הצעת חוק לדיון מוקדם

מספר פנימי: 2144187 הכנסת העשרים ושלוש יוזם: חבר הכנסת עוזי דיין ______________________________________________ פ/2210/23 הצעת חוק לחלוקה צודקת של הנטל הכלכלי עקב נגיף הקורונה החדש (תיקוני חקיקה), התשפ"א–2020 דברי הסבר מוצעת שורת הסדרים שמיועדים לתחולה על המגזר הציבורי, ומטרתם לחלק באופן צודק את הנטל הכלכלי שנגרם כתוצאה מנגיף הקורונה החדש בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי ולחזק את איתנותה הכלכלית של ישראל. בהצעת החוק מוצעים הסדרים להתאמתן של פנסיות תקציביות לשכרו של היוצא לפנסיה כך שייצגו את שכרו האמיתי ולא שינויים נקודתיים בתקופה האחרונה לעבודתו, וכן הסדרים לקיזוז משכרו של אדם המקבל פנסיה תקציבית ושכר מקופת הציבור בגובה העולה על ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. כמו כן מוצע כלל האוסר על התחייבות לתשלום פנסיות חדשות מאוצר המדינה למי שאינם עובדי המדינה שלא לפי חקיקה מתאימה וכן הגבלה של תקרה לצבירת פנסיה תקציבית בשיעור של 2% בשנה לכל היותר. עוד מוצע לקבוע כי עד לשנת 2033, תקרת הפטור ממס הכנסה לפנסיות מכל סוג תהיה בשיעור של 42% מתקרת הקצבה המזכה העומדת כיום על כ–8,190 ש"ח, במקום היעד הקיים של 67%. בנוסף, יוטל מס יסף בשיעור של 3% על פנסיות מכל סוג שהוא בסכום של מעל שלוש פעמים תקרת הקצבה המזכה. נוסף על כך מוצע כי המענק המכונה "הגדלת רמטכ"ל" יוסדר מחדש, כך שיתאפשר פיקוח ממשלתי יעיל על הענקתו. עוד מוצע לאחד את חלק העובד וחלק המעסיק בביטוח הלאומי לתשלום אחד, שינוכה משכרו של העובד, שכן מעסיקים אינם מקבלים דבר מהביטוח הלאומי ואבחנה זו מבלבלת ומיותרת. בשוק הפרטי התחרותי ובענפים בהם קיים ביקוש לעובדים, מעסיקים צפויים לשמר עלות שכר קבועה של העובדים, ולכן בטווח הבינוני שכרם ברוטו של העובדים יעלה בהתאם לשינוי ושכרם נטו ישוב לרמתו הקודמת, ואילו במגזר הציבורי, שכרם של העובדים יעלה רק לאחר שיפור מצבה הכלכלי של המדינה וכך ייחסכו כספים הדרושים כיום בדחיפות. בנוסף, מוצעת סדרת קיצוצים ומגבלות שונות על השכר במגזר הציבורי, שתהא תחומה בזמן עד לחזרת יחס חוב-תוצר בישראל ל–60%. בין היתר, יוגבלו הסכמים קיבוציים חדשים, ותשלומי מענקים, כוננויות, בונוסים וכן פדיון ימי מחלה, וזכויות העובדים בעד ימי חופשה ומחלה יהיו בהתאם להוראות חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 וחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976. הרכב הצמוד של נושאי משרה בכירים יופחת בדרגה אחת ועוד. כמו כן, מוצע כי שכרם של העובדים במגזר הציבורי המשתכרים שכר גבוה יופחת באופן מדורג, וכן לקבוע תקרת שכר לבכירים כולל לבכירים בחברות הממשלתיות, ולהמיר את השתתפות המדינה באחזקת רכב, בתוספת חלקית לברוטו. עוד מוצע כי עובדים הזכאים לפנסיה תקציבית ומפרישים כיום 2% משכרם באופן שוטף, יפרישו 7% משכרם כמו יתר העובדים במשק. --------------------------------- הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים והונחה על שולחן הכנסת ביום א' בחשוון התשפ"א – 19.10.20 מטרה 1. מטרת חוק זה לקדם חלוקה צודקת של נטל כלכלי עקב נגיף הקורונה החדש, להביא להתייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. מטרת חוק זה לקדם חלוקה צודקת של נטל כלכלי עקב נגיף הקורונה החדש, להביא להתייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. מטרת חוק זה לקדם חלוקה צודקת של נטל כלכלי עקב נגיף הקורונה החדש, להביא להתייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. מטרת חוק זה לקדם חלוקה צודקת של נטל כלכלי עקב נגיף הקורונה החדש, להביא להתייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. מטרת חוק זה לקדם חלוקה צודקת של נטל כלכלי עקב נגיף הקורונה החדש, להביא להתייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי. תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) 2. בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970– בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970– בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970– בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970– בחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל–1970– (1) בסעיף 8, בהגדרה "משכורת קובעת", ברישה, אחרי "סעיף 9" יבוא "ולגבי מי שפרש משירות מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך, המשכורת הקובעת תחושב לפי שיטת ממוצע שלוש השנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 8, בהגדרה "משכורת קובעת", ברישה, אחרי "סעיף 9" יבוא "ולגבי מי שפרש משירות מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך, המשכורת הקובעת תחושב לפי שיטת ממוצע שלוש השנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 8, בהגדרה "משכורת קובעת", ברישה, אחרי "סעיף 9" יבוא "ולגבי מי שפרש משירות מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך, המשכורת הקובעת תחושב לפי שיטת ממוצע שלוש השנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 8, בהגדרה "משכורת קובעת", ברישה, אחרי "סעיף 9" יבוא "ולגבי מי שפרש משירות מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך, המשכורת הקובעת תחושב לפי שיטת ממוצע שלוש השנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 8, בהגדרה "משכורת קובעת", ברישה, אחרי "סעיף 9" יבוא "ולגבי מי שפרש משירות מיום י"ז בטבת התשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך, המשכורת הקובעת תחושב לפי שיטת ממוצע שלוש השנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (2) בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (2) בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (2) בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (2) בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: (2) בסעיף 35, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור."; "(ו1) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור."; "(ו1) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור."; "(ו1) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור."; (3) אחרי סעיף 100ב יבוא: (3) אחרי סעיף 100ב יבוא: (3) אחרי סעיף 100ב יבוא: (3) אחרי סעיף 100ב יבוא: (3) אחרי סעיף 100ב יבוא: "הגבלות לעניין זכות לקצבת פרישה "הגבלות לעניין זכות לקצבת פרישה "הגבלות לעניין זכות לקצבת פרישה 100ג. על אף האמור בכל דין או הסכם, החל מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) – (1) לא תתחייב המדינה התחייבות חדשה לתשלום גמלה מאוצר המדינה למי שאיננו בשירות המדינה אלא בתנאים שייקבעו בחוק; (2) לא תתאפשר צבירה לגמלה בשיעור של מעל 2% בשנה מהמשכורת הקובעת."; תיקון פקודת מס הכנסה 3. בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9א – בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9א – בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9א – בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9א – בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9א – (1) בסעיף קטן (ב), במקום "67%" אחוז יבוא "42%"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "67%" אחוז יבוא "42%"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "67%" אחוז יבוא "42%"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "67%" אחוז יבוא "42%"; (1) בסעיף קטן (ב), במקום "67%" אחוז יבוא "42%"; (2) בסעיף קטן (ג)(1)(א) במקום "67%" יבוא "42%"; (2) בסעיף קטן (ג)(1)(א) במקום "67%" יבוא "42%"; (2) בסעיף קטן (ג)(1)(א) במקום "67%" יבוא "42%"; (2) בסעיף קטן (ג)(1)(א) במקום "67%" יבוא "42%"; (2) בסעיף קטן (ג)(1)(א) במקום "67%" יבוא "42%"; (3) בסעיף קטן (ה)(1) במקום "67%" יבוא "42%"; (3) בסעיף קטן (ה)(1) במקום "67%" יבוא "42%"; (3) בסעיף קטן (ה)(1) במקום "67%" יבוא "42%"; (3) בסעיף קטן (ה)(1) במקום "67%" יבוא "42%"; (3) בסעיף קטן (ה)(1) במקום "67%" יבוא "42%"; (4) בסעיף קטן (ז) – (4) בסעיף קטן (ז) – (4) בסעיף