הצעת חוק לקריאה הראשונה
רשומות
הצעות חוק
ה מ מ ש ל ה
2025 במרץ10
1851
י' באדר התשפ"ה
עמוד
,)) (סמכות כריכת מזונות ילדים6 ' חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
676 ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸ ¸2025-הנידמה למסהתשפ"ה
הצתוע חוקהצ- הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו676
:מתפרסמת בזה הצעת חוק מטעם הממשלה
)6 'הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס
2025-(סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה
3 תיקון סעיף .1
,) החוק העיקרי- (להלן11953-בחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג
3, במקום "מזונות לאשה ולילדי הזוג" יבוא "מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג בסעיף
,והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג שהוציא אחד ההורים, להורה השני; בסעיף זה
3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין סעיף
כללי
: החוק), קובע- (להלן1953-וגירושין), התשי"ג
"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על
ידי האשה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט
יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות
לאשה ולילדי הזוג".
מפרוטוקול דיוני ישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של
) עולה1953 באוגוסט26( הכנסת מיום ט"ו באלול התשי"ג
3 לחוק, שלפיו "יהא לבית דין רבני כי כוונתו של סעיף
שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות
מזונות לאשה ולילדי הזוג", היא כי מדובר בסמכות דיון
מלאה בעניין מזונות הילדים. גם בית המשפט העליון קבע
בפסיקותיו כי בסעיף זה "נאמר במפורש כי שיפוט ייחודי
זה משתרע על כל 'ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות
דן רחמני נ' יפה170/56 מזונות לאשה ולילדי הזוג'" (בג"ץ
247 יפו, פ"ד יא-רחמני ובית הדין הרבני האזורי, תל אביב
)). השופט זילברג קבע: "מזונות הילדים אפילו אם הם1957(
,נדרשים על־ידי הילדים גופם, ולא ההורים המתגרשים
1/60 נחשבים ל'ענין הכרוך בתביעת הגירושין'" (ביד"מ
)).1961( 1457 אפרים וינטר נ' אלה מסיה בארי, פ"ד טו
בית המשפט הסביר כי הסיבה למתן סמכות רחבה זו
בחוק לבית הדין הרבני במסגרת הליך הגירושין, היא "כדי
שבני־הזוג יוכלו להסדיר בבת־אחת את כל עניניהם [...] ולא
"יצטרכו לפנות, לפני מתן הגט או לאחריו, לערכאות אחרות
/8 דוד גולדמן נ' צפורה59 וינטר דלעיל; ע"א1/60 (ביד"מ
' אברהם וינשטוק נ501/64 ); ע"א1959( 1085 גולדמן, פ"ד יג
), ועוד).1965( 533 ,מרים וזהבה וינשטוק, פ"ד יט
120/69 ואולם, חרף לשון החוק וכוונת המחוקק, בבר"ע
(ט' בחשוון171 ,)2(רות שרגאי ואח' נ' יהודה שרגאי, פ"ד כג
הלכת שרגאי), פירש- )) (להלן1969 באוקטובר21( התש"ל
השופט זוסמן את סמכות בית הדין בדרך מצמצמת, וקבע
כי בנסיבות העניין שלפניו, התביעה שנכרכה בגירושין
שהוגשה לבית הדין הרבני לא הייתה תביעה למזונות
הילדים, אלא תביעה ל'השבת הוצאות מזונות הילדים
בין ההורים'. במסגרת זו, "ההורה, המוציא (או עומד
להוציא) יציאות למזונות הילד, יכול לתבוע השבתם ממי
שחייב לזון את הילד". פרשנות זו נועדה למנוע את קיפוח
,האישה במקרים שהיה חשש שהיא תאולץ על ידי בעלה
או שאולצה על ידו, לוותר על שיעור מזונות הילדים
הראוי בשל סחטנות גט. לכן ראה בית המשפט העליון את
התביעה למזונות הילדים שהוגשה לבית המשפט המחוזי
(דאז), כתביעה עצמאית של הילדים, אשר לא היו קשורים
לתביעה להשבת הוצאות המזונות בעבורם בבית הדין
הרבני. אכן, באותה תקופה רווחה הדעה כי גובה תשלום
מזונות ילדים שנפסקו לחובת אב שאינו מחזיק בילדים
היה נמוך יותר בבתי הדין הרבניים מבפסיקה המקובלת
בבתי המשפט, ולפעמים הוא היה מושפע מדרישת הבעל
להפחתת המזונות כתנאי מקדים למתן גט. יצוין כי מצב
הדברים החלקי דאז כפי שתואר, אינו מצוי כלל היום.
