חומר רקע

,מרץ2025 נייר עמדה–ק ריאה שלא לקדם את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים (מתווה סער- )לוין כאזרח מודאג ו כמנהל בכיר בענף ההייטק למעלה משלושים שנה אני קורא לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לעצור את ה ליכי החקיקה לשינוי שיטת בחירת השופטים בישראל מחשש שיובילו לפוליטיזציה מ ל אה של בית המשפט העליון ולערעור יעילותה ועצמאותה של מערכת המשפט . מערכת משפט עצמאית, מקצועית ויעילה היא תנאי בסיסי למשק יציב ולסביבה עסקית אמינה. כאשר בית המשפט העליון אינו מתפקד כראוי, הדבר משפיע לרעה על הוודאות המשפטית, אכיפת חוזים, הגנת קניין רוחני ויחסי חברות ישראל יות עם משקיעים וחברות זרות. בחוק המוצע קיימים שלושה כשלים עיקריים העלולים לפגוע בעצמאותו ו במקצועיותו של בית במשפט העליון: 1 . כשל ב מבנה הוועדה- החוק המוצע מסתמך על חלוקה בין ה קואליציה לאופוזיציה כבסיס למינוי .שופטים ,אולם הקואליציה, ובמיוחד האופוזיציה, אינן מוסדות יציבים היכולים לשמש בסיס לחוק .יסוד ,הרכבם משתנה מקדנציה לקדנציה, ואף תוך כדי כהונת הכנסת. השוני בגודל המפלגות ההתפלגות האידיאולוגית ויחסי הכוחות אינן מאפשרים חקיקה של חוק הנותן תשובה דמוקרטית לאתגר מינוי השופטים. בנוסף, מינוי נציגי עורכי הדין (ה אמורים להוות גורמים מקצועיים בוועדה) על .ידי הפוליטיקאים משני הצדדים, מטיל ספק בעצמאותם ובמחויבותם לשיקולים מקצועיים גרידא תחת הסדר זה, קיים חשש כי הנציגים יראו עצמם כנאמני המחנה הפוליטי שמינה אותם, במקום לפעול ב שיקול דעת עצמאי לטובת מערכת המשפט. כשלים מבניים ,אלה עלולים להוביל לכך שתהליך מינוי השופטים לא יתבסס על כישורים מקצועיים אלא יהפוך לזירה של מאבקי כוח פוליטיים, בהם אינטרסים סקטוריאליים משתלטים על הרשות השופטת. במצב כזה, קבוצות פוליטיות קטנות אך כוחניות יוכלו לכפות מינויים מגזריים שאינם משקפים את האינטרס הציבורי הרחב, אלא את צרכיהן הפוליטיים הצרים . 2 . שימוש בכלי איזון שליליים- ,במקום ליצור מנגנון מאוזן המעודד שיתוף פעולה והסכמות רחבות החוק מסתמך על יכולת חסימה של קבוצות שונות. במקרים של מבוי סתום, החוק קובע מנגנון התערבות כוחני המעניק יתרון לקואליציה . זכות הוטו, המוקנית לנציגי קואליציה ואופוזיציה, מעודדת עימותים ושיתוק, שכן כל צד יודע שבאפשרותו למנוע מינויים שאינם לרוחו, ולא בהכרח לקדם מועמדים מוסכמים. מנגנון שובר השוויון, המופעל לאחר תקופה של חוסר הסכמה, אינו פותר את הכשל המוסדי אלא מחמיר אותו, משום שהוא מעביר את הכוח לידי רוב פוליטי רגעי, ובכך מאפשר מינויים חד-צדדיים במקום פשרות רחבות. מינויים חד צדדיים אלה יהיו, מטבע התהליך, מינויים קיצוניים .שכן אין לצדדים כל מוטיבציה להגיע לפשרה 3 . ניהול לקוי של ממד הזמן בחוק- במקום לקבוע מסגרות זמן ברורות המשמשות לקביעת דפוסי פעולה צפויים מראש, החוק המוצע עושה שימוש בעייתי בממד הזמן, הן במנגנון שובר השוויון והן בהגבלות תקופתיות אחרות. החוק קובע כי אם במשך שנה לא ממונים שני שופטים לבית המשפט העליון, השר רשאי אך לא חייב להפעיל מנ גנון שובר השוויון, אשר משנה לחלוטין את כללי המשחק ומאפשר לכל צד .למנות שופט מטעמו בכך, נוצר תמריץ שלילי לעיכוב מכוון של מינויים עד לשלב שבו ניתן יהיה לכפות מועמדים אידיאולוגיים במקום להגיע להסכמות. בנוסף, הגבלת המינויים בתקופת בחירות, שנועדה למנוע ניצול פוליטי של מערכת המשפט, עלולה להוביל לשיתוק מתמשך, במיוחד אם המערכת הפוליטית נכנסת .לסבבי בחירות חוזרים ונשנים. כך יקרה גם במקרה שהשר יחליט לא להפעיל את מנגנון שובר השוויון במצבים אלה, עלול להיווצר שיתוק מתמשך במינוי שופטים לבית המשפט העליון, מה שיוביל לכך .שההרכב הקיים יתמעט עם השנים, תוך פגיעה גוברת ביכולתו של בית המשפט לתפקד באופן מלא החוק המוצע יוביל בה כרח לכך שבית המשפט העליון יפעל.בהרכב חסר לאורך זמן ויהיה מקוטב פוליטית החוק גם יגרום למינוי לא ענייני של שופטים ו לפגיעה ברמתו המקצועית של בית המשפט העליון . חוסר היציבות שייווצר בעקבות שיתוק במינויים או מינויי שופטים שאינם בהכרח מהשורה הראשונה עלול להוביל לפגיעה משמעותית באיכות ההכרעות השיפוטיות, להאריך את משך הטיפול בתיקים ולהגביר את העומס על מערכת המשפט. בעתיד הקרוב, בית המשפט העליון יעמוד בפני אתגרים משמעותיים, ובהם ההגנה על חיילי צה"ל מפני העמדה לדין בזירה הבינלאומית, לצד סוגיות חוקתיות חדשות ומורכבות כגון בינה מלאכותית (AI), אחריות משפטית ,של אלגוריתמים, מטבעות דיגיטליים ודיני סייבר. התמודדות עם אתגרים אלו מחייבת מערכת משפט מקצועית מגוונת, יציבה ובלתי תלויה, המסוגלת להכריע בנושאים חדשניים מתוך מומחיות, שיקול דעת ענייני ועקביות משפטית, ללא השפעות פוליטיות. בברכה, בנימין רייך העתק: יושב ראש וועדת החוקה– שמחה רוטמן שר המשפטים– יריב לוין