנסה ביום11 בפברואר2020 (להלן– מקצועות ההייטק ). התכנית :תפעל להשגת היעדים הבאים עד תום שנת תשפ"ה ביחס לנתוני שנת תשע"ט 1) גידול של60% במספר הסטודנטים לתואר שני מחקרי במקצועות ההייטק הלומדים ;במוסדות להשכלה גבוהה 2) גידול של100% במספר הדוק טורנטים במקצועות ההייטק הלומדים במוסדות להשכלה ;גבוהה 3) גידול של40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק, נוסף על היעד 'שנקבע לעניין זה בהחלטה מס2292 ; 4) גידול של10% .בסך אנשי הסגל במקצועות ההייטק, במוסדות להשכלה גבוהה 4. לרשום את הודעת רשות החדשנות כ ,י על מנת להגדיל את היצע כוח האדם המיומן בענף ההייטק וזאת כמשאב מרכזי שיקדם את צמיחת הענף ואת האצת המשק, בשים לב להשלכות ולהזדמנויות שמעמיד משבר הקורונה, היא פועלת להקמת מסלול הטבה חדש לפיתוח הון אנושי עבור ענף 71 ההייטק, וזאת בשיתוף זרוע העבודה שבמשרד העבודה , הרווחה והשירותים החברתיים בנושאים .הקשורים לאוכלוסיות בייצוג חסר בענף ההייטק, ובהתאם להוראות מסלול ההטבה קידום המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל 5. על מנת לקדם את המובילות הטכנולוגית של ענף ההייטק הישראלי והבטחת האיתנות הטכנולוגית הביטחונית של מדינת ישרא ל לאורך זמן, לרשום את הודעת משרדי הביטחון, האוצר, המדע והטכנולוגיה, ביחד עם הות"ת ורשות החדשנות, החברים בפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (להלן– פורום תל"מ ), ולרשום בפניה את החלטת ות"ת מיום 25 בספטמבר2019 , :כמפורט להלן א. להפעיל תכנית לאומית למדע וטכנולו גיה קוונטים, בהיקף של1,253.3 מיליון ש"ח, בין השנים2020-2025, שתמומן על- ידי הממשלה בהיקף של1,049.7 מיליון ש"ח, בחלוקה המוסכמת בין המשרדים החברים בפורום תל"מ, ובהיקף של203.6 מיליון ש"ח, שיוקצו .מתקציב שיעמידו המוסדות האקדמיים והתעשייה אשר ישתתפו בתכנית ב. תכנית זו תכלול את המרכיבים שפורטו בסיכום פורום תל"מ מיום27 באוגוסט2019 והחלטת ות"ת מיום25 בספטמבר2019 , ובין היתר את המרכיבים הבאים: פיתוח הון אנושי מחקרי לנושא טכנולוגיית קוונטים, הקמת מרכזי מחקר אקדמיים בנושא הקוונטום, קידום מרכז מחקר ופיתוח יישומי בת חומי המחשוב הקוונטי, הרחבת פרוייקטים בתקשורת קוונטית, עידוד כניסת חברות חדשות לתעשיית הקוונטום, עידוד קשרים בינלאומיים וצעדים .נוספים ג. התכנית תנוהל ותפוקח על ידי ועדת היגוי, כפי שנקבעה בסיכום פורום תל"מ יום27 באוגוסט2019, הכוללת את נציגי הגופים החברים בפ .ורום תל"מ ונציגי השותפים במימונה כל אחד מהגופים החברים בפורום יאגם את תקציב התכנית המיועד לביצוע על ידו בהתאם לסיכום פורום תל"מ כאמור. ועדת ההיגוי תנהל מעקב אחר ביצוע תכנית לפי אבני דרך, וכן תעקוב אחר התפתחות התחום, ותפעל במידת הצורך לביצוע שינויים בתכנית .בהתאם לכך 6. על מנת לקדם את המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל ולאור פוטנציאל הצמיחה המשמעותי ( שזוהה בתחום הביו רפואה ההנדסיתBio-Convergence ), לרשום את הודעת רשות החדשנות כי בכוונתה לקדם תכנית בתחום ולהגישה לפורום תל"מ תוך180 .יום תכנית לקידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה 7. ,ליישם את מסקנות צוות העבודה הבינמשרדי בנושא קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה :ולפעול כמפורט להלן א. ,לרשום בפניה את החלטת ות"ת בנושא עידוד פעילות של העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה כי היא תפעל, בין היתר, להגדלת הזיקה בין התועלת למוסד האקדמי מביצ וע פעילות להעברת ידע, לבין העלות השוטפת של פעילות זו, על ידי תמרוץ פעילות של העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. זאת על בסיס בחינת הפעילות השנתית שביצע המוסד האקדמי בנושא העברת ידע לתעשייה במונחי מספר עסקאות שבוצעו (להבדיל מהיקף הכנסות). מודל זה "יפעל החל משנת תשפ .א ואילך ב. :לרשום את הודעת רשות החדשנות כדלקמן 1) על מנת לעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתעשייה ולאפשר סיוע מימוני לחברות המתבססות על קניין רוחני שמקורו במוסד אקדמי, עודכנו מסלולי ההטבות הרלוונטיים באופן המגדיל את הגמישות בהסדרי ידע חדש וזכויות קניין רוחני בפר ויקטי מו"פ ,משותפים לאקדמיה ולתעשייה, זאת ביחס למצב הנהוג טרם העדכון. ההסדר מאפשר בין היתר, גמישות רבה יותר במתן בעלות על הזכויות בידע ובקניין הרוחני החדש .שיפותח גם לאקדמיה 2) על מנת למזער את משך הזמן והמשאבים הנדרשים במסגרת מו"מ להעברת ידע, תפעל רשות החדשנ ות להנגשת נתונים לגבי טווח התנאים הכלכליים הרלבנטיים לעסקה (כגון היקף הון, שיעור תמלוגים וכו'), ותסייע בשיקוף המידע הקיים ובהנגשת הניסיון הבינלאומי בנושא לתעשייה, באופן שיקטין את פערי האינפורמציה בין הצדדים במהלך המשא ומתן. הנגשת הנתונים תבוצע בכפוף לכל ד ין ועד ליום31 בדצמבר2020 . ג. :להטיל על משרד המדע והטכנולוגיה לבצע את הפעולות הבאות 72 1) על מנת לגשר על הפער המימוני, בין המחקר הבסיסי לו עשוי להיות פוטנציאל יישומי מעשי, לבין מסלולי ההטבה של רשות החדשנות בהם נדרש להצביע על אופק מסחרי מובחן, לתמרץ בניית יכולות לב יצוע ומימון מחקר תרגומי במוסדות עצמם על ידי בניית ,קרנות מוסדיות ייעודיות לשלב זה. קרנות אלה יפעלו בשילוב אנשי תעשייה ויזמים המתמחים בשלבי הפיתוח המוקדמים. התכנית תבוצע בתיאום עם ות"ת ורשות .החדשנות 2) לבצע בחינת אפקטיביות וביצוע התאמות במסלול המחקר היישומי ש ל משרד המדע ,והטכנולוגיה (קרן מי"ה). לשם הגדלת פוטנציאל המסחור של הפרויקטים הנבחרים ייבחנו, בין היתר, שילוב קריטריונים של ישימות מסחרית בבחינת הפרויקטים וכן .שילוב נציגי תעשייה בעלי ידע במסחור בוועדת השיפוט השתתפות ישראל בתכנית המו"פ של האיחוד האירופי 8. ל 'תקן את החלטה מס2074 , מיום7 באוקטובר2014 , שעניינה מימון השתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד האירופי (להלן– החלטה2074 :), באופן הבא א. הסכום הכולל עבור דמי ההשתתפות של מדינת ישראל בתכנית המסגרת השמינית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי (להלן– הוריי זן2020 ) יתחלק בין הגופים המפורטים להלן :בשיעורים המצוינים לצידם 1) ות"ת- 50% ; 2) רשות החדשנות- 40% ; 3) משרד המדע והטכנולוגיה- 10% . ב. להנחות את אגף התקציבים להעביר את התקציב שיועד להשתתפות ישראל בהורייזן2020 , ,בהתאם לחלוקה בין המשרדים הנוספים שהשתתפו בתקצוב התכנית כאמור בסעיף3 להחלטה2074 , לבסיס תקציב רשות החדשנות החל משנת2020 . זאת, מאחר ורשות החדשנות היא הגוף המפעיל את מנהלת הקישור הלאומי לתכניות המו"פ של האיחוד .)האירופי (איסרד 9. לעניין השתתפות ישראל בתכנית המסגרת התשיעית למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי (להלן– הורייזן אירופה '), להסמיך את ועדת ההיגוי הבינמשרדית, כפי שנקבעה בהחלטה מס2493 , מיום9 בנובמבר2000 , שעניינה הקמת ועדת היגוי בינמשרדית ליישום ההסכם הטכנולוגי מדעי בין ישראל לאיחוד האירופי, להתחיל במשא ומתן לעניין תנאי ההשתתפות של מדינת ישראל בתכנית הורייזן אירופה, אשר תפעל בין השנים2021-2027 . תנאי השתתפות כאמור יוגשו לאישור הממשלה. תנאי ההשתתפות וגובהה, לעניין חלקה של ות"ת, כפופים לאישור ות"ת ויוגשו יחד עם .תנאי ההשתתפות של יתר הגופים המממנים, לאחר אישור ות"ת, לאישור הממשלה 73 דברי הסבר :רקע כללי מדינת יש ראל הינה מובילה עולמית בפיתוח וקידום טכנולוגיות חדישות. ישראל מדורגת ראשונה בעולם בשיעור ההוצאה על מו"פ מהתמ"ג, ראשונה בעולם בסכום ההשקעות לנפש ובמקום ה-3 בדירוג החדשנות העולמי של ארגוןWEF . במקביל, ענף ההייטק הינו קטר הצמיחה של המשק הישראלי. הענף מהווה12% ,מהתוצר העסקי43% מהייצוא הישראלי ומעסיק כ- 9% מהמועסקים .במשק מטרת החלטת הממשלה הינה קידום צמיחת ענף ההייטק והמשך פיתוח של המובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל. זאת, על- ;ידי קידום של חמישה תחומים מרכזיים כדלקמן הראשון, הינו הסרת חסמים ועידוד חברות צמיחה ישראליות. זאת, על ידי ביצוע תיקוני חקיקה לחוק המדיניות הכלכלית לשנים2011 ו- 2012 (תיקוני חקיקה) התשע"א- 2011 (להלן– חוק המדיניות הכלכלית ). מטרת תיקונים אלה הינה הסרת חסמים ועידוד צמיחה של חברות הייטק ישראליות אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילות ן בישראל, וכן גיוון היצע מקורות המימון של חברות אלה. מלבד פישוט ההליך הבירוקרטי לזכאות עבור הסעיפים הקיימים בחוק (הטבת מס למשקיעי אנג'ל המשקיעים בחברות בשלבים מוקדמים והטבת מס לחברות הייטק ישראליות הרוכשות חברות ישראליות), נוספו לחוק סעיפים נוספים כגון פטו ר למוסד פיננסי זר בגין הלוואה שנתן לחברות טכנולוגיות ישראליות. כמו כן, הורחבה הטבת המס לחברות המבצעות רכישות גם עבור רכישת חברות .הייטק זרות .יודגש כי משבר הקורונה איתו מתמודד העולם בעת זו, מכיל בחובו אתגרים והזדמנויות לחברות אלה כבכל משבר כלכלי, חברות אש ר יצליחו לסיים את המשבר כשידן על העליונה מבחינה פיננסית וטכנולוגית, יזכו להובלה משמעותית בשוק בו הן פועלות. תופעה זו מקבלת משנה תוקף בענף ההייטק בו קיימת חשיבות יתרה לבניית יתרונות לגודל והשתלטות על נתחי שוק משמעותיים. לפיכך, הצעדים המוצעים בהחלטת ממשלה זו , המאפשרים לחברות הטכנולוגיה הישראליות לצמוח, הן מבחינה אורגנית (גידול פנימי על- ידי לקיחת חוב) והן מבחינה אנאורגנית (ביצוע רכישות של חברות .טכנולוגיות אחרות) יאפשרו לחברות אלה לצאת מחוזקות מהמשבר השני הינו הגדלת היצע כוח האדם המיומן לענף ההייטק. בשנים האחר ונות קיימת סטגנציה בשיעור המועסקים בענף העומדת על שיעור מועסקים של כ- 9% ,. זאת, במקביל לעליות שכר חדות בענף הגבוהות בכ- 20% מעליות השכר הממוצע במשק. נתונים אלה מצביעים על חסם אפקטיבי להמשך צמיחת הענף- מחסור בהיצע כוח אדם מיומן. מחסור זה מונע את צמיחתן של חב רות ההייטק בישראל ופוגע ביתרון התחרותי שלהן בשל הגידול בהוצאות השכר. על מנת להגדיל את היצע כוח האדם 'המיומן לענף ההייטק מוצעים מספר אפיקי פעולה המהווים תכנית המשך משלימה להחלטה מס 2292 , מיום15 בינואר2017, שעניינה תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית .ההייטק פעולות אלה כוללת, הגדלת מספרי הסטודנטים, הדוקטורנטים וכן מספר אנשי הסגל, במקצועות ההייטק במערכת ההשכלה הגבוהה מקצועות אלה הינם: מדעי המחשב, הנדסת תוכנה, הנדסת .מחשבים, הנדסת אלקטרוניקה, פיזיקה, מתמטיקה וסטטיסטיקה השלישי הינו קידום המובילות הטכנו לוגית של מדינת ישראל והבטחת האיתנות הטכנולוגית הביטחונית של מדינת ישראל לאורך זמן. זאת, על ידי הקמת תכנית לאומית למדע וטכנולוגיית .קוונטים, אשר מהווה לדעת מומחי טכנולוגיה רבים את קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה הרביעי הינו קידום העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. ז את, על ידי יישום מסקנות צוות העבודה הבין משרדי בנושא "קידום העברת הידע היישומי מהאקדמי לתעשייה". הידע הקיים באקדמיה הינו אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאליים המשמעותיים ביותר למשק בטווח הבינוני- ארוך, ועל כן קיימת חשיבות רבה במנגנון יעיל להעברתו מהאקדמיה ליישום ב תעשייה. לצד מספר סיפורי הצלחה מרשימים כגון מובילאיי, קומפקסון וכדומה, השפעת האקדמיה על צמיחת התעשייה יכולה להיות רבה הרבה יותר. לפיכך, מדיניות לאומית אשר תתמוך בקידום והסרת חסמים להליך העברת הידע, מבלי לפגוע בתקציבים המופנים למחקר בסיסי ולתשתיות מחקר, שהינ ם הקרקע עליה נשענת וממנה ניזונה 74 תעשיית הידע העשירה בעולם ובישראל, תוביל למיצוי פוטנציאל הצמיחה של התעשייה עתירת הידע .הישראלית וכן תתרום לקידום השפעת הידע הנוצר באקדמיה על רווחת הציבור הישראלי החמישי הינו השתתפות ישראל בתכנית המו"פ של האיחוד האירופי. תכני ת זו הינה תכנית שבע שנתית של האיחוד האירופי לקידום מחקר ופיתוח וישראל משתתפת בתכניות אלה החל משנת1996 . במסגרת תכנית הורייזן2020 , אשר עתידה להסתיים בשנת2020 , מוצע לעדכן את אופן חלוקת המימון של השתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד האירופי, כפי ש 'נקבעה בהחלטה מס2074 , מיום18 בספטמבר2017 , שעניינה מימון השתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד 'האירופי וכן מוצע להסמיך את ועדת ההיגוי הבינמשרדית ליישום ההסכם, כפי שנקבע בהחלטה מס 2493 , מיום9 לנובמבר2000, שעניינה הקמת ועדת היגוי בינמשרדית ליישו ם ההסכם טכנולוגי מדעי בין מדינת ישראל לבין האיחוד האירופי להתחיל במשא ומתן לעניין השתתפות מדינת ישראל בתכנית .המסגרת התשיעית של האיחוד האירופי :להלן הסבר מפורט על סעיפי ההחלטה סעיף1: סעיף זה עוסק בתיקוני חקיקה לחוק המדיניות הכלכלית ("חוק האנג'לים"). מטרת תיקונים אלה הינה הסרת חסמים ועידוד צמיחה של חברות הייטק ישראליות אשר הקניין הרוחני שלהן רשום בישראל .ומרכז פעילותן בישראל, וכן גיוון היצע מקורות המימון של חברות אלה סעיף1 )(א– הארכת תוקף הוראת חוק המדיניות הכלכלית כך שיחול גם על השקעות שלגביהן, מועד ההש קעה כהגדרתו בסעיף20 ()(ב1 ) ומועד הרכישה כהגדרתו בסעיף21 ()(ב1 ) יחולו החל ביום1 בינואר2020 ועד ליום31 .בדצמבר בשנה זו סעיף1 )(ב– סעיף20 לחוק המדיניות הכלכלית מקנה זיכוי מס למשקיעים פרטיים (אנג'לים) בגין השקעה במניות של חברות בשלבים מוקדים. נכון לעת זו , ישנה אי בהירות ואי ודאות של תנאי ההטבה ובכך החוק לא משיג את מטרתו המקורית. מטרת החוק הינה תמיכה בתעשיית ההייטק הישראלית בכלל, ובחברות קטנות הנמצאות בשלבי המחקר והפיתוח הראשוני בפרט. חברות אלה הינן חברות ברמת סיכון גבוהה ולכן מתקשות בגיוס משקיעים ומציאת מ קורות מימון. נושא זה מקבל משנה תוקף בשנים האחרונות, בהן קיימת מגמת ירידה בהשקעות בחברות אלו, הנובעת, בין היתר, ממעבר של קרנות ההון סיכון להשקעה בחברות בשלבים מתקדמים יותר. לצד זאת, עלויות הקמת חברת סטארט- אפ עלו בשנים האחרונות על רקע עליית השכר בענף וכן לאו ר המענק לתחומים הדורשים ציוד מעבדתי מתקדם כדוגמת מדעי החיים. למשקיעי האנג'ל תפקיד מרכזי ביכולת לקדם חברות סטארט- אפ בשלבים מוקדמים. משקיעים אלו, אשר חלק ניכר מהם יזמים לשעבר, מביאים ניסיון עסקי וניהולי חשוב לחברות. יתר על כן, משקיעים אלה מתמקדים לרוב בהשקעה בחברות הזנק הנמצאות בשלבים .הראשוניים ביותר במחזור החיים שלהן, שלבים בהם הסיכון גבוה אך סכומי ההשקעה נמוכים יותר :לטובת פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, מוצע לבצע את הפעולות הבאות 1. ביטול הגדרות חברת מטרה וחברה מתחילה, וקביעת הגדרה אחידה לעניין חברת מחקר ופיתוח שמשקיע יהיה זכאי להטבה בגין השקעה בה. יוגדר, בין השאר, כי חברת מחקר ופיתוח, אשר השקעה בה תזכה את המשקיע בהטבה, היא חברה שהיקף ההכנסות המועדפות הטכנולוגית שלה כהגדרתה בחוק עידוד השקעות הון (להלן– הכנסה טכנולוגית,) לא עלה על4.5 מיליון ש"ח ; היק ף ההשקעות בחברה אינה עולה על12 מיליון ש"ח והיא חברה עתירת מחקר ופיתוח, שמתקיימים ( בה התנאים האמורים בפסקאות1) ו-(2 ) שבהגדרת מפעל טכנולוגי מועדף שבסעיף51 כד לחוק .עידוד השקעות הון 2. הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק, על ידי ביטול הצורך באישור מקדמי של הרשות ה לאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן– רשות החדשנות ) שהחברה עומדת בתנאי החוק וכן ביטול הצורך .בדיווח שנתי של החברה לרשות החדשנות 3. חלוקת האחריות על עמידה בתנאי החוק בין החברה למשקיע תהיה כדלקמן; הטלת האחריות לעמידה בתנאי החוק על המשקיע, לרבות האחריות לעמידה בתנאי .ההשקעה בתקופת ההטבה .הטלת האחריות לדיווח על אי עמידה בתנאים הקשורים להיות החברה חברת מו"פ על החברה 75 ככל שהחברה תדווח בזמן למשקיע ולפקיד השומה על אי עמידתה בתנאים הנ"ל לא תחול עליה .כל סנקציה במקביל, מוצע לעדכן את תנאי ההטבה למשקיע כך שמגן המס הנובע מהטבת ה זיכוי בגין השקעה במניות חברת מו"פ, יותאם לשיעור המס הקבוע בסעיף91 לפקודת מס הכנסה. כמו כן, מוצע להוסיף מסלול שחלוף מניות, אשר יקנה דחיית תשלום רווח ההון ליזם אשר ביצע פעולת מכירה של מניות שברשותו (מכירת החברה, מיזוג החברה או הנפקת מניות בבורסה לני"ע) שבגי נה נוצר רווח הון, ככל שההשקעה החדשה בוצעה בחברת הייטק אחרת בתקופה של12 .חודשים ממועד מכירה כאמור סעיף1 )(ג– סעיף21 לחוק המדיניות הכלכלית מתיר השקעה במניות כהוצאה עבור חברת הייטק ישראלית המבצעת רכישה של חברת הייטק ישראלית אחרת. נכון לעת זו, ישנה אי בהיר ות ואי ודאות .של תנאי ההטבה ובכך לא משיג החוק את מטרתו המקורית :לטובת פישוט ההליך הבירוקרטי לשם זכאות להטבה, מוצע לבצע את הפעולות הבאות 1. הפיכת הזכאות להטבה למסלול ירוק, על ידי ביטול הצורך בקבלת אישור המנהל, כמשמעותו בפקודה, לכך שהחברה עמדה בתנאי החוק, ול קבוע כי תחת זאת החברה תעביר דיווח לרשות .המסים, לצורכי מעקב אחר ניצול הזכאות 2. ביטול התנאי הדורש כי לא יתקיים מיזוג בין החברה הרוכשת והנרכשת וכי נדרשת התנהלות בשתי .ישויות נפרדות במשך תקופת ההטבה 3. לעדכן את הגדרתה של חברה רוכשת הזכאית להטבה, כך שזו תחול במיד ה והחברה הרוכשת הינה .חברה טכנולוגית מועדפת ,במקביל, ועל מנת לאפשר צמיחה והתעצמות של חברות הייטק ישראליות, מוצע להרחיב את ההטבה הקבועה בחוק המדיניות הכלכלית, גם עבור רכישת חברות הייטק זרות. ענף ההייטק מאופיין ביתרונות לגודל ובאסטרטגיית צמיחה אגרסיבית של ר כישת חברות. עובדה זו, תופסת משנה תוקף בעת משבר הקורונה אשר להערכת כלל המומחים בתחום, יגביר את מגמת הקונסולידציה בענף. כאשר חברות ישראליות נרכשות על ידי חברות זרות, פעמים רבות ליבת הפעילות של החברות מישראל עוברת לחו"ל, לרבות הקניין הרוחני, דבר אשר משליך את התועלת למשק הישראלי בדמות תעסוקה ותשלום מיסים. כמו כן, הדבר עוצר הליך של צמיחת חברות ישראליות לחברות בוגרות בעלות יתרון לגודל המאפשר להתחרות מול מתחרותיהן בחו"ל. בנוסף, כאשר מוחלט לבצע את הרכישה על- ידי החברה הישראלית, נדרשת החלטה נוספת האם לבצע את הרכישה ד רך חברת האם הישראלית או חברת הבת .הזרה של הקבוצה. להחלטה זו שיקולים רבים, לרבות הסדרי המס ונגישות האשראי במדינות השונות להחלטה זו השפעה משמעותית על מתווה הצמיחה של החברה ישראל, ומכאן בצורה אגרגטיבית גם על התועלת המשקית. לאור זאת, קיימת הצדקה לטעם גורמי המק צוע העוסקים בדבר בממשלה, כי יש מקום להתערבות ממשלתית על מנת לעודד צמיחה של חברות ישראליות, בין היתר על ידי צמיחה אנ- .אורגנית הנהוגה בענף :מוצע כי הרחבת ההטבה לרכישת חברות טכנולוגיות זרות תהא בכפוף לעמידה בתנאים הבאים 1. הקניין הרוחני בבעלות החברה המזכה הזרה הועבר לישראל במסגרת הרכישה שנעשתה במתכונת של צירוף עסקים כמשמעותו בתקנה7 ;תקנות לעידוד השקעות הון 2. חברה רוכשת הזכאית להטבה הינה חברה טכנולוגית מועדפת שהכנסותיה בשלוש השנים שקדמו למועד הרכישה היו בממוצע25 ;מיליון דולר ארה"ב לשנה או יותר 3. חברה נרכשת מזכה תהי ה חברה זרה אשר אינה "קרוב", כהגדרתה בסעיף88 בפקודה, של "החברה הרוכשת" בטווח זמן של12 :חודשים טרם מועד הרכישה, ואשר עומדת בתנאים הבאים א. שיעור הוצאות המו"פ שלה ביחס למחזור ההכנסות שלה עלה על10% . בחינת שיעור הוצאות המו"פ תבוצע על פי נתוני שנת המס שקדמה למוע ד הרכישה או על פי נתוני שלוש ;שנות המס שקדמו למועד הרכישה, לפי הגבוה מביניהם בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים ב. סכום הוצאות המו"פ שלה עלה על20 מיליון ש"ח בחינת סכום הוצאות המו"פ תבוצע על פי .נתוני שנת המס שקדמה למועד הרכישה 4. עסקת הרכישה תהיה בסכום שלא יפתח מ- 20 מיליון דולר ארה"ב ותבוצע בתוך12 חודשים כך ,שבסיומם לחברה הרוכשת יהיו, לכל הפחות80 אחוזים בכל אחד מאמצעי השליטה, כהגדרתם 76 ;בפקודה, בחברה המזכה 5. ייקבעו כללים על מנת לוודא שהעסקה הובילה ליצירת ערך במדינת ישראל, לרבות קביעה כי סכום הניכוי שיהיה ניתן להפחית בכ ל שנת המס לא יעלה על סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת ההפחתה לעומת סכום ההכנסה הטכנולוגית של החברה הרוכשת בשנת המס שקדמה למועד הרכישה, ולא יעלה על50% מהכנסתה החייבת של החברה הרוכשת בשנת ;המס אילולא הניכוי כאמור 6. ניכוי שלא היה ניתן לנכו ת בשנת מס כלשהיא בשל ההגבלה בפסקה שלעיל, יותר בניכוי בשנות המס הבאות בזו אחר זו, ובלבד שלא יותר בניכוי, בשנת מס, סכום העולה על הקבוע באותה ;פסקה 7. לקבוע כי הטבה זו תהיה חליפית להפחתת נכסים אחרים שיירכשו מהחברה הזרה, כגון רכישת הידע לפי סעיף2 לחוק עידוד תעשי;)יה (מיסים 8. לקבוע כי הטבה זו תינתן כל עוד הקניין הרוחני מוחזק בחברה בישראל והי א אינה מקטינה את פעילותה בישראל; 9. לקבוע כי הטבה זו תהא בתוקף רק עבור רכישות שנחתמו, בין אם שולמה בגינן התמורה ו בין אם לאו, מיום החלטה זו ואילך; 10 . לקבוע כי ההטבה לפי סעיף זה תותנה ב אישור המנהל על פי בקשה של החברה אשר תכלול את פרטי עסקת הרכישה והצהרה כי החברה עומדת בתנאים למתן ההטבה. עם זאת, אם לא התקבלה התנגדות המנהל בתוך90 יום, תיראה הבקשה כמאושרת ובלבד שניתן אישור המנהל כי הבקשה .התקבלה סעיף1 )(ד– מוצע לתקן את חוק המדיניות הכלכל ית, כך שיתווסף בו סעיף המקנה למוסד פיננסי זר פטור מתשלום ריבית, דמי ניכיון או הפרשי הצמדה, שהוא נדרש לשלם בעקבות מתן הלוואה לחברה טכנולוגית ישראלית. חברות הייטק ישראליות גדולות המעוניינות בהמשך צמיחה זקוקות לסכומי מימון גבוהים, ללא דילול החזקותיהן בחברה. מ ימון זה מצריך בניית חוב ייחודי המותאם למאפיינים של חברות הייטק, אשר בשל מורכבות החוב והסיכון הגלום בו, הינו בשיעורי ריבית גבוהים משמעותית מהמקובל בשוק. החברות הישראליות המבקשות להתממן באופן זה נתקלות במספר בעיות: ראשית, המלווים הישראלים אינם בעלי ידע וניסי ון בעיצוב חוב ייחודי זה. שנית, המלווים הזרים, אשר הינם בעלי המומחיות בהעמדת חוב מסוג זה, מגלגלים את תשלום הניכוי במקור, בו הם מחויבים לפי אמנות מס בין לאומיות, על החברה הישראלית מבקשת ההלוואה. כתוצאה מחסמים אלה עלולה החברה לפנות לאפיקי מימון אחרים, ביניהם גיוס הון, אשר ימשיך את דילול האחזקות הישראליות בחברה או גיוס החוב דרך גורם זר. מצב שבו מרבית ההון הזמין של הקבוצה נמצא בחשבון של גורם הממוקם בחו"ל עלול לגרור העברת חלקים גדלים והולכים מפעילות החברה הישראלית אל הגורם הזר. תהליך זה עלול לרוקן באופן הדרגתי את פעילות החברה הישראלית בישראל. קביעת הפטור המוצע תסייע בהורדת עלויות גיוס האשראי ולקיחתו על ידי הישות הישראלית .וזאת כתחליף ללקיחת האשראי מגורם זר או פניה לאפיק גיוס הון ודילול המחזיקים מוצע כי ההטבה לעיל תינתן לחברות טכנולוגיה ישראליות, בכפוף לעמידה בתנאי:ם הבאים 1. ;החברה הזכאית הינה חברה טכנולוגית מועדפת 2. ;הלווה והמלווה אינם צדדים קשורים 3. החברה הזכאית היא חברה שהכנסתה הטכנולוגית בשנת המס שקדמה לשנה שבה לקחה את ההלוואה עלתה על10 ;מיליון דולר ארה"ב 4. החברה הזכאית היא חברה בה יחידים תושבי ישראל ביחד מקיימים את ה אמור בהגדרת "בעל שליטה" שבסעיף3(ט) לפקודה; בבדיקת שיעור ההחזקה לא ייל קחו בחשבון מניות הנסחרות בבורסה; 5. ;ההלוואה מיועדת לשמש את פעילות המפעל הטכנולוגי במישרין או בעקיפין 6. .ניכוי ההוצאה בגין הריבית המשולמת יותר רק כנגד הגידול בהכנסות סעיף1 )(ה– מוצע לקבוע כ י התיקונים כאמור בסעיפים1 )(ב- (ד) יכנסו לתוקף החל מיום1 בינואר 2021 ויחולו למשך4 שנים עד ליום31 בדצמבר2024 . 77 סעיף2 : מוצע להנחות את רשות החדשנות, בשיתוף רשות המיסים, לבצע בחינה של ההשפעות הכלכליות להטבות שניתנו לפי סעיף1 לעיל. לצורך בחינה זו, רשות ה מיסים תעביר את נתונים אודות היקפי השימוש בחוק, בכפוף להוראות העברת מידע בין גופים ציבוריים ובכפוף לכל דין. תוצאות בחינה זו יוגשו לשר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה לא יאוחר מיום31 בדצמבר2023 . סעיף3: סעיף זה עוסק בתכניות ההמשך להגדלת מספרי הסטודנטים במקצועות ההייטק במערכת ההשכלה הגבוהה אשר נועדו לתת מענה לצרכי התעשייה בבוגרי מקצועות הייטק בעלי תארים מתקדמים והתמחויות טכנולוגיות ייחודיות ועל מנת להרחיב את היצע הסגל האקדמי העתידי במקצועות הייטק למוסדות האקדמיים. הרחבת היצע הסגל האקדמי העתידי במקצועות ההייטק, מהו וה חסם מרכזי להמשך גידול מספרי הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק. מוצע כי התכנית תפעל בין השנים תשפ"א- תשפ"ה בסך של273 מיליון ש"ח, מתוכם50 מיליון ש"ח מכספי קרנות פילנטרופיות, ותתמרץ את המוסדות להשכלה גבוהה להגדיל את מספר הסטודנטים במקצועות ההייטק בתאר .ים מתקדמים במסגרת התכניות, אשר אושרו בהחלטת ות"ת מיום26 באפריל2020 ומיום20 במאי2020 שעניינן תכניות לחיזוק תחומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה, יופעל מתווה להגדלת היצע בוגרי התארים המתקדמים והסגל במקצועות ההייטק, כפי שנקבעו בוועדת ההיגוי הבינמשרדית בראש ות יושב ראש ות"ת, שהתכנסה ביום11 בפברואר2020 . המתווה יכלול, בין היתר, תמרוץ למוסדות בגין הגדלת .מספר הסטודנטים בתארים מתקדמים במקצועות ההייטק ומתן מענקי לקליטת סגל במקצועות ההייטק :התכנית תפעל להשגת היעדים הבאים עד תום שנת תשפ"ה ביחס לנתוני שנת תשע"ט 1 ) גידול של60% במספר הסטודנטים לתואר שני מחקרי במקצועות ההייטק הלומדים במוסדות .להשכלה גבוהה 2 ) גידול של100% .במספר הדוקטורנטים במקצועות ההייטק הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה 3 ) גידול של40% במספר הסטודנטים לתואר ראשון במקצועות ההייטק, נוסף על היעד שנקבע לע ניין 'זה בהחלטה מס2292 . 4 ) גידול של10% .בסך אנשי הסגל במקצועות ההייטק, במוסדות להשכלה גבוהה סעיף4: סעיף זה עוסק בהגדלת היצע כוח האדם המיומן בענף ההייטק, וזאת כמשאב מרכזי שיקדם את צמיחת הענף ואת האצת המשק, בשים לב להשלכות ולהזדמנויות שמעמיד משבר הקורונ ה. לצורך כך, פועלת הרשות לחדשנות להקמת מסלול הטבה חדש לפיתוח הון אנושי עבור ענף ההייטק, וזאת בשיתוף זרוע העבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים בנושאים הקשורים לאוכלוסיות בייצוג חסר .בענף ההייטק, ובהתאם להוראות מסלול ההטבה סעיף5: סעיף זה עוסק בקי ,דום המובילות הטכנולוגית והבטחת האיתנות הטכנולוגית של מדינת ישראל. זאת על ידי, הקמת תכנית לאומית למדע וטכנולוגיה קוונטים בהיקף של1,253.3 .מיליון ש"ח לשש שנים .טכנולוגיית קוונטים, מהווה לדעת מומחי טכנולוגיה רבים את קפיצת המדרגה הטכנולוגית הבאה התכנית הישרא לית בתחום זה מקודמת לאחר שמספר רב של מדינות אשר השיקו תכניות דומות ובהיקפים חסרי תקדים, ביניהן ארה"ב בסך של1.6 מיליארד דולר, סין בסך של2.4 ,מיליארד דולר האיחוד האירופי1.1 מיליארד דולר וקנדה1 .מיליארד דולר מטרת התכנית למדע וטכנולוגיה קוונטים הינה בניית המובילות טכנולוגית של מדינת ישראל בתחום החישה הקוונטית וכן בהתאמת רמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל לזו הקיימת בשאר העולם בתחום המחשוב הקוונטי. מוצע כי התכנית הלאומית תכלול את המרכיבים שפורטו בסיכום פורום תל"מ מיום 27 באוגוסט2019 והחלטת ות"ת מיום25 בספטמבר2019 , ובין היתר את הרכיבים הבאים: פיתוח הון אנושי מחקרי לנושא טכנולוגיית קוונטים, הקמת מרכזי מחקר אקדמיים בנושא הקוונטום, קידום מרכז מחקר ופיתוח יישומי בתחומי המחשוב הקוונטי, הרחבת פרויקטים בתקשורת קוונטית, עידוד כניסת חברות חדשות לתעשיית הקוונטום, עידוד ק .שרים בינלאומיים וצעדים נוספים 78 תכנית לאומית זו הינה פרי עבודה משותפת של הגופים החברים בפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (להלן– פורום תל"מ ): משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, הוועדה לתכנון ותקצוב (להלן- ות"ת ) ורשות החדשנות. מתוך תקציב התכנית הלאומית בסך של1,253.3 מיליון ש"ח, תמיכת המדינה תהיה בהיקף של1,049.7 מיליון ש"ח, בחלוקה המוסכמת בין המשרדים ,האמורים ושארית הסכום203.6 מיליון ש"ח יוקצו מתקציב שיעמידו המוסדות האקדמיים והתעשייה .המשתתפת בתכנית כמו כן, התכנית תנוהל ותפוקח על ידי וע דת היגוי, כפי שנקבעה בסיכום פורום תל"מ מיום27 באוגוסט2019 , ואשר תכלול את נציגי הגופים החברים בפורום תל"מ ונציגי השותפים במימונה. כל אחד מהגופים החברים בפורום יאגם את תקציב התכנית המיועד לביצוע על ידו בהתאם לסיכום פורום תל"מ כאמור. ועדת ההיגוי תנהל מעקב א חר ביצוע תכנית לפי אבני דרך, וכן תעקוב אחר התפתחות .התחום, ותפעל במידת הצורך לביצוע שינויים בתכנית בהתאם לכך סעיף6: סעיף זה עוסק בתכנית לאומית בתחום הביו- ( רפואה ההנדסיתBio-Convergence ) אשר הממשלה רושמת בפניה את הודעת רשות החדשנות כי היא תגיש אותה לפורום תל"מ תוך180 יום. זאת, על מנת לקדם את המובילות הטכנולוגית של ענף ההייטק הישראלי, ולאור הזדמנות הצמיחה המשמעותית שזוהתה בתחום הביו- רפואה ההנדסית, הזדמנות אשר הודגשה לאור משבר הקורונה, והאתגרים .החדשים שהוא מציב סעיף7: סעיף זה עוסק בקידום העברת הידע מהאקדמ יה לתעשייה. זאת, על ידי יישום מסקנות צוות העבודה הבינמשרדי שהוקם לטובת הנושא. צוות עבודה זה הינו פרי עבודה משותפת של משרד האוצר, משרד המדע והטכנולוגיה, ות"ת ורשות החדשנות. במסגרתו, כל אחד מהגופים מקדם ביצוע של פעולות וצעדים לקידום המחקר היישומי והקלת הרגול.ציה על העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה ,קידום המחקר הבסיסי, לצד ההוראה, הינו ליבת העשייה באוניברסיטאות המחקר. עם זאת לאוניברסיטאות ישנה גם משימה שלישית: תרומה לחברה ולכלכלה. הידע הקיים באקדמיה הינו אחד ממנועי הצמיחה הפוטנציאליים המשמעותיים ביותר למשק בטווח הב ינוני- ארוך, ועל כן קיימת חשיבות רבה במנגנון יעיל להעברתו מהאקדמיה ליישום בתעשייה. לצד מספר סיפורי הצלחה מרשימים כגון: מובילאיי, קופקסון וכדומה, קיימת תמימות דעים כי קיים פוטנציאל רב אשר איננו ממומש. נתון מרכזי שיכול להעיד על כך הינו מדד החדשנות העולמי לשנת 2019 – במסגרת מדד זה מדורגת ישראל במקום השני בעולם בכמות המחקר והפיתוח המבוצעת על ידי חברות פרטיות, אך רק במקום ה- 54 בכמות המימון של חברות פרטיות במחקר ובמקום ה- 65 בתשלום על שימוש בקניין רוחני. בנוסף, ניתן לציין כי ממצאים בספרות המחקרית מעידים כי מחקר יי שומי אוניברסיטאי שנעשה ( בשיתוף גורם מסחרי מוביל למצוינות אקדמית יתרהNature 2017 ). לפיכך, מדיניות לאומית אשר תתמוך בקידום והסרת חסמים בהליך העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, תוביל למיצוי פוטנציאל הצמיחה של התעשייה עתירת הידע הישראלית וכן תתרום לקידום השפעת הידע הנוצר באקדמיה על .רווחת הציבור הישראלי ,לצורך כך, ולשם גיבוש תכנית אופרטיבית למיצוי פוטנציאל העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה, ות"ת רשות החדשנות, משרד המדע והטכנולוגיה ואגף התקציבים במשרד האוצר פעלו להקמת צוות עבודה בנושא קידום העברת הידע מהאקדמיה לתעשייה. הצ וות קיים שיחות ומפגשים עם מגוון אנשי מקצוע רלבנטיים, לרבות בכירים מהתעשייה, קרנות הון סיכון, חברות מסחור, חוקרים ואנשי אקדמיה, וכן ביצע עבודת מחקר מקיפה למיפוי כלל הידע הנצבר בנושא. המלצות הצוות נועדו להוות בסיס להחלטת מדיניות בנושא העברת ידע מהאקדמיה לתעש ייה, שתוכל להיות מיושמת תוך פרק זמן קצר ותייצר שינוי בר- .קיימא עבודת הצוות התמקדה בבחינת מערך התמריצים העומדים בפני הגורמים הרלבנטיים המרכזיים לאורך שרשרת יצירת הידע באקדמיה והליך העברתו לתעשייה. ככלל, ניתן להצביע על כך שמערך התמריצים הקיים מייצר אינטרסי ם שונים, אשר מביאים לחוסר אופטימיזציה בהליך העברת הידע; זאת, החל 79 מהתמריצים העומדים בפני החוקר, המוסד, חברות המסחור וכן התעשייה. בהתאם לכך, מסמך .המדיניות עוסק במיפוי החסמים המרכזיים והמלצות אופרטיביות לפתרונם סעיף7 )(א– מוצע לרשום את החלטת ות"ת בנושא עיד וד פעילות של העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה, כי היא תפעל, בין היתר, להגדלת הזיקה בין התועלת למוסד האקדמי מביצוע פעילות להעברת ידע, לבין העלות השוטפת של פעילות זו, על ידי תמרוץ פעילות של העברת ידע מהאקדמיה לתעשייה. זאת על בסיס בחינת הפעילות השנתית שביצע המוסד ה ,אקדמי בנושא העברת ידע לתעשייה במונחי מספר עסקאות שבוצעו (להבדיל מהיקף הכנסות). מודל זה יפעל החל משנת ה .תשפ"א ואילך סעיף7 )(ב– מוצע לרשום את הודעת רשות החדשנות, כי תבצע עד ליום31 בדצמבר2020 , את :הפעולות הבאות 1. על מנת לעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה לתע שייה ולאפשר סיוע מימוני לחברות המתבססות על קניין רוחני שמקורו במוסד אקדמי, כי היא עדכנה מסלולי הטבות רלוונטיים באופן המגדיל את הגמישות בהסדרי ידע וקניין רוחני בפרויקטי מו"פ משותפים לאקדמיה ולתעשייה כך שיאפשרו לחברות הניגשות את החופש ליישם כל הסדר קניין רוח ני המוסכם ביניהן למוסד האקדמי. זאת .לעומת המצב כיום בו מוגדר תנאי שהקניין הרוחני מצוי בידי החברה התעשייתית 2. על מנת למזער את משך הזמן והמשאבים הנדרשים במסגרת מו"מ להעברת ידע, תפעל רשות החדשנות להנגשת נתונים לגבי טווח התנאים הכלכליים הרלבנטיים לעסקה (כגון הי ,קף הון שיעור תמלוגים וכו'), ותסייע בשיקוף המידע הקיים ובהנגשת הניסיון הבינלאומי בנושא לתעשייה, באופן שיקטין את פערי האינפורמציה בין הצדדים במהלך המשא ומתן. הנגשת הנתונים תבוצע בכפוף לכל דין. סעיף7 )(ג– מוצע להטיל על משרד המדע והטכנולוגיה לבצע את הפעולות הבאות עד ליום31 בדצמבר2020 : 1. על מנת לגשר על הפער המימוני, בין המחקר הבסיסי לו עשוי להיות פוטנציאל יישומי מעשי, לבין מסלולי ההטבה של רשות החדשנות בהם נדרש להצביע על אופק מסחרי מובחן, לתמרץ בניית יכולות לביצוע ומימון מחקר תרגומי במוסדות עצמם על ידי בניית ק רנות מוסדיות ייעודיות לשלב .זה. קרנות אלה יפעלו בשילוב אנשי תעשייה ויזמים, המתמחים בשלבי הפיתוח המוקדמים התכניות יבוצעו בתיאום עם ות"ת ורשות החדשנות. לבצע בחינת אפקטיביות וביצוע התאמות במסלול המחקר הישומי של משרד המדע (קרן מי"ה). לשם הגדלת פוטנציאל המסחור של הפרויקטים הנבחרים, ייבחנו, בין היתר, שילוב קריטריונים של ישימות מסחרית בבחינת הפרויקטים וכן שילוב נציגי תעשייה בעלי ידע במסחור בוועדת השיפוט. סעיף8 : סעיף8 )(א- סעיף זה עוסק בתכנית הורייזן2020 . 'החלטה מס2074 מיום7 באוקטובר2014, שעניינה מימון הש תתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של האיחוד האירופי (להלן– החלטה2074 ) קבעה כי5% ממימון התכנית יתחלק בין משרדי ממשלה שונים המשתתפים בתכנית. על מנת לייעל את אופן העברת התקציב לאיחוד האירופי ולאגם את תקציבי הממשלה באופן יעיל יותר, מוצע לקבוע כי שיעור ההשתת :פות בתכנית יחולק כדלקמן 1. הוועדה לתכנון ותקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה בשיעור של50% ; 2. הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בשיעור של40% ; 3. משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל בשיעור של10% . סעיף8 )(ב- בהתאם למנגנון קביעת אחוז ההשתתפות של המשרדים הנוספים, הקבוע בסעיף 3 להחלטה2074 , קביעת אחוז ההשתתפות לשנה העוקבת ייעשה בהתאם לאחוז התקבולים שקיבל כל .משרד מסך התקבולים של התכנית בתקופה של השנתיים הקלנדריות הקודמות לצורך מימוש האמור בסעיף8 ,(א) יועבר התקציב להשתתפות ישראל בתכנית המסגרת השמינית של המשרדים הנוספים לשנת2020 , כפי שנקבע בהתאם למנגנון האמור, לבסיס תקציב רשות החדשנות החל משנת2020 . זאת מאחר ורשות החדשנות היא הגוף המפעיל את מנהלת הקישור הלאומי לתכניות המו"פ של האיחוד .)האירופי (איסרד 80 סעיף 9: סעיף זה עוסק בתכנית 'הורייזן אירופה. בהחלטה מס2493 מיום9 בנובמבר2000 , שעניינה הקמת ועדת היגוי בינמשרדית ליישום ההסכם הטכנולוגי מדעי בין ישראל לבין האיחוד האירופי הוגדרו סמכויות ועדת ההיגוי הבינמשרדית. מוצע להסמיך ועדה זו, אשר עוסקת באופן שוטף בניהול תכניות המסגרת של האיחוד האירופי בישראל ונמצאת בקשר עם האיחוד האירופי לגבי השתתפות ישראל בתכנית לעיל, להתחיל במגעים לבחינת תנאי ההשתתפות של מדינת ישראל בתכנית המסגרת התשיעית של האיחוד האירופי למחקר ופיתוח (הורייזן אירופה), אשר תפעל בין השנים2021-2027 . תנאי השתתפות כאמור יוגשו לאישור הממשלה. תנאי ההשתתפות וגובהה, לעניין חלקה של ,ות"ת ,כפופים לאישור ות"ת ויוגשו יחד עם תנאי ההשתתפות של יתר הגופים המממנים, לאחר אישור ות"ת .לאישור הממשלה :השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס2493 מיום9 בנובמבר2000 ; 'החלטה מס1503 מיום14 במרס2010 ; 'החלטה מס5080 מיום26 באוגוסט2012 ; 'החלטה מס2074 מ יום7 ב אוקטובר2014 ; 'החלטה מס147 מיום28 ביוני2015 ; 'החלטה מס1759 מיום31 ביולי 2016 ; 'החלטה מס2292 מיום15 בינואר2017 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חו ות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 81 תקשורת קידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל מחליטים כחלק ממדיניות הממשלה להאצת התחרות בשוק התקשורת וקידום פרישה כלל ארצית של תשתיות תקשורת מתקדמות, בהמשך להמלצות הצוות הבין משרדי לבחינת מדיניו ת פרישת תשתיות רשת אולטרה רחבת פס בישראל מיום5 בנובמבר2019 וכן המלצות משלימות שפרסם הצוות להערות הציבור ביום14 ביוני2020 לעניין הוט טלקום ש.מ (להלן– המלצות הצוות:) 1 . לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 (להלן– חוק התקשורת), בהתאם לעקרונות הב:אים א. "רשת אולטרה רחבת פס " תוגדר כרשתFttH או שוות ערך לה מבחינת רמת השירות בהתאם .לקריטריונים עליהם הורה שר התקשורת ב. .יוגדרו "שירותים מתקדמים" כשירותי פס רחב הניתנים באמצעות רשת אולטרה רחבת פס ג. "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ (להלן: "בזק") ובעל רישיון לפי תקנות )התקשורת (בזק ושידורים (הליכים ותנאים לקבלת רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים ,)ארציים נייחים ה תש"ס- 2000 , ,רשאים לפרוש רשת אולטרה רחבת פס שלא בכל הארץ ולספק :שירותים מתקדמים על גביה שלא לכל דורש בהתקיים כל התנאים הבאים, במצטבר 1) בזק הגישה הודעה למשרד התקשורת על האזורים הסטטיסטיים בהם היא מתכוונת לספק שירותים מתקדמים (להלן– אזורי הפרישה;) בהחלטה זו, "אזור סטטיסטי " – יחידת שטח רציפה שנוצרה מחלוקה גאוגרפית- סטטיסטית, שנקבע כאזור סטטיסטי לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיק ,ה ובכלל כך באזור יהודה ושומרון. 2) שר התקשורת קבע ברישיונה של בזק חובת מתן שירותים מתקדמים באזורי הפרישה (להלן– חובת הפרישה ). משך התקופה להשלמתה של חובת הפרישה יהיה חמש שנים לכל היותר מיום תחילת אספקת השירותים המתקדמים בתשלום או מיום קביעת חובת הפ רישה ברישיון בזק, לפי המוקדם מב .ניהם ד. נוכח ה שר כי הודעתה של בזק כאמור בסעיף1 ()(ג1 ) לעיל כוללת מספר מצומצם של אזורים סטטיסטיים, באופן שיש בו להעיד כי היא לא התקבלה משיקולי כדאיות כלכלית והיא מצומצמת במידה הפוגעת משמעותית ביכולתה של הקרן להביא לפרישת רשת אולטרה רחבת פס באזורי התמרוץ, יודיע על כך לחב רה לא יאוחר מ- 60 .יום מיום מסירת הודעת בזק ()הודיע השר כאמור, יראו זאת כאילו לא מסרה בזק הודעה בהתאם לסעיף (ג1 .) לעיל ה. תוקם קרן חוץ תקציבית שמטרתה עידוד פרישת רשת למתן שירותים מתקדמים באזורים הסטטי( סטיים שאינם אזורי הפרישה להלן בהתאמה- הקרן ו-איזורי התמרו ץ.) ו. מקורות הקרן יהיו מתוך תשלומים שנתיים שיעבירו הגופים החייבים לפי שיעור מהכנסתם "( )החייבת כאמור בסעיף קטן (ח תשלומי החובה .)" " ,בהחלטה זו הגופים החייבים " – תאגידים אשר הכנסתם השנתית עולה על עשרה מיליון :שקלים חדשים ומתקיים בהם אחד מאלה 1) בעלי זיקה תשתיתית– :מי שמתקיימים בו שני אלה א) מי שנותן שירותי בזק פנים ארציים במסגרת רישיון מפ"א כללי או רישיון מפ"א כללי ייחודי, מי שנותן שירותי רט"ן ובכלל כך רט"ן ברשת אחרת, וכן מי שנותן ;שירות תמסורת, שירות תשתית ושירות גישה לאינטרנט ב) לפחות50% מהכנסותיו מקורן בהכנסות ממתן שירותי הבזק המפורטים בסעיף קטן א' לעיל. לעניין זה, הכנסה מחבילה הכוללת שירות בזק המפורט בסעיף קטן א' יחד עם מוצרים או שירותים נוספים תיחשב הכנסה שמקורה בשירותי הבזק .כאמור 2) בעלי זיקה שיווקית– התאגידים שיפורטו להלן ובלבד שיספקו שירותי תקשורת, בין היתר במס גרת חבילת שירותים הכוללת שירות בזק של בעלי זיקה תשתיתית בין אם מכח רישיון או היתר ובין אם לא: תאגידים בשליטת בעלי זיקה תשתיתית; או תאגידים שהם בעלי שליטה בבעלי זיקה תשתיתית; או תאגידים שבעל השליטה בהם הוא בעל .שליטה בבעל זיקה תשתיתית 82 " ,בסעיף קטן זה שירותי תקשורת :" א) ;שירותי בזק ב) העברת תכנים אודיו- ;ויזואליים למנויים ג) .אספקת "ציוד קצה", כהגדרתו בחוק התקשורת ז. הגישה בזק את הודעתה כאמור בסעיף1 ()(ג1 ,), יקבע שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר בצו את שיעור תשלומי החובה לקרן מסך ההכנסה החייבת של הגופים החייבים. שיעור תשלומי.החובה יהיה אחיד לכל הגופים החייבים ח. " בהחלטה זו ההכנסה החייבת " – ההכנסה השנתית של גוף חייב, בניכוי תשלומים ששילם בעד קישור גומלין ושימוש, כהגדרתם בסעיף5 לחוק התקשורת. מנכ"ל משרד התקשורת יודיע לגוף החייב, בכל שנה ולא יאוחר מיום1 באוגוסט, על סך גובה תשלומי החובה בו חייב הגוף. שר התקשורת רשאי לדרוש מגופים חייבים או מגופים בעלי פוטנציאל להיות גופים חייבים, למסור לו, במועד, במתכונת ובאופן שיורה, כל מידע הנחוץ לצורך ההכרעה .האם יסווגו כגוף חייב או לצורך קביעת ההכנסה החייבת ט. תשלומי החובה יועברו לקרן, וישמשו לעידו ד פרישת רשת אולטרה רחבת פס באזורי התמרוץ בלבד ולא לאף שימוש אחר. תשלומי החובה ישולמו עד לקביעת חובות פרישה בכל אזורי התמרוץ או עד להודעת שר התקשורת ושר האוצר כי הושלמה מטרת הקרן, המוקדם .מביניהם י. תשלומי החובה ישולמו החל מהשנה שבה תיקבע חובת הפרישה, ובכל מק רה לא ייגבו .תשלומי החובה בטרם קביעת חובת הפרישה יא. כספי הקרן לא יחשבו להכנסות המדינה ויופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד .האוצר יב. הקצאת כספים מהקרן תיערך בהליך תחרותי, ואמות המידה לבחירת הזוכים יהיו היחס בין כמות משקי הבית הנפרשים לגובה הכספים המוקצה וכ ן קידום התחרות בשוק התקשורת (להלן– הליכים תחרותיים ). במסגרת ההליך התחרותי לא יינתן משקל למיקום הפרישה או מיהות משקי הבית הנפרשים. על אף האמור, בשלוש השנים הראשונות לפעילות הקרן, שר התקשורת רשאי להורות כי במסגרת ההליך התחרותי10% ממשקי הבית לכל היותר יפרשו :באזורים שיקבע. לצורך קבלת החלטה כאמור, רשאי שר התקשורת לשקול שיקולים אלה 1) ;המצב הביטחוני באזור 2) ;חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור ורמת השירותים שבו 3) ;תכנון הפרישה של האוכלוסייה 4) ;מיקומו הגאוגרפי של האזור או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ 5) הצורך בצמצום פע רים בין האזור לבין אזורים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות .האזור לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות הוראת השר תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים .שהביאו לקביעת האזורים כאמור יג. הקרן תפעל להקצות את תקציבה מדי שנה, ואולם שר התקשורת בה ,סכמת שר האוצר, רשאי .מנימוקים שיירשמו, לדחות בתקופה שלא תעלה על שנה את הקצאת תקציב הקרן יד. בזק וכל חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, ולרבות שותפות) אינן רשאיות .להשתתף בהליכים התחרותיים, או לקבל הקצאות כספים מהקרן טו. בזק וכל חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, ולרבות שותפות) אינן רשאיות .לפרוש רשת אולטרה רחבת פס באזורי תמרוץ טז. על אף האמור, שר התקשורת רשאי להתיר לבזק או לחברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון בזק, לרבות שותפות) לפרוש רשת אולטרה רחבת פס באזורי תמרוץ אשר טרם הוקצו במסגרת הליך תחרותי (בסעי ף זה– האזורים הנוספים ) ובלבד שהיקף משקי הבית באזורים הנוספים לא יעלה על10% מהיקף משקי הבית באזורי הפרישה עליהם הודיעה ( כאמור בסעיף1 ())(ג1 ) לעיל, ובהתחשב בעמידת בזק בחובותיה בהתאם ללוחות הזמנים שקבע שר התקשורת ברישיון בזק. האזורים הנוספים יתווספו לאזורי הפרישה ותחול עליהם .חובת הפרישה של בזק יז. על אף האמור בסעיף1 (טו), זכה מפעיל באזור תמרוץ מסוים בהליך תחרותי, בזק או חברה בעלת זיקה אליה (כהגדרתה ברישיון, לרבות שותפות) תהיה רשאית לפרוש באזור תמרוץ זה בחלוף תקופה של5 .שנים מיום ההכרזה על זוכה באזור זה יח. על אף ה אמור בסעיף12 ()(ב1 ) לחוק התקשורת, בהמשך לזכיה בהליכים התחרותיים ייקבע .שר התקשורת ברישיונותיהם של הזוכים חובות פרישה באזורי התמרוץ 83 יט. שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תעריף מופחת עבור גישה אל מתקני הבזק של בזק אשר פרושים באזורי התמרוץ וזאת ביחס לתעריף הקבוע כיום עבור שירות זה בתקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ"א (מפעיל פנים ארצי)), התשע"ה- 2014 . כ. לקבוע כלי אכיפה על מנת להבטיח את קיום חובות הפרישה והמגבלות על הפרישה, ככל .שנדרש כא. ברשת אולטרה רחבת פס, התיול הפנימי כהגדרתו בסעיף4 )ח(א לחוק התקשורת, יהיה שייך .למנוי ממועד התקנתו 2 . להנחות את שר התקשורת למנות ועדת מכרזים בין- משרדית לניהול ההליכים התחרותיים, כאמור בסעיף1 (יב) לעיל, שבראשה יעמוד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת או מי מטעמו, ויהיו חברים בה חשב משרד התקשורת, היועצת המשפטית של משרד ה תקשורת וסמנכ"ל הנדסה במשרד התקשורת או מי מטעמם, נציג מינהל כלכלה, נציג מינהל הפיקוח ונציג אגף בכיר רישוי במשרד .התקשורת, נציג אגף התקציבים במשרד האוצר ונציג רשות התחרות 3 . להנחות את שר התקשורת להגדיר תוך3 "חודשים קריטריונים לעניין "רשת אולטרה רחבת פס על פי רמות שירות, באופן שיבחין בין רשתות התקשורת הקיימות של החברות עליהן חלה חובת האוניברסליות (רשת ה- NGN של בזק ורשת ה- HFC של הוט טלקום ש.מ) לבין רשתות תקשורת מתקדמות, דוגמת רשתותFttH .או שוות ערך להן מבחינת טיב ואיכות השירות 4 . להנחות את שר התקשורת לקבוע בריש יונה של בזק את חובת הפרישה שלה באזורי הפרישה תוך 60 ימים ממועד הודעתה של בזק כאמור בסעיף1 ()(ג1 .) להחלטה זו 5 . להנחות את שר התקשורת להודיע תוך שלושה חודשים מיום החלטה זו על לוחות זמנים, אבני דרך ופרקי זמן מרביים לחיבור מנויים באזורי הפרישה ובאזורי התמרוץ שיק.בעו ברישיונות 6 . להנחות את שר התקשורת ושר האוצר לקבוע שיעור תשלום, כאמור בסעיף1 (ז) לעיל, שלא יפחת מ- 0.5% .וזאת לפחות בשלוש השנים הראשונות לפעילות הקרן 7 . ( להנחות את שר התקשורת ושר האוצר לקבוע תעריף לשירות סיטונאי לגישה רחבת פסBit- Stream Access) שיחול על השירו ת כאמור שיספק הזוכה בהליך תחרותי לבעל רישיון אחר (כהגדרתו בסעיף5 .)(א) לחוק התקשורת 8 . להנחות את שר התקשורת ושר האוצר לקבוע תעריף מופחת עבור גישה אל מתקני הבזק של בזק .הפרושים באזורי התמרוץ, אשר יחול מיום קביעת חובת הפרישה של בזק לכל המוקדם 9 . בתום שלוש שנים מי ום גביית תשלומי החובה בפועל, תבחן ועדת המכרזים את קצב הפרישה באזורי התמרוץ, יעילות ההליך התחרותי, ועלות מימון הפרישה, לשם בחינת הצורך בשינויים בהליך התחרותי, בהמשך פעילות הקרן ובמועדים נוספים לבחינה כאמור. ועדת המכרזים תעביר את תוצאות הבחינה לשר התקשורת. ש וכנע שר התקשורת, מנימוקים שיירשמו, כי קיימת היתכנות כלכלית לפרישה בכל אזורי התמרוץ וכי פרישה כאמור צפויה להתקיים בפרקי זמן סבירים, ומשום כך התערבות המדינה בפרישת הרשת אינה נדרשת עוד, רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, ובשים לב לתכלית ההסדר, להביא לפרישת רשת אולטרה רחבת פס בכל אזורי התמרוץ להורות על ביטול .הקרן 10 . להטיל על שר הביטחון להנחות את המפקד הצבאי להטמיע, בשינויים המחויבים, את יישום החלטה זו לגבי תשתית התקשורת ביהודה ושומרון, וכל הוראה רלוונטית אחרת שתינתן בהמשך לה, וכן להנחות את שר התקשורת לערוך התאמות על מנת לאפשר יישום של ההחלטה כאמור .באזור יהודה ושומרון, ככל שיידרשו 11 . לרשום את הודעת שר התקשורת כי משרד התקשורת ישלים, תוך90 ימים, בחינה לאסדרה מחדש של שוק האינטרנט הקמעונאי בישראל, לרבות ביטול חלוקת אספקת שירותי אינטרנט בין שירות תשתית לבין שירות גישה לאינטרנט( ISP ), בשים לב לצורך לאזן בין התחרות בשוק לבין רווחת הצרכן ופישוט רכישת שירות אינטרנט בישראל למשתמשי הקצה, לרבות המלצות על הוראות .מעבר מתאימות לשמירה על התחרות בשוק, ככל שיידרשו 84 דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב תשתיות תקשורת מתקדמות מהוות רכיב מ רכזי בפיתוח המשק והכלכלה. מחקרים מעידים כי פרישת .תשתיות תקשורת מתקדמות מובילה לגידול בתמ"ג, גידול בפריון וצמצום של פערים כלכליים ביום5 בנובמבר2019 פרסם צוות בין- משרדי משותף למשרדי התקשורת, האוצר ורשות התחרות לבחינת מדיניות פרישת תשתיות תקשורת אולטרה רחב ות- פס נייחות במדינת ישראל, המלצות להערות .הציבור ביום14 ביוני2020 .פרסם הצוות להערות הציבור המלצות משלימות לעניין הוט טלקום ש.מ הצוות הבין-משרדי בחן את הכדאיות הכלכלית לפרישה כלל-ארצית של רשת אולטרה רחבת- פס תחת האסדרה הקיימת, ומצא כי בהתאם לתרחישים הסבי רים לא קיימת היתכנות כלכלית לפרישה כלל- ,ארצית כאמור על ידי "בזק", החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק") על יתרונותיה התשתיתיים וקל וחומר על ידי חברה בודדת אחרת. הצוות מצא כי בכל הנוגע לפרישת תשתיות מתקדמות, האסדרה הקיימת אינה מגשימה את תכליתה, ובלי שינוי יסו די באסדרה ובמערך התמריצים שהיא יוצרת, לא תתאפשר פרישה כלל-ארצית של רשתות אולטרה רחבות- .פס מתוך הבנה של היעדר היתכנות כלכלית לריבוי תשתיות אולטרה רחבות- ,פס באזורים מסוימים בארץ ולאחר בחינת ההתייחסויות שהתקבלו להמלצות שפורסמו להערות הציבור, גיבש הצוות הבין- משרדי מתווה אסדרה כולל המבטיח כי בכל אזור בארץ יהיה לפחות בעל רישיון אחד המחויב בפרישת רשת אולטרה רחבת- פס באותו אזור, וכי בעל רישיון זה יחויב באספקת שירותBSA סיטונאי לבעלי רישיון אחרים. כך, מתווה זה מבטיח נגישות לתשתית מתקדמת אחת של כל משק בית בישראל, לצד תחרות .על מחיר ומגוון שירותים על בסיס אותה תשתית מטרה זו מושגת באמצעות עדכון מערך החובות של כלל השחקנים בשוק התקשורת, הנשען על שתי ( :רגליים עיקריות1 ) עדכון חובות הפרישה של בעלי התשתית במסגרת מערך תמריצים לעידוד פרישה רחבה באזורים כדאיים כלכלית. במסגרת זו יתאפשר לבזק לבחור את האזורים הסטטיסטיים בהם תפרוש ותפעיל רשת אולטרה רחבת- פס לכלל משקי הבית המתגוררים בהם. חובתה של בזק להשלים את הפרישה באזורים אלו תוך5 שנים תעוגן בחוק, ואבני הדרך להשלמת חובת הפרישה, ייקבעו ברישיונה. היה ובזק לא תודיע למשרד על אזורי ה פרישה וחובת פרישה מעודכנת לרשת אולטרה רחבת- פס לא תיקבע ברישיונה, לא ישתנה מערך החובות הרגולטוריות של בזק ושל שאר השחקנים ( .בשוק2 ) הקמת קרן לעידוד פרישה באזורים שבזק בחרה לא לפרוש בהם, הממומנת על ידי כלל השחקנים הרלוונטיים בשוק. הקרן תפעל עד להקצאת כלל האז ורים הסטטיסטיים בהליך תחרותי .שתוביל לפרישה כלל ארצית על מנת לקיים את שתי הרגליים מציע המתווה מערך תמריצים ואיזונים שיביא את בזק לבחירת היקף פרישה נרחב ככל הניתן אך זאת בהתאם לבחירתה ועל פי שיקולי כדאיות כלכלית של החברה, ומזעור עלויות וייעול הפרישה באזורי .התמרוץ הצעת מחליטים זו מבקשת לעגן את המלצות הצוות בחקיקה, תוך תיקון חוק התקשורת, תיקון התקנות .הרלבנטיות ומתן הוראות רגולטוריות נוספות בהתאם לסמכויות שרי התקשורת והאוצר סעיף1: .סעיף זה מגדיר את העקרונות לפיהם יתוקן חוק התקשורת סעיפים1 (א) ו-1 )(ב– בלב קביעת חובת הפרישה, הן באזורי הפרישה על ידי בזק והן באזורי התמרוץ על ידי הזוכים בהליך התחרותי, עומדת ההגדרה לרשת אולטרה רחבת פס, אשר ההסדר המוצע בהחלטה זו יחול רק ביחס לה. בשל כך, נדרשת הגדרה המבחינה בין רשתות התקשורת הקיימות, קרי רשת ה- NGN של בזק ורשת ה- HFC של הוט ובין פרישה של רשת חדשה. מוצע כי הגדרה זו תתבסס על רמות שירות מינימליות, ולא על טכנולוגיה ספציפית, וזאת על מנת לאפשר גמישות למפעילים השונים לבחור כל טכנולוגיה בהתאם למיטב הבנתם, ובלבד שזו תעמוד בקריטריונים השונים לרמות השירות כפי שיקבע המשרד, ואש ר מתקבלים בתצורתFttH .)(סיב עד שקע ראשון בבית המנוי ההגדרה המוצעת משקפת את הידע הטכנולוגי העדכני לצד ההבנה כי התפתחויות עתידיות עשויות לשנות את פני הדברים. בהתאם, מוצע להגדיר שירותים מתקדמים כשירותי אינטרנט על פס רחב המוצעים על גבי רשת אולטרה רחבת פס. זאת , על מנת להבחין ביניהם ובין שירותים אחרים, שייתכן ויוצעו על גבי רשתות מתקדמות, ולגביהם לא חלה חובה פרישה כלל ארצית. יודגש, כי הקריטריונים לרשת המקבילה לרשת מבוססת סיבים אופטיים מסוגFttH יוגדרו על ידי שר התקשורת, בהתאם .להתפתחויות טכנולוגיות סעיפים1(ג) ו- 1 )(ד– החובה החלה על בעל רישיון למתן שירותים בזק פנים- ארציים נייחים (כיום– בזק והוט)(להלן– מפ"א כללי ) קובעת כי על שירות להיות זמין לכל דורש בכל הארץ תוך שנה מתחילת מתן השירות. בשירותים המתקדמים משמעה של חובה זו הוא שעם חיבור משק בית אחד 85 לשירות מבוסס סי ב אופטי, על השירות להיות זמין לכל דורש בכל הארץ תוך12 חודשים. מתוך הבנה כי אין היתכנות כלכלית לפרישה כלל ארצית של תשתית אולטרה רחבת פס, ולכן בעטיה נמנעים בעלי התשתית מלספק שירותים מתקדמים, מוצע, בהמשך להמלצות הצוות הבין- משרדי, לקבוע כי בהתקיימם של תנאים מ סוימים, לא תחול על מפ"א כללי חובת הפרישה האוניברסלית ביחס לאספקת שירותים מתקדמים: התנאי הראשון הוא הודעה של חברת בזק על האזורים הסטטיסטיים בהם היא מעוניינת לפרוש. אזורים סטטיסטיים מוגדרים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כיחידות שטח של כאלף- אלפיים משקי בית בפיזור גיאוגרפי. מדינת ישראל מחולקת לכ- 3,000 .אזורים סטטיסטיים מוצע לקבוע כי חובת הפרישה של בזק תיקבע בהתאם לבחירה שלה בחלוקה גאוגרפית לאזורים סטטיסטיים. בזק תודיע באיזה אזורים סטטיסטיים היא מבקשת לפרוש. בהתאמה, שר התקשורת יקבע ברישיון החברה חובה להשלים את הפרישה באזורים אלו תוך חמש שנים מיום קביעת החובה או מיום תחילת אספקת השירות, לפי המוקדם מביניהם. לאחר שנקבעה החובה ברישיון, תיכנס לתקפה הוראת החוק שמאפשרת למפ"א כללי לספק שירותים מתקדמים שלא לכל דורש בכל חלקי הארץ. יודגש, כי תמשיך לחול חובת האוניברסליות.ביחס לרשתות הקיימות של מפ"א כללי ללא שינוי חריג למנגנון המוצע לעיל, הוא אם סבר השר כי בחירתה של בזק מצומצמת באופן הפוגע באופן משמעותי ביכולת להביא לפרישת רשת אולטרה רחבת פס באזורי התמרוץ באמצעות הקרן. בחירה באחוז מאוד מצומצם מהאזורים הסטטיסטיים כאזורי הפר ישה, אינה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי של המודל. מאחר ובזק צפויה לסבסד דרך הקרן היקף פרישה מאוד נרחב למתחרות, תוך שהיא מנועה מפרישה באזורים בהם היא לא בוחרת, בחירה כאמור תעמיד אותה במצב של נחיתות טכנולוגית משמעותית. בחירה של אחוז נמוך ללא הסבר רציונלי עשויה ל העיד על ניסיון לסכל את מטרות המתווה. ייתכן כי בחירה כזו נשענת על יכולתה למנוע פרישה של מתחרות באזורי התמרוץ, ובמקרה .כזה יש הצדקה להימנע מקביעת החובה ברישיון ולהותיר את החובה הקיימת על כנה סעיפים1 )(ה– 1 )(ו– הקמת קרן חוץ תקציבית לסבסוד פרישה באזורים שלא נכללו בחובת הפרישה של חברת בזק (אזורי תמרוץ). בהתאם להמלצות הצוות הבין- משרדי, מוצע להקים קרן לתמרוץ פרישה באזורים שלא נכללו בחובת הפרישה של חברת בזק, ובכך להציע פתרון מלא ושלם להשלמת פרישה .כלל ארצית של רשתות אולטרה רחבות פס בדומה למודלים מקובלים בעולם, קר ן התמרוץ תהיה מבוססת על תשלומי חובה שייגבו כשיעור מהכנסות של חברות הפועלות בשוק התקשורת, כאשר שיעור התשלום לקרן נקבע בהתאם להערכות בדבר היקף הסבסוד הנדרש להשגת יעדי הפרישה הכלל ארצית בפרק זמן סביר, תוך התחשבות .במשמעות הכלכלית ובפגיעה בחברות המשלמות רשת א ולטרה רחבת פס צפויה להיות תשתית התקשורת העיקרית בעולם ובישראל בעשורים הקרובים ולאפשר לכלל החברות בשוק התקשורת לספק שירותים מתקדמים. בראייה צופת פני עתיד, לחברות שיספקו שירותים שונים בשלל תחומים על גבי תשתית זו פוטנציאל הנאה גבוה מפרישה רחבה של הרשת והן יסת מכו עליה במתן שירותים לצרכנים. ההנאה הפוטנציאלית מצדיקה שימוש בכספים שנגבו מהם בכדי לתמרץ פרישה. העובדה כי משאבי הקרן יוקצו באופן בלעדי לשוק התקשורת לטובת פרישת תשתית ולא לשום שימוש אחר מחזקת את ההצדקה לגביית מקורות הקרן מבעלי הרישיונות וגופים המספקים שירו.תי תקשורת הגופים החייבים יתחלקו לשניים: גופים בעלי זיקה תשתיתית וגופים בעלי זיקה שיווקית. בעלי הזיקה ,התשתיתית הם בעלי רישיון המספקים שירותים על גבי התשתית. כלומר מי שנותן שירותי בזק פנים ארציים במסגרת רישיון מפ"א כללי או רישיון מפ"א כללי-ייחודי, מי שנותן שירותי רט"ן ובכלל כך רט"ן ברשת אחרת, וכן מי שנותן שירות תמסורת, שירות תשתית ושירות גישה לאינטרנט . במהותם, שירותים בעלי זיקה תשתיתית הם שירותים להעברת נתונים. ככל שהתשתית עליה נסמכים שירותים אלו מאפשרת קצב העברת נתונים, יציבות, ואמינות גבוהים יותר, כך טיב ורמת השירות של .העברת הנתונים עולה. לכן, יש קשר ישיר בין איכות התשתית למהות השירות המסופק פרישה של תשתיות אולטרה רחבות פס מסייעת באופן ישיר למתן שירותים אלו, הנשענים באופן מלא על סוג ואיכות התשתית. הדבר נכון גם ביחס לגופים שכיום אינם פורשים רשתות מבוססות סיבים אופטיים מאחר וגופים אלו עשויים להציע שירותים מתקדמים על גבי רשת אולטרה רחבת פס באזורי התמרוץ באמצעות שירותBSA .סיטונאי ביחס לבעלי רישיונות המספקים שירותים בעלי זיקה תשתיתית, מוצע לקבוע כי ככל שלפחות50% מהכנסותיהם מקורן בהכנסות ממתן שירותים בעלי ז יקה תשתיתית, כלל הכנסותיהם ייחשבו לטובת .חישוב התשלום לקרן, וזאת בניכוי תשלומים עבור שירותים סיטונאיים בעלי רישיונות מבחן ההכנסות נועד לזהות חברות שעיקר עיסוקן הוא בשירותים האמורים, ומכאן שרוב הכנסותיהם מפעילות הנסמכת על שירותים אלו. זאת בכדי למנוע עיוותים בהקצאת הכספים לקרן ולשייך כספים שמקורם אינו בפעילות תקשורת. כך לדוגמה, אוניברסיטאות אשר הציעו בעבר לסטודנטים חבילות 86 אינטרנט מוזלות, ולצורך כך החזיקו ברישיון למתן שירות גישה לאינטרנט, לא יחויבו בתשלום של שיעור מכלל ההכנסות שלהם. במקרה זה ברור כי כהטלת תשלו ם חובה על הכנסות האוניברסיטאות .אינו מוצדק מאחר ורישיון זה מהווה חלק זניח מכלל הכנסותיהם לעניין זה, הכנסה מחבילה הכוללת שירות בעל זיקה תשתיתית וכן טובין או שירותים אחרים תיחשב כולה הכנסה שמקורה בשירות בעל זיקה תשתיתית. בהתחשב בכך שאיכות התשתית מגדילה באופ ן ישיר את ערך השירות בעל הזיקה התשתיתית, מתקיים קשר ישיר אף בין איכות התשתית להכנסות המתקבלות מהחבילה בכללותה. יתר על כן, ברור כי עסקה הכורכת אספקת מוצר או טובין ביחד עם שירות בעל זיקה תשתיתית היא פעילות עסקית הכוללת זיקה תשתיתית, לכן יש להתחשב בה בבחינת ה.יקף הפעילויות הרלוונטיות עליהן נשען בעל הרישיון על מנת למנוע מצב בו בכדי להימנע מחובת תשלום, יבוצעו שינויים תאגידיים והפרדות מבניות בין חברות, להפרדת שירותי תקשורת הנמכרים ככלל בחבילה אחת, מוצע לקבוע כי תאגידים הקשורים לתאגידים המספקים שירותים בעלי זיקה ת שתיתית, אשר מספקים שירותי בזק שאינם שירותים בעלי זיקה תשתיתית, ציוד קצה והעברת תכנים אודיו- ויזואליים למנויים, הנמכרים בין השאר במסגרת מקבץ שירותים ביחד עם שירותים בעלי זיקה תשתיתית, יחויבו בתשלום לקרן. אלו הם שירותים בעלי זיקה שיווקית. חברה או תאגיד קשורים המוכרים שירותים שונים בחבילה עם שירותים בעלי זיקה תשתיתית רואים ערך במכירה המשותפת, כלומר היקף ההכנסות מהשירותים הנמכרים בחבילה גבוה יותר מההיקף שהיה מתקבל לו היו נמכרים בנפרד. על כן גם לתאגידים אלה קיים פוטנציאל הנאה מפרישה רחבה של רשת אולטרה רחבת פס, ומ וצדק להחיל חובת תשלום בשיעור שנקבע מכל הכנסותיהם .בשנה שבה שיווקו לפחות פעם אחת שירותים בחבילה עם שירותים בעלי זיקה תשתיתית סעיף1 )(ז– 1 )(יג– ,מאחר ומדובר בתשלום חובה, מוצע להקנות בחוק סמכות לשר התקשורת בהסכמת שר האוצר, לקבוע את שיעור התשלום, כך שתינתן ג מישות לעדכונים בעתיד, בהתאם .להתפתחויות בשוק, לרבות היקף פרישת התשתיות ורמת התחרות בשוק על מנת להבטיח את פעולת הקרן מוצע לקבוע מספר הסדרים: לקבוע באופן מפורש כי הכספים שיופקדו בקרן ישמשו לעידוד פרישת תשתיות אולטרה רחבות פס בלבד ולא למטרות נוספות; לקבוע כי הקרן תפעל עד לקביעת חובות פרישה בכל אזורי התמרוץ, קרי בכל הארץ, ועל מנת לאפשר גמישות, מוצע להקנות סמכות לשר התקשורת ולשר האוצר להודיע כי הושלמה מטרת הקרן; לקבוע כי ;כספי הקרן לא יחשבו להכנסות מדינה ויופקדו בחשבון נפרד שינהל החשב הכללי במשרד האוצר ולקבוע כ י הקרן תפעל על מנת לחלק את תקציבה מדי שנה, כאשר שר התקשורת ושר האוצר יוכלו לדחות בתקופה שלא תעלה על שנה את הקצאת תקציב הקרן. זאת על מנת להבטיח כי הקרן לא תצבור תקציב שלא יחולק; על מנת להאיץ את הפרישה מוצע לקבוע כי הקרן תפעל החל מהשנה שבה תיקבע חובת הפרישה של בזק, וכן לקבוע כי הקצאת הכספים מהקרן תיעשה בהליך תחרותי כאשר אמות ,המידה לבחירת הזוכים יהיו שיקולי תחרות והיחס בין מספר משקי הבית לסך התקציב שמוקצה. כך יובטח כי בכל שנה המספר הרב ביותר של משקי בית יהיו נגישים לתשתיות תקשורת מתקדמות. יחד עם זאת, מתוך ההב נה כי פרישת תשתיות מהווה כלי לקידום שוויון, מוצע לקבוע כי בשלוש שנים ,הראשונות לפעילות הקרן10% מכלל משקי הבית בכל הצעה שתוגש, יידרשו לעמוד באמות מידה בהתאם למדיניות שר התקשורת. בבואו לקבוע מדיניות כאמור, רשאי יהיה השר לשקול שיקולים של ,המצב הביטחוני באזור ,חוסנו הכלכלי והחברתי ורמת השירותים בו, תכנון הפרישה של האוכלוסייה מיקומו הגיאוגרפי והמרחק שלו מריכוזי אוכלוסייה והצורך בצמצום פערים בין האזור לבין אזורים .אחרים סעיף1 )(יד– 1 )(יט– המתווה המוצע כולל תמריצים משמעותיים לבזק לקחת על עצמה חובת פרישה נרחבת כ כל הניתן, במגבלות הכדאיות הכלכלית שלה. על מנת להבטיח עיקרון זה מוצע לקבוע: כי בזק וכל חברה בעלת זיקה אליה לא יהיו רשאיות להשתתף במכרזי קרן התמרוץ, או לפרוש באזורי התמרוץ עד שיחלפו חמש שנים מיום שאותם אזורים ייבחרו במכרז; לצד זאת, מוצע לקבוע חריג לעקרון זה במסגרתו שר התקשורת יוכל לאשר לבזק פרישה באזורים מחוץ לאלה הכלולים בחובת הפרישה שלה בהיקף שלא יעלה על10% ממשקי הבית שנכללו בחובת הפרישה כדי לאפשר גמישות מסוימת בהינתן התפתחות טכנולוגית ושינויים בביקושים. זאת, כל עוד אזורים אלו לא נבחרו במכרז, על מנת להבטיח ,ודאות וכדאיות כלכלית לחברות שיתמודדו בו; וכן לקבוע כי שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר רשאי לקבוע תעריף מופחת עבור גישה למתקני בזק באזור התמרוץ, ביחס למחיר הנקבע לגישה למתקני בזק ובשאר אזורי הארץ. יודגש, כי קביעת התעריף המופחת תיעשה בהתאם להוראות הקבועות לעני ין זה בסעיף5 .לחוק התקשורת סעיף1 )(כ– על מנת להבטיח כי משרד התקשורת, כרגולטור האחראי, יוכל לאכוף באופן יעיל ואפקטיבי את חובות הפרישה ומגבלות הפרישה, מוצע לתקן את החוק כך שיהיו בידיו כלי אכיפה .מתאימים לצורך כך 87 סעיף1 )(כא– כחלק ממדיניות הממשלה לקדם פרי שה של תשתיות תקשורת מתקדמות, מקודמים שינויים רגולטוריים שעניינם ייעול הפרישה, בפרט בבנייני מגורים. בבנייני מגורים אין הצדקה לפרישה של מספר תשתיות מקבילות, ומשרדי הממשלה מקדמים מודל של שיתוף סיבים אופטיים בין מפעילי התקשורת השונים. כחלק משיתוף התשתיות, יש צ ורך לקבוע כי מקטע הסיב האחרון, שאינו שיתופי ומיועד לשימוש דירת מגורים אחת בלבד, קרי מתיבת החיבורים האחרונה לפני דירת המגורים ועד השקע הראשון שבדירת המגורים, כולל, ייחשב כשייך למנוי מרגע הפרישה, כך שאם יעבור חברה היא תוכל לעשות בו שימוש על מנת לספק לו שירות. סעיף2: בהמשך להסדרים המפורטים בסעיף1, מוצע להנחות את שר התקשורת למנות ועדת מכרזים בין- משרדית לניהול ההליכים התחרותיים וקרן התמרוץ. הרכב הוועדה ישקף את הרכב הצוות הבין- משרדי, כך שבראש הוועדה יעמוד סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת והיא תורכב מנציגים של משרדי .התקשורת, האוצר ורשות התחרות סעיף3: בהמשך לאמור בסעיף1 (א) להצעת החלטה זו, המקנה לשר התקשורת סמכות לקבוע מהי רשת .אולטרה רחבת פס, לקבוע כי שר התקשורת יגדיר תוך שלושה חודשים קריטריונים לעניין רשת כאמור סעיף4: בהמשך לסעיף1 ()(ג2) להחלטה זו, ועל מנת להגדי ל את הוודאות הרגולטורית לכלל השוק לגבי התקיימות המתווה, מוצע לקבוע כי שר התקשורת יקבע את חובות הפרישה של בזק ברישיונה, לא יאוחר מ- 60 .ימים לאחר הודעתה של בזק באשר לאזורי הפרישה סעיף5: הצוות הבין-משרדי המליץ כי חובת פרישה באזור סטטיסטי תוגדר כעמידה במדד ח יבור מנויים, קרי פרק זמן מקסימלי לחיבור משק בית מיום קבלת בקשה. בהמשך לכך, מוצע לקבוע כי שר התקשורת ייקבע תוך שלושה חודשים חובות אלו, וכן יקבע לוחות זמנים ואבני דרך לפרישה, שיקבעו ברישיון של חברת בזק וברישיון של הזוכים במכרזי קרן התמרוץ, זאת לאור המלצות הצ וות ובהתאם להמלצות .הסופיות שיוגשו בהמשך להן סעיף6: בהמשך לסעיף1 ,(ז), המציע להסמיך את שרי התקשורת והאוצר לקבוע בצו את שיעור תשלומי החובה לקבוע כי בשלוש שנים הראשונות לפעילות הקרן שיעור הצו לא יפחת מ- 0.5% . זאת, בהמשך להמלצות של הצוות הבין-משרדי שבחן את ה תקבולים הצפויים משיעורי תשלומי חובה שונים, בשים לב לקצב הפרישה, הנטל המוטל על החברות בשוק, וכן בחינה השוואתית של הסדרים מקבילים בעולם. בשנים הראשונות לפעילות הקרן, יש חשיבות לשמירה על יציבות ופעילות רציפה, ועל כן מוצע לקבע מינימום להיקף תקציב הקרן למשך שלו ש שנים, באופן שיבטיח את אפקטיביות הקרן לכל .הפחות בתקופת הפעילות הראשונה סעיף7: באזורי התמרוץ, הצוות הבין- ,משרדי סבר כי בסבירות גבוהה תהיה פרישה של תשתית מתקדמת אחת שתישען על כספי הקרן. ללא מתן אפשרות לחברות אחרות לעשות שימוש בתשתית באמצעות מנגנוני השוק הסיטונאי הקיימים כיום ביחס לתשתיות חברות בזק והוט, משקי הבית באותם אזורים לא יוכלו ליהנות מתחרות על מחיר ועל מגוון שירותים ויהיו כבולים לספק אחד בלבד. על מנת לאפשר שימוש בתשתיות זוכה במכרז באמצעות מודל השוק הסיטונאי, יש לקבוע את תעריף השימוש בתקנות, כפי שק.בוע כיום ביחס לחברות בבזק והוט סעיף8: בהמשך לסעיף1 (יט), לקבוע כי שרי התקשורת והאוצר יקבעו תעריף מופחת עבור גישה אל מתקני בזק באזורי התמרוץ, שיחול החל מכניסת המתווה לתוקף, ולכל המוקדם מיום קביעת החובה של בזק .ברישיונה 88 סעיף9: מתוך הבנה כי מדובר בהסד ר המושפע ממצב התחרות בשוק, היקף ועלויות הפרישה של כלל ,השחקנים, מוצע לקבוע כי בתום שלוש שנים לפעילות הקרן, ועדת המכרזים תבחן את קצב הפרישה יעילות ההליך ועלויות מימון הפרישה, ותמליץ על שינויים ככל שנדרש. ככל ששר התקשורת יסבור כי אין הצדקה לפעילות הקרן, מאחר וגם ללא התערבות מדינה צפויה באותם אזורים פרישה של תשתיות .אולטרה רחבות פס, הוא יהיה רשאי בהסכמת שר האוצר להורות על ביטול הקרן סעיף10 : באזור יהודה ושומרון הסמכות לפיקוח על אספקת שירותי תקשורת מוטלת על המפקד הצבאי, אשר מטעמו פועל קצין מטה ייעודי לתחום התק שורת. על מנת להבטיח את יישום המתווה המפורט בהחלטה זו גם בשטחי איו"ש, מוצע להטיל על שר הביטחון להורות למפקד הצבאי להטמיע, בשינויים המחויבים את יישום החלטה זו לבי תשתית התקשורת ביהודה ושומרון, לרבות כל הוראה רלבנטית .נוספת סעיף11 : בהמשך למדיניות הממשלה על ,הפחתת רגולציה, ועל מנת לפשט ולייעל את אספקת מוצרי התקשורת מוצע לרשום את הודעת שר התקשורת כי משרד התקשורת ישלים בתוך90 ימים בחינה של ביטול ,חלוקת אספקת שירותי אינטרנט בין שירות תשתית לשירות גישה לאינטרנט בשים לב לצורך לאזן בין התחרות בשוק לבין רווחת הצרכ ,ן ופישוט רכישת שירות אינטרנט בישראל למשתמשי הקצה לרבות .המלצות על הוראות מעבר מתאימות לשמירה על התחרות בשוק, ככל שיידרשו השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 89 בטחון פנים עריכת דיונים משפטיים באמצעות היוועדות חזותית מחליטים בהמשך להסדר הניסיוני של קיום דיוני מעצרים בדרך של היוועדות חזותית אשר היה קבוע בעבר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצ רים) (היוועדות חזותית- הוראת שעה), התשס"ז- 2007 (להלן – חוק היוועדות חזותית הוראת השעה:) 1 . לתקן את חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), התשנ"ו- 1996 :, באופן הבא א. ,יקבע הסדר המאפשר השתתפות העצור באמצעות היוועדות חזותית בכל דיוני המעצרים וזאת בלבד שהעצ ור הוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין. קיום הדיונים יתבצע בהסכמת ,העצור, לאחר היוועצות עם עורך דינו. ההסכמה תימסר לבית המשפט ולשירות בתי הסוהר על ידי עורך דינו של העצור. לפני הדיון, במהלכו ולאחריו, באם יתקיים באמצעות היוועדות חזותית, יתאפשר לעצור לקיים שיחה ח.