הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2145489
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת קרן ברק
______________________________________________
פ/2136/23
הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – קביעת בית המשפט באין הסכם בין ההורים), התשפ"א–2020
דברי הסבר
במקרה שבו הורים מתקשים להגיע לכלל הסכמה ביניהם על אפוטרופסות וחלוקת זמני השהות, כאמור בסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 (להלן – חוק הכשרות המשפטית), והסתייעותם בצד שלישי לא עלתה יפה, או שהורים אינם מקיימים את ההסכמות שהגיעו אליהן, יוכל כל אחד מהם, בהתאם לסעיף קטן (א) לתיקון המוצע לבקש מבית המשפט לקבוע הסדר הורות.
התיקון המוצע מחייב הורים שפונים לבית המשפט בבקשה לקביעת הסדר הורות או בתשובה לבקשה כאמור, לצרף לכתבי בית-הדין את הצעתם להסכם הורות, בטופס שייקבע בתקנות, שבו יפרט כל הורה את ההסדר שהוא מציע יחד עם ההורה השני וכן הרצאת פרטים המפרטת את אופן חלוקת זמני השהות של הקטין ב-24 החודשים שקדמו לפרוד לפי טופס שיקבע השר בתקנות.
לסעיף קטן (ב) בקביעתו של בית המשפט את הסדר ההורות בין הצדדים ישקול בית המשפט כשיקול ראשון את טובת הילד או הילדה ויקבע, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, שמעמדם כאפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד של הקטין ישמר.
עוד מוצע כי במקרים שבהם טרם מלאו לקטין שלוש הוא ישהה רוב הזמן עם אמו תוך הבטחת קשר קבוע משמעותי ורציף עם האב, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת, ולגבי קטינים מעל גיל שלוש יחול עקרון הקירוב Approximation Rule)), אשר משמעותו כי טובת הילד היא שמירה בקירוב על חלוקת הזמן בין ההורים טרם הגירושין. לצורך חלוקת זמני השהות הצדדים יגישו הרצאת פרטים בדבר החלוקה שהתקיימה ב- 24 חודשים שקדמו לפירוד.
זהו כלל ברור, המאפשר לבית המשפט הכרעה קלה, המבוססת על נתונים עובדתיים (נתוני העבר) ללא צורך במומחים. כלל המאפשר את שמירת היציבות בחייו של הקטין בהתאם לאופן והמידה שבה הוא טופל על ידי כל אחד מהוריו. כלל המונע מצב של התדיינויות משפטיות מרובות ומתמשכות הפוגעות בקטינים, מונע סחטנות בהליכי הגירושין, משקף את חיי השיתוף של בני הזוג ערב הגירושין ומתאים למציאות החברתית הקיימת בישראל לפיה עדיין נשים נושאות בעיקר הנטל של גידול הקטינים.
לסעיף קטן (ג) מוצע כי בבוא בית המשפט לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות בפועל לאחר שהבסיס להחלטתו הוא שמירה בקירוב על חלוקת הזמן ביו ההורים טרם הגירושין, יתחשב בית המשפט בכל אלה: מצבו הגופני והנפשי של הקטין; צרכיו ההתפתחותיים וכישוריו המשתנים בהתאם לגילו ובפרט הצורך המשמעותי של הקטין ליציבות ולבית עיקרי בחייו; הבטחת צרכיו כקטין, ואם הוא בעל מוגבלות – גם צרכיו המיוחדים, והכל תוך הבטחת היציבות ביחסים בינו לבין סביבתו; רצון הקטין, על ידי מתן הזדמנות לקטין להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו לגבי ההסדר ככל שכישוריו או גילו ומידת בגרותו מאפשרים זאת, אלא אם כן הפגיעה שתיגרם לקטין ממימוש זכותו כאמור עולה על הפגיעה שתיגרם משלילתה, הכול כפי שיקבע השר בתקנות; זכותו של הקטין לקיום קשר ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריו; זכותו של הקטין לקיום קשר עם בני משפחתו; הנכונות של כל אחד מההורים לפעול למימוש האפוטרופסות; מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה עם ההורה השני, לרבות נכונותם להבטיח את מימוש הקשר של הקטין עם ההורה השני ועם בני המשפחה; מניעת חשיפתו של הקטין להורה שגילה אלימות כלפיו או כלפי ההורה השני, מתוך נקודת מוצא שגם אם האלימות לא הופנתה ישירות כלפי הקטין, שהות במחיצת הורה אלים אינה משרתת לעיתים רבות את טובתו של הקטין, וכן מתוך הכרה בכך שהמאבק על זמני השהות עם הקטין יכול לשמש ככלי בידי ההורה האלים להמשך שליטה בהורה השני .
