הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2146441 הכנסת העשרים ושלוש יוזמת: חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' ______________________________________________ פ/2191/23 הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון – חובת עיקור של כלבות), התשפ"א–2020 דברי הסבר מדינת ישראל מתמודדת עם תופעה נרחבת של כלבים נטושים וחסרי בית. כלבים אלו סובלים סבל רב, ורבבות מומתים מדי שנה על ידי הרשויות בישראל. תופעה זו נובעת בעיקר בשל העובדה שבעלי כלבים בישראל לא מונעים את התרבותם של הכלבים שבבעלותם. כלבה לא מעוקרת יכולה להמליט פעמיים בשנה, ובכל המלטה עשויים להיוולד עד 8 גורים. למרבית הגורים שנולדים לא ניתן למצוא בית מאמץ, וגורלם נחרץ מראש לחיי רחוב קצרים ואכזריים או להמתה בכלביה עירונית. גם הנטל הכלכלי שמוטל על הציבור ועל הקופה הציבורית מהתרבות בלתי מרוסנת זו הוא אדיר, שכן הרשויות משקיעות כסף ציבורי רב כדי לתפוס כלבים חסרי בית, להחזיקם במכלאות, ולעיתים קרובות אף להמיתם. כל אלו – דורשים משאבים וממון רבים. ברבים מהמקרים, בעלי כלבות מאפשרים להן להזדווג ולהמליט מספר רב של פעמים מבלי לקחת אחריות לגורים שנולדים. הם מעבירים אותם למכלאה עירונית או לעמותה למען בעלי חיים או פשוט נוטשים אותם. המלטות רבות אלה למעשה מגדילות את עלויות הטיפול בהם ומשיטות אותן על החברה בישראל. בשנים האחרונות אף נשמעות טענות קשות על נטישת כלבים שחודרים לשמורות הטבע בישראל, טורפים חיות בר רבות ופוגעים באורח קשה בערכי הטבע בישראל. בהצעת החוק מוצע לחייב כל מחזיק בכלבה לעקרה, וזאת לאור העובדה שמהניסיון שהצטבר במדינת ישראל ובעולם בכלל עולה כי עיקור הינו הן הפתרון המוסרי ביותר והן הפתרון היעיל ביותר, לצמצום ממדי התופעה של בעלי חיים נטושים וחסרי בית. מחקרים ובדיקות שנערכו בארץ ובעולם מצביעים על כך שבמקומות בהם חויבו בעליהם של בעלי חיים לעקרם, חלה ירידה משמעותית במספרם של בעלי החיים הנטושים, וכן בהתאמה, במספרם של בעלי החיים חסרי הבית המומתים על ידי הרשויות. בעוד שמומלץ ונהוג בישראל גם לסרס את הכלבים הזכרים, הרי שמובן מאליו כי עיקור הנקבות קריטי יותר, שכן הן אלו שנכנסות להריון וממליטות את הגורים. בנוסף, בהצעת החוק מוצע לתקן את מועד חובת הרישום של הכלבים כך שבמקום חובת רישום עד גיל שלושה חודשים, יחויב רישום עד לגיל שלושה שבועות. סיבה נוספת לכך היא כדי להילחם בתופעת ההרבעה של כלבים לצורכי מסחר, מכיוון שאנשים שהרביעו את כלביהם לרוב מוסרים את הגורים בטרם הגעתם לגיל חובת הרישום שכאמור עומד היום על שלושה חודשים, וכך מתחמקים מהאחריות החוקית על הכלבים, לרבות אחריות על הנזקים הנגרמים לעיתים קרובות לאותם גורי כלבים בשל אחזקתם בצורה שמסכנת את בריאותם. הצעת חוק זו מהווה צעד נוסף, חשוב ומרכזי בהובלת מדינת ישראל למדינה הדואגת לרווחת בעלי חיים ושמה לה למטרה למנוע מהם סבל מיותר. הצעת חוק דומה בעיקרה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חבר הכנסת עוזי דיין (פ/2188/23). --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בחשוון התשפ"א – 19.10.20 תיקון סעיף 2 1. בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום "חודשים" יבוא "שבועות". בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום "חודשים" יבוא "שבועות". בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום "חודשים" יבוא "שבועות". בחוק להסדרת הפיקוח על כלבים, התשס"ג–2002 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2(א), במקום "חודשים" יבוא "שבועות". הוספת סעיף 11א 2. אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: אחרי סעיף 11 לחוק העיקרי יבוא: "חובת עיקור של כלבות 11א. (א) מחזיק בכלבה ידאג לעיקורה בידי רופא וטרינר לא יאוחר מהגעתה לגיל חמישה חודשים. (א) מחזיק בכלבה ידאג לעיקורה בידי רופא וטרינר לא יאוחר מהגעתה לגיל חמישה חודשים. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רופא וטרינר עירוני רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר החזקתה של כלבה שלא עוקרה, ובלבד שהתקיימו אחד מאלה: (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רופא וטרינר עירוני רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתיר החזקתה של כלבה שלא עוקרה, ובלבד שהתקיימו אחד מאלה: (1) הרופא הווטרינר העירוני מצא שעקב מצבה הבריאותי של הכלבה, העיקור יסכן בסבירות גבוהה את חייה; (2) הכלבה רשומה ככלבה טהורת גזע בתאגיד שאינו למטרות רווח שמטרתו, לפי מסמכי היסוד שלו, היא בין היתר לאסוף ולנהל נתונים של כלבים טהורי גזע, והוכר על ידי ארגון בין-לאומי שהנחיותיו מיושמות בפעילות ובמסחר בין-לאומיים בכלבים טהורי גזע. (ג) מחזיק בכלבה שניתן לה היתר לפי סעיף קטן (ב)(1) ינקוט את כל האמצעים הדרושים באופן סביר למניעת הזדווגותה של הכלבה. (ג) מחזיק בכלבה שניתן לה היתר לפי סעיף קטן (ב)(1) ינקוט את כל האמצעים הדרושים באופן סביר למניעת הזדווגותה של הכלבה. (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11(ג) ולתקנות שהתקין השר מכוחו." (ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11(ג) ולתקנות שהתקין השר מכוחו." תיקון סעיף 18 3. בסעיף 18(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2), יבוא: בסעיף 18(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2), יבוא: בסעיף 18(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2), יבוא: בסעיף 18(ב) לחוק העיקרי, אחרי פסקה (2), יבוא: "(3) מחזיק בכלבה שאיננה מעוקרת, בניגוד להוראות סעיף 11א." "(3) מחזיק בכלבה שאיננה מעוקרת, בניגוד להוראות סעיף 11א." "(3) מחזיק בכלבה שאיננה מעוקרת, בניגוד להוראות סעיף 11א." "(3) מחזיק בכלבה שאיננה מעוקרת, בניגוד להוראות סעיף 11א."