הצעת חוק לדיון מוקדם
2228962 :מספר פנימי
הכנסת העשרים וחמש
חבר הכנסתארז מלול
יוזם:
______________________________________________
5616/25/ פ
,(הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( )תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים
2025–התשפ"ה
– 3 , בסעיף11953–בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג.1
3 תיקון סעיף
;"במקום "ולילדי הזוג" יבוא "ומזונות לילדי הזוג
(1)
:האמור בו יסומן ")א(", ואחריו יבוא
(2)
לעניין סעיף זה, "מזונות לילדי הזוג" – כלל ענייני צורכיהם
")ב(
הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים
מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם, חינוכם, רפואתם וכל
הוצאה נוספת נדרשת, ולא רק כהשבת הוצאות מזונות הילדים בין
ההורים."
ד ב ר י ה ס ב ר
,( )להלן – חוק שיפוט בתי דין רבניים1953–חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין(, התשי"ג
קובע כי בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת מזונות ילדים שנכרכה לתביעת הגירושין.
לחוק שיפוט בתי דין3 בשנים הראשונות לאחר חקיקת החוק היה ברור לכל, כי כוונתו של סעיף
רבניים, היא כי מדובר בסמכות דיון מלאה בעניין מזונות הילדים. כך עלה מפרוטוקול דיוני ישיבת ועדת
חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שדנה בחוק וכך גם קבע בית המשפט העליון בפסיקותיו, למשל בבג"ץ
(, במסגרתו נקבע כי "נאמר במפורש כי שיפוט 1957) 247 דן רחמני נ' יפה רחמני ואח', פ"ד יא170/56
."'ייחודי זה משתרע על כל 'ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג
הזוג-הסיבה למתן סמכות רחבה זו בחוק לבית הדין הרבני במסגרת הליך הגירושין, היא "כדי שבני
אחת את כל עניניהם ]... [ ולא יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות -יוכלו להסדיר בבת
((.1961) 1457 אפרים וינטר נ' אלה מסיה בארי, פ"ד טו1/60 אחרות" )ביד"מ
' רות שרגאי ואח' נ120/69 שינה השופט זוסמן את ההלכה בעניין, בפסק דינו בע"א1969 אלא שבשנת
( )להלן – הלכת שרגאי(, וקבע כי בית הדין הרבני אינו דן באופן ישיר 1969) 171 ,(2)יהודה שרגאי, פ"ד כג
בעניין מזונות הילדים אלא מכוח "השבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים". במסגרת זו, "ההורה,
.165 ' ס"ח התשי"ג, עמ1
2
המוציא )או עומד להוציא( יציאות למזונות הילד, יכול לתבוע השבתם ממי שחייב לזון את הילד" )הלכת
שרגאי(. מטרת הפרשנות המצמצמת, כפי שהובהר בהלכת שרגאי, הייתה כדי לאפשר לילדים )באמצעות
אחד מהוריהם( לאחר מתן פסק הדין בבית הדין הרבני לפנות בתביעה עצמאית בעניין המזונות לבית
המשפט, אם סברו )או סבר ההורה בשמם( כי קופחו במזונותיהם בפסיקת בית הדין )נעיר, כי באותה
תקופה אכן מזונות הילדים שנפסקו להורה שאינו מחזיק בילדים היו נמוכים יותר בבתי הדין הרבניים
מאשר בבתי המשפט, דבר שאינו נכון בהכרח היום(.