סויה וביחידות עם עורך דינו ב. על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט יהיה רשאי לקבוע כי דיון מסוים לא יתנהל .בהיוועדות חזותית בכל עת 2 . להורות לשר המשפטים לתקן את תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם- 1980 כך שיקבע הסדר המאפשר השתתפות אסיר באמצעות היוועדות חזותי ת בדיון מסוג עתירות אסירים, כמפורט ( בסעיף קטן1 .), בהסכמת האסיר, וזאת בלבד שהאסיר הוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין ההסכמה תימסר לבית המשפט ולשירות בתי הסוהר, על ידי עורך דינו של האסיר. בסמכות בית .המשפט יהיה לקבוע כי הדיון לא יתנהל בהיוועדות חזותית בכל עת דיון אשר יתנהל באולם בית .משפט הסמוך לבית הכלא לא יתקיים באמצעות היוועדות חזותית 3 . להטיל על השר לביטחון הפנים להתקין תקנות לביצוע ההסדר כאמור בסעיף1 לעיל, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת חוקה חוק ומשפט, וזאת עד ליום1 ב ינואר2021, כך .שיישום התיקון המפורט לעיל, יחל במועד כניסתן של התקנות לתוקף 4 . .להנחות את שר המשפטים ליישם מחקר מלווה ליישום ההסדר המפורט בהחלטה זו 5 . להנחות את השר לביטחון הפנים להגיש אחת לשנה ל ו ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת .דיווח אודות יישום ההסדר המפורט בהחלטה זו דבר י הסבר רקע כללי בהתאם להפקת הלקחים מההסדר הניסיוני של קיום דיוני מעצרים בדרך של היוועדות חזותית אשר היה קבוע בעבר בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) (היוועדות חזותית- ,)הוראת שעה התשס"ז- 2007 (להלן– היוועדות חזותית- הוראת השעה ), ובהמשך להמלצות צוות בראשות המשנה ,ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ובהשתתפות נציגים מהסניגוריה הציבורית, פרקליטות המדינה המשרד לביטחון פנים (לרבות נציגי המשטרה ושירות בתי הסוהר) והנהלת בתי המשפט, אשר בחן את אפשרות קיום ההסדר במתכונת שונה מהוראת השעה שפקעה (להלן– הצוות לבחינת ניהול הליכים בהיוועדות חזותית ), ולאור התועלות הרבות שהתבררו במהלך השימוש בהיוועדות חזותית כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה, וכן בהמשך לדיון פנימי שהתקיים בין משרדי הממשלה הרלוונטיים (משפטים, אוצר וביטחון הפנים) בו נבחנו המלצות הצוות, מוצע לחדש את ההסדר האמ ור בשינויים .הנדרשים וכפי שמפורט להלן היוועדות חזותית מאפשרת התקשרות בין אנשים הנמצאים במקומות שונים, באמצעות טכנולוגיה 90 המאפשרת להם לראות ולשמוע זה את זה. היוועדות חזותית בדיוני מעצרים מתקיימת כאשר העצור נמצא בחדר היוועדות מיוחד, אשר הוכשר לשם כך, המצוי בת וך מכלול בית המעצר ("חדר ההיוועדות"), מבלי שיהיה צורך להביאו לבית המשפט, כאשר ביכולתו לראות ולשמוע את המתרחש .באולם בית המשפט, אשר הוכשר גם הוא לשם כך, והנוכחים בו יכולים לראות ולשמוע את העצור במהלך הדיון, נשמרת זכאותם ויכולתם של העצור וסנגורו לערוך שיחה ח סויה על- ידי שימוש בטלפון ,המצוי ליד העצור, כאשר בזמן השיחה מושתקת מערכת השמע במעגל סגור. יודגש ההסדר יחול על חשוד או עצור שהוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין, ורק בהסכמת החשוד או העצור, לאחר היוועצות עם עורך דינו. לאור היקפה הנרחב, ואופייה המורכב, כרוכה פעילו ת זו בפגיעה ברווחת האסירים, בעלויות תקציביות ניכרות ובסיכון בטחוני משמעותי. ניוד האסירים כרוך בהשכמה מוקדמת שלהם ובהחזקה בתאי מעצר עד קיום הדיון בבית המשפט, כך שצמצום הצורך בליווי אסירים, צפוי להיות בעל השפעה חיובית על רווחתם האישית. כן, שינוע כמות כה גבוה .ה של עצורים ואסירים טומן בחובו סיכון גובר לבריחתם ליווי אסירים ועצורים מבתי סוהר לדיונים בבתי משפט, מבוצע ע"י יחידת "נחשון", השייכת לשירות בתי הסוהר. היקף פעילותה של היחידה נרחב מאד, ואף גדל באופן משמעותי במהלך השנים האחרונות, כך שכיום מונה יחידת נחשון ל מעלה מ- 1,100 סוהרים, ומשנעת כ- 2,500 עצורים ואסירים ביום ברחבי הארץ. מלבד זאת, דיון בהיוועדות חזותית קצר בהשוואה לדיון פרונטאלי ועל כן, צפוי .השימוש בהיוועדות חזותית לייעל ולהפחית גם את זמני הדיונים בבתי המשפט קיים שימוש רחב בהיוועדות חזותית ברחבי העולם. ל פי סקירה השוואתית בין לאומית, ב- 40 מתוך46 מדינות החברות בארגון ה- Cepej , הארגון האירופאי להשוואת יעילות מערכת המשפט, קיים מערך היוועדות חזותית. במרבית המדינות השימוש בהיוועדות חזותית נהוג בכל הערכאות המשפטיות, יתר על כן, גם במדינות בהן השימוש בכלי זה הוא חלקי, ניתן לראות כי השימוש בהיוועדות חזותית בדין .הפלילי הוא גורף כאמור, הסדר של קיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית היה קבוע בעבר בהוראת שעה. הוראת השעה התקבלה בינואר2007 , תוקפה הוארך שלוש פעמים, והיא פקעה ביום22 יולי2010 . בהתאם להסדר, ניתן היה לערוך דיונים בבקשה להארכת מעצרו של חשוד או לשחרור בערובה באמצעות היוועדות חזותית, בכפוף להתקיימותם של מספר תנאים, וביניהם הסכמת החשוד לקיום הדיון .באמצעות היוודעות חזותית ,תקופת הניסיון של ההסדר הייתה מלווה במחקר חיצוני אשר בדק את שביעות רצונם של המעורבים בו ו הוא העלה בין היתר כי ההיוועדות החזותית משמשת כתחליף ראוי לנוכחות הפיזית של העצור תוך שמירה על זכויותיו המהותיות וכי היא נעדרת השפעה על תוצאות הדיון המשפטי. כמו כן, העלה המחקר כי בקרב העצורים קיימת רמת שביעות גבוהה ביותר מהדיון באופן זה בהשוואה לדיון פרונטא .לי נוסף לכך, כחלק ממכלול המאמצים למניעת התפשטות נגיף הקורונה, הותקנו מאז חודש מרץ2020 על ידי הממשלה מגוון תקנות שעת חירום. בתוך כך הותקנו הוראות שנועדו למנוע הדבקה של השוהים במתקני הכליאה, עצורים ואסירים, על ידי צמצום מגע עם יתר האוכלוסייה וזאת באמצעות קיום דיוני .מעצרים שלא בנוכחות העצור, אלא בהשתתפותו באמצעות מכשירים טכנולוגיים על רקע זה, במסגרת חוק ניהול דיוניים משפטיים באמצעים טכנולוגיים (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף- 2020 (להלן - חוק ניהול דיונים משפטיים באמצעים טכנולוגיים ), הוסמך שר המשפטי ם יחד עם השר לביטחון פנים להכריז במשותף כי בשל התפשטות נגיף הקורונה והחשש להדבקת אוכלוסיית בתי הסוהר במגעם עם שאר האוכלוסייה, לא ניתן לקיים דיוני מעצר בנוכחות העצורים בבית משפט כמתחייב מהוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן - חוק המעצרים) העמיד תשתית נורמטיבית אשר תאפשר לעצורים להשתתף בדיונים הנוגעים .למעצרם שמתקיימים בבתי המשפט, באמצעים טכנולוגיים, חלף נוכחות פיזית התקופה בה התקיימו הדיונים המשפטיים באמצעות היוועדות חזותית, לאור ההתמודדות עם נגיף הקורונה, הכשירה את הגורמים המקצועיים לקיום הליכים באופן זה והסדירה את התשתית הנדרשת ,לכך. יתר על כן, ולמרות שבתקופה זו המסגרת נבנתה טלאי על טלאי ובתוך משבר בריאותי יוצא דופן 91 תקופה זו היה בה כדי ללמוד כי האמצעים הטכנולוגיים השתפרו בצורה מהותית בהשוואה להסדר שהתנהל בשנים2007-2010 ואל ו מאפשרים כיום עריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית באיכות .טובה ואמינה יותר מוצע לקבוע הסדר שיאפשר עריכת דיון באמצעות היוועדות חזותית בכל דיוני המעצרים, וזאת בלבד שהעצור הוא בגיר המיוצג על ידי עורך דין. קיום הדיונים יבוצע בהסכמת העצור, לאחר היוועצות עם ע ורך דינו. ההסכמה תימסר לבית המשפט ולשירות בתי הסוהר ע"י עורך דינו של העצור. כמו כן, מוצע לקבוע כי יתאפשר קיום דיון בנושא עתירות אסירים באמצעות היוועדות חזותית, וזאת באם האסיר בגיר ומיוצג על ידי עורך דין כאמור. ההסכמה תימסר לבית המשפט ולשירות בתי הסוהר על י די עורך דינו של האסיר. לא יתקיים דיון עתירות אסירים בהיוועדות חזותית באם הדיון יתקיים באולם בית .משפט הסמוך לבית הכלא ,במועד הדיון שיערך באמצעות היוועדות חזותית, וכן לפניו ולאחריו .יתאפשר לעצור או לאסיר לקיים שיחה חסויה וביחידות עם עורך דינו בכל עת, ובכל סוגי התיקים, בית המשפט רשאי לקבוע שהדיון ייערך בצורה פרונטאלית ולא באמצעות .היוועדות חזותית נוסף לכך, מוצע להסמיך את השר לביטחון פנים, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע תקנות לביצוע החוק, וכן לקבוע כי ייש ום ההסדר יחל במועד כניסתן של התקנות לתוקף. כן, מוצע להנחות את שר המשפטים, ליישם מחקר .מלווה לשימוש בהיוועדות חזותית ולבחון את יישום ההסדר המפורט בהחלטה זו השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס630 מיום26 ביולי2009 ; החל 'טה מס634 מיום29 ביולי2009 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . . 92 איזון ושיפור מערך הרגולציה ברשות הכבאות וההצלה מחליטים 'בהמשך להחלטה מס3439 מיום11 בינוא ר2018 שעניינה "מערך הרגולציה ברשות הארצית לכבאות 'והצלה" ולהחלטה מס4398 מיום23 בדצמבר2018 שעניינה "רגולציה חכמה– יישום המלצות ארגון ה- OECD ותיקון החלטת ממשלה", ועל מנת להקל את הרגולציה על עסקים באמצעות איזון :ושיפור הרגולציה בתחום הכבאות אסדרת הורא ות בתחום הבטיחות באש 1 . לתקן את חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012 (להלן- חוק הכבאות ), באופן :הבא א. תקנות שעניינן סידורי בטיחות אש והצלה בנכסים לסוגיהם, לרבות התקנתם של אמצעי בטיחות אש והצלה בנכסים כאמור, קביעת איכותם, תחזוקתם ובדיקת תקינותם, תרגול ה ,שימוש בהם וקבלת אישור בטיחות, וכן תקנות שעניינן אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם לרבות בעניין סדר וניקיון, גיזום וסילוק צמחייה, מיקומם של מיתקנים, אחסנה, שמירת דרכי מילוט פנויות ותחזוקת יערות וחורשים, והכל בכל הנוגע לבטיחות אש והצלה, ייקבעו בהתייעצות עם הוועד ה המייעצת לאסדרה כהגדרתה בסעיף126 א לחוק הכבאות (להלן– הוועדה המייעצת לאסדרה.) ב. השר לביטחון פנים יעביר תקנות שבכוונתו להתקין לפי סעיף (א) לעיל לשר האוצר; הודיע שר האוצר לשר, בכתב, בתוך60 ימים מיום שיקבל את התקנות כאמור, כי יש באסדרה לפי התקנות המוצעות השל כה כלכלית כפי שתוגדר כאמור בסעיף קטן (ז) להלן, יותקנו התקנות .בהסכמת שר האוצר ג. שר האוצר לא יסרב לתת את הסכמתו להתקנת התקנות כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן ,שוכנע כי העלות המשקית הנובעת מהתקנתן גבוהה באופן ניכר מהתועלת שנובעת מהן בהתחשב בחוות הדעת של הוועדה )המייעצת לאסדרה לעניין זה, כאמור בסעיף קטן (א. ד. ,)בהיעדר הסכמה בין השר לביטחון הפנים ובין שר האוצר כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג .תכריע בדבר הממשלה או ועדה מוועדותיה כפי שתוסמך על ידה ה. הוראות נציב הכבאות המפורטות בנספח א1 להחלטה זו יעמדו בתוקפן עד ליום1 בא וקטובר 2023, וההוראות המפורטות בנספח א2 להחלטה זו יעמדו בתוקפן עד ליום1 באוקטובר 2025 ., אלא אם בוטלו קודם לכן ו. חלף המועד כאמור בסעיף קטן (ה) וטרם הותקנו תקנות בעניינים המפורטים בנספחים א1 ו– א2, אם שוכנע כי מדובר במקרה חריג שבו ביטולה של הוראה מסוימת יוב יל לפגיעה בשלום הציבור, רשאי השר לביטחון פנים, בהסכמת שר האוצר, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להאריך את תוקפה של הוראה זו, בתקופות נוספות של120 ימים כל .אחת במקרה של מחלוקת בין שר האוצר לשר לביטחון הפנים, תכריע הממשלה או אחת מוועדות השרים שתסמ.יך הממשלה הוארך תוקפה של הוראה כאמור, יתקין השר לביטחון פנים תקנות שבתחום סמכותו לפי חוק הכבאות או חוק רישוי עסקים, בהתאם לסעיפים .קטנים (א) עד (ד) עד תום תקופת ההארכה הראשונה ז. הגדרת המונח "השלכה כלכלית" בסעיף126 ב(א) לחוק הכבאות תתוקן כך שתכלול הנחיות מק צועיות שעלות יישום לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה, עולה על10 מיליון .שקלים חדשים בשנה מסוימת ח. יתוקן סעיף126 א(ט) לחוק הכבאות כך שהדו"ח אותו צריכים להגיש השר לביטחון פנים או נציב הכבאות לפי העניין, שבוחן את עלות האסדרה המבוקשת אל מול התועלת שבאסדרה המב וקשת, יבוצע גם בהתאם לעקרונות ה- RIA ( Regulatory Impact Assessment .) ט. יתוקן סעיף126 ד לחוק הכבאות כך שהנחיות מקצועיות שיש דחיפות בנתינתן יעמדו בתוקפן למשך120 ימים. לשר לביטחון פנים תינתן הסמכות להאריך את תוקפן של הנחיות אלו ב- 120 .ימים נוספים י. יתוקן סעיף43 לחוק הכבאות כך שצו מיוחד עליו יורה הנציב יעמוד בתוקף למשך30 .ימים לשר לביטחון הפנים תינתן הסמכות להאריך את תוקף הצו המיוחד בשתי תקופות של עד30 93 .ימים כל אחת 2 . להנחות את השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות שבסמכותו לפי חוק הכבאות או חוק רישוי עסקים, בהתייחס לה וראות הנציב המפורטות בנספח א1 ו- א2 , ולאור לוח הזמנים שנקבע לתוקפן כמפורט בסעיף1 .)(ה 3 . יתוקן סעיף9 לחוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים ), בהתאם לעקרונות המפורטים בסעיפים קטנים1 )(א-1 .(ד) לעיל, בשינויים המחויבים 4 . להנחות את השר לביטחון הפנים ואת שר הפנים, לבחון ולפעול להרחבת סוגי העסקים טעוני הרישוי, אשר יוכלו לקבל את האישור על יסוד תצהיר מאומת, מתוקף סמכותם לסעיף6 לחוק .רישוי עסקים 5 . להנחות את שר הפנים, להתקין מתוקף סמכותו בסעיף265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 , את הפרקים בתקנות לחוק תכנון ובנייה (בקשות להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל- 1970 , הנוגעים .לענייני אסדרת תחום בטיחות באש, וזאת בתוך שנתיים ממועד קבלת החלטה זו פיקוח ובקרה 6 . לתקן את חוק הכבאות ואת חוק רישוי עסקים כך שנציב הכבאות וההצלה יהיה רשאי להסמיך .מפקחים גם מבין עובדי רשויות מקומיות 7 . ל ,הנחות את השר לביטחון הפנים בהתאם לסמכותו לפי חוק הכבאות ולפי חוק רישוי עסקים לקבוע הוראות לעניין הכשרת עובדי רשויות מקומיות בהתייחס לסעיף4 .להחלטה זו 8 . להנחות את נציב הכבאות לגבש ולהפעיל מערך הכשרה ייעודי לצורך הכשרת הפקחים כאמור בסעיף4 , וזאת בתוך180 יום ממועד כניסת תיקון חוק הכבאות וחוק רישוי עסקים לתוקף בהתאם .להחלטה זו לעניין סעיפים8-6 יובהר כי הנושא מצוי עדיין בדיונים פנימיים בין גורמי הממשלה הרלוונטיים .והוא מופץ לשם קבלת הערות הציבור הפחתת רגולציה בעסקים קיימים 9 . להנחות את השר לביטחון הפנים בהתאם לסמ כותו לפי סעיף9 לחוק רישוי עסקים, לקבוע בתקנות את ההנחיות אשר פורסמו במכתב נציב הכבאות וההצלה מיום22 באוגוסט2017 , בעניין דרישות בטיחות אש בעסקים קיימים וכן את מכתב ראש אגף בטיחות אש וחקירות, בדבר תנאים להוספת ,דרישות חדשות לעסקים קיימים בעלי אישור כבאות מיום12 במאי2018 , וזאת בתוך180 יום .ממועד קבלת החלטה זו ערעור והשגה 10 . להנחות את נציב הכבאות להגיש אחת לשנה דיווח מסכם לוועדה המייעצת לאסדרה, אשר יכלול פירוט אודות כלל ההשגות שהוגשו במהלך12 החודשים הקודמים, לפי סעיף11 לתקנות רישוי ,)עסקים (הוראות כלליות התשס"א- 2000 , ההחלטות שהתקבלו בגינן, פרק הזמן שנדרש לטיפול .בהן וכל מידע רלוונטי נוסף 11 . ,להנחות את הוועדה המייעצת לאסדרה להגיש המלצות לנציב הכבאות ולשר לביטחון הפנים שעניינן עדכון או שינוי של הוראות הנציב והתקנות לחוק הכבאות, לאור הסוגיות המקצועיות "שיעלו מדו ח ההשגות השנתי שיוגש כאמור בסעיף10 .לעיל נספח א1 1 . הוראה503 - הכנת תיק שטח 2 . הוראה504 - סידורי בטיחות אש בתחנות משנה של חברת החשמל 3 . הוראה505 - סידורי בטיחות אש בבתי חולים ומוסדות בריאות 4 . הוראה507 - אמצעי כיבוי במתקני גפ"מ 5 . הוראה508 - סידורי בטיחות אש ומני עת דליקות במרפאות 6 . הוראה509 - ציוד כיבוי בחניונים 7 . הוראה514 - אמצעי כיבוי במתקני שאיבת מים (על פי פריט5.2 )ב' במסלול תצהיר 8 . הוראה521 - סידורי בטיחות אש בחדרי אירוח 9 . הוראה522 - סידורי בטיחות אש באולם שמחות קיים ובגן אירועים קיים 94 10 . הוראה523 - סידורי בטיחות א ש במוסדות חינוך 11 . הוראה528 א- סידורי בטיחות אש במתקני פריקה לגז טבעי דחוס 12 . הוראה528 - סידורי בטיחות אש מתקניPRMS במערכת הולכת הגז הטבעי 13 . הוראה529 - זמינות רשת מים ופריסת ברזי כיבוי 14 . הוראה530 - סידורי בטיחות אש בתחנות טרנספורמציה של חברת החשמל 15 . הוראה531 - ס ידורי בטיחות אש במנהרות תשתית רב מערכתיות 16 . הוראה532 - אופן הגשת נספח אמצעי בטיחות אש ומקרא אחיד 17 . הוראה536 - משטר הפעלות מערכות בטיחות אש- אינטגרציה 18 . הוראה550 - מערכות ציוד לגילוי וכיבוי אש נספח א2 1 . הוראה501 - תכנית עבודה במדורי מניעת דלקות 2 . הוראה502 - הג שת ערעור על דרישות שירותי הכבאות 3 . הוראה511 - ציוד כיבוי בחוות מכלים 4 . הוראה512 - סידורי בטיחות אש בבתי אבות 5 . הוראה515 - סידורי מניעת דליקות במוסדות לטיפול במשתמשים בסמים 6 . הוראה516 - סידורי מניעת דליקות בדירות מעבר לשיקום אסירים משוחררים 7 . הוראה517 - שימוש במ בנים יבילים- קרוונים ככיתות לימוד 8 . הוראה519 - דרישות בטיחות אש לאספקת מים לברזי כיבוי אש וגלגלונים בבניינים בגובה של 100 מטר ומעלה 9 . הוראה524 - בטיחות באירועים שנעשה בהם שימוש באש– משואות, סיסמאות אש ותהלוכות לפידים 10 . הוראה525 - תנאי רשות הכבאות לרישוי עס ק לשינוע דלק– פריט2.2 '. ג 11 . הוראה527 - "סידורי בטיחות ב"מרכז יום לזקן 12 . הוראה534 - סדרי בטיחות אש באתרי אחסון צמיגים 13 . הוראה537 - סידורי בטיחות אש ומניעת דליקות במתקני כליאה בשב"ס 14 . הוראה538 - סידורי בטיחות אש במחנות נוער 15 . הוראה539 - סידורי בטיחות אש בתחנות כח 16 . הוראה541 - סידורי בטיחות אש במעגנות 17 . הוראה542 - חלוקת גז טבעי פנים מפעלית 18 . הוראה543 - סדרי ביטחות אש במתקנים פוטו וולטאים 19 . הוראה544 - סידורי בטיחות אש בעת ביצוע עבודות שדרוג בקניונים ומרכזים מסחריים פעילים 95 דברי הסבר רקע כללי רשות הכבאות וההצלה קובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי נכסים במדינת ישראל. דרישות הבטיחות מתמקדות במספר תחומים עיקריים: עסקים טעוני רישוי (בתי עסק עם רישיון), נכסים שאינם .טעוני רישוי (בתי ספר, בתי חולים, מבני משרדים, בסיסי צה"ל, תשתיות מדינה ועוד) ובנייני מגורים הסמכויות של רשות:הכבאות לקביעת מדיניות בטיחות אש, נובעות בעיקר מהחוקים הבאים 1. חוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים); 2. חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב- 2012 (להלן- חוק הכבאות); 3. ,חוק התכנון והבניה ה תשכ"ה- 1965 (להלן– חוק תכנון ובנייה.) מבחינה שנעשתה ביח ס למדיניות הרגולציה בתחום הבטיחות באש, נמצא כי תקני הכבאות בישראל הם מחמירים בהשוואה בין לאומית, ואינם תואמים את הסטנדרט המקובל. עלויות הרגולציה המושטת בגין דרישות בטיחות באש הינן משמעותיות ביותר ומהוות נטל משמעותי על המשק הישראלי. הנושא מהווה חסם מרכזי לפ תיחת עסקים ואף תורם ליוקר המחייה בישראל. עלויות רגולציה במבני ציבור או תשתיות מדינה, משולמות בעיקר מתקציב המדינה, מתקציב הרשויות המקומיות או מתקציבי גופים ממשלתיים וציבוריים אחרים ומהוות מס דה- ,פקטו. נערכו מספר אומדנים לבחינת עלויות הרגולציה בין היתר במשרד האוצר, במשרד לביטחון פנים וברשות הכבאות עצמה. נמצא כי עלויות הרגולציה .נאמדות במיליארדי ש"ח בשנה במסגרת חוק התכנית הכלכלית לשנת2018 , נקבעו מספר איזונים במסגרת קביעת רגולציה חדשה בתחום הבטיחות באש. מטרת החלטה זו, לטייב את הליכי הרגולציה בכבאות, בהמשך לתי קונים שנערכו בחוק במהלך שנת2018 , וליישם את המנגנונים הקבועים בחוק, המאזנים בין סיכוני הדליקות .והעלות הכלכלית המוטלת על הציבור, גם על רגולציה קיימת, שנקבעה בטרם אסדרת מנגנונים אלו אסדרת הוראות בתחום הבטיחות באש עם הקמת רשות הכבאות וההצלה וחקיקת חוק הכבאו ת, נקבעו הוראות מעבר לאסדרת מדיניות בטיחות באש. במסגרת זו, נכנסו לתוקף הוראות נציב הכבאות וההצלה לעניין סידורי בטיחות אש במבנים ובעסקים. בשנת2012 נחקק חוק הכבאות ובו נקבעו סמכויות השר לביטחון פנים להתקין תקנות בדבר נקיטת אמצעי בטיחות אש והצלה. מוצע להתאים את דרך קביעת תקנות שעניינן סידורי בטיחות אש ותקנות שעניינן אופן החזקתם של נכסים לסוגיהם, לפי חוק הכבאות, באופן דומה למנגנון הקבוע בסעיף9 לחוק רישוי עסקים, וכן לערוך תיקונים בחוק רישוי עסקים בהתאם לעקרונות .המוצעים בהחלטה, בשינויים המחויבים כמו כן, לאור ,פערים משמעותיים בהליכי קביעת הרגולציה ועיכוב מתמשך בקביעת תקנות לעניין זה נקבעו לוחות זמנים המפורטים בנספח א' להחלטה זו, כך שלאחר ה- 1 לאוקטובר2023 יפוג תוקפן של18 הוראות נציב, וב- 1 לאוקטובר2025 יפוג תוקפן של כל יתר הוראות הנציב. עד מועדים אלו, על כלל הגורמים הממשלתיים הנוגעים לכך, ובכללם רשות הכבאות וההצלה, לפעול להסדרת את .הדרישות לעניין סידורי בטיחות אש במנגנונים הקבועים בחוק הכבאות, ובהתאם לתיקונים המוצעים בהתאם לכך, מוצע להנחות את השר לביטחון הפנים, להתקין תקנות בהתייחס להוראות הנציב המפורטות בנספ ח א1 ו- א2 , ולאור לוח הזמנים שנקבע לתוקפן כמפורט בסעיף1 .)(ה ככל והגורמים הממשלתיים לא יפעלו להסדיר את הדרישות לעניין סידורי בטיחות אש במנגנונים ,הקבועים בחוק בתקופה המפורטת לעיל, במקרים חריגים בעלי חשיבות לשמירה על שלום הציבור יוכל השר לביטחון פנים, בהסכ מת ראש הממשלה, שר האוצר ושר הכלכלה ובאישור ועדת הפנים של הכנסת, להאריך הוראות מיוחדות כאמור, בתקופות של120 ימים כל אחת. הוארך תוקפה של הוראה כאמור, יתקין השר לביטחון פנים תקנות בהתאם לסעיפים קטנים (א) עד (ד) עד תום תקופת ההארכה .הראשונה כמו כן, מוצע לתקן את סעיף126 'ב לחוק הכבאות, בהתאם לעקרון המפורט בהחלטה מס4398 מיום 23 לדצמבר2018 (, שעניינה רגולציה חכמה, ובפרט בסעיף ב2 ())(ו1 ), כך שככל וההשלכה הכלכלית הנוצרת מהוראות נציב, שברצון נציב הכבאות לקבוע, עולה על10 מיליון ש"ח בשנה, ההוראה כאמור תיקבע באישור ה .וועדה המייעצת לאסדרה, בהתאם למנגנון המוסדר בחוק הכבאות מלבד זאת, מוצע להגביל את תוקפן של הנחיות מקצועיות דחופות, בהתאם לסמכותו של נציב הכבאות מתוקף סעיף126 ד לחוק הכבאות, וצווים מיוחדים, בהתאם לסמכותו של הנציב מתוקף סעיף43 לחוק 96 הכבאות, לתקופה של120 ימ ים ו- 30 ימים, בהתאמה. בסמכות השר לביטחון הפנים להאריך תקופות אלו ב- 120 ימים ו- 60 ימים בסך הכול, בהתאמה. בתום תקופה זו, וככל שלעמדת הנציב והשר יש לקבוע הנחיות אלו באופן קבוע, יידרשו הנציב והשר לפעול להסדירן במנגנונים הקבועים בחוק .הכבאות פיקוח ובקרה כיו ם, אגף בטיחות באש בנציבות הכבאות וההצלה הינו הגורם המוסמך היחיד אשר רשאי להנפיק אישור להפעלת עסק במסגרת החוק לרישוי עסקים. מוצע להסמיך, נוסף על עובדי רשות הכבאות כאמור, עובדי רשויות מקומיות , כך שבסמכותם תהיה האפשרות להעניק אישורי כבאות לצורך רישוי ,עסקים.וזאת באם עברו הכשרה נדרשת לעניין זה הפחתת רגולציה בעסקים קיימים נציב הכבאות וההצלה פרסם במכתבו מיום22 באוגוסט2017 , הוראה בעניין הפחתת רגולציה בעניין דרישות בטיחות אש בעסקים קיימים, בהתייחס לנכסים טעוני רישוי. כן פורסם מכתב של ראש אגף ,בטיחות אש וחקירות בדבר תנאים להוספת דרישות חדשות לעסקים קיימים בעלי אישור כבאות, מיום 12 במאי2018 . מוצע להנחות את השר לביטחון הפנים בהתאם לסמכותו לפי סעיף9 לחוק רישוי עסקים, להסדיר את המדיניות המופרטת במכתבים באמצעות תקנות רישוי עסקים, וזאת בתוך180 יום ממועד קבלת החלטה.זו ערעור והשגה סעיף7ג5 לחוק רישוי עסקים מסדיר את המסגרות החוקית של הליך ההשגה על החלטת מפקח בעניין דרישות של רשות רישוי או נותן אישור, וסעיף11ד לתקנות רישוי עסקים (הוראות כלליות), התשס"א- 2000, מסדיר את הפרוצדורה הנדרשת לעניין זה. מוצע להנחות את הרשות ה ארצית לכבאות והצלה להגיש דוח שנתי לוועדה המייעצת לאסדרה בעניין ההשגות שהוגשו במהלך שנה אזרחית, על מנת שזו תלמד את הסוגיות העולות מהפעילות בשטח ותפעל בצורה אקטיבית לאסדרת הקלות רגולטוריות היכן .שניתן נוסף לכך, מוצע להנחות את הוועדה המייעצת לאסדרה להמליץ לנצ יב הכבאות לפעול לשינוי הנחיות .מקצועיות, על בסיס הפערים המקצועיים והסוגיות שיעלו מן הדוח השנתי שיוגש לוועדה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3439 מיום11 בינואר2018 . 'החלטה מס4398 מיום23 בדצמבר2018 . עמדת היוע ץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . . 97 ייעול ושיפור שרשרת האכיפה של עבירות תעבורה מחליטים :במטרה להפחית את תאונות הדרכים והנזק שנגרם בגינן 1 . אכיפה מנהלית על עבירות תעבורה– 'בהמשך להחלטה מס3437 מיום11 בינואר2018 , "שענייניה "ניהול ביקושים במערכת המשפט, אשר קבעה, בין היתר, להקים צוות בין- משרדי בהשתתפות, בין היתר, של נציגי משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר, שיבחן את האפשרות שהדיון בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט לא יתנהל לפני בית המש פט לתעבורה אלא לפני רשות מנהלית: א. להטיל על שר המשפטים להפיץ בתוך90 ימים מיום קבלת החלטה זו, תזכיר חוק שעניינו העברת הטיפול בעבירות תעבורה מסוג "ברירת משפט" להפרת תעבורה כפי שיוגדר בחוק (להלן– הפרת תעבורה ) שיטופלו במישור המינהלי והקמת בי ת דין מינהלי לתעבורה שידון בעררים המוגשים על הליכים אלה. בית הדין יתנהל בעיקרו באמצעים טכנולוגיים ויוקם .במשרד המשפטים ב. להטיל על שרת התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן– שרת התחבורה) להעביר בתוך60 ימים מיום קבלת החלטה זו, למשרד המשפטים, הצעה לתיקון פקודת התעבור ]ה [נוסח חדש (להלן– פקודת התעבורה), לפיו שרת התחבורה תהיה רשאית לקבוע בצו שיעור קנס כפול לגבי הפרת תעבורה חוזרת, בדומה לסמכות הקיימת בסעיף30 (ב) לפקודת התעבורה. בסעיף "זה "הפרת תעבורה חוזרת– הפרת התעבורה השלישית בשנה החולפת, אלא אם הגדירה שרת התחבורה אחר.ת ג. הועברה הצעת הנוסח כאמור בסעיף קטן (ג) לעיל, תיכלל בתזכיר שיופץ כאמור בסעיף קטן .(ב) לעיל ד. בהתאם לאמור בסעיף (ג) לעיל, בתוך7 )ימים מיום כניסת תיקון החוק כאמור בסעיף קטן (ג .לתוקף, להטיל על שרת התחבורה לקבוע בצו שיעור קנס "כפול" להפרות תעבורה ה. לרשום את הוד עת השר לביטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה כי יפעלו להגדלת היקף אכיפת עבירות התעבורה והפרות תעבורה אשר יתועדו באמצעים דיגיטליים, כך לשפחות ב- 50% מהדוחות יהיה תיעוד של ביצוע העבירה, וכן מתן אפשרות לצפייה מקוונת בתיעוד ביצוע .העבירה 2 . אכיפה עבירות תעבורה באמצעים טכנו לוגיים– 'בהמשך להחלטה מס2779 מיום25 ביוני2017 בעניין "בטיחות בדרכים: עיקרי פעילות לשנים2017-2018 :" א. להטיל על השר לביטחון הפנים להקים צוות לבחינת אכיפת עבירות תעבורה באופן אוטומטי ובאמצעות אמצעי טכנולוגיים. בצוות יהיו חברים נציג המשרד לביטחון הפנים ומשט רת )ישראל, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (פלילי במשרד המשפטים ואגף התקציבים במשרד האוצר. מסקנות הצוות יוגשו לשר לביטחון .הפנים בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו ב. לרשום את הודעת השר לביטחון הפנים ומפכ"ל המשטרה כי משטרת ישרא ל תגדיל את היקף ,הטיפול באירועים המועברים ממיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים וכי לכל הפחות יטופלו5,000 אירועים מידי חודש בכפוף להעברה מתאימה של אירועים .ממיזם "שומרי הדרך" למשטרת ישראל דברי הסבר רקע כללי בשנת2019 נהרגו בתאונות דרכים בישר אל355 איש ונפצעו קשה כ- 2,300 איש (בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מיום23 בינואר2020 ). לתאונות הדרכים עלות גדול הנובעת מפגיעה בחיי אדם, מנזק לגוף, נזק לרכוש ואף לגודש בכבישים. על- פי מחקר שפורסם בינואר2020 על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים העלות המשקית של תאונות דרכים בישראל היא כ- 17 מיליארד ש"ח בשנה. סכום זה מורכב מכ- 9.5 מיליארד ש"ח בגין נזקי גוף ונפש של כ- 80,000 נפגעי תאונות דרכים, מכ- 5.5 מיליארד ש"ח בגין נזקים לרכוש ופגיעה בתוצר הנובעת מאובדן שעות עבודה. על- פי 98 נתונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בי ן השנים2010 - 2017 תשלומי המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות דרכים בעבודה בלבד הסתכנו בכ- 450 .מיליון ש"ח בשנה רכיב חשוב במניעת תאונות דרכים הוא אכיפה כנגד עבירות תעבורה המתבצעת בעיקר על ידי משטרת ישראל, וכפועל יוצא מכך, גם העמדה לדין של אלו המפרים את דיני הת עבורה. מטרתה של אכיפת ,)עבירות התעבורה היא להכווין את התנהגות משתמשי הדרך (נהגים, הולכי רגל, רוכבי אופניים ועוד ולהימנע מהתנהגות שעלולה לגרום לתאונה או להגדיל את הנזק שנגרם ממנה. מחקרים רבים מתחום הכלכלה ההתנהגותית מראים כי הסיכוי להיתפס משפיע על ההתנהגות של פרטים במידה ניכרת .בהשוואה למידת העונש מניעת התנהגות העלולה להביא לכדי תאונת דרכים באופן יעיל, והגדלת הסיכוי להיתפס, מצריכה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. ברחבי העולם אוכפים עבירות תנועה רבות באמצעים טכנולוגיים. בין היתר נאכפות עבירות של שימוש בטלפון סלולא רי במהלך הנהיגה, חצייה של קו הפרדה רצוף, אי- מתן זכות קדימה להולך רגל ועוד. בנוסף, כפי שקורה גם בישראל, משמשים אמצעים טכנולוגים לאכיפה של מעבר צומות באור אדום ונהיגה במהירות הגובה מהמותר. לשימוש בטכנולוגיות יתרונות רבים באכיפה של עבירות תנועה, בין היתר, אכי פה שאינה מסכנת את חיי השוטרים, אכיפה רציפה בכל ,שעות היממה ותנאי מזג אוויר, מהימנות גבוהה וחיסכון בעלויות כוח אדם ואמצעים נלווים. זאת ועוד בעתיד הקרוב עתיד להסתיים השימוש במצלמות לאכיפת עבירות תנועה בהן עושה המשטרה שימוש 'כיום, מצלמות א3 (אכיפה-אלקטרונית-א.)וטומטית נדבך נוסף וחשוב ביותר באכיפה של עבירות התנועה נוגע להעמדה לדין של אלו המפרים את דיני התעבורה. בשנת2019 נפתחו כ- 142,000 הליכים פליליים בבתי המשפט לתעבורה, המהווים כ- 35% מכלל ההליכים הפליליים שנפתחו באותה שנה. חלק בלתי מבוטל מההליכים הפלילים הללו נובע מבקשת עובר העבירה להישפט במקום לשלם קנס כספי (דוחות "ברירת משפט"). כמות התיקים הרבה יוצרת עומס רב על מערכת בתי המשפט לתעבורה, אשר צפויה לגדול עם הרחבת השימוש באמצעי אכיפה אוטומטיים. כמו כן, המצב המתואר לעיל הביא לפער גדול בין מועד ביצוע העבירה לבין מו עד המשפט וגזר הדין, דבר הפוגע בהרתעה. בפברואר2016 התפרסם דוח של מבקר המדינה בנושא אשר מצא כי "הנהלת בתי המשפט, המשרד לביטחון הפנים, הרשות הלאומית לבטיחות דרכים והמשטרה לא הגיעו להסכמות בעניין תקינת השופטים לתעבורה, ועל כן נפגעה ההיערכות לגידול צפוי בכתבי האישום בעקבות הפעלת פרויקט א-3 . היחס החסר בין מספר השופטים ובין מספר כתבי האישום שהפיקה המשטרה באותו אזור גרם גם הוא להצטברות כתבי האישום הבלתי מטופלים". עוד נכתב בדוח כי "ככל שלא יינתן מענה לסוגיית החסר במועדי המשפט והשפעתו על הפעילות האופטימלית של מצלמות א-3 , ראוי שהשר לביטחון הפנים יביא סוגיה זו לדיון בממשלה. זאת על מנת לקדם את מיצוי הפוטנציאל האכיפתי שבהפעלת מצלמות א-3 ולהגביר את יכולת האכיפה של המשטרה לשם ."הגברת הבטיחות בדרכים והפחתת מספר ההרוגים והנפגעים נוכח האמור לעיל התקבלה בינואר2018 'החלטה מס3437 אשר קבעה "להקים צוות בין- ,משרדי בהשתתפות, בין היתר, של נציגי משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים ומשרד האוצר, שיבחן את האפשרות שהדיון בעבירות תעבורה מסוג ברירת משפט לא יתנהל לפני בית המשפט לתעבורה אלא לפני רשות מנהלית". הצוות הבין- משרדי פעל במשך כשנה עד מרץ2020 , הגיש במהלך יוני2020 את ,המלצותיו לשר המשפטים. במסגרת עבודתו נפגש עם גורמים רלבנטיים מהמגזר השלישי, האקדמיה לשכת עורכי הדין והממשלה. לטובת עבודת הצוות נערך מחקר משפטי משווה אשר סקר את המצב המשפטי בתחום עבירות התעבורה במספר שיטות משפט מערביות, כגו ן אנגליה, גרמניה, ניו- יורק .ומישיגן המלצתו העקרונית של הצוות היא כי נכון להפוך את עבירות התעבורה מסוג "ברירת משפט" הנאכפות במישור הפלילי ל"הפרות תעבורה" כפי שיוגדרו בחוק, ולהקים בית דין מנהלי לתעבורה תחת משרד המשפטים, שיפעל כערכאת ביקורת שיפוטית ראשונה לטיפול בהפרות מנהליות אלה. ההליכים בבית הדין יתנהלו, ככלל, באמצעות ממשק דיגיטלי מתקדם ונוח לאזרח ועל בסיס מסמכים כתובים, וגם באותם מקרים בהם יידרש דיון, הדיון יתקיים באמצעות ממשק וידאו מבלי להידרש להגיע פיזית לאולם הדיונים, פרט למקרים חריגים. סדרי הדין ודי ני הראיות יתאמו את המשפט המנהלי, והדיין .יקיים ביקורת שיפוטית על ההחלטה המנהלית שהתקבלה נוסף לכך, המליץ הצוות הבין- .משרדי על הטלת "קנס כפול" על מי שעבר "הפרות תעבורה" חוזרות הטלת קנס שכזה תרתיע מביצוע חוזר של "הפרות" ותכווין את התנהגות משתמשי הדרך בסמוך ל אחר ביצוע ההפרה. לאור האמור, מוצע לקבוע כי עבירה חוזרת תוגדר כעבירה השלישית שבוצע בתוך שניים עשר חודשים ממועד העבירה הראשונה, כאשר לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים תינתן הסמכות להגדיר אחרת. הגדרה זו עשויה לכלול כ- 10% ,מכלל הנהגים המקבלים קנסות בשנה. כך בשנת2019 כ- 830 אלף נהגים קיבלו דוח "ברירת משפט", ומתוכם כ- 69 אלף נהגים קיבלו שלוש 99 דוחות או יותר באותה השנה. עוד המליץ הצוות על הגדלת תיעוד ביצוע עבירות התנועה והעברת .התיעוד למשתמשי הדרך במטרה לצמצם את הפניות לבית הדין המנהלי. מוצע ליישום המלצות אלו עוד מוצע להק ים צוות בין משרדי לבחינת אכיפה אוטומטית של עבירות תנועה, וזאת במטרה להגדיל את האכיפה של עבירות אלו, ובשים לשם לכך שהמכרז להפעלת מצלמות א-3 עתיד להסתיים בעתיד הקרוב. נוסף לכך, מוצע להגדיל את היקף הטיפול באירועים המועברים ממיזם "שומרי הדרך" של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ,. המיזם מאפשר לאזרחים לדווח על עבירות תנועה שתועדו על ידם .ובכך מגדיל את ההרתעה מביצוע עבירות תעבורה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3437 מיום11 בינואר2018 . 'החלטה מס2779 מיום25 ביוני2017 . עמ דת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 100 הגדלת היצע מקומות הכליאה וקידום חלופות כליאה מחליטים 'בהמשך להחלטה מס3595 מיום25 בפברואר2018 שעניינה "שדרוג מערך הכליאה והרח בת מרחב המחיה בבתי הסוהר" (להלן– 'החלטה מס3595 ), ולאור פסיקת בית המשפט הגבוה לצדק בבג"ץ 1892/14 'האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון פנים ואח ,(פורסם בנבו13.6.17 ) (להלן– בג"ץ האגודה לזכויות האזרח ), ובמטרה להביא לכך שכל מקומות הכליאה עומדים בתנאים שנקבעו בפסיקה האמורה לכל המאוחר עד לתום שנת2023 : 1 . הגדלת היצע מקומות הכליאה עד לשנת2023 'לעדכן את החלטה מס3595 ולשנות את סעיף6 (3)-(5 ) בהחלטה, ובמקומם לקבוע כי עד לשנת 2023 יוגדל היצע מקומות הכליאה הבנויים ב- 1,281 :מקומות בחלוקה הבאה480 מקומות במתקן כלי אה "עופר" עד לתום שנת2022 , 395 מקומות במתקן כליאה "נפחא" עד לתום שנת 2022 ו- 416 מקומות במתקן כליאה "אלה" עד לתום שנת2023 . להטיל על משרד הביטחון, משרד ביטחון הפנים, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל להסדיר הקצאת קרקע להגדלת היצע מקומות הכליאה במתקן כליאה "עופ ר", בתוך60 יום מיום קבלת .החלטה זו 2 . המשך הליכי תכנון להגדלת היצע מקומות הכליאה לאחר שנת2023 להטיל על המשרד לביטחון הפנים ושירות בתי הסוהר להמשיך את הליכי התכנון להרחבת מתקן 'כליאה "מעשיהו" והעתקת מתקן כליאה "מגידו", בהתבסס על החלטה מס3595 , או כל מתקן כלי.אה אחר, באופן שלא ייצר התחייבויות תקציביות בגין הקמתם 3 . בחינת הקמת מתקני כליאה יעילים להקים צוות לבחינת הקמת מתקני כליאה חדשים אשר יחליפו מתקני כליאה קיימים במטרה לשפר את תנאי הכליאה במתקני שירות בתי הסוהר ולהביא להתייעלות בהפעלתם. הצוות יבחן את הכדאיות הכל כלית הישירה בהקמת מתקנים שכאלו, תוך התחשבות במדיניות הכליאה ובצרכים תפעולים של שירות בתי הסוהר ותמיכה בפעילות טיפול ושיקום כלואים. הצוות יגיש את המלצותיו בתוך שישה חודשים מקבלת החלטה זו לשר האוצר ולשר לביטחון הפנים. בצוות יהיו חברים נציג המשרד לביטחון הפני.ם, שירות בתי הסוהר ואגף תקציבים במשרד האוצר 4 . הקמת מתקני כליאה נוספים החלטה בדבר בניית מתקנים נוספים מעבר לאמור בסעיף1 תעשה בהתאם לבחינה כדאיות כלכלית כאמור לעיל או כצורך בהגדלת היצע מקומות הכליאה בין היתר בשל הצורך לעמוד בפסק הדין אשר יבחן בשנת2023 על יד.י המשרד לביטחון הפנים, שירות בתי הסוהר ומשרד האוצר 5 . הגדלת מכסות המפוקחים באיזוק אלקטרוני לרשום את הודעתו של השר לביטחון הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר שנועץ עם שר המשפטים, כי בהתאם לסעיף22 יב לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה– מעצרים), התשנ"ו- 1996 (להלן– חוק סדר הדין הפלילי מעצרים), יפנה לוועדה המשותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בבקשה לאשר לקבוע בצו שהמספר המירבי של מפוקחים שניתן לפקח עליהם בעת ובעונה אחת יהיה1,250 . תוספת מכסות זו, לרבות הגדלת יחידת הפיקוח, תתוקצב בהתאם לני צול המכסות בפועל. הכל בכפוף להתוויה, כפי שהיא .מפורטת בחוק, אודות האוכלוסייה המתאימה לכלי זה החל ממועד החלטה זו יציג שירות בתי הסוהר מידי חודש את היקף ניצול המכסות הנ"ל לשר .לביטחון הפנים וליועץ המשפטי לממשלה 6 . הפחתת עבריינות חוזרת ושיקום להמשיך לקדם ולפתח א ,ת השימוש בחלופות כליאה, באמצעות גיבוש חלופות ענישה נוספות לצד קידום והרחבת מענים טיפוליים ושיקומיים המותאמים למגוון של אוכלוסיות עצורים ואסירים, על מנת להביא לצמצום העבריינות החוזרת, ולצמצם את השימוש בעונשי מאסר כאשר אפשר להגשים את תכליות הענישה באמצעות ע .ונשים אחרים, ברוח מסקנות ועדת דורנר לרשום את הודעת היועץ המשפטי לממשלה כי אישר את תכנית היישום של המלצות צוות התביעה לבחינת יישום דו"ח הוועדה הציבורית לבחינת מדיניות הענישה והטיפול בעבריינים כאמור בסעיף3 'להחלטה מס3595. בהתאם לסעיף זה, הצפי, להערכת גור מי התביעה, הוא כי שיעור התיקים אשר יופנו למסלול של ענישה שאינה כוללת מאסר בפועל, יגדל בהתאמה לקצב יישום התכנית כך שיישומה יביא שלפחות50% מהמקרים בהם הנאשם היה צפוי לעונש שאינו 101 עולה על שנתיים מאסר בפועל, יטופלו על ידי פרקליטות המדינה וחטיבת התביעות במשטרת .ישראל במסלול של ענישה שאינה כוללת מאסר בפועל לרשום כי לצד צעדים אלה, המלצות הצוות לבחינת חלופות מאסר, אשר הוקם בהתאם להחלטה 'מס1840 מיום11 באוגוסט2016 , יוגשו עד ליום31 בדצמבר2020 . יישום המסקנות צפוי לתרום בעקיפין להפחתת הצפיפות בבתי הסוהר ובבתי המעצ.ר 7 . משאבים ליישום החלטה זו לשם יישום החלטה זו, ובמקום סעיפים7 ו-8 'בהחלטה מס3595 , יוקצו לשירות בתי הסוהר :התקציבים כמפורט להלן א. הגדלת היצע מקומות כליאה לשם בינוי מתקן כליאה "אלה" יתווסף בשנת2020 תקציב הרשאה להתחייב ב- ___ מיליו ן .ש"ח לשם בינוי מתקני כליאה "עופר" ו- "נפחא" יתווסף בשנת2021 תקציב הרשאה להתחייב ב- ___ מיליו ן .ש"ח ב. תפעול מקומות כליאה בהתאם לתחילת פעילות מתקני הכליאה ב-"עופר", "נפחא" ו- :""אלה בשנת 2021 יפחת בסיס תקציב מזומן ב- __ מיליו ן ש"ח וב- __ .שיאי כ"א בשנת2022 יגדל בסיס תק ציב מזומן ב- __ מיליו ן ש"ח וב- __ .שיאי כ"א בשנת2023 יגדל בסיס תק ציב מזומן ב- __ מיליו ן ש"ח וב- __ .שיאי כ"א בשנת2024 יגדל בסיס תק ציב מזומן ב- __ מיליו ן ש"ח וב- __ .שיאי כ"א ג. המשך הליכי תכנון להגדלת היצע ובחינת הקמת מתקני כליאה חדשים בשנת2021 יגדל בסיס תקציב מזומן ב- _ ,מיליוני ש"ח אשר יופחת בבסיס התקציב לשנת 2024 . דברי הסבר רקע כללי במאי2010 פורסמו תקנות בתי הסוהר (תנאי מאסר), התש"ע- 2010 , אשר קבעו כי "השטח הממוצע לאסיר בתא לא יפחת מ- 4.5 מ"ר וזאת ביחס למקומות כליאה שתכנון בנייתם החל לאחר כניסת התקנות לתוקף. במרץ2014 הוגשה עתירה בג"ץ1892/14 'האגודה לזכויות האזרח ואח . העתירה ביקשה לקבוע מהו שטח המחיה ההולם לכלוא, מהן דרכי הפעולה להבטחת שטח שכזה ומהו טווח זמן סביר למימוש של דרכי הפעולה. בפסק דינו מחודש יוני2017 קבע בג"ץ כי על המדינה להבטיח כי שטח הכליאה המזערי לאסיר ועצור יהיה3 מ "ר בתוך תשעה חודשים ו- 4.5 מ"ר בתוך שמונה- עשרה חודשים. בפסק הדין ציין המשנה לנשיאה דאז רובינשטיין כי למדינה דרכים שונות לפעול ליישום פסיקת בית המשפט: הגדלת היצע מקומות הכליאה ע"י בינוי ושיפוץ מקומות כליאה; או הקטנת מצבת הכלואים על ידי בחינה של מדניות המעצרי ם על תום ההליכים, וכן על ידי קידום של חלופות מאסר. וכך נכתב בפסק הדין: "ניתן להסמיך את ועדת השחרורים להעביר אסירים מסוימים להמשך ריצוי מאסרם בבתי מעבר, חלף בית המאסר; ניתן לקבוע כי האפשרות לבצע עבודות שירות חלף מאסר בפועל תורחב עד9 חודשי מאסר בפועל ולא אך חלף6, כמצב כיום, ו בכך להביא להפחתת כמות .האסירים ניתן גם להאריך את תקופות התנאי המוטלות בחלק מן העבירות, להעלות את גובה הקנסות בעבירות הכלכליות ובמקרים המתאימים לשקול הרחבת השחרורים המוקדמים תוך יצירת מערכי ."פיקוח הולמים מחוץ לחומות הכלא בהתאם, בפברואר2018 'התקבלה החלטה מס3595 שעניינה "שדרוג מערך הכליאה והרחבת מרחב המחיה בבתי הסוהר". ההחלטה קבעה כי יוגדל היצע מקומות הכליאה בכ- 4,000 מקומות עד לשנת 2027, וכי תקודם חקיקה להארכת משך עבודות השירות ל-9 חודשים, להרחבת סמכויות שירות בתי הסוהר לשחרור אסירים השפ וטים לפרק זמן קצר משנה, להרחבת היקף פעילות בית המשפט הקהילתיים ועוד. החלטה זו היוותה את הבסיס לבקשת במדינה מבג"ץ לדחות את יישום פסק הדין אשר הוגשה בחודש מרץ2018 . בחודש נובמבר2018 קבע בג"ץ מועדים חדשים להבטחת שטח כליאה מזערי, והמדינה נדרשה לספק שטח כליאה מזערי של4.5 מ"ר החל ממאי2020 . נוכח דחיית בג"ץ את הבקשה ליישם את פסק הדין עד לשנת2027 והמועדים החדשים שנקבע ליישום פסק הדין, ולאור ירידה משמעותי במצבת הכלואים מוצע לשנות את ההיקף בו יוגדל היצע מקומות הכליאה. כך, עד לשנת2023 יגדל היצע מקומות 102 הכליאה בכ- 1,280 מקומות כליאה, מדובר בהגדלת היצע מקומות הכליאה בכ- 570 בהשוואה להחלטה 'מס3595 . נוסף לכך, מוצע להמשיך את הליכי התכנון להגדלת היצע מקומות הכליאה החל משנת 2023 .וכן להקים צוות לבחינה של הקמת מתקני כליאה חדשים תוך בחינת שיקולי כדאיות כלכלית מוצע להגדיל את מ כסות העצורים בפיקוח אלקטרוני ב- 500 מכסות. הגדלת השימוש במעצר בפיקוח אלקטרוני תאפשר להחיש את העמידה בפסיקת בג"ץ. הגדלת המכסות ב- 250 התבצעה כחלק מההתמודדות עם נגיף הקורונה, באמצעות תקנות שעת חירום (נגיף הקורונה החדש)(מכסת מפוקחים בפיקוח אלקטרוני), התש"ף- 2020 . יובהר, כי בשנים האחרונות נרשמת ירידה משמעותית בהפרות של ,תנאי המעצר בפיקוח אלקטרוני. עוד מוצע כי שירות בתי הסוהר, האמון על מעצר בפיקוח אלקטרוני .ידווח לגורמים הרלוונטים בדבר היקף ניצול המכסות מלבד זאת, נרשמת הודעת היועץ המשפטי לממשלה לעניין שינוי במדניו ת התבעיה והמלצות ליישום .חלופות מאסר, צעדים אשר עתידים להפחית את מצבת הכלואים בטווח הזמן הקצר והארוך השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם בשנת2021 יופחתו מבסיס התקציב__ .שיאי כ"א ב שנת2022 יתווספו לבסיס התקציב__ .שיאי כ"א בש נת2023 יתווספו לבסיס התקציב__ שיאי .כ"א בש נת2024 יתווספו לבסיס התקציב__ .שיאי כ"א החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס5036 מיום5 במאי2020 . 'החלטה מס3595 מיום25 בפברואר2018 . 'החלטה מס1840 מיום11 באוגוסט 2016 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האו צר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 103 טיוב רגולציה בתחום האבטחה והסדר הציבורי מחליטים במטרה להפחית את הרגולציה העודפת בתחום האבטחה והסדר הציבורי אשר באחריות משטרת 'ישראל, ובהמשך להחלטה מס4398 מיום23 בדצמבר2018 שעניינה "רגולציה ח כמה– יישום המלצות ארגון ה- OECD :"ותיקון החלטת ממשלה 1 . להקים ועדה בין- משרדית שתבחן הנחיות אשר נקבעות ע"י משטרת ישראל כמפורט להלן (להלן – הנחיות משטרת ישראל:) א. המפרט האחיד לפי סעיף7ג1 ,ותנאים לעסקים טעוני רישוי בהתאם לחוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 ולצו רישוי עס קים (עסקים טעוני רישוי), התשע"ג- 2013 (להלן– חוק רישוי ,עסקים וצו רישוי עסקים .)בהתאמה ב. הנחיות מקצועיות לגופים ציבוריים לפי סעיף10 ,לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים התשנ"ח- 1998 (להלן– חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים .) ג. הנחיות לרשויות מקומיות ומוסדו 'ת חינוך בהתאם להחלטה מס4514 מיום4 בדצמבר2005 'והחלטה מס3738 מיום3 באוקטובר2011 . 2 . :הוועדה תבחן, בין היתר, את הנושאים הבאים א. תהליך קביעה ועדכון של הנחיות משטרת ישראל, וכן השיקולים הנבחנים בעת קביעה .ועדכון הנחיות אלו ב. דרכי פעולה לייעול התהליך לקבלת אישור בדבר העמידה בהנחיות משטרת ישראל, ובכלל .זאת לשם קבלת רישיון עסק בהתאם לחוק רישוי עסקים וצו רישוי עסקים ג. דרכי פעולה לייעול התהליך להגשת השגה על ההנחיות של משטרת ישראל לפי חוק רישוי עסקים והתקנות שהותקנו מכוחו, ובקשה לעיון חוזר לפי סעיף10א והליך לפי ועדת הע רר לפי סעיף11 .לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים ד. .העלות הכלכלית של ההנחיות משטרת ישראל הקיימות 3 . חברי הוועדה יהיו נציגי משרד ראש הממשלה, נציג משרד לביטחון הפנים, נציג משטרת ישראל ונציג אגף תקציבים במשרד האוצר. בראש הוועדה יעמדו נציגי משרדי האוצר וביטחון ה .פנים הועדה תזמן לדיוניה נציגים של משרדי ממשלה, של גופים ציבוריים ועסקים, והכל בהתאם לנושא בו תדון הוועדה. בין משרדי הממשלה שיציגו את עמדתם יהיו משרד הפנים, משרד .הכלכלה, משרד התחבורה ומשרד התיירות 4 . הוועדה תגיש את מסקנותיה והמלצותיה לשר לביטחון הפנים ולשר ה אוצר בתוך שישה חודשים מיום קבלת החלטה זו, ובכלל זו תכנית עבודה לפיה עד תום שנת2021 תסיים משטרת ישראל .בחינה פרטנית מחודשת של כל ההנחיות הקיימות דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב לפי סעיף1 ()(א2) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקי ם ,) שר הפנים רשאי לקבוע כי עסקים יהיו טעוני רישוי כדי להבטיח "מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות". בהתאם, ועל פי סעיף7ג1 (א) לחוק רישוי עסקים, מפרסמת משטרת ישראל מפרטים אחידים הכוללים את המסמכים והתנאים הנדרשים מטעמה לשם לקבלת רישיון להפעלת עסק. כ- 70 סוגי עסקים מתוך כ- 200 נדרשים לאישור משטרת ישראל לשם קבלת רישיון עסק. מדובר ביותר מ- 40 .אלף עסקים בפועלים בישראל באופן דומה מנחה משטרת ישראל גופים ציבורים בנוגע לאבטחה פיזית בהתאם לסעיף10 בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח- 1998. בין הגו ,פים הציבוריים נכללים משרדי ממשלה .חברות ממשלתיות, תאגידים סטטוטוריים וכדומה 'נוסף לכך, לפי החלטה מס4514 מיום4 בדצמבר2005 , המשטרה היא שמנחה את הרשויות המקומיות בדבר אבטחה נקודתית של מוסדות חינוך. עלויות הנחיות אלו מושטות בעיקרן על תקציב המדינה, אך גם ע ל הרשויות המקומיות, ומסתכמות ביותר מ- 400 .מיליוני ש"ח בשנה העלות של הנחיות בתחום אבטחה וסדר ציבורי הנקבעות ע"י משטרת ישראל מוערכת בכ- 10 מיליארד .ש"ח בשנה 104 החשיבות הגדולה בהפחתת רגולציה קיבלה ביטוי בהנחיות פרקליט המדינה בעניין מ דיניות התביעה בהחלטה על העמדה לדין בגין עבירות של גרימת מוות או גרימת חבלה ברשלנות, וכך נכתב: "מערכות רגולציה ופיקוח מעצם טבען מבוססות על הערכת וניהול סיכונים ואינן אמורות לתת מענה הרמטי לכלל הסיכונים האפשריים הכרוכים בפעילות המוסדרת. כיוון שכך, במסגרת פעילותם התקינה של רגולטורים ומפקח ים מתקיימת הנחה של סבירות מסוימת לקרות נזק... בשנים האחרונות מקדמת הממשלה מדיניות כללית שעניינה טיוב הרגולציה, באופן שיש בו הסרת חסמים, הקלת נטלים ומעבר למודלים פיקוחיים מתקדמים יותר, המתבססים בין היתר על הערכת סיכונים, במטרה להקל על הפועלים בשוק ולהוזיל א ת יוקר המחיה. מדיניות זו כוללת בחובה, באופן מובנה, נכונות מוגברת של הממשלה לנטילת סיכונים". (הנחייה2.37 שפורסמה ביום21 בינואר2018 .) מוצע להקים ועדה אשר תיבחן כיצד ניתן להפחית את עלות ההנחיות הנקבעות על ידי משטרת ישראל תוך יצירת איזון בין שיקולים של שמיר ה על הסדר הציבורי ובין העלות הכלכלית. הוועדה תיבחן, בין היתר, את הנושאים הבאים: תהליך קביעה ועדכון של ההנחיות, השיקולים הנבחנים בעת קביעה ,ועדכון הנחיות, דרכי פעולה לייעול התהליך לקבלת אישור בדבר העמידה בתנאים הקבועים בהנחיות דרכי פעולה לייעול התהליך להגשת השגה ובקשה לעיון חוזר על ההנחיות. עוד תבחן הוועדה את .העלות הכלכלית של ההנחיות הקיימות נוסף לכך מוצע כי בהמלצות הוועדה תיקבע תכניות עבודה לבחינה ועדכון של הנחיות המשטרה הקיימות בשים לב להמלצות הוועדה, כך שעד לתום שנת2021 .יעודכנו הנחיות המשטרה הוועדה תהי ה מורכבת מנציגי משרד ראש הממשלה, נציג משרד לביטחון הפנים, נציג משטרת ישראל ונציג אגף תקציבים במשרד האוצר ותשמע את עמדותיהם של משרדי ממשלה אחרים, של גופים .ציבוריים ושל עסקים השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס4398 מיו ם23 בדצמבר2018 . 'החלטה מס1870 מיום11 באוגוסט2016 . 'החלטה מס1007 מיום17 בינואר2016 . 'החלטה מס890 מיום27 בדצמבר2015 . 'החלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2014 . 'החלטה מס209 מיום13 במאי2013 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 105 משפטים ניהול ביקושים בבתי המשפט וייעול מערכת האכיפה מחליטים 1. 'בהמשך להחלטה מס3437 מיום11 בינואר2018 , שעניינה ניהול ביקושים במערכת המשפט לתקן את חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 ( להלן– )חוק בתי המשפט' באופן שתחול בוררות חובה ליישוב מחלוקות בקשר לנזקי רכוש בענף הרכב בין חברות הביטוח :והליסינג, באופן הבא א. תובענה שהוגשה לבית משפט השלום בעניין פיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים תועבר לבוררות חובה ובלבד שבעלי הדין בתובענה הם תא גיד ביטוח או תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא החכרת או השכרת רכב מנועי, כאשר על בעלי הדין להציע למבוטחים .להצטרף כצד להליך על מנת לתבוע את הפסדיהם ב. לבית המשפט תינתן סמכות שלא להעביר תובענה לבוררות חובה לבקשת בעל דין, אם שוכנע כי צודק וראוי שתידון בבית המשפט, משיקול .ים שיקבעו בחוק ג. יישוב הסכסוך יעשה כברירת מחדל על יסוד חומרים כתובים שיוגשו באופן מקוון, אלא אם ראה הבורר כי יש צורך בדיון בהשתתפות הצדדים לצורך קבלת החלטה בתיק. ראה בורר בבוררות חובה כי יש צורך לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יורה על קיום הדיון בנוכחות פיזית או באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת בהתאם לשיקול דעתו. לצדדים להליך תינתן האפשרות להגיש בקשה לקיום דיון בנוכחות פיזית או באמצעות .מכשיר טכנולוגי כאמור לעיל ד. יישוב הסכסוך יערך על ידי בורר שימנו הצדדים מתוך רשימת הבוררים שימונו על- ידי שר המשפטים כבוררים בבוררות חובה (להלן– בוררים בבוררות חובה), בהתאם להמלצת הוועדה המייעצת כמתואר להלן בסעיף קטן (ו). לא הסכימו הצדדים לגבי זהות הבורר, בית .המשפט יקבע את זהותו ה. .בורר בבוררות חובה ידון בבוררות חובה לפי הדין המהותי ודיני הראיות ו. שר המשפטים יקים ועדה מייעצת לעניין מינוי הבוררים (להלן- הוועדה המייעצת). הוועדה המייעצת תציע לשר המשפטים למנות כבוררים בבוררות חובה לעניין זה מועמדים שמתקיימים לגביהם תנאי הכשירות המנויים בסעיף קטן (ז) להלן ושנמצאו ראויים ומתאימים לכך. ייקבעו בחוק הוראות לעניין משך ה כהונה של בורר בבוררות חובה, וכן הוראות .להבטחת הימנעותו של הבורר מניגוד עניינים ז. כשיר יהיה לכהן כבורר בבוררות חובה, שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק של7 שנים לכל .הפחות ח. פסק בוררות חובה טעון אישור של בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות חובה; פסק בו ררות חובה ניתן לערעור בפני בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות חובה, הערעור יידון בפני שופט בית משפט השלום כאמור. לבית המשפט הדן בערעור על פסק בוררות חובה יהיו נתונות הסמכויות הנתונות לבית משפט הדן לראשונה בתובענה. אושר פסק בוררות החובה כאמור, דינו , לכל עניין זולת הערעור, כדין פסק דין של .בית משפט ט. פסק בוררות החובה לא יחייב את מי שאינו צד להליך בפועל ושלא הסכים להצטרף כצד להליך. אין באמור כדי לגרוע מזכות צד לפסק בוררות החובה, ככל שקיימת על פי דין או על פי הסכם, לגבות ממבוטח דמי השתתפות עצמית או למנו ,ע ממבוטח הנחת העדר תביעות ובלבד שלא יעשה לשם כך שימוש בפסק בוררות החובה למעט ציון בפני המבוטח על קיום .פסק הבוררות ותוצאותיו י. שר המשפטים יקבע בתקנות, בהסכמת שר האוצר, את שכרו של בורר בבוררות חובה, בגובה אשר יבטיח שכר הולם בשים לב לאופיו השיפוטי של התפקיד ,המוטל על בורר כאמור .ולדרישות הסף בהן הוא נדרש לעמוד לצורך מינויו 2. לצורך הגברת היעילות של מערכת האכיפה, שיפור הממשקים בין משטרת ישראל ומשרד :המשפטים ובמטרה להשלים את פרויקט תיק דיגיטלי א. להקים ועדת היגוי שתכלול את מנכ"ל משרד המשפטים, מנכ"ל המשרד לביטחון פנ ,ים .מפכ"ל המשטרה או סגנו, פרקליט המדינה, והממונה על התקציבים באוצר או מי מטעמו 106 ב. למנות במשרד המשפטים ובמשטרת ישראל נציגים ייעודיים שירכזו את הפרויקט במשותף (להלן– נציגי פרויקט תיק דיגיטלי ); להטיל על נציגי פרויקט תיק דיגיטלי לרכז ולהגיש לוועדת ההיגוי, עד ל י ום31 בדצמבר2020 , תכנית עבודה משותפת להשלמת פרויקט תיק .חקירה דיגיטלי ג. מחלוקות שיעלו במסגרת הכנת תכנית העבודה המשותפת ויישומה יובאו להכרעת ועדת .ההיגוי ד. .נציגי פרויקט תיק דיגיטלי ידווחו לוועדת ההיגוי על התקדמות הפרויקט אחת לרבעון לעניין סעיף2, יובהר כי ה נושא מצוי עדיין בדיוניים פנימיים בין גורמי הממשלה הרלוונטיים. דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב 1. מערכת המשפט הישראלית סובלת מעומס תיקים משמעותי ומתקשה לתת מענה מלא להיקפים ההולכים וגדלים של כמות התיקים. מצב זה משקף תמונה של עומס הדורש נקיטת צעדים אק טיביים לטיפול בו. ניהול ביקושים הוא כלי מרכזי בעבודה להפחתת העומסים המוטלים על .מערכת המשפט המטרה בניהול ביקושים במערכת המשפט היא להבטיח שמערכת המשפט תהיה נגישה יותר עבור אלו שזקוקים לשרותיה, ושהנושאים בהם היא דנה הולמים את היכולות והערכים המוספים הייחודיי ם שלה. ניהול ביקושים מונע מהתפיסה לפיה חלק מסכסוכים הנידונים כיום במערכת בתי המשפט יכולים להיות מיושבים במנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים. ישוב סכסוכים במערכת בתי המשפט, כרוך בעלויות גבוהות הן לצדדים לתיק והן למדינה. הסטת ביקושים מהמערכת צפויה להוביל לה קצאת משאבים יעילה יותר, שכן המשאבים המופנים כיום לסכסוכים אשר אינם זקוקים להכרעת המערכת יופנו לסכסוכים אשר זקוקים להכרעתה, וכיוצא מכך ההכרעה .בסכסוכים אלו תהיה מהירה יותר הסטת ביקושים למנגנונים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים צפויה כאמור לקצר את הזמן הדרוש להכר עה בסכסוכים הזקוקים להכרעה, להקל על אופן עשיית העסקים בישראל ולהפחית את הנטל על האזרחים והחברות, ובכך גם לשפר את מיקומה של ישראל במדד ה- Doing Business . מדד זה הוא מדד הבודק את קלות עשיית העסקים מבחינה רגולטורית ב- 190 מדינות ברחבי העולם, על פי אחד עשר פרמטר ים הכוללים, בין היתר, פרמטר של אכיפת חוזים. פרמטר זה מורכב משלושה רכיבים: עלות, זמן (ימים), ומדד איכות ויעילות ההליכים המשפטיים. בפרמטר זה ישראל ממוקמת כיום במקום ה- 90 מתוך190 כאשר מדינות כמו קניה, מונגוליה ודרום סודן מדורגות .גבוה יותר כ- 15% מהתביעות ה אזרחיות שהתבררו בבתי משפט השלום בשנת2019 היו תביעות מסוג תא"מ רכב, תביעות בגין נזקי רכוש הנגרמים לרכבים בעקבות תאונות דרכים (להלן– .)""תביעות פח חלק משמעותי מתביעות הפח הן תביעות שיבוב, כאשר שני הצדדים לתביעות אלה הן חברות שנכנסות לנעלי מבוטחיהם לאחר ששי למו למבוטחים עבור הנזק שנגרם לרכב. תביעות השיבוב המכונות גם תביעות תחלוף מוגשות מכוח סעיף62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א– 1981 . כמו כן, היקף משמעותי מתביעות הפח הן תביעות בהן מעורבות חברות הליסינג, אשר לא נוהגות לבטח את רכבן בביטוח מקיף, אלא לנהל את ההליכים מול חברות הביטוח בעצמן. תביעות אלו .מטילות עומס הולך וגובר על בתי המשפט עד לשנת2015 יושבו היקף נרחב מתביעות השיבוב בין חברות הביטוח באמצעות מנגנון הבוררות "בנועם". מנגנון זה התבסס על הסדר של בוררות מחייבת בין חברות הביטוח. במסגרת ההסדר חתמו חברות הביטוח ע .ל הסכם בוררות מחייב, אליו צורף תקנון מפורט לניהול הליכי בוררות הליכי הבוררות בוצעו על בסיס פלטפורמה ניהולית ממוחשבת שנועדה לאפשר ניהול וסילוק תביעות שיבוב בגין נזקי רכוש לרכב במסגרת בוררות מחייבת. הסדר הבוררות נבחן על ידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון ועל ידי הממונה על ההגבלים העסקיים וזכה לאישורם .ותמיכתם עם זאת, בשנת2015 בעקבות יציאת מספר חברות ביטוח מההסדר האמור, הופסק מנגנון "בנועם", והחל משנת2016 ישנה עליה דרמטית בכמות התביעות בגין נזקי רכוש הנגרמים לרכבים אשר הוגשו לבית המשפט. כאשר בשנת2015 ני דונו כ- 34,000 ,תיקים מסוג תא"מ רכב בשנים2018 ו- 2019 נידונו כ- 52,000 ו- 49,000 .תיקים מסוג זה בהתאמה אי בירור תביעות מסוג זה במסגרת בוררות מובילה להצפת בתי המשפט בעשרות אלפי תביעות בשנה. על כן, מוצע לתקן את חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, כך שת וטל חובה 107 על חברות הביטוח והליסינג ליישב תביעות מסוג תא"מ רכב כאמור במסגרת מנגנון בוררות. נוסף לכך, מוצע כי גם תביעות העוסקות בנזקי כלי רכב המבוטחים על ידי חברת ענבל חברה לביטוח בע"מ (להלן– .חברת ענבל) יכללו במנגנון הבוררות מנגנון הבוררות המוצע יתבסס על ממ שק טכנולוגי, כך שהכרעת הדין תוכל להתבצע ללא צורך בדיון כלל, ועל בסיס הגשת מסמכים, חומר תיעוד דיגיטלי וכתבי טענות, זאת למעט אירועים נדרשים כפי שיוגדר בחוק. במקרים בהם ראה בורר בבוררות חובה כי יש צורך לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, יורה על קיום הדיון בנוכחות פי זית או באמצעות מכשיר טכנולוגי המאפשר העברת קול ותמונה בזמן אמת, בהתאם לשיקול דעתו. בכל מקרה, לצדדים תינתן האפשרות להגיש בקשה לקיום הדיון פרונטלית או באמצעות ממשק וידאו, ובסמכותו של הבורר יהיה לקבוע .בהתאם בורר בבוררות חובה ימונה ע"י שר המשפטים, בהמלצת וו עדה מייעצת שתוקם לעניין זה. כשיר יהיה לכהן כבורר שופט בדימוס או עורך דין בעל ותק העולה על7 שנים. מנגנון השכר של הבורר יתבסס על תשלום עבור הטיפול בכל תיק ויוסדר בתקנות שיותקנו לעניין זה, ע"י שר המשפטים .ובהסכמת שר האוצר לאחר מתן פסק בוררות בהליך בוררות ח ובה, יאושר על ידי בית משפט השלום שממנו הועברה התובענה לבוררות. פסק הבורר יהיה ניתן לערער בפני בית משפט השלום שממנו הועברה .התובענה לבוררות חובה, הערעור יידון בפני שופט בית משפט השלום כאמור לבית המשפט הדן בערעור על פסק בוררות חובה יהיו נתונות הסמכויות הנתונ ות לבית משפט הדן לראשונה בתובענה, לרבות שמיעת עדויות והבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לשם .בירור הערעור .אושר פסק בוררות החובה כאמור, דינו, לכל עניין זולת הערעור, כדין פסק דין של בית משפט בדומה לפסק בית משפט לעניין זה, פסק בוררות החובה לא יחייב א .ת מי שאינו צד להליך בפועל ,אין באמור כדי לגרוע מזכות צד לפסק בוררות החובה, ככל שקיימת על פי דין או על פי הסכם לגבות ממבוטח דמי השתתפות עצמית או למנוע ממבוטח הנחת העדר תביעות, ובלבד שלא יעשה לשם כך שימוש בפסק בוררות החובה למעט ציון בפני המבוטח על קיום פסק .הבוררות ותוצאותיו 2. משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בפרט ומשרד המשפטים בכלל פועלות בשיתוף פעולה הדוק בחלק נרחב מפעילותם השוטפת. עם זאת, אין כיום פלטפורמה מקצועית המאפשרת לגופים אלו .לפעול בשיתוף פעולה מלא, בדגש על העברת חומרים ומסמכים באופן פשוט ומהיר תהליך העבודה על מרבית תיקי האכיפה המתנהלים בפרקליטות הפלילית מתחיל במשטרת ישראל, בשלב איסוף המודיעין והחקירה, ומועברים בשלב שני לצורך ניהול ההליך המשפטי .לפרקליטות המדינה בעבר, היו מספר ניסיונות לקידום מערכת "תיק דיגיטלי" להעברת העבודה על תיק חשוד באופן רציף מ.המשטרה לפרקליטות, אולם התקדמותו של פרויקט זה אינה מספקת ,בשל היעדר הממשק המקוון, העברת תיקי החקירה וחומרי הראיות מתבצעת לרוב באופן ידני כשנציג המשטרה נדרש להובילם למשרדי הפרקליטות הנוגעת לדבר. יתר על כן, בחלק לא מבוטל מן המקרים, למרות שקבצים רבים נמצאים ב פלטפורמה מקוונת, הנ"ל יכולים לעבור בין הגופים .רק בצורה קשיחה ,במסגרת זו, מוצע להקים ועדת היגוי משותפת, בהשתתפות גורמים בכירים ממשרד המשפטים מהמשרד לביטחון הפנים, מהפרקליטות, ממשטרת ישראל ומאגף התקציבים באוצר, במטרה לקדם עניין זה ולהסדיר ממשק עבודה מקוון ב ין שני הגופים. בייחוד, ימונו פרויקטורים מהגופים אשר יפעלו למיפוי הפערים והסוגיות הנדרשות להכרעה, ויקדמו פעולות אופרטיביות להטמעת ממשק עבודה מקוון בין הגופים. ועדת ההיגוי שתמונה תפעל להכרעה בעניין המחלוקות שיצופו .ותנהל מעקב שוטף אחר התקדמות הפרויקט השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3437 מיום11 בינואר2017 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 108 . שמירה על האינטרס הציבורי במסגרת תובענות ייצוגיות מחליטים 1. לאמץ את התיקונים לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006 (להלן– חוק תובענות ייצוגיות ,) בהתאם לתזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקונים שונים), התש"ף- 2020 , שפורסם להערות הציבור ביום4 ביוני2020 , ולהטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית, טיוטת חוק שבה ייקבעו התיקונים האמורים לאחר הטמעת ההערות שהתקבלו. על טיוטת החוק יחולו הוראות החלטה מס' __ שעניינן יישום החלטות והקמת ועדת שרים. 2. לתקן את חוק תובענות ייצוגיות כך שייקבעו בו העק:רונות הבאים א. נתבע, כהגדרתו בחוק תובענות ייצוגיות, לא יוכל להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות .בתובענה הייצוגית, במקרים שבהם לא ניתן לתבוע באופן ישיר את הרשות בתובענה ייצוגית ב. תקופת ההשבה, כמשמעותה בסעיף21 לחוק תובענות ייצוגיות, תהיה במהלך תקופת עשרים וארבעה החו דשים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית ולא מועד מאוחר .יותר ג. במהלך תקופת ההשבה ועד למועד אישור הבקשה, לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות באותה עילה. לצורך קבלת סעד עבור תקופה נוספת מעבר לתקופת ההשבה בתובענה הייצוגית, ניתן להגיש ת.ביעה אישית בלבד ד. מנגנון פעולה מסודר לפיו רשות המסים תוכל להחליט כי ברצונה להצטרף לתביעת השבה של כספים שנגבו ביתר שהם בגדר מסים עקיפים או מס שנוכה במקור, שהוגשה כנגד גורם שאינו רשות המסים והוא החייב בגביית המס העקיף או בניכוייו במקור. ההגנות החלות על רשות ב חוק תובענות ייצוגיות יחולו בשינויים מסוימים הן על רשות המיסים והן על הגורם שגבה .את המס עבור הרשות ה. להעניק לקופת חולים, כמשמעותה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 , את ההגנות .החלות על רשות בחוק תובענות ייצוגיות דברי הסבר רקע כללי ,חוק תובענות ייצוגיות התשס"ו- 2006 (להלן– החוק או חוק תובענות ייצוגיות), קובע כללים אחידים לעניין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות ולקידום שמירה על הדין ומתן אפשרות למימוש זכויות. במסגרת חקיקת החוק בשנת2006 , נקבע כי במטרה לשמור על האינטרס הציבורי, ומ תוך הסתכלות על השלכות תקציביות אפשריות, יקנה החוק לרשויות כנתבעות :בתובענה ייצוגית הגנות ייחודיות, ובין היתר 1. מניעת האפשרות לנהל נגד רשות תובענה ייצוגית לפיצויים שנגרמו על ידי צד שלישי, שעילתה הפעלת או אי הפעלת סמכויות פיקוח, הסדרה או אכיפה ביחס לאותו צד של.ישי 2. הגנת החדילה, מאפשרת לרשות להודיע תוך90 יום, מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור .התובענה כייצוגית, כי היא מפסיקה את הגבייה שלא כדין והתביעה נגדה לא תאושר 3. אם הרשות מבקשת לנהל את ההליך, ובית המשפט מאשר את התובענה הייצוגית, סעד ההשבה מוגבל לשנתיים שקדמו למועד הגשת הבקשה לאישור התובענה (בניגוד ל- 7 .)שנים בתאגיד כלומר, המחוקק אפשר לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית, אך ביקש יחד עם זאת להגן על האינטרס הציבורי תוך התחשבות בהשלכות התקציביות שעשויות להיות לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות וכן בפגיעה באינטרס הציבורי הרחב ה כרוכה בכך. כפי שצוין בדנ"מ5519/15 יוסף אחמד יונס נ' מי הגליל תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ ,(פורסם בנבו17.12.2019 ): " ההסדרים הייחודיים הללו ובכללם הסדר החדילה שבסעיף9 לחוק נועדו לאזן בין עניינם של חברי הקבוצה ובין האינטרס הציבורי, בין היתר, בשל הצורך לשמור על הקופה הציבורית ולמנוע פגיעה בתפקודה של הרשות. זאת מתוך הכרה כי פגיעה בקופת הרשות עשויה בסופו של יום לפגוע בציבור אשר נדרש לשירותיה." כעת, בחלוף השנים מאז חקיקת החוק, ולאחר מספר פסקי דין שעסקו בעניין הגנות הרשות בחוק תובענות ייצוגיות, התעורר הצורך לערוך תיקון בחוק תובענות ייצוגיות על מנת לשמור על האיזון 109 שנוצר המבקש לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות נגד המדינה ורשויותיה תוך שמירה על האינטרס .הציבורי הרחב מניעת האפשרות להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות מוצע לקבוע כי לא ניתן להגיש הודעת צד שלישי נגד רשות בתובענ ה ייצוגית במקרים שבהם לא ניתן .לתבוע את הרשות בתובענה ייצוגית הרקע לתיקון זה הוא בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א7115/14 שרון סירוגה- ברניר 'נ סלקום ישראל בע"מ (פורסם בנבו), שם נפסק כי מכיוון שלא נקבעה בחוק תובענות ייצוגיות הוראה ברורה ומפורשת, האו סרת הגשת הודעת צד שלישי נגד רשות, אין מקום לשלול מגופים פרטיים אשר נגדם ננקטו הליכים ייצוגיים הגשת הודעה כאמור בגין הסעדים שבהם יחויבו בהליך הייצוגי גם במקרים שבהם לא ניתן היה להגיש תובענה ייצוגית כנגד הרשות, כמו למשל במקרים שבהם המדינה היתה גורם מאסדר, שב הם לפי סעיף3 .(א) לחוק, לא ניתן להגיש תובענה ייצוגית נגד הרשות לאור האמור, ועל מנת שלא לאפשר עקיפה של הגנות מהותיות שניתנו בחוק לרשות, מוצע לתקן את החוק בעניין זה על מנת לשמר את התכלית של ההסדרים בחוק תובענות ייצוגיות שאפשרו הגשת תובענות נגד רשות רק במקרים מסוימים. יובהר כי אין באמור כדי למנוע הגשת תביעת שיפוי כנגד .המדינה הגבלות על תקופת ההשבה סעיף21 לחוק תובענות ייצוגיות עוסק בתקופת ההשבה בתביעות נגד רשות וקובע כי בית המשפט לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבק שה .לאישור התובענה הייצוגית. הגנה זו ניתנה למדינה עם חקיקת החוק מוצע להבהיר כי תקופת ההשבה תהיה מוגבלת ל- 24 ,החודשים שקדמו להגשת בקשת האישור בלבד ולא מועד מאוחר יותר. כמו כן, מוצע לקבוע כי לא ניתן יהיה להגיש תובענה ייצוגית נוספת נגד רשות באותה עילה עד למו עד אישור התובענה כייצוגית ומי שמעוניין לקבל סעד עבור תקופה נוספת מעבר .לתקופת ההשבה בתובענה הייצוגית, יוכל להגיש תביעה אישית בלבד יצוין כי השמירה על האיזון בין האינטרסים השונים, כמפורט לעיל, ובמסגרתו שיקולי ההגנה על התקציב והדאגה לתפקוד התקין של הרשות תומ כים בתיקון זה, שאם לא כן, תהא הרשות חשופה לתקופת השבה ארוכה יותר, לאחר הגשת התובענה הייצוגית ובזמן ניהולה, כך שתתרוקן תכליתו סעיף 21 .לחוק, שביקש להעניק לרשות הגנה מיוחדת בנוגע לכספי הציבור וודאות לרשות בניהול תקציבה מאליו מובן כי לא נשללת האפשרות של התוב ע לקיים הליכים מנהליים מתאימים ככל שניתן לעשות .כן ובנוסף לבקש סעד עבור תקופות נוספות בתביעה אישית תובענות ייצוגיות כנגד המדינה שעילתן השבת כספי מיסים עקיפים או מס שנוכה במקור מטרת התיקון היא להחיל את ההגנות של הרשות גם במקרה שבו רשות המיסים אינה הנתבעת ,הישירה אלא גורם פרטי הוא החב במס, ועל כן הוא גובה את המס ומשלמו לרשות המסים, וזאת על מנת שלא לאפשר עקיפה של ההגנות הקבועות בחוק עבור רשות המיסים ומתוך התייחסות לתכלית החקיקה .ולהיסטוריה החקיקתית של החלת חוק תובענות ייצוגיות על המדינה כאשר מוגשת כנגד רשות תובענה ייצוגית על גבייה שלא כדין עומדות לה ההגנות שקבועות בחוק. עם זאת, במקרה של רשות המסים, לעיתים הרשות גובה את המס דרך גורם אחר אשר מעביר לרשות את המס, כך למשל במקרה של מס עקיף או במקרה של ניכוי במקור. במקרים אלו נידונה בבתי המשפט השאלה האם יעמדו בפועל לרשות המסים ההגנות הקבועות לרשות בחוק, זאת בהתייחס לעובדה כי .