חומר רקע
08
פברואר2025
לכבוד ח"כ,שמחה רוטמן
לכבוד שר המשפטים
יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט
יריב לוין
כנסת ישראל ,
ירושלים
משרד המשפטים
עותקים:
חברי הכנסת חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
לכבוד ,דן רשל נציב
שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות משרד המשפטים
ח"כ נכבד
:הנדון התנגדות לשינויים הנקבעים בוועדת החוקה בחוק לתובענות ייצוגיות
המשפיעים על הנגישות לאנשים עם מוגבלות
1
.
,אנו פונים אליך בזאת, מתוך דאגה עמוקה לנוכח הכוונה לשנות את חוק תובענות ייצוגיות
במסגרת ,הצעת החוק שהוגשה על שולחנה של הוועדה. השינויים המדוברים בדיונים בוועדה
במידה ויאושרו, עלולים לפגוע קשות בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ולפגוע באפשרותם
לממש את זכותם לשוויון ולנגישות.
2
.
תובענות ייצוגיות הן כלי משפטי חשוב, המאפשר לאנשים עם מוגבלות להתמודד עם הפרות
שיטתיות של חוקי הנגישות, וזאת מבלי להידרש להליכים אישיים מסובכים ויקרים. ביטול או
הגבלת האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בתחום זה, ישלול מרבים את האפשרות להיאבק על
זכויותיהם ויחליש את ההרתעה מפני הפרות החוק.
3
.
ידוע לנו, כי לצד זה קיימת חשיבות באיזונים נכונים בין הצרכים, הרצונות והאילוצים של הגורמים
השונים-
הקפדה על האיזון בין הצורך לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות, על מנת שיוכלו לחיות
בשוויון, בכבוד ובעצמאות מרבית, תוך שילובם בחברה באופן מוחלט, לבין הדרישות והעלויות
המושלכות על המיישמים את החוק, שברובם עסקים, החייבים בהתאמות הנגשה, בשים דגש על
.העסקים הזעירים
4
.
כמו כן, אנו מכירים בתופעה הפסולה של עורכי דין, העושים שימוש לרעה בכלי אכיפה זה ומגישים
שלא בתום לב תובענות, כ"פס ייצור" ומטעמים כלכליים גרידא ובמקרים רבים אף תוך שימוש ציני
ומטעה באנשים עם מוגבלות כ"תובעים מייצגים". אין ספק, כי תובענות פסולות אלו מטילות כת ם
על כלי אכיפה יעיל וזמין לאזרחים עם מוגבלות ואל לנו לטשטש את חשיבותו של כלי זה, עקב
עורכי דין המנצלים את הזכות הבסיסית שניתנה לאנשים עם מוגבלות, שמקדמת בפועל נגישות
.ושוויון
5
.
הדרך הנכונה למנוע תופעה פסולה זו היא אכיפה כנגד אותם עורכי דין, בין אם על ידי בתי המשפט
אליהם מוגשות התובענות הייצוגיות ובסמכותם לבחון את תום הלב והמניעים ובין אם באמצעות
.ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במקביל לכך, אנו מבינים את הצורך שנוצר לבצע שינויים
בחוק תובענות ייצוגיות, אשר גם
כ.ן יקטינו את היקף התופעה
6
.
עם זאת, צמצום יכולתם של אנשים עם מוגבלות לפנות לבית המשפט במימוש זכותם להליך
משפטי כנגד מפר החוק וחובת הנגישות בהיקף כה נרחב, כפי שעולה מדיוני הוועדה, מהווה
.פגיעה חמורה ומהותית באוכלוסייה שמלכתחילה מוחלשת
7
.
בהתאם לאמור, להלן התייחסותנו להשלכות הפטור לעסקים עם מחזור עסקי של עד20
₪ מיליון-
7.1
.
ההחלטה הנידונה בישיבות בוועדה, לפיה לא יהא ניתן להגיש תובענה ייצוגית כנגד עסקים
עם מחזור שנתי של עד20
מיליון ש"ח (למעט פנייה ליועמ"ש הממשלה לקבלת אישור
חריג להגשת תובענה–
דבר שככל הנראה לא יהיה ישים עבור אוכלוסייה שמלכתחילה
מוחלשת), בפועל תפגע קשות בהשתל בות של אנשים עם מוגבלות בחברה, בתעסוקה
ובמסחר. עסקים אלו מהווים אחוז משמעותי מכלל נותני השירותים בישראל, כשלפי
הנתונים שהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה הציגה בפני
הוועדה מדובר ב-
85%
מעסקים בישראל, שלמעשה יצאו מגדר החוק. הענקת פטור רחב
כל כך תגרום לכך שחלק גדול מהמוסדות והשירותים הציבוריים לא יהיו נגישים עבור
אנשים עם מוגבלות, ובכך תמנע מהם השתתפות מלאה בחברה ובכלכלה.
7.2
.
אין ספק שכלי התובענה הייצוגית בעל משקל כבד על העסקים, אך רק בשל כך מדובר
בכלי מהותי עבור קיום החוק, אשר מרתיע (ובצדק) את העסקים ומהווה עוד נ
ד בך בקידום
.הנגישות בפועל
7.3
.
שינויים בחוק תובענות ייצוגיות אכן נדרשים, בשל ההתנהלות הפושעת של עורכי דין
מסוימים, אולם, לא יכול להיות בכך די כדי לבטל לחלוטין את זכותם של אנשים עם
מוגבלות לפנות בהליך תובענה ייצוגיות מוצדק וחיוני כנגד85%
.מהעסקים בישראל
7.4
.
השינויים בהצעת החוק לתובענות ייצוגיות, אשר מצמצמים את האפשרות של עורכי דין
,מסוימים לנצל לרעה את ההליך במקרים ,רבים הם, לרבות הודעה מוקדמת מקרים רבים
הגבלת מספר התובענות בשנה ועוד. כך גם הקביעה הראשונית, שעסקים זעירים יוצאו
.מגדר החוק ושנגדם אכן לא יהא ניתן להגיש תובענה ייצוגית, מובנת וככל הנראה נדרשת
עם זאת, מכאן ועד החלטה שכל עסק עם מחזור שנתי של עד20
₪ מיליון יהיה מוגן
.מתובענות ייצוגיות, מהווה אי צדק מהותי
7.5
.
בנוסף, חשוב לציין, כי אנו סבורים שהמנגנון לקביעת פטור של עסק מהגשת תובענה
ייצוגית נגדו על בסיס אישור רואה חשבון של בעל העסק, מהווה בסיס לתמרונים כלכליים
.בהצגת מחזור כספי למול אדם עם או ללא מוגבלות, שפעמים רבות אינו מבין בתחום
7.6
.
לא כל שכן, מנגנון זה קובע, הלכה למעשה, הליך מקדמי של פנייה מוקדמת לכל עסק
.לבירור המחזור העסקי
8
.
אנו חוזרים ומדגישים את החשיבות של התובענות הייצוגיות בנושא הנגישות באה לידי ביטוי
במספר היבטים קריטיים:
8.1
.
שמירה על
זכויות יסוד -
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות הנגישות השונות
שאושרו במשך השנים במסגרת החוק, מכירים בזכותם של אנשים עם מוגבלות לנגישות
מלאה. שינוי חוק תובענות ייצוגיות באופן שנידון בוועדה יוביל לכך שהפרות רבות של
זכויות אלו יישארו ללא מענה.
8.2
.
כלי הרתעה חיוני -
ללא איום משמעותי של תובענה ייצוגית כנגד מפר החוק, גופים רבים
לא ישקיעו משאבים מספקים בהנגשת שירותיהם, וכך תימשך ההפליה בפועל.
8.3
.
נגישות למשפט צדק -
רוב האנשים עם מוגבלות אינם יכולים להרשות לעצמם תביעות
פרטניות ארוכות ויקרות והתובענה הייצוגית מאפשרת להם לפעול בצורה קולקטיבית
ויעילה.
8.4
.
צמצום הנטל על מערכת המשפט -
תובענות ייצוגיות מרכזות מאבקים משפטיים רחבי
היקף במקום להכביד על המערכת באינספור תביעות אישיות.
8.5
.
נתונים על תובענות ייצוגיות -
מספר התובענות הייצוגיות בנושא נגישות נמוך משמעותית
ביחס לכמות העסקים הפעילים בישראל. לפי הנתונים, בישראל פועלים מאות אלפי
,עסקים, בעוד שהתובענות הייצוגיות בתחום הנגישות מוגשות במספרים מצומצמים יחסית
מה שמוכיח כי הכלי המשפטי אינו מנוצל לרעה, אלא מהווה אמ
צעי קריטי למימוש זכויות.
8.6
.
השלכות המלחמה על הצורך בנגישות -
צעד זה חמור במיוחד בעת הזו, כאשר כתוצאה
ממלחמת חרבות ברזל התווספו עשרות אלפי נכי צה"ל. דווקא עכשיו, כאשר עלינו להבטיח
את שילובם המלא של הפצועים הגיבורים בחברה, החלטה הפוגעת בזכותם לנגישות אינה
מקובלת על הסף.
8.7
.
התנגדות נחרצת של הארגונים החתומים -
ארגוני האנשים עם מוגבלות, החתומים על
מכתב, זה לא יתנו למהלך פוגעני כה משמעותי להתרחש, ויפעלו בכל הכלים העומדים
לרשותם כדי למנוע את הפגיעה בזכויותיהם הבסיסיות.
9
.
ביטול או צמצום האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות בתחום הנגישות בהיקף כה עצום, משדר מסר
של זלזול בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, והדבר יפגע משמעותית במאבק למען חברה
שוויונית ומונגשת לכל.
10
.
אנו קורא/ת לך ולחברי הוועדה לפעול נגד שינוי החוק ולשמור על כלי משפטי חיוני זה, המאפשר
לאנשים עם מוגבלות להגן על זכויותיהם ולהבטיח כי מדינת ישראל תהיה מקום הוגן ונגיש לכל
אזרחיה.
בכבוד רב,
יובל וגנר, יו"ר עמותת נגישות ישראל
עידן קלימן, יו"ר ארגון נכי צה"ל
'פרופ אלון דומניס, יו"ר ארגון איל " ן
יהודה
ד ורון, יו"ר ארגון נכי הפוליו
אלכס
פרידמן
יו"ר נכה לא חצי בן אדם
בזכות
, מנכ"לית טלי מרקוס
בית הגלגלים
, מנכ"ל אביב שפיגלמן
מומו
נ קווה, יו"ר ארגון נכי ישראל
עמיר לרנר, מנכ"ל בית איזי שפירא
זוהר הלוי, מנכ"ל המרכז לעיוור
ד"ר הלה הדס, מנכ"לית אנוש, העמותה הישראלית לבריאות הנפש
אתי שוור צברג יו"ר, אגודת החרשים בישראל
אילן שני, מנכ"ל ארגון בקול לכבדי שמיעה בישראל
ע
ופר ד
ה רי,
מנכ"ל שק"ל
דמיאן קלמן מנכ"ל עמותת קשר
–
הבית של המשפחות המיוחדות
שמחה בניט , מזור
,דפנה עזרזר אהב"ה
חיה קנין ,מנכ"לית
ארגון
איל"ה
רימון טובין, יו"ר האקוטיזם