יחד עם זאת, גם לאחר הלכת שרגאי ופרשנותה המצמצמת היה ברור לבית המשפט כי במסגרת
"השבת מזונות ילדים" בין ההורים, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים באופן מלא, במסגרת
הנ"ל גם כריכת עניין המזונות של ילדי 3 כריכת מזונות הילדים לתביעת הגירושין, ועדיין "מאפשר סעיף
((. 1980) לאה גבעולי נ' ירמיהו גבעולי118/80 הזוג המתדיינים בתביעת גירושין" )ע"א-בני
(, בהרכב מורחב של שבעה שופטים, הבהירה2013) פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול6929/10 בבג"ץ
( כי "אף לבית הדין הרבני 24 ו־18 ,13 המשנָה לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופטת נאור )בפסקאות
נתונה סמכות לדון במזונות ילדים... במקרים בהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין... סמכותו
מקורית, המוציאה את סמכותם של בתי -של בית הדין לדון במזונות הילדים היא כאמור סמכות ייחודית
המשפט לענייני משפחה". זאת, בלא שהדבר יסתור את הלכת שרגאי, לפיה הכריכה היא במסגרת "תביעת
אחד מהוריהם להשבת הוצאות שהוציא בגין מזונות הילדים".
כך גם נהגו במשך שנים הציבור הרחב ובתי הדין הרבניים. ממחקר שערכה הנהלת בתי הדין הרבניים
)עת נכנסה מערכת המחשוב לתיקי בתי הדין הרבניים( עד לשנה האחרונה הוגשו ונדונו 2010 עלה כי משנת
בבתי הדין הרבניים אלפי תביעות כרוכות שהוגשו בעניין מזונות ילדים.
פלוני נ' פלונית, נקבע ברוב דעות כי הלכת שרגאי שרירה וקיימת והיא7628/17 בבע"מ2019 בשנת
"התקדים המחייב". ואולם, בחוות דעתו הוסיף השופט מזוז פרשנות חדשה אשר לא הוזכרה קודם
בפסיקות בתי המשפט, החורגת מן האמור בהלכת שרגאי, ומוסיפה ומצמצמת בצורה דרמטית את
הסמכות שהוקנתה לבית הדין הרבני על ידי המחוקק. לדברי השופט מזוז, התביעה הנדונה במסגרת
כריכת השבת הוצאות מזונות הילדים בבית הדין "היא ]רק[ להוצאות שההורה התובע כבר הוציא עבור
מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא כבר
לחוק לאות מתה.3 התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת". בכך למעשה הפך את הוראות סעיף
(, ביום1250217/3 בעקבות כך, בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול שניתן כשנתיים לאחר מכן )תיק
, נפסק כי חוות דעתו של השופט מזוז הייתה דעת מיעוט ואמרת אגב לאותו הליך. בית הדין 10.10.2021
הרבני הבהיר בהמשך לכך כי לא שונתה ההלכה והוא אינו מחייב את בתי הדין הרבניים להפסיק ולדון
בכריכת מזונות ילדים במסגרת "השבת מזונות בין ההורים".
כנגד פסק דין זה ופסקי דין נוספים של בתי הדין הרבניים שהסתמכו על פסק דינו של בית הדין הרבני
, בג"ץ 5988/21 הגדול, הוגשו כמה עתירות לבג"ץ. בעקבות כך הוציא בג"ץ צו על תנאי )במסגרת בג"ץ
( "המורה למשיבים להתייצב וליתן טעם, מדוע לא יבוטלו 5652/22 ובג"ץ8228/21 , בג"ץ7880/21
החלטות בתי הדין הרבניים מושא העתירות, לנוכח הטענות בדבר היעדר סמכות של בתי הדין הרבניים
לדון בתביעה למזונות ילדים )להבדיל מ"תביעה להשבת יציאות"( שנכרכה בתביעת גירושין".
כדי למנוע כל עמימות בעניין ולמנוע מתן פרשנות המצמצמת ומבטלת הלכה למעשה את הוראת סעיף
לחוק שיפוט בתי דין רבניים, בעניין סמכות בית הדין לדון בכריכת מזונות ילדים, מוצע בהצעת חוק זו 3
לחוק האמור היא לדון ב"כלל ענייני צרכיהם3 להבהיר ולקבוע מפורשות כי סמכות בית הדין לפי סעיף
הכלכליים של הילדים, בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות
מדור, חינוך, רפואה וכל הוצאה נוספת נדרשת, שאינה רק השבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים".
--------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
(10.03.2025) י' באדר התשפ"ה