באם התובענה הייתה מוגשת ישירות נגד רשות המסים, היו עומדות לה ההגנות הקבועות בחוק מכיוון שבמקרים מעין אלו התביעה היא במהותה תביעת השבה נגד הרשות עצמה, שכן המס הועבר לקופת הרשות ולא נשאר בידי הג ורם הפרטי, מוצע להחיל את ההגנות על רשות המסים גם במקרה שבו הרשות אינה הנתבעת הישירה ולקבוע כי בכל מקרה שבו מוגשת תובענה ייצוגית שעניינה השבת מס, אגרה או תשלום חובה אחר שרשות המסים ממונה על גבייתו, יורה בית המשפט על המצאת הבקשה לרשות המסים והרשות תהיה רשאית להצטרף כצד להליך. במסגרת זו יחולו על רשות המיסים ההגנות השמורות לרשות בחוק. ההגנות יחולו הן על רשות המיסים והן על הגורם שגבה את המס עבור .הרשות 110 מעמדן של קופות חולים במהלך התקופה שחלפה מאז חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, עלתה השאלה בדבר מעמדן של קופות הח ולים על פי החוק, במספר הליכים שנתבררו בבתי המשפט בשל המאפיינים הייחודיים של .גופים אלו לאור האמור לעיל, מוצע לקבוע פרט מיוחד בתוספת השנייה לתביעה כנגד קופת חולים ובכך לתת להן .מעמד מיוחד בחוק תוך הענקת ההגנות הקבועות לרשות בחוק תובענות ייצוגיות ההצדקות לה ,ענקת הגנות לקופות החולים נובעות כאמור מהמעמד המיוחד של קופות החולים. שכן קופות החולים פועלות כמוסדות ללא כוונת רווח והמקורות הכלכליים של הקופות קבועים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד- 1994 ומהווים הוצאה ציבורית משמעותית אשר ממומנת באמצעות כספי מסים- מס ב ריאות, תקציב המדינה וכן מהשתתפויות עצמיות של המבוטחים וככל שתקציבן .גרעוני, גרעון זה מכוסה על ידי המדינה להשלמת התמונה יצוין כי ביום26 ביוני2018 ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי בעניין ע"ע20139- 09-15 מכבי שירותי בריאות ואח' נ' קוצ'ינסקי )(פורסם בנבו . פסק הדין האמור קבע, בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כי קופות החולים הן גוף ציבורי הממלא תפקיד על פי דין בכל הנוגע לפעילות בגביית תשלומי השתתפות עצמית במסגרת שירותי סל הבריאות, ומשום כך עונה על הגדרת "רשות" לעניין חוק תובענות ייצוגיות. כמו כן קבע בית הדין הא רצי כי תביעות ייצוגיות נגד קופות החולים במעמדן כרשות יידונו בבית הדין לעבודה. על פסק דין זה הוגשה עתירה לבג"ץ וביום3 בספטמבר2019 ניתן צו על תנאי המורה לקופות החולים לנמק, בין היתר, מדוע לא יבוטל פסק הדין שקבע כי קופות החולים הן בגדר "רשות" לעניין חוק תוב ענות ייצוגיות. יובהר כי המדובר בתיק תלוי .ועומד ואין בתיקון זה כדי לשנות את המצב המשפטי ערב התיקון המוצע מעמדה של רשות מקרקעי ישראל מוצע לאפשר הגשת תובענות ייצוגיות כנגד רשות מקרקעי ישראל (להלן– "רמ י) להשבת סכומים שנגבו שלא כדין, גם כאשר מדובר בתשלומים ש אינם תשלומי חובה בגדרי פרט11 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, שדן בתביעות כנגד רשות, וזאת ללא התדיינויות בכל תיק בשאלה האם מדובר ברשות או עוסק. בד בבד, עיגון התביעות כנגד רמ"י בפרט11 , יעניק לה את ההגנות הקבועות בחוק .עבור רשות ההצדקות להענקת ההגנות אש ר קבועות בחוק עבור רשות גם לרמ"י נובעות בין היתר מן העובדה כי רמ"י היא גוף ציבורי המשרת מטרות ציבוריות, חברתיות ולאומיות, הפועל ככל רשות מרשויות המדינה ומיוצג בערכאות המשפטיות על- ,ידי פרקליטות המדינה ופועל בהתאם להחלטות מועצת רמ"י הכפופה לעקרונות המשפט הצי בורי אשר תקיפת החלטותיה מחויבת להתברר בבית משפט העוסק במשפט מִ נהלי, וזאת בהיותה גוף ציבורי. ההוצאות הכספיות וההכנסות הכספיות של רמ"י נלקחות .ומועברות לאוצר המדינה והיקף חשיפתו לתביעות הוא גדול מאד תיקונים נוספים מוצע לקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יוכל להאצ יל את סמכותו להגיש התנגדות להסדרי פשרה בהתאם לסעיף18 .(ד) לחוק תובענות ייצוגיות כן, מוצע לקבע את מעמדה של הקרן למימון תובענות ייצוגיות אשר הוקמה בחוק תובענות ייצוגיות .ותפקידה לסייע לתובעים במימון בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בנוסף, מוצע בסעיף30 לחוק ת ובענות ייצוגיות להסמיך את שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, ולאחר התייעצות עם שר האוצר, לשנות את התוספת השניה לחוק, ולא רק להוסיף .עליה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא אין. עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצ עה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 111 אוצר העברת נתונים פיננסים לרשות המיסים לטובת שיפור הליכי שומה מחליטים 'בהמשך להחלטה מס356 מיום5 באוגוסט2015 , שעניינה חקיקת מס ובהמשך להצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון)(תיקוני חקיקה), התשע"ה- 2015 (להלן- הצעת החוק), ולאור השינויים הטכנולוגיים שחלו בשנים האחרונות באמצעי התשלום הדיגיטליים והגידול בשימוש באמצעים אלה, להגיש מחדש, במסגרת התכנית הכלכלית לשנת 2020 :, את הצעת החוק בשינויים שלהלן 1 . לתקן את סעיף1 :להצעת החוק כדלקמן א. לתקן את הגדרת "גוף פיננסי" באופן שיוסיף להגדרה גופים פיננסיים שפעילותם הפיננסית היא שירות לניהול חשבון עסקי לתשלום או לקבלת תשלומים, בהתאם לתכליות הצעת החוק. "חשבון" משמעותו כל ריכוז של .חיובים וזיכויים עבור הלקוח ב. לבחון את הצורך בתיקון הגדרת חשבון עסקי בהתחשב בין היתר גם בהיבטי הגנה על .הפרטיות ובהתאם להגשמת תכליות הצעת החוק ג. לקבוע כי גוף פיננסי וסולק יהיו חייבים לידע את כלל בעלי החשבונות העסקיים על אודות חובת הדיווח האוטומטי וכן יהיו חי יבים ליידע לקוח עסקי כאמור, בעת פתיחת .חשבון עסקי ד. להוסיף לפרטים הנכללים בדיווח של גוף פיננסי או סולק, במסגרת הדיווח האוטומטי, את .סך כל הסכומים שהוצאו מהחשבון העסקי בחודש שקדם לחודש שבו מוגש הדיווח ה. לקבוע הוראות בעניין השימוש והניהול של המידע המתקבל במסגרת הדיווח האוטומטי לפיהן: 1) המידע שיתקבל ישמש רק לצרכי ביקורת ועריכת שומות בכלל מערכי המס, וכן .לצרכי אכיפה פלילית של עבירות לפי חוקי מס 2) לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים ברשות המיסים העוסקים בתחומים המנוי ,)ים בסעיף קטן (א .ואשר חתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע 3) אדם שהגיע אליו מידע לפי סעיף זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לפי הוראות סעיף זה או לפי צו בית משפט. 4) המידע המתקבל יימחק מיד לאח ר חלוף תקופת הזמן בה הוא דרוש לצורך הגשמת .תכליות הדיווח בהתאם לדין 5) מערך איסוף וקליטת הדיווחים, שמירת המידע המתקבל והשימוש בו יעשו בדרך שתמזער את הסיכון לפגיעה בפרטיות נושאי המידע ואת סיכוני אבטחת המידע המועבר והנשמר, ושר האוצר יקבע הוראות לעניין זה בהתאם לסעיף141 ()ג(יז1 .) ו. לקבוע כי המנהל יהיה רשאי לדרוש מידע גם מסולק, באותו האופן בו נדרש מידע מגוף פיננסי בהתאם לסעיף141 .ג להצעת החוק ז. :לקבוע חובות דיווח על רשות המסים, אחת לשישה חודשים, לפיהן 1) ביחס למידע המתקבל מהדיווח האוטומטי- רשות המסים תדווח ליועץ המשפט י לממשלה ולוועדה מועדות הכנסת בין היתר על מספר הדיווחים שהתקבלו. השימוש שנעשה במידע שהועבר, תוך התייחסות לשיעור הדיווחים שנעשה בהם שימוש בחקירה בלבד, ושיעור הדיווחים שהובילו להגשת כתבי אישום. מידת התרומה של ,השימוש במידע לקידום ההליך הפלילי ולחומרת הענישה ככל שהיתה. מידת .התרומה של השימוש במידע לגובה השומה, ככל שהיתה 2) ביחס למידע המתקבל במסגרת דרישת המידע- רשות המסים תדווח לוועדה מועדות הכנסת וכן ליועץ המשפטי לממשלה בין היתר על מספר הדיווחים שהתקבלו והשימוש שנעשה במידע שהועבר באופן דומה לסוג הדיווח בהתאם לסע יף 141 .ג(טז) להצעת החוק בשינויים המחויבים 112 דברי הסבר רקע כללי במטרה להילחם בהון השחור, להעמיק את גביית המס ולצמצם את תופעת העלמת ההכנסות בידי 'עברייני מס, נקבע במסגרת החלטה מס356 מיום5 באוגוסט2015 שעניינה חקיקת מס (להלן– החלטה356), לתקן את חוקי המס וב כלל זה את פקודת מס הכנסה (להלן– הפקודה) כך שתקבע בהם הוראה המחייבת העברת מידע, באופן מקוון, של גופים פיננסיים לרבות בנקים, נותני אשראי(כמשמעותם בחוק כרטיסי אשראי), חברות ביטוח, חברות סליקה וחברות המרת מט"ח לרשות המסים בנוגע לפעילות לקוחותיהם בכלל החשבונות המנוהלים על ידם (עו"ש, תכניות חיסכון, קרנות נאמנות, פיקדונות, חשבונות מט"ח וכד'). תיקון זה נדרש מאחר שכיום מרבית הפעילות הכלכלית בישראל מתבצעת דרך מוסדות פיננסיים כגון: בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בעוד היקף הפעילות המתבצעת דרך גופים אלה גובר, קיים מחסור במ ידע המועבר לרשות המסים שמטרתו לאפשר לה לממש את ייעודה לגביית מס אמת. העובדה שהשיטה מתבססת על עיקרון הדיווח העצמי, בצירוף היכולת הנמוכה של רשות המסים להגיע למידע פיננסי של חשבונות עסקיים אינה מאפשרת לראות תמונה כללית של הנישום, הכנסותיו והוצאותיו ומשכך פוגע .ת בביצוע יעיל של תהליך הביקורת בנוסף, הידיעה כי לרשות המסים אין יכולת לראות את המידע העובר בגופים הפיננסיים פוגעת .בהרתעה בקרב החייבים בתשלום מס בעקבות החלטה356 , פורסמה ביום31 באוגוסט2015 הצעת חוק להעמקת גביית המסים ולהגברת האכיפה (אמצעים לאכיפת תשלום מסים ולהרתעה מפני הלבנת הון)(תיקוני חקיקה), התשע"ה- 2015 (להלן- .)הצעת החוק הצעת החוק עברה קריאה ראשונה בכנסת אך לא קודמה מאז שנת2016 . :במסגרת החלטה זו, מוצע להגיש מחדש את הצעת החוק עם השינויים הבאים :'לסעיף א בשל כניסתן לשוק בשנים האחרונות של טכנולוג יות תשלום המאפשרות ביצוע עסקאות בצורה נוחה במסגרת גופים פיננסיים שאינם מנויים כיום במסגרת הצעת החוק כגון אפליקציות תשלום, ארנקים דיגיטליים ועוד, המציעים שירותי חשבונות תשלום בדומה לגופים הפיננסיים ולסולקים עליהם הוצע להטיל חובת דיווח בהצעת החוק, ובשל הגידו ל בשימוש באמצעי תשלום אלה, יקבע כי גופים אלה .יוגדרו גם הם בגדר הגופים הפיננסיים החייבים בדיווח כאמור :'לסעיף ב בהצעת החוק הוגדר חשבון עסקי כך- אם הוא מנוהל אצל גוף פיננסי- חשבון של תאגיד וכל חשבון המוגדר בגוף הפיננסי כחשבון עסקי. אם הוא מנוהל בסולק– מי שהסולק אישר לו סליקה כלקוח עסקי. לאור כניסתן לשוק של טכנולוגיות תשלום חדשות, כמפורט לעיל, וכן לאור מטרתה של הצעת החוק והחלטה זו, שהיא לשפר את הליכי השומה של גופים עסקיים. ומאחר וכאמור לעיל, כיום המושג חשבון עסקי מתבסס על הגדרה של כל גוף פיננסי או סולק, מו צע לבחון את הצורך בתיקון הגדרת חשבון עסקי על מנת לתת מענה מקצועי טוב יותר שיעמוד בתכלית החוק וכן יתחשב בהיבטי הגנה על .הפרטיות :'לסעיף ג כדי להגן על פרטיות הלקוחות מוצע לקבוע כי גוף פיננסי וסולק יהיו חייבים ליידע את כלל בעלי החשבונות העסקיים בדבר חובת הדי ווח המוטלת על חשבונות אלו בהתאם להצעת החוק. וכן ליידע .בעל חשבון עסקי בעת פתיחתו של חשבון כאמור :'לסעיף ד מוצע לקבוע כי במסגרת הדיווח השוטף יתקבלו גם סך הסכומים שהוצאו יחד עם אלה שהתקבלו, זאת על מנת לקבל תמונה שלמה באשר להכנסותיו והוצאותיו של העסק לשם ביצ וע ביקורת אפקטיבית .בהתאם לתכליות הצעת החוק :'לסעיף ה בהתאם לכך שהשימוש במידע יעשה להגשמת תכליות הצעת החוק ולשם מזעור החשיפה למידע רק לצורך הנדרש כאמור, מוצע לקבוע הוראות מתאימות אשר לשימוש במידע, למורשי הגישה, למחיקת המידע לאחר חלוף תקופת היכולת לעשות בו שימוש בהתאם לדין וכן סעיף מטרה כללי בהקשר זה של .הגברת ההגנה על פרטיות נושאי הדיווח ואבטחת המידע המתקבל :'לסעיף ו 113 לשם הגשמת תכליות הצעת החוק מוצע לקבוע כי האפשרות לדרישת מידע תחול גם על הגופים הסולקים ולא רק על הגופים הפיננסיים, זאת בהתאם להסדר הקבוע בהצעת החוק לגבי הדיווח .האוטומטי :'לסעיף ז מוצע לקבוע חובת דיווח תקופתי לגבי הדיווחים השוטפים ודרישות המידע שהתקבלו, ליועץ המשפטי לממשלה ולוועדה מועדות הכנסת בנוגע לשימוש שנעשה במידע על ידי רשות המסים לשם בחינת .השגת תכליות ההסדר השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אי.ן החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס356 מיום5 באוגוסט2015 . עמדת היועץ המשפט י של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 114 דיגיטל רפורמת הדיוור הדיגיטלי על ידי גופים ציבוריים מחל יטים על מנת לשפר את השירות הממשלתי והציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי, ולספק שירותים דיגיטליים ודיוור דיגיטלי על ידי גופים ציבוריים לתושבים ולעסקים, באופן איכותי, מהימן, מתקדם ונוח לשימוש, וזאת :באמצעות התאמת התשתית החקיקתית לעידן הדיגיטלי 1 . לתקן את חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה- 1965 (להלן– חוק מרשם האוכלוסין:), באופן הבא א. להוסיף לפרטי רישום החובה הנוגעים לתושב שבמרשם האוכלוסין פריט רישום שהוא מען דיגיטלי (להלן בסעיף זה– ;)מען דיגיטלי ב. חובתו של התושב למסור לפקיד הרישום את המען הדיגיטלי שלו כאמור בסעיף1 (א) תקום אם יש :בידיו מען דיגיטלי ובהתקיים אחד מהתנאים הבאים 1) פקיד הרישום הודיע באופן אישי לתושב על חובתו כאמור וחלפו שישה חודשים מיום הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה (להלן– רשות האוכלוסין ) כאמור בסעיף1 (יא); יובהר כי פקיד הרישום יהיה רשאי להודי.ע לתושב על חובתו החל מיום הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין 2) מיום הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין כאמור בסעיף1 (יא): בעת רישום פרטים של תושב חדש במרשם האוכלוסין, בעת רישום ראשון של פרט רישום במרשם האוכלוסין, בעת שינויו ובעת הנפקה או חידוש של תעודת זהות או דרכון, יהיה התושב מחויב להודיע על מענו הדיגיטלי עם .מסירת שאר פרטיו לפקיד הרישום ג. לקבוע כי אי עמידה בחובה האמורה בסעיף1 (א) לא תהווה עבירה, לרבות לפי סעיף35 לחוק מרשם .האוכלוסין ד. :לקבוע כי מען דיגיטלי יכלול את הפרטים הבאים 1) ;כתובת דואר אלקטרוני 2) מספר טלפון נייד כמשמעו ב חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 . ה. לקבוע כי רישום ראשון של מען דיגיטלי ושינויו יהיו בהודעה לפקיד הרישום ללא צורך בתעודה :ציבורית (בדומה למען), ובלבד שהתקיימו התנאים הבאים 1) פקיד הרישום הודיע לתושב כי המען הדיגיטלי שמסר ישמש גופים ציבוריים שיוכלו לשלוח אליו מסרים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר, כפי שיקבע בחוק השירותים הדיגיטליים (כפי שיפורט להלן) וכן הודיע לו אודות אחריותו לבדוק את המען הדיגיטלי לצורך קבלת מסרים מגופים ציבוריים והמשמעות הנלווית לאי בדיקה כאמור, ככל שלא בחר להודיע כאמור ( בסעיף קטן2 .) 2) פקיד הרישום מסר לתושב כי הוא רשאי להודיע בכל עת כי הוא אינו מעוניין לקבל מסרים ;מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי 3) המען הדיגיטלי של התושב ירשם במרשם האוכלוסין כפרט רישום רק לאחר תהליך אימות שיבצע פקיד הרישום באופן שיעיד על כך שהגישה למען הדיגיטלי נמצאת בשליטת התושב .וכי התושב יודע כיצד לעשות בו שימוש ו. :על מנת לאפשר לתושבים לבחור אם הם מעוניינים לקבל מסרים למען הדיגיטלי 1) לקבוע כי תושב שמסר את מענו הדיגיטלי רשאי להודיע לפקיד הרישום שאינו מעוניין לקבל מסרים למען הדיגיטלי מגופים ציבוריים בהתאם לאמור בחוק השירותים הדי גיטליים, ופקיד הרישום הודיע על כך לתושב באופן הקבוע בסעיף1 ()(ה2 ) וכן ישלח לו אחת לשנה הודעה על .כך 2) יובהר כי הודעתו של התושב כאמור בסעיף1 )(ו(1 ,) תחול על כלל המסרים מגופים ציבוריים .למעט מסרים שגוף ציבורי שולח באופן דיגיטלי בלבד 3) פקיד הרישום הראשי ינהל רישו .ם של הודעות תושבים כאמור ז. לקבוע כי הגופים המפורטים להלן יהיו רשאים לשלוח מסר למען הדיגיטלי של תושב שהודיע לפקיד :הרישום כי אינו מעוניין לקבל מסרים למען הדיגיטלי במקרים הבאים בלבד 1) פקיד הרישום– אחת לשנה בלבד על מנת להציע לתושב לקבל מסרים מגופים ציבוריים ב מען .הדיגיטלי 2) גוף ציבורי– אם המסר מותאם אישית לתושב ומטרתו להזהיר או להנחות את התושב לבצע פעולה מידית בגין מצב חירום, בהתאם לתקנות שיקבעו על ידי השר האחראי על חוק .השירותים הדיגיטליים 115 ח. לקבוע כי בשונה מפרטי רישום אחרים הרשומים במרשם האוכלוסין, אדם שאינו ג וף ציבורי לא יוכל לקבל לידיו את מענו הדיגיטלי של אדם אחר. יובהר, כי גוף ציבורי, יהיה רשאי לקבל לצרכי דיוור .מידע אודות מענו הדיגיטלי של תושב בהתאם להוראות פרק ד' לחוק האמור ט. פקיד הרישום יפנה באופן אישי בתוך15 ימים מיום הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין כאמור בסעי ף 1 (יא) לכל התושבים הרשומים במרשם האוכלוסין, בכל דרך שימצא לנכון, וידרוש מהם למסור לו את המען הדיגיטלי שלהם. לצורך ביצוע האמור, פקיד הרישום יהיה רשאי לפנות לתושב אשר יש בידי רשות האוכלוסין, בין היתר, פרטי התקשרות דיגיטליים שלו; לא השיב התושב לפנייה ולא התמ לאו התנאים האמורים בסעיף1 )(ה– לא יירשמו פרטי ההתקשרות הדיגיטליים האמורים כמען .דיגיטלי במרשם האוכלוסין י. לצורך ביצוע פנייה כאמור בסעיף1 (ח), רשאי פקיד הרישום הראשי לפנות בשנה הראשונה מיום כניסת תיקוני החקיקה בסעיף זה לתוקף, למוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים ,, משרד התחבורה משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל וממשל זמין בבקשה שיעבירו אליו פרטי אמצעי קשר דיגיטליים שקיימים אצלם. גוף ציבורי שרשות האוכלוסין תפנה אליו כאמור ימסור את הפרטים המבוקשים ובלבד שמסירת המידע כאמור לא נאסרה בחיקוק או בכללים של אתיקה מקצועית. פקי ד הרישום הראשי לא יקיים רישום של זהות הגופים הממשלתיים שהעבירו את הפרטים כאמור. למען ,הסר ספק, הפרטים כאמור שיועברו לרשות האוכלוסין לא יירשמו כפרטי רישום במרשם האוכלוסין וישמשו לפניה לתושב בלבד לביצוע רישום ראשון של פרטי המען הדיגיטלי כאמור בסעיף1(ג). ככל שהתושב לא יגיב לפניה זו ולא ימסור את פרטי המען הדיגיטלי שלו לפקיד הרישום, יימחקו הפרטים .האמורים ממאגרי רשות האוכלוסין יא. לקבוע כי תחילתם של תיקוני החקיקה כאמור לעיל מיום הפרסום ברשומות של הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין כי הרשות השלימה את היערכותה הטכנולוגית לר ישום המענים הדיגיטליים ולהעברת המענים הדיגיטליים לגופים ציבוריים לצרכי דיוור בהתאם לחוק השירותים הדיגיטליים, כפי שיפורט להלן. רשות האוכלוסין תשלים את היערכותה כאמור בתוך שלושה חודשים מפרסום תיקוני החקיקה .כאמור ברשומות יב. לקבוע כי פקיד הרישום יבקש מהתושב לאשר ר את פרטי המען הדיגיטלי הרשומים במרשם ,האוכלוסין או לעדכנם בעת רישום ראשון של פרט רישום במרשם האוכלוסין על תושב, בעת שינויו .בעת הנפקת תעודת זהות ודרכון או חידושם 2 . לתקן את חוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן– חוק החברות:), וחיקוקים נוספים, באופן הבא א. בסעיף זה: "מ "ען דיגיטלי– 1) ;כתובת דואר אלקטרוני אשר החברה מסרה לצורך דיוור דיגיטלי אליה 2) ;טלפון נייד אשר החברה מסרה לצורך דיוור דיגיטלי אליה 3) .או אמצעי דיגיטלי אחר כפי שיקבע שר המשפטים ב. מיום שנרשמה חברה, עליה למסור מען דיגיטלי שאליו ניתן להפנות כל מסר מגוף ציבורי לחברה א ם קיים לה מען כאמור . ג. חברה שכבר רשומה ברשם החברות תודיע לרשם החברות על מען דיגיטלי שאליו ניתן להפנות כל ,הודעה מגוף ציבורי לחברה אם קיים לה מען כאמור, וזאת בתוך שלושה חודשים ממועד תחילת ( תיקוני חוק החברות המפורט בסעיף2) להחלטה או במועד הגשת הדוח השנתי הרא שון ממועד התיקון כאמור– .לפי המוקדם מביניהם ד. חברה המבקשת לעשות שימוש בשירותים הדיגיטליים של רשם החברות , תהיה מחויבת לקיים מען .דיגיטלי ולמסרו לרשם החברות ה. חברה שמסרה את מענה הדיגיטלי כאמור בסעיף זה, תודיע לרשם בתוך14 .ימים על כל שינוי בו ו. בעת מסירת מען דיגי:טלי או שינויו, יתקיימו התנאים הבאים 1) רשם החברות יודיע לחברה כי המען הדיגיטלי שמסרה ישמש גופים ציבוריים שיוכלו לשלוח אליה מסרים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר, כפי שיקבע בחוק השירותים הדיגיטליים (כפי שיפורט להלן) וכן הודיע לה אודות אחריותה לבדוק את המען הדיגיטלי לצורך קבלת .מסרים מגופים ציבוריים והמשמעות הנלווית לאי בדיקה כאמור 2) רשם החברות מסר לחברה כי היא רשאית להודיע בכל עת כי היא אינה מעוניינת לקבל מסרים .מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי 3) המען הדיגיטלי של החברה ירשם במרשם החברות רק לאחר תהליך אימות שיבצע רש ם .החברות באופן שיעיד על כך שהגישה למען הדיגיטלי נמצאת בשליטת החברה ז. :על מנת לאפשר לחברות לבחור אם הן מעוניינות לקבל מסרים למען הדיגיטלי 1) לקבוע כי חברה שמסרה את מענה הדיגיטלי רשאית להודיע לרשם החברות שאינה מעוניינת לקבל מסרים למען הדיגיטלי מגופים ציבוריים ב.התאם לאמור בחוק השירותים הדיגיטליים 2) יובהר כי הודעתו של החברה כאמור ב סעיף2 )(ז(1 ,) תחול על כלל המסרים מגופים ציבוריים למעט מסרים שגוף ציבורי שולח באופן דיגיטלי בלבד. אין בהודעה כאמור כדי לגרוע .מהאפשרות של חברה לצרוך שירותים דיגיטליים מרשם החברות 3) רשם החב .רות ינהל רישום של הודעות חברות כאמור 116 ח. המען הדיגיטלי של חברה ורישום הודעות החברות כאמור בסעיף2 ()(ז1 ) יישמר בידי רשם החברות ו לא יהיה גלוי לציבור . יובהר, כי גוף ציבורי יהיה רשאי לקבל לצרכי דיוור מידע אודות מענה הדיגיטלי של חברה שלא הודיעה כי אינה מעוניינת ל.קבל מסרים למען דיגיטלי ט. לקבוע כי רשם החברות יהיה רשאי לשלוח מסר למען הדיגיטלי של החברה שהודיעה לו כי אינה מעוניינת לקבל מסרים למען הדיגיטלי אחת לשנה בלבד על מנת להציע לחברה להסכים לקבל .מסרים מגופים ציבוריים במען הדיגיטלי י. לקבוע כי האמור בסעיף זה יחול בשי נויים המחויבים והנדרשים על חברת חוץ, חברות לתועלת .הציבור ועמותות יא. להטיל על שר המשפטים ושר האוצר לתקן את התקנות שבסמכותם מכוח חוק החברות וחוקים .אחרים על מנת להתאימן לתיקוני החקיקה המוצעים לעיל יב. להטיל על שר האוצר לבחון את האפשרות להחיל את ההסדרים המפורטים ל עיל לעניין חברה גם .ביחס לתאגידים אחרים, ובכללם תאגידים שאין לגביהם מרשם בדין 3 . על מנת להסיר חסמים הקיימים כיום בחקיקה למתן שירותים דיגיטליים על ידי גופים ציבוריים ולדיוור "דיגיטלי מגופים ציבוריים, לתקן את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע ח- 2018 , :וחיקוקים נוספים ככל שיידרש, באופן הבא א. ,שם החוק ישונה ל"חוק השירותים הדיגיטליים והתקשורת עם גופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים התשע"ח- 2018 " (לעיל ולהלן– חוק השירותים הדיגיטליים.) ב. :דיוור דיגיטלי של גוף ציבורי 1) :דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר בעת הפ עלת סמכויותיו ותפקידיו הציבוריים, גוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח לאדם מסר אלקטרוני הניתן לשמירה ולאחזור באמצעי קשר דיגיטלי, מקום שחיקוק מחייב או מתיר ,לשלוח את המסר בדואר או בשליחה בדרך אחרת שלא כוללת דרישה לאישור על קבלת המסר מסירה כנגד חתימה או ניסיון לקבלת אישור מסירה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בדין שעניינה :שליחת מסר באופן דיגיטלי אם התקיימו כל התנאים הבאים א) ל גבי תושב– המסר נשלח לאחד מפרטי המען דיגיטלי שרשום במרשם האוכלוסין; לגבי חברה- המסר נשלח לכתובת הדואר האלקטרונית הרשומה כמען הדיגיטלי שרשום ;ברשם החברות ב) לגבי מסר שנשלח לאדם– האדם לא הודיע לפקיד הרישום ברשות האוכלוסין או לרשם החברות שאינו מעונין לקבל מסרים למען דיגיטלי כאמור בסעיף1(ו ) או בסעיף2 )(ז .בהתאמה על אף האמור, הודיע תושב לפקיד הרישום ברשות האוכלוסין שאינו מעוניין לקבל מסרים ,באמצעי קשר דיגיטלי יישלחו אליו מסרים במקרים המפורטים בסעיף1(ז.) בלבד ג) הכיל המסר מידע או ידיעות על ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות – יישלח המסר תוך הבטחת הגנה מספקת על סודיות המידע ואבטחתו ותוך התחשבות .בנוחות השימוש ד) :המסר הוא אחד מהבאים (1) המסר מכיל מידע אישי או;דות האדם (2) המסר מותאם אישית לאדם ומטרתו להודיע על עניין שעשוי להשפיע באופן .משמעותי על האדם (3) .מסר שמטרתו להזהיר או להנחות לביצוע פעולה בגין מצב חירום (4) .המסר הוא מסוגי המסרים שהאדם נתן את הסכמתו לקבל למען הדיגיטלי ה) :הגוף הציבורי שלח את המסר באופן הבא (1) תוך הגנה;מפני פגיעה או שיבוש של תהליך השליחה (2) תוך הבטחה ברמת ודאות גבוהה שלא נעשה כל שינוי בתוכן המסר מעת שנשלח .ועד שהתקבל אצל הנמען ו) היה המען הדיגיטלי דואר אלקטרוני– תוך הבטחה ברמת ודאות גבוהה שהמסר הגיע "לתיבת הדואר הראשית של הנמען; "תיבת דואר ראשית– תיבת הדואר בתוך המען הדיגיטלי שבה מתקבלת הודעות כברירת מחדל, ממענים שאינם מזוהים כמענים לא .רצויים ז) הגוף הציבורי יציין במסר באופן בולט, ברור ושאין בו כדי להטעות את האפשרות .שחזקת מסירה לפי כל דין תחול לגבי המסר בלשון לא משפטית המובנת לתושב ח) לא התקבל חיווי על אי הגעת;המסר 2) :דיוור דיגיטלי השקול לדואר רשום בעת הפעלת סמכויותיו ותפקידיו הציבוריים, גוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח לאדם מסר אלקטרוני הניתן לשמירה ולאחזור באמצעי קשר דיגיטלי, מקום שחיקוק מחייב או מתיר לשלוח את המסר ב"דואר רשום" ב"דואר רשום עם אישור מסירה", אם התקיימ ו התנאים המפורטים בסעיף3 ()(ב1 :), ובנוסף לכך התקיימו התנאים הבאים 117 א) המסר נשלח לשניים מתוך פרטי המען הדיגיטלי הרשומים במרשם האוכלוסין או ברשם החברות, לפי העניין ; ב) נדרש אישור מסירה בחיקוק– הנמען אישר את קבלת המסר או שההודעה על קיומו של המסר הוצגה לו לאחר שהז דהה בפני גוף ציבורי (להלן– אישור מסירה.) ג) לא נדרש אישור מסירה בחיקוק– התקבל אישור מסירה; ואם לא התקבל אישור מסירה – המסר ישלח פעם נוספת לאחר שבעה ימים ממשלוח המסר הראשון , לשניים מתוך פרטי המען הדיגיטלי הרשומים במרשם האוכלוסין או ברשם החברות, לפי העניין (ל הלן – משלוח המסר השני ); ואם לא התקבל אישור מסירה לאחר משלוח המסר השני– תישלח הודעה בדרך אחרת , כגון בהודעה קולית (להלן– משלוח המסר השלישי .) ד) בידי השולח תיעוד אודות משלוחי המסרים כאמור בסעיף3 ()(ב2 ;))(ג ג. חזקת מסירה לגבי דיוור דיגיטלי של גוף ציבורי: לקבוע כי מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך או מסר על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה כמבוצעת – אם אין הוראה אחרת משתמעת, אם שלח גוף ציבורי מסר בהתאם לסעיף3 ()(ב1 ) לאותו נמען- בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח המסר, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבות ;שאינן תלויות בו ד. השר הממונה על ביצוע הפרק שעוסק בחזקת מסירה לגבי דיוור דיגיטלי של גוף ציבורי יהיה שר .המשפטים ולא ראש הממשלה ה. לקבוע כי בתקופה של18 חודשים ממועד תחילת התיקונים בסע יף זה, גוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח .מסרים דיגיטליים לאדם בהתאם להסדרים שהוא פועל על פיהם כעת ו. לקבוע כי אין בהוראות סעיף3 (ב) כדי לגרוע מכך שגוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח מסרים באופן דיגיטלי לאדם, שלא בהתאם להוראות הקבועות בסעיף3(ב) במסגרת מענה לפניה של אדם וב כלל זה במסגרת צריכת שירות דיגיטלי מהגוף הציבורי על ידי אדם. ואולם שליחת מסר באופן דיגיטלי שלא בהתאם לסעיף3 .(ב) לא תוכל לבדה להיחשב כחלופה לדואר או לדואר רשום הקבועים בחיקוק ז. :הוראות לעניין מסמך מקור שמועבר אל גופים ציבוריים 1) מוצע לקבוע בחוק השירותים הדיגי טליים הוראות לעניין קבלת מסמך "מקור", שלפיהן מקום ,שבו נדרש בחיקוק מסמך מקור או דרישה כיוצא בה כגון "תעודה מקורית" ו"העתק נאמן ,"למקור יהיה הגוף הציבורי רשאי לראות במסמך דיגיטלי כמקיים דרישה זו אם תכלית דרישת ,המקור מתקיימת ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין וזאת כשלא משתמע אחרת מאותו חיקוק; למען הסר ספק יובהר, כי אין בדרישת חתימה על מסמך מקור כדי למנוע את האפשרות לקיים את דרישת המקור והחתימה באמצעות מסר אלקטרוני, ולעניין זה יחולו הוראות חוק חתימה אלקטרונית, קרי אם נדרש שהמסמך יהיה חתום– המסמך יהיה חתום בחתימ ה אלקטרונית כהגדרתה בחוק חתימה אלקטרונית, התשס"א- 2001 . 2) יובהר כי האמור לא יחול לעניין קבילות של העתק להוכחת תוכנו של מסמך בבתי משפט, וכי .עניין זה יוסדר בחקיקה באופן נפרד 4 . לתקן את חוק הפרשנות, התשמ"א- 1981, כך שהדרישה לשימוש בנייר לעניין חיקוק פלוני, או דרישה כיוצא בה כגון "הדפסה", "מעטפה" או לשון אחרת, ניתן לבצעה גם באופן דיגיטלי, ובלבד שתכלית .הדרישה מתקיימת ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין 5 . לאור התיקונים המוצעים לעיל, הקובעים הסדר כללי לעניין שליחת מסרים באופן דיגיטלי מגופים ציבוריים, לתקן סעיף12ב1 בפקודת ה מסים(גבייה ) "שכותרתו "מסמכים אלקטרוניים והמצאתם כך שהתיקונים בחוק השירותים הדיגיטליים המפורטים לעיל יחולו גם על מסרים שנשלחים מכוח פקודת המסים (גבייה) מגופים ציבוריים. זאת, מבלי לפגוע בתחולת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה על גופים שאינם המדינה מכוח סעיף12ב1 .)לפקודת המסים (גבייה 6 . על מנת לאפשר ביצוע חתימה אלקטרונית של תושב או תאגיד למול המדינה, ללא צורך בתעודת זהות חכמה, לתקן את חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א- 2001 , כך שהמדינה תהיה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לשם ביצוע פעולה של בעל תעודה למול המדינה, לרבות פעולה של תאגיד או פעולה של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו, גם שלא על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ובמסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע- 2009 . 7 . לבחון אפשרות לכלול בתיק וני חוק השירותים הדיג י טליים הוראה המאפשרת לגוף ציבורי לשלוח לאדם מסר אלקטרוני השקול ל"מסירה ביד", הקבועה בחיקוק, ולבחון אפשרות לקבוע חזקת מסירה על המצאה לפי סעיף3 ()(ב2 .)) (דיוור דיגיטלי השקול לדואר רשום 8 . לקבוע החל ביום1 בינואר2022 יחויבו כלל משרדי הממשל ה ויחידות הסמך לשלוח מסרים באופן דיגיטלי כברירת מחדל לתושבים שלא הודיעו לפקיד הרישום שאינם מעוניינים לקבל מסרים למען הדיגיטלי ולחברות, בהתאם לסעיפים3 )(ב- (ד), במקום דואר או דואר רשום. למען הסר ספק, יובהר כי משרדי הממשלה ויחידות הסמך יהיו רשאים לעשות כן גם לפני יום1 בינואר2022 . 9 . להקים צוות בין- משרדי בהשתתפות נציגי משרד הדיגיטל הלאומי , אגף התקציבים ואגף החשב הכללי ,במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה משרד הפנים, נציגי השלטון המקומי, הרשות להגנת הפרטיות 118 מערך הסייבר הלאומי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הצוות יגבש בתו ך60 ,יום ממועד החלטה זו תכנית ליישום מעבר הגופים הציבוריים לדיוור דיגיטלי לתושבים וחברות, לרבות למסירת המענים .הדיגיטליים לרשות האוכלוסין ולרשם החברות 10 . :לעניין החלטה זו "אדם " – .תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, חברה, חברה לתועלת הציבור, חברת חוץ ועמותה "ג וף ציבורי " כל אחד מאלה– א) ;משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם ב) ;צבא הגנה לישראל ג) ;לשכת נשיא המדינה ד) ;הכנסת ה) ;משרד מבקר המדינה ו) בתי משפט, בתי דין, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין ושאינם מנויים בתוספת זו, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים א;ו מעין שיפוטיים ז) ;לשכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ח) ;משטרת ישראל ט) ;הרשות הארצית לכבאות י) ;שירות בתי הסוהר יא) ;עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית יב) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 ;, המוסד לביטוח לאומי יג) שירות התעסוקה כמשמעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 ; יד) ;האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי טו) ;הרשות לשירותים ציבוריים חשמל טז) .מכון התקנים "חברה " – .למעט חברה לתועלת הציבור וחברת חוץ "חוק הגנת הפרטיות " – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . "נושא משרה " – כהגדרתו בחו.ק החברות למעט דירקטור 119 דברי הסבר רקע כללי תיקוני חקיקה להסרת חסמים למתן שירותים דיגיטליים ולדיוור דיגיטלי בהתאם למדדים בינלאומיים שונים, רמת השירותים הדיגיטליים המסופקים לתושבי המדינה על ידי גופים ציבוריים הינה נמוכה ביחס למדינות מתקדמות בעולם. לעומת הרמה הגבוהה של השירותים הדיגיטליים המסופקים על ידי גופים פרטיים, בבואם לצרוך את שירותי הממשלה והגופים הציבוריים הנוספים, אזרחים ועסקים נתקלים בשירותים שאינם דיגיטליים או דיגיטליים באופן חלקי, היוצרים נטל בירוקרטי כבד. נטל זה פוגע בשביעות הרצון של אזרחי המד ינה מהשירותים הציבוריים ופוגע באמונם במוסדות המדינה. בכדי להתמודד עם כך, הממשלה משקיעה משאבים בפיתוח השירותים הדיגיטליים והנגשתם באופן מרוכז ומותאם בפלטפורמה אחת– האזור האישי לאזרחים ולעסקים. עם זאת, חסם מרכזי בפיתוח השירותים הדיגיטליים הינו חקיקה המונעת מגופים ציבוריים לספק שירותים דיגיטליים ולקיים תקשורת דיגיטלית עם הציבור. חקיקה זו נחקקה בטרם מהפיכת המידע שהתרחשה בשני העשורים האחרונים ואינה מותאמת עוד לאופן בו ניתן לספק .את השירותים כיום, באופן מהימן, יעיל ומהיר יותר על מנת להתמודד עם האמור מוצע כי הממש לה תקדם תיקוני חקיקה אשר יתגברו באופן רוחבי על החסמים ,הקיימים כיום בחקיקה, כך שגוף ציבורי יהיה רשאי, אף אם קיימת מניעה בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה לספק שירותים דיגיטליים, וכן לשלוח מסרים באופן דיגיטלי ולא באמצעות הדואר, לכלל החברות ולאזרחים .אשר יבחרו בכך בסעיף1 – 1 . כיום במרשם האוכלוסין מצויים פרטי רישום רבים, כגון מצב אישי ומען, אשר על האזרחים מוטלת חובה למסור אותם ולעדכן את רשות האוכלוסין וההגירה (להלן– רשות האוכלוסין ) על כל שינוי בהם. מוצע לתקן את חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה- 1965 (להלן– חוק מרשם האוכלו סין ), כך שלפרטי החובה במרשם האוכלוסין יתווסף פרט של מען דיגיטלי. מען דיגיטלי יכלול את הפרטים הבאים: כתובת דואר אלקטרוני של התושב ומספר טלפון נייד. מוצע לקבוע כי אי עמידה בחובה על התושב האמורה בסעיף 1 (א) לא תהווה עבירה, לרבות לפי סעיף35 לחוק מרשם האוכלוסין שעניינה, בין היתר, באי מסירת פרטים .לפקיד הרישום 2 . כל תושב, כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, יהיה מחויב למסור לפקיד הרישום ברשות האוכלוסין את פרטי המען הדיגיטלי שלו, אם יש בידיו מען דיגיטלי. המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למשלוח מסרים אליו באופן דיגיטלי. על ,מנת לאפשר לתושב לבחור האם הוא מעוניין לקבל מסרים באופן דיגיטלי מוצע לקבוע כי תושב שמסר לפקיד הרישום את מענו הדיגיטלי יהיה רשאי להודיע לפקיד הרישום כי אינו מעוניין לקבל מסרים ציבוריים מגופים ציבוריים. במקרה כזה, ניתן יהיה לשלוח מסרים באופן דיגיטלי לתושב בש( :ני מקרים בלבד1 ) פקיד הרישום יהיה רשאי לפנות לתושב אחת לשנה בלבד על מנת להציע לו לשנות את הודעתו כי הוא אינו מעוניין לקבל מסרים למען הדיגיטלי ולקבל מסרים מגופים ציבוריים ( ;במען הדיגיטלי2) גוף ציבורי יהיה רשאי לפנות לתושב אם המסר מותאם לתושב ומטרתו להזהי ר או להנחות את התושב לבצע פעולה מידית בגין מצב חירום, בהתאם לתקנות שיקבעו על ידי השר האחראי .על חוק השירותים הדיגיטליים 3 . :רישומו של מען דיגיטלי ושינויו יהיו בהודעה לפקיד הרישום ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים א. פקיד הרישום הודיע לתושב כי המען הדיגיטלי שמסר ישמש ג ופים ציבוריים שיוכלו לשלוח אליו מסרים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר, כפי שיקבע בחוק השירותים הדיגיטליים (כפי שיפורט להלן) וכן הודיע לו אודות אחריותו לבדוק את המען הדיגיטלי לצורך קבלת מסרים מגופים ;ציבוריים והמשמעות הנלווית לאי בדיקה כאמור ב. פקיד הרישום מ סר לתושב כי הוא רשאי להודיע בכל עת כי הוא אינו מעוניין לקבל מסרים מגופים ;ציבוריים למען הדיגיטלי ג. המען הדיגיטלי של התושב ירשם במרשם האוכלוסין כפרט רישום רק לאחר תהליך אימות שיבצע פקיד הרישום באופן שיעיד על כך שהגישה למען הדיגיטלי נמצאת בשליטת התושב וכי התו שב יודע .כיצד לעשות בו שימוש 4 . רשות האוכלוסין תשלים את היערכותה הטכנולוגית לרישום המענים הדיגיטליים ולהעברתם לגופים ציבוריים לצרכי דיוור בתוך שלושה חודשים מפרסום תיקוני החקיקה בסעיף1 ברשומות. כניסתם לתוקף של תיקוני החקיקה כאמור לעיל יחל רק לאחר הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין כי הרשות השלימה את .היערכותה, אשר תתפרסם ברשומות 5 . :תחילתה של חובת התושב למסור מען דיגיטלי לפקיד הרישום תתקיים באחד משני המקרים הבאים א. פקיד הרישום הודיע באופן אישי לתושב על חובתו כאמור וחלפו שישה חודשים מיום הודעת מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה לפיה רשות האוכלוסין השלימה את היערכותה הטכנולוגית לרישום ,המענים הדיגיטליים ולהעברתם לגופים ציבוריים לצרכי דיוור בהתאם לחוק השירותים הדיגיטליים 120 עליו יפורט בהמשך (להלן– הודעת הרשות ); יובהר כי, פקיד הרישום יהיה רשאי להודיע לתושב על חובתו החל מיום הודעת הרש .ות ב. מיום הודעת הרשות, בעת רישום פרטים של תושב חדש במרשם האוכלוסין, בעת רישום ראשון של פרט רישום במרשם האוכלוסין, בעת שינויו ובעת הנפקה או חידוש של תעודת זהות או דרכון, יהיה התושב מחויב להודיע על מענו הדיגיטלי עם מסירת שאר פרטיו לפקיד הרישום 6 . פקיד הרישום מ סר לתושב כי הוא רשאי להודיע בכל עת כי הוא אינו מעוניין לקבל מסרים מגופים ;ציבוריים למען הדיגיטלי 7 . הודעה על המען הדיגיטלי של התושב תיכנס לתוקף רק לאחר תהליך אימות שיבצע פקיד הרישום באופן שיעיד על כך שהמען הדיגיטלי נמצא בשימושו של התושב. יובהר כי תושב יוכל ל בצע רישום ראשון .ושינוי של מען דיגיטלי באופן דיגיטלי מלא כפי שמבוצע כיום שינוי של מען 8 . ,מוצע לקבוע כי בשונה מפרטי רישום אחרים הרשומים במרשם האוכלוסין, אדם שהוא אינו גוף ציבורי לא יוכל לקבל לידיו את מענו הדיגיטלי של אדם אחר. יחד עם זאת, כי גוף ציבורי כאמור י היה רשאי לקבל .לצרכי דיוור מידע אודות מענו הדיגיטלי של תושב בהתאם להוראות פרק ד' לחוק האמור 9 . כיום קיימים בידי רשות האוכלוסין וגופים ציבוריים נוספים כתובות דואר אלקטרוני ופרטי טלפון נייד שנמסרו על ידי תושבים בעת ביצוע פעולות שונות אל מול הגופים הציבוריים. מו צע לקבוע כי לצורך פניית פקיד הרישום לתושב על מנת להודיע לו על חובתו למסור מען דיגיטלי, יהיה רשאי הפקיד לפני לתושב אשר יש בידי רשות האוכלוסין פרטי התקשרות דיגיטליים שלו. לצורך ביצוע פנייה כאמור, מוצע לקבוע כי פקיד הרישום הראשי לפנות יהיה רשאי לפנות בשנה הרא שונה מיום כניסת תיקוני החקיקה בסעיף זה לתוקף, למוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, משרד התחבורה, משרד הביטחון, צבא ההגנה לישראל וממשל זמין בבקשה שיעבירו אליו פרטי אמצעי קשר דיגיטליים שקיימים אצלם. גוף ציבורי שרשות האוכלוסין תפנה אליו כאמור ימסור את הפרטים המבו קשים. למען הסר ספק, הפרטים כאמור שיועברו לרשות האוכלוסין לא יירשמו כפרטי רישום במרשם האוכלוסין, וישמשו לפניה לתושב בלבד לביצוע רישום ראשון של פרטי המען הדיגיטלי כאמור בסעיף1 (ג) לעיל. ככל שהתושב לא יגיב לפניה זו ולא ימסור את פרטי המען הדיגיטלי שלו לפקיד הר ישום, יימחקו הפרטים האמורים ממאגרי רשות .האוכלוסין בסעיף2 – 10 . מוצע לתקן את חוק חוק החברות, התשנ"ט- 1999 (להלן– חוק החברות ), וחיקוקים נוספים, כך שחברה תהיה מחויבת למסור את מענה הדיגיטלי שאליו ניתן להפנות כל מסר מגוף ציבורי, ככל שקיים לה מען כאמור. מען דיגי טלי יכלול את הפרטים הבאים: כתובת דואר אלקטרוני וטלפון נייד אשר החברה מסרה .לצורך דיוור דיגיטלי אליה או אמצעי דיגיטלי אחר כפי שיקבע שר המשפטים 11 . המען הדיגיטלי ישמש גופים ציבוריים למשלוח מסרים לחברה באופן דיגיטלי. על מנת לאפשר לחברה לבחור האם היא מעוניינת לקב ל מסרים באופן דיגיטלי, מוצע לקבוע כי חברה שמסרה לרשם החברות את מענה הדיגיטלי תהיה רשאית להודיע לרשם החברות כי אינה מעוניינת לקבל מסרים ציבוריים מגופים ציבוריים. במקרה כזה, ניתן יהיה לשלוח מסרים באופן דיגיטלי לחברה אחת לשנה בלבד על מנת להציע לחברה לשנות את .הודעתה 12 . :רישומו של מען דיגיטלי ושינויו יהיו בהודעה לרשם החברות ובלבד שיתקיימו התנאים הבאים א. רשם החברות יודיע לחברה כי המען הדיגיטלי שמסרה ישמש גופים ציבוריים שיוכלו לשלוח אליה מסרים באופן דיגיטלי במקום באמצעות הדואר, כפי שיקבע בחוק השירותים הדיגיטליים (כפ י שיפורט להלן) וכן הודיע לה אודות אחריותה לבדוק את המען הדיגיטלי לצורך קבלת מסרים מגופים .ציבוריים והמשמעות הנלווית לאי בדיקה כאמור ב. רשם החברות מסר לחברה כי היא רשאית להודיע בכל עת כי היא אינה מעוניינת לקבל מסרים .מגופים ציבוריים למען הדיגיטלי ג. המען הדיגיטלי של החברה ירשם במרשם החברות רק לאחר תהליך אימות שיבצע רשם החברות באופן שיעיד על כך שהגישה למען הדיגיטלי נמצאת בשליטת החברה . 13 . :תחילתה של חובת החברה למסור את מענה הדיגיטלי באחד משני המקרים הבאים א. .מיום שנרשמה החברה, בעת בקשת הרישום ב. חברה שכבר רשומה ברשם החבר ות– בתוך שלושה חודשים ממועד תחילת תיקוני חוק החברות המפורטים בסעיף זה או במועד הגשת הדוח השנתי הראשון ממועד תחילת התיקונים כאמור, לפי .המוקדם מביניהם 14 . .האמור לעיל יחול בשינויים המחויבים והנדרשים על חברת חוץ, חברה לתועלת הציבור ועמותות 121 בסעיף3 – 15 . על מנת להסיר חסמים הקיימים כיום בחקיקה למתן שירותים דיגיטליים על ידי גופים ציבוריים ולדיוור דיגיטלי מגופים ציבוריים, מוצע לתקן את חוק פנייה לגופים ציבוריים באמצעי קשר דיגיטליים, התשע"ח- 2018 :, וחיקוקים נוספים ככל שיידרש, באופן הבא א. שם החוק ישונה ל"חוק השירותים הדי ,גיטליים והתקשורת עם גופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים התשע"ח- 2018 " (לעיל ולהלן– חוק השירותים הדיגיטליים.) ב. :דיוור דיגיטלי השקול לדיוור בדואר מוצע לקבוע כי ,בעת הפעלת סמכויותיו ותפקידיו הציבוריים גוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח לאדם מסר אלקטרוני הניתן לשמירה ולא ,חזור באמצעי קשר דיגיטלי מקום שחיקוק מחייב או מתיר לשלוח את המסר בדואר או בשליחה בדרך אחרת שלא כוללת דרישה לאישור על קבלת המסר, מסירה כנגד חתימה או ניסיון לקבלת אישור מסירה, אם לא נקבעה הוראה אחרת בדין שעניינה שליחת מסר באופן דיגיטלי, אם התקיימו כל התנאים .המפורטים בהחלטה ג. :דיוור דיגיטלי השקול לדואר רשום מוצע לקבוע כי בעת הפעלת סמכויותיו ותפקידיו הציבוריים, גוף ,ציבורי יהיה רשאי לשלוח לאדם מסר אלקטרוני הניתן לשמירה ולאחזור באמצעי קשר דיגיטלי מקום שחיקוק מחייב או מתיר לשלוח את המסר ב"דואר רשום" ב"דואר רשום ע ,"ם אישור מסירה .אם התקיימו התנאים המפורטים בסעיף ב לעיל, ובנוסף לכך התקיימו התנאים המפורטים בהחלטה ד. מוצע לקבוע חזקת מסירה לגבי דיוור דיגיטלי של גוף ציבורי בדומה לחזקת המסירה הקבועה כיום בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971 לגבי הדואר. כך שמקום שחיקוק מתי ר או מחייב להמציא מסמך או מסר על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, יראו את ההמצאה כמבוצעת– אם אין הוראה אחרת משתמעת, אם שלח גוף ציבורי מסר בהתאם לסעיף ב לעיל- בתום שלושה ימי עסקים מיום משלוח ,המסר.זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבות שאינן תלויות בו ה. על מנת שלא לפגוע בהסדרי דיוור דיגיטליים קיימים כיום שנעשים על ידי גופים ציבוריים, מוצע לקבוע כי בתקופה של18 חודשים ממועד תחילת התיקונים בסעיף3 להחלטה, גוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח מסרים דיגיטליים לאדם בהתאם להסדרים שהוא פועל על פיהם. כמו כן, מוצע להבהיר כי אין בסעיף3 כדי לגרוע מכך שגוף ציבורי יהיה רשאי לשלוח מסרים באופן דיגיטלי לאדם, שלא בהתאם להוראות הקבועות בסעיף3 (ב) להחלטה במסגרת מענה לפניה של אדם ובכלל זה במסגרת צריכת שירות דיגיטלי מהגוף הצי בורי על ידי אדם. ואולם שליחת מסר באופן דיגיטלי שלא בהתאם לסעיף3 .(ב) לא תוכל לבדה להיחשב כחלופה לדואר או לדואר רשום הקבועים בחיקוק ו. מוצע לקבוע הוראות לעניין קבלת מסמך "מקור", שלפיהן מקום שבו נדרש בחיקוק מסמך מקור, או דרישה כיוצא בה כגון "תעודה מקורית" ו"הע.תק נאמן למקור" בתנאים המפורטים בהחלטה בסעיף4 – 16 . מוצע לתקן את חוק הפרשנות, התשמ"א- 1981 , כך שהדרישה לשימוש בנייר לעניין חיקוק פלוני, או דרישה כיוצא בה כגון "הדפסה", "מעטפה" או לשון אחרת, יהיה ניתן לבצעה גם באופן דיגיטלי, ובלבד שתכלית הדרישה מתקיימת ברמת ו .דאות מספקת בנסיבות העניין בסעיף5 – 17 . לאור התיקונים המוצעים לעיל, הקובעים הסדר כללי לעניין שליחת מסרים באופן דיגיטלי מגופים ציבוריים, מוצע לתקן סעיף12ב1 בפקודת המסים (גבייה) שכותרתו "מסמכים אלקטרוניים והמצאתם" כך שהתיקונים בחוק השירותים הדיגיטליים המפורט ים לעיל יחולו גם על מסרים שנשלחים מכוח פקודת המסים (גבייה) מגופים ציבוריים. זאת, מבלי לפגוע בתחולת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה על גופים שאינם המדינה מכוח סעיף12ב1 .)לפקודת המסים (גבייה בסעיף6 – 18 . על מנת לאפשר ביצוע חתימה אלקטרונית של תושב או תאגיד למול המ דינה, ללא צורך בתעודת זהות חכמה, מוצע לתקן את חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א- 2001 , כך שהמדינה תהיה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת לשם ביצוע פעולה של בעל תעודה למול המדינה, לרבות פעולה של תאגיד או פעולה של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצע ,ת במסגרת מקצועו או רישיונו גם שלא על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים ובמסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע- 2009 . בסעיף7 – 19 . מוצע לבחון אפשרות לכלול בתיקוני חוק השירותים הדיגטליים הוראה המאפשרת לגוף ציבורי לשלוח לא דם מסר אלקטרוני השקול ל"מסירה ביד", הקבועה בחיקוק, ולבחון אפשרות לקבוע חזקת מסירה על המצאה לפי סעיף3 ()(ב2 .)) (דיוור דיגיטלי השקול לדואר רשום 122 בסעיף8 – 20 . מוצע לקבוע כי החל מיום1 בינואר2022 יחויבו כלל משרדי הממשלה ויחידות הסמך לשלוח מסרים באופן דיגיטלי כב רירת מחדל לתושבים שלא הודיעו לפקיד הרישום שאינם מעוניינים לקבל מסרים למען הדיגיטלי ולחברות, בהתאם לסעיפים3 )(ב- (ד), במקום דואר או דואר רשום. למען הסר ספק, יובהר כי משרדי הממשלה ויחידות הסמך יהיו רשאים לעשות כן גם לפני יום1 בינואר2022 . בסעיף9 – 21 . מוצע לה קים צוות בין- משרדי בהשתתפות נציגי משרד הדיגיטל הלאומי, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה משרד הפנים, נציגי השלטון המקומי, הרשות להגנת הפרטיות, מערך הסייבר הלאומי וייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. הצוות יגבש בתוך60 יום ממועד החלטה זו, תכ נית ליישום מעבר הגופים הציבוריים לדיוור דיגיטלי לתושבים וחברות, לרבות למסירת .המענים הדיגיטליים לרשות האוכלוסין ולרשם החברות 22 . :מוצע לקבוע כי בהחלטה זו "אדם " – .תושב כהגדרתו בחוק מרשם האוכלוסין, חברה, חברה לתועלת הציבור, חברת חוץ ועמותה "גוף ציבורי " כל אחד מאלה– א) ;משרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם ב) ;צבא הגנה לישראל ג) ;לשכת נשיא המדינה ד) ;הכנסת ה) ;משרד מבקר המדינה ו) בתי משפט, בתי דין, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין ושאינם מנויים ;בתוספת זו, והכול בעניינים שאינם הליכים שיפוטיים או מעין שיפוטיים ז) ל;שכות הוצאה לפועל, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ח) ;משטרת ישראל ט) ;הרשות הארצית לכבאות י) ;שירות בתי הסוהר יא) ;עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית יב) המוסד לביטוח לאומי כמשמעותו לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 ;, המוסד לביטוח לאומי יג) שירות התעסוקה כמש מעותו בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט- 1959 ; יד) ;האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי טו) ;הרשות לשירותים ציבוריים חשמל טז) .מכון התקנים "חברה " – .למעט חברה לתועלת הציבור וחברת חוץ "חוק הגנת הפרטיות " – חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . "נושא משרה " – כהגדרתו בחוק החברות למעט דירק.טור השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1046 מיום15 באוקטובר2013 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת2020 . 123 תכנית להאצת השירו תים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית מחליטים עקב משבר נגיף הקורונה והשינוי באורחות החיים של תושבי המדינה, ובמטרה לשפר את השירות הממשלתי 'והציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי באמצעות שירותים דיגיטליים, ובהמשך להחלטות ממשלה מס2097 מיום10 באוקטובר2014 בדבר הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" (להלן– החלטה2097 '), מס2443 ו- 2444 מיום15 בפברואר2015 'בדבר אסדרה לאומית והובלה ממשלתית בהגנת סייבר וכן קידום ההיערכות הלאומית להגנת סייבר, מס1933 מיום30 באוגוסט2016 בדבר שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור (להלן – החלטה1933 '), מס2733 מיום11 ביוני2017 בדבר אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית, קידום המיזם 'הלאומי "ישראל דיגיטלית" ותיקון החלטות ממשלה, מס4813 מיום12 בינואר 2020 בדבר תכנית שיפור 'מערך האגרות הממשלתיות וביטול החלטת ממשלה, מס1855 מיום11 באוגוסט2016 בדבר שיפור אופן 'עשיית עסקים בישראל, ומס2960 מיום6 באוגוסט2017 :בדבר אישור המדיניות הלאומית להזדהות בטוחה א. האצת השירותים הדיגיטליים לציבור האצת פיתוח האזור האישי הממשלתי לאזרחים ועסקים 1. בהמשך לסעיפים8 ()(א2 )ו-9 ()(ג6 ) להחלטה2097 ולהקמת האזור האישי, להטיל על ראש רשות התקשוב הממשלתי (להלן– רשות התקשוב ) וראש מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" (להלן– ישראל דיגיטלית ) במשרד הדיגיטל הלאומי להאיץ את אפיון והקמת הת שתיות הנדרשות לאזור האישי לאזרחים ולעסקים במטרה להנגיש לציבור את המידע האישי אודותיו, המצוי בידי משרדי הממשלה ולאפשר לציבור לבצע את כלל הפעולות הנדרשות מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים באופן מותאם אישית ובמקום אחד (להלן– האזור האישי הממשלתי ) ולהעל ותו לאוויר עד ליום31 באוגוסט2020 . יובהר כי בשלב זה .כלל המידע והנתונים שיוצגו באזור האישי לא ייאספו ויישמרו במאגר מידע ברשות התקשוב .ככל שיוקם מאגר לצורך שמירת מידע כאמור ייעשה הדבר רק לאחר בחינת היבטי הגנת הפרטיות 2. לקבוע כי עד ליום30 ביוני2021 יעלה לא וויר יישומון (אפליקציה) המותאם למכשירים ניידים שבו ניתן יהיה לצרוך את כלל השירותים שבאזור האישי וכי כל השירותים שיפותחו ויועלו לאזור האישי יפותחו כך .שניתן יהיה לצרוך אותם גם ביישומון המותאם למכשירים ניידים 3. לקבוע כי עם קבלת החלטה זו, שירותים ממשלתיים דיגי טליים חדשים הטעונים הזדהות, יפותחו באופן מותאם לאזור האישי וניתן יהיה לצרוך .אותם דרכו 4. לצורך יישום סעיפים1-2 לעיל, משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של32 .מיליון ש"ח טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים באזור האישי הממשלתי 5. להטיל על ראש מטה המיזם הלאו מי "ישראל דיגיטלית", על ראש רשות התקשוב הממשלתי ועל מנכ"לי המשרדים המפורטים מטה, לקדם שינוי עומק של תהליכים בירוקרטיים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים ופלטפורמות טכנולוגיות רוחביות, בדגש על ארגון השירותים הניתנים על ידי גופים ציבוריים ,סביב צרכי הלקוח ככל הניתן על- פי אירועי חיים (להלן– טרנספורמציה דיגיטלית ). השירותים יונגשו באזור האישי הממשלתי. לשם כך, יוקמו צוותי משימה בין- ,משרדיים שיפעלו במשותף לפרק זמן מוגדר שיורכבו מנציגי ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב הממשלתי, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשל ה, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ונציגי המשרדים הרלוונטיים. צוותי המשימה יתוכללו .ע"י ישראל דיגיטלית צוותי המשימה יפעלו בשני מישורים: בטווח הקצר, תוך90 יום ממועד קבלת החלטה זו– העלאה לאוויר ( של שירותים דיגיטליים בסיסיים המספקים ערך ללקוחות הקצהMinimum Viable Product ) ברמה המשרדית, תוך העדפה לפיתוח שירותים הטעונים הזדהות אשר אינם דיגיטליים כיום באזור האישי הממשלתי; בטווח הבינוני, תוך180 יום ממועד קבלת החלטה זו– ,העלאה לאוויר של שירותים אחודים ברמה בין-משרדית, באזור האישי הממשלתי וכן ביצוע צעדים להקלת נטל בירוקרטי תוך יישום מדיניות ask once ,, ייעול תהליכים והמלצות לשינויים רגולטורים בשירותים האמורים. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של100 .מיליון ש"ח :צוותי המשימה ותחום עיסוקם א. פתיחת חברה ופתיחת עוסק– בצוות המשימה ייקחו חלק ,נציגי רשות התאגידים, רשות המיסים המוסד לביטוח לאומי, משרד הכלכלה והתעשייה, בנק ישראל, ייעוץ וחקיקה והרשות לאיסור הלבנת ,הון. הצוות יעסוק בטרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: בקשה לרישום חברה פתיחת תיק לחברה במע"מ, מס הכנסה ו/או ניכויים, פת ,יחת תיק מע"מ לעוסק מורשה או פטור .פתיחת תיק לעצמאי במס הכנסה ו/או ניכויים ופתיחת תיק עצמאי בביטוח לאומי ב. יבוא מסחרי– בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הבריאות, משרד התחבורה, רשות המסים, משרד התקשורת, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות , משרד 124 ,האנרגיה, משרד התרבות והספורט, רשות העתיקות והמנהל האזרחי. הצוות יעסוק, בין היתר בטרנספורמציה דיגיטלית של בקשה לקבלת רישיונות, אישורי והיתרי יבוא, בדגש על השלמת הקמת ( אתר אחוד להנגשת מידע על חוקיות היבוא שבאחריות משרדי הממשלה המנויים בסעיף זה בהמשך לסעיפים14-15 בהחלט ה 'מס2318 מיום11 בדצמבר2014 )ו טופס אחוד להגשת הבקשה והעברת .מידע אודות פריטי היבוא מהמכס לרגולטורים ג. מעבר בין עבודות– בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי שירות התעסוקה, המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וזרוע העב ודה. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים: הרשמה והתייצבות בשירות התעסוקה, תביעה לדמי אבטלה, הבטחת .הכנסה, אבחון תעסוקתי, תיאום מס ובקשה להחזר מס שנגבה ביתר ד. מעבר דירה– בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים , השלטון ,המקומי, רשות המיסים, הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין, משרד החינוך, רשות החשמל :רשות המים ודואר ישראל. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים שינוי מען, שינוי כתובת למשלוח דואר, בקשה לקבלת ספח לתעודת זהות, פטור ממס הכנסה לת.ושבים בפריפריה, אישור תושב, רישום לארנונה וקבלת תג חניה עירוני ה. פטירה– ,בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי משרד הבריאות, הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים בתי הדין הרבניים, המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד החוץ, בנק ישראל והממונה על שוק ההון, ביט וח וחיסכון. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של ,השירותים הבאים: הוצאת הודעת פטירה, הנפקת רישיון קבורה בבתי החולים ובלשכות הבריאות רישום פטירה למי שנפטר בארץ, הנפקת תעודת פטירה, תביעת קצבת שארים הפקדת צוואה וייפוי .כח מתמשך ו. לידה– בצוות המשימה יי קחו חלק נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הבריאות, הביטוח :הלאומי, זרוע העבודה. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של השירותים הבאים רישום לידת תינוק, רישום שם ילוד, הנפקת תעודת לידה, תביעת דמי לידה וזימון תור ראשון לטיפת .חלב ז. סיעוד– בהמשך להחלט ה 'מס 3379 מיום11 באוגוסט2018 , בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי משרד הבריאות, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, המוסד לביטוח לאומי, רשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון, האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, רשות האוכלוסין וההגירה, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוג ,בלות והמשרד לשוויון חברתי. הצוות יקדם טרנספורמציה דיגיטלית .בין היתר, של השירותים הבאים: תביעה לגמלת סיעוד והעסקת עובד זר בסיעוד ח. נכות– ,בצוות המשימה ייקחו חלק נציגי המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, רשות המסים משרד התחבורה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד ה רווחה, משרד הבינוי והשיכון, זרוע עבודה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, המשרד לשוויון חברתי, אגף שיקום נכים במשרד הביטחון ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. הצוות יעסוק בטרנספורמציה דיגיטלית, בין היתר, של ,השירותים הבאים (בדגש על איחוד הוועדות הרפואיות ככל הניתן, ואפשרות ביצוען ללא התייצבות כלל או באמצעים דיגיטליים מרחוק): קצבת נכות, גמלת ניידות, קצבת שירותים מיוחדים, פטור .ממס לנכה, אביזרי שיקום וניידות, תג חניה לנכה והעברת בעלות על רכב נכה לרשום את הודעת המוסד לביטוח לאומי כי יהיה ניתן לצרוך את השירו תים הדיגיטליים של המוסד לביטוח .לאומי שיפותחו במסגרת הצוותים המנויים בסעיף זה, גם דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי "יישום מדיניות "פעם אחת בלבד 'לצורך יישום מדיניות פעם אחת בלבד כפי שנקבע בהחלטת ממשלה מס1933 מיום30 באוגוסט2016 : 6. לתקן את החלטה1933 כדלק:מן א. (סעיפי ההגדרות ב1)-(3) ו- (ג1 :) יימחקו ובמקומם יבואו הסעיפים הבאים (ב1 ") "מידע": אישור או נתונים הקיימים במאגר ממשלתי (ב2 ") "אישור– אישור שהונפק על ידי משרד ממשלתי, בין אם הוא בגדר מידע על אודות אדם ובין .אם לאו (ב3) "מאגר ממשלתי": כל מרשם ופנקס הקיימי ם מכח חיקוק המצוי באחריות משרד ממשלתי או מאגר מידע כהגדרתו בהחלטה זו אלא אם כן קבע משרד נותן שירות, כי בנסיבות העניין, לא ניתן .להתבסס על מאגר המידע לצורך מתן השירות (ב4 ") "מידע על אודות אדם– מידע, כמשמעו בחוק הגנת הפרטיות, לרבות ידיעות על ענייניו הפרטיים .של אדם, ולרבות מידע כאמור, אם הוא ניתן לזיהוי, כשלעצמו או במצטבר עם מידע נוסף (ב5 ") "ועדה להעברת מידע– כמשמעה בתקנות הגנת הפרטיות (תנאי החזקת מידע ושמירתו וסדרי העברת מידע בין גופים ציבוריים), התשמ"ו– 1986 . (ג1 ") "מאגר מידע- אוסף נתונים שמנוהל באמצעים אלקטרונים באופן מובנה למטרת ביצוע תפקידי .המשרד הממשלתי ומנוהל ומעודכן במסגרת הפעילות השוטפת של המשרד הממשלתי ב. סעיפים1 ()(א3 ))(ב- .(ג) יתוקנו כך שהמילים: "על אודות אדם" יימחקו בסעיפים אלו 7. לצרכי מימוש מדיניות 'פעם אחת בלבד', לקבוע כי גופים ציבוריים, לרבות רש ויות מקומיות, יוכלו לנהל את כל הטפסים שלהם על גבי תשתיות ממשל זמין (לרבות תשתית הטפסים והאזור האישי), כך ששדות 125 המידע שבטופס המבוססים על מידע או אישור אודות אדם כהגדרתם בהחלטה1933 ימולאו באופן אוטומטי עם פתיחתו ע"י האזרח באזור האישי באמצעות הצגת המידע מהמש רד בעל המידע בשדות .הטופס. העברת הטופס למשרד נותן השירות תתבצע על ידי האזרח ככל שיהיה מעוניין בכך אין בסעיף זה .'בכדי למנוע דרכי מימוש אחרות של מדיניות 'פעם אחת בלבד 8. להטיל על מנכ"לי המשרדים וראשי הגופים המפורטים בטבלה, בתיאום עם רשות התקשוב, להחצין את תחומ י המידע הבאים בשדרת המידע הממשלתית, על פי מודל נתונים אחיד, וזאת עד ליום30 באפריל 2021 לכל המאוחר (יובהר, כי החצנת תחומי המידע אינה כוללת העברת מידע או ידיעות אודות ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 :) הגוף הציבורי תחומי מידע רש ות האוכלוסין ;נתוני מרשם האוכלוסין נתוני כניסות ויציאות מן הארץ משרד התחבורה ;מרשם כלי רכב ;רישיונות נהיגה ;זכאות לתו נכה עבר תעבורתי רשות המסים פרט– ;הכנסות (מכלל המקורות), פטור ממס/נקודות זיכוי ותשלומי מס עסק– פרטי עסק, הכנסות (מכלל המקורות) ותשלומי;מס אישורי ניהול תיק במס הכנסה ומע"מ בתי הדין הרבניים ;צו ירושה, צו קיום צוואה נתוני גירושין משרד החינוך ;שיוך מוסדות לימוד ;מספר שנות לימוד בגרויות- זכאות וציונים צה"ל ;גיוס לצה"ל שירות במילואים משרד המשפטים ;)נכסי נדל"ן (טאבו רישום תאגידים, בדגש על;נסח חברה ;צו ירושה וצו קיום צוואה אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך המרכז למיפוי ישראל נכסי נדל"ן ,משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים– זרוע עבודה הסמכות והכשרות מקצועיות המשרד לשירות דת נתוני רישום נישואין המוסד לביטוח לאומי ;נתוני העסקה ;נתוני עצמאים ז;כאות לקצבאות ;שיוך לקופת חולים פירוט שנתי של השכר וניכויי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לעובד משרד הבריאות ;תעודות השכלה ;ועדות גודל רכב ועדות ניידות שירות התעסוקה אבטלה לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של20 מיליון ש"ח . 9. להטיל על משרדי הממשלה האמורים בסעיף5 לעיל לצרוך את פרטי המידע האמורים בסעיף8 , הדרושים לצורך מתן שירותים כאמור בסעיף5 , באמצעות ממשקי שדרת המידע בלבד עד ליום30 באפריל2021 . פיתוח ערוצי שירות חלופיים ומענה לאוכלוסיות חסרות אמצעים או אוריינות דיגיטלית 10 . על מנת לאפשר חלופה לשירותים ממשלתיים פרונטאליים הטעונים הזדהות ומצריכים מענה אנושי (להלן – שיחות מזוהות ), להטיל על רשות התקשוב בשיתוף עם ישראל דיגיטלית לגבש ולהעלות לאוויר בתוך45 יום ממועד החלטה זו פתרון טכנולוגי לשיחות מזוהות במגוון ערוצים (כגון: צ'ט, וי דאו וטלפון) בין .האזרחים לבין נותני השירות תוך שימוש במערכת ההזדהות הלאומית 11 . להטיל על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לפתח ממשק משתמש מרכזי לזימון תורים כך שניתן יהיה לזמן תור לערוצי שירות שונים כגון וידאו, טלפון ושירות פרונטלי, וזאת תוך180 יום ממועד קבלת הח .לטה זו 126 12 . לצורך יישום סעיפים11-10 משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של5 .מיליון ש"ח 13 . הממשלה רואה חשיבות בקידום של מענה הולם לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלי, ועל כן יוקם צוות בהובלה משותפת של ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, בהשתתפות אגף תקציבים ב משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. הצוות יגבש בתוך30 יום תכנית שמטרתה להנגיש בשלב זה את השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי הממשלתי לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות אמצעים דיגיטליים. לצורך גיבוש התכנית, הצוות ייוועץ עם הנציבות לשוויון זכויות לאנ שים עם מוגבלות ועם המשרד לשוויון חברתי. התכנית תיושם על ידי הצוות בתוך150 יום מיום קבלת החלטה זו. בשלב גיבוש התכנית, הצוות יבחן את סוגיית עמדות השירות הממשלתיות. עלות התכנית לא תעלה על סכום של 10 מיליון ש"ח בשנת2020 . 14 . להטיל על משרד המשפטים בהתייעצות עם י שראל דיגיטלית ורשות התקשוב להקים תשתית רוחבית :כדלקמן א. בשלב ראשון– בתוך120 יום ממועד החלטה זו: התשתית תאפשר לקיים דיונים בהיוועדות חזותית בבתי הדין המנהליים שתחת אחריות משרד המשפטים וכן בגופים מעין שיפוטיים שבמשרד המשפטים וכן בתי דין דתיים ובגופים כאמו ר שאינם במשרד המשפטים שיבקשו להיעזר בתשתית .זו ב. בשלב השני– בתוך180 יום ממועד החלטה זו: התשתית תאפשר ליישב סכסוכים באופן מקוון ( ODR- On-line Dispute Resolution .)) בגופים האמורים בסעיף קטן (א ג. לצורך קידום השימוש בתשתיות האמורות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם ב שגרה, משרד המשפטים יגבש בתוך90 ימים ממועד החלטה זו המלצות לגבי יישוב סכסוכים ב- ODR וקיום דיונים תוך .שימוש בהיוועדות חזותית בגופים האמורים, ובכלל זה המלצות לתיקוני חקיקה נדרשים ד. ככל שיידרשו תיקוני חקיקה לביצוע האמור בסעיף , לעניין שימוש בהיוועדות חזותית ל ,גבי בתי דין גופים שיפוטיים וגופים מעין שיפוטיים שבמשרד המשפטים, יופצו להערות הציבור על ידי משרד המשפטים בתוך120 יום ממועד קבלת החלטה זו, ולעניין יישוב סכסוכים ב- ODR בתוך180 ,ימים .ממועד מתן ההמלצות האמורות לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 ת קציב בסך כולל של7 .מיליון ש"ח 15 . הממשלה רושמת את הודעת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (להלן– רשות החדשנות ) כי עד לתום הרבעון השלישי של שנת2020 , תבחן תמיכה במחקר ופיתוח תשתית טכנולוגית לעיבוד שפה טבעית "( בעבריתNLP ,"), בדגש על טיוב של השירותים הציבוריים אשר תהיה זמינה לציבור ללא עלות, והכל לפי החלטת רשות החדשנות, בהתאם לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד- 1984 , סמכויותיה והאמצעים העומדים לרשותה. זאת בהתייעצות עם מטה ישראל דיגיטלית ועם רשות התקשוב, ובפרט לעניין השתלבות בתשתית ה- NLP הקי ימת. ככל שתתקבל החלטה על- ידי רשות החדשנות ביחס לאמור, משרד האוצר יקצה למטה ישראל דיגיטלית לטובת הנושא תקציב בסך3 מיליון ש"ח בשנת2020 , וזאת כנגד2 מיליון .ש"ח שרשות החדשנות תקצה ממקורותיה לטובת הנושא הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי 16 . על מנת לאפשר תשלומים ד יגיטליים בשירותים ממשלתיים, להטיל על רשות התקשוב ועל אגף החשב :הכללי במשרד האוצר, מנהל זרוע העבודה, מנהל בתי הדין הרבניים ומנכ"לי משרדי הממשלה הבאים משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה והתעשייה, ומשרד המשפטים– לאפשר בתוך90 יום ממועד החלטה זו תשלום די גיטלי עבור שירותי הממשלה שתחת אחריותם ושימצאו מתאימים לכך באמצעות שרת התשלומים הממשלתי תוך שמירת הממשקים למערכת מרכב"ה. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של2.5 .מיליון ש"ח 17 . להטיל על רשות התקשוב, על ישראל דיגיטלית ועל החשב הכללי במשרד האוצר לגבש תכנית לריכוז כלל התשלומים של אזרחים מול משרדי הממשלה, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות באזור האישי וזאת בתוך120 .יום ממועד קבלת החלטה זו מערכת ההזדהות הלאומית 18 . להטיל על רשות התקשוב, רשות האוכלוסין וההגירה ומטה ישראל דיגיטלית לבצע בתוך90 יום ממועד קבלת החלטה זו, בתיאום עם מערך הסייבר הלאומי תוך היוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, את ההתאמות הדרושות בתשתית, ברישוי, באפיון ובעיצוב של מערכת ההזדהות הממשלתית על בסיס הזהות הקבועה במרשם האוכלוסין, כך שתוכל לשמש גורמים נוספים במגזר הציבור י ובמשק (להלן – מערכת ההזדהות הלאומית ). יובהר כי אין באמור כדי להגביל שימוש במערכת ההזדהות הלאומית עבור אנשים שזהותם אינה קבועה במרשם האוכלוסין. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של4 .מיליון ש"ח 19 . על אף האמור בסעיף18, בכל הנוג ע לגופים פיננסיים, להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור רשות האוכלוסין ,וההגירה ומשרד המשפטים, לקדם יחד עם בנק ישראל ובתיאום עם משרד התקשורת, רשות התקשוב ישראל דיגיטלית, מערך ה סייבר הלאומי וראש הרשות להגנת הפרטיות, שימוש באמצעי זיהוי דיגיטליים 127 פשוטים ונוחים במערכת הפיננסית, ובתוך כך לבחון שימוש במערכת ההזדהות הלאומית ולגבש פתרון תוך270 .יום ממועד קבלת החלטה זו 20 . להטיל על רשות התקשוב, בתיאום עם ישראל דיגיטלית, מערך הסייבר הלאומי ו רשות האוכלוסין וההגירה, להוסיף דרכי אימות זהות שיאפשרו לכלל האזרחים להצטרף למערכת ההזדהות הלאומית, תוך מתן עדיפות לדרכי אימות מרחוק. לצורך כך, להטיל על רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המסים ומשרד התחבורה, להעביר את המידע הנדרש לרשות התקשוב על מנת לאפשר לכלל ה אזרחים לבצע הרשמה מרחוק למערכת ההזדהות הלאומית, בכפוף לכל דין, וכן לאפשר לאזרחים להירשם למערכת ההזדהות הלאומית בסניפי קבלת הקהל שלהם. כל זאת, בתוך90 .יום ממועד החלטה זו תשתית לחתימה אלקטרונית ואימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטלי 21 . להטיל על שר הפנים ושר הדי גיטל הלאומי לאפשר, בתוך60 יום ממועד קבלת החלטה זו, ביצוע חתימה אלקטרונית מאושרת על גבי תעודת הזהות החכמה וזאת בהתאם לסעיף25 ()(ב3 ,) לחוק מרשם האוכלוסין תשכ"ה- 1965 . 