בהלכת שרגאי קבע השופט זוסמן שאין פער בין
רבקה ובת־שבע457/68 פסיקתו ובין פסקי הדין בע"א
)1969( 81 )1(שטיינברג, קטינות נ' שמעון שטיינברג, כג
), אשר1964( 577 )4(3 משה לוי נ' זיויה לוי, יח22/64 ובה"מ
באלה פסק בית המשפט העליון כי אישה יכולה לייצג
את ילדיה בתביעה למזונותיה כאפוטרופוס שלהם, ואם
עשתה כך, בין בתביעת הגירושין המקורית שלה או של
בעלה ובין במהלך הדיון בתביעת הגירושין, כי אז יש
לראות את תביעת המזונות של הילדים ככרוכה בתביעת
- הגירושין. השופט זוסמן הסביר כי השאלה היא עובדתית
אם אומנם הילד הוא צד או היה צד להליכים בבית הדין
הרבני, שבמקרה זה חסומה לו הדרך לתביעת מזונות בבית
המשפט המחוזי.
גם לאחר הלכת שרגאי ופרשנותה המצמצמת, נקטו
בתי המשפט פרשנות שלפיה במסגרת 'השבת מזונות
ילדים' בין ההורים וכריכת מזונות הילדים לתביעת
הגירושין, בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים
3 הנ"ל גם כריכת עניין המזונות באופן מלא: "מאפשר סעיף
של ילדי בני־הזוג המתדיינים בתביעת גירושין" (ע"א
404/70 ); ע"א1980( לאה גבעולי נ' ירמיהו גבעולי118/80
)), וכי1971( 373 )1(אליהו עברון נ' חיים עברון, פ"ד כה
"תביעה למזונותיו של ילד יכול ותהיה משולבת בתביעת
אמיר אברהם נ' אהרן109/75 גירושין שבין ההורים" (בע"א
)).1975( 690 )2(אברהם, פ"מ כט
פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול6929/10 בבג"ץ
), בהרכב מורחב של שבעה שופטים, הבהירה המשנָה2013(
לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופטת נאור כי: "אף
.464 '; התשפ"ב, עמ165 'ס"ח התשי"ג, עמ 1
ד ב ר י ה ס ב ר
677
הצתוע חוקהצ- הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו
כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות- ""מזונות לילדי הזוג
למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים
במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".
כלל ענייני צורכיהם הכלכליים של ילדי הזוג, ובכלל זה הוצאות- ""מזונות לילדי הזוג
למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים אינם מחויבים
במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה פסוקה".
לבית הדין הרבני נתונה סמכות לדון במזונות ילדים...
במקרים בהם עניין המזונות נכרך כדין בתביעת גירושין...
סמכותו של בית הדין לדון במזונות הילדים היא כאמור
סמכות ייחודית־מקורית, המוציאה את סמכותם של בתי
המשפט לענייני משפחה". זאת, בלא שהדבר יסתור את
הלכת שרגאי, שלפיה הכריכה היא במסגרת "תביעת אחד
"מהוריהם להשבת הוצאות שהוציא בגין מזונות הילדים
). כך חזרה וכתבה השופטת נאור24 ו־18 ,13 (ר' פסקאות
,)2014( 8 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול5/3313 בבג"ץ
לחוות דעתה).29 שאף הוא היה בהרכב מורחב (בפסקה
' פלונית נ59/3314 שוב חזר בית המשפט העליון בבג"ץ
) וקבע כי "כבר נפסק כי2014( בית הדין הרבני הגדול
מזונות קטינים הוא עניין הניתן לכריכה", בלא שהדבר
יפגע ב"מעמדה העצמאי של תביעת הקטין" שבהלכת
' פלונית נ6454/14 שרגאי. קביעה זו חזרה ואושררה בדנג"ץ
), שבה הבהיר הנשיא דאז א' גרוניס, כי "בפסק2014( פלוני
הדין לא נקבעה הלכה חדשה... [ו]כפי שנפסק, ניתן לכרוך
בתביעת גירושין את סוגיית מזונות הילדים".
כך נהגו במשך שנים הציבור הרחב ובתי הדין
הרבניים. כך עלה גם במחקר שערכה הנהלת בתי הדין
הרבניים ושהוצג על ידי הייעוץ המשפטי לשיפוט הרבני
762/817 לפני בית המשפט העליון במסגרת ההליכים בבע"מ
) ובעתירות נוספות762/817 בע"מ- פלוני נ' פלונית (להלן
, האמור עלה762/817 בעניין כריכת מזונות ילדים. בבע"מ
(עת נכנסה מערכת המחשוב לתיקי בתי הדין2010 כי משנת
הרבניים) עד לשנה שקדמה לדיון בבית המשפט העליון
באותו תיק, הוגשו ונדונו בבתי הדין הרבניים אלפים רבים
של תביעות כרוכות שהוגשו בעניין מזונות ילדים, ואיש לא
טען כי קיימת הגבלה על סמכות כריכת עניין מזונות ילדים
בתביעת גירושין. עוד התברר כי התהפכה המגמה, ונשים
הן הכורכות תביעה למזונות ילדים בתביעת גירושין בבית
הדין הרבני, במקרים רבים יותר מגברים.