קטן (ז) – (4) בסעיף קטן (ז) – (4) בסעיף קטן (ז) – (א) ברישה, במקום "עד 2024" יבוא "עד 2020"; (א) ברישה, במקום "עד 2024" יבוא "עד 2020"; (א) ברישה, במקום "עד 2024" יבוא "עד 2020"; (א) ברישה, במקום "עד 2024" יבוא "עד 2020"; (ב) בפסקה (3), במקום "שנות המס 2020 עד 2024" יבוא "שנת המס 2020"; (ב) בפסקה (3), במקום "שנות המס 2020 עד 2024" יבוא "שנת המס 2020"; (ב) בפסקה (3), במקום "שנות המס 2020 עד 2024" יבוא "שנת המס 2020"; (ב) בפסקה (3), במקום "שנות המס 2020 עד 2024" יבוא "שנת המס 2020"; (5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: (5) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: "(ח) לגבי שנת המס 2034 ואילך יקראו סעיף זה כך שבכל מקום, במקום "42%" יבוא "67%"; "(ח) לגבי שנת המס 2034 ואילך יקראו סעיף זה כך שבכל מקום, במקום "42%" יבוא "67%"; "(ח) לגבי שנת המס 2034 ואילך יקראו סעיף זה כך שבכל מקום, במקום "42%" יבוא "67%"; "(ח) לגבי שנת המס 2034 ואילך יקראו סעיף זה כך שבכל מקום, במקום "42%" יבוא "67%"; (ט) על סכום שמעל לשלוש פעמים תקרת הקצבה המזכה, ישולם מס נוסף בשיעור של 3% בנוסף לכל חבות מס אחרת הקיימת בכל דין". (ט) על סכום שמעל לשלוש פעמים תקרת הקצבה המזכה, ישולם מס נוסף בשיעור של 3% בנוסף לכל חבות מס אחרת הקיימת בכל דין". (ט) על סכום שמעל לשלוש פעמים תקרת הקצבה המזכה, ישולם מס נוסף בשיעור של 3% בנוסף לכל חבות מס אחרת הקיימת בכל דין". (ט) על סכום שמעל לשלוש פעמים תקרת הקצבה המזכה, ישולם מס נוסף בשיעור של 3% בנוסף לכל חבות מס אחרת הקיימת בכל דין". תיקון חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) 4. בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 – בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 – בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 – בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 – בחוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה–1985 – (1) בסעיף 5, בהגדרה "המשכורת הקובעת", בפסקה (1), בסופה יבוא "ולגבי פלוני שפרש משירות מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – המשכורת הקובעת, לרבות התוספות הקבועות, תחושב לפי שיטת הממוצע של שלוש שנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 5, בהגדרה "המשכורת הקובעת", בפסקה (1), בסופה יבוא "ולגבי פלוני שפרש משירות מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – המשכורת הקובעת, לרבות התוספות הקבועות, תחושב לפי שיטת הממוצע של שלוש שנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 5, בהגדרה "המשכורת הקובעת", בפסקה (1), בסופה יבוא "ולגבי פלוני שפרש משירות מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – המשכורת הקובעת, לרבות התוספות הקבועות, תחושב לפי שיטת הממוצע של שלוש שנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 5, בהגדרה "המשכורת הקובעת", בפסקה (1), בסופה יבוא "ולגבי פלוני שפרש משירות מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – המשכורת הקובעת, לרבות התוספות הקבועות, תחושב לפי שיטת הממוצע של שלוש שנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (1) בסעיף 5, בהגדרה "המשכורת הקובעת", בפסקה (1), בסופה יבוא "ולגבי פלוני שפרש משירות מיום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – המשכורת הקובעת, לרבות התוספות הקבועות, תחושב לפי שיטת הממוצע של שלוש שנים כאמור בסעיף 78ט(ב)(3)(ב)(1) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981, בשינויים המחויבים, על אף הוראות כל דין או הסכם"; (2) בסעיף 18(ב), במקום האמור בו יבוא: (2) בסעיף 18(ב), במקום האמור בו יבוא: (2) בסעיף 18(ב), במקום האמור בו יבוא: (2) בסעיף 18(ב), במקום האמור בו יבוא: (2) בסעיף 18(ב), במקום האמור בו יבוא: "(ב) לגבי חייל שסעיף קטן (א) אינו חל עליו, רשאי נציב שירות המדינה, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, ובאישור הוועדה כהגדרתה בסעיף 67ו(א), להורות כי