הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2143352
הכנסת העשרים ושלוש
יוזם: חבר הכנסת אריאל קלנר
______________________________________________
פ/2122/23
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – פסלות שופט בשל כללי ניגוד עניינים), התשפ"א–2020
דברי הסבר
הכלל בדבר האיסור שחל על עובד ציבור להימצא בניגוד עניינים, נובע מהכלל שנועד למנוע משוא פנים. למעשה, מקורו של הכלל הוא בתפקידים שיפוטיים, כפי שמציין השופט יצחק זמיר:
"תחילה חל הכלל במשפט האנגלי על תפקידים שיפוטיים. הוא קבע כי שופט אינו רשאי לשבת בדין אם יש לו אינטרס אישי בעניין הנדון. דוגמה מובהקת למצב כזה היא קרבה משפחתית בין השופט לבין אחד מבעלי הדין, או אפשרות שהשופט יפיק רווח כספי מפסק הדין. מצב כזה יוצר חשש שהחלטת השופט תהיה נגועה במשוא פנים, ומשום כך פסק בית המשפט באנגליה ששופט שנקלע למצב כזה חייב לפסול את עצמו מן הדין. לאחר זמן הרחיב בית המשפט את הכלל והחיל אותו גם על איש ציבור הממלא תפקיד מעין שיפוטי" (יצחק זמיר, "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" 225, 227 ניגוד עניינים במרחב הציבורי - משפט, תרבות, אתיקה, פוליטיקה (תשס"ט)).
בבג"ץ 79/531 סיעת 'הליכוד' בעיריית פתח תקוה נ' מועצת עיריית פתח תקוה, פ"ד לד(2) (566) 1980, הרחיב בית המשפט העליון את האיסור להימצא בניגוד עניינים מתפקידים שיפוטיים ומעין-שיפוטיים אל עובדי ציבור שאינם משמשים בתפקידים שיפוטיים. עם השנים התהפכו היוצרות והסטנדרטים המקובלים לקביעת ניגודי עניינים לשופטים, נמצאים לעתים מקלים יותר מאלו שנקבעים ביחס לעובדי ונבחרי ציבור כדוגמת שרים.
בתקופה האחרונה מתעורר שיח ציבורי רחב בנוגע לחובות החלות על שופטים בכל הקשור לניגודי עניינים שהם נמצאים בהם. בין השאר, פורסמו תחקירים חמורים שמהם עלה חשד ממשי כי בתי המשפט לעיתים אינם כפופים לאותם כללים שחלים על עובדי ציבור בכל הנוגע לניגודי עניינים, וכי פשתה תרבות בעייתית של שפיטה בניגוד עניינים ובניגוד לרשימות מניעות שהשופטים עצמם אימצו. הפער שנוצר בין הדרישות שחלות על שופטים בכל הנוגע להימצאות במצב של ניגודי עניינים, לבין אלה שחלות על עובדי ונבחרי ציבור – ובפרט לאור העובדה שמקורו של הכלל בתפקידים שיפוטיים מלכתחילה – הביאו לביקורת חריפה על בית המשפט, ולירידה באמון הציבור בו.
מוצע אם כן להשוות את דיני ניגוד העניינים, ולהחיל על השופטים את אותם כללי ניגוד העניינים שחלים על שרים כנבחרי ציבור.
כמו כן, מוצע כי אחת לשנה יגיש מנהל בתי המשפט דו"ח לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בדבר הליכי הפסלות שנדונו בשנה שקדמה למועד הגשת הדו"ח. הגשת הדו"ח תגביר את השקיפות בבית המשפט בכל הנוגע לסוגיות של ניגוד עניינים, ותסייע להגביר את אמון הציבור בבית המשפט.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ד' בתשרי התשפ"א – 22.9.20
תיקון סעיף 77א בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 77א – בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, בסעיף 77א –
בסעיף קטן (א1), אחרי פסקה (3) יבוא: בסעיף קטן (א1), אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) נסיבות של ניגוד עניינים אשר די בהן כדי לפסול חבר ממשלה מלהפעיל סמכות מסמכויותיו לפי כל דין."
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) מנהל בתי המשפט יעביר פעם בשנה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת פירוט של כל החלטות השופטים לפי סעיף זה, לרבות החלטות בערעורים לפי סעיף קטן (ג)."