האמור, בשנת762/817 ואולם, בפסק הדין בבע"מ
, הציע השופט מזוז בשולי חוות דעתו, באמרת אגב2019
תחת הכותרת "עוללות", פרשנות חדשה אשר לא הוזכרה
קודם בפסיקות בתי המשפט. פרשנות זו מצמצמת עוד
יותר מהלכת שרגאי את הסמכות שהוקנתה לבית הדין
,הרבני על ידי המחוקק אל המינימום. לדברי השופט מזוז
התביעה הנדונה במסגרת כריכת השבת הוצאות מזונות
הילדים בבית הדין "היא [רק] להוצאות שההורה התובע
כבר הוציא עבור מזונות הילדים, או הוצאות ידועות שהוא
עומד להוציא בזמן הקרוב, כגון הוצאות קונקרטיות שהוא
כבר התחייב או חויב להוציאם נכון לאותה עת". בכך נוצר
3 לחוק יהפוך למעשה ל"אות מתה". חשש כי סעיף
10( כשנתיים לאחר מכן, ביום ד' בחשוון התשפ"ב
) הוציא בית הדין הרבני הגדול פסק דין2021 באוקטובר
, ובו הסביר, תוך הבאת אסמכתאות1250217/3 מפורט בתיק
רבות מהחוק ומהפסיקה, כי חוות דעתו של השופט מזוז
הייתה דעת יחיד ו'אמרת אגב', וכן כי היא ניתנה במסגרת
הליך בע"מ ולא בג"ץ. על כן, הבהיר בית הדין הרבני, כי
לא שינה את ההלכה והוא אינו מחייב את762/817 בע"מ
בתי הדין הרבניים להפסיק ולדון בכריכת מזונות ילדים
במסגרת 'השבת מזונות בין ההורים'.
כנגד פסק דין זה ופסקי דין נוספים של בתי הדין
הרבניים שהסתמכו על פסק דינו של בית הדין הרבני
הגדול, הוגשו כמה עתירות לבג"ץ. בעקבות כך הוציא בג"ץ
,), לאחר דיון שערך2023 במרץ1( ביום ח' באדר התשפ"ג
, בג"ץ7880/21 , בג"ץ59/8821 'צו על תנאי' (במסגרת בג"ץ
) "המורה למשיבים להתייצב וליתן5652/22 8 ובג"ץ22/821
טעם, מדוע לא יבוטלו החלטות בתי הדין הרבניים מושא
העתירות, לנוכח הטענות בדבר היעדר סמכות של בתי הדין
הרבניים לדון בתביעה למזונות ילדים (להבדיל מ"תביעה
להשבת יציאות") שנכרכה בתביעת גירושין".
בפברואר19( לאחרונה, ביום כ"א בשבט התשפ"ה
59/8821 ), נתן בג"ץ את פסק דינו בעתירות אלה (בג"ץ2025
,), וקבע בדעת הרוב59/8821 בג"ץ- פלוני נ' פלונית (להלן
בהתאם לפרשנותו המצמצמת של השופט מזוז, כי בית הדין
הרבני אינו מוסמך לדון בתביעה לכריכת מזונות ילדים
אלא רק במסגרת הצרה של השבת "הוצאות ידועות שהוא
[ההורה] עומד להוציא בזמן הקרוב שאינן דורשות דיון
והכרעה בסוגיה המהותית של החיוב במזונות", והוסיף כי
בית הדין הרבני אף אינו מוסמך לפסוק מזונות זמניים. לא זו
בלבד, אלא שעל פי דעת הרוב, "ככלל, תנאי לתביעת השבה
הוא קיומו של פסק דין לחיוב במזונות שניתן בבית המשפט
לחוות דעתה של השופטת יעל21 לענייני משפחה" (פסקה
:וילנר). כל אלה, כאמור, על אף לשונו הברורה של המחוקק
"יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת
הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". יצוין, כי
בארבע העתירות הנ"ל העותרים הם גברים שטענו כי על
פי הלכת שרגאי ובשם טובת הקטין יש לאפשר להם לדון
במזונות הילדים בבית המשפט, אף שבקשתם למעשה היא
לאפשר להם להקטין את גובה תשלום מזונות הקטינים
שיחויבו בהם לפי הערכתם בבית הדין הרבני.
