הצעת חוק לדיון מוקדם
מספר פנימי: 2146837
הכנסת העשרים ושלוש
יוזמת: חברת הכנסת קארין אלהרר
______________________________________________
פ/2252/23
הצעת חוק העונשין (תיקון – ביטול האפשרות למאסר במקום קנס) (הוראת שעה), התשפ"א–2020
דברי הסבר
סעיף 71 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט להורות על מאסר אדם בשל אי-תשלום קנס פלילי, וזאת גם בחלוף שנים רבות ממועד מתן גזר הדין.
בפועל, מדי שנה ניתנים כ-30,000 גזרי דין הכוללים הוראה למאסר חלף קנס, ומעל ל-80% מפקודות המאסר חלף קנס, מוטלות על קנסות בסכומים הנמוכים מ-5000 ₪. משמעות הדבר היא, שהאוכלוסיות העיקריות עליהן מיושמת אפשרות המאסר חלף קנס הן אוכלוסיות מוחלשות שידן אינה משגת לשלם את הקנס. ברי כי מאחר שרוב סכומי הקנסות יחסית נמוכים, אין המדובר בנאשמים הבוחרים להסתיר את ממונם וכך להימנע מתשלום הקנס, אלא בנאשמים שאין ביכולתם לשלם ולכן מעדיפים לרצות עונש מאסר במקום תשלום הקנס. נוכח האמור, מוצע לבטל את סעיף 71 המאפשר לבית המשפט להורות על מאסר בשל אי-תשלום קנס פלילי, וכן את סעיף 19 לחוק העבירות המינהליות הכולל הסדר דומה.
ההצעה לבטל את האפשרות להטיל מאסר חלף קנס, תואמת את המלצתה של הסניגוריה הציבורית כפי שזו באה לידי ביטוי בדוח השנתי לשנת 2019 שפרסמה ביום 9.9.20, כמו גם בפנייתו של הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר, בנדון, לגב' עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), מיום 6.8.2020.
כפי שמסבירה הסניגוריה הציבורית בדוח השנתי, ניסיונה מלמד כי מרבית האזרחים אשר עוברים על החוק (בוודאי מבין מיוצגי הסניגוריה) הם ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ועונשי הקנס המוטלים עליהם חורגים ממסוגלותם הכלכלית. זאת ועוד, בגזירת הקנס לא נלקח בחשבון, על פי רוב, מצבו הכלכלי של הנאשם, ולא נערכת חקירת יכולת בטרם קביעת סכום הקנס. לפיכך, כפי שציין הסניגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "אין במשפט הישראלי כל מנגנון הגנה אפקטיבי כנגד כליאת נאשמים רק בשל חיסרון כיסם גם בשלב בו מתבקשת הפעלת מאסר חלף קנס בשל אי-תשלום הקנסות (קנסות שמלכתחילה אינם תואמים בהכרח את יכולתם הכלכלית של הנאשמים(" (סעיף ד' לפנייתו של ד"ר ספיר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה).
עוד ניתן ללמוד מנתוני הדוח השנתי של הסניגוריה הציבורית, כי תקופות המאסר המוטלות נעות בין ימים בודדים (כ-25% מהנידונים) לחודשים ארוכים (כ-15% ריצו תקופת מאסר שנעה בין חודשיים לשנה), ובמקרים ספורים אף הוטל מאסר של מעל לשנה. מנתונים אלה עולה כי אין קו מנחה להטלת ימי המאסר, ולכן גם אין גם אחידות בעניין זה.
יצוין כי הוראה דומה, המאפשרת מאסר חייבי הוצאה לפועל אזרחיים, בוטלה בשנת 2014, בין היתר היות שהועלו ספקות באשר לחוקתיותה, ופגיעתה בזכות היסוד של האדם לחירות ממאסר, המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
ביטול האפשרות למאסר חלף קנס ישיג עוד דבר חשוב לא פחות, והוא צמצום הצפיפות השוררת בבתי הכלא ובתי הסוהר בארץ.
הצעת החוק קבועה כהוראת שעה למשך שנתיים, באופן שיאפשר איסוף נתונים על אודות האפקטיביות של התיקון המוצע.
---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
ח' בחשוון התשפ"א – 26.10.20
ביטול סעיף 71 1. בחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן – החוק העיקרי), סעיף 71 – בטל.
תיקון סעיף 66 2. סעיף 66(ב) לחוק העיקרי – בטל.
תיקון סעיף 68 3. בסעיף 68(א) לחוק העיקרי, הסיפא החל במילה "אולם" – תימחק.
תיקון סעיף 79 4. בסעיף 79 לחוק העיקרי, במקום "סעיפים 66 עד 71" יבוא "סעיפים 66 עד 70".
תיקון חוק סדר הדין הפלילי 5. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982 –
(1) בסעיף 15א(ד), פסקה (2) – תימחק;
(2) סעיף 129א – בטל.
תיקון חוק העבירות המינהליות 6. בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו–1985, סעיף 19 – בטל.
תיקון חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי 7. בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018, בסעיף 121, פסקה (4) – תימחק.
תיקון חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) 8. בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א–1971, בסעיף 27(ב), המילים "למעט הוראות סעיף 71 לחוק האמור" – יימחקו.
הוראת שעה 9. חוק זה יעמוד בתוקפו שנתיים מיום פרסומו.