22 . להטיל על ראש רשות התקשוב בתיאום עם ישראל דיגיטלית ותוך היוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגע ים בדבר, להקים תשתית למערכת חתימות מרכזית, במטרה לאפשר חתימה אלקטרונית מאובטחת וחתימה אלקטרונית מאושרת בשירותים של גופים ציבוריים, לרבות של רשויות מקומיות, ללא צורך בכרטיס חכם, הן מצד הגוף נותן השירות והן מצד האזרח או העסק מקבל השירות (להלן– שרת החתימות). הקמת התשתית תתבצע תוך270 יום ממועד החלטה זו. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של5.5 .מיליון ש"ח 23 . להטיל על רשם הגורמים המאשרים ברשות להגנת הפרטיות להשלים את כל הבדיקות הרלוונטיות לצורך מתן אישור להקמת גורם מאשר ממשלתי, תוך90 י ום ממועד הגשת הבקשה לאישורו, ובכפוף לכך שהבקשה הוגשה להנחת דעתו של הרשם. להטיל על רשם הגורמים המאשרים לתת מענה תוך60 יום ממועד הגשת בקשה להנחת דעתו של הרשם, לכך שחזקה כי הטכנ ולוגיה עליה מבוסס שרת החתימות מפיקה חתימה אלקטרונית שחזקה שהיא חתימה אלקטרונית מ .אובטחת 24 . להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך, הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, משרד המשפטים ומשטרת ישראל, לקדם יחד עם בנק ישראל, משרד התקשורת, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית, שימוש בחתימה אלקטרונית במערכת הפיננס ית ללא צורך בכרטיס חכם או בחתימת מקור, ובתוך כך לבחון שימוש במערכת החתימות המרכזית, ולגבש פתרון תוך 180 .יום ממועד קבלת החלטה זו 25 . להטיל על משרד המשפטים להקים בתיאום עם ראש רשות התקשוב הממשלתי וראש מטה ישראל דיגיטלית בתוך120 יום ממועד החלטה זו את התשתית הטכ נולוגית שתאפשר לכלל משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות הנדרשות, להנפיק אימות דיגיטלי לתעודות ציבוריות שניתנות באמצעים אלקטרוניים, בהתאם למאפיינים הנדרשים כדי שתוכר כחותמת אפוסטיל בהתאם לאמנת האג בדבר ביטול הצורך באימות מסמכי חוץ ציבוריים משנת1961 ("אפוסטיל ד יגיטלי"). התשתית תאפשר גם הנפקת אימות דיגיטלי שאינו אפוסטיל עבור מסמכים המוגשים למדינות שאינן צד לאמנה. כל זאת, כך שיתאפשר לציבור לקבל שירותי אפוסטיל באופן דיגיטלי, לרבות אימות מסמכים נוטריונים ותעודות ציבוריות דיגיטליות ללא כל דרישת התייצבות של המבקש. התש תית הטכנולוגית תאפשר גם קיומו של מרשם אלקטרוני לתיעוד כלל אישורי האפוסטיל הדיגיטלי שיינתנו על- ידי משרדי הממשלה והרשויות הציבוריות בהתאם לתנאי האמנה ותאפשר גישה לפרטים אודות אישור האפוסטיל כפי שתועדו במרשם, למי שהוצג ,בפניו אפוסטיל. כמו כן להטיל על משרד המש פטאים להפיץ תזכיר חוק שיכלול את תיקוני החקיקה הנדרשים לביצוע האמור בתוך120 .יום ממועד החלטה זו 26 . להטיל על המשרדים המנפיקים את סוגי המסמכים לגביהם מתבקש אישור אפוסטיל מעל5,000 פעמים בשנה, להפיק דיגיטלית מסמכים אלה, לרבות בשפה האנגלית, ולהנגישם על גבי התשת ית האמורה בסעיף 25 .לעיל האמור יהיה תקף, בשינויים המחויבים, גם לאימות מסמכים שאיננו אימות אפוסטיל, המבוצע .במטה משרד החוץ בארץ ובנציגויות ישראל בחו"ל 27 . לצורך יישום סעיפים26-25 , יוקם צוות שיכלול את נציגי משרד המשפטים, משרד החוץ, ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב ו משרדי ממשלה נוספים. את הצוות יתכלל משרד המשפטים. לצורך יישום סעיף 26 ,הצוות יגבש גם המלצה לגבי תעדוף קידום הפקה דיגיטלית של התעודות הציבוריות המבוקשות ביותר ובכלל זה של התעודות שיופקו גם בשפה האנגלית. לצורך יישום הסעיפים האמורים משרד האוצר יקצה בשנת2020 ת קציב בסך כולל של3 .מיליון ש"ח 128 מתן ערבויות דיגיטליות 28 . להטיל על החשב הכללי, תוך היוועצות עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לאפשר הליך דיגיטלי של הגשת ושמירת ערבויות אוטונומיות בלתי מותנות המונפקות על ידי מוסדות פיננסיים ומוגשות למשרדי הממשלה (להל ן– ערבויות.) 29 . לקבוע כי מתחילת2021 יחל מעבר מדורג לשימוש בערבויות דיגיטליות במשרדי הממשלה, אשר יושלם במהלך שנת2022 , ולאחר מכן יהיה ניתן להגיש למשרדי הממשלה ערבויות דיגיטליות בלבד. קצב המעבר ושלביו ייקבעו ע"י החשב הכללי, והחשב הכללי בלבד מוסמך לאשר חריגים להחלטה זו או אורכות מעבר .למועדים הקבועים בה 30 . לצורך יישום סעיפים29-28 משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של4 .מיליון ש"ח הרחבת השימוש בתשתיות ממשלתיות רוחביות 31 . להטיל על ראש רשות התקשוב בתיאום עם ישראל דיגיטלית, אגף התקציבים, אגף החשב הכללי במשרד הא וצר וייעוץ וחקיקה, תוך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה עם מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות, לקבוע, בתוך90 יום ממועד קבלת החלטה זו, הוראות בדבר אופן השימוש בתשתיות ממשל זמין המוזכרות בהחלטה זו, על ידי גורמים חוץ ממשלתיים, לרבות, סוגי הגופים אשר .יוכלו לעשות שימוש בתשתיות, סוגי השירותים, קביעת מודל עסקי והוראות בדבר הגבלת אחריות 32 . לקבוע כי שירותי רשות התקשוב הממשלתי, על יחידותיה (ממשל זמין, היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור והיחידה להגנה בסייבר בממשלה) הניתנים למשרדי ממשלה, יינתנו גם לגופים צ יבוריים המעוניינים בכך, בהתאם להוראת ראש רשות שתפורסם בעניין, ובכפוף להתייעצות עם הגורמים האמורים בסעיף31 .לעניין פתיחת השירותים לגופים ציבוריים נוספים 33 . על מנת להתאים את תשתית שדרת המידע הממשלתית, התשתית לחתימה אלקטרונית ותשתיות מערכת ההזדהות הלאומית לצורך חיבורן לשימוש השלטון המקומי– להקים צוות משנה לצוות היישום שבסעיף 49 להחלטה בהשתתפות רשות התקשוב, ישראל דיגיטלית, משרד הפנים, משרד רוה"מ, אגף תקציבים ונציגי השלטון המקומי שיקבע אלו התאמות נדרש לבצע בכדי לאפשר את השימוש של השלטון המקומי בתשתיות הרוחביות הא מורות. משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה יתכללו את צוות המשנה. לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה בשנת2020 תקציב בסך כולל של15 .מיליון ש"ח 34 . ,להקים צוות בהשתתפות רשות האוכלוסין וההגירה, משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר משרד המשפטים, משרד הדיגיטל והסייב ר, אשר ימליץ בתוך180 יום ממועד קבלת החלטה זו על הצורך .ומדיניות השימוש באמצעי הזיהוי השונים, בין היתר, לשם קבלת שירותים דיגיטליים ב. קידום הלמידה הדיגיטלית עידוד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה 35 . להטיל על מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה, ז רוע העבודה, רשות החדשנות ושירות התעסוקה להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למידה מרחוק באמצעות המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (קמפוסIL ) אשר תכלול את הצעדים המפורטים בסעיפים38-36 . 36 . האצת הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן :לתעשיית ההייטק להטיל על ישראל דיגיטלית להאיץ הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק באמצעות איגוד, עיבוד, פיתוח והסבה של תכנים דיגיטליים קיימים מפלטפורמות מובילות בארץ ובעולם והקמת מערכי תמיכה וסיוע לתהליכי הלמידה הדיגיטלית. עד ליום01.07.2021 יו נגשו על גבי פלטפורמת קמפוס 25 מסלולי ההכשרה, תוך הכרה של גופים מובילים בתעשיית ההייטק וזאת במטרה לעודד שילוב והשמה של הלומדים בתעשייה. לצורך יישום סעיף זה, משרד האוצר יקצה בשנת2020 לישראל דיגיטלית תקציב בסך כולל של5 .מיליון ש"ח 37 . קידום למידה דיגיטלית של הכ:שרות מקצועיות ומכללות טכנולוגיות להטיל על מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף זרוע העבודה ואגף התקציבים, להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למידה מרחוק בהתבסס על המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (קמפוסIL) אשר תכלול את הצעדים הבאי ם עבור אוכלוסיות יעד של הממשלה :ואוכלוסיות שנפגעו ממשבר הקורונה א. שילוב למידה דיגיטלית בתהליכי ההכשרה המקצועית והמכללות הטכנולוגיות באמצעות הסבת תהליכי הכשרה מקצועיים לתהליכי הכשרה המשלבים למידה וכלים דיגיטליים, פיתוח אוריינות דיגיטלית ומערך ליווי ללמידה הדי גיטלית לאוכלוסיות הנדרשות לכך, פיתוח והסבה של קורסים .דיגיטליים ופיתוח הכשרות ייעודיות חדשות והסבה, ככל הניתן, של הכשרות קיימות בארץ ובעולם :במסגרת התכנית יפותחו קורסים ומסלולי הכשרה דיגיטליים, בחלוקה הבאה 1) 3 מסלולי הכשרה גנריים שניתן יהיה לעשות בהם שימוש בקורסים והכשרות השונות, בתוך8 ;חודשים ממועד החלטה זו 2) 12 קורסים והכשרות דיגיטליים בתוך12 ;חודשים ממועד החלטה זו 3) 32 קורסים והכשרות דיגיטליות נוספות בתוך24 .חודשים ממועד החלטה זו 129 ב. פיתוח ושילוב מערך אבחון והכוון מקצועי דיגיטלי לתעסוקה ולימודים, תוך היוועצות עם שירות .התעסוקה ג. התכנים והשירותים המקוונים יהיו משותפים לכלל הגופים, כאשר יתאפשר לכל גוף ליצור הפניות .עצמאיות לתכנים אלו לצורך יישום סעיף זה משרד האוצר יקצה לישראל דיגיטלית בשנת2020 תקציב בסך15 ,מיליון ש"ח כאשר13.5 מיליון ש"ח מתוכם יוקצו לסעיף א' לעי .ל והיתרה לסעיף ב' לעיל 38 . פיתוח התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוסIL : להטיל על ישראל דיגיטלית, בתיאום עם רשות התקשוב, לפתח את התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוסIL , על מנת שתאפשר היבחנות מאובטחת מרחוק, סנכרון עם מערכות ניהול למידה אחרות, שילוב טכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית, פרסונליזציה של למידה ומערכות המלצה. במסגרת הפיתוח ייבחנו סוגי המידע שיאספו על ידי המערכת ואופן השימושים שיעשה בהם. לצורך יישום סעיף זה יקצה משרד האוצר לישראל דיגיטלית בשנת2020 תקציב בסך10 .מיליון ש"ח קידום למידה דיגיטלית במו סדות להשכלה גבוהה 39 . בהמשך למאמץ של ות"ת וישראל דיגיטלית לפיתוח הלמידה הדיגיטלית במערכת ההשכלה הגבוהה במסגרת התכנית הרב-שנתית לשנים תשע"ז- תשפ"ב, לרשום בפניה את החלטת ות"ת מיום20 במאי2020 "להפעלת תכנית תמיכה תלת שנתית למוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות ת, לעידוד פעילותם להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית, אשר תכלול, בין היתר, את :הרכיבים הבאים, הנדרשים במוסדות אלה א. .סיוע בהקמת תשתיות טכנולוגיות ב. תמיכה בתשתיות הון אנושי טכנולוגי וטכנו- .פדגוגי להכשרה ג. הקמת מערכי מעקב, בקרה ואיסוף.נתונים בתוך המוסדות להשכלה גבוהה 40 . התכנית תכלול מדדי הצלחה לעמידה ביעדים הממשלתיים, בהתאם לאסטרטגיית הפיתוח המוסדית כך :שבין היתר, הסיוע יהיה מותנה בעמידה בעקרונות הבאים ח. .שילוב למידה דיגיטלית בחלק מקורסי ההוראה ט. .שילוב קורסים דיגיטלים בלימודי תואר ראשון י. הנגש.ת קורסי הוראה דיגיטלים שיאפשרו שימוש ע"י מוסדות להשכלה גבוהה אחרים יא. פיתוח של מקבצי קורסים אקדמיים דיגיטליים והנגשת חלקם על קמפוסIL . התכנית תבוצע בשנים2020-2022 והיקפה יעמוד על140 מיליון ש"ח, מתוכם35 מיליון ש"ח תקציב תוספתי ממשרד האוצר בשנת2020 , 35 מיל יון ש"ח מתקציב ות"ת ו- 70 מיליון ש"ח מצ'ינג של המוסדות .להשכלה גבוהה. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בעצמאות או בסמכויות מל"ג/ות"ת פלטפורמת תוכן ונתונים דיגיטלית במערכת החינוך 41 . ,על מנת לאפשר שימוש במתודות הוראה מתקדמות, המעודדות למידה עצמאית, אקטיבית ויעילה להטיל על משרד החינוך לפתח תשתית דיגיטלית מבוססת נתונים להנגשת חומרי הוראה ולימוד מתקדמים, אשר תכלול את הרכיבים הבאים: א. מאגר יחידות הוראה המבוסס על פרקטיקות מגוונות להוראה חדשנית עבור כל הסילבוסים הנדרשים בשכבות הגיל השונות ובשפות השונות. במאגר יתוכללו כל חו מרי ההוראה, הלמידה וההערכה שיש במשרד החינוך ובראמ"ה, לרבות פלטפורמה לפיתוח ושיתוף תכנים ומתודות שיפותחו ע"י כלל עובדי ההוראה. בנוסף, המאגר יכלול מערכת דירוגים שתאפשר משוב על איכות כלל התכנים ב. ( מערכת לניהול למידהLMS) בה יתוכללו כל התכנים הדיגטליים שבשימוש .בתי הספר והתלמידים ג. הרכיבים המפורטים בסעיף א', ב' יפותחו בממשק אחיד והכניסה אליהם תהיה תחת שער כניסה יחיד לתוכן. יובהר כי גם מערכות פדגוגיות שיפותחו בעתיד, ככל שיפותחו, יאוחדו תחת אותו שער .כניסה ד. נתוני השימוש ממאגר יחידות ההוראה ומהמערכת לניהול למידה ירו כזו בממשק אחיד ומאובטח בתשתית משרד החינוך. מהנתונים יופקו תובנות למורה, לבית הספר ולאחר בחינה משפטית לגורמים ,נוספים במשרד החינוך, אודות התקדמות התלמיד ואפקטיביות תהליכי הלמידה השונים באופן רציף וכל זאת בהלימה למטרה לשמה נועדו יחידות ההוראה וההערכה ולמנגנו ן בקרה שייבנה ע"י גורמי המקצוע במשרד החינוך. יש לייצר ממשק בין שער הכניסה המפורט בסעיף ג' לתובנות הנ"ל, כך שהתובנות ישוקפו בשער הכניסה ויהיו נגישות לגורמים האמורים באופן מיטיבי. בכל הנוגע להיבטי .הגנת הפרטיות משרד החינוך יתייעץ גם עם הרשות להגנת הפרטיות פי תוח המערכת יושלם עד ליולי2022 . 42 . .יוקם צוות מעקב על הקמת התשתית בהשתתפות נציגי משרד החינוך ואגף התקציבים במשרד האוצר .הצוות יקבע את אבני הדרך להעברת התקציב לפרויקט 43 . לצורך יישום סעיפים42-41 משרד האוצר יקצה תקציב בסך של24 מיליון ש"ח בשנת2020 , ומשרד החינוך י קצה ממקורותיו תקציב בסך של24 מיליון ש"ח בשנת2020 . העברת תקציב משרד האוצר תותנה באישור אבני הדרך האמורים בסעיף42 . 130 .ג הקמת מערך הדיגיטל הלאומי 44 . 'בהמשך להחלטת ממשלה מס3398 מיום11.1.2018 ', ולהחלטת ממשלה מס56 מיום7.6.2020 , לאחד את רשות התקשוב הממשלתי והמ יזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" ליחידה אחת במשרד הדיגיטל הלאומי ."שתיקרא "מערך הדיגיטל הלאומי 45 . ראש המערך שייבחר יפעל בתיאום עם נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד הדיגיטל הלאומי, אגף התקציבים והאגף לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר להשלמת איחוד היחידות, ובכל ל זה גיבוש מבנה ארגוני משולב, מבנה אגפים ותקני כוח אדם תוך טיוב מקורות שיתפנו כתוצאה מהמהלך וזאת עד ליום1.9.2020 . 46 . החל מיום1.9.2020 יפעל המערך הדיגיטל הלאומי כיחידת סמך אחת, וראש המערך יעדכן את שר .הדיגיטל הלאומי על סיום תהליך האיחוד 47 . להקים צוות בראשות רא ש מערך הדיגיטל הלאומי בהשתתפות אגף התקציבים ואגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה ונציבות שירות המדינה שתפקידו לגבש המלצות בעניין המבנה הארגוני של אגפי הטכנולוגיות הדיגיטליות ומידע במשרדים השונים ובעניין ייעול תהליכי העבודה הפנים משרדיים בתחום הדיגיטל וטכנולוגיות המידע. הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה עד לסוף שנת2020 . .ד כללי 48 . להקים צוות ליישום החלטה זו, בהובלת מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אשר יורכב .מנציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, רשות התקשוב, מטה ישראל דיגיטלית הצ.וות יתוכלל על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר 49 . ההקצאה של התקציב הקבוע בכל סעיף בהחלטה זו בין משרדי הממשלה השונים, לפי העניין, תיקבע על ידי צוות בראשות נציג הממונה על התקציבים, ובהשתתפות נציג משרד ראש הממשלה, נציג רשות .התקשוב ונציג ישראל דיגיטלית 50 . התקציב להח לטה זו, שסכומו300 מיליון ש"ח, יוקצה בשנת2020 בהתאם לסעיף3 ב לחוק יסוד: משק 'המדינה כנוסחו בחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס10 והוראת שעה לשנת2020 ) ולתכנית הכלכלית 'שאישרה הממשלה על פיו במסגרת החלטה מס5013 מיום24.4.2020 , שעניינה אישור התוכנית המפורטת בה 'תאם לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס10 והוראת שעה לשנת2020 .) 51 . למען הסר ספק, החלטה זו כפופה לכל דין ובכלל זה להוראות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח- 1998 . 52 . ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון השירותים שיפותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם שיקולי הגנת .הפרטיות, באופן שיצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן 53 . .ביישום החלטה זו יישקלו גם שיקולי הגנת הסייבר 54 . אין בהחלטה זו כדי לגרוע ממעמדו העצמאי של הביטוח הלאומי כגוף סטטוטורי. למען הסר ספק, אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי יספק את מלוא השירותים הדיגיטליים של ה מוסד ביטוח הלאומי במקביל .לאפשרות לקבלם גם במסגרת האזור האישי הממשלתי 131 דברי הסבר רקע כללי, נתונים כלכליים והשפעה על משק המדינה במהלך דצמבר2019 החל נגיףSARS-COV-2 (נגיף הקורונה החדש) את התפשטותו הראשונה בעיר ווהאן במרכז הסין, ולאחר מכן תוארה התפשטות של הת ,חלואה לכל המחוזות בסין וכן למקומות אחרים בעולם ישראל בכללם. בעקבות ההכרזה על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת על ידי שר הבריאות, ננקטו על ידי הממשלה צעדים משמעותיים לצורך מניעת התפשטות המחלה. בכלל זה קבעה הממשלה הוראות שונות אשר מגבילות בין היתר את האפשרות למפגש .ים פיזיים בין גופים ציבוריים לבין הפרט מטרת החלטה זו היא לספק מענה דיגיטלי איכותי לצרכים שהתחדדו בעקבות הטלת ההוראות כאמור, בשני .התחומים הבאים: האצת השירותים הדיגיטליים לציבור וקידום הלמידה הדיגיטלית ההחלטה צפויה לצמצם באופן משמעותי נטל בירוקרטי המוטל כיום על אזרחים ועסקים בקבלת שירותים מגופים ציבוריים, וכן לאפשר למידה דיגיטלית איכותית לשיפור ההון האנושי במשק, ובכך להביא לשיפור .הפריון במשק התקציב להחלטה זו, שסכומו300 מיליון ש"ח, יוקצה בשנת2020 בהתאם לסעיף3 ב לחוק יסוד: משק המדינה כנוסחו בחוק יסוד: מש 'ק המדינה (תיקון מס10 והוראת שעה לשנת2020 ) ולתכנית הכלכלית שאישרה 'הממשלה על פיו במסגרת החלטה מס5013 מיום24 באפריל2020 . א. האצת השירותים הדיגיטליים לציבור על מנת לאפשר את המשכיות מתן השירותים על ידי גופים ציבוריים בתקופת משבר הקורונה, לאפשר את ביצועם באופן דיגיטלי וללא צורך בהגעה ללשכות השירות, ולבצע קפיצת מדרגה באיכות והיקף השירותים הממשלתיים בכלל, מובאת לאישור הממשלה תכנית להאצת השירותים הדיגיטליים הניתנים לציבור. מטרת התכנית היא יישום תפיסת "הלקוח במרכז", לפיה שירותים הניתנים על ידי גופים ציבוריים ל פרטים, ובכלל זה לעסקים יינתנו באופן דיגיטלי מלא, במקום אחד, באופן הוליסטי, ידידותי ונגיש, תוך יישום מדיניות "שאל "( "פעם אחתask once "). יצוין, כי בהחלטה זו, שירותים הניתנים על ידי גופים ציבוריים הם הליכים שונים שמבצע אדם מול גופים ציבוריים במטרה לממש את זכ .ויותיו או במטרה לקיים את חובותיו האצת פיתוח האזור האישי הממשלתי לאזרחים ולעסקים החלטה מספר2097 מיום10 באוקטובר2014 בנושא: "הרחבת תחומי פעילות התקשוב הממשלתי, עידוד חדשנות במגזר הציבורי וקידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", קבעה כי רשות התקשוב הממשלתי (להלן – רשות התקשוב .) תפעל לפיתוח שירותים אישיים ממשלתיים לאזרח בהמשך לאמור, בשנת2019 , הוקם האזור האישי הממשלתי לאזרחים, המנגיש מידע ושירותים ממשלתיים הטעונים הזדהות (להלן– שירותים מזוהים ). במקביל להקמת האזור האישי הממשלתי לאזרחים החלה הקמת אזור אישי מ משלתי לעסקים, שינגיש מידע ושירותים מזוהים ומותאמים אישית גם לעסקים. כיום, באזור האישי הממשלתי מונגשים37 שירותים מזוהים לאזרחים, של9 משרדי ממשלה. השימוש באזור האישי מתאפשר בכפוף להזדהות במערכת ההזדהות הממשלתית, לאחר וידוא זהותו של מבקש השירות. כעת, מוצע ל הרחיב את .)היקף השירותים הניתנים באמצעות "האזור האישי הממשלתי" (כהגדרתו להלן ריכוז השירותים באזור האישי הממשלתי, בראש ובראשונה, ייתר את הצורך בהגעה פיסית ללשכות השירות השונות של גופים ציבוריים, כמו גם יחסוך לאזרח את הצורך באיתור הדרכים לבצע פעולות מול גופי ם ציבוריים וייתר את הצורך במעבר בין מספר מערכות בעלות נראות שונה, יאפשר חווית שירות רציפה ואחידה. בנוסף לכך, ריכוז השירותים באזור האישי הממשלתי יביא לצמצם שטח התקיפה וההגנה על מידע רגיש ויאפשר התאמה מהירה ופשוטה בעתיד לביצוע שינויים, הן בממשק והן בטכנולוגי.ות לצורך כך– בסעיף1 : במטרה להרחיב את היקף ואיכות השירותים הציבוריים אותם ניתן לצרוך באופן דיגיטלי באמצעות האזור האישי הממשלתי, מוצע להאיץ את אפיון והקמת התשתיות הנדרשות לאזור האישי הממשלתי לאזרחים ולעסקים כך שיוקם אזור אישי ממשלתי אשר ירכז במקום אחד שי רותים לאזרחים ולעסקים (להלן– האזור האישי הממשלתי ). האזור האישי הממשלתי יכלול את המידע הרלוונטי לו ויאפשר לקבל שירותים ולבצע במסגרתו פעולות נדרשות מול משרדי הממשלה וגופים ציבוריים נוספים, הכל באופן מותאם לאזרח או לעסק מקבל השירות. המידע שיוצג באזור האישי י היה, ככל הניתן, ממאגרי המידע שבהם אותו פריט מידע מנוהל במקור. למען הסר ספק יובהר כי האמור לא יחייב את הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להנגיש לאזרח במסגרת האזור האישי או בכל דרך אחרת את המידע, המצוי במאגריה. כמו כן סקרים ושאלונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא ייח.שבו לעניין החלטה זו כ"פעולה" של הציבור מול משרדי ממשלה 132 מוצע כי האזור האישי הממשלתי יעלה לאוויר עד ליום31 באוגוסט2020 . אפיון והקמת האזור האישי הממשלתי יבוצעו על ידי רשות התקשוב ומטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית (להלן– ישראל דיגיטלית.) יובהר, כי בשלב זה , כלל המידע והנתונים המוצגים שיוצגו באזור האישי לא ייאספו במאגר מידע ברשות התקשוב. בהקשר לכך יובהר, כי המידע הקיים באזור האישי מקורו במאגרי מידע של גופים ציבוריים, כאשר אופן הצגת המידע נעשה באמצעות שאילתות "בזמן אמת" למאגרי המידע של הגופים הציבוריים השונים . בעת כניסת משתמש לאזור האישי, מבוצעות מספר רב של שאילתות למאגרי המידע ומציגות לאזרח את המידע האישי העדכני הקיים על אודותיו באותו הרגע במאגר. המידע מועבר ישרות לדפדפן של המשתמש, ואינו נאגר " או נשמר בתשתית האזור האישי בשום שלב שהוא. בעת התנתקות המידע שהוצג מתנדף". האזור האישי בנוי אפוא בארכיטקטורה שבה הצגת המידע אינה מחייבת יצירת מאגר. גם בהרחבת התשתיות והגדלת השירותים הציבוריים שיינתנו באוזר האישי הממשלתי תישמר ככל הניתן הארכיטקטורה הנוכחית כך שלא תידרש יצירת מאגר לצורך הצגת המידע. ככל שיוקם מאגר לצורך שמיר ת מידע כאמור ייעשה הדבר רק לאחר בחינת היבטי .הגנת הפרטיות בסעיף2: מוצע להקים יישומון סלולארי (אפליקציה) דרכו ניתן יהיה לצרוך את השירותים מהאזור האישי הממשלתי, עד ליום30 ביוני2021. לצורך כך, מוצע לקבוע כי ממועד קבלת ההחלטה, כלל השירותים שיפותחו ויעלו לאז ור .האישי יפותחו כך שניתן יהיה לצרוך אותם גם ביישומון המתואם למכשירים ניידים בסעיף3 : מוצע לקבוע כי שירותים ציבוריים דיגיטליים שיפותחו בעתיד אשר טעונים הזדהות של האזרח יפותחו באופן .מותאם לאזור האישי הממשלתי, כך שניתן יהיה לצרוך שירותים אלה דרכו בסעיף4: מוצע להקצות לטובת יישום האצת הקמת האזור האישי לאזרחים ולעסקים תקציב בסך32 מיליון ש"ח בשנת 2020 . טרנספורמציה דיגיטלית של שירותים באזור האישי הממשלתי בסעיף5: על מנת לצרוך שירותים מגופים ציבוריים, הציבור נדרש לא פעם לבצע תהליכים בירוקרטיים מסורבלים וארוכי .ם בשל מבנה המגזר הציבורי, אשר בנוי מארגונים אנכיים רבים, אזרח או עסק הנקלעים למצב חיים מסוים נדרשים לצרוך שירותים הקשורים באותו מצב חיים ממספר רב של גופים ציבוריים. מבנה זה מטיל נטל בירוקרטי רב על האזרחים, גורם לכפילויות רבות, לחוסר הבנה ולחוסר התמצאות ל גבי סדר התהליכים הנכון ולגבי הגופים המעורבים, ובשל כך מוביל לאי- .מיצוי זכויות של האזרח ואף לאי עמידה בחובותיו הרגולטוריות לכן הפרקטיקה הרווחת במדינות אחרות (כגון: אסטוניה, דנמרק וניו- זילנד) היא ארגון השירותים על פי אירועי .החיים שאזרחים ועסקים חווים לפיכך , מוצע להטיל על ראש ישראל דיגיטלית, על ראש רשות התקשוב ועל מנכ"לי המשרדים המפורטים בסעיף5 להחלטה, לקדם שינוי עומק של תהליכים בירוקרטיים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים ופלטפורמות טכנולוגיות רוחביות, בדגש על ארגון השירותים הניתנים על ידי גופים ציבוריים סביב צרכי הלקוח, ככל הניתן על- פי אירועי חיים (להלן– טרנספורמציה דיגיטלית ,). יצוין, כי להבדיל מדיגיטציה שפירושה הפיכת תהליך בירוקרטי ידני לתהליך דיגיטלי, טרנספורמציה דיגיטלית פירושה שינוי עומק של התהליך הבירוקרטי (באמצעות הנדסה מחדש של התהליך וקידום שינוי ים רגולטוריים), ועיצוב השירות על- פי הצרכים של משתמשי הקצה (להבדיל מהצרכים של הגוף שמספק את השירות), וזאת בהתבסס על מחקר משתמשים ועל מדידת שימושיות. מוצע, כי השירותים שיעוצבו במסגרת קידום הטרנספורמציה הדיגיטלית .יונגשו באזור האישי הממשלתי לשם קידום הטרנספו רמציה הדיגיטלית והעלאת השירותים באופן אחוד לאזור האישי הממשלתי, עבור כל אחד מאירועי החיים המפורטים בהחלטה, יוקמו צוותי משימה בין- .משרדיים שיפעלו במשותף לפרק זמן מוגדר הצוותים יורכבו מנציגי ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממ ,שלה מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים .ונציגי המשרדים הרלוונטיים בהתאם לאירועי החיים צוותי המשימה יתוכללו על ידי ישראל דיגיטלית. מוצע להקצות לצורך יישום סעיף זה תקציב בסך כולל של 100 מיליון ש"ח בשנת2020 . :צוותי המשימה יפעלו בשני מישורים 133 1. בטווח הקצר, בתוך90 יום ממועד קבלת החלטה זו– העלאה לאוויר של שירותים דיגיטליים בסיסיים ( המספקים ערך ללקוחות הקצהMinimum Viable Product ) ברמה המשרדית, תוך העדפה לפיתוח ;שירותים הטעונים הזדהות אשר כיום אינם דיגיטליים, וזאת תוך הנגשתם באזור האישי הממשלתי 2. בטווח הבינוני, עד לסוף שנת2020 – העלאה לאוויר של שירותים אחודים, ברמה בין- משרדית, תוך הנגשתם באזור האישי הממשלתי וכן תוך ביצוע צעדים להקלת נטל ביורוקרטי, תוך יישום מדיניותask- once , ייעול תהליכים והמלצות לשינויים רגולטורים בשירותים האמורים. השירותים יועלו תוך יישום מדיניות ask once . ההחלטה מתמקדת ומתעדפת באירועי החיים הבאים: פתיחת חברה ופתיחת עוסק, ייבוא מסחרי, מעבר בין עבודות, מעבר דירה, פטירה, לידה, סיעוד ונכות. אירועי חיים אלה הם יחסית שכיחים באוכלוסייה, יש בהם מספר גדול של שירותים ציבוריים, הדרישות הביורוקרטיות הכרוכות ,בהן מהוות נטל משמעותי על הציבור והטרנספורמציה הדיגיטלית הנדרשת בקשר אליהם ניתנת לביצוע בלוחות הזמנים של ההחלטה. למען הסר ספק, ביחס לרשויות המקומיות, לכל רשות מקומית האפשרות לבחור אם תספק את השירותים הציבוריים .הרלוונטיים לה במסגרת האזור האישי יישום מדיני"ות "פעם אחת בלבד בהחלט 'ה מס1933 מיום20 באוגוסט2016 בנושא שיפור העברת מידע בין משרדים והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור, נקבע כי משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות יפעלו ליישום מדיניות "שאל פעם אחת" ביחס לאישורים ולמידע הממשלתי. בהתאם למדיניות זו, החל משנת2021 , משרדי ממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות לא יורשו לבקש מאזרח אישור הקיים במשרד ממשלתי אחר (והחל משנת2022 בכל הנוגע לתאגידים), והחל משנת2022 , משרדי הממשלה ויחידות הסמך הממשלתיות לא יורשו לבקש מאזרח מידע אודות אדם הקיים בידי משרד ממשלתי אחר (והחל משנת 2023 בכל הנוגע לתאגידים) . לצורך כך, נקבע באותה החלטה כי משרדי הממשלה יידרשו להאיץ ממשקי העברת מידע ולנהל באופן יעיל את המידע, תוך שמירה על פרטיות ועל ביטחון המידע של האזרחים. בהצעת החלטה זו מוצע לקדם פעילות שתקל על משרדי ,הממשלה ותקדמם ליישום מדיניות זו כמפורט להלן. לעניין זה יובהר כי שאלונים וסקרים של הלמ"ס לא ."ייחשבו כ"שירות" שעליו חלה מדיניות "שאל פעם אחת בסעיף6: מוצע לתקן את סעיף ההגדרות בהחלטה1933 . בסעיף7: מוצע לאפשר למשרדים לנהל טפסים שבתחום אחריותם ושאותם נדרש הפרט למלא במסגרת קבלת שירות על גבי תשתיות ממשל זמין, כך ששדות המידע או האישורים המבוקשים בטופס, אשר קיימים במשרד ממשלתי "אחר, ימולאו באופן אוטומטי עם פתיחת הטופס על ידי הפרט. באפשרות זו, תיושם מדיניות "שאל פעם אחת על פי מתווה המציג לפרט שעבר תהליך הזדהות במערכת ההזדהות הממשלתית את הטופס על גבי תשתית שרת .הטפסים של ממשל זמין באופן שהמידע או האישור הממשלתי הרלוונטי לשדות הטופס ימולא באופן אוטומטי באמצעות ריכוז המידע עבור האזרח, נחסך ממנו התהליך של השלמת הפרטים ואיתור מסמכים אישיים שהונפקו לו על ידי הממשלה וצירופם לטופס. בנוסף לכך, תהליך זה במ הותו מממש את זכותו של הפרט לעיון במידע אודותיו, ועיצובו נעשה סביב טופס, לצורך נוחות הפרט, באופן שיקל עליו לשלוח את הטופס למשרד נותן השירות. מובהר כי מדובר ב הצגה של מידע לאזרח בלבד, ו העברת המידע הלאה למשרד נותן השירות מתבצעת על פי בחירת האזרח ולא באופן אוטו מטי. למען הסר ספק, יובהר כי מידע שלא חלה עליו "זכות .העיון" לא יוצג לאזרח במסגרת זאת בסעיף8: מוצע להטיל על מנכל"י המשרדים וראשי הגופים המפורטים בסעיף זה להחצין תחומי מידע רלוונטיים של תחומי המידע המפורטים בשדרת המידע הממשלתית עד לסוף חודש אפריל2021 . "שד רת המידע הממשלתית" היא מערכת תשתיתית רוחבית מאובטחת לשיתוף והעברת מידע, אשר נועדה לאפשר החצנה וצריכה של מידע ממשרדי הממשלה. תשתית שדירת המידע הממשלתית מבוססת על ממשקים קיימים ואינה יוצרת מאגרים חדשים, אוספת או שומרת מידע המועבר באמצעותה. "החצנה" משמעה הנחת הממשקים באופן סטנדרטי (אחיד) שמאפשר לכל משרד שיש בידו ההרשאות המתאימות להשתמש בממשק לקבלת המידע, כאשר החצנת המידע על פי החלטה זו אינה מעבירה את המידע המוחצן לגורם חיצוני, אינה משנה את הרשאות הגישה למידע, ואינה חושפת מידע פרטי לגורמים שאינם מורשים לקבלו כי ום ,. יובהר כי החצנת תחומי המידע אינה כוללת העברת מידע או ידיעות אודות ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 . תכולת תחומי המידע המוחצנת תיקבע במהלך תהליך אפיון ובהתייחס להיבטים הבאים: תעדוף לצורך שירותים בדגש על אירועי חיים; מהות ופי רוט המידע הקיים בכל תחום תוכן; צרכים רוחביים ביחס לשימוש .במידע לטובת קבלת החלטות 134 ,החצנת המידע תיעשה על פי מודל נתונים אחיד שיוגדר על ידי המשרד ביחס לתחומי המידע שבאחריותו בסיוע ובתיאום עם רשות התקשוב, תוך היוועצות עם הלמ"ס, ובתיאום עם עבודת המטה בנושא אג ם המידע הממשלתי, כאמור בהחלטת ממשלה4753 , כך שיהווה בסיס לסטנדרטיזציה של מידע בין משרדי הממשלה ,השונים העושים בו שימוש. שימוש במודל נתונים אחיד ומוסכם, יהווה בסיס לקבלת תמונת מידע אמינה 'מלאה ומדויקת יותר הן לצורך שיפור השירות, בדגש על מדיניות 'שאל פעם אחת , והן עבור קבלת החלטות .מבוססת נתונים מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך20 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף9: מוצע לקבוע כי משרדי הממשלה אשר להם שירותים הניתנים באירועי החיים המפורטים בסעיף5 ,להחלטה יצרכו את פרטי המידע הנדרשים לצורך שיפור השירות והש למת הטרנספורמציה הדיגיטלית באמצעות ממשקי שדרת המידע, עד לסוף חודש אפריל2021 . יובהר כי צריכת המידע תיעשה בכפוף לכל דין ובפרט בהלימה .לדיני הגנת הפרטיות בקשר להעברת מידע בין גופים ציבוריים פיתוח ערוצי שירות חלופיים ומענה לאוכלוסיות חסרות אמצעים או כישורים דיגיטליים במקביל להאצת פיתוח השירותים הדיגיטליים במסגרת האזור האישי הממשלתי יש לפתח ערוצי שירות חלופיים וכן להנגיש את המידע והשירותים הציבוריים הדיגיטליים גם לאוכלוסיות חסרות אמצעים או אוריינות דיגיטלית ולאוכלוסיות אשר מתקשות לצרוך את שירותים דיגיטליים מס יבות שונות. לצורך כך מוצע– בסעיף10 : מוצע להטיל על רשות התקשוב בשיתוף עם ישראל דיגיטלית לגבש פתרון לשיחות עם פקיד או עם גורם אחר שטעונות אימות זהות של הפונה (להלן– שיחות מזוהות ,) בערוצי תקשורת כגון: שיחת וידאו, צ'ט וטלפון במטרה להחליף שיחה פרונטאלית בפני פקיד, שבמסגרתה הפקיד מאמת את זהותו של הפונה. הפתרון יעלה לאוויר בתוך45 יום ממועד ההחלטה ויתבסס על זיהוי באמצעות מערכת ההזדהות הלאומית בשילוב עם ערוצי .התקשורת המאפשרים שיחה עם פקיד בסעיף11 : במטרה לייעל את הליכי זימון התורים ובכדי לשפר את חווית המשתמש בת הליך, מוצע להטיל על רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לפתח ממשק משתמש מרכזי לזימון תורים כך שניתן יהיה לזמן תור בערוצי שירות שונים כגון וידאו, טלפון ושירות פרונטאלי. זאת בתוך180 .יום מהחלטה זו בסעיף12 : מוצע להקצות לטובת יישום סעיפים11-10 תקציב בסך5 מיליון ש "ח בשנת2020 . בסעיף13 : לאור החשיבות שרואה הממשלה בקידום של מענה הולם לצריכת שירותים דיגיטליים, שנועד לאוכלוסיות המתקשות לצרוך שירות דיגיטלית ועל מנת להבטיח שהשירותים הציבוריים והפלטפורמות הרוחביות שבאזור האישי הממשלתי יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה, מוצע לה קים צוות בהובלה משותפת של ישראל דיגיטלית ורשות התקשוב, בהשתתפות אגף תקציבים במשרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שתפקידו לגבש בתוך30 ימים תכנית שתכלול פתרונות להנגשת השירותים הדיגיטליים הממשלתיים שבאזור האישי שיהוו מענה לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות אמצעים דיגיטליים מתאימים. בשלב גיבוש התכנית, הצוות יבחן מגוון פתרונות וביניהם גם את סוגיית העמדות הממשלתיות. לצורך גיבוש התכנית, הצוות יוועץ עם .הנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם המשרד לשוויון חברתי יצוין, כי החלטה זו מתמקדת בפיתוח והרחבת השירות ים שבאזור האישי ולכן בשלב זה הנגשת השירותים לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית וחסרות אמצעים תתמקד בהנגשת השירותים באזור האישי. קיימים שירותים דיגיטליים ממשלתיים שאינם ניתנים באזור האישי וייתכן כי שבשלב זה אינם נגישים באופן דיגיטלי לאוכלוסיות חסרות אמצעים או חסרות אוריינות דיגיטלית, יחד עם זאת, ניתן לצרוך אותם באופן פיסי. התכנית שתגובש תמומש על ידי הצוות בתוך150 יום ממועד החלטה זו, ועלותה לא תעלה על10 מיליון ש"ח בשנת 2020 . בסעיף14 : במשרד המשפטים בתי דין מנהליים גופים מעין שיפוטיים ובתי דין דתיים המטפלים בכ- 60 אלף תיקים מידי ( שנה. יישום פתרונות מתחום ההיוועדות החזותית וישוב הסכסוכים באופן מקווןODR - On-line Dispute Resolution ), בבתי דין המנהליים ובבתי דין הדתיים, ובגופים שיפוטיים ומעין שיפוטיים שבהם נמצא כי נכון לעשות שימוש בפתרונות מעין אלה, יאפשר לשמר ר ציפות תפקודית ולהמשיך לנהל הליכים משפטיים תחת תנאי ריחוק חברתי, במקרה של החמרה נוספת בהיקף התחלואה בנגיף הקורונה. נוכח האמור, מוצע להטמיע פלטפורמת וידאו מאובטחת לדיונים שתאפשר באופן מידי את המשך הפעלת הגופים האמורים במשרד 135 המשפטים בחירום. בנוסף, מוצע לפתח פ לטפורמה מתאימה ל- ODR שכן עשויות להיות לה תועלות רבות ,בחירום וגם בשגרה וביניהן: שיפור משמעותי בשירות לציבור בבתי הדין, חסכון בעלויות ובמשך ההליכים וצמצום העומסים בגופים שבהן יופעלו. מעבר לכך, יישום פתרונות מתחום ההיוועדות החזותית וה- ODR בגופים האמורים במשרד המשפטים המתאימים לכך, יכול להוות פיילוט לטרנספורמציה דיגיטלית עבור סוגים נוספים של סכסוכים משפטיים בערכאות שיפוטיות שאינן במשרד המשפטים. שימוש ב- ODR הפך בשנים האחרונות לנפוץ במדינות רבות בעלות מערכות משפט מתקדמות. בעיקר בענייני תביעות קטנות, סכסוכי מקרקעין בבתים משתופים, תעבורה, ודין אישי. מוצע אם כן, שיחל מחקר משתמשים רחב, רכש פלטפורמות טכנולוגיות תומכות ופיילוטים, בנוסף לבחינה של המשמעויות המשפטיות, לכדי יכולת ישוב סכסוכים באופן .מקוון, גם לאחר חזרה לשגרה מוצע להטיל על משרד המשפטים, בהתייעצות עם רש ות התקשוב וישראל דיגיטלית, להקים תשתית להנגשת הדיונים בערכאות האמורות, אשר תאפשר בשלב ראשון, בתוך120 ימים, קיום דיונים בהיוועדות חזותית בבתי דין מינהליים, גופים מעין- .שיפוטיים ובתי הדין הדתיים בשלב השני, בתוך180 ( ימים, תאפשר המערכת יישוב סכסוכים מקווןOnline Dispute Resolution ) בערכאות האמורות. לצורך כך, מוצע להטיל על משרד המשפטים לגבש בתוך90 ימים המלצות לגבי האופן בו נכון ליישם את מנגנון יישוב סכסוכים ב- ODR ,וקיום דיונים תוך שימוש בהיוועדות חזותית בגופים האמורים לרבות המלצות לביצוע תיקוני חקיקה ככל שנד רש. לעניין שימוש בהיוועדות חזותית באותם גופים, יופצו להערות הציבור על ידי משרד המשפטים בתוך120 יום ממועד קבלת ההחלטה, ולעניין יישוב סכסוכים ב- ODR בתוך180 .יום ממועד מתן ההמלצות האמורות מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך7 מיליון ש"ח בשנת2020 . בס עיף15 : מוצע לרשום את הודעת רשות החדשנות לפיה תיבחן האפשרות לתמוך במחקר ופיתוח תשתית טכנולוגית לעיבוד שפה טבעית בעברית, בדגש על השירותים הציבוריים, ותוך השתלבות בתשתית ה- NLP הקיימת. זאת עד לתום הרבעון השלישי של שנת2020 ובהתייעצות עם ישראל דיגיטלית ועם רשו .ת התקשוב תשתית ה- NLP הקיימת הוקמה על ידי רשות התקשוב הממשלתי, בעזרת האקדמיה ללשון עברית. התשתית כוללת כיום קורפוס שפה בסיסי של600 משפטים מתויגים מעולם התוכן של השירות הממשלתי. במסגרת ההחלטה מוצע להרחיב את הקורפוס כך שישמש את כלל המשק, בין השאר גם את איג וד המשתמשים .שמקדמת רשות החדשנות התשתית, אשר תהיה זמינה לציבור ללא עלות באתר מאגרי המידע הממשלתיים, תאפשר לאזרחים לצרוך שירותים דיגיטליים תוך שימוש בדיבור, כחלופה להקלדת טקסט. בכך, תתאפשר הנגשת השירותים הממשלתיים הדיגיטליים לכלל הציבור, ובפרט לאוכלוסיות ש מסיבות שונות מתקשות להקליד טקסט בתהליך .צריכת השירות ככל שתתקבל החלטה חיובית של רשות החדשנות ביחס לאמור, משרד האוצר יקצה לישראל דיגיטלית בסך של 3 מיליון ש"ח , כנגד תקציב בסך של2 .מיליון ש"ח שרשות החדשנות תקצה ממקורותיה הרחבת אפשרויות התשלום הדיגיטלי בשנ ים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית ועסקית בעולם אשר מהווה את הבסיס ליצירה של אמצעי תשלום דיגיטליים חדשים דוגמת אפליקציות תשלום סלולריות. ההערכות הן כי תחום זה, של תשלומים מהירים באמצעים דיגיטליים, שמהווה חלק מתעשיית ה- Fintech המתפתחת, יתפתח במהרה ויהפוך לאח ד מאופני .התשלום מרכזיים, בדומה למזומן וכרטיסי אשראי כיום ,לאור ההתפתחות הטכנולוגית הנגשת השירותים הדיגיטליים מחייבת לאפשר תשלום לגופים ציבוריים באמצעים דיגיטליים, בין היתר דרך שרת התשלומים .הממשלתי לצורך כך– בסעיף16 : על מנת לאפשר תשלומים דיגיטליים בשיר ותים ממשלתיים, להטיל על רשות התקשוב ועל אגף החשב הכללי במשרד האוצר, מנהל זרוע העבודה, מנהל בתי הדין הרבניים ומנכ"לי משרדי הממשלה הבאים: משרד התחבורה, משרד החקלאות, משרד הכלכלה והתעשייה, ומשרד המשפטים, בתוך90 ,יום ממועד החלטה זו לאפשר תשלום דיגיטלי עבור ש ירותי הממשלה שימצאו מתאימים לכך, באמצעות שירות התשלומים הממשלתי תוך שמירת הממשקים הנדרשים למערכת מרכב"ה. מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך2.5 מיליון ש"ח בשנת2020 . 136 בסעיף17 : מוצע להטיל על רשות התקשוב ועל ישראל דיגיטלית לגבש תכנית לריכוז כלל התשל ומים של אזרחים עבור משרדי הממשלה, גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות באזור האישי וזאת בתוך120 יום ממועד קבלת החלטה .זו מערכת ההזדהות הלאומית בשנים האחרונות מתחוללים שינויים טכנולוגיים משמעותיים, אשר האיצו את האפשרות לספק שירותים מלאים באופן דיגיטלי, ללא צורך בנוכחות פיזית של מבקש השירות. בין היתר, קיימים כלים טכנולוגיים המאפשרים .לבצע במלואם תהליכי זיהוי ואימות מרחוק, באופן דיגיטלי, ללא צורך בגורם אנושי ,מערכת ההזדהות הממשלתית מאפשרת חלופה להתייצבות בלשכות השירות לצורך אספקת השירותים באמצעות וידוא מאובטח מרחו ק של זהות מבקש השירות הממשלתי, תוך שמירה על פרטיותו של מבקש השירות והבטחה שפעולות פרטיות לא תבוצענה אלא לאחר זיהוי ברמת ודאות גבוהה. מערכת ההזדהות פועלת בהתאם למדיניות ההזדהות הבטוחה של הממונה על היישומים הביומטריים במערך הסייבר הלאומי, אשר עיקריה אף אושרו בהחלטת ממשלה. הסטנדרט הקבוע במדיניות מציב רף גבוה בהיבטי אבטחת מידע ובתחום ההזדהות. מערכת ההזדהות מתוכננת למתן שירותי הזדהות ברמות אבטחת אימות זהות הגבוהות על פי מדיניות ההזדהות הבטוחה (רב"א3 ורב"א4 .) מערכת ההזדהות הממשלתית פועלת בהצלחה מול משרדי הממשל ה כשנתיים, ומוצע כעת להנגיש את השימוש בה לגורמים נוספים במגזר הציבורי ובמשק כדי לאפשר לציבור האזרחים והעסקים לצרוך מידע ושירותים נוספים שאינם נגישים כיום. זאת, בהתאמה לתפיסת "הלקוח במרכז" ולאור העובדה שציבור צרכני השירותים (פרטי או עסקי) אדיש לסוגיית זהות ספק השירותים הציבוריים (ממשלה או רשות מקומית). לצורך כך– בסעיף18 : מוצע להטיל על רשות התקשוב, רשות האוכלוסין וההגירה וישראל דיגיטלית, תוך היוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, ובתיאום עם מערך הסייבר הלאומי, לבצע בתוך90 ימים, את כלל ההתאמות הנדרשות במערכת ההזדהות הממשלתית על בסיס הזהות הקבועה במרשם האוכלוסין, כך שתוכל לשמש גופים נוספים במגזר הציבורי ובמשק. יובהר כי ההתאמות הנדרשות במערכת ההזדהות לצורך הרחבת השימוש לגופים כאמור ייעשו בהתאם לעבודת הצוות אשר יוקם על פי סעיף23 להחלטה זו וכי אין באמור כד י להגביל שימוש במערכת ההזדהות הלאומית עבור אנשים שזהותם אינה קבועה במרשם האוכלוסין. מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך4 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף19 : בכוחם של הכלים הטכנולוגיים המאפשרים לבצע תהליכי זיהוי ואימות חזותיים באופן דיגיטלי לקצר באופן מש מעותי את תהליכי הרכישה של מוצר פיננסי חדש, ובכך לתרום רבות להתפתחות התחרות בשוק הפיננסי .ולשיפור השירות ללקוחות .עם זאת, החקיקה וההסדרה בתחום אינן מותאמות במלואן לשינויים הטכנולוגיים, ומעכבת את הטמעתם כתוצאה מכך כיום תהליך הזיהוי והאימות ברכישת רבים מהמוצ רים הפיננסיים הוא ארוך ומסורבל, יוצר חיכוך רב וגורם ללקוחות רבים לנטוש את תהליך הרכישה בעיצומו. לכך השלכות שליליות משמעותיות על התחרות .בענף ועל שיפור השירות ללקוחות כמו כן, כיום כל אחד מהגופים הפיננסיים מבצע את כלל תהליך הזיהוי והאימות באופן עצמאי. משמעו ת הדבר היא שלקוח שרכש מוצר פיננסי בשני גופים פיננסיים שונים נדרש לעבור תהליך זיהוי ואימות מלא בכל אחד מהגופים, אף שחלק ניכר מהתהליך זהה. זאת, כאשר קיימים כלים דיגיטליים המאפשרים לכמה גופים פיננסיים שונים לבצע תהליכי זיהוי ואימות במשותף באמצעות צד שלישי אחד מרכזי. שימוש בכלים אלה יאפשר ללקוחות לרכוש מוצרים פיננסיים חדשים ולעבור בין ספקים שונים במהירות, בפשטות ובקלות, וללא פגיעה באיכות הזיהוי והאימות הנדרשת. לדבר חשיבות רבה בפרט נוכח הצעדים הרבים שקידמה בשנים האחרונות הממשלה להסרת חסמים לתחרות ולכניסת מתחרים.חדשים לשוק הפיננסי ,לאור זאת, מוצע להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות ניירות ערך הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד המשפטים, לקדם יחד עם בנק ישראל ובתיאום עם משרד התקשורת, רשות התקשוב, ישראל דיגיטלית, ראש מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפרטיות, לגבש פתרון שיקדם שימוש באמצעי זיהוי דיגיטליים פשוטים ונוחים במערכת הפיננסית בתוך 270 יום מהחלטה זו. במסגרת האמור, מוצע לבחון את האפשרות לבצע זיהוי במערכת הפיננסית באמצעות .מערכת ההזדהות הלאומית בסעיף 20 : ,מוצע להטיל על רשות התקשוב בשיתוף ישראל דיגיטלית, מערך הסייבר הלאומי ורשות האוכלוסין וההגירה להוסיף דרכי אימות לטובת הצטרפות למערכת ההזדהות הלאומית, תוך העדפת דרכי אימות שאינן מחייבות התייצבות בלשכות השירות. בהמשך לכך מוצע להטיל על רשות האוכלוסין וההג ירה, רשות המסים ומשרד 137 התחבורה לאפשר שימוש בנתונים שבידיהם לצורך ביצוע אימות זהות במסגרת הרשמה למערכת, ובמידת הצורך, מתן אפשרות לבצע אימות זהות בסניפי קבלת השירותים של משרדים אלו. נכון להיום ניתן להירשם למערכת ההזדהות באמצעות אימות זהות מול שני מאגרים מתוך4 מאגרים שקיימים (מרשם האוכלוסין– תאריך הנפקת תעודת זהות, מרשם הדרכונים– תאריך הנפקת דרכון, מאגר חברות כרטיסי אשראי– ביצוע פעולת סליקה בסכום "אפס"/ מאגר העולים). בנוסף, ניתן להזדהות במערכת ללא הרשמה באמצעות תעודת זהות ביומטרית (מצריך כרטיס חכם והזנת קוד )סודי שהונפק ושהועבר לאזרח במסגרת הוצאת תעודת הזהות .או כרטיס חכם אחר שיש ברשותו למרות מגוון דרכי האימות הקיימות כיום, קיימות אוכלוסיות שיש להן קשיי גישה למערכת ההזדהות, בין היתר, כיוון שאין ברשותן שניים מתוך אמצעי אימות הזהות הנדרשים. לאור זאת, ומאחר שמ בוקש להרחיב את היקף השימוש בתשתית זו כך שהיא תהפוך לתשתית לאומית, מוצע לעשות שימוש במידע אודות פרטים הקיים ,אצל גופים נוספים ולהסתייע בממשקים המרובים של גופים אלה עם הפרט על מנת להוסיף דרכי אימות נוספות שיאפשרו לכלל האוכלוסייה גישה למערכת ההזדהות וכך מתן א פשרות לצריכה של שירותים מזוהים רבים מרחוק. לפיכך, מוצע להטיל על רשות האוכלוסין וההגירה, רשות המיסים ומשרד התחבורה להעביר לרשות .התקשוב את המידע הדרוש לצורך כך, בכפוף לכל דין, ובפרט בכפוף לדיני הגנת הפרטיות בעדיפות שניה, מוצע להטיל על הגופים המנויים לעיל, ל אפשר לאזרחים להירשם למערכת ההזדהות הלאומית .בסניפי קבלת הקהל שלהם כל זאת, בתוך90 .ימים ממועד החלטה זו תשתית לחתימה אלקטרונית ולאימות מסמכים ציבוריים באופן דיגיטלי חתימה אלקטרונית מאובטחת או מאושרת היא כלי למימוש תכליות שונות הקיימות בהסדרים דיגיטליים, בי ן אם הדרישה לחתימה נובעת כתוצאה מהחלטה של הגוף שאחראי על השירות ובין אם מדובר בדרישה מחייבת מכוח החוק. חתימה אלקטרונית מאובטחת או חתימה אלקטרונית מאושרת מבטיחה ברמת וודאות גבוהה שלוש תכליות שנדרשות פעמים רבות בהסדרים ובשירותים שונים והן: אימות זהות (הזדהות ), גמירות דעת (וידוא כי החותם הבין את המסמך, הסכים לנאמר בו ואישר אותו) ונעילת המסמך (כך שיובטח כי לאחר שהמסמך נחתם לא ניתן לשנותו). נכון להיום ישנם שירותים ממשלתיים שהעברתם לאפיק הדיגיטלי טעונה קיום של דרישות שונות שמימושן יכול להתבצע באמצעות שימוש בחתימה אלקטרונית מאובטחת או בחתימה אלקטרונית מאושרת. במקרים מסוימים אף יש חובה להשתמש בחתימה שכזו על מנת לאפשר את הנגשת השירות באופן דיגיטלי. מאחר שתעודת הזהות החכמה אינה מאפשרת כיום ביצוע חתימה אלקטרונית מאושרת ומכיוון שלרוב תושבי המדינה אין "כרטיס חכם" שבאמצעו ,תו ניתן לחתום חתימה אלקטרונית מאושרת ובנוסף לכך חתימה באמצעות כרטיס חכם מוגבלת לשימוש באמצעות קורא כרטיסים ויישומה במכשירים ניידים היא מוגבלת, מבוקש לקדם פיתוח של תשתית מרכזית לחתימה אלקטרונית מסוג מאובטחת ומאושרת (שרת ה חתימות). תשתית שכזו תאפשר חתימה אלק טרונית מאובטחת וחתימה אלקטרונית מאושרת שלא .באמצעות כרטיס חכם, דבר שייתר את הצורך בקורא כרטיסים ויהיה נוח וידידותי למשתמש בהתאם לכך מוצע- בסעיף21 : מכיוון ששרת החתימות יעלה לאוויר רק בשנת2021 ועל מנת לאפשר לתושבי המדינה לבצע חתימה אלקטרונית מאושרת גם ב ,תקופת הביניים מוצע להטיל על שר הפנים ושר הדיגיטל הלאומי לאפשר, בתוך60 יום ממועד קבלת החלטה זו, ביצוע חתימה אלקטרונית מאושרת על גבי תעודת הזהות החכמה וזאת בהתאם לסעיף25 ()(ב3) לחוק מרשם האוכלוסין, תשכ"ה- 1965 . בסעיף22 : מוצע להטיל על ראש רשות התקשוב ואת רשם הגורמים המאשרים, בתיאום עם ישראל דיגיטלית ובהיוועצות עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר, להקים בתוך270 ימים תשתית למערכת חתימות מרכזית, שתאפשר חתימה אלקטרונית מאובטחת ומאושרת בשירותים של גופים ציבוריים, ללא צורך בכרטיס חכם. מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך5.5 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף23 : מוצע להטיל על רשם הגורמים המאשרים ברשות להגנת הפרטיות להשלים את כל הבדיקות הרלוונטיות לצורך מתן אישור להקמת גורם מאשר ממשלתי, תוך90 יום ממועד הגשת הבקשה לאישורו, ובכפוף לכך שהבקשה הוגשה להנחת דעתו של הרשם . עוד מוצע להטיל על רשם הגורמים המאשרים לתת מענה תוך60 יום ממועד הגשת בקשה להנחת דעתו של הרשם, לכך שחזקה כי הטכנולוגיה עליה מבוססת מערכת החתימות מפיקה .חתימה אלקטרונית שחזקה שהיא חתימה אלקטרונית מאובטחת בסעיף24 : 138 בשנים האחרונות מתחוללים שינויים טכנולוגיי ם משמעותיים בשוק הפיננסי, אשר האיצו את האפשרות לספק שירותים פיננסיים מלאים באופן דיגיטלי, ללא צורך בנוכחות פיזית של הלקוח ולעתים אף ללא צורך בנציג .אנושי בתהליך. תהליכים אלו תורמים רבות להתפתחות התחרות בשוק הפיננסי ולשיפור השירות ללקוחות עם זאת, החקיקה וה הסדרה בתחום אינן מותאמות במלואן לשינויים הטכנולוגיים. דבר זה גורם לעיכוב בהטמעת הפיתוחים הטכנולוגיים, ופוגע בפיתוח התחרות בענף ובשיפור השירות ללקוחות. כך, החקיקה הקיימת כיום קובעת כי גופים פיננסיים שונים נדרשים לקבל מלקוח הצהרה בחתימת מקור של נהנה ובעל שלי טה בחשבון. דרישה זו מקשה על היכולת של לקוחות להצטרף לשירותים פיננסיים באופן דיגיטלי ויוצרת חיכוך מיותר וסרבול בתהליכי ההרשמה למוצרים פיננסיים. דבר זה מצמצם את הנכונות של לקוחות לעבור בין .ספקים פיננסיים שונים, ובכך פוגע בתחרות בענף לאור זאת, מוצע כי כלל הגופים הרלוונטיים בממשלה, לרבות כלל הרגולטורים הפיננסיים, יפעלו לקידום שינויים נדרשים בחקיקה ובהסדרה, באופן אשר יאפשר הטמעה של הטכנולוגיה המאפשרת שימוש בחתימה אלקטרונית במערכת הפיננסית ללא צורך בכרטיס חכם או בחתימת מקור. עוד מוצע כי במסגרת תהליך זה תיבחן ה אפשרות להטמיע במערכת הפיננסית את מערכת החתימות המרכזית (כאמור בסעיף לעיל). לאור האמור, מוצע להטיל על אגף התקציבים במשרד האוצר, בשיתוף עם הגופים הממשלתיים והרגולטורים הרלוונטיים, לקדם יחד עם בנק ישראל, רשות התקשוב וישראל דיגיטלית לגבש מתווה לפתרון כאמור בתו ך 180 .ימים בסעיף25 : מטרת הסעיף לבצע טרנספורמציה דיגיטלית לתהליך של אימות תעודות ציבוריות לצורך הצגה לרשויות מוסמכות בחו"ל. התהליך מתבצע מאות אלפי פעמים בשנה על ידי אזרחי המדינה, הנדרשים כיום להגיע פיזית כדי לקבל את השירות, כאשר לגבי חלק ניכר מהמסמכים יש צורך להגיע למתחם משרד החוץ בירושלים (כיום שירות זה ניתן בדואר בלבד עקב משבר הקורונה). במישור הבין- לאומי, הדרישה לאימות התעודות הציבוריות מוסדרת ב"אמנת האג בדבר ביטול הצורך באימות מסמכי חוץ ציבוריים משנת1961 ", בה חברות כיום118 מדינות. במסגרת ההחלטה, מוצע ( לאפשר תהליך של אפוסטיל דיגיטלי מקצה לקצהE-Apostille ) לגבי תעודות ציבוריות אלקטרוניות, בדומה לנעשה במדינות מתקדמות בעולם. כמו כן, מוצע לקדם בנוסף אימות .דיגיטלי שאינו אפוסטיל כאשר יש צורך להציג את התעודה הציבורית האלקטרונית במדינה שאינה צד לאמנה כל זאת ב .מטרה לייעל את השירות עבור האזרח ולהביא לחיסכון במשאבי המדינה לצורך ביצוע האמור, מוצע להטיל על משרד המשפטים בתיאום עם רשות התקשוב וישראל דיגיטלית להקים בתוך120 את התשתית הטכנולוגית הנדרשת. עוד מוצע לרשום את הודעת שר המשפטים כי בתוך120 יום ממועד קבלת החל.טה זו יפיץ להערות הציבור תיקוני חקיקה נדרשים לביצוע האמור בסעיף26 : מוצע להטיל על המשרדים המנפיקים את סוגי המסמכים לגביהם מתבקש אישור אפוסטיל מעל5,000 פעמים בשנה, להפיק דיגיטלית מסמכים אלה, לרבות בשפה האנגלית, ולהנגישם על גבי התשתית האמורה בסעיף19 לעיל . האמור יהיה תקף, בשינויים המחויבים, גם לאימות מסמכים שאיננו אימות אפוסטיל, המבוצע במטה .משרד החוץ בארץ ובנציגויות ישראל בחו"ל בסעיף27 : לצורך יישום סעיפים26-25 מוצע להקים צוות שיכלול את נציגי משרד המשפטים, משרד החוץ, ישראל דיגיטלית, רשות התקשוב ומשרדי ממ שלה נוספים. את הצוות יתכלל משרד המשפטים. בנוסף, הצוות יגבש המלצה לגבי תעדוף קידום הפקה דיגיטלית של התעודות הציבוריות המבוקשות ביותר, ובכלל זה של התעודות שיופקו גם בשפה האנגלית. מוצע להקצות לטובת יישום הסעיפים האמורים תקציב בסך3 מיליון ש"ח בשנת 2020 . מתן ערבויות דיגיטליות בסעיפים30-28 : מוצע להטיל על החשב הכללי, תוך היוועצות עם בנק ישראל ועם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לאפשר הליך דיגיטלי של הגשת ושמירת ערבויות אוטונומיות בלתי מותנות המונפקות על ידי מוסדות פיננסיים ומוגשות למשרדי הממשלה. כן מוצע לקבוע כי מ תחילת2021 יחל מעבר מדורג לשימוש בערבויות דיגיטליות במשרדי הממשלה, אשר יושלם במהלך שנת2022 , ולאחר מכן יהיה ניתן להגיש למשרדי הממשלה ערבויות דיגיטליות בלבד. קצב המעבר ושלביו ייקבעו ע"י החשב הכללי, והחשב הכללי בלבד מוסמך לאשר חריגים להחלטה זו או אורכות מעבר ,למועדים הקבועים בה. לצורך כך מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך4 מיליון ש"ח בשנת2020 . 139 הרחבת השימוש בתשתיות ממשלתיות רוחביות בסעיף31 : כיום תשתיות ממשל זמין המוזכרות בהחלטה משמשות בעיקר את משרדי הממשלה. על מנת לאפשר לגורמים חוץ ממשלתיים לבצע שימו ש בתשתיות אלו לצורך הענקת שירות לציבור, מוצע להטיל על רשות התקשוב בתיאום עם ישראל דיגיטלית, מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר, לקבוע תוך התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים ובכלל זה עם מערך הסייבר הלאומי והרשות להגנת הפר טיות בתוך90 יום ממועד קבלת ההחלטה, הוראות בדבר אופן השימוש בתשתיות ממשל זמין על ידי גורמים חוץ ממשלתיים, לרבות סוגי הגופים אשר יוכלו לעשות שימוש בתשתיות, סוגי השירותים, מודל עסקי .והוראות בדבר הגבלת אחריות בסעיף32 : רשות התקשוב הממשלתי ובפרט ממשל זמין מפת חים פלטפורומות רוחביות ומעניקים שירותים לכלל משרדי הממשלה בתחום התקשוב זאת מכח החלטות ממשלה, ובעיקר החלטת ממשלה2097 מיום10.10.14 . הרציונאל העומד מאחורי פיתוח תשתית או שירות מרכזי אחד, הוא ברור ומצדיק השקעת משאבים בפיתוח .כלים ושירותים איכותיים וייחודיים מאחר ובקרב הגופים הציבוריים (כגון: רשויות מקומיות ותאגידים סטאטוטוריים) שאף הם בדומה לממשלה מספקים שירות לציבור, לא קיים גוף מרכזי שממנו ניתן לצרוך שירות, יוצא שגופים אלו נדרשים לפתח בעצמם שירותים ותשתיות, כאשר לעיתים אין בידיהם את היכולת או המשאבים הנדרשי ם, דבר שעלול לפגוע גם בשירות הניתן לציבור. לפיכך מוצע לקבוע כי שירותי רשות התקשוב הממשלתי, על יחידותיה (ממשל זמין, היחידה לשיפור השירות הממשלתי לציבור והיחידה להגנה בסייבר בממשלה) הניתנים למשרדי ממשלה, יינתנו גם לגופים ציבוריים המעוניינים בכך. קביעת סוג ה גופים הציבוריים, השירותים שיינתנו המודל הכלכלי שייבנה וסוגיות נוספות יגובשו במסגרת הוראת ראש רשות .התקשוב ובהתייעצות עם גורמים ממשלתיים נוספים כמפורט בהחלטה בסעיף33 : מוצע כי יוקם צוות משנה לצוות היישום של ההחלטה בהשתתפות רשות התקשוב, ישראל דיגיטלית, משרד הפנים, משרד רוה"מ, אגף תקציבים ונציגי השלטון המקומי אשר יקבע אלו התאמות נדרשות בכדי לאפשר את .השימוש של השלטון המקומי בשדרת המידע הממשלתית ובמערכת ההזדהות הלאומית מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך15 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף33 : מוצע כי יוקם צוו ת בהשתתפות רשות האוכלוסין וההגירה, משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הדיגיטל והסייבר, אשר ימליץ בתוך180 יום ממועד קבלת החלטה זו על .הצורך ומדיניות השימוש באמצעי הזיהוי השונים, בין היתר, לשם קבלת שירותים דיגיטליים ב. קידום הלמיד ה הדיגיטלית בכדי להתמודד עם אתגרי הלמידה בעולם המשתנה, ולנוכח הצורך בצמצום במפגשים פיזיים בצל משבר הקורונה, מוצע לקדם פיתוח ושדרוג של תשתיות ותכנים ללמידה דיגיטלית לצורך הכשרה של כח אדם מיומן בתעשיית ההייטק, וכן לצורך קידום הלמידה הדיגיטלית במוסדות להשכלה גבוהה, במכללות טכנולוגיות ובהכשרות המקצועיות, ובמערכת החינוך, תוך מתן דגש על שימוש באמצעים דיגיטליים מתקדמים ושיטות .לימוד חדשניות עידוד למידה מרחוק לשילוב בשוק התעסוקה בסעיף35 : במטרה להאיץ את הצמיחה הכלכלית במשק באמצעות פיתוח הון אנושי לקידום השתלבות ב תעסוקה ופיתוח מקצועי נוכח המצב בשוק התעסוקה שנוצר בשל משבר הקורונה, מוצע להטיל על מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף המועצה הלאומית לכלכלה, זרוע העבודה, רשות החדשנות ושירות התעסוקה להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למידה מרח וק באמצעות המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (קמפוסIL ) אשר תכלול את הצעדים המפורטים בסעיפים38-36 . בסעיף36 : הכשרות הייטק- להטיל על ישראל דיגיטלית להאיץ הכשרה דיגיטלית של כוח אדם מיומן לתעשיית ההייטק באמצעות איגוד, עיבוד, פיתוח והסבה של תכנים דיגיטליים קיימים מפלטפורמות מובילות בארץ ובעולם והקמת מערכי תמיכה וסיוע לתהליכי הלמידה הדיגיטלית. עד ליום01.07.2021 יונגשו על גבי פלטפורמת קמפוסIL 25 מסלולי ההכשרה, תוך הכרה של גופים מובילים בתעשיית ההייטק וזאת במטרה לעודד שילוב והשמה של הלומדים בתעשייה. תהליך פיתוח התכ נים יכלול גם עיבוד והסבה של תכנים דיגיטליים קיימים מפלטפורמות מובילות בארץ ובעולם, לצד הקמת מערכי תמיכה וסיוע לתהליכי הלמידה הדיגיטלית. התכנים 140 יוכרו על- ידי גופים מובילים בתעשיית ההייטק במטרה לעודד שילוב והשמה של הלומדים בתעשייה. מוצע להקצות לטובת יישום סעי ף זה תקציב בסך5 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף37 : קידום למידה דיגיטלית של הכשרות מקצועיות ומכללות טכנולוגיות– מוצע להטיל על מטה ישראל דיגיטלית בשיתוף זרוע העבודה ואגף התקציבים, להפעיל תכנית לפיתוח הון אנושי להשתלבות בתעסוקה ופיתוח מקצועי באמצעות עידוד למיד ה מרחוק בהתבסס על המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (קמפוסIL ) אשר תכלול את הצעדים הבאים עבור אוכלוסיות יעד של הממשלה ואוכלוסיות שנפגעו ממשבר הקורונה: שילוב למידה דיגיטלית בתהליכי ההכשרה המקצועית והמכללות הטכנולוגיות באמצעות הסבת תהליכי הכשרה מקצועיים לתהליכי הכ שרה המשלבים למידה וכלים דיגיטליים, פיתוח אוריינות דיגיטלית ומערך ליווי ללמידה הדיגיטלית לאוכלוסיות הנדרשות לכך, פיתוח והסבה של קורסים דיגיטליים ופיתוח הכשרות ייעודיות חדשות והסבה, ככל הניתן, של הכשרות קיימות בארץ ובעולם. במסגרת התכנית יפותחו קורסים ומסלולי ,הכשרה דיגיטליים בחלוקה המצוינת בהחלטה. מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך15 מיליון ש"ח בשנת2020 . בסעיף38 : פיתוח התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוסIL - על מנת לתמוך בצורה מיטבית בכל המהלכים של התכנית שפורטו לעיל, נדרש לפתח את התשתית הטכנולוגית של פלטפורמת קמפוסIL , כך שתאפשר, בין היתר, קיום בחינות מאובטחות מרחוק, סנכרון עם מערכות ניהול למידה אחרות, שילוב טכנולוגיות מתקדמות כגון בינה מלאכותית, פרסונליזציה של למידה ומערכות המלצה. במסגרת הפיתוח ייבחנו סוגי המידע שיאספו על ידי המערכת ואופן השימוש ש נעשה בהם. מוצע להקצות לטובת יישום סעיף זה תקציב בסך10 מיליון ש"ח בשנת2020 . קידום למידה דיגיטלית בהשכלה גבוהה בסעיפים40-39 : במסגרת תכנית זו רושמת הממשלה בפניה את החלטת ות"ת מיום20 במאי2020 להפעלת תכנית תמיכה תלת שנתית למוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידי ות"ת, לעידוד פעילותם להקמה וביסוס של תשתיות לקידום ופיתוח אסטרטגי של למידה דיגיטלית אשר תכלולנה, בין היתר, את הרכיבים הבאים, הנדרשים במוסדות אלה: תשתיות טכנולוגיות, תשתיות הון אנושי טכנולוגי וטכנו- פדגוגי, מערכי מעקב, בקרה ואיסוף נתונים בתוך המוסדות להש.כלה גבוהה. אין באמור בהחלטה זו כדי לפגוע בעצמאות או בסמכויות מל"ג/ות"ת פלטפורמת תוכן ונתונים דיגיטלית במערכת החינוך בסעיפים43-41 : מרבית התכנים הדיגיטליים בהם משתמשים תלמידי בתי הספר מופעלים באמצעות מערכות לניהול למידה ( LMS). מערכות אלה מאפשרות למורים , ב ין היתר, לנהל מידע אודות התלמידים. למשל, אילו תרגילים ביצע התלמיד ומה ציוניו. מרבית עובדי ההוראה לא עושים שימוש במערכות אלו ובמידע שקיים בהם בעיקר בשל .השונות הגדולה בין המערכות מוצע לפתח מערכת שתייצר ממשק פשוט ידידותי, נוח ואחיד מכל מערכות ניהול הלמידה ה קיימות בבית הספר .(עשרות מערכות) וזאת על מנת לייעל ולעודד את השימוש במערכות לא תינתן גישה למערכת אלא בהתאם להרשאות ובהתאם לסמכויות בדין. בכל הנוגע להיבטי הגנת הפרטיות משרד החינוך יתייעץ גם עם הרשות להגנת הפרטיות. לצורך יישום סעיפים אלה משרד האוצר יקצה תקצ יב בסך של24 מיליון ש"ח בשנת2020 , ומשרד החינוך יקצה ממקורותיו תקציב בסך של24 מיליון ש"ח בשנת 2020 . העברת תקציב משרד האוצר תותנה באישור אבני הדרך האמורים בסעיף42 . .ג הקמת מערך הדיגיטל הלאומי רשות התקשוב וישראל דיגיטלית הנן שתי יחידות מטה נפרדות העוסקות ב קידום השימוש בטכנ ולוגיות מידע ודיגיטל בממשלה. קיומן של שתי יחידות מטה בתחום, בעלות כפילות וחפיפה בתחומי הפעילות ותכניות עבודה שאינן תואמות, מקשה על קידום הדיגיטציה בתוך הממשלה ובשירותי הממשלה לציבור ויוצרת הקצאת .משאבים שאינה יעילה בתחום 'בהחלטת הממשלה מס 3398 מיום11 בינואר2018 נקבע כי עד ליום1 בינואר2020 , יאוחדו המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" ורשות התקשוב הממשלתי ליחידת סמך אחת שתיקרא "מערך הדיגיטל הלאומי" וכי צוות בין משרדי שחבריו יהיו מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים במשרד ונציב שירות המדינה , או .מי מטעמם, יפעל ליישום האיחוד 141 עם הקמת הממשלה ה- 35 ', בהחלטת ממשלה מס56 , הוחלט על העברת שטחי הפעולה של היחידות האמורות למשרד הדיגיטל הלאומי לפי סעיף31 (ד) לחוק יסוד: הממשלה וכי לאחר העברת שטחי הפעולה כמתואר לעיל, משרד הדיגיטל הלאומי, בתיאום עם נציבות שירות המדינה, יקדם את איחוד רשות התקשוב והמיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" במשרד הדיגיטל הלאומי, בשים לב לסעיף4 'בהחלטת הממשלה מס3398 מיום 11 בינואר2018 . בהמשך להחלטות אלו, מוצע כדלקמן- בסעיף44 : מוצע לאחד את רשות התקשוב הממשלתי והמיזם הלאומי "ישראל דיגי טלית" ליחידה אחת במשרד הדיגיטל ."והסייבר שתיקרא "מערך הדיגיטל הלאומי בסעיף45 : מוצע לקבוע כי ראש המערך שייבחר יפעל בתיאום עם נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה, משרד הדיגיטל הלאומי ואגף התקציבים במשרד האוצר להשלמת איחוד היחידות, ובכלל זה גיבוש מבנה ארגונ י משולב, מבנה אגפים ותקני כוח אדם תוך טיוב מקורות שיתפנו כתוצאה מהמהלך וזאת עד ליום1.9.2020 . בסעיף46 : מוצע לקבוע כי החל מיום1 בספטמבר2020 יפעל המערך כיחידת סמך אחת, וראש המערך יעדכן את שר .הדיגיטל הלאומי על סיום תהליך האיחוד סעיף47 : במשרדי הממשלה פוע לים גורמים שונים בתחום טכנולוגיות המידע והדיגיטל, ובהם אגפי טכנולוגיות .דיגיטליות ומידע, יחידות דיגיטל ומובילי תכנית דיגיטלית, אגפי שירות ואסטרטגיה לאור הקמת המערך ועל מנת לייעל את תהליכי העבודה הפנים משרדיים בתחום הדיגיטל, מוצע להקים צוות בראשות ראש מערך הדיגיטל הלאומי בהשתתפות אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה ונציבות שירות המדינה שתפקידו לגבש המלצות בעניין המבנה הארגוני של אגפי הטכנולוגיות הדיגיטליות .ומידע במשרדים השונים ובעניין ייעול תהליכי העבודה הפנים משרדיים בתחום הדיגיטל וטכנולוגיות המידע מ וצע לקבוע כי הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה עד לסוף שנת2020 . כללי בסעיף48 : מוצע להקים צוות ליישום החלטה זו, בהובלת מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה אשר יורכב מנציגי אגף התקציבים במשרד האוצר, משרד ראש הממשלה, רשות התקשוב, מטה ישראל דיגיטלית. הצוות .יתוכלל על ידי אגף התקציבים במשרד האוצר בסעיף49 : כיוון שמדובר בנושאים תפעוליים מקצועיים, אשר דורשים התאמה של עלויות תקציביות בהתאם להתפתחות הפרויקטים המוצעים בהחלטה וכן תיאום של העבודה המקצועית בין גורמי המקצוע הרבים ממשרדי הממשלה השונים המנויים בסעיפי הה חלטה השונים, מוצע לקבוע כי ההקצאה של התקציב הקבוע בכל סעיף בהחלטה זו ,בין משרדי הממשלה השונים, לפי העניין, תיקבע על ידי צוות בראשות נציג הממונה על התקציבים .ובהשתתפות נציג משרד ראש הממשלה, נציג רשות התקשוב ונציג ישראל דיגיטלית בסעיף50 : ,התקציב להחלטה זו שסכומו330 מיליון ש"ח, יוקצה בשנת2020 בהתאם לסעיף3 ב לחוק יסוד: משק המדינה 'כנוסחו בחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס10 והוראת שעה לשנת2020 ) ולתכנית הכלכלית שאישרה 'הממשלה על פיו במסגרת החלטה מס5013 מיום24 באפריל2020 , שעניינה אישור התוכנית המפורטת בהתאם 'לחוק יסוד: משק המדינה (תיקון מס10 והוראת שעה לשנת2020 .) בסעיף51 : ,למען הסר ספק, החלטה זו כפופה לכל דין ובכלל זה להוראות מכוח חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח- 1998 . 142 בסעיף52 : מוצע להבהיר, כי ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון השירותים שיפ ותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם .שיקולי הגנת הפרטיות, באופן שיצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן בסעיף53 : .מוצע להבהיר, כי ביישום החלטה זו יישקלו גם שיקולי הגנת הסייבר בסעיף54 : מובהר בסעיף זה, כי על אף העלאת השירותים הדיגיטליים של המוסד לביטוח לאומי לאזור ה אישי הממשלתי כאמור בסעיף5 להחלטה ועל אף ציונו בסעיפים8 ו-9 בעניין החצנת המידע וצריכת המידע בשדרת המידע הממשלתית, אין בהחלטה זו כדי לגרוע ממעמדו העצמאי של הביטוח הלאומי כגוף סטטוטורי. כמו כן, אתר המוסד לביטוח לאומי יספק את מלוא השירותים של המוסד במקביל לא פשרות לקבלם גם במסגרת האזור .האישי הממשלתי השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1046 מיום15 בדצמבר2013 ; 'החלטה מס2097 מיום10 באוקטובר2014 ; 'החלטות מס2443 ו- 2444 מיום15 בפברואר2015 ; 'החלטה מס1855 מיום11 באוגוס ט2016 ; 'החלטה מס1933 מיום30 באוגוסט2016 ; 'החלטה מס2733 מיום11 ביוני2017 ; 'החלטה מס2960 מיום6 באוגוסט2017 ; 'החלטה מס3398 מיום11 בינואר2018 ; 'החלטה מס4813 מיום12 בינואר2020 ; 'החלטה מס56 מיום7 ביוני2020 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם הה צעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת2020 . 143 כלכלה עידוד התחרות והפחתת יוקר המחייה של מוצרי הצריכה מחליטים כחלק ממדיניות הממשלה לפעול להורדת יוקר המחיה ולהפחתת הנטל הרגולטורי בתחום מוצרי הצריכה, ובהמש 'ך להחלטה מס5176 מיום21 באוקטובר2012 , שעניינה "יישום המלצות הצוות 'לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי)", להחלטה מס2118 מיום10 באוקטובר2014 ', שעניינה " הפחתת הנטל הרגולטורי", להחלטה מס2318 מיום11 בדצמבר 2014 " , שעניינה 'הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום היבוא", ולהחלטה מס2754 מיום 18 ביוני2017 ,", שעניינה "הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות ביבוא מוצרים באמצעות יבוא אישי :כמפורט להלן ייבוא מוצרים שחייבים בעמידה בתקן 1 . במטרה להסיר חסמים עודפים בהליך של יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי ובכלל זה התאמת משטר הבדיקות שנעשות לטובין כאמור למשטר הבדיקות שנהוג באיחוד האירופי, לפעול :כדלהלן א. לתקן את פקודת הייבוא והייצוא, התשל"ט– 1979 (להלן– פקודת היבוא והיצוא ), בהתאם :לעקרונות שמפורטים להלן 1) החל מיום1 בינואר2021 יבוא טובין שחל ע ליו תקן רשמי יהיה באמצעות הגשת ,הצהרה לממונה על התקינה בדבר התאמת הטובין לדרישות התקן הרשמי החל עליהם ;ללא צורך בבדיקות נוספות או המצאת אישורים כתנאי לייבוא 2) הוראות שיקבע שר הכלכלה והתעשייה, בהתאם להוראות סעיף2 א לפקודת היבוא והיצוא, בדבר תנאים נוספים להס דרה של ייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, יינתנו בהסכמת שר האוצר. שר הכלכלה והתעשייה יפרסם הוראות ראשונות לעניין זה עד ליום1 בינואר2021 ; 3) לא הגיעו שר הכלכלה והתעשייה ושר האוצר להסכמה, בתוך180 ימים ממועד פניית שר הכלכלה והתעשייה לשר האוצר, בנוגע להוראות בדבר תנאים נוספים להסדרה של ייבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, כאמור בסעיף1 ()(א2 ), תועבר ההחלטה להכרעת ;הממשלה 4) שר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריך בצו את התקופות כאמור בסעיפים1 (א1) ו- 1 (א2 ), בתקופות שלא תעלנה על שלושה חודשים כל אחת; הועברה ההכרעה להחלטת ,הממשלה בהתאם לסעיף1 ()(א3 ), יהיה רשאי שר הכלכלה והתעשייה להאריך את התקופות כאמור, עד ל- 30 ;ימים לאחר מועד קבלת החלטת הממשלה ב. לרשום את הודעת הממונה על התקינה כי בהתאם לסמכותו שבסעיף2 ז(ד) לפקודת הייבוא והייצוא, בכוונתו לעדכן את "הנחיות והוראות הממונה על התקינה לענ יין ייבוא טובין שחל :עליהם תקן רשמי", בהתאם לפירוט שלהלן 1) הגדלת היקף ההקלות שניתנות ליבואנים במסלול "ירוק" כמשמעותו בפרק7 בהנחיות והוראות הממונה על התקינה לעניין יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי (להלן– הנחיות הממונה על התקינה), כך שהיקף המשלוחים שפטורים מבד ,יקות של הממונה יגדל מ- 50% ל- 67% . 