לסעיף קטן (ד) מוצע לעגן בחוק את הכללים שהנחתה הפסיקה (ראו לדוגמא את פסיקת בית המשפט המחוזי בת"א עמ"ש 55785-02-12 ק.ש נ' ע.ש (20.9.2012)) בדבר המקרים המתאימים לחלוקה שווה של זמני הורות בין ההורים ובכללם: שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים; מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הקטין; מגורי ההורים בסמיכות זה לזו;רצון הקטין וטובתו.
לסעיף קטן (ה) מוצע כי בית המשפט יקבע את ביתם של אחד ההורים כ"בית עיקרי", וזאת הן לצורך ניהול ענייני הקטין והן מתוך דאגה לרווחתו הנפשית של הקטין. ואולם, מודגש כי קביעת "בית עיקרי" כאמור לא תשפיע על מעמדם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד.
לסעיף קטן (ו) סעיף קטן (ו) נועד להדגיש כי למרות שההורים שניהם אפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד, אין זה אומר בהכרח כי צריכה להיות חלוקה שווה בזמן השהות של הקטין עם כל הורה. פירוד או גירושין לא אמורים לפגוע במימושה של האפוטרופסות של כל אחד מההורים, דבר שדורש שיתוף פעולה ביניהם.
לסעיף קטן (ז) מוצע להוסיף בסעיף קטן (ז) הוראה שלפיה החלטת בית המשפט בעניין הסדר ההורות תינתן, לכל היותר, בתוך שישה חודשים ממועד הגשת הבקשה לקביעת הסדר כאמור. זאת, משום שמצב שבו קביעת אופן המימוש של האפוטרופסות לגבי קטין, הנתונה במחלוקת זמן רב ומצויה בהתדיינות משפטית מתמשכת, עלולה להיות מלווה בלחצים נפשיים קשים ביותר ופוגעת במיוחד בטובת הילד. יחד עם זאת רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת שולי מועלם וקבוצת חברות הכנסת (פ/3517/20).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בתשרי התשפ"א – 22.9.20
החלפת סעיף 25 1. בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא: בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, במקום סעיף 25 יבוא:
"קביעת הסדר הורות על ידי בית המשפט "קביעת הסדר הורות על ידי בית המשפט "קביעת הסדר הורות על ידי בית המשפט 25. (א) לא הגיעו הורים, לרבות הורים בפירוד, להסכמה כאמור בסעיף 24, רשאי כל אחד מהם, לבקש מבית משפט לקבוע את אופן מימוש האפוטרופסות וחלוקת זמני השהות בין ההורים (בחוק זה – הצעה להסדר הורות); כל הורה יצרף לבקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – הבקשה), או לתשובה לבקשה, הצעה להסדר הורות וכן ימציא פרטים ביחס לחלוקת זמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים בעשרים וארבעה החודשים שקדמו לפירוד לפי טופס שיקבע השר בתקנות. (א) לא הגיעו הורים, לרבות הורים בפירוד, להסכמה כאמור בסעיף 24, רשאי כל אחד מהם, לבקש מבית משפט לקבוע את אופן מימוש האפוטרופסות וחלוקת זמני השהות בין ההורים (בחוק זה – הצעה להסדר הורות); כל הורה יצרף לבקשה לפי סעיף זה (בסעיף זה – הבקשה), או לתשובה לבקשה, הצעה להסדר הורות וכן ימציא פרטים ביחס לחלוקת זמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים בעשרים וארבעה החודשים שקדמו לפירוד לפי טופס שיקבע השר בתקנות.
(ב) בבוא בית המשפט לקבוע הסדר הורות, יביא בית המשפט בחשבון את טובת הקטין כשיקול ראשון במעלה, ויתחשב, בין השאר, בכל אלה: (ב) בבוא בית המשפט לקבוע הסדר הורות, יביא בית המשפט בחשבון את טובת הקטין כשיקול ראשון במעלה, ויתחשב, בין השאר, בכל אלה:
(1) מעמד ההורים ביחד וכל אחד לחוד כאפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד של הקטין, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת;
(2) קטין שטרם מלאו לו שלוש, אופן מימוש חלוקת זמני השהות שלו עם כל אחד מההורים ייקבע על ידי בית המשפט באופן שישהה רוב הזמן עם אמו אם אין סיבות להורות אחרת, תוך הבטחת קשר קבוע משמעותי ורציף עם ההורה השני, אם אין סיבות להורות אחרת;
(3) קטין אשר מלאו לו שלוש, אופן מימוש חלוקת זמני השהות שלו עם כל אחד מההורים ייקבע על ידי בית המשפט תוך שמירה בקירוב על חלוקת הזמן, אופן הטיפול ומידת הטיפול של ההורים בקטין בעשרים וארבעה החודשים שקדמו להגשת הבקשה להסדר ההורות, אם אין סיבות להורות אחרת;