לצורך קביעת זכות של חייל לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל גיל 40, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה"; "(ב) לגבי חייל שסעיף קטן (א) אינו חל עליו, רשאי נציב שירות המדינה, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, ובאישור הוועדה כהגדרתה בסעיף 67ו(א), להורות כי לצורך קביעת זכות של חייל לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל גיל 40, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה"; "(ב) לגבי חייל שסעיף קטן (א) אינו חל עליו, רשאי נציב שירות המדינה, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, ובאישור הוועדה כהגדרתה בסעיף 67ו(א), להורות כי לצורך קביעת זכות של חייל לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל גיל 40, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה"; "(ב) לגבי חייל שסעיף קטן (א) אינו חל עליו, רשאי נציב שירות המדינה, בהודעה ברשומות ובתנאים שקבעה הממשלה, ובאישור הוועדה כהגדרתה בסעיף 67ו(א), להורות כי לצורך קביעת זכות של חייל לפי חוק זה תחושב תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל בהיותו מעל גיל 40, כולה או מקצתה, כתקופה גדולה משהייתה למעשה ובשיעור שקבעה הממשלה"; (3) בסעיף 33, בסופו יבוא: (3) בסעיף 33, בסופו יבוא: (3) בסעיף 33, בסופו יבוא: (3) בסעיף 33, בסופו יבוא: (3) בסעיף 33, בסופו יבוא: "(ו) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור.". "(ו) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור.". "(ו) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור.". "(ו) על אף האמור בכל דין או הסכם, עלתה ההכנסה הכוללת על סכום השווה לארבע פעמים השכר הממוצע במשק כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כפי שהיה ידוע ב-1 בינואר של אותה שנה, תופחת הקצבה בחמישית מהחלק העודף על הסכום האמור.". תיקון חוק הביטוח הלאומי 5. בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 342(ב), במקום האמור בו יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 342(ב), במקום האמור בו יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 342(ב), במקום האמור בו יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 342(ב), במקום האמור בו יבוא: בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995, בסעיף 342(ב), במקום האמור בו יבוא: "(ב) המעסיק חייב בהפרשת דמי ביטוח בעד עובדו, וינכה אותם משכר העובד; היה המבוטח עובד אצל מעסיקים שונים יפריש כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).". "(ב) המעסיק חייב בהפרשת דמי ביטוח בעד עובדו, וינכה אותם משכר העובד; היה המבוטח עובד אצל מעסיקים שונים יפריש כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).". "(ב) המעסיק חייב בהפרשת דמי ביטוח בעד עובדו, וינכה אותם משכר העובד; היה המבוטח עובד אצל מעסיקים שונים יפריש כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).". "(ב) המעסיק חייב בהפרשת דמי ביטוח בעד עובדו, וינכה אותם משכר העובד; היה המבוטח עובד אצל מעסיקים שונים יפריש כל אחד מהם את דמי הביטוח כאילו הוא בלבד היה מעסיקו, ועל המבוטח יחולו הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה).". תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004) 6. בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003– בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003– בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003– בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003– בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג–2003– (1) בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (1) בסעיף 76, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: "(ג) בתקופה שמיום י"ג בתשרי התש"ף (1 באוקטובר 2020) ועד שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגירעון המקומי המבוטא בשיעור מן התמ"ג יפחת