הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2145069 הכנסת העשרים ושלוש יוזמים: חברי הכנסת אנטאנס שחאדה היבה יזבק סמי אבו שחאדה ______________________________________________ פ/2131/23 הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מתוך מניע גזעני בעבודה כתאונת עבודה), התשפ"א–2020 דברי הסבר הגזענות במדינת ישראל אינה תופעת טבע. אלימות שמקורה בגזענות היא בעיה חברתית, ומוטלת חובה על המדינה לקחת אחריות על קורבנותיה. המציע סבור כי לעיתים מעשי אלימות אלה מתוך מניע גזעני על רקע לאום, דת, גזע ומין וכפי שמוגדרת גזענות בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הביאו לפציעתם ואף לרציחתם של אנשים חפים מפשע, או לפגיעה נפשית קשה שאחריה הנפגעים חוו תקופת הסתגרות ופחד והפסיקו לצאת לעבודתם. בשנים האחרונות המציע מזהה בחברה הישראלית הקצנה ברמת האלימות וההפליה בין קבוצות שונות בכלל ונגד האזרחים הערבים בפרט, כאשר מגמת העלייה באירועים על רקע גזעני והתגברותה במדינת ישראל מתבטאים במערכת החינוך, בתרבות, ברחוב ואף בחקיקה ובהסתה מתמשכת מאנשי ציבור וכלי תקשורת. לפי הדוח השנתי של המטה נגד גזענות לשנת 2013, מופנית אצבע מאשימה כלפי הכנסת השמונה-עשרה אשר הייתה, לדבריהם, הכנסת הגזענית ביותר בתולדות המדינה וזאת בשל עשרות הצעות חוק אנטי דמוקרטיות אשר לדבריהם הוגשו בה, אשר הופנו בעיקר נגד האזרחים הערבים בישראל, מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. עוד נחקקו בכנסת זו חוקים אשר מגבילים, לדעתם, את מרחב העשייה של הארגונים לזכויות אדם. לפי הדוח עולה כי מספר מקרי ההסתה המתועדים בתקשורת עלה בין השנים 2013-2014 מ-59 ל-106, כאשר החלק העיקרי שבהם הם מקרי הסתה כלפי הציבור הערבי. כמו כן, היינו עדים לשורה של מקרי תקיפה גזענית של אזרחים ערבים בידי אזרחים יהודים, אשר אירעו על רקע אותה אווירה ציבורית של הסתה. מוצע להגדיר מהי פגיעה מתוך מניע של גזענות בעבודה ולקבוע אותה כפגיעה נפרדת ועצמאית וזאת בהגדרה פגיעה בעבודה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי). מטרתה של הצעת החוק היא להגן על הערכים המוכרים בזכויות היסוד של האדם: כבוד האדם, פרטיותו, חירותו, שוויון בין האזרחים וקידום זכויות העובדים בישראל. ערכים אלה יהיו נר לרגליו של בית המשפט בבואו לפרש את הוראות החוק המוצעות. פגיעה מתוך מניע גזעני לא רק פוגעת בכבודו העצמי והחברתי של הנפגע, אלא פוגעת בזהותו האישית ובקבוצה הלאומית או הדתית שהוא שייך אליה. מטרת התיקון היא להגן על העובד ולאפשר ביטחון סוציאלי לנפגע, במקרה בו נגרם נזק ובמצב בו הוא אינו מסוגל לשוב לאורח חיים תקין בשל הפגיעה. בחוק הביטוח הלאומי קיימות חזקות רבות לעניין הכרה בתאונת עבודה כתוצאה מנזקים שונים. כך למשל, פגיעות גב ושמע מוכרות כפגיעה בעבודה לצורכי קבלת גמלה מהמוסד לביטוח הלאומי. באופן דומה יש לקבוע בחוק הוראה מפורשת לעניין ההכרה בפגיעה גזענית בעבודה. המציאות המשפטית היום לפיה נדרש כי כתבי אישום בעבירות ההסתה לגזענות יוגשו באישור היועץ המשפטי לממשלה והדרישה להוכחת יסוד נפשי של כוונה להסתה לגזענות, מציבות מכשלה משמעותית בפני הפיכת הוראות חוק העונשין לכלי יעיל למניעת גילויי גזענות. מוצע להרחיב את הכלים המשפטיים להתמודדות עם גילויי הגזענות בישראל, וזאת בעיקר באמצעות הוספת מסלול לתובענות אזרחיות של יחידים אשר נפגעו מגילויי גזענות בעבודה. תכלית הצעת החוק היא לשמור על האפשרות לפתוח בהליכים פליליים נגד המבצע עבירות בניגוד להוראות חוק העונשין, בכפוף לאישור היועץ המשפטי לממשלה, אך גם להעניק אפשרות למעורבות אזרחית במניעת גילויי גזענות במקומות עבודה, במיוחד מצד יחידים וקבוצות הסובלים מגילויים אלה. בנוסף, עד היום נקט המוסד לביטוח לאומי במדיניות לפיה דמי פגיעה לרוב משולמים בגין פגיעות פיסיות שהתרחשו במקום העבודה. עם זאת, הוכרו לא פעם סוגים מסוימים של תאונות עבודה שאינן נופלות בגדר פגיעה פיסית ישירה אבל למוסד לביטוח לאומי אין מדיניות סדורה בנושא או הנחיות פנימיות לבחינת הציבור הרחב ולביקורת מינהלית. לפיכך, יש מקום לקבוע בחוק מפורש את מדיניות המוסד על מנת לאפשר שקיפות לציבור ובקרה על פעילות המוסד. לפיכך מוצע כי פגיעה מתוך מניע גזעני שנעשתה במסגרת יחסי העבודה, כלומר תוך כדי עבודה ועקב העבודה, יראו אותה כתאונת עבודה. בנוסף, מוצע להאריך את תקופת ההתיישנות, לעניין פגיעה בעבודה מתוך מניע של גזענות, ל-36 חודשים. מטרת הארכת תקופת ההתיישנות, מ-12 חודשים ל-36 חודשים, היא לאפשר לנפגע פרק זמן ארוך יותר, בשל המודעות לקושי בהתמודדות הנפשית ובהגשת תביעות בפגיעות מסוג זה. בנוסף, ייתכן שהנזק הנפשי שנגרם לנפגע יצטבר ועילת התביעה תתגבש רק מספר שנים לאחר האירוע המזיק. הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת באסל גטאס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1357/19). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום ד' בתשרי התשפ"א – 22.9.20 הוספת סעיף 84ב 1. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 84א יבוא: "פגיעה מתוך מניע של גזענות "פגיעה מתוך מניע של גזענות "פגיעה מתוך מניע של גזענות 84ב. פגיעה מתוך מניע של גזענות כלפי עובד, שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו, רואים אותה כפגיעה בעבודה; לעניין סעיף זה – "פגיעה" – פגיעה בגוף, בחירות או ברכוש, לרבות איומים או סחיטה; "גזענות" – כהגדרתה בסעיף 144א לחוק העונשין, התשל"ז–1977, לרבות עוינות מחמת דת, השתייכות לקבוצה דתית, מוצא עדתי, נטייה מינית או בשל היותו של אדם עובד זר." תיקון סעיף 296 2. בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: בסעיף 296 לחוק העיקרי, בסופו יבוא: "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה." "(ד) על אף האמור בסעיף קטן (א), תביעה לגמלה בעילה לפי סעיף 84ב תוגש למוסד בתוך שלושים ושישה חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה."