הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2142755
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמים: חברי הכנסת טלי פלוסקוב
מיקי לוי
מאיר כהן
אורלי פרומן
יעקב מרגי
בועז טופורובסקי
אוסאמה סעדי
מיכאל מלכיאלי
אריאל קלנר
עופר כסיף
יוראי להב הרצנו
אנדרי קוז'ינוב
משה אבוטבול
סונדוס סאלח
ניר ברקת
______________________________________________
פ/2159/23
הצעת חוק הקמת המוסד העליון לשפת הסימנים, התשפ"א–2020
דברי הסבר
שפת הסימנים היא שפה ראשונית, עשירה וייחודית המאפשרת לכל אדם חירש לממש את הפוטנציאל המלא הגלום בו, בשפה הטבעית לו.
שפת הסימנים הישראלית חולקת היסטוריה ארוכה עם מדינת ישראל. בין אם הם עולים חדשים או ילידי הארץ, דוברי שפת הסימנים פיתחו את שפת הסימנים הישראלית בד בבד עם בניית הארץ וקיבוץ הגלויות בה. שפת הסימנים הישראלית מחברת בין כלל החירשים בישראל מכל הלאומים והמגזרים.
מכיוון שחירשים נולדים או חיים במשפחות ובחברה שומעת הם חייבים לשלוט בשפת הסימנים כדי לממש את יכולתם הטבעית. שפת הסימנים הישראלית בשילוב עם השפה העברית מהוות את המשלב שבאמצעותו האדם החירש יכול להשתלב בחברה הישראלית בכבוד, שוויון, חירות ובצדק.
מדינת ישראל מחויבת להכיר ולקדם את שפת הסימנים על פי מגילת העצמאות ואמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות. הצעת חוק זו היא נדבך נוסף המשלים את עיגון הזכויות של החירשים בישראל בנושא זה. מטרת הצעת החוק היא לשמר, לפתח ולקדם את שפת הסימנים הישראלית כדי להסדיר את הזכויות הלשוניות של דוברי שפת הסימנים בישראל.
אשר על כן, מוצע להקים את המוסד העליון לשפת הסימנים הישראלית, שתפקידיה, בין היתר, הם: חקר, תיעוד ופיתוח שפת הסימנים הישראלית, עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים והביטוי של שפת הסימנים הישראלית, עריכת מילונים כלליים ומיוחדים וקידום השימוש בשפת הסימנים הישראלית.
הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/4996/20), על שולחן הכנסת העשרים ושתיים על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי (פ/759/22) ועל שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת יעקב מרגי וקבוצת חברי הכנסת (פ/957/23).
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ"ד בתשרי התשפ"א – 12.10.20
הגדרות בחוק זה – בחוק זה –
"הוועד המנהל" – כמשמעותו בסעיף 8; "הוועד המנהל" – כמשמעותו בסעיף 8;
"חירש" – אדם עם מוגבלות בשמיעה הדובר את שפת הסימנים הישראלית; "חירש" – אדם עם מוגבלות בשמיעה הדובר את שפת הסימנים הישראלית;
"מוסד" – המוסד שהוקם לפי סעיף 2; "מוסד" – המוסד שהוקם לפי סעיף 2;
"מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958; "מוסד להשכלה גבוהה" – כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח–1958;
"מנהל כללי" – המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 16; "מנהל כללי" – המנהל הכללי שמונה לפי סעיף 16;
"שפת הסימנים הישראלית" – שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי (כולית); "שפת הסימנים הישראלית" – שפת הסימנים בעלת הדקדוק העצמאי (כולית);
"השר" – שר התרבות והספורט. "השר" – שר התרבות והספורט.
הקמת המוסד 2. מוקם בזה מוסד עליון לשפת הסימנים הישראלית. מוקם בזה מוסד עליון לשפת הסימנים הישראלית.
תפקידי המוסד 3. תפקידי המוסד – תפקידי המוסד –
(1) קידום, פיתוח ושימור שפת הסימנים הישראלית;
(2) חקר שפת הסימנים הישראלית לענפיה, ובכלל זה, עיסוק בתחומי הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, וכל ביטוי של שפת הסימנים הישראלית, לרבות חידושי סימנים והתאמה לעידן הטכנולוגיה והמחשוב המתקדם;
(3) עריכת מילונים כלליים ומיוחדים;
(4) חקר ותיעוד שפת הסימנים בתרבות הישראלית, לרבות מגוון התרבויות שבה;
(5) קיום קשרים וחילופי מידע עם המוסד ללשון העברית כמשמעותה בחוק המוסד העליון ללשון העברית, התשי"ג–1953, ועם המוסד העליון ללשון הערבית כמשמעותו בחוק המוסד העליון ללשון הערבית, התשס"ז–2007, וכן עם מוסדות לחקר שפות סימנים ושפות בארץ ובעולם;
(6) שיתוף פעולה עם מוסדות להשכלה גבוהה ומתן ייעוץ בתחומי פעילותה;
(7) פרסום כתבים ומחקרים ועריכת כנסים בתחומי פעילותה;
(8) קידום השימוש בשפת הסימנים הישראלית בכל דרך;
(9) ייעוץ וסיוע לגופים המחויבים לפי חוק או המבקשים לספק הנגשה או כל שירות אחר בשפת הסימנים הישראלית.
המוסד – תאגיד 4. המוסד הוא תאגיד. המוסד הוא תאגיד.
מוסדות המוסד 5. למוסד יהיו יושב ראש וועד מנהל, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים שייקבעו בתקנון המוסד כאמור בסעיף 20; למוסד יהיו יושב ראש וועד מנהל, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים שייקבעו בתקנון המוסד כאמור בסעיף 20;
יושב ראש המוסד 6. (א) השר ימנה את יושב ראש המוסד; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המוסד. (א) השר ימנה את יושב ראש המוסד; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המוסד.
(ב) תקופת כהונתו של יושב ראש המוסד תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. (ב) תקופת כהונתו של יושב ראש המוסד תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ג) יושב ראש המוסד – (ג) יושב ראש המוסד –
(1) יהיה יושב ראש הוועד המנהל ויכנס את ישיבותיו;
(2) יציג יחד עם המנהל הכללי של המוסד, את תוכניות העבודה השנתיות של המוסד לשר, לאחר אישורן בידי הוועד המנהל;
(3) יהיו נתונות לו סמכויות שנקבעו לפי חוק זה וכן סמכויות נוספות שנקבעו בתקנון המוסד כאמור בסעיף 20.
סייגים למינוי והפסקת כהונה 7. (א) כשיר להתמנות ליושב ראש המוסד, מי שהתקיימו בו כל אלה: (א) כשיר להתמנות ליושב ראש המוסד, מי שהתקיימו בו כל אלה:
(1) הוא חירש;
(2) הוא אזרח ישראלי;
(3) הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המוסד;
(ב) יושב ראש המוסד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (ב) יושב ראש המוסד יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2) הוא חדל להיות אזרח ישראלי;
(3) נוכח השר כי הוא לא השתתף בישיבות הוועד המנהל במשך שנה או במשך חמש ישיבות רצופות או שידוע מראש שלא יוכל להשתתף בהן, וזאת בלא סיבה מוצדקת;
(4) השר, לאחר התייעצות עם הוועד המנהל, נוכח כי נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(5) נוכח השר כי הוא פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולות המוסד לקיים הוראה או דרישה שניתנו כדין;
(ג) חדל יושב ראש המוסד לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעל השר, בתוך שלושה חודשים, למינוי יושב ראש למוסד במקומו, בהתאם להוראות חוק זה. (ג) חדל יושב ראש המוסד לכהן בתפקידו כאמור בסעיף קטן (ב), יפעל השר, בתוך שלושה חודשים, למינוי יושב ראש למוסד במקומו, בהתאם להוראות חוק זה.
הוועד המנהל 8. (א) הוועד המנהל ימונה על ידי השר; יכהנו בו חמישה חברים, והם: (א) הוועד המנהל ימונה על ידי השר; יכהנו בו חמישה חברים, והם:
(1) יושב ראש המוסד;
(2) איש סגל אקדמי במוסד להשכלה גבוהה;
(3) מורה לשפת הסימנים הישראלית;
(4) נציג ציבור מן הקהילה החירשת;
(5) נציג משרד התרבות והספורט.
(ב) לפחות שלושה מחברי הוועד המנהל יהיו מקרב אוכלוסיית החירשים. (ב) לפחות שלושה מחברי הוועד המנהל יהיו מקרב אוכלוסיית החירשים.
(ג) כל חברי הוועד המנהל יהיו דוברי שפת הסימנים. (ג) כל חברי הוועד המנהל יהיו דוברי שפת הסימנים.
(ד) בהרכב הוועד המנהל יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים. (ד) בהרכב הוועד המנהל יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
תוקף פעולות הוועד המנהל 10. קיום הוועד המנהל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין. קיום הוועד המנהל, סמכויותיו ותוקף החלטותיו לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של חבר הוועד הפועל, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חבריו מכהנים כדין.
תקופת כהונה של חבר הוועד המנהל 11. חבר הוועד המנהל ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות רצופות. חבר הוועד המנהל ימונה לתקופת כהונה של ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות רצופות.
תפקידי הוועד המנהל 12. (א) אלה תפקידי הוועד המנהל וסמכויותיו: (א) אלה תפקידי הוועד המנהל וסמכויותיו:
(1) לקבוע את המדיניות הכללית של המוסד, בהתאם למטרות המוסד;
(2) לקבוע תוכניות עבודה שנתיות או לאשר את התוכניות שהגיש לו המנהל הכללי של המוסד;
(3) לאשר למוסד לעסוק בכל פעילות אחרת, בכפוף לתפקידי המוסד;
(4) לאשר את התקציב השנתי של המוסד ואת תקן העובדים במוסד;
(5) לפקח על רכוש המוסד;
(6) לפקח אחר יישום המדיניות, תוכניות העבודה והתקציבים של המוסד;
(7) לפקח על ביצוע תפקידי המנהל הכללי של המוסד ופעולותיו;
(8) לאשר, על פי המלצת המנהל הכללי של המוסד, מינויים של נושאי תפקידים במוסד;
(9) להקים ועדות קבועות או ארעיות, למנות להן יושב ראש ולקבוע את סמכויותיהן;
(10) לחייב את יושב ראש המוסד לקיים ישיבה של הוועד המנהל, לפי דרישה של שני חברים, לכל הפחות.
סמכות שיורית 13. סמכות של המוסד שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המוסד, רשאי הוועד המנהל להפעילו. סמכות של המוסד שלא הוקנתה לפי חוק זה לאורגן אחר של המוסד, רשאי הוועד המנהל להפעילו.
סדרי הדיון בישיבות הוועד המנהל 14. החלטות הוועד המנהל יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף. החלטות הוועד המנהל יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים בהצבעה; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש קול נוסף.
ניגוד עניינים 15. (א) חבר הוועד המנהל יימנע מהצבעה בישיבות בהן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועד המנהל לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש לו בו זכות לקבל רווחים או זכות הצבעה. (א) חבר הוועד המנהל יימנע מהצבעה בישיבות בהן הוא נמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועד המנהל לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו, או עניין של גוף שיש לו בו זכות לקבל רווחים או זכות הצבעה.
המנהל הכללי של המוסד 16. (א) הוועד המנהל ימנה מנהל כללי למוסד מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת שלושה חברים והם: (א) הוועד המנהל ימנה מנהל כללי למוסד מתוך רשימת מועמדים שעליהם המליצה ועדה לאיתור מועמדים (בסעיף זה – ועדת האיתור); ועדת האיתור תהיה בת שלושה חברים והם:
(1) יושב ראש המוסד והוא יהיה יושב ראש ועדת האיתור;
(2) נציג שיבחרו הוועד המנהל;
(3) נציג משרד התרבות והספורט.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת האיתור להמליץ על מועמד יחיד.
(ג) לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שנמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו או עניין של גוף שיש לו בו חלק בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה. (ג) לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה מי שנמצא במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור לבין עניין אישי שלו; בסעיף זה, "עניין אישי" – לרבות עניין אישי של קרובו, סוכנו או שותפו או עניין של גוף שיש לו בו חלק בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות הצבעה.
(ד) הוועד המנהל יקבע, באישור השר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למוסד. (ד) הוועד המנהל יקבע, באישור השר, אמות מידה לבחירת מועמדים לכהונת מנהל כללי למוסד.
(ה) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה. (ה) ועדת האיתור תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה.
(ו) החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת. (ו) החלטת ועדת האיתור תתקבל ברוב קולות של חברי הוועדה ותהיה מנומקת.
סמכויות המנהל הכללי ותפקידיו 17. (א) המנהל הכללי של המוסד ינהל את כל עסקי המוסד בהתאם להחלטות הוועד המנהל. (א) המנהל הכללי של המוסד ינהל את כל עסקי המוסד בהתאם להחלטות הוועד המנהל.
(ב) למנהל הכללי של המוסד יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המוסד שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה. (ב) למנהל הכללי של המוסד יהיו נתונות כל סמכויות הניהול והביצוע של המוסד שאינן נתונות לאחר לפי חוק זה.
תנאי העסקתו של המנהל הכללי 18. השר יקבע את תנאי ההעסקה של המנהל הכללי. השר יקבע את תנאי ההעסקה של המנהל הכללי.
19. (א) המנהל הכללי ימונה לתקופה של חמש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופת כהונה אחת נוספת. (א) המנהל הכללי ימונה לתקופה של חמש שנים, ואפשר לשוב ולמנותו מחדש לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ב) המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה: (ב) המנהל הכללי יחדל לכהן לפני תום כהונתו בהתקיים אחד מאלה:
(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר וליושב ראש המוסד;
(2) הוועד המנהל החליט על הפסקת כהונתו ברוב קולות;
(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כמנהל הכללי.
תקנון 20. (א) הוועד המנהל יתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר, הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה: (א) הוועד המנהל יתקין תקנון ובו ייקבעו, בין היתר, הוראות בעניינים אלה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה:
(1) סדרי העבודה, לרבות אופן ניהול ישיבות, של הוועד המנהל;
(2) סמכויות יושב ראש המוסד;
(3) הרכבם, אופן הקמתם, תפקידיהם וסדרי העבודה של מוסדות המוסד.
(ב) תקנון המוסד, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות. (ב) תקנון המוסד, וכל שינוי או תיקון בו, טעונים אישור של השר ויפורסמו ברשומות.
החלטות המוסד ופרסומן 21. (א) המוסד יפרסם באתר האינטרנט של המוסד, וכן בכל דרך אחרת שיקבע הוועד המנהל, את החלטות המוסד בענייני שפת הסימנים הישראלית, לפחות פעם בשנה. (א) המוסד יפרסם באתר האינטרנט של המוסד, וכן בכל דרך אחרת שיקבע הוועד המנהל, את החלטות המוסד בענייני שפת הסימנים הישראלית, לפחות פעם בשנה.
(ב) החלטות המוסד בענייני הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על כל מוסד ממוסדות המדינה, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות חינוך וכן על כל גוף המחויב במתן שירות בשפת הסימנים לפי חוק. (ב) החלטות המוסד בענייני הסימון, האיות, המינוח, הדקדוק, אוצר המילים, והביטוי שפורסמו כאמור בסעיף קטן (א) יחולו על הממשלה, מחלקותיה ומוסדותיה, על כל מוסד ממוסדות המדינה, על הרשויות המקומיות ועל מוסדות חינוך וכן על כל גוף המחויב במתן שירות בשפת הסימנים לפי חוק.
חובת היוועצות 22. (א) התקנת תקנות בעניינים הנוגעים לתפקידי המוסד, לפי חוק מהחוקים המנויים בתוספת, תהיה בהתייעצות עם המוסד. (א) התקנת תקנות בעניינים הנוגעים לתפקידי המוסד, לפי חוק מהחוקים המנויים בתוספת, תהיה בהתייעצות עם המוסד.
(ב) השר, לאחר התייעצות עם המוסד, רשאי, בצו לשנות את התוספת. (ב) השר, לאחר התייעצות עם המוסד, רשאי, בצו לשנות את התוספת.
מימון המוסד 23. (א) פעילות המוסד תמומן, בכפוף להוראות סעיף 24, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו וניהול מכלול פעילויותיו. (א) פעילות המוסד תמומן, בכפוף להוראות סעיף 24, מתקציב המדינה כפי שדרוש להוצאות קיומו, החזקתו וניהול מכלול פעילויותיו.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המוסד רשאי לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי (בסעיף קטן זה – הכנסות נוספות), והכל בהתאם לנוהל שיקבע המוסד, באישור השר ושר האוצר; קיבל המוסד הכנסות כאמור, יהא רשאי לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבל המוסד הכנסות נוספות מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) ו-(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב], מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, יהא המוסד רשאי לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), המוסד רשאי לקבל הכנסות נוספות, לרבות תרומות, עיזבונות ומענקים, מעבר לאומדן שנקבע להכנסות אלה בתקציב השנתי (בסעיף קטן זה – הכנסות נוספות), והכל בהתאם לנוהל שיקבע המוסד, באישור השר ושר האוצר; קיבל המוסד הכנסות כאמור, יהא רשאי לשלם ולהתחייב גם מתוך סכומים אלה, לאחר שאושרו כדין כתקציב נוסף, וניתנה על כך הודעה לשר; קיבל המוסד הכנסות נוספות מגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(1), (2), (4) ו-(5) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב], מעבר לאומדן שנקבע בתקציב השנתי, יהא המוסד רשאי לשלם ולהתחייב כאמור, אם ההוצאה אושרה כדין בתקציב הגוף המבוקר, וניתנה על כך הודעה לשר ולשר האוצר.
(ג) המוסד יפרסם את הנוהל שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ב) באתר האינטרנט של המוסד או בכל דרך אחרת הנראית לו. (ג) המוסד יפרסם את הנוהל שנקבע בהתאם לסעיף קטן (ב) באתר האינטרנט של המוסד או בכל דרך אחרת הנראית לו.
(ד) לעניין פקודת מס הכנסה, יראו את הרשות כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה. (ד) לעניין פקודת מס הכנסה, יראו את הרשות כמוסד ציבורי לפי סעיף 9(2) לפקודה האמורה.
תקציב 24. המנהל הכללי יכין, בכל שנה, במועד שיקבע הוועד המנהל, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור הוועד המנהל, השר ושר האוצר. המנהל הכללי יכין, בכל שנה, במועד שיקבע הוועד המנהל, הצעת תקציב שנתי; התקציב טעון אישור הוועד המנהל, השר ושר האוצר.
אי תלות 25. בתחום סמכויותיו לפי חוק זה, יהא המוסד בן חורין לכלכל את ענייניו. בתחום סמכויותיו לפי חוק זה, יהא המוסד בן חורין לכלכל את ענייניו.
מתן שירותים למוסד ומימונם 26. (א) האקדמיה ללשון העברית תעניק למוסד את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות המוסד יפעלו עובדי האקדמיה ללשון העברית הנותנים שירותים למוסד, לפי הוראות המנהל הכללי של המוסד ובפיקוחו. (א) האקדמיה ללשון העברית תעניק למוסד את השירותים הנדרשים לצורך פעילותה, ואולם בכל הנוגע לפעילות המוסד יפעלו עובדי האקדמיה ללשון העברית הנותנים שירותים למוסד, לפי הוראות המנהל הכללי של המוסד ובפיקוחו.
(ב) האקדמיה ללשון העברית תגיש, בכל שנה, במסגרת הצעת התקציב שלה, הצעה לתקציב המוסד; תקציב המוסד יאושר במסגרת תקציב האקדמיה ללשון העברית. (ב) האקדמיה ללשון העברית תגיש, בכל שנה, במסגרת הצעת התקציב שלה, הצעה לתקציב המוסד; תקציב המוסד יאושר במסגרת תקציב האקדמיה ללשון העברית.
ביקורת מבקר המדינה 27. המוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב]. המוסד הוא גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].
ביצוע 28. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור המוסד, להתקין תקנות לביצועו. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור המוסד, להתקין תקנות לביצועו.
תחילה 29. תחילתו של חוק זה ביום_______*. תחילתו של חוק זה ביום_______*.
תוספת
(סעיף 22) תוספת
(סעיף 22)
1. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971. 1. חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971.
חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן–1990. חוק הרשות השניה לטלויזיה ורדיו, התש"ן–1990.
חוק זכויות יוצרים, התשס"ח–2007. חוק זכויות יוצרים, התשס"ח–2007.
חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988. חוק חינוך מיוחד, התשמ"ח–1988.
חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953. חוק חינוך ממלכתי, התשי"ג–1953.
חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002. חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב–2002.
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח–1998.
חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה–2005. חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה–2005.
חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד–2003. חוק שידורי ערוץ הכנסת, התשס"ד–2003.