מ–60% למשך שנה אחת לפחות יחולו הוראות אלה – "(ג) בתקופה שמיום י"ג בתשרי התש"ף (1 באוקטובר 2020) ועד שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגירעון המקומי המבוטא בשיעור מן התמ"ג יפחת מ–60% למשך שנה אחת לפחות יחולו הוראות אלה – "(ג) בתקופה שמיום י"ג בתשרי התש"ף (1 באוקטובר 2020) ועד שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגירעון המקומי המבוטא בשיעור מן התמ"ג יפחת מ–60% למשך שנה אחת לפחות יחולו הוראות אלה – "(ג) בתקופה שמיום י"ג בתשרי התש"ף (1 באוקטובר 2020) ועד שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הגירעון המקומי המבוטא בשיעור מן התמ"ג יפחת מ–60% למשך שנה אחת לפחות יחולו הוראות אלה – (1) לא ייחתמו הסכמים קיבוציים חדשים לעובדים או נושאי משרה הכוללים תוספת עלות למדינה, מידית או עתידית, ישירה או עקיפה, מפורשת או משתמעת; (1) לא ייחתמו הסכמים קיבוציים חדשים לעובדים או נושאי משרה הכוללים תוספת עלות למדינה, מידית או עתידית, ישירה או עקיפה, מפורשת או משתמעת; (1) לא ייחתמו הסכמים קיבוציים חדשים לעובדים או נושאי משרה הכוללים תוספת עלות למדינה, מידית או עתידית, ישירה או עקיפה, מפורשת או משתמעת; (2) לא ישולמו לעובד או לנושא משרה תשלומים בעד בונוסים, כוננויות ושעות נוספות, ואולם וועדת חריגים שבראשה נציב שירות המדינה וחברים בה גם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והמנהל הכללי של משרד האוצר, רשאית לאשר סטייה מהוראות פסקה זו בעלות כוללת של עד 100 מיליון שקלים חדשים בשנה; הוראת פסקה זו לא תחול על עובדים המועסקים בכוחות הביטחון או בשירותי הרפואה; (2) לא ישולמו לעובד או לנושא משרה תשלומים בעד בונוסים, כוננויות ושעות נוספות, ואולם וועדת חריגים שבראשה נציב שירות המדינה וחברים בה גם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והמנהל הכללי של משרד האוצר, רשאית לאשר סטייה מהוראות פסקה זו בעלות כוללת של עד 100 מיליון שקלים חדשים בשנה; הוראת פסקה זו לא תחול על עובדים המועסקים בכוחות הביטחון או בשירותי הרפואה; (2) לא ישולמו לעובד או לנושא משרה תשלומים בעד בונוסים, כוננויות ושעות נוספות, ואולם וועדת חריגים שבראשה נציב שירות המדינה וחברים בה גם המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה והמנהל הכללי של משרד האוצר, רשאית לאשר סטייה מהוראות פסקה זו בעלות כוללת של עד 100 מיליון שקלים חדשים בשנה; הוראת פסקה זו לא תחול על עובדים המועסקים בכוחות הביטחון או בשירותי הרפואה; (3) סוג הרכב הצמוד שיונפק לנושאי משרה יופחת בדרגה אחת. (3) סוג הרכב הצמוד שיונפק לנושאי משרה יופחת בדרגה אחת. (3) סוג הרכב הצמוד שיונפק לנושאי משרה יופחת בדרגה אחת. (ד) החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2020) ואילך – (ד) החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2020) ואילך – (ד) החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2020) ואילך – (ד) החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2020) ואילך – (1) שכר נושאי המשרה והעובדים יופחת בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה; (1) שכר נושאי המשרה והעובדים יופחת בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה; (1) שכר נושאי המשרה והעובדים יופחת בשיעורים הנקובים בתוספת הראשונה; (2) על אף האמור בכל דין, שכרו של נושא משרה לא יעלה על שכרו של ראש הממשלה; בשכרו של ראש הממשלה לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) על אף האמור בכל דין, שכרו של נושא משרה לא יעלה על שכרו של ראש הממשלה; בשכרו של ראש הממשלה לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (2) על אף האמור בכל דין, שכרו של נושא משרה לא יעלה על שכרו של ראש הממשלה; בשכרו של ראש הממשלה לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, דמי ההבראה לנושאי משרה ועובדים החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) יהיו בהתאם לקבוע בצו הרחבה כללי וצבירת ימי חופשה וימי מחלה וחישובם ייעשו לפי הוראות חוק