עם זאת השופטת וילנר כותבת בחוות דעתה בפסק
הדין הנ"ל, ואליה הצטרפה השופטת רות רונן, כי היא אינה
מביעה עמדה בנוגע לדין הרצוי ביחס לסמכות בית הדין
הרבני לדון במזונות ילדים בדרך של כריכה, אלא מתייחסת
,"אך לדין המצוי, קרי: משמעות הלכת שרגאי". על פי האמור
ד ב ר י ה ס ב ר
הצתוע חוקהצ- הלשממה קוח תועהצעוהצע - הלשממה קוח תו678
תחולה .2
לחוק זה, יחולו גם על תביעה למזונות1 3 לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף הוראות סעיף
ילדים שנכרכה לתביעת גירושין, אשר הייתה תלויה ועומדת ביום תחילתו של חוק זה.
יש בסיס לדעה כי בפסק הדין האמור לא נוצרה הלכה
חדשה של בית המשפט העליון, ומדובר ביישום של הלכת
שרגאי, יישום שנשאר שנוי במחלוקת שופטים, ותיתכן
אפשרות ליישום שונה של הלכת שרגאי בהרכב אחר של
בית המשפט העליון או במקרים אחרים בערכאות הדיוניות
בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.-
כדי ליצור אחידות ולמנוע כל עמימות ואפשרות
המבטלת- לפרשנות המצמצמת של דעת הרוב הנ"ל
3 לחוק שיפוט בתי דין הלכה למעשה את הוראת סעיף
רבניים בעניין סמכות בית הדין לדון בכריכת מזונות
, מוצע בהצעת חוק זו להבהיר ולקבוע מפורשות- ילדים
כי סמכות בית הדין בעניין זה היא לדון ב"כלל ענייני
צורכיהם הכלכליים של הילדים, ובכלל זה, הוצאות
למדורם, לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו
ההורים אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות
הלכה פסוקה".
זאת, כפי שסיכם וכתב יפה המלומד פרופ' א' מעוז
על ה'כריכה' בתביעת- "("'כרוך' זה הכרוך על עקבנו
), כי113 ', עמ134-101 )1989( 14 הגירושין'", עיוני משפט
"כריכת מזונותיהם של הילדים בתביעת־הגירושין בין
3 ההורים לא רק שהיא מוכתבת על־ידי לשונו של סעיף
אלא אף רצויה, ברוב המקרים, לגופה... לא זו בלבד אלא
דווקא בעניין זה 'בית־דין אביהם של יתומים'״.
3 לחוק, כך שתובהר סמכות מוצע לתקן את סעיף
1 סעיף
השיפוט הייחודי של בית הדין לדון בכל עניין
הכרוך בתביעת הגירושין ובכלל זה מזונות לילדי הזוג
והשבה של הוצאות מזונות הילדים לילדי הזוג שהוציא
אחד ההורים, להורה השני. מוצע להגדיר במפורש כי
"מזונות ילדי הזוג", ככוללים את "כלל ענייני צורכיהם
,הכלכליים של הילדים, ובכלל זה, הוצאות למדורם
לחינוכם ולרפואתם, בעבר ועד הגיעם לגיל שבו ההורים
אינם מחויבים במזונותיהם לפי כל דין לרבות הלכה
פסוקה".
3, כפי מוצע לקבוע במפורש כי הוראות סעיף
2 סעיף
שהובהרו בחוק זה, יחולו גם על תביעה למזונות
ילדים שנכרכה לתביעת גירושין, אשר הייתה תלויה
ועומדת ביום תחילתו של חוק זה.
יובהר כי אין ספק באשר לתוקפם של פסקי דין ישנים
5925/04 , וזאת לנוכח רע"א59/8821 שניתנו לפני בג"ץ
), שנקבע140 ,121 'סולל בונה נ' עזבון המנוח אלחמיד (עמ
בה (ברוב דעות) כי נקודת המוצא העקרונית היא כי הלכה
שיפוטית חדשה פועלת הן על הליכים תלויים ועומדים והן
,על הליכים חדשים. עם זאת, לנוכח עיקרון סופיות הדיון
שאלת התחולה הרטרואקטיבית של הלכה חדשה אינה
מתעוררת כלל לגבי תיקים שכבר הסתיימו, בין באמצעות
הסכם פשרה ובין באמצעות פסק דין חלוט, לפני שניתנה
ההלכה. עם זאת, כדי למנוע טענות כי לנוכח פסיקת
לא הייתה לבתי הדין הרבניים סמכות לדון59/8821 בגץ
בתביעות מזונות ילדים שנכרכו בתביעת הגירושין ועל כן
יש ספק בדבר תוקפם של פסקי הדין וההחלטות שניתנו
בעניין, ייבחן, בעת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה
ושלישית בכנסת, הצורך לקבוע הוראה מפורשת המסירה
כל ספק לעניין תוקפם של פסקי דין כאמור.
סודר במחלקת רשומות, משרד המשפטים, והודפס במדפיס הממשלתי
ד ב ר י ה ס ב ר