2) הגדלת היקף ההקלות שניתנות ליבואנים במסלול "זהב" כמשמעותו בפרק7 בהנחיות הממונה על התקינה, כך שהיקף המשלוחים שפטורים מבדיקות של הממונה, יגדל מ- 67% ל- 80% . 2 . במטרה להפחית חסמי יבוא, להגביר את התחרות במשק ולהפחית את יוקר המח יה, לתקן את חוק התקנים, התשי"ג– 1953 (להלן– חוק התקנים ), כך שהתקינה המקובלת בישראל תתאים לתקינה :במדינות המפותחות, בהתאם לעקרונות שמפורטים להלן א. :הוספת ההגדרות הבאות 1) ""תקן לא רשמי– תקן שלא הוכרזה לגביו רשמיות לפי סעיף8 .(א) לחוק התקנים 144 2) ""תקן מחייב– תקן לא רשמי שניתנה הנחיה של גורם שהוסמך לכך בדין, שיש לקיים .את הנחיותיו ב. תוקם ועדה לבחינת שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומיים מתחייבים, כהגדרתם בחוק התקנים (להלן– שינויים לאומיים שאינם מתחייבים ) בתקנים מחייבים (להלן– הוועדה ) שתהיה בת שלושה חברים ומשקיף, כ :דלהלן 1) יושב ראש הוועדה יהיה עובד משרד ראש הממשלה שימנה המנהל הכללי של משרד ;ראש הממשלה 2) ;עובד אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה המנהל הכללי של משרד האוצר 3) עובד משרד הכלכלה והתעשייה בעל ידע וניסיון בתחום התקינה שימנה המנהל הכללי .של משרד הכלכלה והתעשייה 4) הגו .רם המוסמך שפנה לוועדה או נציגו, אשר ישמש כמשקיף ג. :לא יקבע תקן כתקן מחייב, אלא אם התקיים לגביו אחד מאלה 1) תקן ישראלי שמתבסס על תקנים בין- לאומיים, כהגדרתם בחוק התקנים (להלן– תקנים בין-לאומיים :), אשר קיבל את אחד מהאישורים שמפורטים להלן (א) ,אישור הוועדה, בכתב ;שאין בתקן הישראלי שינויים לאומיים שאינם מתחייבים (ב) אישור הוועדה, פה אחד, ובכתב, כי קיימים בתקן הישראלי שינויים לאומיים שאינם מתחייבים אשר הם הכרחיים להגשמת אחת מהמטרות שמנויות בסעיף8 (א) לחוק ;התקנים או מטרה אחרת שהשתכנעה הוועדה בחשיבותה (ג) החליטה הוועדה שלא לתת אישור פה אחד מכוח סעיף2 ()(ג1 )(ב), יידרש הגורם המוסמך, כתנאי לקביעת התקן הישראלי כתקן מחייב, לקבלת אישור ראש הממשלה ושר האוצר (להלן– השרים ) לשינויים כאמור, וזאת בהתאם להוראות סעיף8(ה3 ) לחוק התקנים, בשינויים המתחייבים. לא נתנו השרים את החלטתם בתוך60 ,ימים .יהיה רשאי הגורם המוסמך לקבוע את התקן כתקן מחייב (ד) הוועדה תעביר את התייחסותה לגורם המוסמך לעניין קביעתה כאמור בסעיפים 2 ()(ג1 ))(א-2 ()(ג1 )(ג) בתוך60 ,ימים מיום פניית הגורם המוסמך, אלא אם הודיעה בכתב, במועד המוקדם האפשרי, כי אין בכוונתה לעשות כן בשל אי קיומו של חשש לחסמי חסר באותו עניין. לא העבירה הוועדה את התייחסותה בתוך60 ימים, יהיה .רשאי הגורם המוסמך לקבוע את התקן כתקן מחייב 2) תקן ישראלי שאינו מתבסס על תקנים בין- ,לאומיים, יידרש לקבלת אישור, בכתב מהממונה על התקינה כי לא מצא תקן בין-לאומי מתאים שניתן לאמצו; גורם מוסמך שיהיה מעוניין בכך, יוכל לפנות לממונה על התקינה באמצעות הוועדה; הממונה על התקינה יעביר את התייחסותו בתוך60 ימים מפניית הגורם המוסמך; לא הועברה ההתייחסות בתוך המועד המפורט, יהיה רשאי הגורם המוסמך לקבוע את התקן כתקן .מחייב ד. הוראות סעיף2(ג ) לא יחולו מקום שבו התקבל אישור הוועדה, בכתב, לפיו קיימות נסיבות שמצדיקות את דחיפות קביעת התקן כתקן מחייב; החלטת הוועדה תינתן בתוך21 ימים ממועד פניית הגורם המוסמך; לא התקבל האישור במועד האמור, יהיה רשאי הגורם המוסמך ;לקבוע את התקן כתקן מחייב ה. לקבוע שמכון התקנים (להלן– המכון ) ימפה, עד ליום1 בינואר2021 , את כלל התקנים המחייבים שקיימים טרם תיקון חוק התקנים כאמור בהחלטה זו, ויסווגם לתקנים שאינם מתבססים על תקנים בין לאומיים, לתקנים שמתבססים על תקנים בין לאומיים באופן מלא ולחלופין שכוללים שינוי לאומי מתחייב ול תקנים שמתבססים על תקנים בין לאומיים .וכוללים שינוי לאומי שאינו מתחייב. הממונה על התקינה יאשר את המיפוי האמור ו. לקבוע כי המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה (להלן– המנהל ) יקדם תכנית תלת- שנתית להתאמת תקנים מחייבים לתקינה בין-לאומית שקיימת לגביהם, עד לתום שנת 2023 , ;אלא אם אושרו בהתאם לתיקון המוצע בהחלטה זו לחוק התקנים 1) מצא המנהל לגבי תקן שאינו מתבסס על תקנים בין-לאומיים כי קיים תקן בין- לאומי מתאים שניתן לאמצו ולקבוע אותו כתקן מחייב, יעביר את מסקנותיו למכון התקנים, על מנת שיפעל בהתאם להוראות סעיף7 לחוק התקנים , ולגורמים המוסמכים שאימצו את .התקן כתקן מחייב 145 2) מצא המנהל תקן שקיים בו שינוי לאומי שאינו מתחייב, יעדכן את הגורם המוסמך על כך ויודיע למכון על מנת שיפעל להסיר את השינוי הלאומי שאינו מתחייב בהתאם .להוראות חוק התקנים 3 . המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה יציג א ת מתווה התכנית, כאמור בסעיף2 ,)(ח לממשלה, בתוך90 ימים מקבלת החלטה זו וכן יגיש דיווח אודות יישומה, בכל שישה חודשים .ועד לסיומה אסדרת ענף התמרוקים 4 . במטרה לקדם את התחרות ולהפחית את רמת המחירים בענף התמרוקים בישראל, תוך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור, להקים צוות בין משרדי בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, בהשתתפות המנהל הכללי של משרד הבריאות, הממונה על התקציבים, והיועץ המשפטי לממשלה, או מי מטעמם, שיגבש תיקוני חקיקה, כך שענף התמרוקים בישראל יעבור ממשטר של רישוי למשטר של בקרה עצמית לצד פיקוח, בקרה ואכיפה ע ל ידי הרגולטור, בהתאם למודלים הרגולטוריים הנהוגים במדינות המפותחות, ובפרט לזה הנהוג בשוויץ. כמו כן, יכללו תיקוני החקיקה, הסדרים בנוגע לייבוא מקביל ולייבוא מותגים פרטיים של תמרוקים. הצוות יגבש תיקוני חקיקה, כאמור, לא יאוחר מיום15 בדצמבר2020 . הפחתת יוקר המחייה בענף המזון 5 . ,במטרה להסיר חסמים לייבוא מזון רגיש ובפרט את חסמי הכניסה של יבואנים קטנים ובינוניים ובמטרה להגביר את התחרות ולהוריד את יוקר המחיה בשוק זה, לתקן את חוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו- 2015 (להלן– )חוק המזון, :כך שייקבע בו כדלקמן א. ה כרזה בדבר מזון רגיש 1) לקבוע כי הכרזת שר הבריאות על מזון מסוים כמזון רגיש תיעשה אם בנוסף לתנאים :הקבועים בחוק המזון לגבי הכרזה כאמור, התקיים אחד מאלה (א) נקבעו לגבי המזון הוראות ייחודיות בדבר דרישות בנוגע לחובת קיום בדיקות או לעמידה בתנאים או לקבלת אישורים, מטעמ ים של בריאות הציבור, בקרב חמש .מדינות לפחות באיחוד האירופי (ב) מתקיימות לגבי המזון נסיבות מיוחדות בישראל שמצדיקות הכרזה על המזון כמזון רגיש מטעמים של הגנה על בריאות הציבור; החלטה כאמור בדבר התקיימותם של נסיבות ייחודיות תיעשה לאחר שהתקבלה חוות דעת של המנהל הכ ללי של משרד ראש הממשלה לעניין הנהוג במדינות מפותחות בתחום המזון לגבי מזון זה וההשפעה הצפויה של קביעה כאמור על רמת התחרות ויוקר ;המחייה, ככל שישנה (ג) תחילתו של התיקון המוצע תהיה ביום1 במרץ2021 אולם שר הבריאות יהיה רשאי לדחות את מועד כניסתו לתוקף של התיקון ה מוצע, בתקופות שלא תעלנה על60 ימים כל אחת. עד למועד תחילתו של תיקון זה, יפרסם שר הבריאות הכרזה מעודכנת בדבר מזון רגיש בהתאם לעקרונות שבתיקון המוצע. המלצת מנהל שירות המזון בנוגע להכרזה כאמור תוגש לשר הבריאות60 ימים לפני יום .התחילה של התיקון המוצע ב. לקבוע ס וגי הקלות לקבלת תעודת שחרור, המשמשת לצורך שחרור מזון רגיש מתחנת הסגר (להלן– תעודת שחרור), בהתאם למאפייניו השונים של היבואן הנאות (להלן- מסלול מיוחד :ומסלול רגיל), כדלקמן 1) :מסלול מיוחד (א) יבואן נאות שהתקיים בו האמור בפסקה (ב), יקבל תעודת שחרור אם יש בידיו א ישור קבלת הצהרה, בהתאם לדרישות שבחוק המזון בדבר אישור קבלת הצהרה .בדבר ייבוא מזון רגיל (ב) יבואן אשר בנוסף לדרישות הקבועות לגביו בחוק המזון, קיבל אישור מאת מנהל :שירות המזון כי מתקיימים לגביו כל אלה (1) ;הוא מינה נציג אחראי 146 (2) יש בידיו אישור מאת גוף התעדה שקיבל הכר ה מאחד הגופים הרשומים כחברים ב- IAF – International Accreditation Forum או מאת רשות ממשלתית בישראל המוסמכת לפי דין לתת אישור כאמור, המעיד כי :הוא מיישם אחד מאלה (א) ISO-22000 ; (ב) ISO 9001 יחד עםHACCP ; (ג) תקן בין- לאומי שמקובל בקרב המדינות המפותחות למערכת בקרת איכות ., כפי שיפרסם מנהל שירות המזון באתר האינטרנט 2) :מסלול רגיל (א) יבואן נאות שהתקיים בו האמור בפסקה (ב), יקבל תעודת שחרור מתחנת הסגר עבור50% מהמשלוחים שלו, אם יש בידיו אישור קבלת הצהרה, בהתאם לדרישות שבחוק המזון לאישור קבלת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל וכן הצהרה ב דבר התחייבותו כי המשלוח, כאמור, מאותו סוג מזון ומאותו יצרן של המשלוחים כמפורט בסעיף5 ()(א2 .)(ב) להלן (ב) יבואן אשר בנוסף לדרישות הקבועות לגביו בחוק קיבל אישור מאת מנהל שירות :המזון כי מתקיימים לגביו כל אלה (1) ;הוא מינה נציג אחראי (2) הוא קיבל אישור מאת המפקח כי לפח ות5 משלוחים רצופים אחרונים של ;אותו סוג מזון רגיש ששלח, נמצאו תקינים 3) לקבוע את התנאים למינוי נציג אחראי ואת תפקידיו וחובותיו. 4) להסמיך את שר הבריאות לקבוע בצו סוגי מזונות רגישים שלגביהם לא יחולו ההקלות .שניתנות ליבואן נאות של מזון רגיש 5) לקבוע הוראות לעניין הגשת בקשה למנהל שירות המזון לקבלת אישור ייבוא נאות או לחידושו, לעניין המסמכים שיש לצרף לבקשה ולדרך הטיפול בה. כמו כן במסגרת זו .לקבוע כי בקשה לקבלת אישור ייבוא נאות תוגש באופן מקוון 6) לקבוע כי החלטה בדבר מתן אישור או חידוש אישור ייבוא נאות, תינתן באופן מקו ,ון בתוך45 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה בצירוף כל המסמכים והפרטים הנדרשים .כאמור 7) לקבוע כי תוקפו של אישור יבוא נאות יהיה למשך4 .שנים 8) לקבוע כי למנהל שירות המזון הסמכות לבטל אישור יבוא נאות, להתלותו או לסרב לחדשו, בהתאם לתנאים ולהוראות שקבועים בחוק המזון לעניין הגבלת אישור מוקדם .לייבוא מזון רגיש, התלייתו, ביטולו או סירוב לחדשו 9) להחיל את ההוראות הנוגעות לעניין הגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, על ייבוא .מזון רגיש 10 ) לקבוע כי מועד תחילתו של התיקון המוצע יהיה שלושה חודשים מיום אישור החקיקה אולם שר הבריאות יהיה רשאי לדחות את מועד תחילתו של התיקון המוצע לתקופות שלא תעלנה על60 .ימים כל אחת 11 ) :הגדרות לעניין סעיף זה ""יבואן נאות של מזון רגיש– יבואן שמנהל שירות המזון נתן לו אישור יבוא נאות בהתאם לתנאים הקבועים בפסקה5 ()(ב1 )(ב) או בפסקה5 ()(ב2 .))(ב ג. במטרה להגדיל את מגו ון מוצרי המזון אשר ניתן יהיה לייבא לישראל, לרשום את הודעת שר הבריאות כי יפעיל את סמכותו בהתאם להוראות סעיף3 לחוק המזון, ויפעל לתיקון תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שאריות חומרי הדברה), התשנ"א- 1991 ולהתקנת תקנות בנוגע לכמות המרבית המותרת של מתכות כבדו ת ובדיל במזון וכן תקנות בנוגע למזהמים ביולוגיים במזון, כך שניתן יהיה לקבל אישור לייבוא מזון כאמור גם אם הוא עומד בהנחיות .המקובלות בנושא זה באיחוד האירופאי 147 דברי הסבר רקע חוק התקנים, התשי"ג- 1953 (להלן- חוק התקנים ), קובע את ההסדרה לאישור של תקן כתקן רשמ .י תקן רשמי קובע את אמות המידה הטכניות- הנדסיות בהן צריכים טובין לעמוד על מנת שניתן יהיה לייבאם, לייצרם ולשווקם בישראל. בישראל ישנם כ- 500 ,)תקנים רשמיים (למעט תקני מזון בהתאם להוראות כיום, הבדיקות שנעשות לצורך אישור יבוא טובין שחייבים בעמידה בדרישות תקן רשמ י, נקבעות בהתאם לחלוקה ל-4 קבוצות, כאשר לכל קבוצה ישנו הליך שונה שנדרש לשם ייבוא 'הטובין. כיום, עיקר המוצרים משתייכים לקבוצה מס1 ,שהיא בעלת משטר הבדיקות המחמיר ביותר .אשר דורש בדיקה של הדגם טרום הליך הייבוא וכן בדיקת המשלוח במכס על פי דוחRIA (להלן– וח הד ) שנערך במשרד הכלכלה והתעשייה, להשתייכות מרבית המוצרים לקבוצה1 ,יש השפעות משמעותיות על התחרות ויוקר המחייה בישראל. שכן, מלבד עלות הבדיקה הליך הייבוא במצב זה הינו הארוך והבירוקרטי ביותר. מצב זה מהווה נטל רגולטורי משמעותי על אוכלוסיית היבואנים, בדגש על יב ואנים קטנים ובינוניים, וגובה מהם עלויות משמעותיות שבתורן מגולגלות על המחיר לצרכן, וכן מהוות חסם לכניסתם של שחקנים ובינוניים שיגבירו את התחרות .בענף ויפחיתו את יוקר המחייה משטר בדיקות זה אינו תואם למקובל באיחוד האירופאי, לפיו עיקר הבדיקות והאכיפה מתבצעת בשו וקים ולא בשערי המכס. על כן, בהתאם למדיניות הממשלה לאמץ ככל הניתן את עקרונות מודל היבוא האירופאי, מוצע לקבוע כי ברירת המחדל הקיימת היום בחוק לעניין אימוץ תקנים רשמיים חדשים תחול על כלל התקנים הרשמיים, כך שניתן יהיה לייבא את כלל המוצרים שיש לעניינם תקן רשמי על בסיס הצהרה של היבואן שהמוצר עומד בדרישות התקן. זאת למעט מוצרים שיגדיר שר ,הכלכלה והתעשייה בהסכמת שר האוצר שהם מוצרים שיש לקבוע לעניינם משטר ייבוא מחמיר יותר .לאור רמת מסוכנותם על פי הדוח, שינוי זה צפוי להוזיל את המחירים לציבור הצרכנים בהיקף משוער של כ- 420 מיליון ש"ח בשנה בהערכה שמרנית לפיה ההקלות בייבוא לא יובילו להגברת רמת התחרות אלא רק להפחתת .עלויות עודפות על היבואנים הקיימים פירוט הצעת ההחלטה סעיף1 : מוצע לתקן את פקודת הייבוא והייצוא התשל"ט– 1979 (להלן– פקודת הייבוא והייצוא ), כך שהחל מיום1 בינ ואר2021 יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי יהיה באמצעות הצהרה על התאמת הטובין .לתקן הרשמי, ללא בדיקות נוספות בנוסף, מוצע לקבוע כי הוראות שיקבע שר הכלכלה והתעשייה, בהתאם להוראות סעיף2 א לפקודת הייבוא והייצוא, בדבר תנאים נוספים להסדרה של יבוא טובין שחל עליהם ת קן רשמי, יינתנו בהסכמת שר האוצר. עוד מוצע לקבוע כי שר הכלכלה והתעשייה יפרסם הוראות ראשונות לעניין זה עד ליום1 בינואר2021 . שר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריך את התקופות, כאמור, בתקופות נוספות שלא תעלנה על שלושה חודשים כל אחת. כמו כן, מוצע לקבוע כי אם לא יגיעו שר האוצר ושר הכלכלה והתעשייה להסכמה, יובא הנושא להכרעת הממשלה. במקרה זה שר הכלכלה והתעשייה יהיה רשאי להאריך את המועדים עד ל- 30 .ימים לאחר מועד קבלת ההחלטה בממשלה בנוסף, מוצע לרשום את הודעת הממונה על התקינה כי בכוונתו לעדכן את הנחיות והוראות הממונה על התקינה לעניין יבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, ולהגדיל את היקף ההקלות שניתנות ליבואנים אמינים במסגרת המסלולים שקבועים בהן. כך, שהיקף הפטור במסלול "הירוק", כהגדרתו שם, יגדל מ- 50% ל- 67% והיקף ההקלות שניתנות ליבואנים במסלול "זהב", כהגדרתו שם, יגדל מ- 67% ל- 80% . שינוי זה נועד על מנת להביא להקלה גם עבור המוצרים אשר יישארו במשטר הבדיקות המחמיר ביותר (קבוצה1 .) 148 לסעיפים2 ו-3: במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 , תוקן חוק התקנים. במסגרת תיקון זה נקבעו הסדרים שונים שמטרתם התאמת התקינה הישראלית לתקינה הנהוגה במדינות המפותחות, למעט שינויים לאומיים מתחייבים כהגדרתם בחוק התקנים או שינויים לאומיים שאינם מתחייבים, שאושרו על ידי ראש הממשלה ושר האוצר (להלן – השרים ). הסדרים אלו נקבעו לעניין תקנים רשמיים בלב .ד מלבד המוצרים שחייבים בתקן רשמי, ישנם מוצרים שיש בעניינם תקן מחייב. תקן מחייב הוא תקן שלא הוכרז כרשמי, אך ניתנה הנחייה של גורם שהוסמך לכך בדין (להלן– גורם מוסמך ), שיש לקיים את האמור בו. מוצע להחיל את המדיניות הקיימת לעניין תקינה רשמית גם לעניין התקינה המחייבת .בהתאם למנגנון מפורט בגוף ההחלטה ,במסגרת זאת, מוצע להקים ועדה לבחינת שינויים לאומיים שאינם שינויים לאומים מתחייבים .כהגדרתם בחוק התקנים על מנת למנוע מצב בו הליכי חקיקה יתארכו יתר על המידה ושלא לצורך, נקבעו מועדים בהם מחויבים הגורמים השונים להגיב ל ,פנייה שהועברה אליהם וכן נקבע, כי אם אותם גורמים לא הגיבו במועד הדבר ייראה כהסכמה, כך שניתן יהיה להמשיך בהליך קביעת התקן כמחייב. כמו כן, נקבע שבמקרים .דחופים רשאית הוועדה לאפשר קביעת תקן כתקן מחייב גם ללא המנגנון המפורט בהחלטה בנוסף, על מנת להתאים את התקנ ,ים המחייבים שקיימים כיום, לתקינה הנהוגה במדינות המפותחות מוצע להטיל על מכון התקנים לערוך מיפוי של כלל התקנים המחייבים שקיימים ולסווגם לתקנים שאינם מתבססים על תקנים בין- לאומיים, לתקנים שמתבססים על תקנים בין לאומיים באופן מלא ולחלופין שכוללים שינוי לאומי שא ינו מתחייב ולתקנים שאינם מתבססים על תקניים בין לאומיים .וכוללים שינוי לאומי שאינו מתחייב. מיפוי כאמור יקבל את אישור הממונה על התקינה עוד מוצע להטיל על המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה לקדם תכנית תלת שנתית להתאמת תקנים מחייבים לתקינה בין-לאומית שקיימת ל גביהם. המנהל, כאמור, יציג לממשלה את מתווה התכנית, בתוך90 ימים מקבלת החלטה זו וכן יגיש דיווח אודות יישומה, בכל שישה חודשים ועד .לסיומה לסעיף4: היקף ענף התמרוקים בישראל נאמד בסדר גודל של כ-6 מיליארד שקלים. בענף זה קיימת ריכוזיות גבוהה, מחירים גבוהים לצרכ ן ומגוון דל ביחס למקובל במדינות ה- OECD . אחת הסיבות לכך היא הרגולציה שקיימת כיום על הענף אשר משיטה קשיים על יבוא התמרוקים לישראל ומהווה חסם לכניסת שחקנים קטנים ובינוניים ומונעת אפשרות לייבוא מקביל שבאפשרותו להגביר את התחרות .ולהוריד את יוקר המחייה במטרה לק דם את התחרות ולהפחית את רמת המחירים בענף התמרוקים בישראל, תוך שמירה על בטיחות ובריאות הציבור מוצע להקים צוות שיגבש תיקוני חקיקה על פי העקרונות המפורטים .בהחלטה ,בהתאם לכך, מוצע להקים צוות בין משרדי בראשות המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה בהשתתפות המנהל הכל לי של משרד הבריאות, הממונה על התקציבים, והיועץ המשפטי לממשלה, או מי מטעמם, שיגבש תיקוני חקיקה, כך שענף התמרוקים בישראל יעבור ממשטר של רישוי למשטר של בקרה עצמית לצד פיקוח, בקרה ואכיפה על ידי הרגולטור, בהתאם למודלים הרגולטוריים הנהוגים במדינות המפותחות, ובפר ט לזה הנהוג בשוויץ. כמו כן, יכללו תיקוני החקיקה, הסדרים בנוגע לייבוא מקביל ולייבוא מותגים פרטיים של תמרוקים. הצוות יגבש תיקוני חקיקה, כאמור, לא יאוחר מיום15 בדצמבר2020 . 149 לסעיף5: רקע היקף שוק המזון אשר מוגדר כ- "מזון רגיש" על ידי משרד הבריאות (להלן– מזון רגיש ), מוערך בכ- 56 מיליארד ש"ח בשנה, והוא מהווה כ- 60% מסל המזון הממוצע של משק בית בישראל. רשימת המזונות ,הרגישים כוללת, בין היתר, מים מינרליים ומוצרים שמובלים בקירור, כגון: ירקות קפואים, בשרים עופות, דגים, גבינות. מספר סוגי המזון שהוגדרו בישראל כ-"מז ון רגיש", אשר קיימת לגביהם רגולציה מחמירה יותר, גבוה באופן משמעותי ממספר המזונות הממוצע שקיימת לגביהם רגולציה מחמירה במדינות ה- OECD . בהתאם לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו– 2015 (להלן– חוק המזון), ייבוא מזון רגיש אפשרי רק במידה והתקבל אישור מוק דם לייבוא עבור המזון הרגיש המיובא וכן כל משלוח מזון רגיש נדרש לבדיקה בידי מפקח בתחנת הסגר. זאת, בשונה מייבוא מזון רגיל אשר ניתן לייבאו באמצעות ,הצהרה כחלף לאישור מקדים וכן לא נערכים לגביו בדיקות בתחנת הסגר. נוכח זאת בהתאם לממצאים של בדיקה שערך משרד הכלכלה והתעשייה בנושא, עולה כי הליך קבלת האישורים וקבלת תעודת שחרור מתנת הסגר של מזון שאינו מזון רגיש אורך כ-3 ימים בממוצע, בעוד שהליך מקביל לגבי מזון רגיש אורך כ- 120 ימים בממוצע (מתוכם25-30 .)ימים במכס עצמו בנוסף לכך, הרגולציה הישראלית בנוגע למרכיבי המזון כוללת דרישות ייחודיות לישראל, באופן .שמצמצם את מגוון מוצרי המזון אשר ניתן לייבא לישראל מספרם הגדול של המזונות שהוגדרו כמזונות רגישים לצד ההחמרה באישורים ובבדיקות לעניין יבוא מזון רגיש והרגולציה המחמירה בנוגע למרכיבי המזון, מביאים להשתת עלויות עודפות משמעותיות על עוסקים קיימים, ליצירת חסם כניסה לשחקנים קטנים ובינוניים ולצמצום התחרות בענף אשר .משפיע באופן ישיר על יוקר המחייה בישראל לאור האמור, מוצע להתאים את ההוראות בנוגע להגדרת מזון רגיש, כך שהגדרתו תיעשה בהתאם למקובל באיחוד האירופי תוך ניהול סיכונים וכן לקבוע ,הסדרים מקלים ליבואנים שיימצאו כאמינים .בהתאם לתנאים שיוצעו, בנוגע לקבלת תעודת שחרור למזון מתחנת הסגר פירוט על סעיפי ההחלטה סעיף5 : )(א מוצע לתקן את חוק המזון כך שייקבעו בו תנאים להגדרת מזון כמזון רגיש. במסגרת זאת, מזון אשר קיימות לגביו, בקרב למעלה מחמש ,מדינות באיחוד האירופי, הוראות מחמירות בנוגע לקיום בדיקות .לעמידה בתנאים או לקבלת אישורים, מטעמים של בריאות הציבור, ניתן יהיה להגדירו כמזון רגיש ,ולחלופין, מזון אשר שר הבריאות קבע לגביו כי מתקיימות נסיבות מיוחדות בישראל שמצדיקות מטעמים של הגנה על בריאות הצ יבור, שיוגדר כמזון רגיש. החלטתו של שר הבריאות, כאמור, תיעשה רק לאחר שישקול את חוות דעתו של המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, לעניין הנהוג במדינות מפותחות בתחום המזון לגבי מזון זה וההשפעה הצפויה של קביעה כאמור על רמת התחרות ויוקר ,המחייה, ככל שישנה; בנוסף לכך מנהל שירות המזון יהיה רשאי להכריז, באופן זמני, על מזון שהוא מזון רגיש, וזאת בהתאם לסמכותו שסעיף62 .בחוק המזון סעיף5 : )(ב מוצע לקבוע, בהתאם לסעיפים54 ו- 116 לחוק המזון, הקלות בנוגע לקבלת תעודת שחרור, המשמשת לצורך שחרור מזון רגיש מתחנת הסגר, עבור יבואני ם אשר יעמדו בתנאים להכרה ביבואן כ- "יבואן ."נאות לעניין זה ייקבעו2 מסלולים חלופיים לקבלת אישור יבואן נאות. בשני המסלולים יידרשו היבואנים לעמוד בתנאים שבחוק לעניין יבואן וכן למנות נציג אחראי שתפקידו לפקח על עמידת היבואן בחקיקת המזון, כהגדרתה בחוק המזון. מ עבר לכך, יידרש היבואן במסלול הראשון לעמוד בתקנים בין- לאומיים מקובלים, כפי שמפורטים בהצעה, בנוגע למערכת בקרת איכות. יבואן במסלול זה יהיה זכאי להקלה מלאה מבדיקת המשלוחים שלו על ידי המפקח בתחנת ההסגר. במסלול השני, ייכלל יבואן אשר, בנוסף לאמור לעיל, חמישה משלו חים רצופים שלו של אותו סוג מזון נמצאו תקינים בבדיקתו של המפקח 150 בתחנת ההסגר. יבואן במסלול זה, יהיה זכאי להקלה של50% מבדיקת המשלוחים של אותו סוג מזון .שנמצא תקין כאמור מוצע להסמיך את מנהל שירות המזון, לבטל אישור ייבוא נאות, להתלותו או לסרב לחדשו, בהתאם לתנ ,אים ולהוראות שקבועים בחוק המזון לעניין זה בנוגע לאישור מוקדם לייבוא מזון רגיש. כמו כן מוצע להחיל את ההוראות שנוגעות להגשת הצהרה בדבר ייבוא מזון רגיל, לגבי הדרישה להצהרה על .ייבוא מזון רגיש, שנדרשת במסגרת התנאים למתן תעודת שחרור עוד מוצע להסמיך את שר הבר יאות לקבוע בצו סוגי מזונות רגישים שלגביהם לא יחולו ההקלות .שניתנות ליבואן נאות של מזון רגיש בנוסף, מוצע להסדיר בחוק את הליך מתן האישור ליבואנים הנאותים, לרבות קביעה כי התהליך יתנהל באופן מקוון, כי המועד לקבלת האישור של יבואן נאות יינתן בתוך45 ימים המשמש ת לצורך שחרור מזון רגיש מתחנת הסגר, וכי תוקף האישור יעמוד על4 שנים, בדומה לקבוע בחוק המזון לגבי אישור .מוקדם לייבוא מזון רגיש בנוסף, מוצע לקבוע שתיקון חוק המזון ייכנס לתוקף שלושה חודשים מיום אישור החקיקה וששר הבריאות יהיה רשאי לדחות את מועד תחולתו של הת יקון המוצע לתקופות שלא תעלנה על60 .ימים שר הבריאות יידרש, בהתאם לסעיף59 לחוק המזון, לפרסם רשימת מזון רגיש מעודכנת בהתאם .לתיקון המוצע סעיף5 :)(ג מוצע להתאים את הרגולציה בישראל לעניין מרכיבי מזון לרגולציה החלה באיחוד האירופאי לעניין זה. וזאת, במטרה להג דיל את מגוון המוצרים אשר ניתן לייבא לישראל. לשם כך, מוצע לרשום את הודעת שר הבריאות כי יפעל, בהתאם לסמכותו שבסעיף3 לחוק המזון, לתיקון או להתקנת תקנות בנוגע לכמות מותרת של שאריות חומרי הדברה, לכמות המרבית המותרת של מתכות כבדות ובדיל במזון ושל מזהמים ביולוגי ים. וזאת, בדרך של אימוץ המסמכים הטכניים שקיימים ברגולציה האירופאית כלשונם בנוסף להוראות הקבועות בישראל בעניין זה, כך שתתאפשר עמידה באחד .משניהם לצורך ייבואם השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .כפי שיסוכם בין המשרדים הרלבנטיים ומשרד האוצר החלטות קודמות של הממש לה בנושא 'החלטה מס5176 מיום21 באוקטובר2012 , שעניינה "יישום המלצות הצוות לבחינת רמת התחרותיות ")והמחירים בתחום מוצרי המזון והצריכה (דוח קדמי. 'החלטה מס2118 מיום10 באוקטובר2014 ", שעניינה " הפחתת הנטל הרגולטורי. 'החלטה מס2318 מיום11 בדצמבר2014, שעניי נה "הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום "היבוא. 'החלטה מס2754 מיום18 ביוני2017 , שעניינה "הפחתת יוקר המחיה והגברת התחרות ביבוא מוצרים "באמצעות יבוא אישי. עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת ל ממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 151 ייעול הליכי הרגולציה במשרד להגנת הסביבה מחליטים בהמשך למדיניות הממשלה ליצירת רגולציה חכמה כאמור בהחלטה מספר4398 , מיום23 בדצמבר 2018, שעניינה 'רגולציה חכמה', ובמטרה לעמוד במחויבות ישראל לארגון ה- OECD בנוגע ליישום אסדרה סביבתית משולבת ומדיניות סביבתית מקיפה וקוהרנטית, ומתוך מחויבות להפחתת הנטל 'הרגולטורי וליצירת ודאות למגזר העסקי, ובהמשך להחלטת ממשלה מס1546 מיום6 באפריל2014 בנושא "טיוב הרגולציה הסביבתית- :"רישוי סביבתי משולב 1 . ,לתקן את חוק החמרים המסוכנים ה תשנ"ג- 1993 ,, חוק אוויר נקי ה תשס"ח– 2008 , חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח– 1988 ,וחוק רישוי עסקים ה תשכ"ח– 1968 (להלן- חוק החומרים המסוכנים, חוק אוויר נקי, חוק מניעת זיהום הים, וחוק רישוי עסקים ,בהתאמה וביחד - החוקים) :בהתאם לעקרונות הבאים א. פעילותו של ג וף לפי כל אחד מהחוקים תהיה מוסדרת באמצעות היתר אחד, כפי שיפורט :להלן 1) היתר פליטה כהגדרתו בחוק אוויר נקי (להלן- היתר פליטה ) יכלול גם את כל התנאים הנדרשים ממבקש ההיתר מכוח חוק החומרים המסוכנים, חוק מניעת זיהום ים, וכל התנאים שהמשרד להגנת הסביבה רשאי לקבוע בר.ישיון עסק על פי כל דין 2) היתר רעלים כמשמעותו בחוק החומרים המסוכנים (להלן- היתר רעלים ), הניתן לעסק המחזיק ברעלים דרגהA ודרגהB , כמשמעותם בתקנות החומרים המסוכנים (אמות מידה לקביעת תוקף היתרים), התשס"ג- 2003 (להלן- תקנות החומרים מסוכנים ), אשר לא נדרש להיתר פלי טה, יכלול גם את כל התנאים הנדרשים למבקש ההיתר מכוח חוק מניעת זיהום ים ואת כל התנאים שהמשרד להגנת הסביבה רשאי לקבוע ברישיון העסק .על פי כל דין 3) העיסוק בחומרים מסוכנים לעסק המסווג בדרגהC כמשמעותם בתקנות החומרים המסוכנים, הטעון רישוי לפי חוק רישוי עסקים, יוסד ר באמצעות רישיון העסק, ועסקים .שאינם טעוני רישוי עסק יוסדרו באמצעות תקנות 4) ( למען הסר ספק, בעל היתר פליטה לפי פסקה1 ) לא יידרש לקבלת היתר רעלים או היתר הזרמה לים, וכן לא יידרש לתנאים סביבתיים ברישיון העסק; בעל היתר רעלים ( לפי פסקה2) לא יידרש להיתר הזרמה לים .ולתנאים סביבתיים ברישיון העסק ב. היתר שיינתן מתוקף חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים או חוק למניעת זיהום הים יעמוד בתוקף לתקופה של10 .שנים ג. היתר מתוקף חוק אוויר נקי, חוק החומרים המסוכנים או חוק למניעת זיהום הים יינתן על ידי גורם מקצועי בכיר שהינו עובד ה.משרד שמינה השר ד. היתר פליטה והיתר רעלים הכוללים תנאים לעניין מניעת זיהום הים, יינתנו לאחר שנותן ההיתר התייעץ עם הוועדה למתן היתרים לעניין היתר להטלת פסולת או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים לפי סעיפים3 ו- 3 .א לחוק מניעת זיהום הים ה. לא ניתנה החלטה בבקשה לחידוש היתר שהוגשה במועד הקבוע לגביה, עד למועד פקיעתו של ההיתר, יישאר ההיתר בתוקף למשך שנה נוספת. בנסיבות מיוחדות ניתן יהיה להאריך את .ההיתר בחצי שנה נוספת ו. התקנת תקנות או מתן היתרים מכוח החוקים האמורים, ייעשו תוך בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ובחי( נת ההשפעות כמכלולcross media ), בהתבסס על ניהול סיכונים ובהתחשב בשיקולים של הפחתת הנטל הרגולטורי ויצירת ודאות ויציבות למקבלי ההיתר, ובכלל זה צמצום העלויות שכרוכות ביישום התקנות וההיתרים, ככל הניתן, לפי .העניין, ועל פי אמות המידה המקובלות במדינות המפותחות ז. על היתר יחולו התקנות והכללים בהתאם לנוסח שהיה בתוקף בעת מתן ההיתר. תקנות או כללים חדשים, וכן שינויים שייקבעו בתקנות או בכללים קיימים (להלן– שינוי תקנות או כללים), לאחר מועד מתן ההיתר, יחולו רק לגבי היתר חדש. על אף האמור, השר יהיה רשאי לקבוע כי תקנות או כ ללים חדשים יחולו גם על היתרים קיימים, אם הגורמים המקצועיים במשרד הציגו בפניו כי אין לשינוי השלכה כלכלית או כי אי ביצוע השינוי יוביל לפגיעה משמעותית ברמת ההגנה על הסביבה או בבריאות הציבור. בכל שינוי תקנות או כללים, יבחן הגורם המקצועי הרלבנטי האם מתקיימים הת נאים האמורים לעיל. מצא כי מתקיים אחד 152 התנאים כאמור, יעביר את המלצתו המנומקת לשר לקבוע כי התקנות או הכללים ייכנסו .לתוקף במועד מוקדם יותר "בפסקה זו, "השלכה כלכלית- עלות יישום השינוי לכלל הגורמים הנדרשים לבצע את ההנחיה, עולה על10 מיליון שקלים חדשים בשנה מ סוימת, לפי תחשיב שיבוצע על ידי .המשרד להגנת הסביבה בתיאום עם משרד הכלכלה והתעשייה ח. לעניין תנאים בהיתר מתוקף חוק החומרים המסוכנים, חוק מניעת זיהום הים וחוק רישוי עסקים, בעל היתר שמעוניין לבצע שינוי במפעל או באופן הפעלתו, שאינו משמעותי, יידרש למסור על כך ה ודעה מראש, ללא צורך בקבלת אישור. אישור מראש יידרש לביצוע שינוי הפעלה משמעותי, שיוגדר באופן שייצר ודאות לבעלי ההיתרים ככל הניתן, ובשים לב לאמור בעניין זה בדירקטיבה האירופית. הוגשה בקשה לשינוי היתר, ייעשה השינוי רק לגבי החלקים הרלוונטיים בהיתר שמושפעים מהשינ .וי ט. על אף האמור בסעיפים קטנים (ב),(ז) ו- (ח), רשאי נותן ההיתר, לאחר שנועץ עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה או מי שהוא הסמיך לכך, לשנות היתר בתוקף במקרה שבו צפויה פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור, לשם מניעת זיהום או פגיעה מתמשכים או חוזרים ונשנ ים בסביבה או סיכון משמעותי לסביבה או לציבור, וזאת לאחר .שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו י. התנאים בהיתר ייקבעו, ככל הניתן, כך שתוגדר הפגיעה הסביבתית אותה בעל ההיתר נדרש למנוע, ותוך מתן אפשרות לגמישות בבחירת האמצעים והאופן שיש לנקוט על מנת ל מנוע .את הפגיעה, בהתחשב באמות המידה המקובלות במדינות המפותחות יא. :הליך השגה על תנאים שניתנו בהיתר ייערך בהתאם לעקרונות האלה :שלב הליך בקשה להיתר 1) לא יאושר היתר חדש או יתוקן היתר בתוקף בטרם תועבר טיוטת ההיתר למבקש ההיתר לשם קבלת התייחסותו (להלן– המבקש); מבק ש שבחר להגיש התייחסותו כאמור יגישה לנותן ההיתר בתוך30 .ימים מהמועד שהמבקש קיבל לידיו את טיוטת ההיתר הייתה טיוטת היתר הפליטה טעונה פרסום להערות הציבור, תועבר למבקש לשם קבלת .התייחסותו טרם פרסומה להערות הציבור 2) טרם מתן היתר, יודיע נותן ההיתר למבקש על החלטתו .בדבר תנאי ההיתר :שלב השגה על החלטת נותן ההיתר 3) ניתנה החלטת נותן ההיתר, והמבקש רואה עצמו נפגע מההחלטה, רשאי הוא להגיש השגה בתוך21 ,ימים מיום מתן ההחלטה לעובד בכיר של המשרד הכפוף למנהל הכללי :בגין עילות אלה א) קיים פער ניכר בין העלות לתועלת בהתבסס על העקר ונות של ה- BREF ,הכלכלי או בין לוחות הזמנים הנדרשים לשם יישום תנאי ההיתר לבין לוחות הזמנים .האפשריים לעמדת מבקש ההיתר ב) .הדרישות שנקבעו שונות מהדרישות המקובלות באיחוד האירופי 4) ( השגה כאמור בסעיף קטן3 ) תוגש בכתב בצירוף הנימוקים המתאימים ותלווה באסמכתאות הרלבנט .יות 5) העובד הבכיר יתן החלטה מנומקת בכתב בהשגה, והחלטתו תפורסם באתר האינטרנט .של המשרד 6) ( על החלטת העובד הבכיר בהשגה כאמור בסעיף2 ) ניתן להגיש השגה למנהל הכללי :של המשרד בהתקיים אחד מאלה א) .תנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של קו ייצור או המפעל כולו ב) מבקש ההיתר עוסק בתשתיות כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה– 1975 . 7) טרם קבלת החלטתו בהשגה, יקיים המנהל הכללי של המשרד הליך היוועצות בכתב .לגבי ההשגה עם המנהל הכללי במשרד האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר המנהל הכללי של משרד כאמור שלא השיב לבקשה להיוועצות תוך 21 ימים, יראו אותו כמי שוויתר על הליך ההיוועצות. מקום בו לא ידע המנהל הכללי של המשרד מיהו המשרד האמון על תחום פעילות מבקש ההיתר, יעביר פנייתו למנהל הכללי של משרד .הכלכלה והתעשייה 153 8) המנהל הכללי של המשרד ייתן את החלטתו בתוך45 ימים ממועד קבלת כלל הנימוקים והא סמכתאות הנדרשות, לרבות מכתב העמדה בהתאם להליך ההיוועצות האמור בסעיף (7 .), והחלטתו תחייב את נותן ההיתר 9) כל עוד לא הסתיים הליך ההשגה, יעמוד ההיתר בתוקף למעט במקרים בהם מעוניין .מבקש ההיתר שההיתר החדש יכנס לתוקף יב. על מנת לאפשר למשרד להגנת הסביבה להיערך לשינוי ים בתהליכי מתן ההיתרים כמפורט .לעיל, ייקבעו הוראות מעבר 2 . :לתקן את חוק אוויר נקי כך שיקבע בו כדלקמן א. סעיף27 יתוקן כך ששינוי הפעלה משמעותי יוגדר באופן שייצר ודאות לבעלי ההיתרים ככל .הניתן, ובשים לב לאמור בעניין זה בדירקטיבה האירופית בעל היתר שמעוניין לבצע שינוי במפעל או באופן הפעלתו, שאינו משמעותי, יידרש למסור על כך הודעה מראש, ללא צורך .בקבלת אישור ב. שינוי לפי סעיף קטן (א) יעשה רק לגבי החלקים הרלוונטיים בהיתר שמושפעים מהשינוי .האמור ג. לתקן את התוספת השלישית כך ש אחרי "או יחידות מדידה אחרות נמוכים יותר" יבוא " (להלן– ערכים מחייבים ), למעט במקרים בהם בעל ההיתר הניח את דעתו של המשרד להגנת הסביבה כי קיימים ההסדרים הנדרשים על מנת להוכיח כי לא תהיה בפועל חריגה ."מהערכים המחייבים היתר פליטה ד. תתוקן הגדרת "הטכניקה המיטבית הזמינה" בסעיף1 , כך שטכניקה מיטבית זמינה תהא ט כניקה שהיא מבין הטכניקות האפקטיביות והמתקדמות ביותר הניתנות ליישום מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה, ומיועדות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר. לעניין סעיף זה– ""טכניקה– הטכנולוגיה, האמצעים והשיטות המשמשים בתכנון, בבניה, בהפעלה, בתחזוקה ובפירוק של מפע;ל ושל פעילות המתבצעת בו ""זמינה– רמת פיתוח המאפשרת יישום מבחינה טכנית וכלכלית באותו סוג פעילות ;בהתחשב בעלויותיהם ובתועלותיהם, לפי אמות מידה מקובלות במדינות מתקדמות ""מיטבית– האפקטיבית ביותר בהשגת רמה כללית גבוהה של הגנה על הסביבה בכללותה. ה. בקשה להיתר תציין את הטכניקה המיטבית הזמינה שאותה מבקש ההיתר מבקש ליישם מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות, ומהו ערך הפליטה המשויך לה. הממונה יהיה רשאי לקבוע כי מבקש ההיתר יישם טכניקה מיטבית זמינה אחרת מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות, אם הדבר נדרש כדי למנוע פגיעה :משמעותית בסביבה, בהתקיים אלה 1) מבקש ההיתר פועל באזור שעליו הכריז השר כאזור נפגע זיהום אוויר בהתאם לסמכותו לפי סעיף11 .לחוק 2) מתן ההיתר על פי הטכניקה המיטבית הזמינה שמבקש ההיתר מתכוון ליישם תוביל לחריגה מערכי איכות האוויר המרביים שקבע השר לפי סעיף6 .לחוק ו. כל העיצומים הכספיים הקבועים בסעיף53 לחוק יופחתו ב- 50% . 3 . :לתקן את חוק החומרים המסוכנים בהתאם לעקרונות אלה א. בקשה לחידוש היתר רעלים בדרגהA תוגש שנה וחצי טרם פקיעת ההיתר ובקשה לחידוש היתר רעלים בדרגהB .תוגש חצי שנה טרם פקיעת ההיתר ב. לקבוע את ההליך הנדרש לש ם קבלת ההיתר, חידוש ההיתר ושינוי היתר לרבות משך .התקופות שעד תומן יידרש המשרד לתת התייחסות למבקש ההיתר 154 דברי הסבר רקע כיום, חוק אוויר נקי, התשס"ח- 2008 (להלן- חוק אוויר נקי), קובע כי היתר פליטה יינתן לתקופה של שבע שנים. חוק הח ו מרים המסוכנים, התשנ"ג- 1993 (להלן- חוק חומרים מסוכנים), קובע כי היתר ,רעלים יינתן לתקופה שבין שנה לשלוש. חוק רישוי עסקים ה תשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים), קובע כי רישיון עסק יינתן לתקופה של בין5 ל- 15 שנים והחוק למניעת זיהום הים ממקורות ,יבשתיים ה תשמ"ח- 1988 (להלן - החוק למניעת זי הום ים), קובע כי היתר הזרמה לים יינתן ללא .הגבלת זמן או בהיתרים מיוחדים לתקופה של עד חמש שנים ישנם עסקים להם יותר מהיתר אחד מהמנויים לעיל. חוסר האחידות בין תקופות ההיתרים, והעובדה שכל היתר ניתן ומאושר בנפרד, על ידי גורמים מקצועיים שונים, מובילים לחוסר ודא ות אצל מבקש ,ההיתר באופן הפוגע בפעילות העסקית שלו, שכן אין ביכולתו לייצר תכנית השקעות עתידית. כמו כן המצב הנוכחי מוביל לאי קוהרנטיות ברגולציה הסביבתית ולחוסר בראייה סביבתית מתכללת. מטרת ההחלטה שבנדון היא לייעל את הליך מתן ההיתרים, תוך הגדלת הוודאות למבקשי ההיתר ושיפור .הראייה הסביבתית הכוללת של הרגולטור בהתאם מוצע לתקן את ארבעת החוקים המוזכרים לעיל (להלן - החוקים) כך שלכל מבקש היתר יינתן היתר אחד בלבד על ידי גורם אחד, לתקופה של10 שנים, הכולל את כל התנאים הסביבתיים בהם נדרש לעמוד. כן מוצע לקבוע הליך להשגה על התנאים שנקבעים בהיתר ולהסדיר את השיקולים אותם נדרש לשקול נותן ההיתר כך שהם יאזנו בין הדרישות הסביבתיות השונות, ובין התועלת הסביבתית לעלות .הכלכלית סעיף1: מוצע לתקן את החוקים כך שאדם הנדרש לעמוד בתנאים סביבתיים יקבל היתר אחד בלבד לתקופה של 10 שנים, שיכ לול את כל התנאים הסביבתיים עבור העסק. כך למשל, לעסק שנדרש להיתר פליטה כמשמעותו בחוק אוויר נקי, כל התנאים הסביבתיים יינתנו כחלק מהיתר הפליטה, ולעסק שנדרש להיתר רעלים בדרגהA או בדרגהB כמשמעותו חוק חומרים מסוכנים, כל התנאים הסביבתיים יינתנו במסגרת היתר הרעל ים. יתר העסקים הנדרשים לתנאים סביבתיים שאינם מוסדרים בהיתר פליטה או היתר רעלים, יקבלו את התנאים הסביבתיים במסגרת רישיון העסק שלהם. יודגש כי התיקונים לפי סעיף זה הם רק בהליכים הפרוצדורליים, וכי התנאים והסמכויות למתן התנאים יישארו בכל אחד .מהחוקים הקיימים ל שם שכלול הראייה הסביבתית הרוחבית של נותני ההיתרים, מוצע כי כל התנאים בהיתר יינתנו על ידי ממונה אחד שיהיה גורם מקצועי בכיר עובד המשרד שיתכלל את כל התנאים הסביבתיים הניתנים בהיתר. הוועדה למתן היתרים לעניין היתר להטלת פסולת או להזרמת שפכים ממקור יבשתי לים לפי סעיף3 ו-3 א' לחוק מניעת זיהום הים, תייעץ לנותני היתר פליטה והיתר רעלים לעניין התנאים למניעת .זיהום הים בהיתרים על מנת לאפשר הליך מקיף ומעמיק לשם מתן היתר השומר על הסביבה ובטיחות הציבור, ומנגד להגביר את הוודאות לבעלי ההיתרים בכל הנוגע למועד פקיעת ההיתר, מו צע כי אם הוגשה בקשה לחידוש היתר ולא התקבלה החלטה עד למועד פקיעת ההיתר, יישאר ההיתר בתוקף למשך שנה נוספת .עם אפשרות להאריך בעוד חצי שנה נוספת במקרים חריגים מוצע שהתקנת תקנות או מתן היתרים מכוח החוקים ייעשו תוך בחינת השפעות הדדיות בין מרכיבי הסביבה השונים ו( בחינת ההשפעות כמכלולcross media ), בהתבסס על ניהול סיכונים ובהתחשב בשיקולים של הפחתת הנטל הרגולטורי ויצירת ודאות ויציבות למקבלי ההיתר, ובכלל זה צמצום העלויות שכרוכות ביישום התקנות וההיתרים, ככל הניתן, לפי העניין, ועל פי אמות המידה המקובלות במדינות המפותחו ,ת. זאת, בכדי ליצור איזון בין התועלות הסביבתיות לעלויות הכלכליות המושתות וכן למנוע מצבים בהם הגנה על היבט סביבתי אחד מוביל לפגיעה בהיבט סביבתי אחר (למשל הוראות שנועדו להפחית פליטות לאוויר המגדילות באופן משמעותי את השפכים, כאשר בשקלול כלל ההיבטים הסביבתיים .)נגרמת פגיעה בסביבה נדבך מרכזי בהגברת הוודאות לעסקים הנדרשים להיתר הוא הגבלת השינויים שיבוצעו בהיתר לאחר ,שאושר. אי לכך, מוצע לקבוע כי רק התקנות, והכללים שהיו בתוקף בעת מתן ההיתר יחולו על ההיתר למעט במקרים של פגיעה משמעותית בסביבה או בבריאות הציבור או כא שר מתבצע שינוי משמעותי בפעילות בעל ההיתר, שיוגדר באופן שייצר ודאות לבעלי ההיתרים ככל הניתן, ובשים לב לאמור בעניין זה בדירקטיבה האירופית. בנוסף, מוצע כי שינויים בפעילות שלא צפויים להוביל לפגיעה 155 משמעותית לא יצריכו שינויים בהיתר ולעניינם ניתן יהיה להסתפק בדיו וח. כמו כן, התנאים בהיתר ייקבעו, ככל הניתן, כך שתוגדר הפגיעה הסביבתית אותה בעל ההיתר נדרש למנוע, ותוך מתן אפשרות לגמישות בבחירת האמצעים והאופן שיש לנקוט על מנת למנוע את הפגיעה, בהתחשב באמות המידה .המקובלות במדינות המפותחות הואיל ולא קיים כיום מנגנון המאפשר למבקש היתר להשיג על התנאים שהוא צפוי לקבל בהיתר, מוצע לקבוע כי בכל ההיתרים תימסר טיוטת ההיתר לעיונו של מבקש ההיתר לצורך קבלת התייחסותו. מבקש היתר הרואה את עצמו נפגע מתנאי ההיתר, יהיה רשאי להגיש בקשה לעיון מחדש לעובד בכיר במטה המשרד שימנה השר. השגה תוגש בכ תב בצירוף כל הנימוקים והאסמכתאות. העילות בגינן ניתן להגיש בקשה לעיון מחדש הינן במקרים שקיים פער ניכר בין העלות לתועלת בהתבסס על העקרונות של ה- BREF הכלכלי הרלוונטי למבקש ההיתר, לרבות סוגיות של לוחות זמנים ליישום התנאים בהיתר, או במידה שהדרישות שנקבעו שונות .מהדרישות המקובלות באיחוד האירופי מבקש היתר רואה עצמו נפגע מהחלטת הממונה לעניין השגות, אם סבר כי תנאי ההיתר עלולים לסכן את המשך קיומו של העסק או חלקים ממנו, או במקרה בו בעל ההיתר עוסק בתשתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975,, שכן לתשתיות אלה השפ עות על תחומים רבים החורגים מעבר לתחומי אחריותו של המשרד להגנת הסביבה, יהיה בעל ההיתר רשאי להשיג על התנאים בהיתר בפני המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה, שיקיים הליך היוועצות בכתב עם מנכ"ל המשרד האמון על תחום פעילותו של מבקש ההיתר. במקרים בהם המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה אינו יודע מי המנהל הכללי האמון על תחום פעילותו של מקבל ההיתר, ייוועץ עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה .והתעשייה סעיף2 : מלבד התיקונים בכלל החוקים שנועדו ליצור אחידות וודאות במתן היתרים, מוצע לבצע שינויים נוספים בחוק אוויר נקי על מנת להתאי ם את הרגולציה המקובלת לרגולציה המקובלת במדינות ה- OECD : מוצע לתקן את סעיף27 כך ש- "שינוי הפעלה משמעותי", יוגדר באופן שייצר ודאות לבעלי ההיתרים ככל הניתן, ובשים לב לאמור בעניין זה בדירקטיבה האירופית. בנוסף, מוצע לקבוע כי שינויים בפעילות שלא צפויים להוביל לפ גיעה משמעותית לא יצריכו שינויים בהיתר ולעניינם ניתן יהיה .להסתפק בדיווח כמו כן, התוספת השלישית לחוק אוויר נקי, מפרטת את המתקנים והפעילויות שנפלטים מהם מזהמים אשר טעונים היתר פליטה, ואת הכמויות או ההספקים הרלוונטיים בכל מקרה. הרישא של התוספת השלישית קובעת כ י החובה לקבלת היתר פליטה היא גם אם בפועל נפלטים מזהמים בהספק או בכמות נמוכה מהערכים המצוינים לצד כל מתקן או פעילות. אי לכך, מוצע לתקן את התוספת כך שיידרשו בהיתר רק מי שבפועל עומדים בערכים שנקבעו, אם השתכנע המשרד להגנת הסביבה כי קיימים ההסדרים הנדרשים על מנ ת להוכיח כי לא תהיה בפועל חריגה מהערכים המחייבים היתר פליטה ובכך לפטור את העסקים שפולטים מזהמים בערכים הנמוכים מאלו המופיעים בתוספת השלישית מהצורך .בהיתר פליטה מוצע לתקן את הגדרת "הטכניקה המיטבית הזמינה" שבסעיף1 לחוק כך שייקבע כי הטכניקה המיטבית הזמינה ה יא טכניקה שהיא מבין הטכניקות האפקטיביות והמתקדמות ביותר הניתנות ליישום ,מעשי ומקובלות כבסיס לקביעת ערכי פליטה, ומיועדות למניעה ולצמצום של זיהום אוויר. זאת בהתאם להגדרה המקובלת בדירקטיבת האיחוד האירופאי2010/75 / EU . עוד מוצע לקבוע כי הבקשה להיתר תציין מהי הט כניקה המיטבית הזמינה אותה מבקש ההיתר מתכוון ליישם מבין כלל הטכניקות המיטביות הזמינות, ומהו ערך הפליטה המשויך לה. אולם, במקרים בהם מבקש ההיתר פועל באזור עליו הכריז השר כאזור נפגע זיהום אוויר, או במקרים שבהם מתן ההיתר על פי הטכניקה המיטבית הזמינה שמבקש בעל ה היתר תוביל לחריגה מערכי איכות האוויר המרביים שקבע השר לפי סעיף6 לחוק, יהיה רשאי הממונה לדרוש טכניקה מיטבית זמינה אחרת מבין כלל הטכניקות המיטביות .הזמינות ,אל מול הצורך ביצירת וודאות למגזר העסקי קיים צורך לחזק את כלי האכיפה של המשרד. כיום העיצומים הכספיים .הקבועים בחוק גבוהים ומובילים לכך שהמשרד מתקשה להטיל אותם בפועל מוצע לבקשת המשרד להגנת הסביבה להפחית עיצומים אלה בהיקף משמעותי בכדי להגביר את יכולת .האכיפה והגבייה במקום הצורך בפנייה להליכים פליליים שאינם בהכרח אפקטיביים 156 סעיף3 : על מנת להתאים את חוק הח ומרים המסוכנים למשטר ההיתרים החדש מוצע להסדיר את ההליכים להגשת בקשה להיתר, קבלת היתר, שינוי היתר לרבות משך התקופות שעד תומן יידרש המשרד לתת .התייחסות למבקש ההיתר השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .כפי שיסוכם בין המשרדים הרלבנטיים ומשרד האוצר החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס4398 מיום23 בדצמבר2018 ; 'החלטה מס1546 מיום6 באפריל2014 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 157 פיננסיים קידום הבנקאות הפתוחה בישראל– הסדרת פעילות שירות מידע פיננסי מחליטים במטרה להסיר חסמים לתחרות במערכת הפיננסית– להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות ש נקבעו בתזכיר חוק מתן שירותי מידע פיננסי, התש"ף- 2020 , שפורסם להערות הציבור ביום24 ביוני2020 ', ולאחר הטמעת ההערות שהתקבלו. על טיוטת החוק יחולו הוראות החלטה מס .__ שעניינן יישום החלטות והקמת ועדת שרים דברי הסבר רקע בשנת2016 המליצה הוועדה להגברת התחרותיו ת בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, בהתאם ( לעקרונות הדירקטיבה האירופאית השנייה בדבר שירותי תשלום2 PSD ), להטיל חובה על גופים פיננסיים, המחזיקים במידע של לקוח, לאפשר גישה ממוכנת למידע זה, בסטנדרטים מקובלים, לגופים מפוקחים המספקים שירותי מידע פיננסי, לאחר שנ יתנה הסכמת הלקוח. לאור זאת, ביום23 בינואר 2017 תוקן חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו- 2016 והוסף לו פרק י"א1 , העוסק בשירות להשוואת עלויות פיננסיות. במסגרת הפרק האמור הוטלה חובה על גופים פיננסיים שהוגדרו בחוק לאפשר לגופים שק יבלו ייפוי כוח מאת לקוח, והרשומים במרשם של נותני שירות להשוואת עלויות, לצפות באופן מקוון במידע פיננסי הנוגע ללקוח, ולתת על בסיסו שירותי השוואת עלויות. בחוק נקבע כי כניסת פרק י"א1 לתוקף תלויה בהתקנת תקנות בעניינים שונים, לרבות סוגי המידע הפיננסי, אופן הגשת בקשת הלקוח, אופן החזקת המידע בידי נותן שירות להשוואת עלויות, אבטחת המידע וההגנה עליו ועוד. לשם התקנת התקנות גובש צוות הכולל את הגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. במהלך עבודת הצוות התברר כי על מנת להשיג את תכליות החקיקה ועל מנת ליצור אסדרה המגנה באופן מיטבי על פ רטיות הלקוחות ועל המידע הפיננסי, נדרשים תיקונים .לחקיקה הקיימת בהתאם לכך, במסגרת תזכיר חוק מתן שירותי מידע פיננסי, התש"ף- 2020, מוצע להחליף את פרק י"א1 בחוק חדש, שבו תוסדר כלל הפעילות הכלולה במתן שירותי מידע פיננסי, הן מצד הגופים שייתנו את השירות והן מצד .הגופים הפיננסיים בהם מרוכז מידע פיננסי של לקוחות )האסדרה בתזכיר האמור תחייב גופים פיננסיים שונים המחזיקים מידע על לקוחות (מקורות מידע לאפשר לגופים בעלי רישיון (או גופים מפוקחים מסוימים הפטורים מרישיון), שעליהם תחול רגולציה ייעודית- נותני שירותי מידע פי ננסי- לקבל, בהסכמת לקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי של לקוח. על בסיס מידע זה ,יוכלו נותני שירותי מידע פיננסי להציע שירותים כמו ריכוז כלל המידע במקום אחד השוואת עלויות בין גופים פיננסיים שונים, העברת מידע לגופים פיננסיים במטרה לקבל הצעות ערך עבור הלקוח (כלומ,ר, הצעות מחיר מתחרות), וכן ייעוץ פיננסי והכל באופן דיגיטלי ומתקדם. התזכיר .המוצע קובע כי רשות ניירות ערך תהיה הרגולטור לעניין שירותי מידע פיננסי כמו כן, האסדרה בתזכיר האמור קובעת כי השימוש במידע פיננסי של לקוח יהיה לטובת הלקוח ולשם סיוע בהתנהלותו הפיננסי ת. אסדרה זו תאפשר גמישות טכנולוגית, והיא קובעת הוראות רבות המבטיחות הגנה על פרטיות הלקוח ולאבטחת המידע הפיננסי שלו. כמו כן, במטרה למנוע ניגודי עניינים בין נותן שירות לבין לקוח, מוצע, בין היתר, לקבוע מגבלות שיחולו על נותן שירות מידע פיננסי בעניין ביצוע פעול .ות שמעמידות אותו במצב של ניגוד עניינים יצוין כי בשלב הראשון, בדומה להוראות הדירקטיבה האירופית השנייה בדבר שירותי תשלום ( PSD2 ), החובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע הפיננסי תוטל על בנקים, על חברות כרטיסי אשראי לגבי פעילותן כמנפיקות וכן על אגודות פיקדון ואשראי. במקביל, תמשיך 158 ,ותיבחן האפשרות להחיל את החובה האמורה על גופים נוספים המספקים שירותים פיננסיים ללקוחות דוגמת קופות גמל וחברות ביטוח, גופים המספקים שירותי מסחר בניירות ערך ועוד. זאת, במטרה שללקוחות תהיה גישה פשוטה ונוחה לכלל המידע הפ ,יננסי שלהם, ובהלימה עם המגמה בעולם שבמסגרתה פועלות מדינות שונות להחיל הסדרה זו על גופים פיננסיים נוספים. על כן, במסגרת התזכיר, מוצע כי שר האוצר יוסמך להטיל את החובה האמורה, באמצעות צו, גם על גופים פיננסיים .נוספים הנגשת המידע הפיננסי של לקוחות המצוי ביד י מקורות מידע פיננסיים צפויה להסיר חסמים למעבר בין .ספקים פיננסיים שונים ולעודד את התחרות במערכת הפיננסית ,מצד הלקוחות אסדרה זו תאפשר להם לקבל במקום אחד ובזמן אמת תמונה מלאה מכלל הספקים הפיננסיים המספקים להם מוצרים ושירותים, ובכך תקל עליהם לצרוך מוצרים ושי רותים פיננסיים ממגוון של ספקים. בנוסף, היא תאפשר ללקוחות להבין בכל רגע נתון את מצבם הפיננסי, לרבות החיובים והזיכויים השונים בחשבונם, ולעקוב אחריו באופן שוטף. כמו כן, אסדרה זו תסייע ללקוחות להשוות באופן קל, מהיר ופשוט בין מוצרים ושירותים המוצעים על ידי ספקי ,ם פיננסיים שונים, לרבות בין עמלות וריביות על מוצרים פיננסיים ולבחור את אלו המתאימים ביותר עבורם, וכן תאפשר להם לקבל ייעוץ פיננסי על בסיס המידע הפיננסי הפרטני שלהם. מצד הספקים הפיננסיים, האסדרה המוצעת, לצד צעדים נוספים שקודמו בשנים האחרונות ובהם הקמת מערכת נתוני אשראי, תפחית את היתרון שבו מחזיקים הבנקים כתוצאה מכך שמרבית המידע הפיננסי על אודות לקוחות מרוכז בידיהם. אסדרה זו תאפשר לספקים פיננסיים שונים לקבל, באמצעות נותני שירותי מידע פיננסי ובהסכמת לקוח, מידע פרטני, הכולל נתונים על אודות מאפייני הסיכון של הלק וח, דפוסי הפעילות הפיננסית שלו וצרכיו הייחודיים. כך יוכלו ספקים אלה לתמחר את הצעות הערך על בסיס מאפיינים ספציפיים של הלקוח ולהציע לו מוצרים ושירותים שונים התואמים את צרכיו הייחודיים. כמו כן, האסדרה תתרום לכניסת גופים פיננסיים טכנולוגיים חדשניים (פינטקים) ל.שוק בשנים האחרונות הסירו הממשלה ובנק ישראל חסמים רבים לתחרות בשוק הפיננסי, ובפרט במערכת הבנקאית. הצעדים שקודמו תורמים להגדלת מספר השחקנים בענף וכן מקלים על הלקוחות לעבור ביניהם. אולם, הם אינם נותנים מענה לחסמים משמעותיים נוספים, שלשם הסרתם נדרש להסדיר את תחום שירותי המידע הפיננסי. בפרט, לא ניתן מענה לשלב המקדמי שבמסגרתו בוחן לקוח האם ביכולתו להיטיב את מצבו הפיננסי באמצעות מעבר בין ספקים. בפער זה משתלבת אסדרת מקטע המידע הפיננסי. אסדרת מקטע המידע הפיננסי מהווה אפוא צעד משמעותי לקידום התחרות בשוק הפיננסי, וה יא הכרחית כדי להשלים את הצעדים הרבים שקידמו הממשלה ובנק ישראל בשנים .האחרונות וכדי להביא לכך שהפוטנציאל התחרותי הגלום בהם יתממש במלואו ה תזכיר האמור זה הוא תוצר של עבודה מקצועית שנעשתה בשלוש השנים האחרונות בצוות בהשתתפות נציגי בנק ישראל, משרד המשפטים, משרד האוצר, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, רשות .התחרות, הרשות להגנת הפרטיות ורשות ניירות ערך השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .יתווספו מספר תקני כוח אדם לרשות ניירות ערך החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 159 הסרת מגבלות על ייעוץ פנסיוני דיגיטלי מחליטים לבצע את התיקונים הנדרשים במטרה לאפשר שירותי ייעוץ פנסיוני באמצעים דיגיטליים, כמפורט :להלן לתקן את סעיף11(ה) לחוק הפיקוח על שירותים פיננ ,)סיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים התשס"ה- 2005 (להלן– חוק הייעוץ), כך שיתאפשר לתאגיד בנקאי או למי שעוסק בשמו בייעוץ .פנסיוני להעניק ייעוץ פנסיוני באמצעות טלפון או באמצעות אמצעי דיגיטלי דברי הסבר רקע כיום קיימות מגבלות בחוק הפיקוח על שירותים פי ,)ננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים התשס"ה- 2005 (להלן– חוק הייעוץ), על פעילותם של בנקים בתחום הייעוץ הפנסיוני. בין היתר, על בנק המספק ייעוץ פנסיוני חל איסור להתקשר עם מעביד או ארגוני עובדים וכן איסור להעניק ייעוץ .פנסיוני מחוץ לכתלי הסניף בשנ ים האחרונות חלה התפתחות טכנולוגית משמעותית, המאפשרת ללקוחות לקבל שירותים בנקאיים מרחוק, ללא צורך בנוכחות פיזית של מבקש השירות או נותן השירות. ההתפתחויות הטכנולוגיות תורמות להתייעלות ומשפרות באופן ניכר את השירות הניתן ללקוחות. האיסור הקבוע בחוק פוגע ביכולתם .של לקוחות היועצים הבנקאיים לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי באופן דיגיטלי, מתקדם ונוח בנוסף, כיום, חרף הציפיות כי הייעוץ הפנסיוני האובייקטיבי יהפוך להיות לשירות נפוץ ובעל ערך .לציבור, ניכרת ירידה מתמשכת בהיקף הייעוץ ובמספר בעלי רישיון יועץ פנסיוני ,כמו כן התפרצות נגיף הקורונה המחישה הלכה למעשה את הצורך הקיים בשוק לקבלת שירותי ייעוץ פנסיוני דיגיטלי, זאת לאור צמצום היכולת של לקוחות להגיע לסניף הבנק, בפרט לשם קבלת ייעוץ ,פנסיוני. זאת, בשעה שהשינויים בשווקים בארץ ובעולם, וסיום או צמצום העסקתם של עובדים רבים הבי או לעלייה בצורך לקבלת ייעוץ פנסיוני. החסמים הקיימים בחוק כאמור יצרו ללקוחות אלה קושי .רב לקבל ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי דווקא בעת זו לאור האמור, מוצע לאפשר לתאגיד בנקאי או למי שעוסק בשמו בייעוץ פנסיוני להעניק ייעוץ פנסיוני באמצעות טלפון או באמצעים דיגיטליי ם. זאת בדומה לייעוץ שבאפשרותם של בעלי רישיון שאינם .תאגידים בנקאיים להעניק לפי החוק האמור השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממ שלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 160 השלמת רפורמת הניידות בשוק הבנקאות מחליטים במטרה להגביר את התחרות בשוק הבנקאות בישראל באמצעות הסרת חסמי מעבר של לקוחות בין בנקים- 1. לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן– חוק שיקים ללא כיסוי ), ואת חוק סליקה אלקטר ונית של שיקים, התשע"ו- 2016 (להלן– חוק סליקה אלקטרונית של שיקים ), וזאת על מנת שניתן יהיה להעביר שיקים במסגרת העברת פעילות פיננסית של לקוח בין בנקים לפי סעיף5ב1 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 (להלן– )חוק הבנקאות (שירות ללקוח.) 2. לתקן את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) כך שייקבע במסגרתו כי הבנק הקולט– היינו: הבנק שאליו העביר הלקוח את חשבון הבנק– יהיה אחראי כלפי הלקוח לביצוע העברת הפעילות ,הפיננסית אליו, וכן לקבוע כי הבנק הקולט יהיה חייב לפצות או לשפות את הלקוח, לפי דרישתו בשל נזק או הוצאה שנגרמו ללקוח בש ל פגם בביצוע העברת הפעילות הפיננסית של הלקוח, וזאת גם אם הבנק הקולט אינו אחראי לפגם האמור. יובהר, כי הבנק הקולט יהיה רשאי לתבוע פיצוי או .שיפוי מהגורם האחראי לפגם 3. לתקן את חוק שיקים ללא כיסוי באופן ששר המשפטים, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל, יוכל לקבוע סייגים לתחולת החוק, שיחולו בעיתות חירום, לרבות בתקופת הכרזה על שעת חירום, מבלי .לקבל את אישורה של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת 4. לתקן את חוק סליקה אלקטרונית של שיקים ולקבוע בו עיצומים כספיים בגין הפרה של הוראות .החוק דברי הסבר רקע כללי, נתונים כלכליים ותקציב ב מסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2019 ,) התשע"ח- 2018, תוקן חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 (להלן– חוק הבנקאות (שירות )ללקוח), באופן שמחייב את התאגידים הבנקאיים לאפשר ללקוחותיהם להעביר את הפעילות הפיננסית שלה ם מהתאגיד הבנקאי שבו הפעילות מתנהלת לתאגיד בנקאי אחר (להלן– ניוד חשבון בנק ). בהתאם לחוק, ניוד חשבון הבנק צריך להתבצע באופן מקוון, נוח, ובטוח וכן באופן שיבטיח שזיכויים וחיובים של הלקוח, שהנגיד יקבע בכללים, אשר הופנו לחשבון הבנק הישן של הלקוח ינותבו לחשבון הבנק .החדש של הלקוח באופן אוטומטי וללא צורך בהתערבות הלקוח לסעיף1 אחד מאמצעי התשל ום הנפוצים בישראל הוא שיקים. כך ל משל , מקובל ששוכרי דירות משלמים למשכירים באמצעות שיקים דחויים שמופקדים בתחילת מועד השכירות. לכן, על מנת שיתאפשר ללקוחות הבנקים להעביר את חשב ון הבנק שלהם בקלות לבנק אחר, יש חשיבות רבה לכך שבמסגרת ניוד חשבון בנק יתאפשר לנייד גם שיקים. כך, בין היתר, לאחר ניוד החשבון ניתן יהיה לגבות שיק מחשבונו החדש של הלקוח גם אם השיק נמשך על שם הבנק הקודם שלו. אם לא יתאפשר ניוד של שיקים מבנק אחד לבנק אחר, אזי לק וח שיבקש להעביר את חשבונו לבנק חדש יצטרך לדאוג להחליף את השיקים הדחויים שמסר בשיקים חדשים שיונפקו על ידי הבנק החדש. תהליך זה מסרבל את תהליך .הניוד ולמעשה מונע את הסרת החסמים במעבר בין בנקים חוק סליקה אלקטרונית של שיקים, התשע"ו- 2016 (להלן– חוק סליקה אלקט רונית של שיקים ), הסדיר את המסגרת החקיקתית המתאימה למעבר לסליקה אלקטרונית של שיקים במסלקת השיקים. עד לאותו המועד, שיקים נסלקו בסליקה הבין- בנקאית באופן ידני. לקראת כניסתו לתוקף של סעיף5ב1 חוק הבנקאות (שירות ללקוח), העוסק במעבר של לקוח מבנק לבנק, ועל מנת שית ,אפשר לנייד שיקים נדרשות התאמות משלימות לענין זה בכל הקשור לסליקת השיקים. בנוסף, מוצע גם לערוך תיקונים מתאימים בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א- 1981 (להלן– חוק שיקים ללא כיסוי ). זאת לצורך התאמת הוראות החוק למעבר הלקוח בין בנק לבנק לפי סעיף5ב1 התיקון האמור לח וק הבנקאות (שירות .)ללקוח 161 לסעיף2 אחד החסמים העיקריים לניוד חשבון בנק הוא החשש של הלקוח מנזק שעלול להיגרם לו כתוצאה מכשל בתהליך הניוד. כך, קיים חשש שחיובים שהלקוח צריך לפרוע מחשבונו או זיכויים שצריכים להגיע לחשבונו יופנו בטעות, לאחר שהלקוח עבר לבנק החדש , לחשבון הבנק הישן. כתוצאה מכך עלול הלקוח לצבור חובות, לחוב בריבית פיגורים בגין החיובים שלא שילם וכן להפסיד זיכויים שאמורים היו להגיע לחשבונו. חסם נוסף לניוד חשבון בנק הוא החשש של הלקוח מהתנהלות מול מספר גופים במקביל. חשש זה גובר לאור העובדה שההתנהלות מול המערכת הבנקאית לרוב כרוכה .בבירוקרטיה סבוכה על מנת להסיר את החששות האמורים ולהגביר את תחושת הביטחון של הלקוח בתהליך ניוד חשבון בנק, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (שירות ללקוח) ולקבוע כי הבנק הקולט– היינו: הבנק שאליו העביר הלקוח את חשבון הבנק– יהיה אחראי כלפי הלקוח לביצוע העברת הפעילות הפיננסית אליו וכן לקבוע כי הבנק הקולט יהיה חייב לפצות או לשפות את הלקוח, לפי דרישתו, בשל נזק או הוצאה שנגרמו ללקוח בשל פגם בביצוע העברת הפעילות הפיננסית של הלקוח, וזאת גם אם הבנק הקולט אינו אחראי לפגם האמור. כך, לדוגמה, במקרה שח יוב כלשהו נשלח בטעות לחשבון הבנק הישן של הלקוח והוא לא הועבר לחשבון החדש של הלקוח וכתוצאה מכך הלקוח חויב בריבית פיגורים, אזי הבנק הקולט, לפי דרישת הלקוח, יהיה חייב לפצות את הלקוח בגין הריבית ששילם. יובהר, כי הבנק הקולט יהיה רשאי לתבוע פיצוי או שיפוי מהגורם .האחראי לפגם לסעיף3 כיום קבוע בחוק שיקים ללא כיסוי מנגנון משולב שנועד לתת מענה לעיתות חרום ושעת חירום. בסעיף 2 א לחוק קבועה הסמכה למפקח על הבנקים להורות על השעיה של הגבלה של חשבון ובעלים אם הוכרזה שעת חירום כהגדרתה באותו החוק. מטרת הסמכות הזו הייתה לאפש ר מנגנון משולב לפיו מוקנית סמכות למפקח כאמור יחד עם סמכותו של שר המשפטים להתקין סייגים לחוק שיקים ללא כיסוי בעיתות חירום לפי הוראות סעיף21 (ב) לחוק. המנגנון המשולב בא לעולם לאחר שהסתבר כי סעיף21(א) לא ענה על הצורך להתקין תקנות דחופות בעיתות חירום ובשל רצו נה של ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת כי התקנות יובאו לאישורה. בשל כך נקבע מנגנון משולב זה שמאפשר את הבאת התקנות לאישורה של ועדת החוקה בהתאם לסעיף21 ( ב) שבו התקנות מאושרות בידי הועדה או בחלוף21 יום מיום שנמסרו לה. עד לאותו מועד, המפקח על הבנקים רשאי להשעות את הגבלת החשבונות בהתאם להוראת סעיף2(א2 .) חלוף הזמן הביא למסקנה כי לא נכון שהמפקח על הבנקים הוא זה שיקבע את כלל ההשעיה, וזאת לצד סמכות השר לקבוע סייגים דרך קבע, לאחר אישור וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, וכי נכון הוא ,כי השר, בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל הוא זה שיעשה כן. כמו כן, הניסיון מלמד כי חלוקת האחריות בין הגורמים השונים בתהליך מגבירה את חוסר הודאות במשק בנוגע לסייגים שעשויים להיקבע. על כן מוצע לבטל את סעיף2 א ולתקן את סעיף21 (ב) כך שסמכות שר המשפטים לפי הסעיף .תהיה בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל בלבד לסעיף4 ,בנוסף, מוצע לקבוע עיצומים כספיים מתאימים להפרה של הוראה מהוראות חוק סליקה אלקטרונית בהתאם למקובל בהוראות מאסדרות שעליהן אמון הפיקוח על הבנקים וזאת על מנת להבטיח את הציות להוראות הקבועות בחוק. על עיצומים אלה מוצע להחיל את הכללים הקיימים לאותו הענ יין ,בפקודת הבנקאות1941 . השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3440 מיום11 בינואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 162 הרחבת מקורות המימון לנותני האשראי החוץ-בנקאי מחליטים במטרה להרחיב את מקורות המימון של נותני אשראי חוץ- בנקאיים ולעודד את התחרות בשוק האשראי לתקן את סעיף21 בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 :באופן הבא 1 . ( לתקן את פיסקה8 )(א) בהגדרה 'מתן אשראי' כך שסך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שרשאי יהיה להנפיק תאגיד נותן אשראי- שסך הנכסים שלו, כפי שמופיע במאזן התאגיד המאוחד בדו"ח הכספי השנתי האחרון, עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים ושחלות לגביו הוראות לעניין הלימות הון ולעניין נזילות- במקביל למתן אשראי, יגדל לחמיש ה עשר מיליארד שקלים חדשים; וכי לעניין תאגיד כאמור, ההגדרה 'תעודת התחייבות' תכלול גם ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מוקדם ממאתיים ושבעים ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ואשר אינם ניתני ם .למימוש או להמרה לניירות ערך 2 . לתקן את פיסקה8 (ב) בהגדרה 'מתן אשראי' כך שלפחות שישים אחוז מסך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק התאגיד ישמש למתן אשראי ליחיד או לתאגיד שהכנסתו השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, לא עלתה על400 מיליון שקלים חדשים או סכום אחר שיקבע .שר האוצר ובלבד שאותו תאגיד אינו צד קשור לתאגיד נותן האשראי 3 . ( לבטל את פיסקה8 )(ג) בהגדרה 'מתן אשראי' המחייבת כי תעודות התחייבות שינפיק התאגיד יהיו תעודות התחייבות בדירוגBBB אוBaa3 .ומעלה 4 . לבטל את פיסקה8(ד) בהגדרה 'מתן אשראי' אשר מגבילה את מטרת האשראי הניתן לאשראי שאינו למטרת דיור ושפרעונו מובטח על ידי רישום משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה ,שבשלה נרשמה הערת אזהרה או מישכון זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכון התשכ"ז- 1967 . 5 . לבטל את פיסקה8(ה) בהגדרה 'מתן אשראי' אשר מגבילה את מתן האשראי הניתן ל אשראי שאינו :אשראי שפרעונו מובטח על ידי אחד מהבאים על דירת מגורים רישום משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמה הערת אזהרה או מישכון זכויות לגבי מקרקעין, הרשום לפי חוק המשכון, התשכ"ז- 1967 . דברי הסבר רקע כללי שוק האשראי של משקי בית והעסקים הקטנים בישרא ל הוא שוק ריכוזי ביותר שנשלט כמעט במלואו .על ידי תאגידים בנקאיים. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא מקורות המימון השונים של נותני האשראי כך, בעוד שתאגיד בנקאי רשאי להשתמש בפיקדונות הציבור לצורך מתן אשראי, נותן אשראי חוץ- בנקאי נדרש להשתמש באפיקי מימון אחרים. הבדל זה מעניק יתרון מובנה לתאגידים הבנקאיים כאשר הוא מתחרה במתן אשראי בגופים החוץ- בנקאיים. זאת משום שהריבית אשר משולמת כיום עבור .פיקדונות הציבור נמוכה משמעותית משאר מקורות המימון הריבית שמשלם נותן האשראי עבור מקורות המימון הוא הרכיב המרכזי בעלות של נותן האשר אי בעת מתן אשראי. לכן, ככל שהריבית על מקורות המימון של נותן האשראי תהיה נמוכה יותר הוא יוכל להציע ללקוחותיו אשראי בריבית נמוכה יותר. כמו כן, ריבית גיוס ההון היא הריבית המינימלית שנותן .האשראי יכול להציע ללקוחותיו תמורת מתן אשראי גיוון והרחבת אפשרויות המימ ון של נותני אשראי חוץ- בנקאיים עשוי להוזיל את עלויות האשראי לגופים אלו, לצמצם את הפער המבני הקיים בין גופים אלו לבין תאגידים בנקאיים, ולאפשר לנותני אשראי חוץ בנקאיים אלו להוזיל את האשראי ללקוחות ובתוך כך, להגביר את התחרות בשוק האשראי .למשקי בית ועסקים קטנים במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2015 ו- 2016), התשע"ו- 2015 , תוקן סעיף21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 , באופן שמאפשר לנותני אשראי חוץ בנקאיים העוסקים במתן אשראי לגייס חוב באמצעות הנפקת תעודות התחייבות 163 לציבו ר. מתן אפשרות זו הגדילה את מקורות המימון לגופים אלו ותרמה לתחרות בשוק האשראי למשקי בית ולעסקים הקטנים והבינוניים. עם זאת, בחוק עדיין קיימות הוראות אשר מגבילות .ומצמצמות את יכולתם של גופים אלו לגייס הון לצורך מתן אשראי לציבור על מנת להרחיב ולגוון את אפשרוי ות המימון של נותני אשראי חוץ- בנקאיים ובכך להגביר את התחרות בשוק האשראי מוצע לתקן את סעיף21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א- 1981 , :כמפורט להלן 1. ( לתקן את פיסקה8 )(א) בהגדרה 'מתן אשראי' כך שסך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שרשא י יהיה להנפיק תאגיד נותן אשראי- שסך הנכסים שלו, כפי שמופיע במאזן התאגיד המאוחד בדו"ח הכספי השנתי האחרון, עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים ושחלות לגביו הוראות לעניין הלימות הון ולעניין נזילות- במקביל למתן אשראי, יגדל לחמישה עשר מיליארד שקלים חדשים; וכי לעניין תאגיד כאמור, ההגדרה 'תעוד ת התחייבות' תכלול גם ניירות ערך ,מסחריים. הגדלת הסכום שניתן לגייס מהציבור והאפשרות לגייסו באמצעות ניירות ערך מסחריים לתאגידים שעומדים בתנאים שלעיל, נועדה לאפשר את פיתוח שוק האשראי החוץ- בנקאי .בישראל 2. כיום, פיסקה8(ב) בהגדרה 'מתן אשראי' בנוסחה הנוכחי מעוררת קושי לנותן אשראי חוץ בנקאי שגייס הון באמצעות הנפקת תעודות התחייבות לתת אשראי לעסקים שהכנסתם השנתית בשנה שקדמה למועד מתן האשראי, עלתה על400 מיליון שקלים חדשים. זאת על אף שלא זאת הייתה מטרת הפיסקה. על כן מוצע לתקן את הפיסקה באופן שלא יעורר קושי כאמור לעיל וכך שסכום ששווה בערכו ללפחות שישים אחוז מסך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות שהנפיק נותן האשראי ישמש למתן אשראי ליחיד או עסק קטן או בינוני. כלומר, כי הכסף שהתאגיד גייס מהציבור ישמש ברובו כאשראי ליחידים ועסקים קטנים או בינוניים. כן יודגש כי בחישוב השיעור האמו ר לא יבוא בחשבון הערך הנקוב של תעודות התחייבות שנפרעו, ואם נפרעו בחלקן– החלק .היחסי שנפרע 3. כדי לאפשר גמישות בהנפקת תעודות התחייבות, מוצע לבטל את הדרישה להנפקת תעודות .התחייבות מדורגות בלבד 4. כיום, לפי פיסקאות8(ד) ו-(ה) בהגדרה 'מתן אשראי', נדרש כי האשראי שי ינתן אינו אשראי למטרות דיור שפירעונו מובטח על ידי רישום משכנתה, התחייבות לרישום משכנתה שבשלה נרשמת הערת אזהרה או מישכון זכויות לגבי מקרקעין הרשום לפי חוק המשכון, התשכ"ז- 1967 וכן נדרש שהאשראי שיינתן אינו אשראי שפירעונו מובטח על ידי רישום משכנתה, התחייבות לר ישום משכנתה שבשלה נרשמת הערת אזהרה או מישכון זכויות לגבי מקרקעין הרשום לפי חוק המשכון, התשכ"ז- 1967 , על דירת מגורים. בדומה לאמור בסעיף2 , על מנת לאפשר גמישות לנותן אשראי חוץ- בנקאי במתן האשראי ולהסיר קושי שהתעורר נוכח התנאים האמורים, מוצע לבטל .תנאים אלו ה שפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס344 מיום5 במאי2015 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 164 הקמת תכנית לעידוד פיתוח טכ נולוגיה פיננסית בישראל מחליטים במטרה לעודד פיתוח של טכנולוגיה פיננסית בישראל– להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנק בעו בתזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף- 2020 , שפורסם להערות הציבור ביום28 ביוני2020 , ולאחר הטמעת ההערות שהתקבלו. על טיוטת החוק יחולו .הוראות החלטה מס' __ שעניינן יישום החלטות והקמת ועדת שרים דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב בשנים האחרונות קמות חברות רבות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ,ושירותים פיננסיים במגוון תחומים, כגון אשראי, תשלומים, סליקה ואמצעי תשלום, ניהול השקעות ניהול פיננסי, שירותים בנקאיים, ביטוח ועוד (להלן– תחום הפינטק ). תחום הפינטק הוא אחד מהתחו מים המתפתחים ביותר בתחום חברות ההזנק בישראל. לפי ההערכות, בשנת2019 חברות הפינטק בישראל גייסו כ- 1.8$ מיליארד ובתעשייה פעולות יותר מ- 510 חברות, עובדה זו הופכת את ישראל לאחת מהמדינות המובילות בעולם בתחום. למדינת ישראל יש אינטרס לעודד את תעשיית הפינטק הקיימת בה ולעודד השקת מוצרים פיננסים חדשים לצרכן הישראלי על מנת לשפר את רמת .התחרות ולהביא לשיפור השירות לצרכן ככלל, על מנת לשמר את אמינות המערכת הפיננסית ואת יציבותה, הוקמו בעולם גופי פיקוח שונים שנועדו לנטר את פעולות הגופים הפיננסים, לקבוע כללים שמטרתם לחזק את יציבות המערכת הפיננסית, להגן על הצרכן ולשמור על התחרות בשוק. ההוראות הרגולטוריות הוגדרו באופן מסורתי תוך התחשבות בשחקנים הקיימים במגזר הפיננסי ולעיתים קרובות אינן מתאימות למוצרים חדשים ולשירותים המוצעים על ידי חברות הפינטק (לדוגמה, אי התאמה של תחומים חדשנ יים לקריטריונים הקיימים ברגולציה). לכן חברות הפינטק לעיתים נתפסות כחברות אשר יכולות להוות סיכון למערכת .הפיננסית על מנת להשיג את המטרות של טיפוח חדשנות פיננסית תוך שמירה על מטרות הרגולציה, מדינות רבות בעולם, בהן בריטניה, סינגפור, הונג קונג, אינדונזיה, יפ ן ואוסטרליה, יצרו "מגרש משחקים רגולטורי" (מכונה גםSandbox Regulatory ) – מעין סביבת ניסוי המותאמת רגולטורית עבור חברות פינטק. סביבת הניסוי מאפשרת לחברות לנסות את המודל העסקי שלהן ואת אופן השפעת השירות או המוצר על צרכנים סופיים. ישנם מספר מודלים ליצירת סביב ת הניסוי, כאשר הנפוץ שבהם הוא קביעת מגבלות לפעילות החברות תוך פיקוח של הרגולטור, במטרה להקטין את הסיכון הכרוך .בפעילות החברות במסגרת הניסוי ביום11 בינואר2018 , החליטה הממשלה להקים צוות שיבחן יצירת סביבה רגולטורית מקלה המותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוג יה חדשה. בהתאם להחלטת הממשלה, ביום28 בינואר 2018 מינה שר האוצר צוות בין משרדי לבחינת הקמת סביבה רגולטורית מקלה ומותאמת לחברות שעושות שימוש בטכנולוגיה חדשה לצורך אספקת מוצרים ושירותים פיננסיים (להלן- הצוות ). הצוות מנה נציגים מטעם משרד המשפטים, רשות ניירות ערך, אגף תקציבים במשרד האוצר, הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה בבנק ישראל, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון (להלן– רשות שוק ההון ), הרשות לאיסור הלבנת הון ולמימון טרור ורשות המיסים. הצוות התבקש להציג בפני שר האוצר המלצות למתווה להקמת ס ביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסיות כדי שאלו יעמיקו את פעילותן בישראל וכן ישיקו את מוצריהן לצרכן הישראלי, בשים לב למודלים .הקיימים בעולם ולצרכי ומאפייני השוק הישראלי .הצוות מצא כי שוק הפינטק הישראלי, גדול באופן יחסי לגודלה של המדינה בהשוואה בין לאומית יח ד עם זאת, חלק ניכר מהחברות הפועלות בישראל לא מציעות את שירותיהן באופן נרחב לצרכן 165 הישראלי. יש הנוטים ליחס זאת להיותה של ישראל שוק קטן, אשר מבחינת החברות אין בו כדאיות כלכלית מספקת להשקת מוצרים או שירותים. אולם, טענה זו נכונה בהקשר לכל חברות טכנולוגיה מתקדמת ולאו דווקא לעולם הפיננסיים, וניתן להיווכח כי בתחומים אחרים השוק הישראלי מאמץ במהירות טכנולוגיות חדשות וזוכה ליהנות ממגוון מוצרים מתקדמים רחב בהרבה בהשוואה לעולם .הפיננסי לאחר בחינת הקשיים עימם מתמודדות חברות הפינטק בישראל על הצוות, נמצא כי קושי מרכזי שמא פיין את החדשנות בעולם הפיננסי ומקשה על קידומה, הוא הפעילות בסביבה שחלות בה דרישות רגולטוריות רבות ומורכבות. הסביבה הרגולטורית המורכבת בעולם הפיננסי אינה ייחודית רק לישראל ונובעת בין היתר מכשלי השוק והסיכונים המיוחדים לעולם הפיננסי ובראשם סיכוני הציות הייחו דיים לפעילות זו, וכן מהצורך להבטיח את יציבות הגופים הפיננסיים והמערכת הפיננסית. אולם, בהיעדר מענה המותאם למאפייני חברות הפינטק בראשית דרכן, הרגולציה טומנת בחובה אתגרים מורכבים ,ומגוונים לחברות אלו, העלולים להוות חסם משמעותי לתחילת הפעילות ולהתפתחותן העסקית וכן ליכולת להציע את המוצר או השירות בשוק בישראל. על כן, הצוות המליץ להקים פלטפורמה של סביבת ניסוי המאפשרת למידה, ניסוי וטעייה להתמודדות עם האתגרים הרגולטוריים המאפיינים את .חברות הפינטק, הן מצד החברות והן מצד הרגולטורים לפיכך, מוצע לאמץ את המלצת הצוות ול הקים סביבת ניסוי לחברות טכנולוגיה פיננסית. התכנית תוקם בהתאם לתזכיר חוק לעידוד פיתוח טכנולוגיה פיננסית בישראל, התש"ף- 2020 :, שאלה עיקריו 1 . בתזכיר האמור מוצע להקים ועדה שתרכז את הטיפול בכלל החברות במסגרת התכנית אשר תכלול ( את כל רשויות הפיקוח הפיננסיות בישראל להלן– הוועדה ) ותהווה כתובת ממשלתית אחת לחברות המעוניינות לפעול במסגרת התוכנית. זאת על מנת להקל על חברות המבקשות לפעול במסגרת התכנית, בפרט כאשר תחום פעילותן אינו משויך באופן ברור לתחום הפיקוח של אחת מרשויות הפיקוח הפיננסיות. יתר על כן, הקמת ועדה תאפשר טיפו ל יעיל ומהיר בחברות שמתקשות לפעול במערכת הפיננסית עקב עניינים שאינם באחריות הרשות המפקחת בתחום פעילותה. לדוגמה: במצב בו חברה אשר מפוקחת על ידי רשות שוק ההון מתקשה לפתוח חשבון בנק בישראל, יש לפתור חסם בדרך של תיאום בין החברה ורשות שוק ההון לבין הרשות לאיסור הלבנת הון והפיקוח על הבנקים. בנוסף, המתווה המוצע בתזכיר האמור להפעלת התכנית מאפשר יישום זהיר ומתואם יותר של גישה רגולטורית חדשנית ברמה העולמית. יתרה מזאת, יישום זה יאפשר למידה משותפת של הרגולטורים והתייעצות, כך שסך הניסיון הנצבר אצל כל רשות פיקוח פיננסית.יהיה רחב יותר בהשוואה למצב בו הייתה נחשפת רק לחברות בתחום הפיקוח שלה 2 . בתזכיר האמור מוצע שתפקיד הוועדה יהיה לבחון ולהעריך בקשות של חברות לפעול במסגרת .התכנית בהתאם לעמידתן באמות המידה שיקבעו במסגרת החוק 3 . בשל שיקולי מומחיות ויעילות ועל מנת שלא לפגוע בעצמאות ר שויות הפיקוח הפיננסיות, בתזכיר האמור מוצע שלכל חברה המבקשת להשתתף בתכנית תהיה רשות פיקוח פיננסית מובילה שתוביל .את הטיפול בבקשה. רשות הפיננסית המובילה תיקבע לפי בשים לב לתחומי הפעילות של החברה לדוגמה, לחברה שמציעה מוצר או שירות בתחום הביטוח יקבע כי רשות שו ק ההון, ביטוח .וחסכון תהיה רשות הפיקוח המובילה בעניינה 4 . בתזכיר האמור מוצע לקבוע שהחלטת הוועדה על השתתפות חברה בתכנית תוכל להתקבל רק בהסכמת רשות הפיקוח המובילה. על מנת לייעל את עבודת הוועדה, מוצע שהרשות הפיננסית המובילה תקבע את המתווה ההולם להשתתפות החברה בת .וכנית 5 . כדי להקנות לרשויות הפיקוח הפיננסיות גמישות שתאפשר מענה לצרכי החברות בתזכיר האמור :מוצע שהתוכי תתפעל בשני מסלולים א. עבור חברות שפעילותן דורשת היתר מרשות פיקוח פיננסית אחת או יותר, בתזכיר האמור מוצע להקים מסלול רישוי. מטרת מסלול הרישוי הוא לבצע התאמות רגולטוריות לתקופה מוגבלת שיקלו על החברה לפעול בישראל תוך הגבלת היקף פעילות החברה. כך יתאפשר לחברה לבחון את מוצריה או שירותיה בישראל במטרה לעמוד בדרישות הדין הקיים בתום .תקופת התכנית ב. מעבודת הוועדה עלה כי גם חברות פינטק שפעילותן אינה כפופה להיתר או פיקוח של מי מרשויות הפיקוח הפיננסיות נתקלות בקשיים משמעותיים בפעילותן בישראל. קשיים אלו נובעים בין השאר מהקושי להתנהל מול המערכת הבנקאית. קושי זה נובע בעיקר כתוצאה מהיעדר משטר פיקוח בתחום מניעת הלבנת הון ומימון טרור על חברות אלו, שמעלה 166 משמעותית את הסיכון שבפעילותן מנקודת מבטה של המערכת הבנקאית. לפיכך, בתזכיר האמור מוצע להקים מסלול ליווי ייעודי במסגרת התכנית, עבור חברות שפעילותן אינה דרושה היתר. מטרת המסלול תהיה לתת מענה לקשיים בהן נתקלות חברות טכנולוגיה פיננסית, למשל באמצעות החלת משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור בא מצעות צו איסור .הלבנת הון עתידי בהתאם לקושי שפורט לעיל 6 . בתזכיר האמור מוצע לתת לרשות פיקוח מובילה אפשרות להטלת עיצומים על חברות שמשתתפות בתוכנית ושהפרו את ההוראות שהוטלו עליהם במסגרת התוכנית. זאת על מנת לאפשר לרשויות הפיקוח הפיננסיות אפשרות לאכוף את ההוראות על אף ההקלות שניתנו במסגרת התוכנית במסלול הרגולציה המותאמת. מאחר שבמסלול הליווי רשות הפיקוח הפיננסית מחילה הוראות שאינן נדרשות לפי החוק, בתזכיר האמור מוצע שגם במסלול זה תוכל רשות הפיקוח .הפיננסית להטיל עיצומים על החברות המשתתפות במסלול 7 . על מנת לאפשר עבודה א פקטיבית של הוועדה, בתזכיר האמור מוצע לאפשר מסירת מידע הנוגע .לחברות המשתתפות בתוכנית מכל חברי הוועדה אל כלל חברי הוועדה השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3441 מיום11 בינואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ה הצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 167 הרחבת אפיקי מימון והשקעות וקידום החדשנות הטכנולוגית בשוק ההון מחליטים במטרה להרחיב אפיקי מימון והשקעות ולקדם חדשנות בשוק ההון– להטיל על שר האוצר להכין ולהגיש לוועדת השרים לתיקוני חקיקה הנדרשים ליישום החלטות שיתקבלו במסגרת התכנית הכלכלית, טיוטת חוק שבה ייקבעו תיקוני החקיקה הנדרשים על בסיס העקרונות שנקבעו בתזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(בורסה ייעודית), התש"ף- 2020 , ובתזכיר חוק ייעול האסדרה בניירות ערך (תיקוני ח קיקה), התש"ף- 2020 , שפורסמו להערות הציבור ביום2 ביולי 2020 , ולאחר הטעמת ההערות שהתקבלו. על טיוטת החוק יחולו הוראות החלטה מס' __ שעניינן .יישום החלטות והקמת ועדת שרים דברי הסבר רקע כללי נתונים כלכליים ותקציב העולם הפיננסי מתאפיין בדינאמיות רבה ובהתפתחויו ,ת המתרחשות באופן תדיר בשוק ההון. כמו כן בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית משמעותית, המשנה אט- אט את פניה של המערכת הפיננסית. לאור זאת, ישנו צורך ברגולציה גמישה אשר תאפשר לשוק להתפתח ולהציע מוצרים ושירותים טובים יותר לציבור המשקיעים, ובמקביל תסייע להבטיח פיקוח אפקטיבי המגן על עניינם .של המשקיעים על כן, בתזכירי החוק האמורים מוצע לבצע תיקוני חקיקה אשר יסמיכו את רשות ניירות ערך להתאים את הרגולציה החלה על גופים שונים בשוק ההון להתפתחויות החלות בו ויאפשרו גמישות ומתן מענה מהיר. כמו כן, תיקונים אלה יסירו חסמי ם לפיתוח ושכלול התשתית הטכנולוגית במסחר בשוק ההון ולהרחבת האפשרויות ההשקעה והנפקת ניירות ערך ובכך יסייעו ביצירת אפיקי מימון נוספים וגיוון .בהשקעות ההוראות הקיימות בחוק ניירות ערך בנוגע לרישוי ופיקוח של בורסה עוצבו בראייה של בורסה לאומית משמעותית אחת, אשר היקף המסחר בה והשפעתה על שוק ההון בישראל הופכות אותה לשחקן המרכזי בעולם המסחר בניירות ערך. אולם, חלק מן החובות הרגולטוריות החלות על בורסה עשויות להקשות על הקמת פלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים ייחודיים, דוגמת היקפי מסחר קטנים יותר מבורסה ראשית, משקיעים מתוחכמ.)ים בלבד או מאפייני פעילות חדשניים (בורסות ייעודיות על כן, בתזכיר חוק ניירות ערך (תיקון מס')(בורסה ייעודית), התש"ף- 2020 , מוצע לתקן את חוק ניירות ערך, באופן שיאפשר הקמת בורסות ייעודיות. כמו כן, מוצע להסמיך את רשות ניירות ערך, באישור שר האוצר, לפטור גוף ה מבקש להפעיל בורסה ייעודית מחלק מהחובות החלות על בורסה ראשית, וכן לפטור תאגידים אשר יבקשו להיסחר בבורסה כזו מחלק מהוראות החוק. מתן פטור כאמור יעשה תוך שמירה על עניינם של ציבור המשקיעים, בין היתר, באמצעות הגבלת היקף פעילותה של בורסה ייעודית ופיקוח מלא של הרש ות על הפעילות בבורסה זו, תוך קביעת תנאים ודרישות מתאימים .לבורסה הייעודית ולתאגידים הנסחרים בה פלטפורמות מסחר אלה יאפשרו להרחיב את אפשרויות ההשקעה בשוק ההון הן לטובת ציבור המשקיעים והן לטובת חברות המבקשות להשיג מימון לפעילותן, וכן יתרמו לקידום החדשנות בש וק ההון. פתיחתם של אפיקי מימון נוספים לתאגידים שונים היא בעלת חשיבות למשק, ובפרט בימים אלו נוכח משבר הקורונה שיצר צורך במציאת פתרונות מימון לעסקים המנסים לחזור לפעילות לאחר השבתת המשק. עוד יצוין כי הקמתן של בורסות ייעודיות אף יאפשר הרחבת החשיפה של ציבור המ שקיעים בישראל למגזרי השקעה נוספים, למשל חברות צמיחה בתחומי ההייטק, אשר החשיפה .אליהם מוגבלת במסגרת הבורסה הראשית 168 יצוין כי בשונה מהמצב הקיים בישראל, בארה"ב ובאיחוד האירופי קיימת רגולציה נפרדת לעניין ,פלטפורמות מסחר קטנות יותר המתאפיינות בנפח מסחר קטן יותר כאשר רמת הפיקוח, השקיפות .והדרישות הרגולטורית החלות עליהן מקלות יותר כמו כן, רובם של דיני ניירות ערך נקבעים כיום בהליכי חקיקה ראשית וחקיקת משנה. אולם, בחלק מהמקרים מדובר בהוראות מקצועיות ספציפיות ובכלל זאת בנושאים טכניים, בהן נדרשים במשך הזמן שינויים והת אמות לתמורות בשוק ההון, כאשר בעתות של תנודות בשוק ההון נדרש מענה רגולטורי גמיש ומיידי. צורך זה קיים בימים כתיקונם ומתעצם בשעת משבר, כפי שהתברר במהלך התפרצות נגיף .הקורונה והשלכותיו על שוק ההון על כן, בתזכיר חוק ייעול האסדרה בניירות ערך (תיקוני חקיקה), הת ש"ף- 2020 , מוצע להסמיך את רשות ניירות ערך לתת לגופים מפוקחים הוראות בנושאים מקצועיים וטכניים, באופן שיבטיח גמישות .ומתן מענה רגולטורי מהיר לתמורות בשוק ההון התיקון המוצע יאפשר לרשות לקבוע הוראות בנוגע למגבלות השקעה, פיזור נכסים ושערוך בקרנות נאמנות; הון עצמ י וביטוח של בעלי רישיון ניהול תיקים, ייעוץ השקעות ושיווק השקעות והוראות בנוגע לדיווחיהם; כללי גילוי מיוחדים לתאגידים .מדווחים; ורמות המינוף המותרות בזירות הסוחר לחשבונו העצמי יצוין כי סמכות קביעת ההוראות של הרשות מצומצמת באופן משמעותי מסמכויותיהם של הרגו לטורים המקבילים לה בשוק ההון הישראלי (בנק ישראל ורשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון), וכן מסמכויות ( קביעת ההוראות הקיימות אצל רשויות ניירות ערך אחרות בעולם, בארה"בSEC ( ) ובריטניהFCA .) יובהר כי השינוי המבוקש אינו יוצר שינוי גורף בדיני ניירות ערך, אלא נועד לטפל במספר נושאים ספציפיים, אשר נדרשת לגביהם גמישות רבה בעיצוב ההוראות והתאמתן למצב השוק, וביתר שאת .בעת הנוכחית השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא .אין עמדת היועץ המשפט י של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצור ף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 169 אסטרטגיה הגברת התחרות על ידי יישום הרפורמות ברישוי עסקים מחליטים 1 . 'בהמשך להחלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2014 , שעניינה הפחתת הנטל הרגולטורי– דיון /בהחלטת ועדת שרים לענייני חברה וכלכלה מס. חכ39 מיום14 בספטמבר2014 ', החלטה מס 890 מיום27 בדצמבר2015 ', שעניינה עידוד עסקים חדשים, החלטה מס1007 מיום17 בינואר 2016 , 'שעניינה יישום הרפורמה ברישוי עסקים, החלטה מס1861 מיום11 באוגוסט2016 , שעניינה הפחתת הרגולציה לרישוי עסקים, 'והחלטה מס3214 מיום3 בדצמבר2017 שעניינה רישוי עסקים דיפרנציאלי– הקלה לעסקים קטנים ובינוניים ותיקון החלטת ממשלה (להלן– החלטה3214 :), ועל מנת להביא ליישום הרפורמות ברישוי עסקים א. לתקן את חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים או החוק ), באופן :הבא 1) נותן אישור יתנה תנאי בריש יון עסק רק אם קביעתו ברשיון עסק מתחייבת לפי תקנות שהותקנו מכוח סעיפים9 עד11 ב לחוק או לפי חיקוק אחר שקבע כי הוא ייקבע כתנאי .ברישיון עסק, או אם קביעתו מתחייבת לשם יישומם 2) על מנת לאפשר היערכות לאמור בסעיף (א), על אף האמור בו, נותן אישור יוכל להתנות תנאי בר י שיון עסק גם אם התנאי אינו עומד באמור שם, ובלבד שכבר התנה בעבר תנאי :כאמור או תנאי דומה לו, וזאת עד למועדים המפורטים להלן א) לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי שפורסמו לגביהם מפרטים אחידים, שלא חלה לגביהם חובת פרסום מפרט אחיד לפי סעיף7ג1 ()(ג1 ) לחוק או שמנויים בנספח ים ו' ו- ז' להחלטה3214 - עד ליום1 במרץ2023 . ב) לגבי שאר סוגי העסקים טעוני הרישוי- עד ליום1 במרץ2027 . 3) להסמיך את "הוועדה המייעצת לאסדרה" כהגדרתה בסעיף12 ב לחוק (להלן– הוועדה המייעצת או הוועדה ), לקבוע לנותן אישור תקופת היערכות של שנתיים נוספות על המ ,ועדים הקבועים בסעיף (ב) לעיל, לפי בקשה מנומקת שלו או לפי שיקול דעתה :שבה יחולו התנאים הבאים א) נותן אישור יוכל להתנות תנאי כאמור בסעיף (ב) לעיל, רק לאחר שקיבל את .אישור הוועדה לכך ב) אישור הוועדה יינתן לאחר ששקלה :בין היתר את הנושאים שלהלן (1) הסטנדרט המקובל במדינ ות החברות בארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח ( כלכליOECD .) בסוגי עסקים דומים (2) עלות יישום התנאי על עסקים חדשים וקיימים, בהתאם לאמור בסעיף12 א .לחוק (3) .כלל המידע שיתקבל מנותן האישור ג) סירבה הוועדה לבקשה, תשלח על כך הודעה מנומקת לנותן האישור שהגיש את .הבקשה 4) על אף האמור בסעיף (א) לעיל, רשאי גורם מוסמך ארצי ,להתנות תנאי ברשיון עסק במקרים הבאים (להלן– תנאי ייחודי:) א) התנאי ייקבע ברשיונם של כל העסקים מאותו סוג, במקרים המנויים בסעיפים 7(א1) עד (א3 ) לחוק, ובלבד שתנאים אלו ייקבעו לזמן מוגבל שלא יעלה על ;שנה ב) התנאי ייקבע ברשיונו ;של עסק בעל מאפיינים ייחודיים שמצדיקים זאת ג) .כאשר יש בתנאי משום הקלה על העסק 5) מצאה הוועדה כי גורם מוסמך ארצי או נותן אישור, לפי העניין, התנה תנאי ייחודי ברשיונות עסק שלא בהתאם לסעיפים (א) עד (ד) לעיל, תפנה אליו הוועדה בבקשה שינמק בתוך30 יום את קביעת התנ ,אי כאמור. לא השתכנעה הוועדה בהסבר שנתן 170 תשלח על כך הודעה מנומקת לגורם מוסמך ארצי או לנותן האישור, לפי העניין, שבו תודיע לו על החלטתה כי התנאי שקבע אינו מחייב, מייד או בתוך תקופה שקבעה הוועדה, ותורה לנותן האישור להסיר את התנאי האמור מן הרשיונות שבהם נקבע ול.הודיע על כך לבעלי הרשיונות ולרשות הרישוי 6) עד ליום1 במרץ2021 יפרסמו נותני האישור את המפרטים האחידים לגבי סוגי העסקים שמנויים בנספחים ו' ו- ז' להחלטה3214 ועד ליום1 במרץ2029 את שאר המפרטים האחידים של העסקים טעוני הרישוי. מפרטים אחידים שלא יפורסמו עד המוע דים .האמורים, תועבר הסמכות לקביעתם ולפרסומם לוועדה המייעצת 7) ,מצאה הוועדה כי מפרט אחיד אינו עומד בתנאים המפורטים בסעיף (א) עד (ג) לעיל תפנה לנותן האישור, בבקשה מנומקת בכתב, שיתקן את המפרט האחיד. לא תוקן המפרט האחיד בתוך60 יום, ולא נימק זאת נותן האישור באו ,פן ששכנע את הוועדה .רשאית תהיה הוועדה לתקנו ולפרסמו 8) הוועדה תהיה רשאית לבצע בדיקה מדגמית של רשיונות , לערוך בקרה על התאמתם למפרטים האחידים ובפרט תאתר תנאים שאינם ייחודיים או תנאים שאינו עומד בהוראת סעיפים (א) עד (ד) לעיל, ותפעל בהתאם לסמכויות הנתונות לה לע.יל 9) הוועדה המייעצת תמסור עדכון לממשלה, לפחות אחת לחצי שנה, על התקדמות פרסום המפרטים האחידים ועל הבקרות המדגמיות שביצעה, הממצאים שעלו בהן ואופן .טיפולה בהם 10 ) לחברי הוועדה המייעצת יתווסף חבר שהוא עובד משרד המשפטים, שימנה היועץ .המשפטי לממשלה 11 ) ההגדרה "השלכה כ לכלית" שקבועה בסעיף12 ב לחוק, תעודכן כך שכל אסדרה חדשה שעלותה10 .מיליון ש"ח ויותר, תיבחן על ידי הוועדה המייעצת 12 ) תשלום האגרות הנלוות לקבלת רישיון עסק, היתר זמני או היתר מזורז (להלן– רשיון או היתר), כהגדרתם בחוק, לא יהווה תנאי לקבלתם של אלו, ככל שהעסק עומד בדרישות הקבועות בהם. ככל שלא תשולמנה האגרות בתוך שנה ממועד קבלת הרישיון .או ההיתר, יבוטל רישיון העסק או ההיתר שניתן ב. 'לתקן את חוק רישוי עסקים (תיקון מס34), התשע"ח- 2018 , ולבטל את סעיף48 לו שקבע .מועדים לפרסום המפרטים האחידים על ידי נותני האישור ג. להורות למ שרדים שבאחריותם להתקין מפרטים אחידים שטרם פורסמו עד למועדים האמורים בסעיף1 (ו) לעיל, למסור לוועדה המייעצת בתוך חודש מהמועדים האמורים, פירוט של התנאים שקביעתם ברישיון עסק מתחייבת לפי תקנות שהותקנו לפי סעיפים9 עד11 ב לחוק או לפי חיקוק אחר, ותנאים שהתנה בעבר .ברישיון עסק או תנאים דומים ד. ,להטיל על אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה ואגף רישוי עסקים במשרד הפנים להביא בתוך60 :ימים הצעה לשר הפנים להתקנת תקנות בנושאים שלהלן 1) סוגי עסקים טעוני רישוי שיהיו פטורים מצירוף מסמכי הבקשה לרישיון עסק, בהתאם לסעיף 6ב(ד) לח .וק רישוי עסקים 2) תנאים לפתיחת עסקים ארעיים במרחב נתון קיים ("עסקי פופ אפ"), תוך השקעה סבירה של .משאבים לעמידה בדרישות הרגולטוריות המקובלות במדינות המפותחות עלויות רגולציה 2 . לקבוע יעד של הפחתת מיליארד ש"ח לשנה בעלויות הרגולציה הנובעת מחוק רישוי עסקים עד ליום31 בדצמבר2021 . 3 . לקבוע יעד של הפחתת5% בשנה, בעלויות רישוי עסקים לכל נותן אישור, בכל אחת מהשנים 2022 עד2026 . 4 . להטיל על אגף מדיניות רגולציה במשרד ראש הממשלה לבצע מדידה עיתית של עלויות הרגולציה אשר נובעות מחוק רישוי עסקים, על בסיס מתודולוגיית המדידה שמפורטת במדריך הפחתת הנטל הממשלתי שפרסם האגף. דיווח בעניין העלויות שנמדדו, ועמידה ביעדים כאמור בסעיפים5-6 , יימסר על ידי הוועדה לממשלה מדי חצי שנה, החל ביום1 בינואר2021 . 171 דברי הסבר רקע כללי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים ), נועד להבטי ח איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים, מניעת סכנות לשלום הציבור, בטיחות של הנמצאים בעסק או בסביבתו .ומניעת סכנות של מחלות וזיהומים בישראל פועלים כ- 160 אלף עסקים טעוני רישוי, מתוכם31%, כ- 45 אלף עסקים, ללא רישיון עסק. ,תופעה זו, יחד עם הקשיים המתוארים להלן מכבידים על הסביבה העסקית בישראל, אשר לפי המדדים הבינלאומיים המקובלים נמצאת בפיגור אחר מרבית מדינות ה- OECD (על אף שיפור מסוים בשנים האחרונות הנובע מטיפול בסוגיות רגולטוריות אחרות). זאת בין היתר, נוכח הקושי המשמעותי בקבלת רישיון לעסק, אשר מחייב הליך סבוך של קבלת אישור ממשרדי ממשלה שונים, על עמידה ,בדרישות שבתחום מומחיותם, טרם קבלת רישיון העסק מהרשות המקומית. דרישות אלו ,שבהתקיימותן בעסק מתנים משרדי הממשלה השונים שמהווים "נותני אישור" לפי חוק רישוי עסקים את רישיון העסק, קבועות במקומות שונים, לעיתים סותרות האח ת את השנייה, ואינן מרוכזות יחד באופן שנהיר לבעל העסק. קושי משמעותי נוסף שעומד בפני מי שמבקשים לפתוח עסק טעון רישוי בישראל, הוא הצבת התניות שונות אשר אינן קשורות במישרין למתן רישיון עסק, באופן שמכביד את .הנטל על העסק עוד לפני פתיחתו, כשלא ברורה ההצדקה לכך כלל הקשיים האמורים בהליך קבלת רשיון עסק, מכבידים מאוד על היזמים המבקשים לפתח עסקים ,בישראל, מאלצים אותם להשקיע תשואות זמן וממון, כאשר קיים קושי לצפות מראש עלויות אלו .גורמים לעיכובים משמעותיים בפתיחת עסקים ופוגעים בתחרות במגזר העסקי מצב דברים זה, הביא לע יסוק אינטנסיבי של הממשלה בעשור האחרון בגיבוש רפורמות שיפחיתו את הנטל על עסקים בישראל, ולמרות זאת העלות העודפת שמושתת על העסקים מדי שנה– נוכח האופן שבו נותני האישורים קובעים את התנאים שבתחום אחריותם למתן רישיון לעסק– נאמדת ב- 25 .מיליארד ש"ח כדי לתת מענה ל קשיים האמורים, קודמו שתי רפורמות משמעותיות בשנים האחרונות: בשנת2010 נקבעה חובת פרסום המפרטים האחידים לסוגי עסקים שונים. אלו נועדו לאפשר ודאות וצפיות למי שכוונתם לפתוח עסק ולבעלי עסקים קיימים, באופן שיאפשר להם לצפות את ההוצאה הנדרשת, לגייס הון בהתאם ולכלכל את צעדיהם; בשנת2018 נקבעו מסלולים דיפרנציאליים לרישוי ושיפור התהליך .הבירוקרטי, תוך היסמכות על המפרטים האחידים כתנאי ליישומם על אף שהרפורמה שקבעה את החובה לפרסם מפרטים אחידים התקבלה על ידי הכנסת כתיקון בחוק רישוי עסקים כבר לפני יותר מעשור, וחרף לוחות הז מנים שקבעה הממשלה לפרסומם, עד היום פורסמו רק20 מפרטים אחידים מתוך כ- 200 מפרטים אחידים שנדרשים לפרסום. כך שאותה ודאות וצפיות שביקש המחוקק להקנות לבעלי עסקים בישראל וליזמים חדשים, בפועל לא ניתנת להם, על ההשלכות האמורות שיש לדבר על הסביבה העסקית בישראל ועל ה משק בכלל. כעת מוצע לסייע לאותה רפורמה שנעשתה בשנת2018 להיות מיושמת בפועל, באמצעות יצירת מנגנון מכנס לקביעה ופרסום של המפרטים האחידים ובאמצעות יצירת מנגנון מאוזן לבחינת הדרישות הרגולטריות שייקבעו .ברישיונות עסק ובמפרטים האחידים על מנת לספק ודאות למגזר הפרטי, במיוחד בתקופה זו של משבר כלכלי נוכח נגיף הקורונה והשלכותיו על המשק, שמייצרת אתגר משמעותי אפילו יותר לבעלי העסקים, מוצע לקבוע כי רישיון עסק יותנה רק בתנאי שנקבע בתקנות מכוח חוק רישוי עסקים או בחקיקה אחרת שבה נקבע במפורש כי .יהיה תנאי למתן רישיון עסק באופן זה, התנאים למתן רישיון עסק, שעלויות העמידה בהם והצפיות שלהם מהווים חסם משמעותי בפני בעלי העסקים והיזמים בישראל, ייקבעו על ידי המחוקק או לפי .מדיניות ממשלתית על מנת לאפשר את הגמישות הנדרשת לרגולטור נקבעו חריגים לכלל זה, ובהם: המקרים המנויים כבר היום ב סעיף7(א1) עד (א3 ) לחוק רישוי עסקים וזאת לתקופה מוגבלת, כאשר הציפייה היא שלו מדובר בתנאים שיסבור נותן האישור שצריכים העסקים מאותו סוג לעמוד בהם דרך קבע, ייקבע אותם בתקנות 172 או בחקיקה; תנאי שייקבע ברישיון של עסק בעל מאפיינים ייחודיים, שמחייבים קביעת תנאי ספצי פי .עבורו; כל תנאי שיש בו כדי להקל על העסק כיוון שהליך התקנת התקנות יחייב היערכות משמעותית מצד נותני האישורים ושאר הגורמים ,הרלוונטיים בתהליך התקנתן, מוצע לקבוע תקופת היערכות שתאפשר השלמת הליכי חקיקת המשנה מבלי ליצור הכבדה משמעותית מדי על אותם גורמים ומבלי לאיין את התכליות החשובות של חוק רישוי עסקים ושל מתן רישיונות עסק, עד להשלמתם. ועדיין, כדי להקנות ודאות לבעלי העסקים והיזמים כבר כעת, מוצע שבתקופה זו ניתן יהיה להתנות רישיון עסק רק בתנאים שהותנו ברישיון לאותו סוג עסק בעבר או תנאים דומים להם, ולא יהיה ניתן להתנותו בתנאים חדשים שלא מכוח תקנות .או חקיקה כאמור על מנת לעשות כן יינתנו חודשיים נוספים לנותני האישור לפרסם את המפרטים האחידים, אשר לפי 'חוק רישוי עסקים (תיקון מס34), התשע"ח- 2018 (להלן– תיקון34 ,) נדרשו לפרסם עד ליום1 בינואר 2021 ואת אלו שהיו צריכים ל פרסם עד ליום1 בינואר2023 , יוכלו לפרסם עד ליום1 במרץ2020 . כן ייקבע כי מפרטים אחידים שלא יפורסמו עד למועדים האמורים, , תעבור הסמכות לקביעתם ולפרסומם לוועדה המייעצת לאסדרה כהגדרתה בסעיף12 ב לחוק רישוי עסקים (להלן– הוועדה המייעצת ), על מנת להוציא את אותה ר פורמה של קביעת המפרטים האחידים לפעול, על שלל יתרונותיה כמפורט .לעיל על מנת לוודא שאכן המדיניות הקבועה בתקנות וחקיקה מתרגמת באופן מדויק למפרטים ולתנאים ,ברשיונות עסק, תבצע הוועדה המייעצת בקרה על כלל המפרטים ובקרה מדגמית על רישיונות העסק ותוכל לפנות בבקשה לנותני האישור או לגורם מוסמך ארצי, לפי העניין, להסביר מדוע קבע תנאי .מסוים ברישיון ולבקש תיקונים במפרט אחיד עוד מוצע, כי ההגדרה של המונח "השלכה כלכלית" האמור בסעיף12ב לחוק רישוי עסקים, תופחת מ- 200 מיליון ש"ח ל- 10 מיליון ש"ח, לאור השוואה בינלאומית שנעשתה עבור אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה, ועוגנה במסגרת החלטת ממשלה4398 . לאור כל האמור, יבוטל סעיף48 לתיקון34 , שקבע מועדים לפרסום המפרטים האחידים על ידי נותני האישורים, שאי- עמידה בהם על ידי נותני האישורים תביא לכך שאותו נותן אישור לא יוכל להתנות מתן רישיון עס ק בתנאים שלא עוגנו במפרט אחיד. זאת, מתוך הבנת החשיבות של חוק רישוי עסקים ומתן רישיונות עסק מכוחו, על התנאים השונים שמתנים נותני האישור למתן רישיונות, בהתאם למומחיותם. כך שמצב שבו לא היו מפורסמים המפרטים האחידים במועדים שנקבעו לכך לפי תיקון 34, היה עלול לה ביא לחשש ממשי מפגיעה בערכים השונים שנקבעו בחוק רישוי עסקים, מעת שלא היו יכולים להתנות נותני האישור תנאים ברישיון עסק שלא נקבעו במפרט אחיד שפורסם כנדרש, גם .אם היה באלו להגן על הסביבה, על הבריאות וכיו"ב לפי המוצע בהחלטה, בשנה הראשונה ליישום החוק יתאפשר מימ וש של הרפורמה שנעשתה בשנת 2018 , שעיקרה קיצור דרמטי בלוחות הזמנים לקבלת רישיון עסק, עלויות שנמדדות בהשפעתן הישירה והעקיפה על המשק בכ-1 .מיליארד ש"ח בנוסף, במטרה לקדם מדידה חיצונית ושיטתית של עלויות רגולציה, לוודא ולקדם את האפקטיביות של יישום הרפורמה ברישו י עסקים כאמור, מוצע לקבוע כי משרד ראש הממשלה יבצע מדידה של החיסכון בעלויות רגולציה ויקבע יעדים למשרדים להפחתת עלויות הרגולציה בתחומם לפי חוק רישוי עסקים. תוצאות העמידה או אי- העמידה ביעדים אלה תוצגנה בפני הממשלה על ידי אגף רגולציה .במשרד ראש הממשלה מדידת הה פחתה של נותני האישורים תיעשה לפי המתודולוגיה הקבועה במדריך להפחתת הנטל הממשלתי שפרסם אגף הרגולציה במשרד ראש הממשלה. לפי מתודולוגיה זאת, נמדד הנטל הישיר שהממשלה משיתה על העסק באמצעות שיטת המדידה המקובלת במדינות המפותחות, המחשבת את הזמן המושקע כפול עלות הזמן ,ומצרפת עלויות רכש ככל שישנן. דיווח בעניין העלויות שנמדדו היעדים שנקבעו ועמידה בהם, יימסר על ידי הוועדה לממשלה מדי חצי שנה, החל ביום1 בינואר 2021 . 173 השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2014 ; ה 'חלטה מס890 מיום27 בדצמבר2015 ; 'החלטה מס1007 מיום17 בינואר2016 ; 'החלטה מס1861 מיום11 באוגוסט2016 ; 'החלטה מס3214 מיום3 בדצמבר2017 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכ לכלית לשנת 2020 . 174 טיוב הליך רישוי עסקים מחליטים לתקן את חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 ', בהתאם להוראות הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס 33), התשע"ח- 2018 , בנוסח שוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת הניחה על שולחן הכנסת לקריאה שניה ושלישית, שעניינה רישוי ע סקים בעלי חשיבות לאומית, בשינוי שהמנהל הכללי של משרד המשפטים יתווסף כחבר נוסף בצוות המייעץ, שמוקם לצורך מתן המלצה לממשלה על החלטה .שעסק מסוים הוא בעל חשיבות לאומית דברי הסבר רקע כללי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים ), קובע בסעיף5 לו כי רשות הרישוי ,לעסק טעון רישוי בתחום רשות מקומית היא ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיכו לכך. עם זאת .בנושאים מסוימים נקבע כי רשות הרישוי לא תהיה ראש הרשות המקומית אלא נציג השלטון המרכזי כך למשל, בפרק ב' לחוק רישוי עסקים, נקבע כי על אף האמור בסעיף5 , רשות הרישוי למפעלים בטחוניים היא מנהל היחידה לרישוי מפעלים בטחוניים, שהוקמה בחוק רישוי עסקים, וחבריה הם נציג ,שר הבריאות, נציג השר להגנת הסביבה, נציג השר לבטחון פנים לעניינים מסויימים, נציג שר העבודה נציג שר הבטחון ונציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים מבי ן ראשי הרשויות המקומיות. מנהל היחידה רשאי להיוועץ ביחידה בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו, היחידה היא גם הגוף שבפניו מתבצע השימוע לראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא המפעל הבטחוני, ולחברי היחידה יש סמכויות נוספות שעיקרן הגשת בקשה ליתן צו הפסקה מינהלי, והרשות להיכ נס למפעל בטחוני כדי לקבוע תנאים למתן רישיון לאותו המפעל או כדי לקבוע האם מתקיימים בו תנאי החוק והתקנות ותנאי .הרישיון במטרה לאפשר מתן רישיון לעסק שהממשלה רואה אותו כבעל חשיבות לאומית, ואשר יש הצדקה שהרישוי שלו לא יהיה בידי ראש הרשות המקומית שבתחומה הוא מצו י, מוצע כי במקרים המתאימים תועבר הסמכות למנהל היחידה לרישוי מפעלים בטחוניים במשרד הפנים, שהיחידה שבראשה הוא .עומד היא בעלת מאפיינים מתאימים גם לטיפול בעסקים בעלי חשיבות לאומית מוצע כי ההכרזה על עסק כבעל חשיבות לאומית תתקבל על ידי הממשלה, לאחר שמצאה כי עסק הוא בעל חשיבות לאומית וכי קיימת הצדקה בנסיבות העניין לכך שרשות הרישוי שלו לא תהא הרשות המקומית. החלטת הממשלה תתקבל לאחר מתן המלצה של צוות מנכ"לים שידון בכך. הצוות יהיה ,בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ויהיו חברים בו מנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד הפנים מנכ"ל ה משרד להגנת הסביבה, מנכ"ל משרד הכלכלה ומנכ"ל משרד המשפטים. הצוות יגבש את המלצתו לאחר שנתן לראש הרשות המקומית אשר בתחומה העסק או לנציגו, הזדמנות לטעון את .טענותיו בכתב או בעל פה, לפי בחירתו תיקון כאמור שולב במסגרת פרק י"ב בהצעת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקי קה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2019), התשע"ח- 2018 , וביום19 בפברואר2018 החליטה הכנסת על פיצול חלק זה מהצעת החוק ומיזוגו בהצעת חוק רישוי עסקים (תיקון– ,)רישוי מפעלי תשתית לאומית התשע"ח- 2017 'מטעם חברי הכנסת. בהתאם, הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס33), התשע"ח- 2018 אושרה על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת להנחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית ביום26 בפברואר2018 ., אך לא נדונה במליאה 'להלן נוסח הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס33), התשע"ח- 2018 , כפי שאושרה על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת :להנחה על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית 'הוספת פרק ב1 1. בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח– 1968 1 , אחרי סעיף29 :יא יבוא '"פרק ב1: רישוי עסקים בעלי חשיבות לאומית 1 'ס"ח התשכ"ח, עמ204 '; התשע"ז, עמ501 . 175 החלטה על עסק בעל חשיבות לאומית 29 .יב )(א הממשלה רשאית להחליט כי עסק מסוים שהוא ,עסק טעון רישוי שיש בפעילותו חשיבות לאומית ושיש הצדקה לכך שרישויו לא ייעשה בידי רשות הרישוי כמשמעותה בסעיף5 – הוא עסק בעל חשיבות לאומית (בחוק זה– .)עסק בעל חשיבות לאומית )(ב החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תינתן לאחר קבלת ,המלצתו של צוות מייעץ, שיוקם לשם מתן ההמלצה שח בריו הם (בסעיף זה– :)הצוות המייעץ (1) ,המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ;והוא יהיה היושב ראש (2) ;המנהל הכללי של משרד הפנים (3) ;המנהל הכללי של משרד האוצר (4) המנהל הכללי של המשרד להגנת ;הסביבה (5) המנהל הכללי של משרד הכלכלה .והתעשייה )(ג הצוות המייעץ לא ימליץ על מתן החלטה כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר ששוכנע שהתקיימו התנאים האמורים באותו סעיף קטן; לעניין זה, ישקול הצוות :המייעץ אם מתקיים אחד מאלה (1) ,העסק עוסק בפיתוח, בייצור, באספקה בהולכה, באחזקה או בא חסנה של מוצר חיוני למשק או במתן שירות חיוני לציבור או מסייע ;לביצוע פעולות אלה (2) השפעת פעילותו של העסק אינה מוגבלת לרשות המקומית שבתחומה הוא נמצא, ובכלל זה בשל כך שמתקניו של העסק מצויים בשטח מקרקעין רצוף שהוא בתחומה של יותר מרשות ;מקומית אחת (3) יש טעמים הנובעים מקיומו של אינטרס ציבורי חשוב שבשלהם יש הצדקה להחיל על .העסק את הוראות פרק זה )(ד לשם גיבוש המלצתו כאמור בסעיף קטן (ב), יפנה הצוות המייעץ לקבלת עמדתם של המנהל הכללי של כל משרד שלדעת הצוות תחום פעילות העסק היא באחריותו, וש ל המנהל הכללי של כל משרד נותן אישור שקביעת העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו; לא התקבלה עמדתו של מנהל כללי כאמור בתוך21 ימים ממועד הפנייה אליו, יראו כאילו קוימה החובה לקבל את .עמדתו לפי סעיף קטן זה 176 )(ה טיוטת המלצת הצוות המייעץ והנימוקים לה יפ ורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה; כל אדם יהיה רשאי להגיש לצוות המייעץ הערות לעניין טיוטת ההמלצה בתוך21 ימים ממועד פרסומה; הערות שהוגשו כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש .הממשלה )(ו הצוות המייעץ לא יעביר את המלצתו לממשלה אלא אם כן ניתנה לראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק או לנציגו הזדמנות להופיע בפני הצוות ולהשמיע את טענותיו לפניו או להעביר את עמדתו לצוות המייעץ בכתב, לפי בחירתו, והכול בתוך21 ימים ממועד הפנייה אליו; חלפה התקופה האמורה וראש הרשות המקומית או נציגו לא הופיע בפני הצוות המי יעץ, אף שהוזמן, או לא העביר לצוות המייעץ את עמדתו, יראו .בכך ויתור על זכותו להשמיע את טענותיו כאמור )(ז החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה ימסור הודעה על מתן ההחלטה לבעל העסק או למנהלו, לרשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית, לנותני האישור ולראש .הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק, כולו או חלקו )(ח הוראות סעיף29א(ג) ו-(ד) יחולו לעניין החלטה .לפי סעיף קטן (א), בשינויים המחויבים רשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית 29 .יג על אף האמור בסעיף5, מנהל היחידה לרישוי מפעלים ביטחוניים שהוקמה לפי סעיף29ב הוא רשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית (בפרק זה– רשות הרישוי .)לעסקים בעלי חשיבות לאומית הבעת עמדתו של ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא עסק בעל חשיבות לאומית 29 .יד לא יינתן ר ישיון או היתר זמני לעסק בעל חשיבות לאומית, אלא אם כן ניתנה לראש הרשות המקומית ,שבתחומה נמצא העסק, כולו או חלקו, או לנציגו הזדמנות להביע את עמדתו לפני רשות הרישוי לעסקים .בעלי חשיבות לאומית, בתוך תקופה שתורה תוקף רישיון 29 .טו)(א רישיון שניתן לעסק שהיה בתוקף ערב כניסתה לתוקף של החלטה כאמור בסעיף29יב(א), יעמוד בתוקפו ויראוהו כאילו ניתן בידי רשות הרישוי לעסקים .בעלי חשיבות לאומית )(ב נתנה רשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית רישיון לעסק וביטלה הממשלה את ההחלטה שנתנה כאמור בסעיף29יב(א) לגביו, ימש יך הרישיון לעמוד בתוקפו עד תום תקופת הרישיון או עד תום חמש שנים מיום ביטול ההחלטה, לפי המוקדם, ויראוהו באותה תקופה כאילו ניתן בידי רשות רישוי כמשמעותה בסעיף5. תחולת הוראות בשינויים 29 .טז סעיפים6 , 14 , 20 , 28 ו- 31 יחולו לגבי עסק בעל חשיבות לאומית בשינוי :ים אלה 177 (1) בסעיף6(א), הסיפה החל במילים "לעניין סעיף "זה– ;לא תיקרא (2) בסעיף14(א), בסיפה, במקום "רשות הרישוי המקומית" יקראו "רשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות ;"לאומית (3) בסעיף20 – )(א במקום "לראש הרשות המקומית" יקראו "לרש;"ות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית )(ב הוצאת צו הפסקה מינהלי לפי הוראות הסעיף האמור, בידי מי מהמנויים להלן טעונה :אישור של גורם מוסמך ארצי כמפורט לצדו (1) ממונה על איכות הסביבה או רופא מחוזי– גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקה (2) להגדרה "גו רם מוסמך ארצי", לפי ;העניין (2) מפקד כבאות מחוזי– גורם ( מוסמך ארצי כאמור בפסקה3) להגדרה ;""גורם מוסמך ארצי (3) מפקד משטרת המחוז– גורם ( מוסמך ארצי כאמור בפסקה4) להגדרה ;"."גורם מוסמך ארצי (4) בסעיף28 ( (א), במקום פסקה3 :) יקראו (" 3) רשות הרישוי לעסקים בעלי חשיבות לאומית או עובד המדינה שהיא ;";הסמיכה לעניין זה (5) בסעיף31(א), במקום "או שנתן מנהל היחידה למפעלים בטחוניים" יבוא "או שנתנו מנהל היחידה למפעלים ביטחוניים או רשות "."הרישוי למפעלים בעלי חשיבות לאומית כע ת מוצע לתקן את חוק רישוי עסקים, בהתאם לנוסח זה ותוך שהמנהל הכללי של משרד המשפטים יתווסף כחבר נוסף בצוות המייעץ, שמוקם לצורך מתן המלצה לממשלה על החלטה שעסק מסוים הוא .בעל חשיבות לאומית תקציב .אין השפעה תקציבית השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .אין החלטות קודמ ות של הממשלה בנושא 'החלטה מס3434 מיום11 בינואר2018 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 178 תשתיות הערכות לאומית לפיתוח מערכת מטרו במטרופולין גוש דן מ חליטים בה משך להחלטת ממשלה מס' 1838 בעניין "תכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים" מיום11 באוגוסט2016 (להלן– החלטה1838 ), ולצורך היערכות מיידית להקמת רשת קווי מטרו במטרופולין תל אביב (להלן– פרויקט המטרו ), אשר תסייע להאצת צמיחת המשק והגדלת הפר יון, תתמוך ביישום תכניות הדיור ותהליכי ההתחדשות העירונית, תשפר את רמת הנגישות התחבורתית, תתרום להעלאת רמת החיים, תפחית את הגודש בגוש דן ותקטין את השפעותיו :השליליות 1 . בהתאם להחלטה1838 .להודיע כי פרויקט המטרו מהווה פרויקט תשתית לאומית 2 . פרויקט המטרו יכלול את כ לל הרכיבים הכלולים בתכניות תשתית לאומית למטרו גוש דן כפי שיאושרו מעת לעת, וכן את מרכזי התחבורה המשולבים, מבנים המוקמים מעל תחנות המטרו , מרכזי התחבורה המשולבים והדיפו; בסעיף זה- ""מרכז תחבורה משולב– ,מפגש של קו מטרו עם מערכת מסילתית אחרת, אחת לפחות במטרופ.ולין תל אביב 3 . לקבוע כי מסגרת ההוצאה המותרת לתכנון וביצוע פרויקט המטרו לא תעלה על150 מיליארד .ש"ח 4 . מסגרת ההוצאה המותרת תכלול את כלל ההוצאות הנדרשות לביצוע פרויקט המטרו, לרבות ההוצאות הבלתי- צפויות בהיקף המקובל בפרויקט מסוג זה, הוצאות הפקעה הנדרשות לצורך ביצ.וע פרויקט המטרו, וכן פיצויים עקב תביעות 5 . יתרת מסגרת ההוצאה המותרת שנותרה ביום1 ביולי של כל שנה, תוצמד לשיעור שינוי מדד תשומה בסלילה וגישור ביחס ליום1 .ביולי בשנה הקודמת 6 . להטיל על משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפעול מול חברת נתיבי תחבורה עירוניים להסעת המונ ים (נת"ע) בע"מ (להלן– נת"ע ) המהווה, לעניין תקנות חובת המכרזים התשנ"ג- 1993 , זרוע ביצוע של הממשלה לצורך הקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל- אביב, כך שתבצע את :הפעולות הדרושות לטובת קידום פרויקט המטרו, ובכלל זה א. להגיש כל תכנית הנוגעת לפרויקט המטרו למוסד התכ.נון הרלוונטי ב. לבצע את השינויים הנדרשים במבנה הארגוני, לפי כל דין, על מנת להיערך להקמת פרויקט .המטרו והפעלתו, ככל שקידום וביצוע פרויקט המטרו יוטל עליה ג. להגיש למשרדי האוצר והתחבורה תכנית ראשונית לביצוע פרויקט המטרו (להלן– תכנית הביצוע ), עד ליום15 בינואר2021 :, בהתאם לעקרונות הבאים 1) ביצוע כלל הפעולות הנדרשות להקמת הפרויקט לא יעלו על מסגרת ההוצאה המותרת .כאמור להלן 2) חלוקת ביצוע פרויקט המטרו לשלושה שלבים, שיגובשו בין היתר בהתבסס על בדיקת כדאיות כלכלית ותחבורתית של המקטעים והתחנות במערכת המטרו ובהתבסס על הישימות ה תפעולית והכל תוך התחשבות ביכולות המשק. השלביות תייצג הפעלה מדורגת של מקטעים ותחנות של מערכת המטרו בשנים2030 עד2040 . 3) ,מרכזי התחבורה המשולבים המפורטים בנספח א' ייכללו בתכנית לשלב הראשון .כאמור לעיל 7 . להנחות את הממונה על התקציבים לגבש תכנית לתקצוב עלויות פרוי קט מטרו, ולהטיל על שר האוצר להגיש הצעה לתיקוני החקיקה הנדרשים ליישומה שתובא לאישור הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לשנת הכספים2021 :, בהתאם לעקרונות הבאים א. 25% :ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל הפחות, תמומן באמצעות אלו 1) היטל השבחה כאמור בסעיף32 .להלן 2) פיתוח ושיווק נדל."ן מעל לתחנות ולמתחמי הדיפו ובסמוך להם 3) .פיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה בסמוך לתחנות ב. 25% ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל הפחות, תמומן באמצעות מיסוי בזיקה, ישירה או עקיפה, לתועלות הכלכליות שהפרויקט לצפוי להניב או ממיסוי החצנות שליליות הנוגעות לשימוש ברכב או מהכ נסות תפעוליות שונות של פרויקט המטרו בשנות הפעלתו. לעניין זה 179 יוקם צוות בראשות ,המנהלת הכללית של משרד האוצר ,ראש מטה התשתיות הממונה על ,התקציבים במשרד האוצר, ובהשתתפות הכלכלנית הראשית במשרד האוצר מנהל רשות המסים ו ראש המועצה הלאומית לכלכלה שיבחן את אופי המיסו י שיש להטיל, בשים לב .למקובל בפרויקטים שונים בעולם ג. 50% ,ממסגרת ההוצאה המותרת, לכל היותר, תמומן באמצעות אוצר המדינה, בין היתר .מתוך תקציב משרד התחבורה 8 . ככל שלא יאושרו תיקוני החקיקה ליישום סעיפים7 ()(א1) ו-(2 ) לעיל, או שהצעת הממשלה לתיקוני החקיקה האמורים יאו שרו בהיקף נמוך מההיקף האמור לעיל הצעת הממשלה להטלת מיסוי כאמור בסעיף7 (ב) לעיל תגדל בהתאמה, ובכל מקרה אוצר המדינה לא יישא בסכום העולה על שיעור של50% ממסגרת ההוצאה המותרת, אלא אם תחליט הממשלה על הקטנת מסגרת .ההוצאה המותרת לתכנון וביצוע פרויקט המטרו 9 . לקבוע בחוק, כי הממשלה תהיה רשאית להסמיך חברה ממשלתית או תאגיד כהגדרתו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה- 1985 (להלן– חוק יסודות התקציב ), להיות אחראית על קידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, ויכול שתסמיך יותר מגוף אחד (להלן- החברה המבצעת ). עד לקביעת ,חברה מבצעת כאמור כלל .האמור בהחלטה זו יחול על נת"ע 10 . לקבוע בחוק, כי החשב הכללי, הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד התחבורה , בהתייעצות עם ,רשות החברות הממשלתיות יערכו הסכם עם החברה המבצעת לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות לקידום, הקמה והפעלה של פרויקט המטרו (להלן– הסכם הפיתוח ), בשים לב ל .תכנית הביצוע הסכם הפיתוח יחליף את התקשרות המסגרת, ביחס לפרויקט המטרו, כמשמעותה בתקנה3 ד לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג- 1993 (להלן– תקנות חובת המכרזים .) 11 . העבודות המקדמיות לביצוע פרויקט המטרו, הכוללות לגבי כל אחד מהקווים תכנון מפורט, מינוי מנהל פרויקט, קידום זמינות הקרקע, העתקת תשתיות חיוניות ועבודות אזרחיות יבוצעו באמצעות .התקשרויות של החברה המבצעת במכרזי רכש במימון תקציב המדינה 12 . ,החברה המבצעת, לאחר ביצוע בחינה מקצועית מקיפה תציע הצעה בדבר אופן ביצוע יתר העבודות הנדרשות לצורך ביצוע פרויקט המטרו, לרבות התקנת מע ,רכות הקו, הקמת המסילות רכש הקרונות ותחזוקתו, באמצעות התקשרויות של החברה המבצעת, במכרזי רכש במימון תקציב ( המדינה או באמצעות זכיינים פרטיים עמם תתקשר במנגנון של שיתוף הסקטור הפרטיPPP .) המלצה כאמור תיבחן על ידי הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, בי ,ן היתר .בשים לב לתרומת אופן הביצוע לאיכות ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של הפרויקט ולמימונו החלטה בנושא תתקבל לא יאוחר מ- 120 יום לאחר סיום הגשת ההמלצות המקצועי ו.ת כאמור 13 . להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ו מנכ"ל משרד התחבורה, לגב ש עד ליום15 בינואר2021 המלצות בדבר המבנה הארגוני של החברה המבצעת, ככל שיקבע כי היא תהיה חברה ממשלתית, במבנה הבעלות של החברה, בתקנון החברה, בסמכויותיה, בנושאי ממשל תאגידי בחברה ובחלוקת הסמכויות בין הממשלה לחברה וכן מנגנון ייעודי למינוי דירקטורים בחברה , במ טרה לאפשר את קידום פרויקט המטרו באופן מיטבי , מקצועי :ובלוחות הזמנים הדרושים למשק, בהתאם לעקרונות הבאים א. הקצאת התשומות הניהוליות והארגוניות הנדרשות לתכנון והקמת פרויקט המטרו לצד קידום .פרויקטים אחרים שבאחריות החברה ב. הקצאת התשומות הניהוליות והארגוניות הנדרשות להיבטי התפעול הנוגעים לפרויקט .המטרו תוך יצירת מומחיות בתחום ג. .שימור ושימוש בידע הנצבר בכל הנוגע לתכנון הקמה ותפעול של קווי הרכבת הקלה ד. יכולת יצירת הכנסות עצמיות ופיתוח עסקי לצורך מימון פעילויותיה הקשורות לפרויקט ובפרט לאמור בסעיף7 .להחלטה זו ה. ייצוג הולם של צרכי ההקמה ההפעלה והפיתוח הנדל"ני בתהליכי קבלת החלטות בפרויקט .המטרו תוך אינטגרציה בין היבטיו השונים של הפרויקט 180 היערכות 14 . ,לקבוע בחוק כי בכל הפעלת סמכות או שיקול דעת על פי דין לצורך אסדרה, לרבות מתן אישור שעשויה להיות לה השפעה על פרויקט המטרו יובא בחשב ון האינטרס הלאומי בקידום והגשמת .פרויקט המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים ככל הניתן 15 . להטיל על שר האנרגיה, שר ההשכלה הגבוהה ומשאבי המים, שר הפנים, שרת התחבורה, השרה להגנת הסביבה, השר לביטחון פנים, שר הביטחון, שר הבריאות ושר הכלכלה (להלן– השרים ,) להורות למנכ"לי המשרדים ומנהלי היחידות והרשויות שבאחריותם (להלן– הגופים ,) למנות מתוך עובדיהם, גורם בכיר בדרגת סמנכ"ל לפחות, שיהיה אחראי על היערכות לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו, בנושאים הנתונים לאחריות הגופים (להלן– איש הקשר ), על מנת שיינתן מענה מיטבי בלוחות זמנים קצרים וקצובים לכל נושא הכרוך בהקמתו והפעלתו של המטרו .ובאופן שיבטיח שלא ייגרם עיכוב כלשהו בהקמת הפרויקט מחמת פעולה המוטלת על אותו גוף השרים יורו לגופים לתעדף את הטיפול בכל ענין הכרוך בפרויקט המטרו, הן מבחינת לוחות הזמנים לביצוע הפעולות והן מבחינת הקצ את כוח אדם ומשאבים וכן יורו על הכללת הפעולות שנועדו לצורך סיוע לקידום וביצוע פרויקט המטרו בתכנית העבודה השנתית המשרדית. השרים ידווחו בתוך30 .יום על מינוי אישר הקשר ופרטיו 16 . להטיל על כל איש קשר למנות עובד מעובדי הגוף שייקח חלק בדיונים ובעבודת מטה התשתיות בנו.שאים הנוגעים לפרויקט המטרו, לפי העניין 17 . להטיל על מפקד מחוז תל אביב במשטרה למנות קצין בדרגת ניצב משנה ומעלה שיהיה הגורם האחראי במשטרה על כלל הנושאים הנוגעים לפרויקט המטרו ומתן מענה מיטבי בלוחות זמנים קצרים וקצובים לכל נושא הכרוך בהקמתו והפעלתו של המטרו ובאו פן שיבטיח שלא ייגרם עיכוב כלשהו בהקמת הפרויקט, לרבות סיוע בכל הנוגע לפעולות הנדרשות במסגרת פקודת מסילות ,]הברזל [נוסח חדש ה תשל"ב- 1972 (להלן– פקודת מסילות הברזל.) 18 . להטיל על המנהלים הכלליים של הגופים להגיש ליושב ראש מטה התשתיות, עד ליום15 באוקטובר2020, המל צות לצורך הסרת חסמים והסדרים רגולטורים ייעודיים לטובת קידום .וביצוע פרויקט המטרו, לרבות המלצות לתיקוני חקיקה, ככל הנדרש 19 . לקבוע בחוק כי כל גוף ציבורי אשר לצורך קידום, ביצוע והפעלת פרויקט המטרו נדרשת החברה המבצעת לקבל ממנו אישור או לבצע עימו תיאום (להלן– גור ם מוסמך ), יקבע כי יש לתת עדיפות לטיפול בכל נושא הנוגע למטרו, יפרסם, בתוך תשעים יום מיום פרסומו של החוק, הנחיות, כללים ואמות מידה אחידות הנוגעות לפרויקט המטרו ואת רשימת המסמכים שעל החברה המבצעת לצרף לבקשתה לקבלת אישור או לבצע תיאום וכן יגדיר פרקי זמן קצרים ומחייבים למתן מענה לנושאים האמורים. להתיר, בחוק, לגורם מוסמך לדרוש מהחברה המבצעת מסמכים נוספים אשר אינם מופיעים ברשימה האמו רה, וזאת בהסכמת יו"ר מטה התשתית ; בסעיף זה– ""אישור- ;אישור, רישיון, הרשאה, היתר או פטור ""גוף ציבורי– ממשלת ישראל, רשות מקומית, תא גיד שהוקם לפי חוק, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה ישירה או עקיפה של הממשלה או של רשות מקומית, לרבות חברת בת ממשלתית וחברה ,מעורבת כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות חברה עירונית וכן כל גוף המתוקצב, במישרין .או בעקיפין, מתקציב המדינה 20 . לקבוע בחוק, כי בכל גורם מוסמך י מונה גורם אחד שיהיה אחראי לרכז את הטיפול בנושא פרויקט .המטרו, לרבות את פניות החברה המבצעת לגורם המוסמך לצורך קידום וביצוע פרויקט המטרו 21 . להנחות את רשות החשמל לבחון לתקן את אמות המידה, כך שניתן יהיה להבטיח עמידה של ספק "שירות חיוני כמשמעו בחוק משק החשמל, התשנ ו- 1996 (להלן– ספק שירות חיוני ו- חוק משק החשמל, בהתאמה), בלוחות הזמנים שייקבעו על- ידי החברה המבצעת, בביצוע העבודות הנדרשות מצידו לצורך תכנון הפרויקט והקמתו, ובפרט לעניין נקודות החיבור של הפרויקט לרשת .ההולכה והבדיקות הנדרשות לכך שבאחריותו 22 . להנחות את שר האנרגי ה ושר האוצר, בכפוף להתייעצות עם רשות החשמל ובכפוף למטרות חוק משק החשמל, לעדכן ככל הניתן את תוכנית הפיתוח של ספק שירות חיוני, כך שיתאפשר חיבור .של המטרו והעתקת תשתיות ככל שנדרש בהתאם למועדים שתקבע החברה המבצעת 23 . להנחות את החברה המבצעת לכלול בתוכניות הסטטוטורי ות של המטרו את התשתיות הנלוות של רשת ההולכה הנדרשות למטרו בהתאם לתכנון של ספק שירות חיוני ואמות המידה שקובעת רשות .החשמל 181 24 . למען הסר ספק, ספק שירות חיוני לא ייקח חלק בתכנון או בביצוע של מערכת החשמל של המטרו החל ממסדר החיבור של תחנת המשנה של המטרו ועד למתקני הצריכה של המטרו, שהוא חלק .מתכולת העבודה והאחריות של החברה המבצעת 25 . להטיל על מנהל רשות המים להקים צוות ייעודי שתפקידו יהיה ללוות ולקדם את כלל ההיבטים הנוגעים למים, בפרויקט המטרו, מטעם הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן– הצוות המלווה ). הצוות המלווה יהיה הגורם המקצועי המוסמך לטפל מטעמה של הרשות הממשלתית למים ולביוב בכל פנייה של החברה המבצעת הנוגעת לפרויקט המטרו. הצוות המלווה ישיב לפניות החברה המבצעת בתוך14 ימים, וישלים את המענה, ככל הנדרש, בתוך7 .ימים נוספים 26 . להנחות את ועדת התדרים כמשמעותה בפקודת הטלגרף האלחוטי ,][נוסח חדש ה תשל"ב- 1972 , להפעיל את סמכותה לצורך הועדה והקצאה של התדרים הנדרשים לצורך הפעלת המטרו ויישום החלטה זו .ולקיים דיון בוועדה לא יאוחר משישים יום מקבלת בקשה בנושא 27 . לקבוע בחוק כי בכל מקום שלא נקבע מועד אחר בדין, ייקבע כי על גורם מוסמך להשיב לפנייתה של החברה המבצעת בתוך14 יום. הייתה הפנייה, בקשה למתן אישור, על הגורם המוסמך ליתן את האישור, או להתייחס לפנייה באופן מנומק בתוך21 יום מיום פניית החברה. לא ניתן השיב הגורם המוסמך בתוך21 יום מיום פניית החברה כאמור לעיל, יראו אותו, בחלוף התקופה האמורה, כאילו נ תן האישור בתנאים שפירטה החברה המבצעת בבקשתה (להלן– אישור בשתיקה). יושב ראש מטה התשתיות רשאי , לבקשת גורם מוסמך, להאריך את התקופה האמורה בארבעה עשר יום נוספים מנימוקים מיוחדים שיירשמו. לפנייתה, תצרף החברה המבצעת את כלל המסמכים הדרושים למתן האישור ובכלל זה ת כנית מוצעת לביצוע, לפי העניין. יושב ראש מטה התשתיות יהיה רשאי ל קבוע, לבקשת גורם מוסמך ומטעמים מיוחדים שיירשמו, כי ההוראה בדבר .אישור שבשתיקה לא תחול על רישיונות מסוימים 28 . לקבוע בחוק כי גורם מוסמך לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן אישור או ביצוע פעולה על ידי ה גורם המוסמך (בסעיף זה– השירות ) בביצוע פעולה אחרת על ידי החברה המבצעת, שאיננה .נוגעת באופן ישיר לאישור המבוקש על ידי החברה או השירות הנדרש על ידה 29 . להטיל על הגופים באמצעות מנהליהם הכלליים, להגיש עד ליום28 ,בפברואר של כל שנה לוועדת השרים לענייני פרויקטי תשתי ת לאומית (להלן– ועדת השרים ) דיווח מפורט לגבי הפעולות שנקטו בשנה שקדמה לשנה שבה הוגש הדו"ח (להלן- שנת הדו"ח ) לטובת קידום פרויקט המטרו, לרבות היערכות המשרד, מינוים ופעילותם של הגורמים הנדרשים במסגרת .החלטה זו 30 . להטיל על יושב ראש מטה התשתיות להגיש לוועדת השר ים, עד ליום28 ,בפברואר של כל שנה דיווח מפורט לגבי הפעולות שנקט בשנת הדו"ח לטובת קידום פרויקט המטרו, לרבות, חוות דעת ביחס לביצוע הפעולות הנדרשות שננקטו על ידי כל אחד מהגופים ועמידתם בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה זו ובחוק. חוות דעתו של יושב ראש מטה התשתיות תו גש לאחר שנתבקשה .חוות דעתה של החברה המבצעת ביחס לאמור 31 . להטיל על שר האוצר להגיש לאישור הממשלה, לאחר בחינת המלצות הגופים כאמור בסעיף16 , את כלל תיקוני החקיקה הנדרשים, לעמדתו, לצורך יישום ההקלות הרגולטוריות הנדרשות לטובת קידום וביצוע פרויקט המטרו, וזאת במסגרת התכנית הכלכלית לשנת הכספים2021 . תיאום תשתיות 32 . לקבוע בחוק כי, על אף האמור בכל דין, גופי תשתית יחויבו להעביר לחברה המבצעת כל מידע בעניין תשתית בשטחים המיועדים למטרו, או שטחים הסמוכים הנוגעים לקידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, המצויים בהחזקתם או מופעלת על ידם ובכלל זה פרטים באשר לתשתית, תיעוד מעודכן של מצב התשתית וכיו"ב וזאת, לא יאוחר מארבעה עשר יום מיום שפנתה אליהם החברה המבצעת, המידע המלא והשלם יועבר באופן שיאפשר קידום וביצוע פרויקט המטרו בצורה .המיטבית לעניין זה ייקבעו כללים הנוגעים לשמירה על סודיות המיד ע ; בסעיף זה– ""שטחים סמוכים– שטח שלא יעלה על20 ק"מ מתחו מי תכניות התשתית הלאומית למטרו ; יושב ראש מטה התשתיות רשאי להגדיל את התחום האמור ב- 20 ק"מ נוספים מטעמים מיוחדים .שיירשמו 33 . ביצוע תיאום עם גוף תשתית הנדרש, בין אם מכוח חיקוק ובין אם מכוח תכנית, לצורך קי דום :וביצוע פרויקט המטרו ייעשה כדלקמן א. החברה המבצעת תעביר לגוף התשתית פנייה לצורך ביצוע תיאום, הכוללת הצעה מפורטת לביצוע העבודות המבוקשות במסגרת התיאום (להלן - .)פנייה לתיאום 182 ב. גוף התשתית ישיב לפנייה לתיאום בתוך14 יום. כללה הפנייה לתיאום דרישה להסטת תשתית ישי ב גוף התיאום לפנייה לתיאום בתוך21 יום. ככל שהצעת החברה המבצעת הכלולה בפנייה לתיאום אינה מקובלת על גוף התשתית, תכלול תשובתו הצעה חלופית לביצוע הצעדים הנדרשים בפנייה לתיאום. היחידה ליישוב סכסוכים תהיה רשאית להאריך את המועד האמור בשבעה ימים נוספים, לבקשת גוף תשתית, וזאת מטעמים מיוחדים .שיירשמו ג. לא השיב גוף התשתית לפנייה לתיאום בתוך המועד האמור, תהיה רשאית החברה המבצעת לבצע את הפעולות שנדרשו בפנייה לתיאום, וזאת, בהתאם להצעתה שנכללה בפנייה האמורה. ביצעה החברה המבצעת פעולה כאמור, ונגרם נזק לתשתית, לא תהיה לגוף הת שתית עילת תביעה כלפי החברה המבצעת בגין נזק כאמור, וזאת ככל שהחברה המבצעת לא פעלה מתוך כוונה לגרום נזק או בשוויון נפש לאפשרות לגרימתו. ככל שהחברה המבצעת תידרש לפצות גורם שלישי בגין נזק לתשתית כאמור, תעמוד לזכותה זכות לתביעת שיפוי .כנגד גוף התשתית ד. לא הייתה ההצעה החלופית שהעביר גוף התשתית מקובלת על החברה המבצעת, רשאית היא .לפנות ליחידה ליישוב סכסוכים 34 . לקבוע בחוק כי כתבי התחייבויות, ערבויות או ביטוח שידרשו גופי תשתית מהחברה המבצעת בכל הנוגע לפרויקט המטרו יהיה בנוסח אחיד שיקבע יושב ראש מטה התשתיות. עד לאישור הנו סח האחיד כאמור, כתבי התחייבויות הערבויות והביטוח יהיו בנוסח שעליו יסכימו החברה .וגוף התשתית ביניהם 35 . להנחות את יושב ראש מטה התשתיות לקבוע את הנוסח האחיד כאמור, בהתאם לנוסח שנקבע .(להפנות להחלטה של תיאום תשתיות), אלא אם מצא טעם לסטות ממנו 36 . לקבוע בחוק כי גוף תש תית לא יתנה, במישרין או בעקיפין, את התיאום לצורך ביצוע עבודת התשתית או כל אישור אחר, בביצוע פעולה אחרת על ידי החברה המבצעת, שאיננה נוגעת באופן .ישיר לתיאום המבוקש 37 . לקבוע בחוק כי ביצע גוף תשתית פעולה, או חדל מביצועה, בניגוד לאמור בחוק זה, ובכך גרם לעיכוב בקי דום וביצוע פרויקט המטרו, יתרה בו יושב ראש מטה התשתיות. התרה יושב ראש מטה התשתיות בתאגיד כאמור ואירע הדבר בשנית, רשאית היחידה ליישוב סכסוכים להטיל על גוף התשתית לפצות את החברה המבצעת בגין הנזק שנגרם לפרויקט המטרו וזאת בשים לב לנסיבות שבהן ביצע גוף התשתית את .הפעולה או חדל מביצועה, וכן טיבו של העיכוב שנגרם תכנון 38 . לתקן את סעיף257 ל,חוק התכנון והבניה :בהתאם לעקרונות אלה א. הוועדה הארצית לתכנון תשתיות לאומיות תהיה מוסמכת לאשר כניסה למקרקעין לשם עריכתה של תכנית, לשם ביצועה או לשם קבלת החלטה בבקשה לה .יתר ב. ל:גבי כניסה למקרקעין שבהחזקת משרד הביטחון או צבא הגנה לישראל יחולו הוראות אלו 1) מענה לבקשה לכניסה למקרקעין יינתן בתוך30 .ימים 2) לא ניתן מענה בתוך הזמן האמור או שלא ניתן אישור לכניסה, יהיה רשאי המבקש להביא את .פנייתו להכרעת שר האוצר ושר הביטחון 3)הכרעת הש רים תינתן בתוך30 ימים, וככל שהם חלוקים בדעתם יובא הנושא להכרעת ראש .הממשלה 39 . לתקן את חוק התכנון והבניה כך ש הוועדה ארצית לתכנון ולבניה של תשתיות לאומיות (להלן– הות"ל) תהיה מוסמכת לתכנן גם בנייה למגורים, תעסוקה, ומלונאות (להלן– )שימושים סחירים בתחנת מטרו ובמתחם תפעולי הנדרש לטיפול במסי לת ברזל ובציוד הנדרש להפעלתה של רכבת (להלן– ,דיפו) בפרויקט המטרו מעליהם ומתחתיהם. כמו כן, יהיה מוסמך הות"ל לתכנן שימושים סחירים בתחנה לתחבורה ציבורית ובדיפו, מעליהם ומתחתיהם, ובלבד שהם בקרקע בבעלות מדינה או רשות מקומית. אין בקביעה זו כדי לשנות מדיני הפקע ת הקרקע והשימושים שבגינם .ניתן להפקיע כאמור 40 . לקבוע בחוק כי שינוי תכנית מטרו ייעשה רק בדרך של אישור תכנית מטרו או תכנית מתאר ארצית .הכוללת הוראה המתייחסת במפורש לשינוי בתכנית מטרו 183 בסעיפים40-38 : ""תכנית מטרו– תכנית מפורטת שעניינה פרויקט המטרו שאושרה בות"ל או במועצה ה ארצית .לתכנון ולבניה כמשמעותם בחוק התכנון והבניה ""תחנה לתחבורה ציבורית– .כהגדרתה בחוק התכנון והבניה מים וסביבה 41 . להקים בחוק ועדה מקצועית מייעצת למים וביוב לפרויקט המטרו (להלן– )ועדת מים וביוב שתפקידה לייעץ לגורמים המוסמכים ליתן אישורים בתחום המים, הסב יבה והבריאות והנוגעים :לביצוע פרויקט המטרו, לרבות כל אישור מכוח החוקים הבאים והתקנות מכוחם א. חוק הפיקוח על קידוחי מים, התשט"ו- 1955 ; ב. חוק המים, התשי"ט- 1959 ; ג. תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), תשנ"ה- 1995 (להלן– תקנות ;)בריאות העם ד. חוק מניעת זיהו ם ממקורות יבשתיים, התשמ"ח- 1988 . 42 . ,לקבוע בחוק כי התייעצות עם ועדת המים וביוב תחליף כל התייעצות עם כל ועדה או גורם אחר בין אם היא קבועה בדין ובין אם לאו, וזאת בכל הנוגע למתן אישור הנדרש לטובת קידום וביצוע .פרויקט המטרו 43 . :הרכב ועדת המים וביוב יהיה כדלקמן א. סמנכ"ל אסדרה ברשות המים או עובד אחר ברשות המים בדרג סמנכ"ל או משנה למנכ"ל ;שימנה מנהל רשות המים, ככל שימנה, והוא יהיה יושב הראש ב. .מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, שיהיה ממלא מקום יושב הראש ג. .סמנכ"ל במשרד הבריאות שימנה שר הבריאות ד. סמנכ"ל במשרד להגנת הסביבה, שישתתף בדיוני הוועדה הנוגעים להזרמת מי תהום לים או .לנחל ה. .עובד מטה התשתיות במשרד האוצר שימנה יושב ראש מטה התשתיות 44 . לקבוע בחוק כי גיבוש ההתייחסות בידי ועדת המים והביוב ייעשה בשים לב לאינטרס הלאומי בקידום והגשמת פרויקט המטרו באופן יעיל ומיטבי ובמועדים קצרים ככל הני.תן 45 . ועדת המים וביוב תתכנס בתוך14 ימים ממועד קבלת פניית החברה המבצעת לגורם המוסמך האמור בסעיף33 ותעביר התייחסות מלאה לרבות המלצה לגורם שפנה וזאת בתוך17 ימים מהיום שפנה אליה בבקשה לקיים את חובת ההתייעצות. נדרשה החברה המבצעת לבצע השלמות נוספות, תיתן ועדת ה מים והביוב את התייחסותה בתוך7 ימים מהעברת ההשלמות על ידי החברה .המבצעת .בתום התקופה האמורה יראו את חובת ההתייעצות כאילו קוימה 46 . .להטיל על מנהל רשות המים לבחון סף מקל להחדרת מים שנשאבו אגב ביצוע פרויקט המטרו 47 . לקבוע בחוק כי לא יידרשו רישיונות הפקה והספקה לפי ח וק המים במסגרת עבודות לקידום .וביצוע פרויקט המטרו 48 . .לקבוע כי, על אף האמור בכל דין, תקופת רישיונות המים לא תפחת מחמש שנים 49 . לקבוע בחוק כי, על אף האמור בכל דין, לא יוטלו על החברה המבצעת אגרות בגין סילוק והחדרת .מים רדיוסי מגן 50 . להתיר בחוק, על אף האמור בכל דין, ה 'קמת מתקן המיועד לדיפו ותחנת מטרו באזור מגן ב ובאזור מגן ג' כמשמעותם בתקנות בריאות העם, אלא אם אסרה זאת ועדת המים וביוב לאחר שהוגשה לה בקשה של החברה המבצעת בצירוף תכנית למניעת זיהום מים (להלן– תכנית מניעת .)הזיהום 51 . ועדת המים וביוב תחליט בבקשה כאמור בתוך45 ימים מיום הגשת הבקשה. לא העבירה ועדת המים וביוב לחברה המבצעת הודעה בדבר החלטתה בבקשת החברה בתוך התקופה האמורה, יראו בכך כאילו אישרה את בקשת החברה לרבות את תכנית מניעת הזיהום. החלטתה של ועדת המים .וביוב תהיה מנומקת 52 . ועדת המים וביוב לא תסרב להקים בנייה בתחום רדיוס מגן ב' ורדיוס מגן ג', אלא אם מצאה כי אין די בתכנית למניעת זיהום המים שגובשה על ידי החברה כדי למנוע את זיהום הקידוח ולאחר :שנקטה את הצעדים הבאים 184 א. כוונת ועדת המים וביוב לסרב לבקשה תובא לדיון בפני מנהל רשות המים הממשלתית שיתקיים תוך30 ימים מיום הגשת הב ;קשה לוועדת המים וביוב ב. החליטה ועדת המים וביוב, לאחר דיון כאמור לסרב להתיר שימושים כאמור, תמסור החלטה מנומקת בעניין תוך15 ימים מיום קיום הדיון בפני מנהל רשות המים; בהחלטתה תיתן ועדת המים וביוב את דעתה לאמצעי מניעת זיהום מקור המים שהוצע וכן להעמקת קידוח המ ים או .סגירתו לשם מניעת זיהום מקורות המים כתוצאה מהקמת הבנייה ג. החליטה ועדת המים וביוב לסרב לבקשה, יהיה מוסמך יושב ראש מטה התשתיות, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים הממשלתית ונציג משרד הבריאות האמור בסעיף35 )(ג .להורות על איטום קידוח המים או העתקתו עודפי עפר 53 . להטיל על רמ"י, בתאום עם החברה המבצעת, לאתר קרקע ולהקים אתר לצורך קליטת עודפי חפירה שהתקבלו כתוצאה מביצוע פרויקט המטרו, וזאת בשים לב לקיבולת הנדרשת ולמיקום העבודות, כך שיתאפשר פינוי יעיל, מהיר ומתאים על ידי החברה המבצעת או מי מטעמה. באתר האמור ייקלטו כל ל עודפי החפירה מביצוע פרויקט המטרו, ויועברו, בתמורה, לטובת פרויקטי תשתית ובינוי בהתאם לצורך. אתר הקליטה והמיון לא ייחשב כאתר לסילוק פסולת או כתחנת /מעבר לעניין תמא16 /(תמא1 .) פקודת מסילות הברזל 54 . לקבוע בחוק כי לעניין קידום פרויקט המטרו יראו את הגדרת "פעולה קלה" בפקודת מסילות הברזל ככוללת גם את הפעולות הקבועות בסעיפים14 ()ב(א4 ( ,) 5) ו-(8 ) לפקודת מסילות הברזל וכן כל פעולת ניטור, חיבור כבלים לתמוך בכבלי חשמולת המיועדים לצורכי המטרו לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם של כבלים אלה ובדיקה של יסודות הבניין ועמודי ,התמיכה שלו .ובכלל זה חפירה ברדיוס של חצי מטר 55 . ,לקבוע בחוק כי לעניין פרויקט המטרו בהגדרת "מקרקעין מושפעים" בפקודת מסילות הברזל " במקום70 " מטרים" יבוא120 מטרים". יושב ראש מטה התשתיות יהיה רשאי, לאחר ששוכנע כי התקיימו נסיבות מיוחדות וכי הדבר הכרחי לשם שמירה על האינטרס הציבורי, להרחיב את תחום המקרקעין המושפעים בהיקף שלא יעלה על150 .מטרים סך הכל 56 . לקבוע בחוק כי לעניין פעולות הנוגעות לקידום פרויקט המטרו, בסעיפים14 ,ד14ה ו- 14 ז לפקודת מסילות הברזל, בכל מקום, במקום30 יום יבוא14 יום ובמקום21 יום יבוא7 .ימים וא ,ולם, יו"ר מטה התשתיות יהיה רשאי להאריך את המועדים האמורים בשבעה ימים נוספים .מטעמים מיוחדים שיירשמו רשויות מקומיות 57 . לקבוע בחוק, כי חוקי עזר כמשמעותם בסעיף250 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן– חוק עזר ), לא יחולו על החברה המבצעת בכל הנוגע לקידום וביצוע פ .רויקט המטרו 58 . על אף האמור בסעיף60 , לקבוע בחוק, כי לבקשת רשות מקומית, שהוגשה לאחר קבלת אישור יושב ראש מטה התשתיות, רשאי שר האוצר לקבוע כי חוק עזר מסוים או סעיף מסעיפיו, יעמדו בתוקפם, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו. בבואו להכריע בבקשה כאמור ישקול שר האוצר, בין השאר, את העיכוב שצפוי להיגרם לפרויקט המטרו , ולשם כך ייוועץ ביחידה ליישוב סכסוכים, וכן .את חיוניותם של החוק או ההוראה שלגביהם הוגשה בקשה כאמור, ולשם כך ייוועץ בשר הפנים 59 . לקבוע בחוק כי סעיף6 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א- 1961 (להלן– חוק למניעת מפגעים ,) יחול ב" שינויים אלה: במקום רשות מקומית רשאית בחוק עזר, באישור השר " יבוא "שר האוצר ."רשאי, בצו,", ובמקום "בחוק העזר" יבוא "בצו 60 . ,להטיל על החברה המבצעת לעשות מאמץ סביר על מנת לתאם עם הרשות המקומית, לפי העניין .את המועד לביצוע עבודות התשתית אשר בכוונתה לבצע בתחומה 61 . לקבוע בחוק כי רשות מקומית לא תתנה, במישרין או בעקיפין, את אישורה במסגרת התיאום כאמור בסעיף57 לעיל בביצוע פעולה אחרת על ידי החברה המבצעת או מי מטעמה, שאיננה .נוגעת באופן ישיר לתיאום המבוקש 185 62 . לקבוע בחוק, כי רשויות מקומיות לא יתנו ביצוע כל פעולה בקבלת אישור לחפירה או כל אישור אחר שעניינו זהה (להלן– .היתר חפירה) על ידן, וזאת בכל הנוגע לקידום וביצוע פרויקט המטרו רישוי 63 . לקבוע בחוק, כי על אף האמור בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן– חוק רישוי עסקים ,) מרכז תחזוקה לרכבות (דיפו), תחנת רכבת תת קרקעית וכן מתקנים המצויים באתרי ההקמה של מטרו אשר מיועדים לעיבוד, ייצור או הכנה של חומרי בניה או רכיבים המשמשים להקמת המטרו .