(ג) בבוא בית המשפט לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשב בית המשפט, בין השאר, בכל אלה: (ג) בבוא בית המשפט לקבוע את אופן מימוש חלוקת זמני השהות של הקטין עם כל אחד מההורים כאמור בסעיף קטן (ב) יתחשב בית המשפט, בין השאר, בכל אלה:
(1) מצבו הגופני והנפשי של הקטין, צרכיו ההתפתחותיים וכישוריו המשתנים בהתאם לגילו, ובפרט הצורך ביציבות ובבית עיקרי לקטין, וכן הבטחת צרכיו כקטין, ואם הוא בעל מוגבלות – גם צרכיו המיוחדים, והכל תוך הבטחת היציבות ביחסים בינו לבין סביבתו;
(2) רצון הקטין, על ידי מתן הזדמנות לקטין להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונו לגבי ההסדר וזאת אם גילו ומידת בגרותו מאפשרים זאת, על ידי שמיעתו בבית המשפט או בדרך אחרת שמתאימה לקטין כפי שיקבע בית המשפט, ומתן משקל ראוי לדבריו לפי גילו ומידת בגרותו, אלא אם כן הפגיעה שתיגרם לקטין כתוצאה ממימוש זכותו כאמור עולה על הפגיעה שתיגרם לו כתוצאה משלילתה, הכל כפי שקבע השר בתקנות;
(3) זכותו של הקטין לקיום קשר משמעותי אישי ישיר וסדיר עם כל אחד מהוריו;
(4) זכותו של הקטין לקיום קשר עם בני משפחתו;
(5) נכונותם של כל אחד מההורים לפעול למימוש האפוטרופסות;
(6) מידת הנכונות של כל אחד מההורים לשתף פעולה עם ההורה השני, לרבות נכונותם להבטיח את מימוש הקשר של הקטין עם ההורה השני ועם בני המשפחה;
(7) מניעת חשיפת הקטין להורה אלים כלפי מי מבני המשפחה.
(ד) חלוקה שווה של זמני השהות של הקטין בין ההורים תעשה בהתקיים התנאים המפורטים להלן: (ד) חלוקה שווה של זמני השהות של הקטין בין ההורים תעשה בהתקיים התנאים המפורטים להלן:
(1) שיתוף פעולה ותקשורת בין ההורים;
(2) מעורבות רבה של שני ההורים בחיי הקטין;
(3) מגורי ההורים בסמיכות זה לזו;
(4) רצון הילד וטובתו.
(ה) כחלק מקביעת הסדר ההורות יקבע בית המשפט בית אחד מבתי ההורים כבית עיקרי לצורך ניהול ענייני הקטין; כבית עיקרי ייקבע ביתו של ההורה אשר הקטין שוהה בו את מירב הזמן ובמקרה של חלוקת זמן שהות שווה ייקבע בית עיקרי לפי שיקול דעתו של בית המשפט; קביעת ביתו של אחד ההורים כבית עיקרי לא תשפיע על מעמדם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד. (ה) כחלק מקביעת הסדר ההורות יקבע בית המשפט בית אחד מבתי ההורים כבית עיקרי לצורך ניהול ענייני הקטין; כבית עיקרי ייקבע ביתו של ההורה אשר הקטין שוהה בו את מירב הזמן ובמקרה של חלוקת זמן שהות שווה ייקבע בית עיקרי לפי שיקול דעתו של בית המשפט; קביעת ביתו של אחד ההורים כבית עיקרי לא תשפיע על מעמדם של ההורים כאפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד.
(ו) היות ההורים שניהם אפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד, אין משמעותה בהכרח חלוקה שווה של זמן השהות של הקטין עם כל אחד מהוריו. (ו) היות ההורים שניהם אפוטרופוסים טבעיים שווי מעמד, אין משמעותה בהכרח חלוקה שווה של זמן השהות של הקטין עם כל אחד מהוריו.
(ז) החלטה סופית של בית המשפט בעניין הסדר הורות לפי סעיף זה תינתן בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה. (ז) החלטה סופית של בית המשפט בעניין הסדר הורות לפי סעיף זה תינתן בתוך שישה חודשים מיום הגשת הבקשה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה.
(ח) בסעיף זה – (ח) בסעיף זה –
"בית משפט" – בית המשפט לענייני משפחה, כמשמעותו בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995; "בית משפט" – בית המשפט לענייני משפחה, כמשמעותו בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה–1995;
"בן משפחה" – אח, אחות או הורה; "בן משפחה" – אח, אחות או הורה;
"הורה" – לרבות מי שמונה כאפוטרופוס לפי סעיפים 28, 33(א)(1) או 33א, או מי שפועל כאפוטרופוס לילדה או לילד לפי סעיף 67; "הורה" – לרבות מי שמונה כאפוטרופוס לפי סעיפים 28, 33(א)(1) או 33א, או מי שפועל כאפוטרופוס לילדה או לילד לפי סעיף 67;
"הורים בפירוד" – הורים החיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא נישאו כלל." "הורים בפירוד" – הורים החיים בנפרד, בין שנישואיהם הותרו, הופקעו או אוינו, בין שהם עדיין נשואים ובין שלא נישאו כלל."