חופשה שנתית התשי"א–1951 וחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, ולא יתאפשר פדיון שלהם בכסף; (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, דמי ההבראה לנושאי משרה ועובדים החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) יהיו בהתאם לקבוע בצו הרחבה כללי וצבירת ימי חופשה וימי מחלה וחישובם ייעשו לפי הוראות חוק חופשה שנתית התשי"א–1951 וחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, ולא יתאפשר פדיון שלהם בכסף; (3) על אף האמור בכל דין או הסכם, דמי ההבראה לנושאי משרה ועובדים החל מיום כ״א בסיוון התשפ״א (1 ביוני 2021) יהיו בהתאם לקבוע בצו הרחבה כללי וצבירת ימי חופשה וימי מחלה וחישובם ייעשו לפי הוראות חוק חופשה שנתית התשי"א–1951 וחוק דמי מחלה, התשל"ו–1976, ולא יתאפשר פדיון שלהם בכסף; (4) שכרו של המנהל הכללי בחברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לא יעלה על שכר של מנהל כללי במשרד ממשלתי; השכר של כל יתר העובדים בחברה הממשלתית, לא יעלה על 90% משכר של מנהל כללי במשרד הממשלתי; בשכרו של מנהל כללי במשרד ממשלתי לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (4) שכרו של המנהל הכללי בחברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לא יעלה על שכר של מנהל כללי במשרד ממשלתי; השכר של כל יתר העובדים בחברה הממשלתית, לא יעלה על 90% משכר של מנהל כללי במשרד הממשלתי; בשכרו של מנהל כללי במשרד ממשלתי לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (4) שכרו של המנהל הכללי בחברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975, לא יעלה על שכר של מנהל כללי במשרד ממשלתי; השכר של כל יתר העובדים בחברה הממשלתית, לא יעלה על 90% משכר של מנהל כללי במשרד הממשלתי; בשכרו של מנהל כללי במשרד ממשלתי לא תחול העלאה אך הוא יעודכן בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; (5) במקום תשלום אחזקת הרכב לעובדים הזכאים לו, תשולם תוספת לשכר ברוטו בשיעור של רבע מהתשלום שהיה מגיע לעובד בעד אחזקת רכב, ולא פחות מ–1,000 שקלים חדשים בחודש". (5) במקום תשלום אחזקת הרכב לעובדים הזכאים לו, תשולם תוספת לשכר ברוטו בשיעור של רבע מהתשלום שהיה מגיע לעובד בעד אחזקת רכב, ולא פחות מ–1,000 שקלים חדשים בחודש". (5) במקום תשלום אחזקת הרכב לעובדים הזכאים לו, תשולם תוספת לשכר ברוטו בשיעור של רבע מהתשלום שהיה מגיע לעובד בעד אחזקת רכב, ולא פחות מ–1,000 שקלים חדשים בחודש". (2) בסעיף 89 – (2) בסעיף 89 – (2) בסעיף 89 – (2) בסעיף 89 – (2) בסעיף 89 – (א) בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (2) יבוא: (א) בסעיף קטן (א) אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". (ב) סעיף קטן (ב) – בטל. (ב) סעיף קטן (ב) – בטל. (ב) סעיף קטן (ב) – בטל. (ב) סעיף קטן (ב) – בטל. (3) בסעיף 90, אחרי פסקה (2) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי פסקה (2) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי פסקה (2) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי פסקה (2) יבוא: (3) בסעיף 90, אחרי פסקה (2) יבוא: "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". "(3) בעד התקופה החל ביום י"ז טבת תשפ"א (1 בינואר 2021) ואילך – 7% ממשכורתו הקובעת של העובד". (4) אחרי סעיף 90 יבוא: (4) אחרי סעיף 90 יבוא: (4) אחרי סעיף 90 יבוא: (4) אחרי סעיף 90 יבוא: (4) אחרי סעיף 90 יבוא: "הפרשות לתגמולים לפי הוראות צו הרחבה "הפרשות לתגמולים לפי הוראות צו הרחבה "הפרשות לתגמולים לפי הוראות צו הרחבה 90א קבע שר העבודה בצו הרחבה הפרשות עובד לתגמולים בשיעור גבוה מזה הנקוב בסעיף 89(א)(3) או 90(3), יחולו הוראות צו ההרחבה גם על ההפרשות לתגמולים לפי סעיפים אלה". (5) אחרי התוספת יבוא: (5) אחרי התוספת יבוא: (5) אחרי התוספת יבוא: (5) אחרי התוספת יבוא: (5) אחרי התוספת יבוא: "תוספת שנייה "תוספת שנייה "תוספת שנייה "תוספת שנייה "תוספת שנייה (סעיף 76(ד)(1) (סעיף 76(ד)(1) (סעיף 76(ד)(1) (סעיף 76(ד)(1) (סעיף 76(ד)(1)