לא יהיו עסקים טעוני רישיון עסק 64 . לקבוע בחוק, כי דרישות שלא ניתן להטיל על החברה המבצעת או על החברה המפעילה מכוח חיקוק אחר, לא יוטלו במסגרת חוק רישוי עסק.ים וההוראות מכוחו מטה התשתיות 65 . לקבוע בחוק, כי החברה המבצעת תחויב בעת הגשת בקשה למטה התשתיות, למסור את כל .המידע הרלוונטי והדרוש לצורך הטיפול בפנייתה 66 . לקבוע בחוק כי לשם מילוי תפקידי מטה התשתיות רשאים עובדיה לדרוש מכל הנוגע בדבר למסור כל מידע שיש בו כדי לס ייע למטה במילוי תפקידיה לפי החוק, וכן רשאי הוא לפנות לגוף .ציבורי בבקשה לקבל מידע שיש בו כדי לסייע למילוי תפקידיו לפי החוק 67 . להטיל על שר האוצר להקים ועדת מכרזים במטה התשתיות בהתאם לתקנה8 (ג) לתקנות חובת ,המכרזים לצורך ביצוע התקשרויות הנדרשות ליישום החוק, החל טות הממשלה וועדת השרים ולעבודתו של מטה התשתיות. 68 . להטיל על הממונה על התקציבים להקצות למטה התשתיות את התקציב והתקנים הדרוש ים לה .לצורך פעילותה היחידה ליישוב סכסוכים 69 . לקבוע בחוק כי תוקם, במטה התשתיות במשרד האוצר, יחידה ליישוב סכסוכי תשתיות בפרויקט המטרו (להל ן– היחידה ליישוב סכסוכים ), שתפקידה יהיה להכריע בסכסוכים בעניינים המפורטים .להלן, בין החברה המבצעת לבין גופי תשתית הנוגעים לקידום וביצוע פרויקט המטרו 70 . :תפקידה של היחידה ליישוב סכסוכים יהיה להכריע בסכסוכים בעניינים אלה א. ;תיאום לגבי עבודות תשתית ב. העברת מידע ;נדרש ג. ;היקפן של עבודות התשתית ד. ;לוחות הזמנים לביצוע עבודות התשתית ה. התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות התשתית וכן הביטוחים, הערבויות וכתבי ההתחייבות ;שעל החברה המבצעת לספק ו. ;תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי גופי התשתית ז. פיצוי החברה המבצעת בגין עיכוב לפרויק;ט המטרו שנגרם על ידי גוף תשתית ח. .סכסוך אחר המעכב או העלול לעכב עבודות תשתית בסעיף זה- ""גופי תשתית– רשות מקומית, חברה ממשלתית, חברה בת ממשלתית או תאגיד המפעילים או ;מחזיקים תשתית וכן רשות מקומית, חברה עירונית, תאגיד מים וביוב ""תשתית– לרבות דרכים, מסיל ות ברזל, נמלי ים, נמלי תעופה, מיתקנים וקווים עיליים או תת- קרקעיים להולכה, לחלוקה, להספקה, להעברה או לאחסון של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 , ביוב, מים, דלק, גז, חומרים מסוכנים, וכן לסילוק ;פסולת ולטיפול בביוב ""עבודות תשתית– ת כנון או ביצוע של עבודה הקשורה בתשתיות של גוף תשתית ובכלל זה .הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות 186 71 . א. :הרכב היחידה ליישוב סכסוכים יהיה כדלקמן 1) יושב ראש מטה התשתיות יהיה יושב ראש היחידה, שימנה שר האוצ ר; 2) סגן הממונה על התקציבים שימנה שר האוצר שיהיה ממלא מקום יושב הראש; 3) משפטן שהוא עובד משרד האוצר הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימנה ;שר האוצר בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה 4) מנהלת אגף בכיר תכנון מטרו במינהל התכנון, או נציג מטעמו אשר עסק בתכנון התכנית לתשתית לאומית לפרויקט המטרו; 5) נציג רשות החברות הממשלתיות, שימנה ראש רשות החברות הממשלתיות 6) אחד או יותר מאלה, בהתאם לגוף האחראי על גוף התשתית שהוא צד לסכסוך מול :החברה המבצעת א) עובד הרשות הממשלתית למים ולביוב שימנה מנהל הרשות הממשלתיות למים ;ולביוב ב) ;עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים ג) ;עובד המדינה שימנה שר התחבורה והבטיחות בדרכים ד) ;עובד רשות החשמל שימנה שר האנרגיה ה) ;עובד רשות הגז הטבעי שימנה שר האנרגיה ו) ;עובד משרד התקשורת שימנה שר התקשורת ז) .עובד המדינה שימנה השר להגנת הסביבה ב. היה צד לסכסוך גוף תשתית שאינו ציבורי כהגדרתו ב חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התק ציב2017 ו־2018), התשע״ז– 2016 , יהיה הרכב :היחידה ליישוב סכסוכים כדלקמן 1) משפטן שהוא עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שימנה שר ;האוצר והוא יהיה יושב ראש היחידה 2) יושב ראש מטה התשתיות או אחד מסגניו של הממונה על התקציבים הממלא את מקומו; 3) מנהלת אגף ב כיר תכנון מטרו במינהל התכנון, או נציג מטעמו אשר עסק בתכנון התכנית לתשתית לאומית לפרויקט המטרו; 4) נציג אגף התקציבים;, שימנה שר האוצר 5) נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים כהגדרתו בחוק המהנדסים והאדריכלים, התשי"ח- 1958, ובעל ניסי ון ;של שבע שנים לפחות בתחום התשתיות 6 ) ,נציג ציבור שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן בעל ניסיון של שבע שנים לפחות ;מתוכן שנתיים לפחות בתחום התשתיות 7 ) נציג ציבור שהוא מגשר כהגדרתו בסעיף79 ג ,]לחוק בתי המשפט [נוסח משולב תשמ"ד- 1984 ., בעל ניסיון בגישור מסחרי 8 ) נציג ציבור 9) א חד או יותר מהנציגים בסעיף90 ()(א5 ) בהתאם לאמור באותו סעיף, יוזמן כמשקיף .לדיוני היחידה 72 . גוף תשתית רשאי לפנות, בכתב, ליחידה ליישוב סכסוכים, בבקשה שתפסוק בסכסוך שהיחידה מוסמכת לפסוק בו ובלבד שחלפו עשרה ימים מהיום שבו הודיע בכתב לגוף התשתית על כוונתו לפנות ליח.ידה ליישוב סכסוכים אם לא ייפתר הסכסוך 73 . ,החלטותיה של היחידה ליישוב סכסוכים יתקבלו ברוב דעות החברים בה; היו הדעות שקולות .תכריע דעתו של יושב ראש היחידה, ובלבד שנכחו בישיבה יושב ראש היחידה ונציג נוסף 74 . לקבוע בחוק, כי על אף האמור בכל דין, הסמכות הבלעדית לדון ולפ סוק בסכסוך בין החברה המבצעת לבין גוף תשתית, נתונה ליחידה ליישוב סכסוכים, אלא אם החליטה שלא לפסוק בסכסוך אם סברה שאינו מתאים לידון לפניה, בין השאר בשל היקפו המצומצם או בשל אופיים של הגורמים שהינם צד לסכסוך, ובלבד שרוב חברי היחידה ליישוב סכסוכים ובהם יושב רא ש היחידה הסכימו לכך; החלטת היחידה ליישוב סכסוכים לפי סעיף זה תינתן בכתב בתוך שבוע מהמועד שבו קיבלה פנייה לרבות כל המסמכים הדרושים לה לשם הכרעה בסכסוך, והיא תודיע לצדדים לסכסוך על החלטתה עם קבלתה. 187 75 . להטיל על היחידה ליישוב סכסוכים לפרסם את רשימת המסמכים הדרוש ים לה לצורך הגשת .בקשה וקיום הדיון בה 76 . ,היחידה ליישוב סכסוכים תכריע בסכסוך בדרך הנראית לה יעילה, הוגנת וצודקת, בנסיבות העניין .בהתחשב, בין השאר, בדין החל ובטובת הציבור; הכרעת היחידה תינתן בכתב ותהיה מנומקת במסגרת הכרעה בסכסוך, כאמור, תהיה רשאית היחידה ליישו ב סכסוכים לתת כל אישור אשר נדרש על פי דין במקום כל אחד מגופי התשתית, ובלבד שניתנה אפשרות לגוף התשתית להשמיע .טענותיו 77 . היחידה ליישוב סכסוכים תהיה מוסמכת להורות לגוף תשתית לבצע פעולה ביחס לתשתית שבאחריותו, ככל שהיא נדרשת לצורך ביצוע פרויקט המטרו, בתוך פרק זמ .ן שייקבע על ידה 78 . היה לפני היחידה ליישוב סכסוכים סכסוך הנוגע להיקף התשלום בעד עבודות תשתית, למועד התשלום או לביטוחים, לערבויות ולכתבי ההתחייבות שעל החברה המבצעת לספק, רשאית היא להורות, בטרם תיתן את הכרעתה הסופית, כי ביצוע עבודות התשתית לא יעוכב ולהטיל את ב.יצוען על גוף תשתית, אחד או יותר, שהוא צד לסכסוך 79 . החלטה של היחידה ליישוב סכסוכים יראו אותה לעניין סעיף6 לפקודת בזיון בית משפט כצו של בית משפט, ולעניין אכיפת חיובים כספיים בהוצאה לפועל כדין פסק דין או צו ביניים של בית משפט שלום. ואולם לא יינתן צו המטיל קנס בסכום העולה על10,000 .ש"ח 80 . היחידה ליישוב סכסוכים רשאית לתת תוקף של פסק דין לפשרה שכל הצדדים לסכסוך הסכימו .לה 81 . ,לקבוע בחוק, כי על אף האמור בכל דין הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך בין ,גופי תשתית בכל עניין האמור בסעיף70 לעיל , נתונה ליחידה ליישוב סכסוכים, בהתאם לאמור בסעיפים69- 80 ., בשינויים המחוייבים סמכות שיפוט מקומית בעניינים הנוגעים לקידום המטרו 82 . לקבוע בחוק כי, על אף האמור בכל דין, תביעות שיוגשו כנגד החברה המבצעת או על ידי החברה המבצעת לגבי פעולה שבוצעה במסגרת תפקידה בקידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו , למעט .תביעות נזיקיות, יוגשו לבית המשפט בעל הסמכות העניינית בתל אביב בלבד 83 . לקבוע בחוק כי על אף האמור בכל דין, תביעות שיוגשו כנגד החברה המבצעת או על ידי החברה המבצעת לגבי פעולה שבוצעה במסגרת תפקידה בקידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, אשר בסמכות בית משפט לענ .יינים מקומיים יוגש לבית המשפט השלום בתל אביב 84 . לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שסמכות השיפוט בכל עניין הנוגע לפרק י' לחוק התכנון והבניה .בכל הנוגע לפרויקט המטרו תהיה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב 85 . להטיל על שר המשפטים לערוך בחינה בנוגע לצורך בתיקוני חקיקה נו ספים בנוגע לסמכות שיפוט, על מנת להבטיח שהסמכויות הנתונות בדין לבית משפט שלום או לבית משפט לעניינים .מקומיים בכל הנוגע למטרו תוקנה לבית משפט השלום בתל אביב כלים להאצת הפיתוח האורבני ומימון המטרו 86 . לתקן את חוק התכנון והבניה:, בהתאם לעקרונות אלה א. שר האוצר, לאחר התייעצות עם מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים והממונה על התקציבים במשרד האוצר, יקבע את רדיוס ההשפעה של פרוייקט המטרו (להלן– רדיוס ההשפעה) עד ליום31 בדצמבר2021 . ב. שיעור היטל ההשבחה, כמשמעותו בחוק התכנון והבניה, אשר יחול על תכנית ברדיוס ההשפעה שהגדילה את זכויות הבנייה הסחירות במקרקעין בשיעור שעולה על10% ובלבד שנוספו בתכנית זו מעל1,000 מ"ר מהתכנית המפורטת החלה על המקרקעין (להלן– תכנית משביחה ), יעמוד על40% .מההשבחה 87 . לקבוע בחוק התכנית הכלכלית לשנת2020 כי על תכנית משביחה יחו ,ל, בנוסף לאמור בכל דין גם מס השבחת מטרו בשיעור35% מההשבחה שנוצרה בתכנית, וזאת נוכח הצפי לעצימות פיתוח :מוגברת. מס השבחת מטרו ייגבה בהתאם לעקרונות אלה א. מס השבחת מטרו ישולם למדינה בעת מימוש הזכויות במקרקעין האמורים, כהגדרתו בסעיף 1(1) בתוספת השלישית לחוק ה.תכנון והבנייה ב. מס השבחת המטרו יקבע בהתאם לשומת היטל ההשבחה הקבועה בסעיף 4 לתוספת .השלישית לחוק התכנון והבנייה 188 ג. דרישת תשלום מס השבחת מטרו תישלח לבעל הזכויות על ידי הוועדה המקומית במקביל .לדרישת תשלום היטל ההשבחה ד. מתן אישורים המותנים בתשלום היטל השבחה, כפי שמ פורט בסעיף10 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, לרבות אישורים הניתנים על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה .ורישום בפנקסי מקרקעין, יותנו גם בתשלום מס השבחת מטרו ה. המדינה תהא רשאית לערער על שומת ההשבחה של הוועדה המקומית לשמאי המכריע ולוועדת הערר לפיצויים ול היטל השבחה, בהתאם למנגנונים הקבועים בסעיף14 ()(ב2 ) .לתוספת השלישית ו. סעיף4(4 )(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה יתוקן כך שהמדינה תוכל לדרוש .מהוועדה המקומית לערוך שומה לפני מועד מימוש הזכויות ז. שר האוצר יהיה רשאי לקבוע הוראות לעניין הבטחת גביית מס השבחת מ טרו במקרים שבהם ,שומת ההשבחה אינה סופית ובעל הזכויות מעוניין לממש את זכויותיו בה וזאת, בין היתר בדרכים האמורות בסעיף8 .לתוספת השלישית ח. בהעדר הוראות אחרות, יחולו על תשלום מס השבחת מטרו יתר הכללים החלים על תשלום .היטל השבחה בשינויים המחויבים ט. נוכח ההכרח לחולל את הפיתוח בתחומי תוואי המטרו באמצעות המדינה, במקרים שבהם סך הזכויות שניתנות בתחום התכנית המשביחה עולה על80,000 מ"ר, יוקצו למדינה קרקעות לצרכים סחירים, בשווי אקוויוולנטי של עד4/7 ממס השבחת מטרו (תיבחן השאלה אם ניתן .)לקבוע ברירת מחדל י. מוסד התכנון יקבע את שיעור הנטילה בהתחשב בצורך לחולל את הפיתוח על ידי המדינה .ובשיקולים נוספים, והיתרה תועבר למדינה באמצעות מס השבחת מטרו יא. אופן העברת הקרקע למדינה כאמור לעיל, במקרים שבהם יש תכנית איחוד וחלוקה ייעשה .באמצעות תכניות איחוד וחלוקה, בשינויים המחויבים יב. על אף האמור בס עיפים קטנים (ט) ו (י), לא תוקצה קרקע למדינה אם הוקצו למדינה בתחום רדיוס ההשפעה מקרקעין בסך של למעלה מ- 200,000 מ"ר או מספר אחר שייקבע, אלא אם כן קבע מוסד התכנון אחרת, בשל הצורך בהקניית קרקעות נוספות למדינה על מנת לחולל את הפיתוח באיזור, ובשיקולים תכנוניים נ.וספים יג. קבע מוסד התכנון את שיעור המקרקעין המוקנים למדינה בהתאם להוראות החלטה זו, לא .תישמע התנגדות שעניינה שיעור הנטילה יד. בשל הייחודיות של הקצאת קרקע לשימושים סחירים הנובעת מנסיבותיו ומאפייניו ,המיוחדים של הפרויקט ייקבעו תנאים להבטחה כי המקרקעין המוקנים ישמשו למימון פרויקט המטרו, ולשם כך בלבד. התקבולים שיתקבלו משיווק ופיתוח הקרקע שתועבר ,למדינה, ינוהלו בחשבון נפרד וישמשו רק למימון פרויקט המטרו. ככל שהפרויקט לא יבוצע יושבו הכספים לידי בעלי הקרקע או חליפיהם שהיו בתחומי התכנית שבה הוקנתה הקרקע .למדינה טו. מוסד התכנון יקבע את מיקום המקרקעין המוקנים למדינה , בין היתר, בהתאם לעקרונות :אלה 1) המקרקעין המוקנים ירוכזו במגרש עצמאי או במבנה נפרד שפיתוחם ומימושם אינו .מותנה, ככל האפשר, בבעלי זכויות אחרים 2) המקרקעין המוקנים, יהיו בעדיפות ראשונה בבניה מעל התחנה, או במיקום קרוב ונגיש , .ככל האפשר, לתחנת המטרו שברדיוס ההשפעה הרלוונטי לתכנית המשביחה הגדרות בסעיפים87-86 : "חוק התכנון והבנייה " - חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 . "בעלי הזכויות " – .בעלי המקרקעין הרשומים בפנקס רשם המקרקעין או חוכרים לדורות "שומת השבחה " – שומה הנערכת על ידי הוו עדה המקומית לתכנון ובנייה, לפי סעיף4(1 ) בתוספת ,השלישית בחוק התכנון והבניה ה תשכ"ה- 1965 . 88 . לנוכח ייחודיות הפרויקט, לנוכח הרצון לפתח בפיתוח אזורי את מתחם הדיפו, לצורך ייעול השימוש והבטחת המימוש של מלוא הייעודים האפשריים במקרקעין המיועדים לשמש כדפו 189 בתכנית מטרו החלה לגביהם (להלן– המקרקעין המיועדים ), לאור המורכבות ההנדסית והתפעולית הנובעת מכך ולנוכח היתרונות בבינוי מאוחד של כלל שכבות הקרקע בידי גורם אחד :ובהינף אחד, לקדם תיקוני חקיקה בהתאם לעקרונות אלה א. המדינה תפקיע את המקרקעין המיועדים בהתאם לכללים שייקבעו, כך שנ יתן יהיה .לממש בהם גם זכויות בייעוד סחיר ב. עבור הפקעת מקרקעין מיועדים ישולם לבעל המקרקעין פיצוי הוגן וצודק בהתייחס לייעודי הקרקע החדשים לאחר התכנון מכוחו הופקעה הקרקע וזאת לאחר בחינה .עקרונית שתיעשה בשיתוף השמאי הממשלתי הראשי ג. תיבחן האפשרות להעניק לבעלי המק רקעין שהופקעו, אפשרות לממש את הזכויות :הסחירות במקרקעין המיועדים, בכפוף, בין היתר, לתנאים אלה 1) בעלי המקרקעין המבקשים לממש את הזכויות הסחירות מהווים יחד לפחות 50% .מכלל זכויות הבעלות בקרקע 2) חובת תשלום עבור הוצאות המדינה לתכנון המקרקעין המיועדים, בהעמקת היסודו ת ובינוי הקירוי מעל הדיפו וכל הוצאה סבירה אחרת שהוציאה המדינה לשם מימוש הייעודים הסחירים, וכן ייבחנו תשלומים שיחוב בהם בעל .המקרקעין, כפי שייקבעו לאחר התייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי 3) משך התקופה ואבני הדרך למימוש מלוא הזכויות הסחירות במקרקעין .המיועדים 4) הסדר ת הממשקים שבין המטרו לשימושים הסחירים במקרקעין ובכלל זה .הסדרת היבטי הפיתוח והתפעול 5) מנגנונים להבטחת עמידה בהוראות כל דין ובכלל זה הוראות החלות על .המקרקעין מכוח תכנית, ביחס למימוש השימושים הסחירים 6) תנאים נוספים, הנדרשים למימוש השימושים הסחירים תוך המשך פעיל ות .סדירה ותקינה של המטרו, כפי שיקבעו דברי הסבר מטרופולין גוש דן (להלן– המטרופולין ) הוא המטרופולין הגדול ביותר בישראל, ומכיל כ- 44% מתושבי מדינת ישראל. המטרופולין הוא ליבה העסקי והפיננסי של מדינת ישראל האחראי למרבית התוצר במשק. במטרופולין פועלים למעלה מ- 50% מהעסקים הרשומים בישראל, וכן מרכזים של חברות בינלאומיות ומקומיות רבות. במטרופולין כ- 50% ממוסדות ההשכלה הגבוהה ומרבית בתי החולים בארץ. צפיפות האוכלוסייה הממוצעת במטרופולין היא כ- 2,500 אדם לקמ"ר והיא צפויה להגיע ב- 2040 ל- 3600 .אדם לקמ"ר ושיעור גידול האוכ לוסייה הוא כ- 2% בשנה– פי10 מהממוצע במדינות המערב. מספר הנסיעות ב מטרופולין עומד על כ-6 מיליון נסיעות ביום ומהווה כמחצית מכמות הנסיעות ליום במדינה, כ אשר כמיליון מתוכן בלבד .מתבצעות באמצעי תחבורה ציבורית על אף שבמטרופולין רשת כבישים מפותחת, היא מאופיינת בר מות גודש גבוהות. התחבורה הציבורית מבוססת על קווי אוטובוסים ומאופיינת ביעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה איטיות. שיעור הנסיעות בתחבורה הציבורית בישראל עומד על כ- 10% לעומת30% - 40% במרבית המדינות המפותחות באירופה. קצב הגידול המהיר בנסועה ובמספר כלי הרכב הפרטיים, במקביל לשימוש נמוך באמצעי התחבורה הציבורית מוביל לגודש ואובדן זמן רב, שעלותו המשקית נאמדת בכ- 10 מיליארד שקלים בשנה במטרופולין לבדו. ללא פיתוח מערכת הסעת המונים, העלות המשקית כתוצאה מגודש בכבישים צפויה להגיע ל- 25 מיליארד שקלים בשנת2040. הפער ברמת תשתיות התחבורה הציבוריות בישראל מצריך השקעה משמעותית במערכת הסעת המונים יעילה, שתעמוד ביעדים האסטרטגיים .ותמנע משבר תחבורתי במסגרת התכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב בשנת2016 (להלן– התכנית האסטרטגית ) הומלץ על פיתוח רשת מטרו כבסי ,ס למערכת התחבורה הציבורית המטרופולינית לאחר בחינת של כ- 50 ,חלופות תכנון ובהן חלופות המבוססות על קווי רכבת קלה ואוטובוסים בלבד וכן חלופות הכוללות צירי העדפה, נת"צים וקוויBRT . במסגרת התכנית האסטרטגית נקבע כי מערכת מטרו במבנה רדיאלי- טבעתי היא המתאימה ביותר למטרופולין תל אביב וכי שלושה קווי מטרו היא החלופה שתביא להשגת היעדים האסטרטגים לשנת2040 'בצורה הטובה ביותר. בהחלטה מס1838 190 מיום11 באוגוסט2016 , שעניינה בתכנית השקעה רב שנתית לפיתוח התחבורה הציבורית במטרופולינים, הוטל על משרד התחבורה לפעול לקידום תכנון כא.מור של קווי מטרו התועלות התחבורתיות והכלכליות ממערכת מטרו גבוהות במיוחד, וערכן נאמד בשווי של בין26 ל- 34 מיליארד שקלים בשנה. פיתוח מערכת המטרו צפוי להגדיל את הפריון והתוצר ול שפר את רמת החיים של התושבים במטרופולין על ידי שיפור הנגישות, הניידות וקיצור זמני .הנסיעה והיוממות ,בנוסף מערכת ה מטרו תביא לחיסכון משקי הבית בהוצאות התפעול והון רכב, היא תפחית את זיהום האוויר ופליטת גזי החממה וצפויה להוריד את כמות תאונות הדרכים. הפחתה בכמות כלי הרכב תפחית גם את היקף הקרקע הנדרשת לחניות , וכן והיותה תת קרקעית יחסוך שטח שי ופנה מסלילת כבישים לייעודים .נוספים סעיף2-1 מוצע "לקבוע שפרויקט המטרו הוא פרויקט לאומי, בהתאם להחלטה בנושא "קידום תשתיות לאומיות .המוגשת במקביל להצעת מחליטים זו ,כמו כן להגדיר את תכולות פרויקט המטרו, אשר הצעת מחליטים זו תחול ביחס עליהן. הפרויקט כולל שלוש( ה קוויםM1,M2,M3 ) המקודמים בארבע תכניות לתשתית לאומית בות"ל וכן את כלל התשתיות הנלוות אליהן לרבות מתחמי הדיפו, כלל מתחמי התחבורה המשולבים במטרופולין, הכוללים, לכל הפחות, מפגש של קו מטרו עם מערכת מסילתית אחרת, וכן את כלל הפיתוח האורבני והמבני שיוקמו מעל הת חנות, מרכזי התחבורה .המשולבים והדיפואים סעיפים5-3 מוצע לקבוע כי מסגרת ההוצאה המותרת לתכנון וביצוע הפרויקט לא תעלה על150 .מיליארד ש"ח ההוצאה המותרת תכלול את כלל ההוצאות הנדרשות לביצוע פרויקט המטרו, לרבות ההוצאות הבלתי- צפויות בהיקף המקובל בפרויקט מסוג זה , הוצאות הפקעה הנדרשות לצורך ביצוע פרויקט המטרו, וכן .פיצויים עקב תביעות. כמו כן, מוצע להצמיד את מסגרת ההוצאה למדד תשומה בסלילה וגישור סעיף6 מוצע להטיל על משרד התחבורה לפעול מול נת"ע המהווה את זרוע הביצוע של הממשלה לצורך הקמת מערכת הסעת המונים במטרופולין תל- אביב, וכן ביצעה את תהליכי התכנון של הפרויקט וההערכות לקידומו, לבצע את הפעולות הדרושות לטובת המשך קידום הפרויקט בטווח המיידי, ובכלל זה: להגיש את כלל התכניות של המטרו, לרבות התשתית התחבורתית והפיתוח האורבני שבזיקה לתשתית התחבורתית, לבצע את השינויים הדרוש ים במבנה הארגוני של החברה על מנת להיערך לביצוע הפרויקט, לגבש תכנית לשלביות הביצוע של הפרויקט בשלושה שלבים ,שיגובשו, בין היתר בהתבסס על בדיקת כדאיות כלכלית ותחבורתית של המקטעים והתחנות במערכת המטרו ובהתבסס על הישימות התפעולית. השלביות תייצג הפעלה מדורגת של מקטעים ותחנות של מערכת המטרו בשנים 2030 עד2040 . התכנית תכלול את שבעת המתח"מים המרכזיים במטרופולין המפורטים בנספח א .להחלטה זו סעיף8-7 מוצע להנחות את הממונה על התקציבים לגבש תכנית למימון הפרויקט, וכן להטיל על שר האוצר להגיש הצעה לתיקוני החקיקה הנדרשים ל יישומה ולהביאה לאישור הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית של של2021. מוצע ליצור תמהיל מימון שיכלול הוצאה תקציבית לצד מקורות המבוססים על התועלות הכלכליות והאורבניות שהפרויקט מייצר, בדומה למקובל במגה- .פרויקטים דומים בעולם כ- 25% מהפרויקט ימומן על- ידי מקורותLVC (לכ ידת ערכי קרקע) ובהם מיסוי השבחה ייעודי ופיתוח ושיווק נדל"ן מעל התחנות והדיפואים של המטרו. הסדרי החקיקה המוצעים בנוגע למקורות אלה יפורטו בסעיפים הבאים. בנוסף, חלק מהנתח האמור יגיע מפיתוח ושיווק קרקעות בבעלות מדינה .בסמוך לתחנות בנוסף, מוצע ש- 25% ממימון הפרו יקט יגיע ממיסוי בזיקה, ישירה או עקיפה, לתועלות הכלכליות שהפרויקט צפוי להניב או ממיסוי ההחצנות השליליות הנוגעות לשימוש ברכב, או מהכנסות תפעוליות שונות של הפרויקט. מוצע להקים צוות שייבחן את חלופות המיסוי כאמור. כמו כן, מוצע ש- 50% ,, לכל היותר ממימון הפרויקט י גיע מאוצר המדינה. החלק התקציבי ימומן על- ידי תעדוף בתקציב התחבורה, ובתקציב המדינה בכללותו. נוסף על כך, במטרה לשמור על מסגרת ההוצאה הפיסקאלית שתוקצה לפרויקט, מוצע לקבוע ש ככל שלא יאושרו תיקוני החקיקה ליישום המקורות מפיתוח הנד"לן ,שפורטו לעיל או שהצעת הממשלה ל תיקוני החקיקה האמורים יאושרו בהיקף נמוך מההיקף האמור, יוגדל היקף המיסוי בהתאמה או תופחת מסגרת ההוצאה, כך ש בכל מקרה אוצר המדינה לא יישא 191 בסכום העולה על שיעור של50% ממסגרת ההוצאה המותרת. סעיף9 מוצע לקבוע בחוק כי הממשלה תהיה רשאית להסמיך חברה ממשלתית או תאג יד להיות אחראית על קידום וביצוע פרויקט המטרו והפעלתו, ו כן שתהיה רשאית להסמיך יותר מגוף אחד .אם תמצא לנכון ,לצד זאת ,עד לקביעת חברה מבצעת כאמור כלל סעיפי ההחלטה יחולו על חברת נת"ע , לרבות הסעיף .הנוגע להסכם הפיתוח סעיף10 מוצע לקבוע בחוק כי החשב הכללי, הממו נה על התקציבים ומנכ"ל משרד התחבורה יערכו הסכם עם החברה המבצעת לצורך ביצוע הפעולות הנדרשות לקידום, הקמה והפעלה של פרויקט המטרו בשים לב לתכנית הביצוע שעקרונותיה מפורטים בסעיף6 להחלטה זו . הסכם הפיתוח יחליף את התקשרות המסגרת, ביחס לפרויקט המטרו, כמשמעותה ב תקנ ות חובת המכרזים . התיקון יאפשר להתאים למאפייניו הייחודיים של הפרויקט הסכם ייעודי שיאפשר את קידומו באופן מיטבי, וכן ייעל את הליך .ההתקשרות בין המדינה לחברה המבצעת סעיף12-11 מוצע לקבוע ש העבודות המקדמיות לביצוע פרויקט המטרו ( Infra1 ), הכוללות לגבי כל אחד מהקו וים תכנון מפורט, מינוי מנהל פרויקט, קידום זמינות הקרקע, העתקת תשתיות חיוניות ועבודות אזרחיות .יבוצעו באמצעות התקשרויות של החברה המבצעת במכרזי רכש במימון תקציב המדינה ,כמו כן, ביחס ליתר העבודות הנדרשות להקמת הפרויקט ,לרבות התקנת מערכות הקו, הקמת המסילות רכש הקרונות ותחזוקתו ( Infra2 ), מוצע שהחברה המבצעת תבצע בחינה מקצועית מקיפה ותמליץ על שיטת הביצוע– PPP .או מכרזי רכש ה המלצה כאמור תיבחן על ידי הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, בין היתר, בשים לב לתרומת אופן הביצוע לאיכות ההקמה, ההפעלה והתחזוקה של ה .פרויקט ולמימונו סעיף13 בשל מורכבות הפרויקט והעדר הניסיון בקידום פרויקט מסוג זה בישראל, יש לבחון ולגבש את מבנה ,הבעלות והמבנה הארגוני של החברה המבצעת, וכן להגדיר את חלוקת הסמכויות בינה לבין החברה באופן שיאפשר לקדם את הפרויקט באופן מיטבי ובלוחות הזמנים הדרושים למשק . לשם כך, מוצע להטיל על הממונה על התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה ומנהל רשות החברות הממשלתיות, לגבש עד ליום15 בינואר2021 המלצות לנושא זה. מוצע לקבוע עקרונות שינחו את :נציגי הממשלה בגיבוש ההמלצות, ובהם הקצאת התשומות הניהוליות והארגוני ות הנדרשות לתכנון והקמת ה פרויקט לצד קידום פרויקטים אחרים שבאחריות החברה; הקצאת התשומות הניהוליות והארגוניות הנדרשות להיבטי התפעול הנוגעים לפרויקט המטרו תוך יצירת מומחיות בתחום; שימור ושימוש בידע הנצבר בכל הנוגע לתכנון הקמה ותפעול של קווי הרכבת הקלה; יכולת יצירת הכנסות עצמיות ופיתוח עסקי לצורך מימון פעילויותיה הקשורות לפרויקט; ייצוג הולם של צרכי ההקמה ההפעלה והפיתוח הנדל"ני בתהליכי קבלת החלטות בפרויקט המטרו תוך אינטגרציה בין היבטיו .השונים של הפרויקט סעיפים31-14 על-מנת לאפשר ולהבטיח כי בכל מקרה של מתן אישו ר במסגרת אסדרה יובא האינטרס הלאומי בקידום הפרויקט, מוצע לקבוע בחוק את סמכותם של המאסדרים לשקול את האינטרס של קידום .פרויקט המטרו פרויקט המטרו מצריך מעורבות של מספר רב של גורמים מקצועיים ורגולטורים, בתוך הממשלה ומחוץ לה, אשר ידרשו לתת מידע, אישורים וכדומה .על מנת להבטיח שניתן יהיה לתכנן ולהקים את ,המטרו בלוח הזמנים הנדרש נדרשת הערכות מיוחדת מצד ל כל הגורמים הנוגעים בדבר. משכך, מוצע שהשרים המפורטים בהחלטה יורו למשרדים ויחידות הסמך אשר תחת אחריותם, למנות גורם בכיר שיהיה איש הקשר שיהיה אחראי על ,הערכות לפרויקט ע ל תכלול עבודתו של אותו גוף אל מול החברה המבצעת , וכן .על עמידה בלוחות הזמנים הנדרשים כמו כן, מוצע ש השרים יורו לגופים שבאחריותם לתעדף את הטיפול בפרויקט המטרו, הן מבחינת לוחות הזמנים לביצוע הפעולות והן מבחינת הקצאת כוח אדם ומשאבים ,וכן יורו על הכללת הפעולות ש נועדו לצורך סיוע לקידום וביצוע פרויקט המטרו 192 .בתכנית העבודה השנתית המשרדית הקצאת המשאבים ותיעדוף פרוייקט המטרו תבטיח את יכולתם .של הגורמים המוסמכים לעמוד בהוראות המוצעות במסגרת החלטה זו מוצע שאיש הקשר בכל גוף ימנה עובד מעובדי הגוף שייקח חלק פעיל בדיונים וב עבודת מטה התשתיות בנושאים הנוגעים לפרויקט המטרו , וישמש נציג המשרד בפעילות מטה התשתיות .הלאומיות מאחר שבמסגרת קידום וביצוע פרו יקט המטרו נדרש שיתוף פעולה של משטרת ישראל מוצע לייחד גורם ספציפי שישמש כאיש הקשר, בין היתר לפניותיה של החברה בכל ה נוגע לפעולות הנדר שות במסגרת פקודת מסילות הברזל . מאחר שהחלטה זו היא שלב ראשון בפעולות הממשלתיות להסרת חסמים לצורך קידום וביצוע פרויקט המטרו מוצע להסתייע ברגולטורים השונים לצורך גיבוש הצעות, לרבות לתיקוני החקיקה, הנדרשים לצורך הסרת חסמים והסדרים רגולטורים ייעודיים לטובת קי דום וביצוע פרויקט המטרו ,. לצורך כך מוצע להטיל על המנהלים הכלליים של הגופים להגיש ליושב ראש מטה התשתיות, עד ליום15 באוקטובר2020 , המלצות לצורך הסרת חסמים והסדרים רגולטורים ייעודיים לטובת קידום וביצוע .פרויקט המטרו, לרבות המלצות לתיקוני חקיקה, ככל הנדרש בהמ ,שך לכך מוצע להטיל את שר האוצר להגיש לאישור הממשלה את כלל תיקוני החקיקה הנדרשים לצורך ההסדרה הרגולטורית הנדרשת לעמדתו , ,לאחר בחינת המלצות הגופים כאמור וזאת במסגרת התכנית הכלכלית לשנת הכספים2021 . מאחר שלצורך קידום וביצוע פרוי קט המטרו בצורה הטובה והיעילה ב יותר יש צורך לספק ודאות לחברה המבצע ת במסגרת פעולותיה לקידום הפרו יקט, מוצע לקבוע בחוק כי כל גוף ציבורי שהחברה ,המבצעת נדרשת לקבל ממנו אישור או לבצע איתו תאום יפרסם, בתוך תשעים יום מפרסום החוק הנחיות, כללים ואמות מידה אחידות הנוגעות לפרויקט המטרו ואת רשימת ה מסמכים שעל החברה המבצעת לצרף לבקשתה לקבלת אישור או לבצע תיאום וכן יגדיר פרקי זמן קצרים ומחייבים למתן .מענה לנושאים האמורים במקרים חריגים יהיה רשאי יושב ראש מטה התשתיות להתיר לגורם מוסמך לדרוש מהחברה המבצעת מסמכים נוספים אשר אינם מופיעים ברשימה שנקבעה על יד.ו לצורך הקמת המטרו והפעלתו נדרשת .הערכות תשתיתית של מערכות שונות, ובהן מערכת החשמל מוצע להנחות את רשות החשמל לבחון לתקן את אמות המידה, כך שניתן יהיה להבטיח עמידה של חברת החשמל וחברת מנהל המערכת בלוחות הזמנים שייקבעו על-ידי החברה המבצעת לצורך קידום הפרויקט. כמו כן, מוצע להנחות את שר האנרגיה ושר האוצר, בכפוף להתייעצות עם רשות החשמל , לעדכן תוכנית הפיתוח,, ככל הניתן כך שיתאפשר חיבור של המטרו והעתקת ה תשתיות הנדרשות .בהתאם למועדים שתקבע החברה המבצעת בנוסף, מוצע להנחות את החברה לכלול בתוכניות הסטטוטוריות של המטרו המקודמות בות"ל את התשתיות הנלוות של רשת ההולכה הנדרשות למטרו , .כך שיתוכננו במסגרת אותו הליך תכנוני של התשתית התחבורתי במקרים רבים, אין הוראות בדין הקובעות את לוחות הזמנים לביצוען של פעולות מטעמם של הגורמים המוסמכים .על- מנת לקצר את משכי הזמן לקבלת אישורים ,ותשובות לפניית החברה המבצעת מוצע לקבוע לוח ות זמנים וכללים מחייבים למענה, ככל שהם אינם מוסדרים בדין. כמו כן, מוצע לקבוע ,מנגנון של אישור בשתיקה כאשר הגוף המוסמך לא משיב בקבועי הזמן ובתנאים המפורטים בהחלטה כך שבחלוף הזמן הקבוע למענה יראו את האישור כאילו נית ן. מוצע להסמיך את יושב ראש מטה התשתיות להחריג אישורים מסויימים, בהתאם לאופיים ומורכבותם, מההוראה בדבר אישור .שבשתיקה, וזאת מטעמים מיוחדים שיירשמו עוד מוצע לקבוע שכל גורם שנדרש אישורו לצורך תכנון והקמת פרויקט המטרו, לא יתנה אישור זה בתנאי או בביצוע פעולה שא ינם קשורים במישרין לאישור הנדרש. זאת על מנת למנוע הטלת נטלים .שאינם נדרשים על פרויקט המטרו או לעכב את הקמתו מחמת מחלוקות או דרישות בעניינים אחרים על- מנת לוודא שפעולות ההערכות והתעדוף המפורטות בחלק זה מקודמות באופן מיטבי ובלוחות הזמנים הנדרשים על-ידי כלל הג ,ופים הרלוונטיים מוצע להנחות אותם ואת יו"ר מטה התשתיות להגיש ול ועדת השרים דיווחים עיתיים על הפעולות שננקטו על ידם .לצורך קידום פרויקט המטרו סעיפים32 - 37 פרויקט המטרו יוקם במרחב אורבני צפוף אשר קיימות בו תשתיות שנדרש יהיה ל ,בצע תיאום איתן להסיט אותן וכ'ו . הליך תיאום התשתיות הנדרש בפרויקטים מסוג זה לא מוסדר כיום בדין. מוצע 193 לקבוע הוראות ברורות הן ביחס ללוח הזמנים לביצוע תיאום תשתיות כנדרש, הן ביחס למסירת המידע .ע"י גופי התשתית לחברה המבצעת והן ביחס לאופן שבו יבוצע התיאום האמור במסגרת זו מוצע לקבוע כללים בר ורים בנוגע לאופן שבו על החברה המבצעת להעביר בקשות לתיאום וכן לקבוע שהימנעות ממתן מענה כנדרש ע"י גוף תשתית, תאפשר לחברה המבצעת לבצע את העבודה .המבוקשת על ידה על מנת לייצר וודאות ולקצר את לוחות הזמנים לביצוע התיאומים הנדרשים, מוצע להטיל על יו"ר מטה התשתיות לקבוע נוסח אחיד לכתבי התחייבות, ערבויות וביטוח שתידרש החברה המבצעת .להמציא לגופי התשתית, ככל שנדרשת פעולה העשויה להשפיע על התשתיות שבבעלותה עוד מוצע לקבוע שככל שגוף תשתית גרם לעיכוב בקידום וביצוע פרויקט המטרו מחמת שלא קיים את הכללים לביצוע תיאום תשתיות, נ יתן יהיה להטיל עליו חובת פיצוי בגין הנזק שנגרם לפרוי קט המטרו בגין העיכוב. סעיפים49-41 חיקוקים שונים העוסקים בתחום המים, ובהם חוק המים, חוק הפיקוח על קידוחי מים, חוק מניעת זיהום ממקורות יבשתיים ותקנות בריאות העם, מחייבים קבלת אישורים שונים העשויים להיות ר לוונטיים לביצוע פרויקט המטרו. על כל אחד מאישורים אלה חלים כללים פרוצדוראליים שונים ולעיתים הסמכות מוקנית ל גורמים שונים , שבמסגרת סמכותם מתייעצים עם גורמים שונים . נוכח ,העובדה שמדובר באותו עולם תוכן מחד ובפרויקט שיש הכרח לראות אותו ולטפל בו בראיה כוללת מוצע להקים גוף מקצועי הכולל את אנשי המקצוע הנוגעים לעניין- ועדה מקצועית מייעצת למים .וביוב, אשר תוסמך לייעץ לכלל הגורמים המוסמכים בנוגע להפעלת סמכויותיהם מוצע לקבוע בחוק כי היוועצות עם הוועדה מהווה תחליף לכל היוועצות הנעשית בפועל או הנדרשת עפ"י כל אחד מהחיקוקים הנוגעים לעניין, וזאת בכל הנוגע למתן אישורים נדרשים לצורך המטרו. עוד ,מוצע לקבוע שהוועדה תגבש את עמדותיה בשים לב לאינטרס הלאומי שבקידום פרויקט המטרו .באופן יעיל ובלוח זמנים קצר ככל שניתן מוצע לקבוע בחוק את הכללים לפעולתה של הו ו עדה, לרבות לוחות זמנים להתכנ סותה ולקבלת .החלטותיה חפירת המנהרות בעבור המטרו עתידה לחייב שאיבה של כמות גדולה של מי תהום שנדרש יהיה לאחר מכן להחדירם לקרקע. נדרש לבחון התאמת אמות המידה להחדרת מים לפרויקט המטרו. מוצע להטיל עריכתה של בחינה זו על מנהל רשות המים. עוד מוצע לקבוע שרי שי ונות הפק ה והספקה לא יידרשו .לצורך ביצוע העבודות להקמת המטרו עפ"י חוק המים, סילוק והחדרת מים מחייבים תשלום אגרות אשר עשויות להגיע לסכומים ניכרים בהיקפי המים ששאיבתם מתחייבת. אין כל הצדקה להטלת עלות זו על הפרויקט ולפיכך מוצע לקבוע שהחברה המבצעת לא תידרש לשלם אגרות .אלה לסעיף53 .פרויקט המטרו כרוך בחפירה משמעותית שמשמעותה הוצאת כמויות גדולות מאוד של קרקע ועפר בחלק מהחומר שייחפר ניתן יהיה לעשות שימוש לצורך הפרויקט עצמו, אולם נדרש לתת מענה לחלקו האחר. נוכח ההיקפים הגדולים של החומר שיכרה, נדרשת היערכות מיוחדת, שכן לא נ יתן יהיה לספק מענה לצורך באתרים לעירום החומר במסגרת האתרים הקיימים כיום. לפיכך מוצע להנחות את רמ"י .לאתר קרקע ולהקים אתר לצורך קליטת עודפי החפירה מהפרויקט .עודפי העפר מאותו אתר יוכלו להיות מעוברים לפרויקטים אחרים של תשתית ובינוי, בהתאם לצורך לסעיפים54-56 פקודת מסילות הברזל, אשר מהווה מסגרת נורמטיבית כללית אשר מסדירה את עיקר ההיבטים הקשורים בהקמה, הפעלה ותחזוקת מסילת ברזל, קובעת בין היתר הסדרים המאפשרים למקים המסילה להיכנס למקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות שונות הנובעות מצורכי המסילה- כל אלה מבלי להידרש לה חזקה צמיתה- או ממושכת- במקרקעין אלה ומבלי להפקיע אתם. פעולות כאמור רוכזו בפקודה בשלוש קטגוריות עיקריות והן מסווגות כפעולות קלות, פעולות משמעותיות ופעולות אשר יש 194 בהם כדי לחייב את פינוי המחזיקים לזמן ביצוען (פעולות תחזוקה מורכבות). פעולות כאמור דורשות מדרג אישורים שונה: פעולות קלות מחייבות מסירת הודעה, כאשר למחזיק בקרקע שמורה הזכות להשיג על הפעולה המתוכננת בפני המנהל, ואילו סוגים אחרים של פעולות מחייבות ככלל קיום דיון .בפני הגורם המוסמך (המנהל או הוועדה) כתנאי לנקיטתן מוצע לסווג מספר פעולות, הנמצאות "על התפ ר" בין פעולות קלות לפעולות משמעותיות כ"פעולה קלה". סיווג כאמור ישליך בעיקר על חלוקת הנטלים בין המחזיק בקרקע לבין מקים המסילה, תוך ייעול תהליך ההקמה, אך מבלי לפגוע ביכולת המחזיק להביא את השגתו בפני המנהל. הפעולות המדוברות כוללות ביצוע מדידות או סקרים, לרבות סקרי מים וקרקע ונטילת דגימות מהמים או מהקרקע שאינן פעולות מדידה קלות (סעיף14 (ב4 )), התקנת מכשיר ניטור הכולל מיתקן עגינה במקרקעין, לשם בדיקת השפעותיהן של עבודות להקמת מסילת ברזל (סעיף14 (ב5 )) וכן חיבור של כבלי חשמל וכבלי חשמולת המשמשים מסילת ברזל לקירות או למבנים במקרקעין ותחזוקתם (סעיף 14 (ב8 )); בעניין האחרון מוצע להרחיב את ההגדרה של הכבלים שניתן לחבר כאמור גם על סוגי כבלים נוספים, המשמים את המטרו. עוד מוצע להגדיר, כי בדיקת יסודות הבניינים, אשר צפויה להידרש במסגרת הקמת המטרו ביחס למבנים רבים לאורך התוואי תו גדר כפעולה קלה- זאת ככל שהרדיוס שלה לא יעלה על50 .'סמ הפקודה מעניקה למנהל ולמקים המסילה אפשרות לנקוט שורה של פעולות בתחום מקרקעין המוגדרים "בפקודה כ"מקרקעין מושפעים- ובכלל זה לבצע בהם את הפעולות המוגדרות כפעולות קלות ומשמעותיות. הפקודה מעמידה את תחום הה שפעה האמורה על70 מטר. מאחר שעשויות להידרש פעולות כאמור בתחום העולה על הערך הנקוב בפקודה, מוצע להרחיב את התחום של המקרקעין ולהעמידו על120 .מטר פקודת מסילות הברזל קובעת מועדים למסירת התנגדויות של בעלי הזכויות ומועדים שבהם יש לתת החלטה בהתנגדות, על ידי המנה ל (בנוגע לפעולות קלות ומשמעותיות) והוועדה (לעניין פעולות חיזוק מורכבות). מוצע לקצר את פרקי הזמן הקבועים בפקודה כך שבכל מקום שהפקודה מאפשרת30 ימים תתבצע הפעולה תוך14 ימים ובכל מקום שהפקודה מאפשרת21 ימים תתבצע הדבר תוך7 ימים. מוצע להסמיך את יו"ר המטרו לא.פשר את הארכת הזמנים במקרים מתאימים ומיוחדים לסעיף57-62 רשויות מקומיות רשאיות לחוקק חוקי עזר המטילים חובות ומגבלות שונות על פעילות בתחומה של רשות מקומית. נוכח מאפייניו הייחודים של הפרויקט העובר במספר רב של רשויות מקומיות וכרוך בהיבטים ביצועיים, הנדסיים ות פעוליים מורכבים לא ניתן לאפשר הכפפתו למספר רב של נורמות העשויות להיות שונות זו מזו, לסתור את הכללים על פיהם נדרש להקים ולהפעיל את הפרויקט עפ"י התכניות החלות עליו ועוד. הכפפתו של הפרויקט לחקיקת עזר עשויה לעכב את ביצועו במידה רבה . משכך נדרש לקבוע כי חוקי העז ר של הרשויות המקומיות לא יחולו ככלל על פרויקט המטרו , מאחר שמימילא עיקר העניינים המוסדרים בהם מוסדרים גם ברמה הארצית . יחד עם זאת, מוצע להסמיך את ,שר האוצר, על דעת יו"ר מטה התשתיות ובהתייעצות עם שר הפנים ועם היחידה ליישוב סכסוכים לקבוע כי חוק עזר מסוים או חל ק ממנו, יעמדו בתוקפם. בדרך זו, ניתן יהיה להבטיח מחד שכללים הקבועים בחוקי עזר, שאין בהם כדי להכביד או לעכב את ביצוע הפרויקט ואשר עשויה להיות להם חשיבות לשם שמירה על המרחב הציבורי העירוני יעמדו בתוקפם, ומאידך שהפרויקט יוכל להתבצע .כסדרו החוק למניעת מפגעים וה תקנות שהותקנו מכוחו, אוסרים על ביצוע עבודות בשעות הלילה. כפי שהתברר במסגרת העבודות על הקו האדום, כריית המנהרות מחויבת להתבצע באופן רציף וכך גם עבודות נוספות. ביצוע העבודות באופן רציף או לפחות במשך חלק משעות הלילה יאפשר את קיצור תקופת ההקמה, את הקדמת הפעלתו של המטרו ואת הקטנת התקופה שבה העבודות גורמות להפרעה ,לחיי התושבים. הסמכות להתיר עבודות בשעות הלילה מסורה כיום רק לראש הרשות המקומית ומחייבת עיגון בחוק עזר. נוכח מהותו של הפרויקט המשתרע על שטחן של מספר גדול של רשויות מקומיות, לא ניתן להכפיפו לאישורם של ראש י הרשויות המקומיות. לפיכך מוצע להסמיך את שר .האוצר לתת את האישור הנדרש במקום ראש הרשות המקומית 195 עוד מוצע לקבוע כי הכללים החלים על אישורים של גופים רגולטורים ממשלתיים לפיהם לא ניתן ,להתנות אישור הנדרש לצורך ביצוע המטרו בתנאי שאיננו קשור במישרין לאותו אישור יחול גם על .האישורים הנדרשים מאת הרשויות המקומיות עפ"י הדין כיום, ביצוע עבודה לצורך הקמת פרויקט דוגמת המטרו אינו טעון היתר חפירה מאת הרשות המקומית או מגוף אחר כלשהו. נוכח הנוהג הקיים לדרוש בכל זאת אישורים מסוג זה ועל מנת למנוע מצב שבו הרשות המקומית תתנה א ישור אחר הנדרש ממנה בקבלת היתר חפירה, מוצע לקבוע במפורש .בחוק כי התניה כזו איננה אפשרית סעיף69-81 לגופי התשתית ולרשויות המקומיות יש סמכויות שונות בנוגע לתיאומים ואישורים הנדרשים לצורך ביצוע פרויקט תשתית בכלל ופרויקט המטרו בפרט. אין כיום בדין הסדר יעיל להכ רעה בסכסוכים בין גוף המקים תשתית לאומית ובין גופי תשתית אחרים או רשויות מקומיות. הדרך היחידה להסדרת הסכסוך כיום היא באמצעות פנייה לבתי המשפט, מנגנון שמטבע הדברים איננו יעיל ואיננו יכול לתת מענה בלוחות הזמנים הנדרשים. מוצע לפיכך להקים גוף אשר תוקנה לו הסמכו ת להכריע בסכסוכים ,בכל הנוגע להיבטים אלה. בידי הגוף תוקנה הסמכות לברר את המחלוקת ולהכריע בה, ובכלל זה לתת .באמצעות החלטתו, כל אישור שנדרש לצורך ביצוע הפרויקט תפקידיה של היחידה יהיו לדון ולהכריע בסכסוכים בענייני תיאום תשתיות, העברת מידע, לוחות זמנים לביצוע עבודות התשתית, מעבר בשטחים המוחזקים בידי חברת תשתית אחרת וכל סכסוך אחר המעכב או עלול לעכב עבודת תשתית. עוד תוסמך היחידה לדון ולהכריע בסכסוכים בעניין התשלום הנדרש .'בעבור עבודות תשתית, פיצוי החברה המבצעת בגין עיכוב לפרויקט שנגרם ע"י גוף תשתית וכיוב הגופים שבסכסוכים איתם תוסמך היחידה לדון יהיו חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות וחברות הבת .שלהם, תאגידים המפעילים או מחזיקים תשתית ותאגידי מים וביוב היחידה תורכב מנציגי משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, ובהם: יו"ר מטה התשתיות שיהיה יו"ר היחידה, מנהל אגף בכיר תכנון מטרו ב מנהל התכנון וכן נציגי משרדי הממשלה הנוגעים למחלוקת הנדונה ע"י היחידה. עוד תמנה היחידה משפטן עובד מדינה וכלכלן בכיר. במקרים בהם הצד לסכסוך .הוא גוף תשתית שאיננו ציבורי, יכלול הרכב הועדה נציגי ציבור נוספים מוצע להסדיר בחוק את דרכי הפניה ליחידה ואת האופן בו היא תקבל את החלטותיה. החלטות היחידה יתקבלו בכתב ויהיו מנומקות. היחידה תהיה מוסכמת לתת כל אישור אשר נדרש עפ"י דין במקום כל אחד מגופי התשתית, לאחר שאפשרה לו לטעון את טענותיו. בדרך זו ניתן יהיה להבטיח שהימנעות של גוף תשתית ממתן אישור ללא טעם מוצדק, לא יעכב את .ביצוע הפרויקט היחידה תהיה מוסמכת להורות לגוף תשתית לבצע פעולה ביחס לתשתית המצויה באחריותו ככל שהיא .נדרשת לצורך ביצוע פרויקט המטרו, בתוך פרק הזמן שתקבע החלטת היחידה ליישוב סכסוכים יראו אותה כצו של בית משפט שלום לעניין פקודת ביזיון בית .משפט מוצע להרח יב בחוק את פעילות היחידה על כלל הסכסוכים בין גופי תשתית בעניינים הקבועים ,בהחלטה זו, כך שעל אף האמור בכל דין הסמכות הבלעדית לדון ולפסוק בסכסוך כאמור תימסר .ליחידה ליישוב סכסוכים תכנון 1 . סעיף257 לחוק התכנון והבניה התשכ"ה- 1965 (להלן– )חוק התכנון והבניה, מאפש ר כניסה למקרקעין לצורך הכנתה של תכנית או ביצועה. כניסה כאמור טעונה הסמכה של הועדה המקומית או הועדה המחוזית. מכיוון שלפי חוק התכנון והבניה מסורות לות"ל כלל הסמכויות לעניין תכנון ורישוי תשתיות לאומיות, מוצע להקנות לוועדה גם סמכויות אלו לעניין כניסה למקרקעין הדרושות לה לשם עריכת התכנית וביצועה.. כמו כן מוצע להסדיר את תהליך קבלת האישור .לכניסה למקרקעין שבהחזקת צה"ל או שלוחה אחרת של משרד הביטחון 2 . על- מנת לקדם תכנון שיביא לניצול מיטבי של הקרקע, לייעול התפעול והגברת השימוש בתשתית התחבורתית, וליישום של הפיתוח האורבני מעל התחנות והדיפואים, מוצע לאפשר לות"ל לתכנן גם מגורים, תעסוקה ומלונאות בתחנות לתחבורה ציבורית ובדיפואים של המטרו, מעליהם ומתחתיהם. מוצע שסמכות כאמור תינתן לות"ל גם ביחס לתחנה ציבורית ודיפו שאינם חלק 196 מפרויקט המטרו ובלבד שהתכנון לגביהם נעשה בקרקע ב בעלות מדינה או בבעלות רשות .מקומית 3 . על מנת להבטיח את יציבות תכניות המטרו מוצע לעגן את מעמדן ביחס לתכניות אחרות, וכן להגדיר את המנגנון באמצעותו ניתן יהיה לבצע שינויים בהן. מוצע כי שינוי תכנית מטרו ייעשה רק באמצעות תכנית מטרו אחרת או באמצעות תכנית מתאר ארצית הכוללת הוראות המתייחסות .במפורש לשינוי תכנית המטרו סמכות שיפוט מקומית 1 . מוצע לקבוע, כי ההליכים המשפטיים העיקריים אשר עשויים להינקט סביב ביצוע פרויקט המטרו יתבררו בבית המשפט המוסמך בתל אביב בלבד. הדבר יאפשר לערכאה שיפוטית מוגדרת לפתח את המקצועיות הנדרשת והיכ רות קרובה עם פרויקט המטרו, על מורכבותו והיבטי הדין המיוחדים הקשורים בו. התמקצעות כאמור צפויה להגביר את היעילות הדיונית ולאפשר למערכת המשפט .לנתב את התיקים באופן מיטבי ותקטין את העומס המשפטי הצפוי מביצוע הפרויקט 2 . מוצע עם זאת, שלא לקבוע כללים דומים ביחס לתביע ות נזיקין, אשר אינן תביעות שיש בהגשתן ,ככלל, כדי לעכב את ביצוע הפרויקט ואשר אינן מחייבות מומחיות ספציפית לפרויקט המטרו .לשם בירורן 3 . בכלל זה מוצע להסמיך את בית משפט השלום בתל אביב לדון בהליכים שעניינם צווי הפסקת עבודה מנהליים, אשר עלולים להינתן לקבלנים הפועל ים מטעם החברה המבצעת, תוך העברת סמכות כאמור מבתי משפט לעניינים מנהליים בכל רשות מקומית שבה עובר התוואי. ריכוז טיפול .כאמור נועד להגביר את היעילות הדיונית גם בתחום זה רישוי עסקים חוק רישוי עסקים התשכ"ח- 1968 , וחקיקת המשנה אשר הותקנה מכוחו קובעים שורה של תחו מי פעילות שהעיסוק בהם מחייב קבלת רישיון עסק. בכל הנוגע לפרויקט המטרו, הרכיבים הטעונים רישוי הם תחנה תת קרקעית ואזור תחזוקה ותפעול. עוד עשויים להידרש רישיונות עסק לרכיבים המופעלים בתוך אתרי ההקמה, כגון מתקני דיוס. הסמכות לתת רישיון ולפקח על עמידת בעל הרישי ון בתנאיו נתונה לראשי הרשויות המקומיות שבתחומם פועל עסק כאמור. לא אחת דרישת רישוי לפי חוק רישוי "העסקים עוסקת בפעולה אשר מוסדרת בתחום אחר והדבר לעיתים עולה כדי "כפל אסדרה- דבר שעשוי להכביד על ביצוע פרויקט המטרו ויוצר כבר היום לפרשנויות סותרות בדבר גבולות הסמכות של רשות הרישוי לפי חוק רישוי העסקים אל מול רשויות רגולטוריות אחרות. הדבר בולט במיוחד באתרים בהם מתבצעת בנייה ובהם נעשות פעולות אשר עשויות לחייב כשלעצמן קבלת רישיון לפי חוק רישוי עסקים- לדוגמא, ייצור בטון באתר הבניה- גם כאשר הוא נועד לצורכי אתר הבנ ייה עצמו .ולצרכיו בלבד הקמת המטרו והפעלתו כפופה להסדרה קפדנית ופרטנית של הועדה לתשתיות לאומיות מחד, ושל הגורמים הרגולטורים מאידך. אין כל צורך בהתניית עבודות ההקמה ובוודאי שלא בהפעלת תחנות המטרו התת קרקעיות או איזורי התחזוקה והתפעול באישור נוסף מאת הרשות ה מקומית, העלול לגרום לעיכוב משמעותי בתחילת ההפעלה. משכך מוצע לבטל את חובת קבלת רישיון העסק לרכיבים .שפורטו לעיל מעבר לרכיבים שפורטו לעיל, עשויים להיות היבטים נוספים של פעילות החברה המבצעת הכפופים לחובת רישיון העסק. ביחס להיבטים אלה מוצע לקבוע שלא ניתן יהיה באמצעות רישיון העסק להחיל על החברה המבצעת כללים ונורמות שאינם חלים עליה מכוח דין אחר, וזאת על מנת שלא לאפשר .עקיפה של הסדרה ייחודית שתקבע בחקיקה ביחס לפרויקט זה רדיוסי מגן 1. ,)תקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה ה תשנ"ה- 1995 , קובעות, כי ככלל לא ת תאפשר בניה במקרקעין הסובבים את קידוחי מי השתייה בתחומים המכונים רדיוסי מגן ב ו- 'ג (המקרקעין הנמצאים בטווח המוגדר בתקנה6 לתקנות כאמור); משרד הבריאות מוסמך לאפשר בנייה ברדיוסים אלה לאחר בחינת כל מקרה לגופו. שיקול דעת זה מופעל כיום במשורה ורק במקרים חריגים י אפשר משרד הבריאות עבודות מסוג זה. המשך ההתנהלות עפ"י הדין הקיים לא יאפשר את הקמת הפרויקט אשר חלק מרכיביו מצויים בתחום רדיוסי מגן, אף שניתן להבטיח .מיגון מתאים אשר לא יצור סיכון ממשי לזיהום קידוחי המים 197 2. מוצע לפיכך לשנות את הכללים החלים על הקמת אלמנטים של פר ויקט המטרו אשר עתידים להיות מוקמים בקרבת הקידוחים הקיימים למי שתייה כך שהחברה המבצעת תוכל לבקש להקים .תחנה או אזור תחזוקה ברדיוס מגן, תוך שהיא מגבשת תכנית למניעת זיהום המים 3. עוד מוצע, כי הבקשה של החברה וההחלטה באשר להקמת האלמנטים של מערכת המטרו תובא בפני ו עדת המים וביוב אשר תדון בה ותוכל לאשר או לסרב מהנימוקים הקשורים בביטחון המים ואם השתכנעה, כי אין בתכנית מניעת הזיהום כדי למנוע את זיהומו של הקידוח. קיום דיון בפני הוועדה, אשר כוללת בין נציגיה סמנכ"ל אסדרה ברשות המים, מנהל השירות ההידרולוגי ברשות המים, נציג ים בכירים ממשרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, עתיד להבטיח ראיה רוחבית ושקילת שיקולי המטרו יחד עם שקילת צורכי מערך אספקת המים ואיכות הסביבה, תוך ייחוס .משקל מתאים לשיקולים אלה 4. מוצע לקבוע, כי ההחלטה לסרב להקמת האלמנטים של מערכת המטרו ברדיוס מגן תובא בפני יו"ר מטה התשתיות, אשר יוסמך, לאחר התייעצות עם מנהל רשות המים הממשלתית, להורות על איטום קידוח המים. בדרך זו אפשר יהיה להבטיח, כי הצורך בהקמת אזור התחזוקה או התחנה .במקום מסוים לא יפגע באיכות מי שתייה או בביטחון המים כלים להאצת הפיתוח האורבני ומימון המטרו פ רויקט המטרו במטרופולין תל אביב, הינו פרויקט התשתית הגדול ביותר שתוכנן בישראל. הפרויקט כולל3 קווים המשתרעים על פני כ- 145 ק"מ ולמעלה מ- 100 תחנות. שלושת הקווים מתוכננים בוועדה לתשתיות לאומיות, והאומדן הראשוני לעלות הקמתם הינו150 מיליארד.₪ הניסיון בעולם מלמ ד כי קיימת זיקה דו- .כיוונית בין מערכות להסעת המונים לבין פיתוח עירוני יעיל המטרו מאפשרת הנגשה של מרכזי הערים לקבוצות גדולות של אנשים, והימצאותן של קבוצות גדולות .אלו במרכזי הערים, מזינה את התשתית ומאפשרת לנצל באופן אופטימלי את ההשקעה במערכת לפי מחקרים שוני ם שנערכו בעולם, מערכות להסעת המונים בכלל, ומערכת מטרו בפרט, מביאות ,לעליית ערכי הקרקעות הסובבות אותן, משתי סיבות עיקריות. ראשית, לאור פתרון חסם התחבורה שהינו חסם עיקרי בתכניות להעצמת זכויות במטרופולין תל אביב, המטרו מעניק פוטנציאל להעצמת זכויות משמעותית. ש נית, לאור הנגישות שמעניקה תשתית המטרו, המובילה למשל, לכך שעל פי .מחקרים פדיון העסקים סביב המטרו צפוי לעלות, שווי זכויות הבנייה הקיימות עולה באופן משמעותי לצורך ניצול הזיקה כאמור, מקדמת המועצה הארצית לתכנון ובניה תכנית מתאר ארצית, במסגרתה ,ייקבעו, בין היתר הוראות והנחיות להעצמת הבניה הנובעת מהקמת המערכת, הוראות מפורטות לבינוי ,מעל ובסביבת מתחמי הדפו המשרתים את קווי המטרו. הרצון לממש זיקה זו, בא לידי ביטוי, בין היתר בדברי ההסבר לתכנית המתאר הארצית (תמ"א70 ), בהם נכתב כי "מערכת הסעת המונים, צריכה להיתמך בסביבה עירונית איכותית מוטת תחבורה ציבורית, על מנת לממש את מלוא הפוטנציאל הגלום ."בה ואת ההשקעה האדירה בהקמתה ,בשל היקף ההשקעה המשמעותי במערכת המטרו, וכדי להגביר את יכולת המימוש של פרויקט המטרו ולהבטיח את הזיקה בין המטרו לבין מימוש פיתוח האורבני, מוצע לקדם שלושה :צעדים מרכזיים סעיף86 : מוצע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שבמקרקעין המצויים ברדיוס ההשפעה ש י קבע עד ליום31 בדצמבר2021 שר האוצר בהתייעצות עם מנהלת מנהל התכנון והממונה על התקציבים, בהם אושרה תכנית שהוסיפה זכויות נוספות ב היקף של לפחות10% מעבר לזכויות שהיו קבועות עובר לאישור התכנית ולכל הפחות1,000 מ"ר, היטל ההשבחה שישולם לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יעמוד על 40% מההשבחה, במקום מחצית מההשבחה, כפי שקבוע היום בתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה (להלן– התוספת השלישית ). זאת לא ,ור ההיקפים הכספיים המשמעותיים הצפויים של היטלי השבחה וכן לאור התועלות המשמעותיות שמערכת המטרו מייצרת לרשויות המקומיות בהן מתוכננים קווי מטרו, דוגמת פיתוח עירוני והכנסות משמעותיות מתשלומי ארנונה בשל העצמת הזכויות לתעסוקה ,ולמסחר. בנוסף, למרות השינוי המוצע בשל היקפי ההשבחה, תקבולי הרשות המקומית צפויים לעלות .משמעותית סעיף87 : מוצע לקבוע כי במועד מימוש הזכויות, כהגדרתו בתוספת השלישית, בעלי זכויות בתכניות החייבות במס השבחה ייעודי לטובת המדינה, ישלמו למדינה מס השבחה ייעודי בשיעור של35% מההשבחה אשר נוצרה בתכנ ית (להלן– מס השבחת מטרו ). השומה לפיה יחושב מס ההשבחה, תהיה שומת היטל 198 ההשבחה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, כפי שקבוע בסעיף4 לתוספת השלישית. הוועדה המקומית תנפיק לחייב במס ההשבחה הייעודי, לצד שובר תשלום היטל ההשבחה, שובר תשלום מס השבחת מטרו, אשר ישולם ל חשבון הבנק של המדינה. בנוסף, לשם הבטחת גביית מס המשקף את ההשבחה שנוצרה, המדינה תהיה רשאית לערער על שומת ההשבחה של הוועדה המקומית בהתאם למנגנונים הקבועים בתוספת השלישית וזאת בדומה לזכות ההשגה הקיימת היום של בעל זכויות. כמו כן, מוצע לקבוע בחקיקה צעדים שיבטיח.ו את גביית מס השבחת מטרו בנוסף, לצורך הבטחה והאצה של הפיתוח ומימוש הזכויות סחירות ברדיוס ההשפעה, באופן שיאפשר לנצל באופן יעיל את הזיקה ההדדית בין המטרו לבין הפיתוח האורבני, מוצע לקבוע שבתכנית משביחה אשר הוסיפה זכויות סחירות שעולות על80,000 מ"ר, חלף עד4/7 ממס השבחת מטרו, יוקנו למדינה מקרקעין הכוללים זכויות בנייה סחירות בשווי של עד4/7 ממס השבחת המטרו (להלן– המקרקעין המוקנים ). היתרה תועבר למדינה באמצעות מס השבחת מטרו. לעניין זה תיבחן האפשרות לקבוע ברירת מחדל. שיעור המקרקעין שיוקנו, ייקבע על ידי מוסד התכנו ן, בהתחשב בצורך לחולל .פיתוח על ידי המדינה ובשיקולים נוספים על אף האמור לעיל, ככל שברדיוס ההשפעה הרלוונטי, סך הזכויות הסחירות במקרקעין שהוקנו לידי המדינה, עולה על200,000 מ"ר או מספר אחר שייקבע, לא תוקנה קרקע למדינה, אלא אם קבע מוסד התכנון כי בשל שיקולי פי תוח אזורי ושיקולים תכנוניים נוספים, הקניית זכויות נוספות למדינה עשויה לסייע בפיתוח האזור. ככל שלא הוקנו מקרקעין נוספים למדינה, על בעלי הזכויות בתכנית המשביחה .יחול מלוא מס השבחת מטרו בשל המאפיינים המיוחדים של הפרויקט והיקפו, ייקבעו תנאים שיבטיחו כי המקרקעי ן המוקנים ישמשו למימון פרויקט המטרו, ולשם כך בלבד, ובכלל זה, ניהול התקבולים שיתקבלו משיווק ופיתוח הקרקע שיועברו למדינה בחשבון בנק נפרד וייעודי למימון פרויקט המטרו, והשבת הכספים לידי בעלי הקרקע או חליפיהם, אשר היו בתחומי התכנית שבה הוקנתה הקרקע למדינה ככל ש הפרויקט לא .יבוצע כדי להבטיח כי המקרקעין המוקנים יהוו מוקד פיתוח ברדיוס ההשפעה הרלוונטי, מוסד התכנון יקבע את מיקום המקרקעין המוקנים כך שירוכזו במגרש עצמאי או במבנה נפרד, קרוב, ככל הניתן, לתחנת .המטרו בתכנית הרלוונטית הקניית מקרקעין לידי המדינה, תאפשר למדי נה להוות מאיץ פיתוח באופן שצפוי להניע את הפיתוח גם במקרקעין הסובבים, וברדיוס ההשפעה בפרט. בנוסף, הקניית מקרקעין לידי המדינה תאפשר למדינה להבטיח כי פיתוח סחיר סביב התחנות יבוצע בלוחות זמנים התואמים לפיתוח התשתיות, כך שימוצו התועלות מהקמת המערכת. כמו כן, ברש ,ות המדינה כלים מימוניים וכלי הסרת חסמים שונים .המאפשרים לה לבצע את עבודות הפיתוח הנדרשות באופן מהיר ויעיל בקרקעות שברשותה סעיף88 : במסגרת פרויקט המטרו מתוכננים4 ,דפואים בשטחים נרחבים. לאור גודלם המשמעותי של הדפואים ניתן ככל הנראה לקדם תכנון הכולל בעתיד גם שימושים סחירים בהיקף משמעותי. כדי לייעל את השימוש במקרקעין המוקצים לתחבורה ציבורית, ועל מנת להבטיח ניצול אופטימלי של היתרונות ,שבתשתית המטרו, יש להבטיח את התכנון והמימוש של הזכויות הסחירות אשר יתוכננו מעל הדפואים וזאת באופן שלא יפגע ביכולת לקדם את התשתי ת וישתלב עם התכנון והמימוש ההנדסי המורכב של .הדפו לפי הניסיון בעולם, מעטות המדינות בהן קיים בינוי מעל דפואים. שילוב פיתוח סחיר בהיקפים משמעותיים מעל דפואים, מצריך תיאום תכנוני והנדסי הדוק בין הגורם האמון על בניית הדפו והתחנות לבין בניית השימושים הסחירים מע ליו, ולטענת גורמי מקצוע, ביצוע בהינף אחד. בנוסף, העלויות ,הנדרשות לצורך קירוי דפו באופן שיאפשר בינוי משמעותי מעליו, וכן גם המערכות הנדרשות לכך גבוהות מאוד, באופן שלעיתים מכביד על הכדאיות הכלכלית בביצוע הפרויקט. על כן, מעטות המדינות ברחבי העולם שהצליחו להקי.ם מבנים סחירים מעל דפואים לשם הסדרת הנושא ומיצוי המשאב הקרקעי המוגבל בצורה היעילה והראויה ביותר, וכן לאור המורכבות ההנדסית והתפעולית בבינוי סחיר מעל דפואים, מוצע לאפשר למדינה לממש במקרקעין שהופקעו לגביהם הופקדה תכנית מטרו המייעדת אותם לדפואים, זכויות סחיר ות בהתאם לתכנית שתחול עליהם. בתמורה למימוש הזכויות הסחירות כאמור, תעניק המדינה פיצוי הוגן שייקבע לאחר .בחינה בהתייעצות עם השמאי הממשלתי הראשי בנוסף, לצורך מידתיות בשימוש המדינה בזכויות הסחירות כאמור לעיל, מוצע לבחון את האפשרות להציע לבעלי המקרקעין שהופקעו לטובת דפואים, אפשרות לממש את הזכויות הסחירות במקרקעין :אלו. לאור מורכבות הפרויקט כפי שמתואר לעיל, אפשרות זו תוצע, בין היתר, בכפוף לתנאים הבאים 199 1. בעלי הקרקע להם תוצע אפשרות המימוש, מהווים קבוצה הכוללת לפחות מחצית מבעלי הקרקע שהופקעה לטובת הקמת הדפואים. השיעור שנקבע וחובת ההתאגדות נועדו לאפשר את הסנכרון והתיאום בין הגורמים הממשלתיים האמונים על בינוי הדפו, לבין הגורמים .המממשים את הבינוי הסחיר מעליו 2. בעלי המקרקעין שהופקעו, יהיו חייבים בתשלום הוצאות המדינה על תכנון הזכויות הסחירות מעל הדפו, הוצאות פיתוח ששולמו על ידי המדינה, לרבות העמקת יסודות ובינוי הקירוי מעל ,הדפו, וכן כל הוצאה אחרת ששולמה על ידי המדינה בקשר עם הזכויות הסחירות מעל. בנוסף תיערך בחינה על תשלומים נוספים שיחוב בהם בעל המקרקעין בגין הזכות למממש את המקרקעין הסחירים, כפי שייקבע לאחר התייעצות עם השמאי ה.ממשלתי הראשי 3. לצורך סנכרון לוחות הזמנים בין בינוי הדפו לבין הבינוי הסחיר מעל, ייקבעו אבני דרך למימוש מלוא הזכויות במקרקעין הסחירים, וכן כללים להסדרת הממשקים, באופן שינצל את .התועלות האורבניות מהתשתית מחד גיסא, ולא יפגע בביצוע הפרויקט מאידך גיסא 4. בנוסף, ייק בעו מנגנונים להבטחת עמידת מממשי הזכויות הסחירות בתנאים שייקבעו ובכל .דין, דוגמת מתן ערבויות 5. .לאור מורכבות הפרויקט, ייקבעו תנאים נוספים למימוש הזכויות הסחירות מעל השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם .לא רלוונטי החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1838 מי ום11 באוגוסט2016 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 200 קידום תשתיות לאומיות מחליטים בהמשך להחלטה מספר1838 מיום11 באוגוסט2016 שעניינה "תכנית השקעה רב ש נתית לפיתוח "התחבורה הציבורית במטרופולינים (להלן– 'החלטה מס1838 ,) 'ולהחלטה מס33 מיום31 במאי 2020 שעניינה "הקמת מטה תשתיות לאומיות במשרד האוצר" (להלן– החלטה33 ,) ובמטרה לקדם את פרויקטי התשתית הלאומיים הנדרשים להמשך צמיחת המשק ולצמצום הפער במלאי התשתיות הפיזיות- :הכלכליות, לבצע את אלה תעדוף בתהליכי תאום תשתיות לפרויקטי תשתית לאומיים 'בהמשך להחלטה מס1838 'ולהחלטה מס33 ובמטרה ליישם את מדיניות הממשלה והנחיותיה ,ולקבוע צעדי המשך חיוניים, לשפר את תהליכי תאום תשתיות בין חברות התשתית ובעלי התשתית להסיר חסמי תכ נון וביצוע עבור פרויקטים שהממשלה החליטה על קידומם ולצמצם את הפער במלאי התשתיות הפיזיות- :כלכליות במשק ואיכותן, לבצע את אלה 1 . למחוק את סעיף9 בהחלטה1838 . 2 . במקום סעיף9 להחלטה1838 לקבוע כי פרויקטי התשתית המפורטים בנספח א' להחלטה זו מוכרזים כפרויקטי תשתית לאומי ים (להלן– פרויקטי התשתית הלאומיים.) 3 . לקבוע כי פרויקטי התשתית הלאומיים יקבלו עדיפות, מעל כל יתר הפרויקטים שמקודמים במימון המדינה או על ידי המדינה ולא הוכרזו על- ידי הממשלה כפרויקטי תשתית לאומיים, בכל הנוגע לתהליכי תיאום תשתיות. התעדוף יהיה לפי המדרג המופיע ב .'נספח א 4 . להורות לשרי הממשלה הרלבנטיים להנחות את משרדיהם, ואת יחידות הסמך הממשלתיות והרשויות הפנים ממשלתיות לפעול ולתת קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית .'הלאומיים. זאת בהתאם למדרג בנספח א 5 . להורות לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן– שרת התחבורה ), לשר האנרגיה, לשר משאבי ,המים ולשר האוצר, לפעול ככל הניתן אל מול חברות התשתית שתחת אחריות המשרד שלהם בהתאמה, בכדי שיטמיעו את עקרונות ההחלטה בדרכי העבודה שלהם ויתנו קדימות בכל תהליכי .'תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים. זאת בהתאם למדרג בנספח א 6 . להורות ל מנהל רשות החברות הממשלתיות, לפנות לחברות התשתית שהן חברות ממשלתיות (להלן - חברות התשתית הממשלתיות ) באמצעות חוזר לחברות הממשלתיות כמפורט בסעיף38 להלן, על מנת שהדירקטוריון של כל אחת מהחברות, יקיים בהקדם דיון בנושא מדיניותו בקיום תיאום תשתיות, ובכלל זה באפשר ות למתן קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית .'הלאומיים, זאת בהתאם למדרג בנספח א 7 . להורות לשר האנרגיה ולשר האוצר לפעול בהתאם לסמכותם בכפוף להתייעצות עם רשות החשמל, לעדכן את תכניות הפיתוח של ספקי שירות חיוני, ככל שנדרש, על- מנת לאפשר את הפעולות הנדרש ות לטובת הענקת קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים בהתאם למדרג בנספח א', בהתאם לסמכותם לפי סעיף19 ,לחוק משק החשמל התשנ"ו- 1996 , וזאת בכפוף לאי פגיעה במטרות חוק משק החשמל. כמו, כן להנחות את רשות החשמל לבחון לתקן את אמות המידה כך שיאפשרו א .ת הענקת הקדימות כאמור 8 . להורות לממונה על התאגידים ברשות הממשלתית למים ולביוב לפעול במסגרת סמכותו לפי חוק תאגידי מים וביוב התשס"א- 2001 , להנחות את תאגידי המים והביוב ואיגודי ערים לביוב לבצע את הפעולות הנדרשות לטובת הענקת קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרו יקטי התשתית .'הלאומיים בהתאם למדרג בנספח א 9 . להורות למנהל הרשות הממשלתית למים וביוב, לפעול במסגרת סמכותו לפי חוק המים, התשי"ט- 1959 , להנחות את חברת מקורות בע"מ, לבצע את הפעולות הנדרשות לטובת הענקת קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים בהתאם ל מדרג בנספח א', בסמגרת ביצוע .תפקידיה לפי החוק 10 . להורות למנהל רשות הגז הטבעי לפנות לחברת נתיבי גז לישראל ולבעלי רישיונות חלוקה כהגדרתם בחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב- 2002 , בכדי שיטמיעו ויתנו קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים, זאת בהתאם למדרג .'בנספח א 201 11 . להורות לשר החקלאות, להטמיע את הפעולות הנדרשות לטובת הענקת קדימות בכל תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים בהתאם למדרג בנספח א', בתכנית הפיתוח של רשויות הניקוז, בהתאם לסמכותו לפי סעיף21 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, התשי"ח- 1957 . 12 . להורו ת לשר התקשורת לפנות לבעלי תשתית התקשורת, בכדי שיטמיעו ויתנו קדימות בכל תהליכי .'תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים. זאת בהתאם למדרג בנספח א 13 . להורות לשרת התחבורה, לשר התרבות והספורט ולשר להגנת הסביבה לפנות לרשות שדות התעופה, לרשות העתיקות ולרשות הטבע והגנ ים, בהתאמה, בבקשה שיטמיעו ויתנו קדימות בכל .'תהליכי תאום תשתיות לפרויקטי התשתית הלאומיים, זאת בהתאם למדרג בנספח א 14 . להנחות את הגורמים המפורטים בסעיפים13-5 לדווח בכתב לקבינט התשתיות, על הפעולות שנקטו ליישום הסעיפים האמורים עד ליום1 בנובמבר2020 . 15 . להורות לכל שר העומד בראש המשרד האחראי על פרויקטי תשתית לאומי (להלן– השר האחראי ) לדווח לקבינט התשתיות, עד ליום1 בנובמבר2020 , לוח זמנים מפורט בחלוקה רבעונית לביצוע הפרויקט, אשר יכלול את לוחות הזמנים ההנדסיים ואבני הדרך המרכזיות בפרויקט, האישורים הנדרשים מכלל משרדי ה ממשלה, חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק, רשויות מקומיות וגורמים מוסמכים אחרים והפעולות הנדרשות לביצוע על ידם לטובת ביצוע הפרויקט ולוחות .הזמנים לקבלתם 16 . להורות לכל שר העומד בראש משרד שבתחום אחריותו חברות תשתית, בעלי תשתית, יחידות סמך או רשויות פנים ממשלתי ות הנדרשים לביצוע תהליכי תאום תשתיות עבור פרויקטי התשתית הלאומיים (להלן– גופים הנדרשים לתאום תשתיות ), לדווח, עד ליום1 בנובמבר2020 , לקבינט התשתיות, לוחות זמנים מפורטים בחלוקה רבעונית לביצוע תהליכי התאום הנדרשים מהגופים שתחת אחריותו לצורך קידום פרויקטי הת שתית הלאומיים, אשר יכללו את האישורים הנדרשים מצדם ולוחות הזמנים לקבלתם, וכן את הפעולות הנדרשות לטובת השלמת התיאומים בלוחות .הזמנים שנקבעו 17 . קבינט התשתיות יתכנס, לצורך מעקב אחר קידום פרויקטי התשתית הלאומיים ותהליכי תאום התשתיות הנדרשים להם, בשני מועדים בכל שנ ה: עד יום30 באפריל, ועד ליום30 ,בנובמבר וזאת החל מנובמבר2020 . יוגשו לקבינט התשתיות דיווחים בכתב לעניין התקדמות כל פרויקט :תשתית לאומי כדלקמן א. ;השר האחראי על הפרויקט ידווח ויציג על יישום לוחות הזמנים ואבני הדרך המרכזיות ב. השרים האחראים על הגופים הנדרש לבצע עמם תיאום תשתיות ידווחו ויציגו את יישום .תהליכי תאום התשתיות, שבאחריותם, לעניין אותו פרויקט המועדף 18 . 'להטיל על משרד ראש הממשלה ומטה התשתיות הלאומיות, כהגדרתו בהחלטה מס33 , את האחריות לניהול ותכלול החלטה זו, ובכלל זה את אלה: לגבש פורמט אחיד שלפיו יוגשו לוחות הזמנים והמידע, כמפורט בסעיפים15 עד17 , ולוודא את קבלת המידע באופן מלא; לרכז את המידע המקצועי הנדרש למועדי התכנסות קבינט התשתיות לצורך מעקב אחר התקדמותם כמפורט בסעיף17 ; לפרסם את המידע לעניין התקדמות פרויקטי התשתית הלאומיים, בהתאם לסעיפים15 עד17, לעיון ,הציבור אחת לשנה וכן לפרסם את הגאנט של כל אחד מהפרויקטים .והכל באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה 19 . לטובת יישום חלק זה, השרים יפנו לחברות התשתית ולבעלי התשתית שבאחריותם בבקשה לקביעת איש קשר מטעם החברה, אשר יהיה לכל הפחות בדרגת סמנכ"ל. עד ליום1 באוקטובר 2020 , כל שר אחראי ידווח למשרד ראש הממשלה על אנשי הקשר שהוצעו מטעם כל חברת .תשתית שבאחריותו 20 . להטיל על הממונה על התקציבים וראש מטה התשתיות בהתייעצות עם מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן– מנכ"ל משרד התחבורה), מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"ל משרד משאבי המים, להגי ש לשר האוצר החל משנת2021 הצעה לעדכון רשימת פרויקטי התשתית הלאומיים, ולהטיל על שר האוצר להביאה לאישור בפני קבינט התשתיות לצד הצעת התקציב השנתי לממשלה או עד ליום30 .באוקטובר בכל שנה 21 . לבטל את סעיפים15 ו- 16 'בהחלטה מס1838 . 202 ייעול תהליכים מקצועיים בתהליכי תיאום תשתיות בחברות המבצעות 'בהמשך להחלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2015 ,"שעניינה "הפחתת הנטל הרגולטורי ובהמשך לסעיף25 'בהחלטה מס1838 ,, ובמטרה לייעל את תהליכי התאום בין חברות התשתית :לקצר את משכם ולהפחית את עלותם המשקית והתקציבית, לבצע את הפעולות האלו 22 . ל הטיל על מנכ"ל משרד התחבורה וראש מטה התשתיות בשיתוף מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד משאבי המים ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, לרכז את עבודת המטה הממשלתית שתלווה מקצועית את ייעול התהליכים המקצועיים בחברות התשתית הממשלתיות, ובכלל זה לפרסם תוך 180 יום מיום קבלת החלטה זו מדריך ומתודולוגיה להתייעלות בתהליכי תאום תשתיות בחברות הממשלתיות ובדרישות הכלולות בהם (להלן– התייעלות בתהליכי תאום תשתיות.) 23 . להטיל על שרת התחבורה, על שר האנרגיה ועל השר למשאבי המים, בתאום עם רשות החברות הממשלתיות, לפנות לחברת נתיבי ישראל, חברת רכבת ישר ,אל, חברת נתיבי תחבורה עירוניים חברת החשמל לישראל וחברת מקורות, לפי עניין, ולהציע לחברות אלו להשתתף בפיילוט .להתייעלות בתהליכי תאום תשתיות 24 . :החברות הממשלתיות שיסכימו להשתתף בפיילוט יבצעו את הפעולות שלהלן א. עד ליום31 במרץ2021 יגישו לשרים הממונים עליהן תכנית תלת- שנתית להתייעלות בתהליכי תאום תשתיות בכל אחת מהשנים2023-2021 , בהתאם למדריך ולמתודולוגיה המקצועית כאמור בסעיף22 . ב. החל משנת2021 , עד ליום31 במרץ בכל שנה, ימסרו לשרים הממונים עליהם דו"ח שיפרט .את ביצוע התכנית השנתית של השנה הקודמת 25 . לקבוע יעד הפחתה בעלות ובזמן של ביצוע תהליכי תאום התשתיות בחברות אלה לפחות ב- 25% , בהתאם למתודולוגיה שתיקבע לפי סעיף22 .להחלטה זו גיבוש המלצות לייעול הממשקים התקציביים והפיננסיים בין חברות התשתית בתהליכי תיאום תשתיות 26 . בהמשך לסעיף25 'בהחלטה מס1838, ובמטרה לייעל את תהליכי התא ום התקציביים והפיננסיים בין חברות התשתית, לקצר את משכם ולהפחית את עלותם התקציבית והמשקית, לבצע את :הפעולות האלה א. להטיל על ראש מטה התשתיות לרכז צוות מקצועי שבראשו יעמוד החשב הכללי במשרד האוצר או אחד מסגניו, ובשיתוף מנהל רשות החברות הממשלתיות, הממונה על התקצי בים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד משאבי המים והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, או נציג מטעמם, שיגבש המלצות לייעול הממשקים התקציביים והפיננסיים בין חברות התשתית הממשלתיות בתהליכי תיאום תשתיות. הצוות יזמן לדיונים המקצועיים נציגים מחברות התשתית וגורמי מקצוע נוספים, לפי הנדרש .ובהתאם לשיקול דעתו המקצועי ב. עד ליום1 בינואר2021 , הצוות יגיש לממשלה המלצות לייעול התנאים בתחום הביטוחים והערבויות שהחברות הממשלתיות דורשות זו מזו כתנאי לביצוע עבודות תשתית. הצוות יבחן, בין היתר, את דרישות הביט וח של החברות, חלופת ביטוח מטריה, וכן ואת גידור הסיכונים על- .ידי המדינה ג. עד ליום31 במרץ2021 , הצוות יגיש לממשלה המלצות לייעול ולסטנדרטיזציה בתחום .המחירונים לביצוע עבודות תשתית בין החברות הממשלתיות ולהסדרי התשלום ביניהן ד. הצוות יבחן במסגרת עבודתו את הצורך והא פשרות לקידום המלצותיו גם בהתייחס לחברות .תשתית שאינן חברות ממשלתיות, וככל שיימצא לנכון ימליץ על דרכי יישום הסרת חסמים להשלמת הקמתו של מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומיות 'בהמשך להחלטה מס1074 מיום31 בינואר2016 שעניינה "הקמת מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומי ות במרכז למיפוי ישראל" (להלן– 'החלטה מס1074 ), ובמטרה לסיים את הקמת מאגר המידע בתחום התשתיות הלאומיות (להלן– מאגר התשתיות:), לבצע את הפעולות האלו 27 . להנחות את מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להשלים את הקמת המאגר, כך שיכלול את כלל הנתונים 'הנדרשים, בהתאם להחלטה מס 1074 ולסעיפים שלהלן, עד31.12.2020 28 . לתקן את סעיף2 'בהחלטה מס1074 כך שבסופו יתווסף "לא יאוחר מיום30 באוקטובר2020 ." 29 . לתקן את סעיף3 'בהחלטה מס1074 , כך שבסופו יתווסף "לא יאוחר מיום30 באוקטובר2020 ." 203 30 . המידע שיועבר למאגר יכלול, לכל הפחות, את הנושאים המפורטי:ם להלן א. שכבות אינטרסים- שכבות פוליגונאליות, הצבועות בצבע אחיד ללא פירוט, התוחמות שטח מצרפי של מתקני תשתית, קווי תשתית, דרכים ומסילות על המגבלות שהם מטילות, וכן שטח .מצרפי של משבצות עתיקות או שמורות וגנים, נחלים ופשטי הצפה וכדומה ב. התשתיות הקיימות שבאחריות הג ;וף, עם, לכל הפחות, המאפיינים האלו: סוג התשתית .תוואי; תנוחה; עומק או גובה; קוטר; חומרם; שנת ייצור; שנת הנחה ג. תכניות פיתוח רב-שנתיות עם לכל הפחות, המאפיינים האלו: סוג תשתית; תוואי; לוחות .הזמנים של הפרויקטים ד. תוצאות גישושים, קידוחים ודו"חות קרקע המצויים בידי החברה, בהתאם לפורמט שייקבע על- .ידי מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל 31 . להטיל על מנכ"ל משרד ראש הממשלה וראש מטה התשתיות לעקוב אחר התקדמות הקמת המאגר ולסייע בהסרת חסמים ככל שיידרש. ככל שקיימת סיבה או חסם להעברת המידע באחד מן הגופים, ידווח מנכ"ל המשרד שהגוף האמור בתחום אחריותו למנכ"ל משרד ראש הממשלה .ויפרט את הסיבות לכך 32 . להורות למנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להעביר לקבינט התשתיות דיווח על הפערים בהעברת המידע, כולל הסיבות לכך והמלצות לפתרונם, עד יום30 בספטמבר2020 . 33 . להורות למנכ"ל המרכז למיפוי ישראל להשלים את הקמת ממשקי העברת ה מידע הדו- כיווניים בין מאגר המידע לבין המערכת לתאום תשתיות שתפורט בסעיפים הבאים עד יום1 בספטמבר2020 , כפי שיתואם בין משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן– משרד התחבורה) לבין המרכז .למיפוי ישראל הקמת מערכת לתיאום תשתיות 'בהמשך להחלטה מס1074 'ולהחלטה מס1838 ,, ובמטרה לקדם מחשוב של תהליכי תאום תשתיות לנצל את תועלות מאגר התשתיות ולקדם תהליך תאום תשתיות יעיל, מהיר, שקוף ומתועד, לבצע את :הפעולות האלו 34 . להורות למנכ"ל משרד התחבורה, בשיתוף ראש מטה התשתיות, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשב הכללי במשרד האוצר, מנהל רשות החברות הממשלתיות, מנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האנרגיה, להקים מערכת ממוחשבת לבקשת היתרים והרשאות בין חברות תשתית בתהליכי תאום תשתיות (להלן– מערכת לתאום תשתיות ) עד יום31 בדצמבר2020 . 35 . להורות לשרת התחבורה, לשר האנרגיה, לשר למשאבי המים, לשר התקשורת ,ולשר האוצר בתאום עם רשות החברות הממשלתיות, לפנות לחברות התשתית שתחת אחריותם בבקשה כי .יבצעו את כל תהליכי התאום עם חברות התשתית האחרות באמצעות המערכת לתאום תשתיות 36 . להקים צוות בין- ,משרדי בראשות מטה התשתיות, ובהשתתפות משרד התחבורה, משרד האנרגיה אגף התקציבים , משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון, במטרה לקדם ממשקים בין המערכת .לתיאום תשתיות למערכות במינהל התכנון החלטות נוספות 37 . להנחות את ראש מטה התשתיות, הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה ומנהלת מינהל התכנון, לקדם ביצוע של פיילוט לתכנון משולב של פרויקטי תשתית .מתחומי תשתיות שונים 38 . להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות, בתיאום עם ,ראש מטה התשתיות הממונה על התקציבים, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה ומנכ"ל משרד משאבי המים, לפרסם חוזר ייעודי לנושא תיאום התשתיות בחברות המ משלתיות, אשר .יקדם את יישום הנושאים הקבועים בהחלטה זו 39 . להטיל על ראש מטה התשתיות ו הממונה על התקציב ים בשיתוף מנכ"ל משרד ראש הממשלה , ,החשב הכללי, מנכ"ל משרד התחבורה, מנכ"ל משרד האנרגיה ומנהל רשות החברות הממשלתיות בתיאום עם משרד המשפטים, לבחון קידום הסדר חקיקת י בעניינים שפורטו בהחלטה ובעניינים .נוספים הנוגעים להם 204 40 . כחלק ממדיניות הממשלה להאצת פרישת תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל, לתקן את סעיף 266ג1(ו) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 , כך שתוקף ההסדר הקבוע בסעיף266ג1 יוארך עד ליום31 בדצמבר2023 . 41 . להנחות את משרד התח בורה לגבש תוך120 ימים מיום קבלת החלטה זו, תכנית לקידום תכנון תחבורתי מרחבי לתחנות רכבת, מטרו, רכבת קלה ותחנות אוטובוס עתירות במטרה ליצור קישוריות פיזית מיטבית. התכנית תכלול תעדוף של הפרויקטים המוצעים בהתאם לצורך .התחבורתי ולכדאיות הכלכלית :בסעיף זה "קיש וריות פיזית " - תשתית שמטרתה לייצר אפשרות מיטבית למשתמשי התחבורה הציבורית להגיע מהשימושים הסובבים את תחנות מערכות התחבורה הציבורית אליהן, לרבות נתיבי העדפה לתחבורה .ציבורית, שבילי אופניים, ושבילים להולכי רגל "תכנון תחבורתי מרחבי " - הליך תכנוני שמטרתו לזהות ולהצביע על הקשרים המרחביים החזקים בין ,תחנות מערכות הסעת ההמונים והתחבורה הציבורית לבין שימושי הקרקע המזינים ומוזנים על ידיהן ולהמליץ על מרכיבי הקישוריות הפיזית, הנדרשים ליישום כדי לממש את פוטנציאל הנוסעים של מערכות התחבורה. תכנית לאומית להגדלת ההון האנוש י לענף התשתיות בהמשך לדו"ח הצוות הבין משרדי בנושא הפער בהון אנושי לתחום התשתיות, ובהמשך לתכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע"ז- תשפ"ב, של המועצה להשכלה גבוהה, ועל מנת לקדם מענה לפער הקיים והצפוי במשק הישראלי בהון אנושי לענף התשתיות, על ידי שיפור ההון :האנושי, הרלוונטי הקיים בישראל חיזוק ההון האנושי ההנדסי לענף התשתיות 42 . לרשום את הודעת הממשלה כי היא מאמצת את עיקרי המלצות הדו"ח הבין- משרדי בנושא "הפער .בהון אנושי לענף התשתיות", ובפרט לעניין הגדלת מספרי הסטודנטים בתחום ההנדסה האזרחית 43 . לרשום בפניה את החלטת הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה (להלן– ות"ת) מיום24 ביוני2020 , להפעלת תכנית לעידוד המוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים על ידה להגדלת מספר הסטודנטים בתואר ראשון, תואר שני עם תיזה ודוקטורט בתחום ההנדסה .האזרחית 44 . לפנות לות"ת בבקשה שתפנה למו סדות להשכלה גבוהה על מנת שיבחנו את המלצות הדו"ח ,כאמור בעניין פתיחת התמחויות נדרשות בתחום התשתיות: רכבות, חשמול, מנהור, תחבורה מים, גז טבעי, חשמל בהתמחות בזרם חזק ובאלקטרוניקת הספק, ובתחומים נוספים שיימצא להם ביקוש בשוק העבודה, זאת מבלי לגרוע בעצמאותם האקד.מית של המוסדות 45 . במטרה לשפר את מרכיב ההון האנושי ההנדסי בשירות המדינה ולייעל את הצורך בשימוש במשרות עם תנאי סף של דירוג מהנדס, להטיל על נציבות שירות המדינה והממונה על השכר :במשרד האוצר, בשיתוף עם משרד ראש הממשלה והממונה על התקציבים, לפעול כדלקמן א. לעדכן את ת נאי הסף של משרות בדירוג מהנדסים בשירות המדינה שאין צורך שתנאי הסף בהן יחייבו כשירות של מהנדס. שינוי תנאי הסף והמרת משרות בדירוג המהנדסים למשרות בדירוגים אחרים תתבצע בהתאם למיפוי משרות המהנדסים שגובש ע"י נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה ואגף הממונה על ה שכר במשרד האוצר, בשיתוף הגופים המוזכרים בסעיף45 (ב) להחלטה זו ובתיאום עם המשרדים לצרכים העדכניים של המנהלים .הכלליים ב. לבחון את עדכון השכר עבור משרות מהנדסים במשרדים וברשויות הבאות: משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד משאבי המים, משרד התקשורת, משרד החקלאות, מ שרד .הבינוי והשיכון, משרד הכלכלה, רשות המים והביוב, רשות החשמל ומנהל התכנון ג. בהסכמת נציבות שירות המדינה והממונה על השכר ניתן להוסיף גופים ויחידות נוספים עבור יישום סעיפים45(א) ו- 45 .(ב) להחלטה זו ד. לבצע את סעיפים45(א) ו- 45 (ב) להחלטה זו בתוך150 יום מיום קבל.ת החלטה זו 46 . ,להנחות את משרד ראש הממשלה, הממונה על התקציבים, משרד התחבורה, משרד האנרגיה ,רשות החברות הממשלתיות, רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה, לבחון הקמת קרן 205 באמצעות משרד המדע והטכנולוגיה, להשקעה במו"פ יישומי הנדסי בענף התשתיות, תוך בחינת שיתופי פעולה .אפשריים עם חברות התשתית הממשלתיות 47 . להטיל על המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע לקדם את הנושאים הבאים עד יום31 בדצמבר2021 : .א .לפעול להקמת שלוש כיתות עתודאים ייעודיות עבור הנדסאים אזרחיים לענף התשתיות ב. לבחון הקמת התמחות ותכנית לימודים ייחודית עבור .הנדסאים אזרחיים בענף התשתיות .ג. לפעול לפיתוח תכני לימוד מקוונים עבור הכשרת הנדסאים אזרחיים לענף התשתיות 48 . להטיל על נציב שירות המדינה בשיתוף שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הממונה על התקציבים, שר החקלאות ופיתוח הכפר והרשות הממשלתית למים ולביוב, להוציא לפוע ל שני מחזורים נוספים בתכנית מהנדסי תשתיות בשירות הציבורי, שנפתחה למחזור ראשון בשנה"ל 2019 - 2020 . חיזוק ההון האנושי לענף התשתיות במקצועות נוספים 49 . להטיל על שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים (להלן– שר העבודה ), לתמוך בהרחבת קורסי הכשרה והסמכה עבור עגורנאים ומנהלי עבודה לענף התשתיות, תוך בחינת הצורך בהוספת .ציוד ותשתיות הכשרה לטובת יישום ההכשרות בתחום זה ככל שיידרש קידום עבודת מטה מקצועית וביצוע תיקונים רוחביים נדרשים בהון האנושי לענף התשתיות 50 . להטיל על הלמ"ס בשיתוף אגף התקציבים, משרד העבודה הרווחה והשירותי ם החברתיים, רשות המיסים ומשרד ראש הממשלה, לבחון יצירה של סיווג עיסוקים אחיד שישמש בסיס לאיסוף ודיווח נתונים אחיד לגורמים שונים במדינה, במטרה לשפר את איסוף ומדידת הנתונים של שוק .העבודה 51 . להטיל על החשב הכללי בשיתוף ,ראש מטה התשתיות הממונה על התקציבים ומנהל רשות :החברות הממשלתיות, לבחון קידום של הנושאים הבאים א. הצעה לעדכון התעריפים והמחירונים עבור מכרזי התכנון לענף התשתיות המפורסמים על ידי .משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות ב. בחינת מודל חברות הבקרה עבור תהליכי התכנון והביצוע של פרויקטי התשתיות שמקודמים במימון המדינה .או על ידי המדינה ג. במטרה לקבוע סטנדרט גבוה בתחום התשתיות בין החברות הממשלתיות וגופים המבצעים ,פרויקטים במימון המדינה ובמטרה להקטין עלויות עסקה ולייצר יתרון לגודל הממשלה להשלים הליך של סטנדרטיזציה במבנה המכרז ומסמכיו, חוזים אחידים, מפרטים ומחירונים אחידים ובכלל זה מעקב אחר אופן יישום המלצות שלב א' שפורסמו בחודש אפריל2019 וגיבוש והטמעת המלצות שלב ב' בנושא מבנה המכרז ומסמכיו חוזה אחיד, מפרטים ומחירונים אחדים וזאת עד ליום31 במרץ2021 . 52 . על מנת לשפר את מצב הבטיחות בעבודה, ובפרויקטי תשתית ואתרי בניה בפרט, לפעול:כדלקמן א. :להטיל על שר העבודה 1) ,לערוך ניתוח לגורמי הסיכון באתרי הבניה ביחס לשכיחותם ורמת הסיכון שלהם .ולהתאים ולמקד את כלי האכיפה בהתאם 2) לוודא כי הגורם המוסמך מממש את סמכותו בכל הנוגע להטלת עיצומים הכספיים בהתאם לצו להגברת האכיפה לתחומי הבט יחות בעבודה (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשע"ז- 2017 ,, בפרט כנגד עבירות אשר שכיחותם ורמת הסיכון שלהם גבוהה .ולהעביר את העיצומים החלוטים למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות לצורך גבייתם ב. לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה להעביר מידע לא מזוהה למינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד ,העבודה אודות נפגעי עבודה הכולל את סוג הפגיעה, חומרת הפגיעה סיבת הפגיעה, ענף כלכלי של העסק לצורך קבלת תמונת מצב עדכנית וקביעת מדיניות .לשיפור הבטיחות וצמצום הפגיעות בעבודה 53 . להטיל על שר העבודה בתיאום עם שר הפנים לבחון תיקון של תקנות הבטיחות בעבודה (עגורנאים , מפעילי מכונות הרמה אחרות ואתתים), התשנ"ג- 1992 , כך שיופחתו הדרישות לשעות הסמכה מעשיות עבור עגורנאים, ולקבוע הסדרים חלופיים כדוגמת שעות התנסות באמצעות 206 סימולטור. אין באמור בסעיף זה כדי לגרוע מסמכותו של השר לקבוע בתקנות הסדרים נוספים לאבטחת הכשירות המקצועית.ובכלל זה חובת ביצוע בחינה אחת לחמש שנים 54 . להטיל על שר העבודה והרווחה לבחון תיקון תקנות לפי חוק המהנדסים והאדריכלים התשי״ח- 1958 וחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים התשע״ג- 2012 , לעניין רישום בפנקס המהנדסים והאדריכלים ומרשם ההנדסאים והטכנאים המוסמכים וכן, רישוי וי יחוד פעולות במקצוע התשתיות וביתר המקצועות הקבועים בסעיף44 .להחלטה זו 55 . ,להטיל על שר העבודה להתקין תקנות לעניין דרכי מתן רישיונות לעסוק בביצוע עבודות חשמל ביטולם והגבלם, ובכלל זה דרך ההסכמה לביצוע עבודות חשמל בהתאם לסמכותו לפי סעיף6 )(ד לחוק החשמל, התשי"ד- 1954 , וזאת בתוך180 .יום מיום קבלת החלטה זו 56 . להטיל על שר האנרגיה מתוקף סמכותו לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט- 1989 , להתקין תקנות להסדרת הרישוי, ההסמכה וההכשרה ולהתאימם לעוסקים בעבודות גז טבעי, וזאת בתוך 180 .ימים מיום קבלת החלטה זו 57 . :לעניין החלטה זו "חו ק התקשורת " - חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב- 1982 . "תשתיות" – כהגדרתן בסעיף59כא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 . "חברת תשתית" – כהגדרתה בסעיף59כא לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה- 1975 . "בעל תשתית" – כהגדרתו בסעיף38 בחוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 . "בעל תשתית תקשורת" – מי שנותן שירותי בזק פנים ארציים נייחים או שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט"ן) מכוח רישיון כללי או כללי ייחודי לפי חוק התקשורת או רישיון כללי אחוד או כללי אחוד (תשתי ת) או מכח רישיון מיוחד כמשמעותו בחוק התקשורת שהוענקו לו סמכויות על פי פרק ו' כאמור בסעיף4 ()(ו2 ) לחוק התקשורת, למעט רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת לפי סעיף4(א2 .) לחוק התקשורת "עבודת תשתית" – תכנון או ביצוע של עבודה המשפיעה על תשתיות של בעל תשתית או חברת תשתית ובכלל זה הקמה, פיתוח והעתקה של תשתיות, הנוגעים לקידום, תכנון, ביצוע או הפעלה .של פרויקטי התשתית הלאומיים "תיאום תשתיות" – :תיאום הנדסי או משפטי של עבודת תשתית, ובכלל זה א. ;מידע נדרש מבעל תשתית ב. ;הצגת לוחות זמנים, עדכון ומעקב אחר ביצוע עבודות התשתית ג. תי;אום מקצועי של היקפן ותכולתן של עבודות התשתית הנדרשות ד. :כל אישור הנדרש לשם תכנון וביצוע עבודת תשתית ה. ;תיאום לגבי מעבר בשטחים המוחזקים בידי חברות ובעלי התשתית ו. תיאום התשלום הנדרש בעד ביצוע עבודות התשתית וכן הביטוחים, הערבויות וכתבי .ההתחייבות הנדרשים דברי הסבר רקע כללי בעשורים האחרונים המשק ישראלי מאופיין בתנופה כלכלית ושיעורי צמיחה גבוהים ביחס למדינות המפותחות. הביקוש לתשתיות פיזיות וכלכליות (להלן– תשתיות ) מונע ברובו מגידול באו כלוסייה ומגידול בתמ"ג לנפש. כיוצא בכך, הביקוש לתשתיות בישראל, מדינה המאופיינת בשיעורי גידול אוכלוסייה גבוהים, קצב צמיחה גבוה ופער במלאי התשתיות הקיים אל מול מדינות ייחוס רלוונטיות בעולם המערבי, צפוי לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות. בהתאם לכך, התאמת היצע התשתיות .הכלכליות לדרישות הביקוש הגדלות, הינו מרכיב הכרחי להמשך צמיחתו של המשק הישראלי בשנים האחרונות ההוצאה השנתית של מדינת ישראל על פיתוח תשתיות פיזיות גדלה, ומוערכת כיום בכ- 30 מיליארד שקל בממוצע בשנה המהווים כ- 3.2% מהתמ"ג. שיעור ההשקעה בפיתוח תשתיות אל מול נתוני הצמיחה של המשק דומים למקובל בעולם, אך אינם מדביקים את קצב הגידול בביקוש לתשתיות, וכתוצאה מכך נוצר פער משמעותי במלאי התשתיות הפיזיות והכלכליות בישראל. כתוצאה ,מהיעדר ההשקעה הדרושה, מצאי התשתיות בישראל כשיעור מהתמ"ג נמוך ביחס למדינות הייחוס כך, ב עוד שבמדינות ה- OECD מצאי התשתיות עומד על כ- 71% מהתמ"ג, בישראל הוא עומד על כ- 207 50% תמ"ג בלבד. הפער במלאי התשתיות בא לידי ביטוי, בין היתר, במדדי תוצאה ושירות נמוכים בתחומי התשתיות, ומהווה פגיעה משמעותית במשק, שבאה לידי ביטוי, באובדן תוצר הנאמד לכל הפחות בעש רות מיליארדי ש"ח בשנה וכן בפגיעה באיכות החיים של הציבור בישראל. על מנת לסגור את הפער הקיים, עד שנת2030 תידרש הכפלה של ההשקעה השנתית בתשתיות, מכ- 30 מיליארד שקל בממוצע בשנה לכ- 57-65 מיליארד שקל בשנה. במצב זה הביקוש להשקעה בתשתיות יהווה בין4.2% - 4.6% "מהתמ ג אל מול3.2% .כיום בהמשך למוצג לעיל ולמסקנות הצוות הבין- משרדי לגיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח תשתיות לטווח הארוך (להלן- צוות תשתיות2030 ), עולים מספר חסמים משמעותיים להתמודדות עם הפער הקיים והצפוי במלאי התשתיות, כגון היעדר תכנון הוליסטי ארוך טווח, פער במקורות מימון ופערים בהון אנושי נדרש לביצוע הפרויקטים. ממשלת ישראל פועלת במספר דרכים להתמודד עם פערים אלו, כגון הגדלת היקף ההשקעה בתשתיות, יצירת תכנית אסטרטגית לטווח הארוך, יצירת כלי מימון חדשים .להשקעה בתשתיות והתאמת רגולציה לצורך עידוד השקעה בתשתיות שנ י חסמים מרכזיים שעולים בהקשר זה, ועמם נבקש להתמודד בהחלטה זו הם החסמים הקיימים בתחום תיאום התשתיות והפערים הקיימים בהון אנושי נדרש בתחומי התשתיות. שני נושאים אלו לא זכו עד כה להתייחסות ממוקדת, ומהווים חסמים משמעותיים בתהליכי התכנון והביצוע של תשתיות בישראל .כפי שיפורט להלן צעדים לשיפור תהליכי תיאום התשתיות בין חברות התשתית במשק תיאום עבודות התשתית, הן במרחב העירוני והן במרחב הבין עירוני, הינו שלב מהותי בתהליכי התכנון והביצוע של פרויקטי התשתיות הפיזיים. התהליך נדרש מול החברות שיש להן תשתיות בתוואי השטח הרל וונטי, וכולל קבלת מידע מגופי התשתית הרלוונטיים, תיאום מקצועי וקבלת אישורי תיאום וחפירה. תהליכי התיאום מתקיימים במספר קבועי זמן שונים, כאשר תיאום ראשוני מתקיים כבר בשלבי התכנון הסטטוטורי, לאחר מכן ולאורך כל שלב התכנון המפורט מתבצע תיאום הדוק עם גופי התשתית .המעורבים, ולבסוף בשלב היציאה לביצוע יש צורך בקבלת היתר חפירה/הרשאה לביצוע כלל חברות התשתית הממשלתיות והפרטיות עוסקות בתהליכי תיאום תשתיות, וכן יש מספר רב של ,גופים ממשלתיים שתהליכי התיאום משפיעים עליהם וקשורים לעבודתם, כגון משרדי התחבורה האנרגיה, התקשורת .והאוצר, ורשויות החשמל, הגז והמים עולות מספר בעיות בתחום תיאום התשתיות, אשר פוגעות ביכולתה של הממשלה לתכנן ולבצע את מדיניותה, ואשר גורמים לעיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים המתוכננים עבור ביצוע פרויקטי התשתיות במשק. עיכובים אלו יוצרים עלויות כלכליות גבוהות עבור המדינה, ופוגעים בתשואה הפוטנציאלית של פרויקטי התשתיות שהמדינה מקדמת. ניתן לחלק את הבעיות המרכזיות שנמצאו :לשלושה תחומים עיקריים 1 . היעדר משילות– היעדר מדיניות ממשלתית סדורה הקובעת סדרי עדיפויות לאומיים ומבצעת בקרה על העמידה בתכנון והביצוע של תהליכי ת.יאום התשתיות 2 . בירוקרטיה לא יעילה– היעדר סטנדרטיזציה בתהליכי תיאום התשתיות בין חברות .התשתית במשק, וחוסר יעילות בתהליכי התיאום הקיימים 3 . פערים טכנולוגיים– פערי מידע בתהליכי תיאום התשתיות הנגרמים עקב היעדר תשתית טכנולוגית, הן ברמת הממשלה והן ברמת החברות הממ שלתיות. פערים אלו באים לידי .ביטוי בנגישות המידע, באופן העברה ושמירת המידע, ובמידע חסר ולא עדכני החלטת הממשלה המוצעת מתייחסת לכיווני פעולה להתמודדות עם שלושת הבעיות המרכזיות בתכנון ובביצוע של תהליכי תיאום התשתיות, מרמת משרדי המטה, דרך רשות החברות הממשלת יות ועד רמת .החברות הממשלתיות הצורך בקבלת החלטה זו על ידי הממשלה ,בעת הזו נובעת מכך שכיווני הפעולה המצוינים בהחלטה יכללו שינויים נדרשים לצורך מתן מענה יעיל לחסמים הקיימים בתחום תיאום התשתיות. שינויים אלו מתייחסים להיבטים שונים בתפישת הפעולה של הגופים ה ממשלתיים הנוגעים לתחום פיתוח התשתיות, ובעיקרם משרדי התחבורה והאנרגיה והחברות הממשלתיות. ככל שתהליכים אלו יוטמעו 208 כך תוכל הממשלה לשפר את יכולותיה לתכנן ולבצע את מדיניותה, ולשפר ולבחון את אפקטיביות פעולותיה. בנוסף, בימים אלו מתקיימים תהליכים מכרזיים ותהליכי ת כנון סטטוטוריים ותכנוניים, אשר לכיווני הפעולה השונים ישנן משמעויות רבות לגבי היכולות הממשלתית להשתמש בהם בצורה .הטובה ביותר עבור משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות .על מנת שהשינויים המוצעים יוכלו להפוך לאופרטיביים, נדרש להטמיע אותם בהקדם האפשרי ההטמעה של השינ( :ויים המוצעים תתבצע באמצעות1 ,) הגדרת מדיניות ברורה בנושא ע"י הממשלה אשר תכווין את המדיניות של משרדי הממשלה והגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר; (2 ) מימוש ההחלטות המפורטות בהחלטת הממשלה במסגרת הסכמי המסגרת והחוזים שנחתמים בין משרדי ,הממשלה שהונחו במסגרת ההחלטה ( .לבין הגופים הממשלתיים הרלוונטיים3 ) גיבוש חוזר רשות החברות ומתווה תמריצים למימוש ההחלטה ע"י רשות החברות הממשלתיות, עבור חברות התשתית .הממשלתיות הרלוונטיות להחלטה הענקת קדימות לפרויקטים לאומיים בתהליכי תאום התשתיות במדינת ישראל מקודמים מידי שנה מאות .פרויקטי תשתיות פיזיים על ידי הממשלה והמגזר הפרטי חברות התשתית הממשלתיות והפרטיות, אשר מנהלות את תהליכי התכנון והביצוע בפועל, נדרשות .לבצע תיאומים עם חברות ממשלתיות ופרטיות אחרות, בכדי לקדם את תהליכי התכנון והביצוע במטרה להסיר חסמי תכנון וביצוע עבור פרויק טים שהממשלה החליטה על קידומם, עולה הצורך לקבוע סדר עדיפויות ממשלתי המעניק קדימות מבחינת תהליכי התיאום הנדרשים לפרויקטי התשתיות בעלי הערך הכלכלי הגבוה ביותר, ולבצע בקרה ממשלתית שוטפת על התקדמות פרויקטים אלו בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו. גיבוש סדר עדיפויות ממש לתי וביצוע מעקב ובקרה שוטף אחר התקדמות הפרויקטים, יצרו מספר תועלות משמעותיות למשק כולו: וודאות בתהליכי התכנון והביצוע עבור החברות הממשלתיות; קידום מהיר יותר של פרויקטים בעלי ערך כלכלי רב למשק; שיפור התיאום והסנכרון בין הגופים הממשלתיים הנוגעים לתחום התשתיו .ת מוצע לגבש רשימה של פרויקטים בעלי עדיפות לאומית, מעל כל יתר הפרויקטים שמקודמים במדינה או על ידי המדינה, בכל הנוגע לתהליכי תיאום תשתיות. בהקשר זה, התעדוף כולל הקצאת משאבי זמן וכח אדם לביצוע הפעולות הנדרשות לתיאום בצורה שתאפשר לפרויקט הלאומי לעמוד בלו"ז ,שהוגדר הן עבור תהליכי התכנון והן עבור תהליכי הביצוע של הפרויקט. התעדוף ומתן הקדימות המוזכרים בהחלטה, חלים על כלל הבקשות לתהליכי תיאום תשתיות המגיעות אל חברות התשתית מחברות אחרות או מבעלי התשתית הדורשים תיאום עמם, ואינו כולל פגיעה בקידום הפרויקטים הפנימ יים של חברת התשתית או בקידום הפרויקטים של המשק שעליה אמונה חברת התשתית. חשוב לציין, כי מתן הקדימות בתהליכי תיאום התשתיות עבור הפרויקטים הלאומיים, מתייחס לכלל משרדי הממשלה שיש להם נגיעה לתכנון וביצוע של פרויקטי תשתיות, לרבות משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה , המשרד לביטחון פנים,משרד הפנים, משרד הבריאות ככתוב בסעיף4 להחלטה זו, ולשאר המשרדים המוזכרים באופן פרטני בהחלטה. כמו כן, מוצע בהחלטה כי גיבוש הרשימה ילווה ביצירת מנגנון ריכוז דיווחים במשרד ראש הממשלה ובתיאום עם מטה התשתיות, שמטרתו לעקוב אחר ההתקדמות של הפ רויקטים הלאומיים בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, ולוודא שתהליכי תיאום התשתיות עבור פרויקטים אלו מקבלים קדימות ומתקדמים בהתאם לתכנון. משרד ראש הממשלה, אשר יהיה אמון ביחד עם מטה תיאום התשתיות במשרד האוצר על מנגנון ריכוז הדיווחים, יפנה עבור קבלת הנתונים המוזכרים ועבור הבקשה לקביעת איש קשר לדיווח בסעיפים הנוגעים למנגנון הדיווחים, בבקשה ,מסודרת אל המשרדים ואל חברות התשתית. גיבוש הרשימה והמעקב אחר התקדמות הפרויקטים ינוהל על ידי וועדת השרים לענייני תשתיות שתוקם בהתאם לסעיף1 .להחלטה זו ייעול תהליכים מקצועיים בתהליכ י תיאום תשתיות בחברות המבצעות ייעול התהליכים המקצועיים הנוגעים לתהליכי תיאום התשתיות בחברות הממשלתיות, הינו צעד הכרחי לשיפור העמידה בלוחות הזמנים ולחיסכון תקציבי בתהליכי התיאום. תהליכי התיאום כיום אינם נמדדים ומבוקרים, וגורמים להתייקרות בתקציבי הפרויקטים ולעיכובים בזמנים. כיום אין תהליך מוסדר הבוחן את היעילות, הנחיצות והמקצועיות של תהליכי תיאום התשתיות הפנימיים בחברות ,הממשלתיות. הסדרה של מתודולוגיה לבחינת התהליכים הפנימיים והגדרת יעדים ברורים להתייעלות .ישפרו באופן ניכר את המקצועיות של התהליכים 209 מוצע לקי ,ים ניסוי מקדים (פיילוט) שתכליתו לבחון ולשפר את ההיבטים הארגוניים, הבירוקרטיים המשפטיים והטכנולוגיים של תהליכי תיאום התשתיות בחמש חברות ממשלתיות: נתיבי ישראל, חברת החשמל לישראל, חברת מקורות, חברת רכבת ישראל וחברת נתיבי תחבורה עירוניים. ההשתתפות בפיילוט תהי .ה מותנית בחתימת הסכם בין המשרד האחראי לבין החברה הממשלתית 'בהמשך להחלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2015 בדבר הפחתת הנטל הרגולטורי, החלת הפיילוט על החברות הנ"ל, תתבצע לאחר גיבוש מתודולוגיה וקביעת מדדים, לרבות הפחתה של25% בנטל הבירוקרטי מבחינת הזמנים והתק ציב על פני שלוש שנים, על ידי משרדי התחבורה והאנרגיה. תחילת התהליך בחברות התשתית המפורטות בהחלטה תתבצע רק לאחר הסכמתן של החברות להשתתף בתהליך. התהליך ילוו ויבוקר מבחינה מקצועית על ידי מטה התשתיות במשרד האוצר ומשרדי ,התחבורה והאנרגיה, ובשיתוף משרד ראש הממשלה .אגף תקציבים והחשב הכללי גיבוש המלצות לייעול הממשקים התקציביים והפיננסיים בין חברות התשתית בתהליכי תיאום תשתיות כיום, עולים פערים רבים הנוגעים לממשקים התקציביים והפיננסיים הנדרשים בין החברות הממשלתיות הנוגעים לקידום תהליכי תיאום התשתיות. ממשקים אלו מתי :יחסים לנושאים הבאים ביטוחים וערבויות שהחברות הממשלתיות נדרשות לשלם עבור ביצוע עבודות תשתית הזקוקות להיתר חפירה מצד החברה הממשלתית שבבעלותה התשתית שבקרבתה נעשות העבודות; מחירונים לביצוע עבודות תשתית בין החברות. פערים מרכזיים שנמצאו הם היעדר סטנדרטיזציה בין החברות ופערים בהיקף האחריות ובקיומן של דרישות משתנות בין חברות שונות. פערים אלו פוגעים ביכולת של החברות הממשלתיות לעמוד בלוחות הזמנים המתוכננים, ויוצרים עלויות כלכליות מיותרות על הממשלה בפרט ועל המשק בכלל. על מנת לשפר את הממשקים התקציביים והפיננסיים הנ"ל בין חברות התשתית, מוצע בהחלטה זו להקים צוות בין משרדי בראשות החשב הכללי, ובשיתוף רשות החברות הממשלתיות ונציגי ממשלה נוספים, שיגבש המלצות לייעול הממשקים התקציביים והפיננסיים בין חברות התשתית הממשלתיות. הצוות יגיש את המלצותיו לממשלה בהתאם ללוחות הזמנים שנקבע .ו בהחלטה הסרת חסמים להשלמת הקמתו של מאגר מידע בתחום התשתיות הלאומיות 'בהתאם להחלטה מס1074 מיום31 בינואר2016 , הוטל על המרכז למיפוי ישראל להקים מאגר מידע לאומי בתחום התשתיות הלאומיות. הקמת מאגר התשתיות הינו פרויקט בעל חשיבות לאומית, שבאה לידי ביט וי בתחומים רבים: קיצור זמני התכנון והבנייה והקטנת עלויות של פרויקטי התשתיות, שיפור תהליכי התיאום בין חברות התשתית, הקטנת סיכונים לתאונות ונזקים, וזמינות נתוני תשתיות לשעת חירום. כיום, על אף הסיכום שהושג במסגרת החלטת הממשלה1074 , חלק גדול מחברות התשתית במשק אינן מעבירות למרכז למיפוי ישראל את הנתונים הנדרשים עבור המאגר, מצב שמעכב את הקמתו בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו ופוגע בענף התשתיות בפרט ובמשק כולו בכלל, מהסיבות .שפורטו קודם לכן כיוצא בכך, על מנת להסיר חסמים שמעכבים את העברה ושיתוף הנתונים, ובמטרה לעמוד בל וחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה1074 , מוצע בהחלטה זו לקבוע אבני דרך ברורות עבור העברה ושיתוף הנתונים בין חברות התשתית הממשלתיות והפרטיות ובין המרכז למיפוי ישראל. אבני דרך אלו יגובו בהכנסת סעיפים המחייבים עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטה, אל הסכמי המסגרת הקיימים והעתידיים בין משרד התחבורה, משרד האנרגיה ומשרד משאבי המים, לבין החברות .הממשלתיות שתחת אחריותם כמו כן, מוצע כי משרד ראש הממשלה בשיתוף אגף התקציבים באוצר, יקים מנגנון בקרה שיעקוב אחר תהליך הקמת המאגר, ויסיר חסמים שיעלו על ידי המרכז למיפוי ישראל, ל רבות חסמים הנוגעים ,לתחום הסייבר, וחסמים הנובעים משיקולים של תחרות עסקית. העברת הנתונים למרכז למיפוי ישראל ,אינה סותרת את קיומם של תהליכי התכנון המפורט ותיאום הביצוע הנדרשים מול חברות התשתית .כקבוע בחוק הקמת מערכת לתיאום תשתיות 210 במצב הקיים, לא קיימת ת שתית טכנולוגית אחידה המאגדת את המידע על תהליכי תיאום התשתיות המתוכננים והמבוצעים. גוף המבקש לבצע תהליכי תיאום, נדרש לתאם מול גופים רבים, לרבות גופי תשתית שאינם בעלי עניין בשטח. עבודת התיאום נעשית באופן טורי המאריך את משך התהליך ומעכב את הקמת הפרויקט. מעבר לכך, תהליכי התיאום אינם מוסדרים ושקופים לשאר החברות, בכל הנוגע לדרישות התיאום, תהליכי התיאום הפנימיים, אי הגדרה שלSLA ., וחוסר שקיפות לגבי זמני המענה כל בקשה מוגשת בפני עצמה, ללא יכולת לסווג בקשות לפי חלוקה לפרויקטים או לפי תעדוף המבוסס על צרכי הפרויקט וצר כי המשק. חוסר השקיפות והסטנדרטיזציה, יוצר עיכובים בלוחות הזמנים וגידול בחריגות התקציביות שלה הפרויקטים. הקמת מערכת ארצית לתיאום תהליכים של תיאום תשתיות בין החברות הממשלתיות, תיצור שיתוף מידע יעיל בין החברות בנוגע לפרויקטים העומדים לתכנון ולביצוע, ותביא להו ,רדת עלויות וייעול בעמידה בלוחות הזמנים. המערכת תהווה פלטפורמה להגשה ניהול ומעקב אחר פניות לתיאום תשתיות בין החברות הממשלתיות, ותספק מידע לגבי התשתיות הקיימות בתא שטח הרלוונטי לפרויקט, המסמכים הנדרשים לתיאום וכן תפיץ את החומרים לכלל הגורמים הרלוונטיים. המע רכת תאפשר התכתבות וחילופי דברים בנוגע לתכניות, ומעקב אחר כל פניה - הן על ידי הגורם המתאם, והן על ידי גורם מפקח. המערכת היא כלי שיאפשר ליצור סדר בתחום, על ידי הבנה בזמן אמת של התמונה המלאה של תהליכי תיאום התשתיות, הפקת נתונים רוחביים לצורך גיבוש תמונת מצב ו .פתרון חסמים מוצע בהחלטה זו לקדם הקמה של מערכת ארצית לתיאום תשתיות על ידי משרד התחבורה וחברת נתיבי ישראל, ולפעול אל מול חברות התשתית במשק כך שהם יבצעו את תהליכי התאום עם חברות התשתית באמצעות המערכת. משרדי הממשלה הרלוונטיים יכניסו אל תוך הסכמי המסגרת בינם לבין החברות הממשלתיות, את הדרישה להשתמש במערכת עבור ביצוע תהליכי תיאום התשתיות. חשוב לציין כי, שימוש במערכת אינו סותר את קיומם של תהליכי התכנון המפורט ותיאום הביצוע הנדרשים .מול חברות התשתית, כקבוע בחוק החלטות נוספות על מנת לייעל ביצוע תשתיות, ולמנוע או בדן של זמן וכסף למשק, מוצע לקדם פיילוט של תכנון משותף רב מגזרי, במטרה לקדם שיתופי פעולה של תכנון אינטגרטיבי בין משרד התחבורה, משרד האנרגיה, מנהל התכנון ומשרד האוצר. כמו כן, מוצע להטיל על רשות החברות הממשלתיות בשיתוף הממונה על התקציבים, משרד התחבורה, משרד ה ,אנרגיה, משרד משאבי המים ומשרד ראש הממשלה לפרסם חוזר ייעודי המתייחס לשיפור תהליכי תיאום התשתיות בחברות הממשלתיות. נוסף לכך, מוצע כי אגף התקציבים בשיתוף הגורמים המוזכרים בסעיף39 להחלטה זו, יבחן קידום של הסדר חקיקתי בנושא תיאום תשתיות, במטרה לתת מענה לפערים הקיימים והצפויים בתהליכי התכנון והביצוע של ,תיאומי התשתיות. כחלק ממדיניות הממשלה להאצת פרישת תשתיות תקשורת מתקדמות בישראל מוצע לתקן את סעיף266ג1(ו) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965 , במטרה להאריך את התוקף של .ההסדר הקבוע המפורט בסעיף זה, בהתאם להסבר להלן בשנת2018 אושר, במסגרת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב2019), התשע"ח- 2018 , תיקון לחוק התכנון והבניה, שעניינו מתן פטור מהיתר בניה עבור עבודות להחלפת מתקן תקשורת שהוקם בהתאם להיתר בדין, לרבות עבודות החלפת מיתקן הכוללת חיז.וק התורן הפטור ניתן על מנת לאפשר קידום פרויקט של החלפת תחומי התדר בהן פועלות חלק מחברות הסלולר בישראל, על מנת להתאימם להועדה האזורית העולמית, באופן שימנע מחברות הסלולר להפריע לשימושי סלולר במדינות סמוכות. בעת תיקון לחוק, צפו גורמי המקצוע בממשלה כי ההסדר ל החלפת התדרים יקודם באופן מיידי, ועל כן הוא נקבע כהוראת שעה למשך שלוש שנים בלבד, משך הזמן הצפוי להשלמת הפרויקט. קשיים תפעוליים והצורך לתאם את שינויי התדרים בין גורמים רבים, תוך שמירה על השירותים הניתנים לציבור, הובילו לכך שההוראה הפורמלית לתחילת פרויקט ההגי רה ניתנה בחודש פברואר2020 והפרויקט יצא לדרך באופן מעשי רק בחודש מאי2020 . על כן, יש צורך להאריך את תוקף הוראת השנה על מנת לאפשר לחברות הסלולר להשלים את הפרויקט. בהתאם לחוות דעת גורמי המקצוע, הארכת משך הפטור עד ליום31 בדצמבר2023 תהווה משך זמן מספק להשלמת .הפרויקט כמו כן, מוצע להנחות את משרד התחבורה לקדם תכנית לקידום תכנון תחבורתי מרחבי עבור פרויקטי הסעות המונים ותחנות הרכבת המתוכננות, לרבות עבור: פרויקט המטרו, פרויקטי הרכבות הקלות 211 בגוש דן, ותחנות אוטובוס עתירות נוסעים. הצלחת מערכות התחבורה, בדגש על מערכו ת הסעת ההמונים, תלויה ביכולת של נוסעים ונוסעות לעבור מאמצעי תחבורה אחד למשנהו, ומתחנות המערכות לשימושים הסובבים אותן. הקמת מערכות הסעת המונים, שהן עתירות השקעה, מבלי לייצר תשתית שתאפשר להולכי רגל, רוכבי אופניים, ונוסעי תחבורה ציבורית להגיע אליהן ולהשתמש בה ,ן תביא לאי מימוש הפוטנציאל הגלום במערכות, ולחסם משמעותי להגעה ליעדי הממשלה למעבר משתמשים לתחבורה הציבורית. יצירת תכנית תחבורתית מרחבית לקישוריות לתחנות מערכות הסעת ההמונים, תאפשר לכלל השחקנים להכיר לקדם ולבצע את הפרוייקטים הנדרשים להשלמה שיאפשרו למשתמשים .להגיע אל ומהתחנות צעדים לקידום ההון האנושי בענפי התשתיות סוגיה משמעותיות נוספת שדורשת התייחסות בכדי לתמוך בגידול בהשקעה בתשתיות, היא חיזוק ההון האנושי הנדרש לענף התשתיות. בחינת המצב של המשק בתחום ההון האנושי לתשתיות, מעלה פער משמעותי בכוח אדם במגוון תפקידים ותחומי התמחות הנדסיים לרבות מהנדסים אזרחיים, צוותי תכנון, ניהול פרויקטים, הנדסת תחבורה וחשמל, ובמקצועות נוספים כמו מנהלי עבודה ומפעילי עגורנים, הנדרשים לפיתוח פרויקטי תשתיות. פער זה צפוי להחמיר בשנים הקרובות לאור ההשקעה הגדלה של הממשלה בתשתיות, ו בפרט בתחום של מערכות להסעת המונים. למטרת קידום נושא ההון האנושי לתשתיות במשק וחיזוק מוכנות המשק לגידול בהשקעה בתשתיות, הוקם בנובמבר2018 צוות בין משרדי לקידום הון אנושי לתשתיות. בצוות הבין משרדי בראשות משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר היו חברים משרדי התחבורה וה ,אנרגיה הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה (להלן– ות"ת) ,, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, רשות החברות הממשלתיות מנהל התכנון, נציבות שירות המדינה, הממונה על השכר, המועצה הלאומית לכלכלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים חוץ ממשלתיים נוספי .ם הצוות מצא כי נכון להיום ישנם פערים, הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, במספר המהנדסים ,האזרחיים הנדרשים למשק לצורך פיתוח פרויקטי התשתיות המתוכננים והמבוצעים. מצד הביקוש קיים קשר ישיר בין כמות הבניה והביקוש למהנדסים אזרחיים, כך שככל שמגדילים את ההשקעה בבינ וי ובתשתיות, גדלה גם הדרישה למהנדסים אזרחיים. מצד ההיצע, מספר מסיימי תואר ראשון בהנדסה אזרחית בשנה דומה למספר הפורשים בשנה, העומד על כ- 3% . בשנים האחרונות חלה עליה גבוהה מהממוצע במספר הסטודנטים להנדסה אזרחית ביחס למקצועות אחרים, אולם מקצוע זה עדיין כולל את אחוז הסטודנטים הנמוך ביותר מבין תחומי ההנדסה. בהינתן המלאי והזרם של היצע כוח האדם ההנדסי ובהינתן הנתונים על הגידול הצפוי במלאי התשתיות הפיזיות, נמצא כי נכון להיום, קיים פער בהון האנושי ההנדסי לענף התשתיות בסדר גודל של בין3700 ל- 4500 בעלי מקצועות בשנת 2020 . כמו כן, נמצא כי בשנת2025 הפער צפוי לגדול ולהגיע לסדרי גודל של בין5000 ל- 8000 בעלי מקצועות, ולקראת שנת2030 הפער אף צפוי לגדול ולהגיע לסדרי גודל של בין11,000 ל- 15,000 בעלי מקצועות הנדסיים. כמו כן, נמצאו פערים במקצועות ובמשלחי יד נוספים נדרשים לענף התש ,תיות ופערים ארגוניים ובירוקרטים לאורך שרשרת ייצור הפרויקט, במגזר הציבורי הרחב ובמשרדי הממשלה בפרט. על כן, החלטת ממשלה זו מציעה לקדם את ההון האנושי בענף התשתיות תוך התמקדות במספר :בעיות מרכזיות שעלו 1. מתן מענה לפערים הקיימים והצפויים בהון אנושי הנדסי נדרש ל תכנון, הקמה ואחזקה של .פרויקטי התשתיות הפיזיים במדינת ישראל 2. מתן מענה לפערים במקצועות ובמשלחי יד נוספים שנמצאו בהם פערים משמעותיים, אשר .פוגעים ביכולת של המשק לקדם פרויקטים בענף התשתיות 3. קידום עבודת מטה ושינויים רוחביים במטרה לתת מענה לבעיות הארגוניות בעו לם פיתוח .התשתיות הפיזיות בישראל עם הגדלת ההשקעה בתשתיות מצד המדינה, והצפייה לעלייה בדרישה להון אנושי איכותי בענפי התשתיות, ישנה חשיבות רבה לקידום תחום ההון האנושי לתשתיות דווקא בזמן זה. כבר כיום קיים פער משמעותי בהון אנושי, וללא פעולה אקטיבית לשיפור הת חום פער זה צפוי לגדול ולהוות חסם .משמעותי בפני המשך קידום התכנון והביצוע של פרויקטי תשתית בישראל חיזוק ההון האנושי ההנדסי לענפי התשתיות 212 ,הפער הקיים והצפוי במהנדסים אזרחיים מעלה את הצורך ביישום מספר צעדים הכרחיים. ראשית הגדלת מספר המהנדסים האזרחיים לענף התשתיות, באמצעות הגדלת מספר הלומדים במוסדות המתוקצבים להשכלה גבוהה. בהתאם להחלטת הות"ת מספר4737 מיום24 ביוני2020 , מוצע בהחלטה זו להציב יעד לגידול מספר הסטודנטים בהנדסה אזרחית לתואר ראשון בכ- 300 סטודנטים ,בשנה60 סטודנטים בשנה לתואר שני עם תזה ו- 20 סטודנ טים בשנה לדוקטורט. כמו כן, מוצע כי הות"ת תבחן את קידומם של התמחויות ומסלולי לימוד חדשים, בתחומי לימוד נדרשים לצורך פיתוח פרויקטי התשתיות המתוכננים במשק. שנית, במטרה לנצל באופן מיטבי את כוח האדם ההנדסי ,בשירות המדינה עבור תפקידי ליבה הדורשים ידע הנדסי נרחב מוצע לעדכן את תנאי הסף במשרות בדירוג מהנדסים, בהתאם למיפוי שנערך על ידי נציבות שירות המדינה, משרד ראש הממשלה ואגף הממונה על השכר במשרד האוצר. כמו כן, בהתאם למיפוי שנערך, מוצע לבחון עדכון של שכר המהנדסים בשירות המדינה, במטרה להצליח לגייס כוח אדם הנדסי איכות .י יותר שלישית, מוצע לבחון הקמה של קרן מו"פ הנדסית יישומית בשיתוף משרד המדע והטכנולוגיה וחברות התשתית הממשלתיות, במטרה לקדם את תחום המחקר בתשתיות בישראל, תחום שכיום אינו מתוקצב כלל. רביעית, מוצע לקדם תכניות לימודים חדשות עבור הנדסאים בענף התשתיות, במטרה להגדיל את כמות ואיכות ההנדסאים בעלי התמחות בענפי התשתיות. לבסוף מוצע להוציא לפועל שני ,מחזורים נוספים בתכנית הצוערים לתשתיות המקודמת על ידי נציבות שירות המדינה ועמותת עתידים .במטרה להכשיר עתודה של מהנדסי תשתיות איכותיים עבור שירות המדינה והחברות הממשלתיות חיזוק ההון האנושי במקצועות נוספים לענפי התשתיות במסגרת עבודת הצוות הבין משרדי לבחינת הפערים בהון אנושי לענף התשתיות, נמצאו פערי כוח אדם משמעותיים במשלחי יד שאינם הנדסיים, עבור תכנון, ביצוע ואחזקה של פרויקטי התשתיות המתוכננים והמבוצעים במדינה. נמצא כ י היצע כוח האדם בתחום, העולה מנתונים שנאספו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה וזרוע העבודה, ונתוני הביקוש בתחום, העולים מתוך נתוני ההשקעות הצפויות, כמו גם עדויות רבות העולות מחברות התשתית הממשלתיות והפרטיות, מצביעים על פערי ם, הן במצב הקיים והן בעתיד, במשלחי יד רבים הדרושים לפיתוח התשתיות הפיזיות בישראל. הפערים המשמעותיים ביותר שנמצאו, הן בטווח המידי והן בטווח הארוך, אשר פוגעים ביכולת של המשק לקדם את ביצועם של פרויקטי התשתיות המתוכננים והמבוצעים, הם עבור המקצועות הבאים אשר מפ וקחים ע"י האגף להכשרה מקצועית .במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים: מנהלי עבודה, מפעילי עגורנאים כיוצא בכך ועל מנת להצליח לקדם את פרויקטי התשתיות המתוכננים והמבוצעים במשק, ובמטרה לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו, מוצע בהחלטה זו להטיל על שר העבודה, הרווחה והש ירותים החברתיים (להלן– שר העבודה ), לתמוך בפתיחת קורסים חדשים למנהלי עבודה, מפעילי עגורנים ומפעילי צמ"ה, במטרה לצמצם את הפער הקיים והצפוי במקצועות אלו, ולשלב מחוסרי עבודה עקב משבר הקורונה באופן מהיר במעגל התעסוקה. כמו כן, מוצע כי האגף להשכרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, יתמוך בהקמה של שני אתרים להכשרת עגורנים במרכזי הכשרה בפיקוחו של האגף, הכוללים תשתית של מתחם לאימון עגורנים ומתחם סימולטורים. מטרת הקמת האתרים היא לשפר את איכות ההוראה המעשית, לקצר את משך ההמתנה להתנסות מעשית ולייעל את תהל .יך ההכשרה באמצעות הפחתת בירוקרטיה קידום עבודת מטה מקצועית וביצוע תיקונים רוחביים נדרשים בענף התשתיות במסגרת עבודת הצוות הבין משרדי לבחינת הפערים בהון אנושי לענף התשתיות, נמצאו לצד מקצועיות של גורמים שונים במערכת התשתיות, פערים הנובעים מבעיות ענפיות אש ר משפיעות על היכולת הבסיסית של המערכת לפעול לטובת קידום פרויקטי תשתיות לאומיים. במהלך עבודת הצוות נמצאו היבטים ארגוניים אשר משפיעים לרעה על המבנה המוסדי התומך את קידום התשתיות הלאומיות, הנובעים מהיעדר סדר עדיפות, מחסמים מובנים בעבודת המוסדות הציבוריים, מהי עדר .נתונים תומכי החלטה ומבעיות רגולטוריות ובירוקרטיות נוספות 213 בהתאם לכך, מוצע בהחלטה זו לקדם מספר תחומים במטרה לתת מענה לבעיות הארגוניות העיקריות שנמצאו בעבודת הצוות הבין משרדי. ראשית, מוצע לשפר את תהליך האיסוף והמדידה של נתונים עבור גיבוש מדיניות מושכלת מבוססת נתונים בשוק העבודה, באמצעות סיווג עיסוקים אחיד חדש ע"י ,משרד ראש הממשלה, הלמ"ס, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים וגורמים נוספים. שנית מוצע להטיל על החשב הכללי בשיתוף רשות החברות הממשלתיות ואגף התקציבים, לבחון שלושה נושאים ארגוניים עיקריים אשר .מקשים על היכולת של המגזר הפרטי לגייס כוח אדם איכותי נדרש נושא ראשון הוא בחינה של התעריפים והמחירונים במכרזי התכנון שבאחריות משרדי הממשלה והחברות הממשלתיות, אשר כיום נקבעים על פי מנגנון של "מכרז מחיר", ופוגעים באופן עקיף בשכר מהנדסי התכנון ובאיכות תהליכי התכנון המבוצעים על ידי המגזר הפרטי. נושא שני הוא בחינה של מודל חברות הבקרה הנהוג כיום במכרזים שמפרסמים משרדי הממשלה וחברות התשתית הממשלתיות עבור הפרויקטים בענף התשתיות. לצד יתרונותיו של מודל זה, עולה חסרון משמעותי של יצירת נטל בירוקרטי הנדסי על החברות הפרט יות הזוכות במכרזים, אשר עולה לחברות הפרטיות בשעות אדם הנדסיות רבות. נושא שלישי מתייחס להמשך עבודת המטה שגובשה ע"י החשב הכללי, והשלמת שלב ב' של הליך הסטנדרטיזציה במבנה המכרז ומסמכיו, בחוזים אחידים ובמפרטים ומחירונים אחידים .'וגיבוש והטמעת ההמלצות של שלב ב שלישית, מוצע בהחלטה זו לשפר את תחום הבטיחות בעבודה בפרויקטי תשתיות ובנייה. מוצע לשפר את ניתוח גורמי הסיכון ואיכות אמצעי האכיפה באתרי הבנייה, לרבות באמצעות הוראה לוודא כי הגורם המוסמך מממש את סמכותו בכל הנוגע להטלת עיצומים כספיים. כמו כן, מוצע להנחות את ה ביטוח הלאומי להעביר מידע לא מזוהה אודות תאונות עבודה למנהל הבטיחות והבריאות, במטרה לשפר את תהליך קביעת המדיניות בתחום. רביעית, מוצע לקדם בחינה של מספר חסמים רגולטורים ובירוקרטים בתחום ההכשרה המקצועית, אשר פוגעים ביכולת של המדינה לצמצם את הפער במקצועות הנדר שים לענף התשתיות. מוצע לבחון את הנושאים הבאים: הגדרות עיסוק ורישוי עבור מהנדסים והנדסאים, הפחתת הדרישה לשעות הסמכה מעשיות בקורסי הכשרת עגורנים והורה לשרים .הרלוונטיים להתקין תקנות הנוגעות להכשרה של חשמלאים וטכנאי גז טבעי השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם לא .רלוונטי החלטות קודמות של הממשלה בנושא 'החלטה מס1838 מיום11 באוגוסט2016 ; 'החלטה מס1074 מיום31 בינואר 2016 ; 'החלטה מס2118 מיום22 באוקטובר2015 . עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשל ה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . 214 קידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות מחליטים על מנת להגדיל את מקורות המימון העומדים לטובת פרויקטי ה- PPP בתחום התשתיות, לסייע למדינה ,להוציא לפועל פרויקטים בעלי חשיבות לאומית ולאפשר לציבור להשקיע באופן ישיר בפרויקטים אלו לתק ן את פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] כך שתתאפשר הקמתן של קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות במודל שדומה לעקרונות מודל קרנות השקעה במקרקעין הידועות בכינוין קרנותREIT (Real Estate Investment Trusts) ("קרנות הריט בנדל"ן"), ובפרט מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי מני ות הקרן, ובהתאם למפורט בדו"ח הסופי של הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות שפורסם בחודש יוני2019 . בנוסף, ככל ויידרש, ייקבעו כללים על מנת לאפשר אכיפה, גבייה .אפקטיבית ומניעת ניצול לרעה של ההסדר דברי הסבר רקע כללי בשנות ה- 90 , החל בישראל שיתוף המגזר הפרטי בהקמה ותפעול של פרויקטים בתחום התשתיות בשיטת ה- PPP . פרויקטים המוקמים בשיטה זו בארץ הינם פרויקטים בעלי פוטנציאל תרומה כלכלית משמעותית למשק המאופיינים, לרוב, במורכבות הנדסית ותפעולית גבוהה. בארץ מקודמים כיום .במתכונת זו בעיקר פרויקטים בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה והבינוי היקף ההשקעה בפרויקטים המוקמים בשיטת ה- PPP הוא בסך של עשרות מיליארדי ש"ח כאשר צבר ,הפרויקטים העתידי צפוי לגדול באופן משמעותי. עם זאת ישנם מספר מצומצם יחסית של גורמים מרכזיים המעורבים במימון פר ויקטים אלו. הגופים המרכזיים אשר מעמידים חוב בכיר לפרויקטים אלו הם הבנקים המסחריים וכן הגופים המוסדיים הגדולים. את ההון העצמי הנדרש לפרויקטים מעמידות החברות הפועלות בתחום ייזום פרויקטים בתחום התשתיות לצד הקרנות הפרטיות הפועלות בתחום כגון: .הקרנות נוי ותש"י ב יום4 במאי2014 .)"הוקמה הוועדה לקידום הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות ("הוועדה ,בוועדה השתתפו נציגים של רשות ניירות ערך, אגף החשב הכללי ואגף התקציבים במשרד האוצר רשות המיסים, רשות שוק ההון, המועצה הלאומית לכלכלה, משרד המשפטים, הבורסה לניירות ערך בתל אביב .בע"מ וענבל חברה לביטוח בע"מ הוועדה קיימה התייעצויות ודיונים עם גורמים רבים ומגוונים הפועלים או עוסקים בתחום התשתיות בישראל, בהם חברות ייזום פרויקטים, קרנות פרטיות הפועלות בתחום, יזמים פרטיים, יועצי מימון ומס המתמחים בתחום, בנקים, גופים מוסדיים, עורכי דין המתמחים בתחום ונציגי גופים ממשלתיים רלוונטיים. בחודש אוקטובר2018 ., פרסמה הוועדה דוח ביניים להתייחסות הציבור הרחב לאחר קבלת ההערות ודיון בהן בוועדה, פרסמה הוועדה דוח סופי בחודש יוני2019 . כאמור בדו"ח המפורט של הוועדה, הוועדה המליצה על אימוץ מודל של הקמת קרנות נסחרות להשקעה בתשתיות המבוסס על עקרונות מודל קרנות השקעה במקרקעין הידועות בכינוין קרנות REIT ( Real Estate Investment Trusts ) (להלן- קרנות הריט ). קרנות כאמור הינן חברות בע"מ, הכפופות למשטר מס מיוחד בהתאם לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן- פקודת מס הכ נסה ). העיקרון המרכזי של משטר המס המיוחד אשר חל על הקרן הינו מיסוי הכנסות הקרן באופן ,ישיר בידי בעלי מניות הקרן. על מנת ליהנות ממשטר המס המיוחד, על הקרן לעמוד בתנאים מסוימים שהעיקריים שבהם הם החזקה בנכסי תשתיות, חלוקה שוטפת של הרווחים למשקיעים, פיזור המשקיע .ים בקרן ומגבלות על המינוף של הקרן מוצע לאפשר הקמת קרנות נסחרות במודל האמור ובהתאם לתנאים המפורטים בהרחבה בדו"ח הוועדה, וככל שיידרש, בתוספת כללים אשר יאפשרו אכיפה, גבייה אפקטיבית ומניעת ניצול לרעה של ההסדר. לצורך כך מוצע לתקן את פקודת מס הכנסה. הקמת קרנות נסחרות כאמור תגדיל את מקורות המימון העומדים לטובת פרויקטי ה- PPP ,בתחום התשתיות, תפחית את עלויות האשראי וההון שלהם ,תתרום ליכולת המדינה להוציא לפועל פרויקטים בעלי חשיבות לאומית תעודד את המוסדיים להשקיע כספים נוספים בתשתיות ותפתח בפני הציבור אפיק השקעה חדש שיאפשר לו להיות שותף ישיר .להשקעות ולתשואות בפרויקטים אלו 215 השפעת ההצעה על מצבת כוח האדם אין. החלטות קודמות של הממשלה בנושא אין. עמדת היועץ המשפטי של המשרד יוזם ההצעה עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר תצורף במסגרת חוות הדעת לממשלה לתכנית הכלכלית לשנת 2020 . מדינת ישראל משרד האוצר- אגף תקציבים משרד הבריאות רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 'כ באייר התש"פ 14 במאי 2020 תק . 2020-2075 לכבוד: מנהלי בתי החולים הכלליים ופסיכיאטריים מנהלי קופות החולים הנדון: שימוע בנושא כללי התחשבנות בין בתי חולים לקופות חולים לשנים 2021 ואילך 1. רקע: 1.1 . ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים נערכת ,בבסיסה ,לפי מכפלת שירותי הבריאות הנצרכים בידי קופת חולים בכל בית חולים במחירו של כל שירות ושירות כאמור .מחירי שירותים אלו מוגבלים בצווים מכוח חוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים ,התשנ"ו- 1996 (להלן חוק הפיקוח .)על מנת למנוע גידול בלתי מבוקר בהוצאה הציבורית לבריאות ובפרט בהוצאות הקופות לשירותים הנרכשים בבתי החולים - הוצאה שהיא מרכיב עיקרי בהוצאות קופת חולים ו על מנת לגלם את העלויות השוליות של ספקי השירותים , ,הוחל במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 1997 ) ,התשנ"ז- 1997 , הסדר התחשבנות המבוסס על תקרות צריכה .במסגרת ההסדרים שבאו לאחר מכן ,נוסף רכיב רצפות הצריכה ,שמטרתו הבטחת יציבות פיננסית לבתי החולים ,הציבוריים שמהווים תשתית לאומית חיונית וחלק אינטגרלי מאיתנותה ויעילותה של מערכת הבריאות הציבורית, וכן הסדרים נוספים שנועדו לסייע ליעילות ואיתנות המערכת. 1.2 . בחוק ההסדרים במשק המדינה )תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002 ) התשס"ב - 2002 , חּודש הסדר ההתחשבנות ,תוך שנקבעו בו מספר שינויים .ההסדר הוארך מספר פעמים ,עד לסוף שנת 2019 .מאחר שהסדר זה פג בסוף שנת 2019 יש צורך מקצועי בקביעת הסדר גם לשנים הבאות. 1.3 . בנוסף ,במהלך השנים האחרונות חלו תמורות רבות במערכת הבריאות אשר באו לביטוי גם בממשקים שבין ספקי הבריאות ובין המבטחים ,ובעיקר במסגרת התכנית הלאומית לקיצור תורים אשר יצרה פעילות בהיקף רחב במערכת אשר אינה כפופה לכללי ההתחשבנות ע ל פי חוק ה, בדגש על שונות במבנה הבעלו של ת ספקים המשתתפים בתכנית זו, פתיחת בית החולים הציבורי באשדוד והכנסת בית החולים מעייני הישועה להסכם ההתחשבנות. 1.4 . כמו כן ,במהלך התקופה האחרונה הוקמו וועדות שונות ,אשר המלצותיהן צפויות להתייחס לסוגיות שונות במערך ההתחשבנות בין ספקים ומבטחים ובכללם :הועדה לקידום הטיפול במערך האשפוז הפנימי ;ועדת ההתחשבנות והסדרי הרפורמה בבריאות הנפש שמטרתה לבחון את הסדרי ההתחשבנות בתחום זה והלימתם עם מטרות ומדיניות הרפורמה ;ועדת כללי רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 2 התחשבנות וערעורים שקמה במטרה ל הסדיר את מערכת הערעורים שבין הספקים למבטחים ועוד. 1.5 . לאור האמור ,בתאריך 28.4.19 מינו מנכ"ל משרד הבריאות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ועדה לקביעת הסדר התחשבנות בין ספקים ומבטחים בבתי ה חולים ה כלליים , הפסיכיאטריים ובתחום הגריאטריה .במסגרת עבודתה קיימה הוועדה מספר רב של ישיבות בהן הוצגו בין היתר משמעויות הסדר ההתחשבנות הנוכחי והקודם ,סקירה על מודלים מקבילים בעולם ,תהליכים מקבילים במערכת הבריאות ועוד .בנוסף לכך ,קיימה הוועדה דיונים על צעדים משלימים נדרשים לרבות שינויי מחירים ,שינויים בכללי ההתחשבנות וביצירת הלימה בין היקף הפעילות למבנה ההוצאות ולמבנה ההכנסות של הספקים והמבטחים .במהלך עבודתה ,קיימה הוועדה מספר ימי היוועצות אליהם הוזמנו כלל בעלי העניין להופיע ולהשמיע את עמדותיהם בפני חברי הוועדה .ימי היוועצות אלו נערכו במהלך חודש יולי 2019 . 1.6 . בחודשים האחרונים גיבשה הוועדה הצעה לכללי התחשבנות אשר תועבר לעיון מנכ"ל משרד הבריאות ,סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר ולאחר מכן לשרי הבריאות והאוצר . במסמך זה מפורטים עקרונות הצעת ההסדר לשנים הקרובות .הצעה זו מועברת לעיון ולהתייחסות בעלי העניין השונים. 1.7 . כל המעוניין להתייחס להצעה המפורטת במסמך זה מתבקש להעביר את התייחסותו בכתב עד ליום 24.5.2020 (א ' בסיוון תש"פ )למר רועי רייכר ( [email protected] )ממשרד האוצר ( ומר עמיחי גלרנטר ממשרד הבריאותamichai.gelerenter@ mof.gov.il ) .לאחר קבלת התייחסות בכתב וככל שהגופים הרלוונטיים לנושא יהיו מעוניינים גם בהצגת עמדה בעל פה , משרדי הבריאות והאוצר ישקלו לערוך גם שימוע בעל פה לנושא .מיקום ותאריך מדויק יימסר לפונים . להלן ההצעה להסדר ההתחשבנות: 2. הגדרות : 2.1 . "הנחת מחזור " – הנחה בעבור שירותי בריאות שקופות החולים רוכשות בבתי החולים הממשלתיים הכלליים ,שנקבעה בהוראת מינהל; 2.2 . "הנחת תעריף " – הנחה בעבור שירות בריאות מסוים שקופת חולים רוכשת בבית חולים ציבורי כללי ,מעבר להנחת מחזור ולכל הנחה אחרת שאינה בעבור שירות בריאות מסוים; 2.3 . "מחיר ברוטו " – מחיר המחירון המלא שממנו מנוכים שיעור הנחת המחזור וכן הנחת התעריף שניתן בעבור אותו שירות באותה שנה; 2.4 . צריכה "או "רכישה" של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי – למעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות בידי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי שבבעלותה , ולמעט צריכה או רכישה של שירותי בריאות שיוחרגו כדוגמת השירותים המנויים כיום בסעיף 71 (א) ; בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו- 2018), התשע"ז- 2016 , (להלן– )החוק .ושירותי מיון רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 3 2.5 . "שיעור העדכון " – שיעור העדכון של מחיר יום אשפוז שקבעו השרים בצו לפי חוק הפיקוח; 2.6 . "ביצוע במחיר קבוע " – סכום המכפלות של כל שירות ושירות שצרכו חברי קופת חולים בבית חולים ציבורי כללי בשנה הרלוונטית ,במחיר ברוטו של כל שירות בשנה הרלוונטית; 2.7 . "מחוז"- בחלוקה לפי הפילוח הבא: מחוז צפון :מחדרה צפונה (כולל חדרה) מחוז מרכז :דרומית לחדרה עד לאשדוד מחוז ירושלים מחוז דרום מאשדוד ודרומה למעט אילת מחוז אילת 3. הסדר ההתחשבנות- המשק הכללי בסעיף זה יפורטו השינויים המוצעים בכללי ההתחשבנות הקיימים במשק הכללי .למעט השינויים המוצעים במסמך זה ,מוצע ש הכללים הקיימים בחקיקה הנוכחית עומדים בעינם ,ומובן ש עומדת בפני השחקנים השונים האפשרות להביע את עמדתם גם על כללים המופיעים בחוק ושאינם מצויינים במסמך זה: 3.1 . משך הסדר ההתחשבנות לאחר שנת 2020 יקבע לפי אחת מהחלופות הבאות: 3.1.1 הסדר ההתחשבנות החדש יחל בשנת 2021 ויימשך עד לשנת 2023 . 3.1.2 הסדר ההתחשבנות החדש יחל בשנת 2021 ויימשך עד לשנת 2024 . 3.1.3 הסדר ההתחשבנות החדש יחל בשנת 2021 ויימשך עד שנת 2025 . 3.2 . קביעת בסיס ההתחשבנות: 3.2.1 . שנות הבסיס ומשקולותיהן: 3.2.1.1 . ביצוע במחיר קבוע לשנים 2018-2019 במשקולות שייקבעו ע"י המשרדים. 3.2.1.2 . ביצוע במחיר קבוע לשנים 2017-2019 ,במשקולות שייקבעו ע"י המשרדים. 3.2.1.3 . ביצוע במחיר קבוע לשנת 2018 .  קידומים בין שנות הבסיס עד לשנת2019 ו הי י ב שיעור שיקבע בין המשרדים, המשרדים מבקשים את התייחסות השחקנים לנושא זה. 3.2.2 . חישוב שנות הבסיס- בסיס ההתחשבנות יחושב לפי אחת מהאפשרויות הבאות: אפשרות א:' לכל בית חולים יחושב הגידול שבפער בין הביצוע ברוטו לתקרה ביציאה לדרך (שנת 2017 )ובין הביצוע ברוטו לתקרה בשנת 2019 . גידול בפער שבין הביצוע ברוטו לתקרה בין2019 ל- 2017 שחורג מהגידול הארצי הממוצע בפער זה – יופחת מבסיס ההתחשבנות בבתי החולים הרלוונטי ים. רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 4 אפשרות ב:' לכל בית חולים יחושב הגידול שבפער בין הביצוע ברוטו לתקרה ביציאה לדרך (שנת 2017 )ובין הביצוע ברוטו לתקרה בשנת 2019 . גידול בפער שבין הביצוע ברוטו לתקרה בין2019 ל2017 שחורג מהגידול ה מחוזי הממוצע בפער זה– יופחת מבסיס ההתחשבנות בבתי החולים הרלוונטי ים. 3.3 . קביעת גובה תקרות הצריכה לשנת 2021 : 3.3.1 . התקרות ברוטו יהיו שוות לבסיס ההתחשבנות .בתוספת הקידום הריאלי ושיעור העדכון 3.3.2 . ה תקרות ברוטו ייגזרו מבסיס ההתחשבנות בשיעור שייקבע. 3.3.3 . תקרת הנטו תהיה תקרת הברוטו בניכוי שיעור הנחה שיקבע. 3.4 . סיווג השירותים: אפשרות א:' סוגי השירותים השונים שבגינם ייקבעו תקרות ה צריכה יהיו השירות הדיפרנציאלי , שירות ה אשפוז במחלקות הפנימיות ושירות בריאות אחר . אפשרות ב: אשפוז שאיננו במחלקות הניתוחיות י עבור מסיווג ""אחר לסיווג פנימיות (יופרדו הקודים מאשפוז במחלקות הלא ניתוחיות לקודי שירות חדשים .)המשרדים מבקשים לשמוע אילו צעדים משלימים יש לעשות על מנת י לה ערך .לאפשרות זו אפשרות :'ג כל קודי האשפוז י סווגו באותה קבוצה יחד עם המחלק ות הפנימיות תחת קטגוריית .""אשפוז אפשרות ד:' "איחוד סוגי שירות "אחר ו""דיפרנציאלי.  המשרדים מבקשים לקבל מקופות החולים ובתי החולים הצעות לשינויים נדרשים בהגדרת שיר ותי דיפרנציאלי ואחר.  המשרדים יבחנו העברת חלק מ קודי שירותי הדימות מתקרת "אחר" לתקרת"דיפרנציאלי".  המשרדים מבקשים לקבל מקופות החולים ובתי החולים רשימת שירותים אמבולטוריים העונים :לתנאים הבאים אין יתרון לבצעם בבית החולים .על פני הקהילה יש לקופה יכולת לפתוח את השירותים הללו במהירות אצלה ולאפשר זמינות עבורם. 3.5 . קידומים דמוגרפיים במהלך שנות ההסדר : קידום התקרות יקבע על ידי המשרדים. בכוונת המשרדים לתת קידום דמוגרפי גבוה יותר לסוג שירות ""דיפרנציאלי וקידום דמוגרפי נמוך יותר לסוג שירות .""פנימית"/"אשפוז המשרדים מבקשים לשמוע חוות דעת לגבי הקידומים .הרצויים 3.6 . חלוקת הקידומים: רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 5 הקידומים לא יחולקו רוחבית אלא יהיו נתונים לשיקול דעתם של השרים בין השאר בהתאם לתכנית המיטות המוסכמת על שרי הבריאות והאוצר ,ושינויים בשיעור הגידול במספר המבוטחים המתוקנן של כל קופה .עם זאת תיקבע בחוק ברירת מחדל לקידום רוחבי של התקרות במיד ה והמשרדים לא יפרסמו את החלוקה עד למועד שיקבע. עבור שירותי אשפוז במחלקות הפנימיות ,כל התוספת תינתן בגין מיטות' ,עודפים 'בשיעור הקידום בפנימיות יחולקו באופן רוחבי כאמור בסעיף 3.6.2 . בשאר השירותים מתודולוגיית החלוקה תהיה כדלהלן: 3.6.1 . עד 66% מסך התוספת לאותה שנה תהיה :כדלהלן עבור מיטות שניתנו במסגרת תכנית המיטות המוסכמת על שרי הבריאות והאוצר תינתן תוספת של 75% מערך המיטה, עבור מיטות שנפתחו ברישיון בשנה הקודמת תינתן תוספת של 25% מערך המיטה. המשרדים .יבחנו האם לכלול בתוספת זאת גם מכשירים המשרדים יבחנו האם לכלול בתוספת זאת גם חלו.קה לפי מכשירים 3.6.2 . שאר התוספת הריאלית ,קרי % 4 3 הנותרים (לפחות )יחולקו באופן הבא: אפשרות א:' חלוקה רוחבית של 34% הנותרים. אפשרות ב:' 34% הנותרים יחולקו בין המחוזות השונים בהתאם לגידול בנפשות מתוקננות בכל מחוז. 3.6.3 . :תיקונים בהתאם לנפשות מתוקננות/קפיטציה  תיקון זה לא ישפיע על התפלגות סך התקרות בין בתי החולים.  .תיקון זה לא יכלול תאונות עבודה ופסיכיאטריה אפשרות א:' הגידול הדמוגרפי יבטא את הגידול של כל קופה במספר המבוטחים המתוקנן מסך גידול במספר המבוטחים המתוקנן של כלל קופות החולים . לדוגמא : קופה א קופה ב סה"כ נפשות מתוקננות שנת t-1 1,000,000 2,000,000 3,000,000 נפשות מתוקננות שנה t 1,100,000 2,100,000 3,200,000 גידול נפשות מתוקננות 100,000 100,000 200,000 שינוי דמוגרפיה לפני תקנון 20,000 40,000 60,000 רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 6 שינוי דמוגרפיה לאחר תקנון 30,000 30,000 60,000 יופחת מ הגידול ב מספר הנפשות המתוקננות של:קופת חולים החלק היחסי של פעילות)הקופה בבתי החולים שבבעלותה (ואינם נכללים בתקרות מסך פעילות .הקופה אפשרות ב:' 3.6.4 . התיקון הקפיטציוני ייעשה בהתאם לתוספת ההכנסה מהסל של הקופות השונות בשנה העוקבת כתוצאה משינוי במספר המבוטחים. 3.7 . רצפות רכש 3.7.1 . רצפות הרכש :יקבעו באופן הבא אפשרות א:' רצפת הרכש הפרטנית נטו לשנת 2021 בין כל קופת חולים לכל בית חולים תע מוד על X % מתקרת הרכש נטו שנקבעה לאותה אינטראקציה בשנת 2021 . בכל אחת מהשנים לאחר שנת 2021 תקרת הרכש תקודם באופן קבוע ב- 1% , ובהתאם לכך תקודם רצפת הרכש הפרטנית נטו. אפשרות ב:' רצפת הרכש הפרטנית נטו בין כל קופת חולים לכל בית חולים תעמוד על 95% מתקרת הרכש נטו שנקבעה לאותה אינטראקציה באותה שנה. על אף האמור לעיל בשנה השלישית יופעל מנגנון רצפות גמישות ביחס לצריכה בשנ ים קודמ ות על בסיס עקרונות סעיף57 לחוק. 3.8 . הסדרי תשלום מעל לתקרת הרכש ברוטו עבור שירותים שנרכשו על ידי קופת החולים מעבר לתקרת הצריכה הפרטנית ברוטו – הקופה תשלם תשלומים מופחתים )"("אלפא כאמור להלן:  עבור שירות דיפרנציאלי 55% - 65%  עבור שירות אחר 30%  .עבור פנימית יפורט להלן במידה ויופרדו קודי ה אשפוז מ סוג שירות אחר ,נתן ית "אלפא" נמוכה יותר לקודי האשפוז ויעלו "אלפות" .בסוגי השירות האחרים כנגד 3.9 . שירותי האשפוז במחלקות הפנימיות רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 7 3.9.1 . "מעוכבים "יוחרגו מ הסדר ההתחשבנות .קופת החולים תהיה חייבת בתשלום מלא עליהם .כמו כן , "מעוכב" יהיה מוחרג מהסדרי הבחירה החלים עליו . 3.9.2 . ההתחשבנות במחלקות הפנימיות תהיה באחד משני האופנים הבאים (יחול רק על קודי G00M1-6 ): אפשרות א:'  עבור צריכה מעל התקרה נטו :תשלם קופת החולים כדלהלן 7% - 10% ממחיר השירות לבית החולים. 73% נוספים ממחיר השירות יועבר לקרן ייעודית .  כספי קרן זו יחולקו בין מימון תמרוץ למחלקות הפנימיות בבתי החולים עבור עמידה ביעדי ם מדידים ,מוגדרים מדדי איכות רפוא יים ,ויעדים נוספים בהתבסס על מדד הלימת אשפוז ; ובין תמרוץ קופות החולים בגין שיפור השירות ,במשק הגריאטרי פיתוח אשפוזי בית וקריטריונים נוספים שיקבעו ע ל ידי .המשרדים אפשרות ב:'  .תקבע רצפת צריכה נפרדת למחלקות הפנימיות  רצפת ה צריכה תהיה שווה לתקרה הצריכה. לעניין הפנימיות ייקבע יחס שונה בין .התקרה ברוטו לתקרה נטו  עבור שירותים שצרכה קופת חולים בבית חולים מעבר לתקרת הצריכה ברוטו לא תשלם קופת החולים לבית החולים כל תשלום נוסף. עם זאת תשלם הקופה את .מחיר הברוטו עבור כל צריכה עודפת מעל לתקרות הצריכה ברוטו לקרן ייעודית כספי קרן זו יחולקו בין מימון תמרוץ למחלקות הפנימיות בבתי החולים עבור עמידה ביע דים מדידים ,מוגדרים מדדי איכות רפואיים ,ויעדים נוספים בהתבסס על מדד הלימת אשפוז ; ובין תמרוץ קופות החולים בגין שיפור השירות במשק ,הגריאטרי פיתוח אשפוזי בית וקריטריונים נוספים שיקב עו ע ל ידי .המשרדים  כספי הקרן יחולקו .על פי יעדים מדידים שייקבעו בחקיקה 3.10 . ב ית החולים אסותא בעיר אשדוד בית ה חולים אסותא אשדוד יכנס להסדר ההתחשבנות החל משנת 2021 . שנת הפעילות שתילקח י לענ ין קביעת בסיס ההתחשבנות תהיה2019 . לאור ,הדרגתיות פתיחתו לבית החולים יינתן קידום .מיוחד כפי שיקבע בנוסף לתוספת הריאלית ושיעור העדכון שיקבע בחוק חלוקת בסיס ההתחשבנות בין הקופות השונות יהיה :באופן הבא :'אפשרות א לפי התפלגות הצריכה בין הקופות. רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 8 אפשרות ב:' אחוז מסוי ם לפי התפלג ות הצריכה בין הקופות, ואחוז מסו ים לפי שיעור י המבוטחים של הקופ ות בנפות אשקלון ורחובות. אפשרות ג:' לשנת 2021 – 90% לפי התפלגות הצריכה בין הקופות בשנת2019 , 10% לפי שיעור י המבוטחים של הקופ ות בנפות אשקלון ורחובות. לשנת 2022 – 80% לפי התפלגות הצריכה בין הקופות בשנת2019 , 20% לפי שיעור י המבוטחים של הקופ ות בנפות אשקלון ורחובות. לשנת 2023 – 70% לפי התפלגות הצריכה בין הקופות בשנת2019 , 30% לפי שיעור י המבוטחים של הקופ ות בנפות אשקלון ורחובות. לשנת 2024 ואילך– 60% לפי התפלגות הצריכה בין הקופות בשנת2019 , 40% לפי שיעור י המבוטחים של הקופ ות בנפות אשקלון ורחובות. 3.11 החרגת שירותים מהסדר ההתחשבנות o בהמשך להסדר ההתחשבנות הנוכחי, פעילות המיון תוחרג ממנגנון הקאפ עד לשנת2030 .בהתאם לכללים הנהוגים כיום o הקודים המוחרגים כיום בהתאם לצווי ההחרגה2013 , 2017 ו- 2019 ימשיכו להיות מוחרגים .גם בהסדר הבא o המשרדים מעוניינים לקבוע תהליך מדורג במהלך שנות ההתחשבנות להחרגה של שירותים :אמבולטוריים לפי המנגנון הבא 3.11.1 בעת החקיקה יפרסמו השרים רשימה של השירותים המוחרגים לפי שנת ההחרגה. 3.11.2 לאור האמור ,המשרדים מעוניינים לקבל מכל אחד מהגופים המפוקחים רשימה של שירותים אותם הם מעוניינים להחריג ,שנת ההחרגה הרצויה ,ומנגנון ההתחשבנות שיחול על השירותים האמבולטוריים לאחר ההחרגה . 3.12 תאגידי בתי חולים ממשלתיים אפשרות א':  במידה ו תאגיד בריאות הפועל לצד בית חולים ממשלתי יגדל בלמעלה מפי 1.3 משיעור הגידול של בית החולים ביחס לשנה קודמת ,יועבר תשלום הפעילות הנוספת של התאגיד אל בית החולים ישירות והתאגיד לא ישופה בגינו.  גידול בפעילות התאגיד מעבר לשנת 2018 השווה לשיעור הגידול בבית החולים ביחס לשנה זו – ההנחה ה עלי תחולק לפי יחס מחזורי הפעילות .גידול בפעילות התאגיד רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 9 מעבר לשנת הבסיס או שה מעל הגידול בפעילות בית החולים תשולם לפי האלפא השולית ההסכמית בפועל בכל קופה. אפשרות ב':  השארת המצב הקיים (סעיף67 ) בחוק הקאפ. 3.13 הוראות שונות  למשרדים תהיה אפשרות לקזז מהסל כספים במידה ו ה קופה לא משלמת לבית החולים כאמור בחוק פא הק.  החוק יגדיר סעיפים ש עליהם לא ניתן יהיה להתנות בהסכמים בין הקופות לבתי החולים , במידה ותהיה התניה על אחד מהסעיפים הנ"ל ההסכם או ההתניה יבוטל.  "אאוטקאפ" – שרי הבריאות והאוצר רשאים להחריג כל שירות מהקאפ בצו.  תשמר לשרים הזכות להוסיף לתקרות הרכש שירותים הנרכשים יום כ במסגרת מבחן התמיכה לקיצור תורים.  סעיף63 בחוק הקאפ לשנים2017-2019 יישאר במתכונתו הנוכחית. 3.14 שינויים מוצעים ברגולציית המחירים המשרדים יפעלו לאורך שנות הקאפ מול וועדת המחירים לבצע תהליך הדרגתי של הפחת ת מחירים בגובה של יעלה על הפער ש בין התקרות ברוטו לתקרות נטו. המשרדים ימליצו לוועדת המחירים על הפחתות מחיר ים לפי סדר חשיבות, תוך מתן קדימות לתעריפים בהם ע יוותי המחירים הם משמעותיים .יותר ברירת המחדל במקרה שהתמחורים הנ"ל לא יעברו, תהיה המלצה לוועדת המח רים י להפחית רוחבית של המחירים.ממחירון משרד הבריאות כנגד החלטות אלו תתבצע הפחתה של הפער בין גובה התקרה ברוטו לנטו בסכום זהה .הנחות התעריף הניתנות על ידי השחקנים השונים לא י י לקחו בחשבון בהפחתות המחיר האמורות. 4. הסדר ההתחשבנות - המשק ה פסיכיאטרי ההתחשבנות במשק הפסיכיאטרי תהיה על פי אחת מהאפשרויות הבאות: חלופה א :'הארכת ההסדר הקיים תוך :  קביעת תשלום שולי מעבר לתקרת הצריכה (במקום 30% היום) של 66% ממחיר הברוטו.  שנת הבסיס לשנת 2021 תהיה שנת 2019 .  שנת הבסיס לשנת 2023 תהיה שנת 2021 . רח' קפלן1 ירושלים9103002 ת.ד3100 :'טל02-5317111 :'פקס02-5695338 : אוצר ברשתwww.mof.gov.il : שער הממשלהwww.gov.il 10  לא יהיה גידול בתקרות הקאפ מעבר לתוספת מיטות. חלופה ב :'ביטול הסדר הקאפ למשק האשפוז הפסיכיאטרי. סך ההנחות שניתנו במשק זה בשנת 2018 יינתנו במסגרת מבחן תמיכה ייעודי לקופות החולים לפיתוח שירותי קהילה חדשניים בתחום בריאות הנפש. חלופה ג':  תקרת הצריכה הכוללת לכל בית חולים תקבע בהתאם למודל הקיים.  במידה וסך הצריכה של כלל קופות החולים בשנה מסוימת תהיה מעל לתקרת הצריכה של בית החולים יזכה בית החולים את הקופה בשנה העוקבת לפי המנגנון הבא: o יחושב סכום הצריכה העודף של כלל קופות החולים בבית החולים. o יחושב תמהיל הצריכה ברוטו בבית החולים של כל אחת מקופות החולים. o בית החולים יזכה את קופות החולים בסך הצריכה העודפת בהתאם לתמהיל הצריכה של קופת החולים בבית החולים. ב ב ר כ ה, חברי הוועדה לקביעת הסדר ההתחשבנות :העתק יועצים משפטיים לפי כתב המינוי